פרי ביכורים · Pri Bicurim
הטקסט של גיליון זה
ל.ה.ו-פרשת ויצא-תשפ''ז
יעקב שלם
כתיב בפרשתינו ,ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים.
ופירש"י רש"י ,והיה ה' לי לאלהים -שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף ,שלא
ימצא פסול בזרעי.
וידוע שמדרגת שם הוי'ה היא גבוהה ממדריגת שם אלוקים ,ויש להבין מהו
הפשט והיה ה' לי לאלקים ,היה צ"ל להיפך שהאלקים יהיה לי לה' שהוא דרגא
גבוהה יותר ,וכן אומרים בסוף תפילת נעילה ה' הוא האלקים ,ולא להיפך
האלקים הוא ה'.
וכתב בסה"ק שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ד וז"ל ,ונחזור לבאר ענין
ה' הוא האלהים כי הנה אלהים הוא נוק' ויהו"ה הוא דוכרא והקטן נתלה בגדול
והלו"ל אלהים הוא יהו"ה וא"כ למה אנו אומרים יהו"ה הוא האלהים .אבל
הענין יובן עם הנ"ל כי הנה ביוה"כ עלתה רחל עד חזרת המוסף בכתר דאימ' ואז
ז"א הוא טפל אלי' כי הוא לא עלה כלל והיא עלתה כל המדריגות ההם ועתה
אחר המנחה והנעילה אשר עלה ז"א עד מקום נוק' והושוו' אליה לכן אומרים
ה' שהוא ז"א עלה עד מקום עליית נוקבא הנק' אלהים .ונלע"ד כי כפי זה היה
ראוי לאמור אחר תפלת לחש דנעיל' ולא אחר החזר' ואפשר כי הטעם הוא שלא
להפסיק בין הלחש והחזרה .גם יובן ע"ד הנלע"ד שכתבתי לעיל כי ב' כוונות
נכללו כאן ענין זו"ן וענין ז"א ועתיקא וכיון שאין עליית ז"א בעתיקא עד אחר
החזרה לכן אומרים ה' הוא האלהים אחר חזרת העמידה ,וטעם אמירת ז"פ
הוא כנגד הז' קצוות דאצילות אשר עלה ז"א למעל' מהם ועלה עד הבינה שהיא
למעלה מז' תחתונות דאצילות :עכ"ל.
וזה לשון השל"ה שער האותיות אות הקו"ף -קדושת האכילה (ב)' ,והיה ה' לי
לאלהים' ,ידוע כי היצר טוב ,סטרא דיעקב ,נשפע מצד מדת הרחמים ,שהוא שם
ידו"ד ,והיצר הרע שהוא סיבת הדין ,נשפע מצד מדת הדין ,שהוא שם 'אלהים'.
וזהו שאמר 'והיה ה' לי לאלהים' ,רצה לומר אראה תמיד שאחבר יצר טוב
שנשפע [מיהו"ה אל יצר הרע שנשפע] מאלהים ,דהיינו בעת שאלך אחר עניני יצר
הרע ,דהיינו אכילה ושתיה ,אצרוף לו היצר טוב ,דהיינו שכל כוונתי תהיה
בשביל הנפש ,שהוא סטרא דיצר טוב ,וקל להבין .עכ"ל.
והנה נראה כאן יסוד עצום ,כי יעקב היה שלם ובחיר האבות שעבד את השי"ת
ובעבודתו חיבר וקישר את כל הבריאה לשורשה שם של דין הפכו לרחמים
גמורים-ה' הוא האלוקים והוי בחינה אחת ממש ,וזה אומרים בזמן הכי גבוה
בשנה מיד אחרי תפילת נעילה בסיום יום כפרת עוונותינו ,וביום זה בטלה
שליטת היצה"ר כדברי הגמ' במס' יומא ,והכל על ידי מחילת העוונות נהיה
רחמים גמורים ,ואין זה כי אם בית אלוקים ושער השמים ,וזהו שאומרים בזמן
הנעילה פתח לנו שער [השמים] בעת נעילת שער בעבור כי פנה יום ,ועיצומו של
יום כיפר וטיהר עוונותינו וחטאותינו.
וזהו המציאות שתהיה לעתיד לבוא ויכולים על ידי עבודה נכונה להאירה גם
בחיינו עתה ,וכמבואר בליקוטי מוהר"ן בתורה ד' ,וזה לשונו ,א כשאדם יודע
שכל מאורעותיו הם לטובתו .זאת הבחינה היא מעין עוה"ב .כמ"ש (תהלים נ"ו)
בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר(א) וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא.
כשאחז"ל (פסחים נ' ).ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו' .והקשו ,וכי האידנא לאו
הוא אחד .ותרצו חז"ל ,האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב .ועל הרעה
דיין אמת .ולעתיד .כולו הטוב והמטיב .שיהיה שם ה' ,ושם אלקים ,אחדות
אחד.
ב וזאת הבחינה אי אפשר להשיג ,אלא כשמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות
מבין העכו"ם .כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם ,ובשביל זה נקראים ע"א
שלהם בשם אלהים ,כי יונקים מבחי' מלכות ,הנקרא אלהים ,כמ"ש (תהלים
ע"ד) אלהים מלכי מקדם .וכשמעלין בחי' מלכות מבין העכו"ם ,אזי נתקיים כי
מלך כל הארץ אלהים( .שם מ"ז):
ג ואי אפשר להשיב המלוכה להקב"ה ,אלא על ידי ווידוי דברים לפני ת"ח ,עי"ז
מתקן ומעלה בחי' מלכות לשרשה .וזהו פירוש (הושע י"ד) קחו עמכם דברים,
זהו ווידוי דברים ,זה בחי' מלכות ,כמו דבר אחד לדור (סנהדרין ח' .).דבר ,לשון
מנהיג ומושל .ושובו אל ה' ,שיתקנו ויעלו את הדברים את בחי' מלכות בחי'
אלהים ,אל ה' .היינו כנ"ל ,בה' אהלל דבר ,באלהים אהלל דבר .היינו שידע שכל
מאורעותיו כולם לטובתו ,ויברך על כל הדברים הטוב והמטיב:
ד וכשידע כל זאת ,נקרא ידיעה שלימה .כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"נ(ב),
זה נקרא דעת .היינו שלא יחלוק בין חסד לדין ,ויברך על כולם הטוב והמטיב.
וזה נקרא ,ה' אחד ושמו אחד .כמאמר חז"ל שלעתיד יהי' אחדות גמור .שיהי'
כולו הטוב והמטיב .וזה ה' אחד ,ושמו ,זה בחי' אלהים מלכות .כמ"ש (שמואל
ב' ח') ויעש דוד שם .אחד גימ' אהבה היינו הן ה' שהוא רחמים ,הן שמו שהוא
בחי' אלהים ,בחי' דין .כולם לטובתך .מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותך,
כמ"ש (משלי ג') את אשר יאהב ה' יוכיח ,וכתיב (עמוס ג') רק אתכם ידעתי מכל
משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם עוונותיכם :וכו' יעויי"'ש.
הרי שהן הן הדברים המבוארים כאן ,כי מי שזוכה לשלימות זו ממתיק הדינים
בשורשם ואז והיה ה' אחד ושמו אחד .ולזה שאף והתפלל בחיר האבות יעקב
אבינו.
ורש"י פירש שלא ימצא פסול בזרעו ,ויש לבאר בדרך דרוש ,דהנה בריש מס'
בבא קמא דיינינן אי באבות נזיקין תולדותיהם כיוצא בהן ,ובדרש דרוש ניתן
לב אר ,דהא בטומאה קי"ל כי לנפרד יבקש ,ובקדושה גבי שבת תולדותיהם
כיוצא בהם ,ובדרכי אבות יהלך ,ובאבות הטומאה קי"ל שם שתולדותיהם לאו
כיוצא בהם כי בטומאה הכל נפרד ,ובנזיקין דיינינן מה מקומם ,וי"ל ,דעל זה
ביקש יעקב שזרעו יהיה שלם כי כך היא שרש ודרכי הקדושה שתולדותיהם
כיוצא בהם והכל מחובר לשורשו ללא שום פירוד ,וזוהי היתה בקשת יעקב
שיהיה ה' אחד ושמו אחד וזרעו לברכה אחריו כמותו ,וז"ל השל"ה בשער
האותיות אות הקו"ף -קדושת האכילה (ב) ,ועל פי הדברים האלה ,יתורץ
קושיא אחת שקשה בפרשת ויצא ,בפסוק (בראשית כח ,יג) 'ויאמר אני ה' אלהי
אברהם אביך ואלהי יצחק' וגו' .והנה ביצחק שהיה אביו לא אמר 'אביך',
ובאברהם שהיה אבי אביו אמר 'אביך' .אלא הכוונה הוא ,שיעקב ואברהם היו
מתייחדים בענין אחד כדפירשתי ,מה שאין כן ביצחק שלכאורה לא היה כן,
שהרי אהב את עשו שהיה ציד בפיו (בראשית כה ,כח) .על כן קרא ליעקב בן של
אברהם ,ולא של יצחק ,בפרט במראה הזה שכל ענינה רומז על הענין הזה
שביארתי' ,סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה' (שם כח ,יב) ,לרמוז כי אף
שהאדם הולך אחר ארציית חומריות ,דהיינו אכילה ושתיה ,יהיה 'ראשו' דהיינו
מחשבתו בשמים ,שכוונתו יהיה לשם שמים ,וקל להבין.עכ''ל.
הרי שיעקב בדורותיו נקרא על שם אברהם בגלל שלימותו וגם בניו אחריו
כמותו ,ולפי זה מובן גם מדוע ביקש שלא יקרא קרח מדורותיו ,כי שום פגם
בשלימות דורות ישראל לא מתיחס ליעקב שלם ,מה טובו אהליך יעקב .גם
בדורות שלפניו כדברי השל"ה הק' שאברהם הוי אביו וגם בדורות שאחריו.
ועתה בהכנות לימי החנוכה הק' הקרבים ובאים ,נבין כי ימי חנוכה הם ימי הלל
והודאה ואפילו להודות בתוך החשכה כמבואר בכל הסה"ק וחשך זהו מלכות
יון ,ומצותו רק בלילה ,כי בה' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר ,חנוכה הוא
שלימות ההודאה להשי"ת בכל זמן ועת על כל טובה שעשה ועושה ויעשה עימנו.
וזהו כפי שיהיה לעתיד לבוא ,וכמבוא בליקו"מ תניינא תו' ב' ,שלעתיד לבוא
ישאר לנו רק קרבן תודה ולכן חנוכה מתעורר בה אור דלעתיד לבוא ,וכ"כ
באריכות הבני יששכר .שזהו מה שפעלו האבות הק' שגם בתוך נסיונות וחושך
האמונה והקדושה תאיר ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך.
הבעל הטורים כתב וז"ל ,רחובות ,כנגד מלכות יון שגזרו שלא יטבלו כדי
למונעם מפריה ורביה ונעשה להם נס ונזדמן להם מקוה לכל אחד בבית ,וזהו
ופרינו בארץ .עכ"ל .שזהו חידוש גדול בענין נס חנוכה .שיתכן לבאר לדבריו הא
דקבעו נר איש וביתו ולא חיוב על כל אחד ,מעיקר הדין ,ולהרבה אחרונים הוא
דין על הבית ,זכר לנס הזה שהיה בכל בית שנהיה שם מקוה ,ונר איש וביתו
מרמז על הנאמר בגיטין נח ב שתי פתילות בנר אחד הקשור לופרינו בארץ,
ויעויי' בס' בן יהוידע שבת קטז ב ונר ביתו הוא שלום ביתו כידוע ,וזהו השמן
הטהור שנמצא כנגד הטהרה שנמצאה בכל בית ,הרי שעיקר הנס בחנוכה היה
מיוסד על טהרת ישראל וטהרת השמן ,ובהכנס חדש כסליו נזכה להטהר
ולהתקדש בקדושה של מעלה.
וידוע מש"כ בסה"ק ליקוטי מוהר"ן ח"ב ז,יא כי כפי שהיה היום כיפור כך יהיה
החנוכה מכך שנאמר בפסוק סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת
הוא ר"ת חנוכה .יעו"ש בדבריו .אך ביסוד הדברים מרומז כאן גם ענין זה כי יום
הכיפורים הוא לפני ה' תטהרו ויסוד החנוכה היה מיוסד על הטהרה שהיתה
בימים ההם בזמן הזה יזכנו השי"ת לרוח טהרה בארץ ושכל ברואי עולם יטהרו
לפניו בביאת גוא"צ בב"א.
יצויין עוד ,כי צירוף שם הויה של ר"ח כסליו הוא בפסוק וירא ישב הארץ הכנעני,
מרומז נר חנוכה שמצוותו להראות לכל העולם כולל הכנעני את אור הנס של
השי"ת ,אפי' לרגלי דתרמודאה .וובליקו"מ ח"ב תורה ז כ' כי הפסוק ,וירא ה'
כי סר לראות' הנאמר במשה ,הוא ר"ת כסליו המרמז לחנוכה יעויי"ש .ויתכן
לומר ,שחנוכה מאיר לאדם ממשה שסר לראות עד וירא הכנעני שכולם מאיר
להם הנר ואור הנס לתוך הפנימיות להתקרב להשי"ת ,והכל מתחיל מר"ח
כסליו .יה"ר שנזכה לחדש מאיר ומבורך בכל הענינים.
וידוע מה דאיתא בתיקו"ז שבפסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' יש כ"ה
תיבות כנגד כ"ה בכסליו ,ובס' יוסיפון כ' שבכל יציאה למלחמה היו קוראים
החשמונאים פסוק שמע ישראל ,וזהו לכאורה שאומרים ה' אלוקינו ה' אחד,
שמרמז על היחוד השלם שיהיה לעתיד לבוא ,וכך המשיכו לחנוכה את הכח של
ההודאה שלעתיד לבוא ,וגם יעקב קרא קריאת שמע כשהגיע אליו יוסף ,וכן
בברכותיו לבניו ,יעקב ויוסף היו שרש אחד כמובא במדרש מה שעבר זה עבר זה,
תפארת ויסוד ,והמיוחד היה ביחוד ה' שיחדו כל העת ,וכל כוונתם היתה ליחד
שמא דקוב"ה .יעקב נלחם בכפירת עשיו וכפי שמבאר שם השלה"ק באריכות,
והיה בית יוסף ללהבה ויבער את עשיו וכפירותיו ,כי יעקב בעקיבו מעכב את
עשיו כמבואר בשל"ה ,ויוסף בקדושת הברית ,יסוד נגד עשיו שזורק מילות כלפי
מעלה ומבערו בשורשו ,ועלו מושיעים בהר ציון ,משיח בן יוסף ומשיח בן דוד
כמו' בסה"ק בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא
יהיה ה' אחד ושמו אחד.
