gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יצא לאור‬ ‫"בנתיבות המועדים"‬ ‫כולל יסודות המועדים הגלויות והגאולות‬ ‫מפורשים ומבוארים מתוך מטבע תפילת‬ ‫"מעוז צור"‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫להשיג בחנויות הספרים ובמשרדי "והגית"‬ ‫אם עלית לא ירדת‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪ ,‬ויפגע במקום וילן שם‪ ...‬ויחלום והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬וראשו מגיע‬ ‫השמימה‪ ,‬והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו [ויצא כח יב]‪ ,‬מי הם אותם מלאכים שעולים ויורדים‪ .‬בחז"ל‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמן אלו 'שרי אומות העולם' וכו'‪ ,‬מלמד שהראה‬ ‫הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עוקים ויורד‪ ,‬ושל מדי נ"ב ויורד‪ ,‬ושל יון ק' ויורד‪,‬‬ ‫ושל אדום עולה וכו' ויורד‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב למה אין אתה עולה‪ ,‬באותה שעה נתיירא אבינו‬ ‫יעקב ואמר‪ ,‬כשם שלאלו ירידה‪ ,‬כך אני יש לי ירידה‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא אם אתה עולה אין לך ירידה‪,‬‬ ‫ולא האמין ולא עלה‪ ,‬רבי שמואל בן יוסינה היה דורש‪ ,‬בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו [תהלים עח‬ ‫לב]‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא אילו עלית והאמנת‪ ,‬לא היתה לך ירידה לעולם‪ ,‬אלא הואיל ולא האמנת‪ ,‬הרי‬ ‫בניך יהיו משתעבדין בארבע מלכיות בעולם הזה‪ ,‬במסים ובארנוניות ובגלגליות [תנחומא ויצא ב ויק''ר כט ב]‪ ,‬אם‬ ‫הקב''ה מבטיחו שלא תהא לו ירידה מדוע לא עלה‪.‬‬ ‫עוד זאת‪ ,‬הסולם עניינו להעלות את האדם למקום גבוה‪ .‬דוגמא לדבר‪ ,‬אדם שנמצא בקרקע ורוצה לעלות‬ ‫לגג‪ ,‬כשאין מדרגות שמובילות לשם‪ ,‬האפשרות לעלות לגג הוא דרך הסולם‪ .‬הסולם בחלומו של יעקב אף‬ ‫הוא 'דרך עליה'‪ ,‬שבאמצעותו יוכל יעקב להעפיל למקום גבוה יותר‪ ,‬משום כך אמרו חז"ל והנה סלם זה סיני‪,‬‬ ‫אותיות דדין הוא אותיות דדין [ב"ר ויצא יב]‪ ,‬להורות שהתורה שניתנה בסיני היא 'דרך העליה' להגיע על ידה‬ ‫לרום המעלות‪ .‬ואם כך מתעוררת השאלה מה עניינם של ארבעת הגלויות למראה הסולם‪.‬‬ ‫כשחטאו ישראל וירדו ממעלתם‪ ,‬ניתן להם דרכי תיקון‪ ,‬שעל ידם יעלו ויתעלו וישובו למעלתם‪ ,‬אחד‬ ‫מדרכי התיקון הוא גלות‪ ,‬כפי שכתב הרמח"ל הגלות באה לתקן את כל הקלקולים‪ ,‬לכן צריכים ישראל‬ ‫להיות בגלות כפי מספר מדרגות הקלקולים [קלח פתחי חכמה עמ' קסט]‪ ,‬ע"י צרות הגלות בני ישראל מתעלים‬ ‫יותר [תקטו קכג]‪ ,‬ועל כן הוצרך שיוגלו למצרים וישתעבדו שם‪ ,‬ובאותו השעבוד הגדול יצורפו כזהב בתוך‬ ‫הכור‪ ,‬ויטהרו‪ .‬והנה כשהגיע הזמן הראוי‪ ,‬חיזק האדון‪ ,‬ברוך הוא‪ ,‬את השפעתו והארתו על ישראל‪ ,‬וכפה את‬ ‫הרע לפניהם‪ ,‬והבדיל אותם ממנו‪ ,‬ורומם אותם מן השפלות שהיו בו והעלם אליו‪ ,‬ונמצאו גאולים מן הרע‬ ‫גאולת עולם‪ ,‬ומשם והלאה הוקמו לאומה שלמה‪ ,‬דבוקה בו‪ ,‬יתברך‪ ,‬ומתעטרת בו‪ .‬והנה זה תיקון שנתקנו‬ ‫לעולמים‪ ,‬כמו שזכרנו‪ ,‬וכל הטובות שהגיעו ושמגיעות לנו כולן תלויות בו [דרך ה' ח"ד פ"ד ס"ט]‪ ,‬הרי שעל ידי‬ ‫הגלות נסלל הדרך לעלות מעלה‪ ,‬לחזור אל המעלה‪ ,‬ולשוב אל מקומם‪.‬‬ ‫בחז"ל ויחלום והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬אמר רבי שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם וכו'‪ ,‬מלמד‬ ‫שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עוקים ויורד‪ ,‬ושל מדי נ"ב ויורד‪ ,‬ושל‬ ‫יון ק' ויורד‪ ,‬ושל אדום עולה וכו' ויורד [תנחומא ויצא ב]‪ ,‬עלייתם וירידתם של אומות העולם לא היה מעניינו‬ ‫של יעקב‪ ,‬מה שכן היה מעניינו של יעקב הוא מצבם של ישראל‪ ,‬שאם שר של בבל עולה עדות היא שיש‬ ‫ירידה לישראל‪ ,‬ואם שר של בבל יורד עדות היא שיש עליה לישראל‪ .‬הבקשה מיעקב לעלות‪ ,‬הוא לקבוע‬ ‫במעשה אבות סימן לבנים [תנחומא לך לך ט]‪ ,‬שיהיה לישראל עליה שלא תהא אחריה ירידה‪ .‬אך א"כ מדוע לא‬ ‫עלה יעקב‪ ,‬והרי הקב''ה הבטיחו אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית‪.‬‬ ‫אין זאת אלא‪ ,‬כי מידתו של יעקב היא אמת‪ ,‬כפי שנאמר תתן אמת ליעקב [מיכה ז כ]‪ ,‬וסבר יעקב שמעלה‬ ‫שתלויה באחר אינה מעלה‪ ,‬ועליה שתלויה באחר‪ ,‬שאם הוא יורד אתה עולה‪ ,‬אינה נחשבת עליה‪ ,‬כי היא‬ ‫לא עליה עצמית‪ ,‬כי אפשר שהאחר יעלה ואתה תשוב לירד‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬אף שהאמין יעקב למה שאמר לו הקב"ה‪ ,‬אם אתה עולה אין אתה יורד עולמית [תנחומא ויצא ב]‪,‬‬ ‫לא חפץ יעקב בעליה שכזו‪ ,‬כי לפי מדרגתו מעלה שאינה עצמית אינה מעלה‪ ,‬כי חסר באמיתותה‪ ,‬ואף אם‬ ‫בסופו של דבר לא ירד‪ ,‬אין העליה עליה‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא אילו עלית והאמנת‪ ,‬לא היתה לך ירידה לעולם‪ ,‬אלא הואיל ולא האמנת‪,‬‬ ‫הרי בניך יהיו משתעבדין בארבע מלכיות בעולם הזה‪ ,‬במסים ובארנוניות ובגלגליות [תנחומא ויצא ב]‪ ,‬ידוע ידע‬ ‫יעקב שאם לא יעלה סוף דבר שישתעבדו אומות העולם בבניו‪ ,‬כי הגלות היא מדרכי העליה‪ ,‬כל קשיי‬ ‫הגלות הם שליבות בסולם העליה לעלות דרכם למעלה‪ ,‬לחזור דרכם אל המעלה‪ ,‬והעדיף יעקב אבינו‬ ‫שילכו בניו בגלות וישתעבדו בהם אומות העולם‪ ,‬ועל ידי זה יקנו 'מעלה עצמית'‪ ,‬מעלת אמת שתביא‬ ‫אותם אל רום המעלה‪ ,‬מאשר הוא עצמו יעלה בסולם‪ ,‬עליה שאף שאין בה ירידה‪ ,‬אבל 'אינה עליה עצמית'‪.‬‬ ‫[בדרך זו מצינו את יעקב אבינו תובע את בניו על הנהגות שאינם עצמיות להם‪ .‬בחז"ל‪ ,‬שמעון ולוי אחים‪ ,‬כלי חמס מכרותיהם (בראשית מט ה)‪ ,‬אמר להם הכלים‬ ‫הללו (אמנות הרציחה‪ ,‬עץ יוסף) שבידכן גזולים הם בידכם‪ ,‬למי הם ראויים למכרותיהן‪ ,‬לעשו שמכר את הבכורה (ב''ר צח ה)‪ ,‬יעקב אבינו לא תובע את בניו על‬ ‫מעשה שכם‪ ,‬אלא על 'כלי החמס' שבידיהם‪ ,‬שהם אוחזים בידם 'הנהגות שאינם שלהם'‪ ,‬הנהגות 'שחמסו מעשו'‪ ,‬אומנות הרציחה שהיא ההנהגה העצמית של עשו‪.‬‬ ‫עד"ז אומר רבי ירוחם זצ"ל‪ ,‬הנה תבע אותם על חמס שבידיהם‪ ,‬על אומנות הרציחה שבידם שאינה משלהם כי גנובה היא אתם‪ ,‬ואם כן הרי אינם מקוריים‪,‬‬ ‫אינם עצמיים‪ ,‬מדות חקויות אתם‪ ,‬תביעה מיוחדה בעצם מציאות האדם‪ .‬יתבונן האדם בכחותיו ויראה כמה מהם לקוחים וחקויים מזולתו‪ ,‬האדם בטבעו‬ ‫מחקה הוא את סביבתו‪ ,‬ואיש משכיל יוכל לראות כי יש וכל רכוש מדותיו מאחרים הם‪ ,‬מדות הכי נעלות‪ ,‬טובות בתכלית‪ ,‬והן לא שלו הינן‪.‬‬ ‫פעם התודעתי עם איש אחד‪ ,‬ובשוחחי עמו‪ ,‬ובראותי כל תנועותיו‪ ,‬נזכרתי על איש אחר אשר יש לו ג"כ אותן התנועות עצמן‪ .‬אז שאלתי אותו אם מכיר הוא את אותו‬ ‫האיש‪ ,‬וענה לי‪ ,‬ודאי! עם האיש ההוא אני כאחים ממש‪ ,‬אין קירבה יותר גדולה מאשר בין שנינו‪ ,‬נשתוממתי על הדבר ואמרתי לעצמי כי עכשיו אני כבר מכיר ויודע עד‬ ‫כמה יש לאדם בקרבו כוחות ואינן של עצמו‪ ,‬ויש גם כי כל כולו יהיה משל אחרים‪ ,‬ומעצמו לא ירכש אף כל דהו‪' ,‬כולו חמס וגזילה'‪ .‬נורא ומבהיל (דע"ת בראשית מט ה)]‪.‬‬ ‫המהר"ל כותב שהטעם שלא הגין הקרבן שהביא הבל שלא יהרגהו קין‪ ,‬כי הבל לא עמד 'מעצמו' על ענין הקרבן‪,‬‬ ‫הראשון שהביא קרבן היה קין‪ ,‬ואף שהקב''ה שעה אל הבל ולא אל קין‪ ,‬לא הגין הקרבן על הבל‪ ,‬כי מעשה שאדם‬ ‫אינו עושה 'מעצמו' אין בכוחו להגין‪ ,‬התורה רומזת על כך במילה אחת‪ ,‬והבל הביא 'גם' הוא [מהר"ל דרשה לשבת שובה]‪.‬‬ ‫לוט ניצל מסדום בזכות ששתק כשאברהם אמר על שרה אחותי היא [ב''ר נא ח]‪ ,‬הסבא מסלבודקה שואל‬ ‫ללוט היו מעשים גדולים של חסד‪ ,‬הוא מסר נפשו בסדום על הכנסת אורחים‪ ,‬ולחינוך בנותיו לחסד‪ ,‬הריבה‬ ‫ששרפוה כי הביאה מעט קמח לעני היתה בתו של לוט‪ ,‬ומדוע ניצל לוט בזכות מעשה פשוט ששתק‬ ‫כשאמר אברהם אחותי היא‪ ,‬וכי ימסור לוט את אחותו שרה למצרים‪ .‬ותירץ‪ ,‬שאת מעשי החסד למד לוט‬ ‫מאברהם‪' ,‬ואינם מעלה עצמית'‪ ,‬ומעשים כאלה אין בכוחם להגן‪ ,‬לפיכך טרחו חז"ל למצוא מעשה שאיש‬ ‫לא לימד את לוט‪ ,‬ששתק ולא גילה ששרה היא אשת אברהם‪ ,‬ואף שזה מעשה קטן‪ ,‬אבל זה מעשה 'שעשה‬ ‫מעצמו'‪ ,‬והוא היה כדאי להגן עליו‪ .‬הדברים נוראים‪ ,‬עד היכן ההכרח לאדם להעמיד 'מעשים מעצמו'‪ ,‬שאין‬ ‫בהם חיקוי! חיקוי בלי שום עצמיות נהפך לשקר! [עלי שור ח"ב עמ' תקלח]‪.‬‬ ‫מספרים על רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל שאמר פעם בפורים לרבו הגרי"ס‪' ,‬אילו היה לי מדותיו של הרבי‪,‬‬ ‫לבו של בעל היסוד ושורש העבודה‪ ,‬וראשו של השאגת אריה הייתי יכול'‪ ...‬השיב לו הגרי"ס‪ ,‬נפתלי‪' ,‬בראש‬ ‫שלך‪ ,‬בלב שלך‪ ,‬ובמדות שלך'‪ .‬כלולה כאן נקודה מרכזית שחידש מוסר‪ ,‬העיקר לא לילך 'בבגדים שאולים'‪,‬‬ ‫'בראש שלך‪ ,‬בלב שלך‪ ,‬ובמדות שלך'‪ ,‬כל ההיקף צריך האדם לעשות 'בשייכות לעצמו'‪ ,‬ויותר אינו צריך‪,‬‬ ‫'מעצמו לעצמו'‪' ,‬אודות עצמו'‪' ,‬ועם עצמו'‪ ,‬ויותר אין כלל בעולם‪ ,‬וזה סוד גדול! [דעחו"מ ח"ב עמ' קעג]‪.‬‬ ‫מכאן אתה למד‪ ,‬נפתולי החיים מזמנות לאדם‪ ,‬דרכי עליה רבות ומגוונות‪ ,‬חלקם קורצות ומפתות‪ ,‬ואף‬ ‫שאינם מביאות לידי מעלה עצמית‪ ,‬הם גורמות לאדם להראות כבעל מעלה בעיני הבריות‪ .‬מן הפרשה‪,‬‬ ‫מסירובו של יעקב אבינו לעלות בשלבי הסולם עליה שאינה עליה עצמית‪ ,‬אתה למד‪ ,‬שעדיפה מעלה‬ ‫עצמית קטנה שנקנית בעמל אין קץ‪ ,‬מאשר מעלה גדולה שאינה עצמית‪ ,‬והיא מזדמנת לאדם בהושטת‬ ‫יד‪ ,‬על כך אמרו יגעת ומצאת תאמין‪ ,‬לא יגעת ומצאת אל תאמין [מגילה ו ב]‪ ,‬כי רק מעלה שנקנית בעמל‬ ‫היא מעלה עצמית מעלת אמת מעלה שאין אחריה ירידה‪ .‬יתן ה' שנזכה לתת לב לעמול ולהתייגע לקנות‬ ‫'מעלה עצמית' מעלת אמת בסולם ‪-‬‬ ‫העולה בית אל‪.‬‬