gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון מ"ה‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫מעלת התפילה ובפרט בשב"ק‬ ‫יבאר כי עבודת ימי החול יש לה עלייה בכח הארה של שב"ק המתנוצצת בימי החול‪,‬‬ ‫וכל זה נעשה על ידי התפילה אשר מעלה את התורה והמצוות‬ ‫מפורש 'שאם שמרו ישראל שבת אחת ‪ -‬מיד‬ ‫(שער רוח הקודש‪ ,‬יב ע"ב)‪ ,‬וכיוצא בזה ישנם‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח‬ ‫נגאלים'‪ ,‬נמצא דסתרי אהדדי‪ ,‬האם שבת‬ ‫עוד כמה חטאים שעל ידם מפסיד האדם כל‬ ‫מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום‬ ‫אחת או שתי שבתות גורמים לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫עבודתו הקדושה ח"ו‪.‬‬ ‫ההוא‪ .‬ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו‬ ‫ומבאר כי בכל שבת ושבת יש שתי‬ ‫אמנם אם האדם מקדים ומתפלל‬ ‫מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים‬ ‫בחינות‪ ,‬הנקראין בזוה"ק (הקדמה‪ ,‬דף ה‬ ‫להשי"ת‪' :‬אבי הרחמן הצילני ברוב רחמיך‬ ‫ויורדים בו (בראשית כח‪ ,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬ ‫ע"ב) 'שבת עילאה' ו'שבת תתאה'‪ .‬וזהו 'את‬ ‫מידי היצר הרע'‪ ,‬הקב"ה שומרו ומצילו שלא‬ ‫וכתב האור החיים הק'‪ ,‬שאמר הכתוב‬ ‫שבתותי'‪ ,‬היינו שתי שבתות פרטיות שיש‬ ‫יכשל ח"ו בעוונות הללו‪.‬‬ ‫'והנה' להורות שלא היה החלום בדמיון‪,‬‬ ‫בכל שבת‪ ,‬בסוד 'עולת שבת בשבתו' שרומז‬ ‫וזהו שאמר יעקב אבינו ע"ה ללבן הארמי‬ ‫אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר‪,‬‬ ‫על שבת עילאה ושבת תתאה‪.‬‬ ‫'לולי אלהי אבי'‪ ,‬היינו השי"ת שאני מרגיש‬ ‫כי היתה נבואה ממש‪ .‬וכן כתבו הרמב"ן‬ ‫והענין בזה‪ ,‬כי כל המצוות ומעשים‬ ‫שהוא אבי ואליו אני צועק ומתפלל 'אבי‬ ‫והקדמונים‪ ,‬שנגלה אל יעקב מראה נבואה‪,‬‬ ‫טובים של ששת ימי החול צריך להעלות‬ ‫הרחמן הצילני שלא אמוט ולא יכשל בעוונות‬ ‫להורות דרך ההנהגה לישראל‪ .‬ויש להבין מה‬ ‫את כולם לשורשם העליון‪ ,‬ועלייה זו נעשית‬ ‫כאלו'‪ ,‬ואם לא הייתי מתפלל אל השי"ת‬ ‫נוכל ליקח מחלום יעקב מוסר השכל וארחות‬ ‫בשב"ק‪ ,‬כנודע מכתבי האריז"ל על עליית‬ ‫תפילות כאלו 'כי עתה ריקם שלחתני' ‪ -‬היית‬ ‫חיים לעבוד את בוראינו‪.‬‬ ‫העולמות שיש בשב"ק‪ ,‬וזהו 'עולת שבת' ‪-‬‬ ‫מפיל אותי לעוונות שמאבדים ממני הכל‬ ‫מלשון עליית שבת‪.‬‬ ‫והייתי נשאר ריקם מכל וכל‪ .‬עד כאן דברי‬ ‫אלקי אבי היה עמדי‬ ‫אאמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫ונקדים את דברי כ"ק אאמו"ר זי"ע‬ ‫העליה בשעת התפילה‬ ‫והעולה מדברי קדשו‪ ,‬כי גדול כח‬ ‫בספה"ק דברי אמונה על דברי יעקב אבינו‬ ‫ומוסיף הרב בעל התניא לבאר עוד‪ ,‬כי‬ ‫התפילה להושיע את האדם בכל מצב שהוא‪,‬‬ ‫ע"ה אל האימהות הקדושות (בראשית לא‪,‬‬ ‫כל העליות נעשות בכח השבת‪ ,‬אך השבת‬ ‫בין בגשמיות ובין ברוחניות‪ ,‬ומי שבוטח בה'‬ ‫ה) 'רואה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי‬ ‫קודש רחוקה ונבדלת משאר ימות החול‪,‬‬ ‫ומשליך אליו יהבו מובטח שינצל מכל פגע‬ ‫כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי'‪.‬‬ ‫כמו שמקדשים אותה בליל שבת לקדשה‬ ‫גשמי ורוחני‪.‬‬ ‫דהנה ידוע מהרה"ק רבי משה מקאברין‬ ‫ולרוממה מכל ימות החולין‪ ,‬וכן במוצאי‬ ‫זי"ע על הפסוק (תהלים פט‪ ,‬כז) 'הוא יקראני‬ ‫שב"ק יש להבדיל בין יום השביעי לששת ימי‬ ‫עליית העולמות בשבת‬ ‫אבי אתה אלי וצור ישועתי'‪ ,‬שאם האדם‬ ‫המעשה‪ ,‬וא"כ כיצד יכולה השבת להעלות‬ ‫ויש להרחיב הענין‪ ,‬למה ומדוע גדולה כל‬ ‫קורא "אבי אתה" ומגלה שהכל שעובר עליו‬ ‫את עבודת ימי החול‪.‬‬ ‫כך מעלת התפילה‪ ,‬והלוא מצינו ש'תלמוד‬ ‫הוא מאת אביו שבשמים‪ ,‬אזי 'אלי וצור‬ ‫והארה זו היא נמשכת בזמן התפילה‪,‬‬ ‫תורה כנגד כולם' וכן צדקה שקולה כנגד כל‬ ‫ישועתי'‪ ,‬שמקבל חיזוק מאת ה'‪ ,‬ומתבטלים‬ ‫ונמצא שבכח התפילה יש עליה לכל עבודת‬ ‫התורה‪ ,‬ועוד מצוות חשובות‪ ,‬ומדוע איפוא‬ ‫הימנו כל הייסורים‪.‬‬ ‫ימי החול‪ ,‬באמצעות הארת שבת המתנוצצת‬ ‫התפילה היא יתד שהכל תלוי בה‪.‬‬ ‫וזהו שאמר יעקב אבינו ע"ה 'רואה אנכי‬ ‫באותה שעה‪.‬‬ ‫וביאור הדברים הוא על פי מה שהקשה‬ ‫את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום'‪,‬‬ ‫ועל זה נאמר 'עולת תמיד'‪ ,‬כי כמו‬ ‫בספה"ק ליקוטי תורה מהרב בעל התניא‬ ‫והיינו שנתמלא פחד מלבן הארמי שלא ירע‬ ‫שהשבת נקראת 'עולת שבת' על שם עליית‬ ‫זי"ע (פר' בהר) אמאי כתיב (ויקרא כו‪ ,‬ב) 'את‬ ‫לו‪ ,‬על כן מיד רץ אל אביו שבשמים להתפלל‬ ‫העולמות שנעשית בשבת‪ ,‬כך התפילה‬ ‫שבתותי תשמורו' לשון רבים‪ ,‬הרי כל שבת‬ ‫ולהשליך יהבו על השי"ת‪ ,‬ולכן אמר 'ואלהי‬ ‫נקראת 'עולת תמיד' על שם העלייה בעת‬ ‫הוא חיוב בפני עצמו‪ .‬וכן מצינו שאמרו חז"ל‬ ‫אבי היה עמדי'‪ ,‬ועל כן אינו מפחד כלום כי‬ ‫התפילה שיש בה הארה מיום השבת‪.‬‬ ‫(שבת קיח ע"ב)‪' :‬אמר רבי יוחנן משום רבי‬ ‫סמוך לבו בטוח בה'‪.‬‬ ‫ועל כן‪ ,‬לצורך עלייה זו‪ ,‬צריך שיהא‬ ‫שמעון בן יוחי‪ ,‬אלמלי משמרין ישראל שתי‬ ‫וכתיב בהמשך הפרשה (בראשית לא‪,‬‬ ‫ממוצע בין שבת לחול‪ ,‬וממוצע זה הוא‬ ‫שבתות כהלכתן ‪ -‬מיד נגאלים'‪ .‬וגם כאן יש‬ ‫מב) 'לולי אלהי אבי‪ ,‬אלהי אברהם ופחד‬ ‫הארה מועטת של שבת היורדת בכל יום‬ ‫לבאר מה ענין ב' שבתות ואמאי גרע חלקה‬ ‫יצחק היה לי‪ ,‬כי עתה ריקם שלחתני'‪ ,‬ומפרש‬ ‫מימי השבוע‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ן שיש‬ ‫של שבת אחת שאין בה כח כ"כ להביא‬ ‫הכוונה בזה‪ ,‬כי ישנם כמה עוונות שגורמים‬ ‫חיוב מן התורה של 'זכור את יום השבת‬ ‫לגאולתן של ישראל‪.‬‬ ‫לנער את האדם מכל התורה והמצוות אשר‬ ‫לקדשו' ‪ -‬להזכיר בכל יום את יום השבת‬ ‫עוד יש לבאר דלכאורה יש סתירה בין‬ ‫רכש‪ ,‬כגון הכועס שנאמר בו (איוב יח‪ ,‬ד)‬ ‫ולומר 'היום יום ראשון בשבת'‪ ,‬כדי להכניס‬ ‫ב' מאמרי חז"ל‪ ,‬כי במקום אחד אמרו (שבת‬ ‫'טורף נפשו באפו'‪ ,‬ואמרו בזוה"ק (תצוה‪,‬‬ ‫קדושת השבת לכל ימי השבוע‪ ,‬אשר זו‬ ‫קיח ע"ב) 'אלמלי משמרין ישראל שתי‬ ‫קפב ע"א) שעל ידי כעס עוקר האדם את‬ ‫היא בחינת ההארה של שבת המאירה‬ ‫שבתות'‪ ,‬ובירושלמי (תענית פ"א ה"א) נמצא‬ ‫כל הקדושה מנפשו‪ ,‬וכן כתב האריז"ל‬ ‫התורה גדולה מאוד ‪' -‬ותלמוד תורה כנגד‬ ‫מדרש פליאה (זוה"ק רע"מ קורח קעט ע"ב)‪:‬‬ ‫בימות החול‪ ,‬ובכח הארה מועטת זו הנקראת‬ ‫כולם'‪ ,‬וכן שאר מצוות ומעשים טובים יש בהם‬ ‫'לא זזה שכינה מישראל בכל שבתות ויו"ט‪,‬‬ ‫'שבת תתאה'‪ ,‬יכולה עבודת האדם בימי החול‬ ‫ששקולים נגד כל התורה‪ ,‬ועם כל זאת מעלת‬ ‫ואפילו בשבתות דחול'‪ .‬ולכאורה קשה מהו‬ ‫להתעלות למעלה בשבת קודש שהיא בחינת‬ ‫התפילה גבוהה מהם‪ ,‬כי ללא התפילה נשארים‬ ‫'שבתות של חול'‪ ,‬אך לפי האמור יובן שפיר‪,‬‬ ‫'שבת עילאה'‪.‬‬ ‫כולם למטה ויש סכנה פן יאחזו החיצונים בהם‬ ‫כי בכל יום מימי החול יורדת הארה של שבת‬ ‫חלילה‪ ,‬ורק באמצעות כח התפילה יש להם‬ ‫הנקראת 'שבת תתאה'‪ ,‬והיא בחינת 'שבתות‬ ‫שבת עילאה ושבת תתאה‬ ‫עליה‪ ,‬וא"כ לא יפלא מדוע משקיע היצר את כל‬ ‫של חול' שמעלה קימעא את עבודת ימי החול‪,‬‬ ‫כוחו להפריע את האדם בעת התפילה‪.‬‬ ‫ובהארה זו לא מסתלקת שכינה מישראל‪.‬‬ ‫והכלל בזה‪ ,‬כי הארת 'שבת תתאה'‬ ‫המאירה בכל יום בשבוע‪ ,‬מעלה ומנשאת את‬ ‫עבודת האדם שעבד באותו יום‪ ,‬וכיון שיש כבר‬ ‫עצות שיוכל האדם לכוין בעת התפילה‬ ‫עיקר כח היצר הוא נגד התפילה‬ ‫עלייה מועטת לעבודה של אותו יום‪ ,‬שפיר‬ ‫ואם ישאל השואל‪ ,‬מה אעשה‪ ,‬כי עז רצוני‬ ‫ובזה יובן מה שכתב בספה"ק מאור ושמש‬ ‫יכולה להיות עלייה כוללת בשב"ק עצמה‪,‬‬ ‫להתעלות בעבודת התפילה‪ ,‬אך לבי רחק ממני‪,‬‬ ‫(פר' כי תצא) וזל"ק‪ :‬ועוד זאת ידעו בני עמנו‬ ‫כי כיון שכבר נתעלו כולם מעט בששת ימי‬ ‫ואיני מרגיש חיות והתלהבות בתפילה‪.‬‬ ‫כי עיקר מלחמת היצר היא על התפילה‪ ,‬כי גם‬ ‫המעשה על ידי 'שבת תתאה' יכולים כולם‬ ‫והתשובה לזה כתב בספה"ק מאור ושמש‬ ‫אם ירבה האדם לעסוק בתורה ומצוות ולגמול‬ ‫להיכלל ב'שבת עילאה' ולהתעלות למקום‬ ‫(פר' כי תצא) וזל"ק‪ :‬ואם יראה כי כבד ממנו‬ ‫חסד בגופו וממונו ולהחזיק יד עני ואביון‪ ,‬על‬ ‫מנוחתם עד לאצילות‪ ,‬כנודע מהאריז"ל‪.‬‬ ‫הדבר להתפלל תפילה כזו‪ ,‬ישוב בתשובה‬ ‫כל זה לא ישים היצר את כל תוקף מלחמתו‪,‬‬ ‫נמצא כי דוקא על ידי שני כוחות אלו‬ ‫שלימה על חטאות נעוריו ויתעצב אל לבו על‬ ‫מפני אשר בזה עוד לא יסתלק מכל וכל (וימצא‬ ‫של שבת עילאה ותתאה יכולים להעלות את‬ ‫מעלו אשר מעל למרות בה'‪ ,‬ועל ידי זה יסיר‬ ‫מקום לתפוש אותם בלבותם בפניות ולחשוב‬ ‫עבודת כל ימי החול לשורשם העליון‪.‬‬ ‫מסך המבדיל בינו לבין אלהיו‪ ,‬ואז יוכל לחזות‬ ‫מחשבות)‪.‬‬ ‫ולפי זה מתיישבת הסתירה הנ"ל‪ ,‬דאכן יש‬ ‫בנועם דרך התפילה‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אכן באם איש ישראלי יעמוד לשפוך שיח‬ ‫רק 'שבת אחת' ובתוך שבת זו עצמה יש 'שתי‬ ‫נוכח פני ה' ומקבל עליו עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫שבתות'‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל 'אלמלי משמרין‬ ‫לימוד קודם התפילה‬ ‫ואמרי פיו יביעו ממקור לבבו בלי תערובות סיג‬ ‫ישראל שתי שבתות כהלכתן ‪ -‬מיד נגאלים'‪,‬‬ ‫מחשבה הפוסלת‪ ,‬וילהיב לבבו לנועם ה' עד‬ ‫כי על ידי שתי שבתות אלו יכולים להיגאל‪ ,‬לפי‬ ‫ומלבד ענין התשובה שנזכרת בדברי‬ ‫שיהיה קרוב להתפשטות הגשמיות‪ ,‬כמבואר‬ ‫ה'מאור ושמש' יש עצה נוספת להועיל לקרב‬ ‫שזה מסייע לזה בעליית העולמות‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך אורח חיים (סימן צח סעיף א)‬ ‫לבו לעבודת התפילה‪ ,‬והוא על ידי שלומד‬ ‫ויתר ספרי קודש‪ ,‬הנה על זה יוציא היצר כל‬ ‫ועל כן עליית כל ימות החול נקראת 'עולת‬ ‫ומכין לבבו טרם גשתו להתפלל לפני הבורא‬ ‫עוזו להילחם ולבלבלו‪ ,‬כי זה יגיע עדיו להכניעו‬ ‫תמיד'‪ ,‬שזוהי עלייה תמידית מצד 'שבת‬ ‫ית"ש‪.‬‬ ‫יותר מכל המצוות‪ ,‬ועל כן יראה האדם להתגבר‬ ‫תתאה'‪ ,‬ואילו בשבת קודש נקראת עלייה‬ ‫וכה כתב בספה"ק תפארת שלמה (רמזי‬ ‫בזה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫זו 'עולה שבת בשבתו'‪ ,‬לפי ששבת תתאה‬ ‫פורים) על מאמר הכתוב (אסתר ט‪ ,‬כה) 'ובבואה‬ ‫מסייעת בידי שבת עילאה לעלייה הכוללת‬ ‫ולמדנו מדברי קדשו‪ ,‬כי עיקר התגברות‬ ‫שנעשית בשב"ק‪.‬‬ ‫לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו‬ ‫היצר הוא בענין התפילה‪ ,‬שמכניס עצמו לבל‬ ‫הרעה'‪ ,‬וזל"ק‪ :‬נראה לרמז בזה עפ"י מה שכתבו‬ ‫יוכל איש ישראל לשפוך נפשו לפני קונו‪ ,‬כמו‬ ‫בספרים כי העצה הנכונה להינצל ממחשבות‬ ‫שמובא בשם צדיקים שהתפילה נוגעת לנפש‬ ‫כ"ד שעות השבת מתקדשים מעבודת ימי‬ ‫זרות בשעת התפילה‪ ,‬שיכין את עצמו קודם‬ ‫היצה"ר להכריתו מכל וכל‪ ,‬ועל כן מתחזק בכל‬ ‫החול‬ ‫התפילה בלימוד התורה הקדושה‪ .‬וזה הרמז‬ ‫כוחותיו להפריעו מעבודת התפילה‪.‬‬ ‫בפסוק הנ"ל‪' :‬ובבואה לפני המלך' ‪ -‬זה המלך‬ ‫וענין זה שעליית השבת נעשית בכח הארה‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה לעמוד בתפילה‪' ,‬אמר‬ ‫עליית התורה והתפילה על ידי אהבה‬ ‫שמקבלת מימות השבוע‪ ,‬נזכר בספה"ק גליא‬ ‫עם הספר' ‪ -‬ע"י שלמד בספר‪' ,‬ישוב מחשבתו‬ ‫ויראה‬ ‫רזא שבכל יום מימי השבוע צריך האדם לקדש‬ ‫הרעה' ‪ -‬יבטל כל המחשבות רעות בשעת‬ ‫ארבע שעות‪ ,‬וכאשר מקדש בכל יום ארבע‬ ‫וטעם הדבר‪ ,‬כי גם כשעוסקים בתורה‬ ‫התפילה‪ ,‬ויהיה תפילתו זכה צלולה וברורה‪.‬‬ ‫שעות נמצא שמתקדשין בששת ימי החול‬ ‫ובמצוות‪ ,‬צריך גדפין שיתעלו המצוות למעלה‪,‬‬ ‫סך כ"ד שעות שמהן מתקדשין כ"ד שעות של‬ ‫עכד"ק‪.‬‬ ‫וגדפין אלו הם אהבה ויראה שעל ידן נעשית‬ ‫שב"ק‪.‬‬ ‫וזהו כח ההכנה לתפילה על ידי העסק‬ ‫עליית העולמות‪ ,‬ועיקר האהבה ויראה מתגלה‬ ‫על ידי התפילה‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל (תענית ב‬ ‫ומבואר בספרים כי ארבע שעות אלו‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬שמטהר כל החושים ומכין‬ ‫ע"א) על הפסוק (דברים יא‪ ,‬יג) 'ולעבדו בכל‬ ‫נחלקות לשלוש שעות של תפילה‪ ,‬שהרי‬ ‫את חדרי הלב טרם יתקדש בעבודת התפילה‪.‬‬ ‫לבבכם'‪ ,‬איזו היא עבודה שהיא בלב ‪ -‬הוי אומר‬ ‫שלוש תפילות יש ביום וכל תפילה נמשכת‬ ‫וכל שכן שכל מי שמשוחח בדברי חול‬ ‫זו תפילה‪.‬‬ ‫שעה אחת (ברכות לב ע"ב)‪ ,‬ועוד שעה אחת‬ ‫ודבר שטות והבל הרי הוא דוחה בידים את רגש‬ ‫של קריאת שמע‪.‬‬ ‫הקדושה ואת הלב הטהור שיש לו תיכף בקומו‬ ‫ונודע המעשה עם הבעש"ט הק' שנכנס‬ ‫פעם לבית מדרש‪ ,‬ואמר שאינו יכול להיכנס‬ ‫נמצא מפורש כי בכח עבודת התפילה‬ ‫בבוקר‪ ,‬וצריך להתחזק מאוד בזה שלא לדבר‬ ‫פנימה כי בית המדרש מלא מתורה ומצוות‪.‬‬ ‫של ימי החול נתקנת קדושת השבת‪ ,‬וככל‬ ‫דברי חול קודם התפילה‪ ,‬ובכך יוכל להתקרב‬ ‫ותמהו תלמידיו על זה‪ ,‬שהרי אם בית המדרש‬ ‫שמתאמץ יותר לשפוך שיח אל בוראו‪ ,‬כך‬ ‫לעבודת הדביקות וירגיש תענוג דקדושה‪,‬‬ ‫מלא בעניני קדושה למה לא יכנס‪ .‬ולימד אותם‬ ‫נוספת אצלו קדושת השבת‪.‬‬ ‫לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫כלל גדול בעבודת ה'‪ ,‬כי איתא בתיקוני הזוהר‬ ‫ובספר עמק תפילה (פר' בהר) מבאר הענין‪,‬‬ ‫(תיקון י‪ ,‬כה ע"ב) 'אורייתא בלא דחילו ורחימו‬ ‫הקובע מקום לתפילתו‬ ‫לא פרחת לעילא'‪ ,‬כי אהבה ויראה הם כנפיים‬ ‫למה דוקא בכח התפילה נגרמין כל עליות‬ ‫השבת‪ ,‬כי הנה שב"ק היא יומא דנשמתא‪,‬‬ ‫עוד סיוע יש להתקרב לעמוד התפילה‬ ‫הנקראים גדפין להעלות את עבודת האדם קמי‬ ‫ומקור נשמת ישראל היא במחשבה‪ ,‬כמ"ש‬ ‫כאשר קובע מקום אחד בתפילתו ואינו נע ונד‬ ‫שמיא‪ ,‬אך באם חסר אהבה ויראה נשארים‬ ‫'הנשמה שבמוחי' שמחשבה היא סוד הנשמה‪,‬‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬ואפשר לרמז בזה מה שאמרו‬ ‫התורה והמצוות למטה‪ ,‬ועל כן לא היה יכול‬ ‫וכדכתיב (בראשית ב‪ ,‬ז) 'ויפח באפיו נשמת‬ ‫חז"ל (ברכות ו ע"ב)‪' :‬כל הקובע מקום לתפילתו‬ ‫להיכנס לאותו ביהמ"ד כי היה מלא בתורה‬ ‫חיים ויהי האדם לנפש חיה'‪ ,‬ותרגומו 'והות‬ ‫‪ -‬אלהי אברהם בעזרו'‪ .‬כי הקובע מקום אחד‬ ‫ומצוות מחמת שלא נתעסקו בהם באהבה‬ ‫באדם לרוח ממללא'‪ ,‬נמצא שנשמת האדם‬ ‫להתפלל בו זוכה לקבל סייעתא מיוחדת‬ ‫ויראה‪.‬‬ ‫הוא הרוח שבאפיו שזהו ענין התפילה שבחלק‬ ‫ממרום‪ ,‬שיוכל להתדבק בתיבות התפילה‪.‬‬ ‫ונמצא שעבודת האדם בימי החול היא‬ ‫הדיבור‪ ,‬ולכן התפילה שבחלק המחשבה‬ ‫ואיתא מהנודע ביהודה על מאמרם ז"ל‬ ‫להתקשר בתפילה שאז יש הארה של שבת‬ ‫והלב והדיבור‪ ,‬מעלה את כל העבודה התלויה‬ ‫(סוטה מה ע"א) 'מלמד שהמקום גורם'‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬ובזה יש עלייה לכל עבודתו‪ ,‬וכל ששה‬ ‫במחשבה‪ ,‬אימתי‪ ,‬ביום השבת שהיא יומא‬ ‫שהרמז בזה שהמקום של האדם שקובע שם‬ ‫ימים מקבלים קדושה משבת קדשך‪ ,‬כי מיניה‬ ‫דנשמתא כנזכר‪ ,‬כי מצא מין את מינו וניעור‪.‬‬ ‫את תפילתו גורם לסייעתא דשמיא ותוספת‬ ‫מתברכין כל שיתא יומין‪.‬‬ ‫קדושה אל המתפלל‪.‬‬ ‫ולכן דוקא בתפילה נעמד היצר להפריע‬ ‫'שבתות של חול'‬ ‫ויש להוסיף בשבח מעלת התפילה‪ ,‬דהנה‬ ‫ולעכב את האדם‪ .‬כי אין הכי נמי שמעלת‬ ‫ובספר אמרי קודש מבאר בזה‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫והירידות שיש לאדם ‪ -‬הכל הוא מכח השב"ק‪.‬‬ ‫על השיר דוקא‪.‬‬ ‫תיבות התפילה נתייסדו על ידי רועי ישראל‬ ‫זכה ‪ -‬יש לו עלייה‪ ,‬לא זכה ‪ -‬יש לו ירידה‪.‬‬ ‫יחידי הדורות ואנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ויש בהן‬ ‫וזהו הרמז בפסוק 'וראשו מגיע השמיימה'‪,‬‬ ‫נבואת יעקב על עליית העולמות בשבת ע"י‬ ‫צירופי שמות וכוונות קדושות ושמות הקודש‬ ‫התפילה‬ ‫עד אין חקר‪ ,‬כנודע מכוונות האריז"ל וסידור‬ ‫כי הנה שב"ק עומדת בראש כל תקופות השנה‪,‬‬ ‫הרש"ש ז"ל‪ ,‬ועוד סודות רמים ונשגבים שאין‬ ‫כמ"ש 'תחילה למקראי קודש'‪ ,‬וכן אומרים‬ ‫והנה כתיב 'ויפגע במקום ההוא'‪ ,‬ודרשו‬ ‫לנו קצה השגה בהם‪ ,‬ונמצא שיש בתיבות‬ ‫בתפילת ליל שבת 'וקדשתו מכל הימים'‪ .‬וזהו‬ ‫חז"ל (ב"ר סח‪ ,‬ט) שתיקן תפילת ערבית‪ ,‬וכתב‬ ‫התפילה קדושה עליונה‪ ,‬ועצם הדבר שהאדם‬ ‫'וראשו' ‪ -‬היינו יום השבת העומד בראש‪' ,‬מגיע‬ ‫החת"ס שהיה אז ערב שבת עם חשיכה וקיבל‬ ‫מוציא בשפתיו אותיות קדושות אלו יכול‬ ‫השמיימה' ‪ -‬דמטו עד לשמי מרומא עילאה‪,‬‬ ‫אז שבת‪ ,‬כמאמרם ז"ל (ברכות כז ע"ב) 'רב צלי‬ ‫לעורר בהן את לבו להתעורר באהבה ויראה‬ ‫כי בכח השבת יכול כל איש ישראל להתרומם‬ ‫של שבת בערב שבת'‪ ,‬וכמו שפסק המג"א (סי'‬ ‫קמיה דקודשא בריך הוא‪ ,‬על ידי אמונה‬ ‫לעילא ולעילא‪ ,‬ונגרם עלייה לכל עבודת ימי‬ ‫רסז סק"א) כי בער"ש רשאי להקדים להתפלל‬ ‫פשוטה בקדושת תיבות התפילה‪.‬‬ ‫החול‪.‬‬ ‫ערבית מבעוד יום‪.‬‬ ‫וכתיב בתריה 'וייקץ יעקב משנתו ויאמר‬ ‫ונמצא שהמשך הכתובים 'וישכב במקום‬ ‫'בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר'‬ ‫אכן יש ה' במקום הזה'‪ ,‬כי 'אכן' הוא לשון‬ ‫ההוא ויחלום' וגו' קאי על ליל שב"ק‪ ,‬כדכתיב‬ ‫והנה הדרך כיצד מתעלים העולמות‬ ‫אמת‪ ,‬כי שבת היא מקור האמת‪ ,‬שהרי אמ"ת‬ ‫'כי בא השמש' שכבר ירדה חחשיכה‪ ,‬ואז‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬העיקר הוא על ידי שירה וזמרה‪,‬‬ ‫ראשי תיבות א'ם ת'שוב מ'שבת‪ ,‬וכן אמרו ז"ל‬ ‫ראה יעקב את חזיון הנבואה 'והנה סולם מוצב‬ ‫בפרט שירות ותשבחות שמתאספין יחדיו‬ ‫(ירושלמי דמאי פ"ד ה"א)‪ :‬עם‪-‬הארץ אימת‬ ‫ארצה' וגו'‪ ,‬שרומז על עליות התפילה‪ ,‬כמובא‬ ‫כללות ישראל שבת אחים גם יחד בליל שב"ק‬ ‫שבת עליו והוא אומר אמת‪.‬‬ ‫בספה"ק נועם אלימלך בפרשתינו‪ ,‬וזל"ק‪' :‬והנה‬ ‫ובסעודת רעוא דרעוין שהוא זמן התעוררות‬ ‫וכל זאת הראו ליעקב שהוא בחינת אמת‪,‬‬ ‫סולם מוצב ארצה'‪ ,‬רוצה לומר התפילה שהיא‬ ‫תשובה ברבים‪ ,‬ואז יש עלייה לכל עבודת ימי‬ ‫כדכתיב 'תתן אמת ליעקב'‪ .‬וגם יעקב רומז‬ ‫עולה למעלה‪ ,‬לזה רומז 'סולם'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן נזכר‬ ‫החול‪ ,‬וכמו שכתב בליקוטי תורה הנזכר לעיל‪,‬‬ ‫לשבת‪ ,‬כמאמר הכתוב 'נחלת יעקב אביך'‪,‬‬ ‫נמי בזוה"ק (השמטות ח"א‪ ,‬רסו ע"ב)‪' :‬והנה‬ ‫כי כל הילוך ועלייה הוא על ידי תנועת השיר‬ ‫שהוא בחינת נחלה בלי מצרים‪ ,‬וכן 'נחלת יעקב‬ ‫סולם' ‪ -‬דא צלותא‪' ,‬מוצב ארצה' ‪ -‬דמצלאן‬ ‫שנמשך כלפי מעלה‪ ,‬בסוד המשנה (שבת‬ ‫אביך' עולה כמנין 'שבת' עם הכולל‪.‬‬ ‫בני נשא לית בארעא‪' ,‬וראשו מגיע השמיימה'‬ ‫נא ע"ב)‪' :‬בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין‬ ‫‪ -‬דמטא לשמיא דאיהו קודשא בריך הוא‬ ‫בשיר'‪ ,‬ובפרט בזמירות קודש שנתייסדו על‬ ‫ועל כן אמר יעקב 'אכן' ‪ -‬מלשון קושט‬ ‫דאיתמר ביה (מלכים א' ח‪ ,‬לב) 'ואתה תשמע‬ ‫ידי צדיקי הדורות שיש בהן בבחינת טופח על‬ ‫אמת‪' ,‬יש ה' במקום הזה' ‪ -‬כי עיקר שכינתו‬ ‫השמים'‪.‬‬ ‫מנת להטפיח לעורר הרוחות ולרומם הנפשות‪.‬‬ ‫ית"ש מאירה בשב"ק כנודע‪ ,‬וכה נתפעל‬ ‫ובזה יובן שפיר אמאי דוקא ב'שיר של יום'‬ ‫יעקב אבינו לאחר מראה הנבואה שנתגלה‬ ‫עולים ויורדים ‪ -‬בשבת‬ ‫מזכירין את השבת בימי החול‪ ,‬שהרי הטעם‬ ‫אליו 'ויירא ויאמר‪ ,‬מה נורא המקום הזה'‪ ,‬כי‬ ‫בשבת קודש מתעוררת היראה בלב כל ישראל‬ ‫ולפי זה מפרש בספר אמרי קודש את‬ ‫שמזכירין 'היום יום ראשון בשבת' הוא משום‬ ‫חזיון נבואת הסולם‪ ,‬שהראו ליעקב שעתה‬ ‫שעליית עבודת ימי החול היא בכח הארת שבת‬ ‫>>‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫כדאיתא בתיקונים‪' :‬בראשית ‪-‬‬ ‫יר"א בש"ת'‪.‬‬ ‫בהגיע יום השב"ק יש עלייה לתפילה שנרמז‬ ‫בסולם שעולים ויורדים בו‪ ,‬והיינו שכל העליות‬ ‫המאירה בימי החול‪ ,‬והלוא עלייה זו נעשית‬ ‫באמצעות השיר‪ ,‬ולכן יש להזכיר את השבת‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע ה'בת עין' ‪ //‬י"ב כסלו תר"א‬ ‫• כשהיה הרעידת אדמה בעיה"ק צפת תובב"א‪ ,‬היה אז רבינו בבית‬ ‫פעם עשה רבינו סעודה גדולה‪ ,‬והקהל לא ידעו לשמחה מה זו עושה‬ ‫מדרשו עם המתפללים‪ ,‬וצוה לכל המתפללים שיתקבצו על ידו לצד‬ ‫כי לא היה אז שום יומא דפגרא‪ ,‬ושאלו לרבינו למה עושה הסעודה‪,‬‬ ‫אחד של הביהמ"ד‪ ,‬ונעשה אז נס גלוי כי בזה הצד שעמד רבינו עם‬ ‫וסיפר לו רבינו שכשהיה עדיין בחו"ל הגיע פעם משולח מארץ ישראל‪,‬‬ ‫המתפללים לא קרה כלום רק בצד השני שלא עמדו שם נפל התקרה‪,‬‬ ‫והמשולח תיאר לפניו קדושת וגדולת ארץ הקדושה‪ ,‬שיש עדיין הכותל‬ ‫ועד היום רואים בבית מדרשו בצפת האיך שחלק מהתקרה הוא תקרה‬ ‫המערבי והמקומות הקדושים‪ ,‬עד שהתבטא שהאבנים בארץ ישראל‬ ‫הישנה‪ ,‬וחלק מהתקרה הוא גג שנבנה מחדש‪.‬‬ ‫מאירים ממש כספירים‪ ,‬וכשהגעתי לאה"ק ראיתי שהכל נכון‪ ,‬אמנם‬ ‫• רבינו היה על הברית של ר' בנימין ר' פישל'עס ז"ל מצפת‪ ,‬ובא‬ ‫לא ראיתי על האבנים שמאירים כספירים‪ ,‬והייתי מתבודד ומסגף זמן‬ ‫אח"כ גם על הסעודה‪( ,‬בדרך כלל הלך רבינו רק על סעודה משלישי‬ ‫מה שאזכה לראות איך שהאבנים מאירים באה"ק‪ ,‬ואתמול ראיתי‬ ‫למילה ולא על הסעודה של הברית)‪ ,‬ר' פישל חילק בהסעודה יין ישן‪,‬‬ ‫שהאבנים מאירים ממש כמרגליות‪ ,‬לכן אני עושה עכשיו הסעודה‪.‬‬ ‫ורבינו שתה מהיין ואחר הסעודה היו צריכים לאחזו ולעזור לו ללכת‬ ‫• רבי שמואל העלער זי"ע אב"ד צפת עיה"ק תוב"א היה נוהג אם‬ ‫הביתה‪ ,‬אמר אז רבינו הגמרא אומר בברכות פרק כיצד מברכין טובא‬ ‫נולד לו במשך היום איזה שאלות וספיקות היה רושמם על פתקא‪,‬‬ ‫מגרר גריר‪ ,‬שצריכים לגררו‪ ,‬ולאחר שהגיע רבינו לביתו באו להזכיר‬ ‫וכשבא לתפלת מנחה נתן הפתקא לרבינו‪ ,‬והוא פשט לו כל השאלות‬ ‫אצלו את הרך הנימול בנימין שהתחיל דמו לנזול‪ ,‬אך כשנכנסו לביתו‬ ‫והספיקות‪ ,‬פעם היה לו פתקא עם הרבה שאלות וספיקות וכשהראה‬ ‫של רבינו ראו כי על הסטענדער מונח רי"ף פתוח ורבינו לא נמצא בבית‪,‬‬ ‫ולאחר כמה דקות חזר רבינו מבחוץ והזכירו לפניו את הרך הנימול‪,‬‬ ‫הפתקא לרבינו פשט לו כל הספיקות תוך כמה דקות‪ ,‬כשראה רבינו‬ ‫אמר רבינו כי עשה עכשיו שלום בין הרמב"ן עם הבעל המאור והיו‬ ‫על רבי שמואל שיש לו קצת חלישת הדעת‪ ,‬אמר לו רבינו תאמין לי כי‬ ‫אצלו והלך ללוותם‪ ,‬ובזכות זה שעשה שלום ביניהם יהיה להרך הנימול‬ ‫להתפלל שמו"ע אחת הוא יותר קשה לי מכל אלו הדברים‪.‬‬ ‫רפואה שלימה‪ ,‬וכך הוה שנתרפא לגמרי‪.‬‬ ‫• פעם ראה רבי שמואל העלער זי"ע איך שרבינו תוחב את ידו לתוך‬ ‫• בעיה"ק טבריא תובב"א היה איזה יהודי שבכל ראש חודש הלך‬ ‫כוורת של דבורים‪ ,‬וידו נעשה נפוח‪ ,‬ואח"כ הלך רבינו לרבי שמואל‬ ‫לעיה"ק צפת תובב"א לאכול סעודת ראש חודש אצל רבינו‪ ,‬וכשנסתלק‬ ‫וביקש תרופה לידו‪ ,‬אמר רבי שמואל לכל אחד יש לי רפואה אבל‬ ‫היהודי אמר שרוצה גם עכשיו ללכת לרבינו‪ ,‬כי הלך אליו בכל ראש‬ ‫עבורכם לא כי ראיתי מה שעשיתם‪ ,‬ענה לו רבינו‪ ,‬ממה אתם חושבים‬ ‫חודש‪ ,‬ופסקו בשמים שמוכרחים ליתן לו רשות ללכת‪ ,‬וכשהגיע לרבינו‬ ‫נעשים רבי מצלחת מרק עם לאקשין?‪.‬‬ ‫אמר לו שישאר כאן‪ ,‬ואכן נשאר אצלו‪.‬‬ ‫• כידוע נתן רבי שמואל העלער זי"ע רפואות לאנשים‪ ,‬פעם התלונן‬ ‫• כשהיה רבינו ילד בן תשעה היה ניעור פעם בליל שישי‪ ,‬למחרת‬ ‫רבי שמואל לפני רבינו‪ ,‬על שצריך לכתוב הרפואות באותיות מלשון‬ ‫נתנה לו אמו ראסל פלייש‪ ,‬וחשב בדעתו כי נותנים לו זאת עבור זה‬ ‫עמים וזה מבלבל אותו‪ ,‬אז נתן רבינו ידיו על המצח של רבי שמואל‬ ‫שהיה נעור בלילה‪ ,‬אזי מרוב צער נשך בעצמו חתיכת בשר מהיד‪.‬‬ ‫על רגע‪ ,‬ומאז כבר לא בלבלוהו‪.‬‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מאמר הפרשה מעמוד ‪3‬‬ ‫>>‬ ‫ומובא מהרה"ק מלעכאוויטש זי"ע על מאמר הכתוב‬ ‫אוצר של יראת שמים המאיר ביום השב"ק‬ ‫‏‏(בראשית ד‪ ,‬יד‪-‬טו) ויאמר קין וגו' הן גרשת‏אותי היום מעל פני‬ ‫האדמה ומפניך אסתר‏והייתי נע ונד בארץ וגו' וישם ה' לקין אות‬ ‫וכן דרשו חז"ל (שבת י ע"ב)‪' :‬אמר לו הקב"ה למשה‪ ,‬מתנה‬ ‫טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה'‪ .‬ומהו 'בית גנזי'‪ ,‬הלוא הוא‬ ‫‏לבלתי הכות אותו כל מוצאו‪ .‬ופירשו זאת‏בדרכי העבודה‪ ,‬כי בכל‬ ‫אוצר של יראת שמים‪ ,‬כמאמרם ז"ל (ברכות לג ע"ב)‪ :‬אין לו‬ ‫ששת ימי החולין ‏מתבלבלין מחשבות האדם‪ ,‬והוא נע ונד כל‬ ‫להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים‪ ,‬שנאמר‪' :‬יראת ה'‬ ‫‏היום‪ ,‬וינוע כשיכור ולא מיין‪ ,‬ברוב טרדות ‏ויגיעות בלא מנוחת‬ ‫היא אוצרו'‪ .‬ע"כ‪ .‬ובשבת נשפע אוצר זה מבית גנזיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫הנפש‪ ,‬עד שנהפך עלינו ‏בבחינת 'שבע למעלה ואחת למטה'‪,‬‬ ‫דהיינו אוצר של יראת שמים כנ"ל‪ ,‬ועל כן אמר 'מה נורא המקום‬ ‫ואנו‏צועקים להשי"ת על גודל הריחוק איך שאנו‏נסתרים כל כך‬ ‫הזה'‪ ,‬כי חזיון הנבואה נתגלה אליו בליל שב"ק כאמור לעיל‪ .‬וכן‬ ‫מפניו‪.‬‏‬ ‫כתב בספה"ק אמרי נועם (פר' עקב) שרמזו בספרים אשר 'מתנה‬ ‫אך השי"ת ברוב רחמיו נותן לישראל ‏‏'אות'‪ ,‬היא יום השב"ק‪,‬‬ ‫טובה בבית גנזי' עולה בגימטריא 'יראת שמים'‪.‬‬ ‫כדכתיב 'ביני ובין ‏בני ישראל אות היא לעולם'‪ ,‬ובזה אנו ‏יכולים‬ ‫ובזה יובן המשך הכתוב (בראשית כח‪ ,‬יח) 'וישכם יעקב‬ ‫להתקיים ולעצור קימעא מטירדת ימי‏החול‪ ,‬בא שבת בא מנוחה‪,‬‬ ‫בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו'‪ ,‬כי הנה היצר נקרא‬ ‫ומרגיש אור ‏חדש ועולם נעלה לגמרי שיוכל להתענג ‏בנועם זיו‬ ‫'אבן'‪ ,‬כאומרם ז"ל (סוכה נב ע"ב)‪' :‬אם פגע בך מנוול זה וכו' אם‬ ‫שבת בדביקות גמורה להשי"ת‪,‬‏בבחינת ויניחהו בגן עדן'‪.‬‏‬ ‫אבן הוא נימוח'‪ ,‬ורמז הכתוב כי אפילו אם יש לבר ישראל לב‬ ‫האבן שאינו מרגיש חיות והתלהבות מפני שהיצר הרע הנרמז‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא שתתקיים בנו הבטחת‬ ‫באבן נתגבר עליו‪ ,‬בכל זאת בהגיע יום השבת שהוא ראש לכל‬ ‫הקב"ה ליעקב אבינו ע"ה ולזרעו אחריו‪' :‬והנה אנכי עמך‪,‬‬ ‫מועדי השנה בבחינת 'וישם מראשותיו'‪ ,‬אזי מתעורר כל אחד‬ ‫ושמרתיך בכל אשר תלך‪ ,‬והשיבותיך אל האדמה הזאת‪ ,‬כי לא‬ ‫'וישם אותה מצבה'‪ ,‬כי בכל ימות השבוע האדם נע ונד ומתרוצץ‬ ‫אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך'‪ ,‬שלא יעזבנו‬ ‫בחפזון להביא טרף הביתה לחם לפי הטף‪ ,‬אך בהגיע השבת יום‬ ‫השי"ת ואל יטשנו‪ ,‬אלא שם נעלה ונראה בעליות השבת בכח‬ ‫מנוחה מיד הכל נח ונשקט בבחינת 'מצבה' שניצב על מקום‬ ‫התפילות של ששת ימי המעשה ובכח שירות ותשבחות ביום‬ ‫אחד‪ ,‬ונעמד בחצרות בית ה'‪' ,‬ויצוק שמן על ראשה' הוא סוד‬ ‫השב"ק‪ ,‬ובמהרה נזכה לאור הגנוז‪ ,‬אורו של משיח‪ ,‬ויתקיים בנו‬ ‫שמן משחת קודש ‪ -‬מחשבות קדושות ומוחין עילאין שנשפעים‬ ‫'ערכתי נר למשיחי' בקרוב בימינו‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫בשב"ק‪.‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫רוממות א‪-‬ל בגרונם ‪ //‬ה‬ ‫רוממות הקול בתפילה‬ ‫נקרא התפילה 'חרב' כמו"ש (בראשית מח‪ ,‬כב) בחרבי‬ ‫גלות הדיבור‬ ‫ובקשתי‪ ,‬ופי' התרגום 'בצלותי ובעותי'‪.‬‬ ‫ומצינו שיש מעכב גדול המונע את האדם לבלתי יתפלל‬ ‫ובזה מפרש מאמר חז"ל (ב"ר פד‪ ,‬ג) 'ביקש יעקב לישב‬ ‫בקול‪ ,‬והוא הנקרא בלשון הספה"ק 'גלות הדיבור' שאדם‬ ‫בשלוה' ‪ -‬שאינו רוצה להתייגע בעבודת התפילה‪ ,‬רק לישב‬ ‫בוש מחבריו להרים את קולו בתפילה אל אלוקיו‪.‬‬ ‫בעצלתים בבחי' שלום עלי נפשי‪ ,‬אזי מיד 'קפץ עליו רוגזו‬ ‫של יוסף' שמתגברים עליו נסיונות‪ ,‬בעבור שאין בידו הכלי‬ ‫וכדברים האלו כתב בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' (וישב‬ ‫אות א') וז"ל‪ :‬כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך‪ ,‬דמצינו‬ ‫זין כנזכר‪ ,‬אמנם כשהאדם מוסר עצמו להקב"ה בכל כוחו‬ ‫שהיה הדיבור בגלות מצרים וכו'‪ ,‬ור"ל כי ע"י הכח בכל‬ ‫בעבודת התפילה‪ ,‬אזי אין להיצה"ר שליטה עליו‪ .‬ומלבד‬ ‫רמ"ח איבריו‪ ,‬במצוה אחת לבד ניצול מגיהנם‪ ,‬והכי נמי‬ ‫זאת הלא ידוע שבעצם התפילה יכול לפעול הכל אצל‬ ‫הדיבור שהיא בהכרזה ובכח‪ .‬מה שאין כן אמירה בחשאי‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והי' הדיבור בגלות להתפלל בכח ובהרמת קול‪ ,‬שהיה כל‬ ‫וכן על דרך זה פירש בספה"ק ‪214‬נועם מגדים (פרשת‬ ‫אחד בוש מחבירו‪ .‬וז"ש כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך‬ ‫נח) בזה הלשון‪ :‬אלה תולדות נח‪ ,‬יובן עם אמרם ז"ל‬ ‫עשה‪ ,‬כי נודע מעלת הצעקה יותר מכל עשרה מיני לשונות‬ ‫(סנהדרין צט ע"ב) אדם לעמל יולד (איוב ה‪ ,‬ז) לעמל תורה‪,‬‬ ‫של תפלה‪ ,‬וגם כשהוא בכח בוקע כל האוירים כמו שכתבו‬ ‫כי בזולת זה ילכד במצודת היצר הרע כאומרם (קידושין‬ ‫הקדמונים והבן‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ל ע"ב) אם אתם עוסקים בתורה אי אתם נמסרים בידו‪.‬‬ ‫עוד כתב שם ב'תולדות' (פר' קדושים אות ח') וזל"ק‪:‬‬ ‫ובזוהר הקדוש פרשת פקודי איתא‪ ,‬כי תבת אלה הוא שמא‬ ‫מחמת שהדעת בגלות שהוא בוש להרים קולו‪ ,‬או מצד‬ ‫דסטרא אחרא עיין שם באורך גדול מזה‪ .‬הנה נודע כי היפוך‬ ‫מצות אנשים מלומדה‪ ,‬ומתפלל ולומד בחשאי‪ ,‬והדיבור‬ ‫העמל הוא ההשקט והנוח‪ .‬וזהו יאמר הכתוב אלה וכו'‪ ,‬רצונו‬ ‫בגלות אף ליחידי סגולה שאין דעת שלו בגלות ורוצה‬ ‫לומר שליטת הסטרא אחרא היצר וחילותיו הנקראים 'אלה'‪,‬‬ ‫להרים קולו ואי אפשר ביחידי מכמה טעמים כנודע מסוג‬ ‫הם תולדות נח מי שנח ואינו יגע ועמל‪ ,‬זה מוליד לו אל"ה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬ומאחר שאין קול לעורר הכוונה והשמחה אז עמלק‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫שהוא היצר הרע חותך מילת זכריו‪ ,‬שנוטל מהם התענוג‬ ‫ושמעתי מחסיד זקן ששמע מכ"ק אא"ז זצוק"ל על‬ ‫מאנשים שנקרא זכרים ולא נקבות‪.‬‬ ‫מאמר חז"ל 'נח היה צריך סעד לתמכו משא"כ אברהם‬ ‫לא היה צריך סעד לתמכו'‪ .‬ופירש כי 'נח' מורה על האדם‬ ‫היגיעה בתפילה‬ ‫המבקש מנוחה לעצמו‪ ,‬ואינו רוצה להתייגע‪ ,‬והאיש הלזה‬ ‫ועל פי זה כתב כ"ק אאז"ל בדברי אמונה (פר' וישב)‬ ‫צריך הרבה סעד שלא יפול רח"ל‪ .‬אמנם אברהם‪ ,‬היינו אב"ר‬ ‫שאנו רואים אשר זה היה עיקר דרך הבעש"ט ותלמידיו‪,‬‬ ‫מ"ה‪ ,‬שמבטל כל אבריו בבחי' מ"ה ומתדבק בכל חושיו‬ ‫שהשקיעו כוחות עצומים בעבודת התפילה במסירות‬ ‫ואבריו לעבודת התפילה‪ ,‬אינו צריך סעד לתמכו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬וזהו הכלי זין היותר גדול נגד כוחות היצר‪ ,‬ולכן‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬