gilyoines.com

פרי ביכורים · Pri Bicurim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פרי ביכורים · Pri Bicurim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫ל‪.‬ה‪.‬ו‪-‬פרשת ויצא‪-‬תשפ''ז‬ ‫יעקב שלם‬ ‫כתיב בפרשתינו‪ ,‬ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים‪.‬‬ ‫ופירש"י רש"י‪ ,‬והיה ה' לי לאלהים ‪ -‬שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף‪ ,‬שלא‬ ‫ימצא פסול בזרעי‪.‬‬ ‫וידוע שמדרגת שם הוי'ה היא גבוהה ממדריגת שם אלוקים‪ ,‬ויש להבין מהו‬ ‫הפשט והיה ה' לי לאלקים‪ ,‬היה צ"ל להיפך שהאלקים יהיה לי לה' שהוא דרגא‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬וכן אומרים בסוף תפילת נעילה ה' הוא האלקים‪ ,‬ולא להיפך‬ ‫האלקים הוא ה'‪.‬‬ ‫וכתב בסה"ק שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ד וז"ל‪ ,‬ונחזור לבאר ענין‬ ‫ה' הוא האלהים כי הנה אלהים הוא נוק' ויהו"ה הוא דוכרא והקטן נתלה בגדול‬ ‫והלו"ל אלהים הוא יהו"ה וא"כ למה אנו אומרים יהו"ה הוא האלהים‪ .‬אבל‬ ‫הענין יובן עם הנ"ל כי הנה ביוה"כ עלתה רחל עד חזרת המוסף בכתר דאימ' ואז‬ ‫ז"א הוא טפל אלי' כי הוא לא עלה כלל והיא עלתה כל המדריגות ההם ועתה‬ ‫אחר המנחה והנעילה אשר עלה ז"א עד מקום נוק' והושוו' אליה לכן אומרים‬ ‫ה' שהוא ז"א עלה עד מקום עליית נוקבא הנק' אלהים‪ .‬ונלע"ד כי כפי זה היה‬ ‫ראוי לאמור אחר תפלת לחש דנעיל' ולא אחר החזר' ואפשר כי הטעם הוא שלא‬ ‫להפסיק בין הלחש והחזרה‪ .‬גם יובן ע"ד הנלע"ד שכתבתי לעיל כי ב' כוונות‬ ‫נכללו כאן ענין זו"ן וענין ז"א ועתיקא וכיון שאין עליית ז"א בעתיקא עד אחר‬ ‫החזרה לכן אומרים ה' הוא האלהים אחר חזרת העמידה‪ ,‬וטעם אמירת ז"פ‬ ‫הוא כנגד הז' קצוות דאצילות אשר עלה ז"א למעל' מהם ועלה עד הבינה שהיא‬ ‫למעלה מז' תחתונות דאצילות‪ :‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וזה לשון השל"ה שער האותיות אות הקו"ף ‪ -‬קדושת האכילה (ב)‪' ,‬והיה ה' לי‬ ‫לאלהים'‪ ,‬ידוע כי היצר טוב‪ ,‬סטרא דיעקב‪ ,‬נשפע מצד מדת הרחמים‪ ,‬שהוא שם‬ ‫ידו"ד‪ ,‬והיצר הרע שהוא סיבת הדין‪ ,‬נשפע מצד מדת הדין‪ ,‬שהוא שם 'אלהים'‪.‬‬ ‫וזהו שאמר 'והיה ה' לי לאלהים'‪ ,‬רצה לומר אראה תמיד שאחבר יצר טוב‬ ‫שנשפע [מיהו"ה אל יצר הרע שנשפע] מאלהים‪ ,‬דהיינו בעת שאלך אחר עניני יצר‬ ‫הרע‪ ,‬דהיינו אכילה ושתיה‪ ,‬אצרוף לו היצר טוב‪ ,‬דהיינו שכל כוונתי תהיה‬ ‫בשביל הנפש‪ ,‬שהוא סטרא דיצר טוב‪ ,‬וקל להבין‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והנה נראה כאן יסוד עצום‪ ,‬כי יעקב היה שלם ובחיר האבות שעבד את השי"ת‬ ‫ובעבודתו חיבר וקישר את כל הבריאה לשורשה שם של דין הפכו לרחמים‬ ‫גמורים‪-‬ה' הוא האלוקים והוי בחינה אחת ממש‪ ,‬וזה אומרים בזמן הכי גבוה‬ ‫בשנה מיד אחרי תפילת נעילה בסיום יום כפרת עוונותינו‪ ,‬וביום זה בטלה‬ ‫שליטת היצה"ר כדברי הגמ' במס' יומא‪ ,‬והכל על ידי מחילת העוונות נהיה‬ ‫רחמים גמורים‪ ,‬ואין זה כי אם בית אלוקים ושער השמים‪ ,‬וזהו שאומרים בזמן‬ ‫הנעילה פתח לנו שער [השמים] בעת נעילת שער בעבור כי פנה יום‪ ,‬ועיצומו של‬ ‫יום כיפר וטיהר עוונותינו וחטאותינו‪.‬‬ ‫וזהו המציאות שתהיה לעתיד לבוא ויכולים על ידי עבודה נכונה להאירה גם‬ ‫בחיינו עתה‪ ,‬וכמבואר בליקוטי מוהר"ן בתורה ד'‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬א כשאדם יודע‬ ‫שכל מאורעותיו הם לטובתו‪ .‬זאת הבחינה היא מעין עוה"ב‪ .‬כמ"ש (תהלים נ"ו)‬ ‫בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר(א) וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא‪.‬‬ ‫כשאחז"ל (פסחים נ'‪ ).‬ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו'‪ .‬והקשו‪ ,‬וכי האידנא לאו‬ ‫הוא אחד‪ .‬ותרצו חז"ל‪ ,‬האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב‪ .‬ועל הרעה‬ ‫דיין אמת‪ .‬ולעתיד‪ .‬כולו הטוב והמטיב‪ .‬שיהיה שם ה'‪ ,‬ושם אלקים‪ ,‬אחדות‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫ב וזאת הבחינה אי אפשר להשיג‪ ,‬אלא כשמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות‬ ‫מבין העכו"ם‪ .‬כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם‪ ,‬ובשביל זה נקראים ע"א‬ ‫שלהם בשם אלהים‪ ,‬כי יונקים מבחי' מלכות‪ ,‬הנקרא אלהים‪ ,‬כמ"ש (תהלים‬ ‫ע"ד) אלהים מלכי מקדם‪ .‬וכשמעלין בחי' מלכות מבין העכו"ם‪ ,‬אזי נתקיים כי‬ ‫מלך כל הארץ אלהים‪( .‬שם מ"ז)‪:‬‬ ‫ג ואי אפשר להשיב המלוכה להקב"ה‪ ,‬אלא על ידי ווידוי דברים לפני ת"ח‪ ,‬עי"ז‬ ‫מתקן ומעלה בחי' מלכות לשרשה‪ .‬וזהו פירוש (הושע י"ד) קחו עמכם דברים‪,‬‬ ‫זהו ווידוי דברים‪ ,‬זה בחי' מלכות‪ ,‬כמו דבר אחד לדור (סנהדרין ח'‪ .).‬דבר‪ ,‬לשון‬ ‫מנהיג ומושל‪ .‬ושובו אל ה'‪ ,‬שיתקנו ויעלו את הדברים את בחי' מלכות בחי'‬ ‫אלהים‪ ,‬אל ה'‪ .‬היינו כנ"ל‪ ,‬בה' אהלל דבר‪ ,‬באלהים אהלל דבר‪ .‬היינו שידע שכל‬ ‫מאורעותיו כולם לטובתו‪ ,‬ויברך על כל הדברים הטוב והמטיב‪:‬‬ ‫ד וכשידע כל זאת‪ ,‬נקרא ידיעה שלימה‪ .‬כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"נ(ב)‪,‬‬ ‫זה נקרא דעת‪ .‬היינו שלא יחלוק בין חסד לדין‪ ,‬ויברך על כולם הטוב והמטיב‪.‬‬ ‫וזה נקרא‪ ,‬ה' אחד ושמו אחד‪ .‬כמאמר חז"ל שלעתיד יהי' אחדות גמור‪ .‬שיהי'‬ ‫כולו הטוב והמטיב‪ .‬וזה ה' אחד‪ ,‬ושמו‪ ,‬זה בחי' אלהים מלכות‪ .‬כמ"ש (שמואל‬ ‫ב' ח') ויעש דוד שם‪ .‬אחד גימ' אהבה היינו הן ה' שהוא רחמים‪ ,‬הן שמו שהוא‬ ‫בחי' אלהים‪ ,‬בחי' דין‪ .‬כולם לטובתך‪ .‬מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותך‪,‬‬ ‫כמ"ש (משלי ג') את אשר יאהב ה' יוכיח‪ ,‬וכתיב (עמוס ג') רק אתכם ידעתי מכל‬ ‫משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם עוונותיכם‪ :‬וכו' יעויי"'ש‪.‬‬ ‫הרי שהן הן הדברים המבוארים כאן‪ ,‬כי מי שזוכה לשלימות זו ממתיק הדינים‬ ‫בשורשם ואז והיה ה' אחד ושמו אחד‪ .‬ולזה שאף והתפלל בחיר האבות יעקב‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫ורש"י פירש שלא ימצא פסול בזרעו‪ ,‬ויש לבאר בדרך דרוש‪ ,‬דהנה בריש מס'‬ ‫בבא קמא דיינינן אי באבות נזיקין תולדותיהם כיוצא בהן‪ ,‬ובדרש דרוש ניתן‬ ‫לב אר‪ ,‬דהא בטומאה קי"ל כי לנפרד יבקש‪ ,‬ובקדושה גבי שבת תולדותיהם‬ ‫כיוצא בהם‪ ,‬ובדרכי אבות יהלך‪ ,‬ובאבות הטומאה קי"ל שם שתולדותיהם לאו‬ ‫כיוצא בהם כי בטומאה הכל נפרד‪ ,‬ובנזיקין דיינינן מה מקומם‪ ,‬וי"ל‪ ,‬דעל זה‬ ‫ביקש יעקב שזרעו יהיה שלם כי כך היא שרש ודרכי הקדושה שתולדותיהם‬ ‫כיוצא בהם והכל מחובר לשורשו ללא שום פירוד‪ ,‬וזוהי היתה בקשת יעקב‬ ‫שיהיה ה' אחד ושמו אחד וזרעו לברכה אחריו כמותו‪ ,‬וז"ל השל"ה בשער‬ ‫האותיות אות הקו"ף ‪ -‬קדושת האכילה (ב)‪ ,‬ועל פי הדברים האלה‪ ,‬יתורץ‬ ‫קושיא אחת שקשה בפרשת ויצא‪ ,‬בפסוק (בראשית כח‪ ,‬יג) 'ויאמר אני ה' אלהי‬ ‫אברהם אביך ואלהי יצחק' וגו'‪ .‬והנה ביצחק שהיה אביו לא אמר 'אביך'‪,‬‬ ‫ובאברהם שהיה אבי אביו אמר 'אביך'‪ .‬אלא הכוונה הוא‪ ,‬שיעקב ואברהם היו‬ ‫מתייחדים בענין אחד כדפירשתי‪ ,‬מה שאין כן ביצחק שלכאורה לא היה כן‪,‬‬ ‫שהרי אהב את עשו שהיה ציד בפיו (בראשית כה‪ ,‬כח)‪ .‬על כן קרא ליעקב בן של‬ ‫אברהם‪ ,‬ולא של יצחק‪ ,‬בפרט במראה הזה שכל ענינה רומז על הענין הזה‬ ‫שביארתי‪' ,‬סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה' (שם כח‪ ,‬יב)‪ ,‬לרמוז כי אף‬ ‫שהאדם הולך אחר ארציית חומריות‪ ,‬דהיינו אכילה ושתיה‪ ,‬יהיה 'ראשו' דהיינו‬ ‫מחשבתו בשמים‪ ,‬שכוונתו יהיה לשם שמים‪ ,‬וקל להבין‪.‬עכ''ל‪.‬‬ ‫הרי שיעקב בדורותיו נקרא על שם אברהם בגלל שלימותו וגם בניו אחריו‬ ‫כמותו‪ ,‬ולפי זה מובן גם מדוע ביקש שלא יקרא קרח מדורותיו‪ ,‬כי שום פגם‬ ‫בשלימות דורות ישראל לא מתיחס ליעקב שלם‪ ,‬מה טובו אהליך יעקב‪ .‬גם‬ ‫בדורות שלפניו כדברי השל"ה הק' שאברהם הוי אביו וגם בדורות שאחריו‪.‬‬ ‫ועתה בהכנות לימי החנוכה הק' הקרבים ובאים‪ ,‬נבין כי ימי חנוכה הם ימי הלל‬ ‫והודאה ואפילו להודות בתוך החשכה כמבואר בכל הסה"ק וחשך זהו מלכות‬ ‫יון‪ ,‬ומצותו רק בלילה‪ ,‬כי בה' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר‪ ,‬חנוכה הוא‬ ‫שלימות ההודאה להשי"ת בכל זמן ועת על כל טובה שעשה ועושה ויעשה עימנו‪.‬‬ ‫וזהו כפי שיהיה לעתיד לבוא‪ ,‬וכמבוא בליקו"מ תניינא תו' ב'‪ ,‬שלעתיד לבוא‬ ‫ישאר לנו רק קרבן תודה ולכן חנוכה מתעורר בה אור דלעתיד לבוא‪ ,‬וכ"כ‬ ‫באריכות הבני יששכר‪ .‬שזהו מה שפעלו האבות הק' שגם בתוך נסיונות וחושך‬ ‫האמונה והקדושה תאיר ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך‪.‬‬ ‫הבעל הטורים כתב וז"ל‪ ,‬רחובות‪ ,‬כנגד מלכות יון שגזרו שלא יטבלו כדי‬ ‫למונעם מפריה ורביה ונעשה להם נס ונזדמן להם מקוה לכל אחד בבית‪ ,‬וזהו‬ ‫ופרינו בארץ‪ .‬עכ"ל‪ .‬שזהו חידוש גדול בענין נס חנוכה‪ .‬שיתכן לבאר לדבריו הא‬ ‫דקבעו נר איש וביתו ולא חיוב על כל אחד‪ ,‬מעיקר הדין‪ ,‬ולהרבה אחרונים הוא‬ ‫דין על הבית‪ ,‬זכר לנס הזה שהיה בכל בית שנהיה שם מקוה‪ ,‬ונר איש וביתו‬ ‫מרמז על הנאמר בגיטין נח ב שתי פתילות בנר אחד הקשור לופרינו בארץ‪,‬‬ ‫ויעויי' בס' בן יהוידע שבת קטז ב ונר ביתו הוא שלום ביתו כידוע‪ ,‬וזהו השמן‬ ‫הטהור שנמצא כנגד הטהרה שנמצאה בכל בית‪ ,‬הרי שעיקר הנס בחנוכה היה‬ ‫מיוסד על טהרת ישראל וטהרת השמן‪ ,‬ובהכנס חדש כסליו נזכה להטהר‬ ‫ולהתקדש בקדושה של מעלה‪.‬‬ ‫וידוע מש"כ בסה"ק ליקוטי מוהר"ן ח"ב ז‪,‬יא כי כפי שהיה היום כיפור כך יהיה‬ ‫החנוכה מכך שנאמר בפסוק סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת‬ ‫הוא ר"ת חנוכה‪ .‬יעו"ש בדבריו‪ .‬אך ביסוד הדברים מרומז כאן גם ענין זה כי יום‬ ‫הכיפורים הוא לפני ה' תטהרו ויסוד החנוכה היה מיוסד על הטהרה שהיתה‬ ‫בימים ההם בזמן הזה יזכנו השי"ת לרוח טהרה בארץ ושכל ברואי עולם יטהרו‬ ‫לפניו בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬ ‫יצויין עוד‪ ,‬כי צירוף שם הויה של ר"ח כסליו הוא בפסוק וירא ישב הארץ הכנעני‪,‬‬ ‫מרומז נר חנוכה שמצוותו להראות לכל העולם כולל הכנעני את אור הנס של‬ ‫השי"ת‪ ,‬אפי' לרגלי דתרמודאה‪ .‬וובליקו"מ ח"ב תורה ז כ' כי הפסוק ‪,‬וירא ה'‬ ‫כי סר לראות' הנאמר במשה‪ ,‬הוא ר"ת כסליו המרמז לחנוכה יעויי"ש‪ .‬ויתכן‬ ‫לומר‪ ,‬שחנוכה מאיר לאדם ממשה שסר לראות עד וירא הכנעני שכולם מאיר‬ ‫להם הנר ואור הנס לתוך הפנימיות להתקרב להשי"ת‪ ,‬והכל מתחיל מר"ח‬ ‫כסליו‪ .‬יה"ר שנזכה לחדש מאיר ומבורך בכל הענינים‪.‬‬ ‫וידוע מה דאיתא בתיקו"ז שבפסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' יש כ"ה‬ ‫תיבות כנגד כ"ה בכסליו‪ ,‬ובס' יוסיפון כ' שבכל יציאה למלחמה היו קוראים‬ ‫החשמונאים פסוק שמע ישראל‪ ,‬וזהו לכאורה שאומרים ה' אלוקינו ה' אחד‪,‬‬ ‫שמרמז על היחוד השלם שיהיה לעתיד לבוא‪ ,‬וכך המשיכו לחנוכה את הכח של‬ ‫ההודאה שלעתיד לבוא‪ ,‬וגם יעקב קרא קריאת שמע כשהגיע אליו יוסף‪ ,‬וכן‬ ‫בברכותיו לבניו‪ ,‬יעקב ויוסף היו שרש אחד כמובא במדרש מה שעבר זה עבר זה‪,‬‬ ‫תפארת ויסוד‪ ,‬והמיוחד היה ביחוד ה' שיחדו כל העת‪ ,‬וכל כוונתם היתה ליחד‬ ‫שמא דקוב"ה‪ .‬יעקב נלחם בכפירת עשיו וכפי שמבאר שם השלה"ק באריכות‪,‬‬ ‫והיה בית יוסף ללהבה ויבער את עשיו וכפירותיו‪ ,‬כי יעקב בעקיבו מעכב את‬ ‫עשיו כמבואר בשל"ה‪ ,‬ויוסף בקדושת הברית‪ ,‬יסוד נגד עשיו שזורק מילות כלפי‬ ‫מעלה ומבערו בשורשו‪ ,‬ועלו מושיעים בהר ציון‪ ,‬משיח בן יוסף ומשיח בן דוד‬ ‫כמו' בסה"ק בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא‬ ‫יהיה ה' אחד ושמו אחד‪.‬‬