עומקא דפרשה · Omke Deparsha
הטקסט של גיליון זה
עומקא דפרשה
במה ללומדי התורה -מודיעין עילית
מלאכים המכירים ארמית השתא בעגלא
תפילה על חולה בלעז פר' ויצא -בענייני תפילה בארמית בקשות ביחיד בארמית
טעם הקדיש בארמית בס"ד ערב ש"ק י"א בכסלו תשפ"ז שאלת צרכיו בארמית
שנה י"ט
תגובות שער הציון
גליון
בקשות בלשון ארמית ביחיד תתע"ז אמירת 'אחינו כל בית ישראל' ביחיד
הרב י .פרלמוטר הרב צבי רותן
כתב במ"ב סי' תקפ"א סקי"ד וכן אותם הבקשות שהן בלשון תרגום כגון מחי ומסי בתקופה זו רבים תחנונינו לפני השי”ת על הצלת כלל ישראל מכל צרותיו,
וכו' ומרן די בשמיא כו' לא יאמר כשאין שם מנין עשרה (א"ר) עכ"ל .והא"ר ציין וכמעט אחר כל אמירת תהילים לישועה אומרים את תפילת ‘אחינו כל בית
לספר תניא רבתי סי' ע"ב דהביא את הגמ' בסוטה ל"ג .דהשואל צרכיו בלשון ישראל וכו’ להצלה מצרה ושביה ,ובסוף התפילה הנוסח הוא ‘השתא בעגלא
ארמית אין נזקקין לו והגמ' שם מסיק דדווקא ביחיד אך בצבור מותר ומסיים ובזמן קריב ונאמר אמן’ והוא חלק מהתפילה שתהא הישועה קרובה לבא,
התניא ומסתברא היכא דליכא מנין עשרה שאין לומר אלו הבקשות בלשון ארמית ותפילה זו נאמרת גם ע”י הנמצאים בביתם ,נשים וקטנים המתפללים ביחידות.
לפי שיש מן המלאכים שאין מכירין בלשון ארמית ואין נזקקין לו ,שהרי המלאכים
המצוין עליו לשומרו אינן מבינין אלא לשונו ,אבל המלאכים המסורים לצבור והנה בשו”ע סי’ ק”א סעי’ ד’ יכול להתפלל בכל לשון שירצה וה”מ בציבור אבל
מבינין בכל לשון לפיכך אומר אותו בצבור עכ"ל .ומשמע שיש קפידא לא להתפלל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש וכו’ ויש אומרים דאף יחיד כששואל
בלשון ארמי ביחיד ,דכתב אבל בצבור מותר ומשמע דביחיד לא [ואף אם אינו צריכו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי .ובמשנ”ב שם ס”ק י”ט
איסור ,אך עכ"פ אין בזה ענין]. כ’ דלפי”ז אם מתפלל בביתו אין יכול לומר שום יקום פורקן כיון שהוא לשון
והנה בגמ' שבת י"ב :איתא על ר' אלעזר כשהלך לבקר את החולה היה מברכו בלשון ארמי ,וכמו כן הביא המשנ”ב בסימן תקפ”א סק”ד בשם האליהו רבא שיחיד לא
ארמי ומקשה הגמ' היכי עביד הכי וקאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו יאמר את הבקשות שהם בלשון תרגום כגון מחי ומסי וכו’ ומרן די בשמיא וכו’
בלשון ארמי ,ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין כשאין שם מנין עשרה והטעם משום שאין המלאכים מכירים בלשון ארמית
לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי ומתרצת הגמ' שאני חולה דשכינה עמו אם לא המסורים לציבור.
דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנא' ה' יסעדנו על ערש דוי ועיי’ שו”ת הר צבי סי’ ס”ד שהתקשה במה שמזמרים קה ריבון ביחיד וכולו
וכו' ,ופרש"י דשכינה עמו ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס בלשון ארמי ,וכ’ דכיון שרובו של הפיוט הוא שבחו של מקום ואינו תפילה
תפלתו לפנים מן הפרגוד ,ומבואר דהמתפלל על החולה בפניו יכול להתפלל ובקשה על צרכים ,ורק בסופו מבקשים ‘פרוק ית ענך’ ו’למקדשך תוב’ ,ובפרט
בלשון ארמי וכן פסק בשו"ע יו"ד סי' של"ה ס"ה ומסתברא דה"ה החולה עצמו שגם בקשות אלו הם על גאולת כלל ישראל ובנין בית המקדש אינו מתפלל על
ולפי"ז החולה יכול לומר מחי ומסי ושאר סליחות שבלשון ארמי כיון דשכינה עמו עצמו לכן אפשר לאמרו בלשון ארמי.
ושמעתי מהרב נחום גמזו שליט"א להסתפק באנשים המשמשים ומבקרים את ועכ”פ לענין תפילת ‘אחינו כל בית ישראל’ יל”ע אם אפשר לאמרה ביחיד כיון
החולה ואומרים שם סליחות ואין מנין עשרה האם יוכלו לומר מחי ומסי וכדו' כיון שחלק ממנה נאמר בלשון ארמי.
שיש שם שכינה במקום שהחולה נמצא או דרק לחולה עצמו וכן כשמתפללים על
וביומא נג :בתפילת כה”ג כשיצא מקה”ק אמרי’ רב אחא בריה דרבא מסיים
החולה ע"ז מהני הא דשכינה עמו דא"צ מלאכים שיכניסו תפלתו ,וכלשון הראב"ד
דלקמן והשו"ע ,אך שאר התפלות שאין מתפללים בפרטות על החולה ,לא מהני בה משמיה דרב יהודה לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ולא יהיו עמך
[ובגליון הש"ס בסוטה לג .ציין לספר בתי כהונה שמעמיד את ההיתר של חולה ישראל צריכין לפרנס זה מזה ולא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים .והקשה
רק בעשי"ת דא"צ מליץ כתפלת רבים (ודלא בסתימת השו"ע) ,ולפי"ד יהא חילוק הגבורת ארי הא קיי”ל כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין
דסליחות שלפני ר"ה אין לומר מחי ומסי ביחיד ושל עשי"ת יכול לומר ביחיד]. לו להעלות תפילתו ,ואיך התפלל הכה”ג בלשון ארמי[ ,ומבואר מדבריו שגם
ויש לדון בדבר המצוי שהציבור כבר אמר יקום פורקן ויש יחידים שעדיין לא אמרו, אם חלק מהתפילה בלשון ארמי נחשב לשון ארמי שאין להתפלל] .ובאמת
וכן בסליחות שיש יחידים שעדיין לא אמרו יקום פורקן ,וראיתי שנסתפקו האם הרמב”ם בהל’ עבודת יוה”כ פ”ד ה”א כ’ נוסח זה בלשון הקודש ולא יסור שבט
דינם כתפלת צבור או כיחיד ויש להם לדלג ,והנה בפמ"ג בא"א סו"ס ק"א כתב מבית יהודה ,ונראה שסבר הרמב”ם שכשהתפלל הכה”ג תפילתו זו היה זה
דיחיד בבית הכנסת מתפלל בלשון ארמי כיון שיש שם שכינה כמבואר בברכות ו' בלה”ק.
ע"א וכמו שחולה מתפלל בלשון ארמי ולפי"ז באופן המצוי דהסליחות הם בבהכנ"ס ובגבורת ארי כ’ שאפשר שכשמתפלל על הציבור אפשר גם בלשון ארמי,
פשוט דיכול לומר מחי ומסי אף אם דינו כיחיד ויל"ע אם הא"ר שהביא המ"ב מודה ושוב דחה תי’ זה דמה שמצינו היתר להתפלל בלשון ארמי הוא תפילת ציבור
לפמ"ג דא"כ נצטרך לאוקמי לא"ר שאמר לומר רק במנין עשרה בסליחות שלא ולא תפילה על הציבור .ובסו”ד כתב ליישב שבמקדש שהשכינה שורה שם
אומרים בבהכנ"ס. שאני שאפי’ יחיד יכול להתפלל שם בלשון ארמית דבמקום שיש שכינה א”צ
והגרע"א בגליון הש"ס בשבת י"ב :ציין לראב"ד בתמים דעים סי' קפ"ד דאחר למלאכי השרת וכדמצינו בשבת י”ב שחולה ששכינה למראשותיו אין צריך
שהביא הגמ' דשאני חולה דשכינה עמו ולכן מתפללים עליו בלשון ארמי ,הוסיף למלאכי השרת.
דה"ה אם מתפללים בדמעה וצעקה על אונאה דשערי דמעה ואונאה לא ננעלו, ועיי’ תוס’ שאנץ בשבת יב :שכתב ומה שאנו אומרים קדיש ויקום פורקן
וכן אם מתפללים בכונה גדולה מתוך צרה ,א"צ שיביאו המלאכים את התפילה ותפילת כה”ג ביומא דכפורי דהוה אמר לא יעדון עבד שולטן היינו תפילת
ובכה"ג מתפלים בלשון ארמי וראייתו ממנשה שהיה רשע וכיון שהתפלל בכונה ציבור ובתפילת ציבור שכינה שריא כמו שמשני גבי חולה עכ”ל ,וצ”ב דקדיש
מתוך תשובה הקב"ה קיבל את תפלתו בעל כרחן של מלאכים שהיו מסתמין את ויקום פורקן נאמרים בציבור אבל תפילת כה”ג ביום הכיפורים נאמרת רק על
החלונות ברקיע שלא תכנס תפלתו וחתר הקב"ה הרקיע וקבל תפלתו ולפי"ז ידו ולא ע”י הציבור ,ונראה שכוונתו שתפילה שכלל הציבור אומרה על עצמו
סליחות בדמעות או בכונה גדולה אפשר לומר מחי ומסי ביחיד.
אפשר לאמרה בלשון ארמי ונחשבת תפילת ציבור ,והך כה”ג שהוא שליח של
אמנם בתניא שם הביא ממדרש שה"ש על הפסוק השבעתי אתכם ,אומרת כנסת הציבור נחשבת תפילתו כתפילת ציבור ונאמרת בלשון ארמי.
ישראל למלאכים העומדים על שערי תפלה ועל שערי דמעה הוליכו
תפלתי ודמעתי לפני הקב"ה וכו' ומשמע דגם לתפלה בדמעות יש ולפי זה י”ל שגם בתפילה זו של ‘אחינו כל בית ישראל’ שהיא תפילה
מלאכים שמקבלים התפלה ולפי"ז גם תפלה בדמעות שכל הציבור אומרה על עצמו נחשבת תפילת כל אחד ואחד
אין להתפלל בלשון ארמי. כתפילת ציבור ואפשר לאומרה גם בלשון ארמי ועיי’.
הגליון מוקדש לעילוי נשמת
הרב יוסף אליקום ב"ר שלום אריה קורלנסקי זצ"ל
שרומם קרן התורה ביסוד עיר התורה -קרית ספר ת"ו
נלב"ע י"ב כסלו תשנ"ה ת.נ.צ.ב.ה.
שאלת צרכיו בלשון ארמית
לשון ארמי הרב זיו שצ'לקה
לשון ארמי ניתן בסיני ,שהרי יש בתורה לשון תרגום ,בפר’ ויצא “יגר שהדותא”, בגמ' סוטה (לג ).מבואר שתפילה נאמרת בכל לשון ,ומקשה הגמ' והאמר רב
וכמבואר בשבת (קטו - ):תרגום שבתורה מאי ניהו יגר שהדותא .ובמגילה יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית ,דאמר רבי יוחנן כל השואל
(ג ).ובראשונים ברכות ח .בדין שמו”ת .ואי’ במדרש (ב”ר עד,יד) אמר רבי צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו ,לפי שאין מלאכי השרת מכירין
בלשון ארמי ,ומתרצים לא קשיא הא ביחיד הא בציבור ,ופרש רש"י וז"ל יחיד
שמואל בר נחמן אל תהי לשון ארמית קלה בעיניך שמצינו בתורה [בנביאים] צריך שיסיעוהו מלאכי השרת ,ציבור לא צריכי להו ,דכתיב הן אל כביר לא
ובכתובים שהקב”ה חולק לו כבוד ,בתורה יגר שהדותא וכו’ .והובא בתוס’ ב”ב ימאס ,אינו מואס בתפילתן של רבים עכ"ל.
(צ :ד”ה לסוריא). וכן מצינו בגמ' שבת (יב ):שרבי אליעזר כשהיה מבקר חולה היה מתפלל עליו
וכ’ המהרש”א (סנהדרין כא ):דמשו”כ נקרא הכתב ‘ליבונאה’ ע”ש לבן ,שע”ש בלשון ארמית ,ומקשה הגמ' כנ"ל שאסור להתפלל בלשון ארמית כיון שאין
זה ג”כ נקרא כתב עברי שהוא מעבר הנהר .וגם לשון ארמית הוא לשון לבן מלאכי השרת נזקקין לה ,ומתרצים שאני חולה דשכינה עמו ,ופרש רש"י כיון
שהיה מדבר בו כמ”ש יגר שהדותא ,ונקרא הוא ארמי אובד אבי .ולכך ניתנה שהשכינה עמו אין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפילתו
התורה מתחלה בכתב עברי שהוא כתב שהורגלו בו ישראל מאבי אמם לבן, לפנים מן הפרגוד עכ"ל.
שלא היה להם כתב אשורית עד שהביאו מאשור ,אבל לשון הקודש הורגלו ומבואר בגמ' שיחיד שמתפלל בלשון זרה אין תפילתו נשמעת כיוון שהוא זקוק
מאביהם יעקב שאמר ‘גל עד’ ולא הוצרכו ללשון ארמית. לסיוע של מלאכי השרת להכנסת תפילותיו ,והם אינם מכירים שום לשון פרט
כתב בשו”ת הרמ”א (קכח) שלשון ארמי נקרא לשון קודש מאחר ששניהם ללשון הקודש (וכדעה זו פסקו רוב הראשונים) ,אלא שיש מרבותינו הראשונים
קרובים בלשון ושניהם ניתנו בסיני .ועוד שם (סי’ קל) שמעלתו אינה משום שכתבו שגם נשים שמתפללות ביחידות בלשון לעז תפילתן נשמעת ואמרו
שדומה ללה”ק ,אלא שלשון ארמי בעצמו ניתן בסיני וברוח הקדש ,וזה הוא שני תרוצים שלא יקשה מהגמ' וכדלהלן:
מעלתו ,ולכן עדיף על שאר הלועזים משום שניתן בסיני ולא משום שהוא הרבינו יונה (ברכות ז ).תרץ ,שדוקא לבקש צרכיו הפרטיים כגון להתפלל על
לשה”ק[ .ועי’ ברמ”א אה”ע קכו,א שנקראים לשון אחד]. חולה או על איזה צער שיש לו בביתו ,צריך להתפלל בלשון הקודש דוקא ,אבל
תפילה שקבועה לציבור אפשר להתפלל בכל לשון ,ודינה כדין תפילת ציבור
תפילה בלשון ארמי שאינה צריכה למלאכי השרת.
אי’ בגמ’ שבת (יב ):אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי הרא"ש (ברכות ס"ב סי' ב') כתב שהאיסור להתפלל בלשון לעז הוא דוקא
בלשון ארמית ,כיון שלשון זו מגונה בעיני המלאכים ,ולכן אינם נזקקים לה,
ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו אבל בשאר לשונות שאינם מגונים בעיני המלאכים ,,אפשר להתפלל כל תפילה
שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי. שהיא ,כיון שהם מעלים את התפילה.
ועי’ ט”ז סי’ קא (סק”ד ,ובמ”ב סקט”ו) דה”ה שאר לשונות[ ,ופי’ הא”ר (קא ,ז) והשו"ע (ק"א ,ד') הביא את ג' הדעות וז"ל יכול להתפלל בכל לשון שירצה,
דהרבותא אפילו לשון ארמי שהוא קרוב ללשה”ק וכ”ש שאר לשונות] .והיא והני מילי בציבור אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש ,וי"א דהני מילי
דעת הרי”ף והרמב”ם בפיה”מ ,אולם לשי’ התוס’ הוא דוקא לשון ארמי כדלק’. כששואל צרכיו ,כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו ,אבל
(ט”ז שם סק”ה ומ”ב יח). תפילה הקבועה לציבור ,אפילו יחיד יכול לאמרה בכל לשון ,וי"א דאף יחיד
ורבינו פרחיה פי’ בגמ’ דאין נזקקין לשמוע דבריו כיון שלא נזקק לעצמו ללמוד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי עכ"ל.
לשון הקודש ,ולכן הוי כאילו אינם מכירים. ולפי זה יוצא שכל מי שמתפלל תפילה אישית במשך היום באחת מלשונות
והמאירי (שבת יב) פי’ שאין להתפלל בלשון ארמי ,שמתוך שאין הלשון שגור העמים ,לדעת רוב רובם של הראשונים (כעשרה ראשונים) אין תפילתו
בפי הבריות אין הכונה מצויה בדבריו עד שתהא תפלתו מקובלת .אמנם תפלת מתקבלת ,אולם בדברי התמים דעים להראב"ד (קפ"ד) מצינו ב' אופנים שגם
הציבור היא בכל לשון מטעם שהציבור שכינה עמהם כלומר שכונתם מצויה תפילת יחיד בלשון לעז יכולה להתקבל וז"ל ועוד נוכל לפרש שאין מלאכי
הרבה. השרת מכירים שום לשון בעולם כי אם לשון הקודש ,שזהו לשון המלאכים
וכו' ,ולפי הפירוש הזה אין הנשים נשמעות כשהן מתפללות בלשון לעז בלא
תפילה בציבור בלשון ארמי ציבור ,שאין המלאכים מביאים לפני הקב"ה שום לשון שבעולם כי אם לשון
בגמ’ סוטה (לג ).אמרו דתפילה נאמרת בכל לשון כיון שתפילה רחמי היא הקודש שהם מבינים ,אבל בציבור ששם השכינה שורה יכולות הנשים להתפלל
[וההוא לישנא דידע לכוון לבו ליצלי -רש”י] .ומ”ש רב יהודה ורבי יוחנן שלא בכל לשון כדמשני בסוטה (לג) לא קשיא כאן ביחיד כאן בציבור וכו' .אבל אם
ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית הוא דוקא ביחיד ולא בציבור .ופי’ רש”י שיחיד מתפללות בדמעה וצעקה על אונאה ,אז אינן צריכות שיביאו המלאכים את
צריך שיסייעוהו מלאכי השרת ,אבל ציבור לא צריכי להו דכתיב הן אל כביר לא תפילתן לפני המקום ,שהרי שערי דמעה ושערי אונאה לא ננעלו (ב"מ נט) ,והוא
ימאס ,אינו מואס בתפלתן של רבים. הדין אם מתפללות בכיוון גדול מתוך צרה שהן נשמעות אעפ"י שאין המלאכים
ומשו”כ אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בצבור אע”פ שאין מבקשין צרכים מכירים לשונם ,שהרי מנשה היה מתפלל בלשון הקודש ומתוך תשובתו קבל
בארמית ,כמו שכ’ הפמ”ג (קא ה) כיון שבצבור מותר( ,והובא במ”ב יט). הקב"ה את תפילתו בע"כ של מלאכים וכו' עכ"ל.
ועי’ בחי’ הגרי”ז (סוטה לג .מהגרי”ד) שעזרא ובי”ד הוצרכו לתקן את נוסח ומצינו עוד עצה למי שאינו יודע לשון הקודש והיא להתפלל בבית הכנסת
התפילה משום יחיד המתפלל ,דאם יתפלל בלשונו בעירבוב הלשונות לא (אפילו ביחידות) וזאת עפ"י דברי הפמ"ג (קא א"א ס"ק ז') שכתב ,שכיון
יסייעוהו המלאכים. שהקב"ה מצוי בבית הכנסת כדאיתא בברכות (ו ).ממילא א"צ שם לעזרת
וכ’ רבינו יונה (ברכות ז .מד”ה) בשם רבני צרפת שיחיד שמתפלל את התפלה המלאכים בקבלת התפילות ולכן אפשר להתפלל שם בכל לשון.
שמתפללין הצבור דינה כתפילת צבור אפילו כשמתפלל ביחידות .ומ”ש רב ולפי דבריו לכאורה יוצא שגם במקום מושב בית דין ,או במקום שיש מישהו
יהודה שלא ישאל צרכיו בלשון ארמית זהו דוקא בשואל צרכיו כגון שמתפלל העוסק בתורה אפשר להתפלל בכל לשון ,שהרי גם במקומות אלו השכינה
על חולה או על צער שבביתו וכיו”ב .והביאו הרא”ש בברכות (פ”ב סי’ ב) עי”ש שורה כמו בבית הכנסת כמבואר בגמ' (שם).
שחולק .ועי’ בשו”ע (סי’ קא ס”ד) שהביא את ב’ הדעות. ושו"ר בשו"ת יבי"א (ח"א ,לה) שהאריך להוכיח שיש כמה דרגות של השראת
שכינה והביא את דברי המדרש שמואל (אבות ,פ"ג מ"ז) שכתב וז"ל אמנם
ושי’ השבולי הלקט (עי’ לק’) שהחילוק בין יחיד לציבור ,הוא שיחיד מלאכי העניין שאף שכולם שווים לטובה בזה שהשכינה שרויה ביניהם (עשרה,
השרת המצווין עליו לשומרו אין נזקקין לו שאינם מבינים ארמית ,אבל חמישה ,שלושה ואחד שעוסקים בתורה) ,עכ"ז יש הפרש והדרגות ביניהם,
מלאכים המסורין לצבור הן מבינים בכל לשון. ולכן הוצרך לדרוש כל אחד בפני עצמו ועשרה שיושבין ועוסקין בתורה הוא
היותר מעולה שבכולם וכו' עכ"ל.
אין המלאכים מכירים ארמית ועפ"י זה פסק היבי"א שגם בבית הכנסת אין להתפלל ביחידות בלשון ארמית
התוס’ (שבת יב ):הק’ על מ”ש בגמ’ שאין מלאה”ש מכירין בלשון ארמית, (בסליחות) ,ואעפ"י שיש שם השראת שכינה ,כיון שרק במקום שיש ציבור או
ותימה דאפי’ מחשבה שבלב כל אדם יודעים [עי’ בזה בשפ”א ובשש”מ] ,והיאך חולה אין צריך לסיוע של מלאכי השרת ,אבל לא בשאר מקומות שיש בהם
לשון ארמי אין יודעים ,והניחו בקו’. השראת שכינה.
והרא”ש (ברכות פ”ב סי’ ב) יישב דמ”ש אין מכירין ,הכוונה שלשון זה מגונה והנה כל מה שכתבנו עד עתה לכאורה אינו נוגע כ"כ לבני א"י כיון שהם
בעיניהן להזקק לו .ועי’ באר שבע (סוטה לג ).שתמה היאך אפשר לומר דלשון מדברים בלשון הקודש ,אולם בספר פסקי תשובות (ק"א הערה )58ראיתי
ארמי מגונה בעיניהם ,והרי ניתן מהר סיני וגם נביאים דברו בארמית כעזרא שכתב וז"ל והכונה על לשון הקודש דייקא ,אבל לשון עברית המדוברת
ודניאל[ .אכן הר”מ אלשיך (לא,כה) שהוא לשון מיוחד לחיצונים ,ולכן אין בימינו אצל רבים ,שמעורב בו ביטויים שונים ומשונים שאין להם כלל יסוד
מלאכי הקדש מבינים אותו]. ושורש ללשון הקודש ,וחיבורוהו מינים ואפיקורסים הרי זה מאוס להתחנן בו
בקשותיו לפני המלך אם יודע שפה אחרת ,ואפילו לשונות העמים עדיפא
ובתוס’ רא”ש (בשבת ובסוטה) הביא פי’ ר”ת שאין חוששין אבל טפי מיניה עכ"ל ,ולפי דבריו גם לבני א"י יש להשתדל להתפלל
מכירין בו שהרי אף מחשבות הלבבות הם יודעין .וכעי”ז פי’ תפילות פרטיות בכוונה ובדמעה כדי שלא יצטרכו לסיוע
של מלאכי השרת וכמשנ"ת.
לקביעת חברותא נא להתקשר [ 24שעות] לטל' 072-23456-13
קדיש בלשון ארמי החת”ס (בחי’ שבת) שהמלאכים מבינים כל לשון אך הקב”ה אוהב לשה”ק ואין
תקנו את הקדיש בלשון ארמי ,מלבד יתברך וישתבח ויתפאר וכו’ שכ’ כבודו של מלך שישלחו אליו בקשות בלשון אחר ,ואין המליץ מביא לפני המלך
האבודרהם שאותם תקנו בלשה”ק כי השבח א”א לשנות ללשון תרגום .והטור אא”כ כתובה בצחות לשונו ,וע”ע בתשו’ חת”ס ח”ו סי’ פד.
(סי’ נו) הביא ג’ טעמים שהקדיש בלשון תרגום[ ,ועי”ש ובב”ח ובפרישה דהוא וכה”ק רבינו בחיי (פר’ נח) שהרי דעת המלאכים גדולה מדעת האדם ואיך
נפק”מ גם לפי’ ‘יהא שמיה רבא’]: אפשר שלא יכירו מלאכי השרת הלשונות .וביאר דבודאי מכירים הם אלא שאין
א) מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה .ומקורו נזקקים לו בלשון אחר עד שישאל בלשון הקדש ,מפני שיש להם להמשיך כח
בתוס’ ברכות (ג .ד”ה ועונין) ,ועי”ש שדחו פי’ זה שהרי כמה תפלות יפות שהם במנוים מלשון הקדש שהוא אלקי ישראל ,ואין להם פעולה וכח זולתו.
בלשון עברי .והב”ח ביאר שאנו מתפללין על שם י”ה שאינו שלם שיתגדל והבאר שבע (שם) פירש שבאמת אין המלאכים מבינים לשון ארמי ,והטעם לפי
שרצה הקב”ה שלא יבינו כשאנו אומרים תפלות נאות ושבחות גדולות בלשון
ויחזור להיות שלם וכו’ עד והכסא שלם דהשתא שבח נאה כזה גורם שיתקנאו
ארמי ,כדי שלא יתקנאו בנו [עפ”י מ”ש הטור בסי’ נו ,עי’ לק’ בענין קדיש].
בנו המלאכים .ועי’ בזה בשו”ת תורה לשמה סי’ מט. והביא הא”ר סי’ קא.
ב) שע”י איש”ר עולה לפני השי”ת חורבן הבית וגלות ישראל (עי’ ברכות ג). וכ”ד המהר”ל בתפא”י שהמלאכים אינם מכירים בכל הלשונות מפני שהלשון
וכביכול שיש דאגה לפניו ואם יבינו המלאכים יקטרגו עלינו .וכך כ’ רבינו אינה טבעית ומושכלת אלא הסכמה בין בנ”א ,משא”כ לשה”ק.
שמחה תלמיד רש”י (מח”ו סי’ פז) שאילו יהיו מבינים בקדיש כשאומ’ אותו אך העקידה (שער נ”ח פר’ צו) כ’ שרחוק מאד שכוונת חז”ל שמלאכי השרת
למטה יבלבלו את כולם ויהיו דוחים אותו מלעלות למעלה לפי כי עצבון רב אינן מבינין לשון ארמית שהרי הם הראשונים לכל שבמדע ,אלא כוונתם לזרז
יש למעלה בשעה שעונין למטה יש”ר וכו’ וכשהמלאכים שומעין את העצב שנשתדל לדעת ולהשכיל בתורה ובחכמה עד שתהא לשוננו מסודרת בתפילה
הזה מתבהלין ונרתעין ביניהן .והפרישה פי’ שיקטרגו המלאכים לומר בזוים לפני ה’ בלשון התורה ,ואלו שמבקשים בלשון הדיוט לא ימצאו להם מליצים,
ושפלים כאלו יזכירו ויגרמו דאגה וצער קמי קב”ה כביכול .והב”ח ביאר ולזה הכוונה שהמלאכים אינן נזקקין ללשון הדיוט.
שכשהמלאכים רואין כביכול דאגה לפניו יתעלה ,באים להסיר הדאגה ולהגיע
שמחה וחדוה לפניו .וע”ע בסידור הרוקח סי’ לט. מלאכים המכירים ארמית
ג) ר”י פירש לפי שהיו רגילין לומר אותו אחר הדרשה והיו שם עמי הארץ שאינן עי’ בגמ’ סוטה שם שהק’ וכי אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי והתניא
מכירין אלא ארמית שהוא לשונם לכן נהגו לאומרו בלשון שהכל מבינין בו. יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קה”ק שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא
וכעי”ז כ’ בעקידה (שער נ”ח) שתקנו הקדיש בלשון ארמי כדי לצרף הרבים קרבא לאנטוכיא ,ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קה”ק
בהבנתו ולשתף עמי הארץ למנין עשרה. שהוא אומר בטילת עבידתא וכו’ ובלשון ארמי היה אומר ,ותי’ בגמ’ שבת קול
שאני דלאשמועי עבידא .ועוד תי’ בגמ’ דגבריאל הוה ,דאמר מר בא גבריאל
ומצינו בראשונים עוד ביאורים,
ולימדו שבעים לשון.
ד) כ’ הרוקח בסידורו (סי’ עז) לפי שהקדיש תקנת אחרונים ,לכך תיקנוהו וכ’ השבולי הלקט (סי’ רפב) דמלבד גבריאל ,כן יש לומר במיטטרון שהוא סופר
בלשון ארמי שידעו שהוא תקנת אחרונים ולא מתקנת ראשונים ,ועי”ש עוד שהוא מבין כל לשון שהרי יש לו לכתוב זכות כל אומה וחובתה ,וכן במיכאל
טעמים. שהרי יש לו לדון על כל אומה ואומה .וכן יש לומר במלאכים הממונים על שערי
ה) בתניא רבתי (סו”ס ב ,מובא בא”ר נו) ,כתב הטעם לפי שבימיהם גזרו אויביהם התפלה שהן מבינים בכל לשון לשמוע תפלת כל אומה ולשון .וכעי”ז הביא
שלא יאמר קדיש ,והנהיגו לאומרו בלשון ארמי שלא יכירו בו .ואף שבטלה הא”ר (סי’ נו) בשם ס’ המנהיג (כה) דמיכאל וגבריאל ורפאל הממונים על ישראל
הגזירה לא רצו להחזיר הדבר ליושנה כדי שלא ישתכחו הניסים והנפלאות. מכירין בלשון ארמי.
ו) והר”א מלוניל בספר המנהגות (י ).כ’ שהוא בעבור שישמעו הכל ויבינו ועוד כ’ השבה”ל דמ”ש שיחיד אל ישאל צרכיו בארמית ,הוא מפני שאין מלאכי
שעתיד הב”ה להתגדל ולהתקדש לעיני עמים רבים לימות המשיח .וכ”כ הכלבו השרת המצווין עליו לשומרו נזקקין לו שהרי אינם מבינים אלא לשונן ,אבל
(סי’ ז). מלאכים המסורין לצבור הן מבינים בכל לשון.
ז) ובשבולי הלקט (סי’ ח) ביאר שהקדיש תחילתו בלשון עברי וסופו בלשון ועי’ מהרש”א בסנהדרין (צב ):דמאי דאמרינן בעלמא שהמלאכים אינן מבינין
בלשון ארמי ולכן אומרים קדיש בלשון ארמי ,י”ל היינו המלאכים המקטרגין
ארמי ,והטעם בשם ר’ שלמה זצ”ל לפי שהשם המיוחד הנכתב ביו”ד ה”א עיקר
לישראל ,אבל המלמדים זכות לישראל ודאי מבינים בכל לשון.
קריאתו בלשון ארמי וקמוץ הוא כי הוא השם המיוחד לעבודה .ובעוה”ב יקרא
בארמית ככתבו שנא’ ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד.
תפילה על החולה בארמית ולעז
ועי’ מגיד מישרים פר’ תולדות דלעת”ל יהא לשון תרגום שקול כלשון הקודש בגמ’ בשבת שם ,מבואר דרבי אלעזר היה מברך את החולים ‘רחמנא ידכרינך
דכולהו יהא יחודא חד ,והוא רזא דאמרינן קדיש בלשון תרגום. לשלם’ ,והק’ בגמ’ היכי עביד הכי בלשון ארמי וכו’ ,ותי’ בגמ’ שאני חולה
דשכינה עמו .ופירש”י שאין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס
קדושה דסדרא תפלתו לפנים מן הפרגוד.
בטעם שאומרים את פסוקי הקדושה עם התרגום ,מצינו ב’ טעמים בראשונים, והמאירי פי’ לשיטתו [כנ”ל שטעם הדין מפני הכוונה] ,דלענין חולה מתוך
הטור (סי’ קלב) כ’ שהוא כדי שיבינו כל העם[ .ומשמע מהמשך לשונו דהוא שאדם מכוין בתפלתו ביותר אין בזה בית מיחוש.
כיון שצריך לאומרה בכוונה גדולה] וכך דעת רש”י ועוד ראשונים שהוא לקיים וכעי”ז כ’ רבינו פרחיה לשיטתו שאין מכירין היינו משום שאינו מתפלל כראוי
מצות ת”ת ,שכ’ (סוטה מט ).שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה [כדלעיל] ,שבחולה מועיל גם בל’ ארמי“ ,מתוך צערו של חולה והכנעתו
בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה. ביסורין ושבירת לבו לפני בוראו יש לו חן לשמוע כל לשון שהוא שואל בו,
דכתיב קרוב ה’ לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע”.
אך השבולי הלקט (סי’ מד) כ’ שמתרגמין אותו מפני החיבה ,והוא כדי שייחשב
ומ”ש רבינו יונה (הנ”ל) שתפילת יחיד שאין מתפללין בארמית היינו כגון
כאמירת ב’ פעמים קדושה ,מכיון שנתקן בשעת הגזירה שלא יכלו לומר
תפילה על החולה ,ביאר המ”ב (סי’ קא סקט”ז) דהיינו שלא בפניו ,אבל בפניו
קדושה בתפילה ,ואמירה זו באה במקום קדושה דיוצר וקדושה דתפילה. של חולה מותר בכל לשון דהקב”ה מצוי שם וכמבואר בגמ’.
ועוד טעם מצינו במש”ח (פר’ קדושים) שאומרים קדושה זו בלשון תרגום שלא והוא עפ”י מ”ש השו”ע בהל’ ביקור חולים (יו”ד סי’ שלה ס”ה) כשמבקש עליו
יתקנאו בנו המלאכים ,שאין זה ביכולתם להעמיד את העולם מכח תהילות רחמים ,אם מבקש לפניו ,יכול לבקש בכל לשון שירצה .ואם מבקש שלא בפניו
ותפילות. לא יבקש אלא בלשון הקודש .ופי’ הש”ך שאם מבקש לפניו הרי מבקש כביכול
וכ’ הב”י (סי’ נט) שאין לאומרה בקול רם והביאו הרמ”א (בסי’ קלב ס”א) .ועי’ בפני השכינה עצמה שהרי היא מראשותיו של חולה ,אבל אם מבקש שלא
בשע”ת (קלב,ב) בשם סה”כ שהאר”י לא היה חושש לזה והיה אומר התרגום בפניו אין המלאכי השרת מכירין בכל לשון.
בקול רם .וביאר עפ”י הטעם דמשמע בב”י (נט) שעיקר הטעם שלא יקראו ועי’ ט”ז שם שהק’ שהרי שי’ הרא”ש ששאר לשונות אינן כארמית ,וא”כ אמאי
בקול רם כדי שלא יהיו הצבור אומרים יחד ולשון תרגום ביחיד דוקא כמ”ש סתם הטור כשי’ שיבקש דוקא בלשה”ק .ויישב “דמשום דחולה בעי רחמי טובא
בזוהר[ .וכן ביאר המ”ב שכל שהוא בלשון תרגום אין לומר אותם ברבים וע”כ על כן כתב כאן שיעשה אליבא דכו”ע”.
כשאומרים קדושה דסדרא בציבור אומר כל יחיד בפנ”ע בלחש התרגום של וכ’ המהרי”ל דיסקין (בשו”ת קונ”א קפב) דראוי להחמיר לבקש בלשון הקודש
הקדושה דאז לא מיקרי בציבור] .אבל לקרות בקול רם בפ”ע שלא ביחד עם גם בפניו ,שהרי כוללו עם שאר חולי ישראל ,ולדידהו שמא תפילה בלעז
שאר אנשים מהצבור יכול לומר אף בקול רם .ועי’ בן איש חי (ש”א כי אינה נשמעת[ .די”ל דמה ששכינה למראשותיו של חולה מועיל דוקא
לחולה זה .ועי’ בצי”א ח”ה ר”ר סי’ יג].
תשא טז) שנהגו לומר התרגום בלחש.
איבעיא תגובות
איבעיא
בזוהר הק’ (הובא ביסוד ושרש העבודה שער ד’ פ”ז)
פנינים לגליון פר’ תולדות -שנאת עשו ואוה”ע
כתב שתיבת ‘ויציב’ שבברכת אמת ויציב היא בלשון מליבא דעומקא בזוהר הק’ (הובא ביסוד ושרש העבודה שער ד’ פ”ז)
חז”ל הרב מתתיהו אליהו זילביגר דן בענין שאמרו
כתב שתיבת ‘ויציב’ שבברכת אמת ויציב היא בלשון
ארמי. “הלכה עשו שונא ליעקב” ,והביא כמה נפק”מ במה ארמי.
ויל”ע דהא אמרו (שבת י”ב ע”ב) שאין לשאול צרכיו אין מכירין בו שהיא ‘הלכה’ .ויש להוסיף עוד נפק’’מ שראיתי
ויל”ע דהא אמרו (שבת י”ב ע”ב) שאין לשאול צרכיו
בלשון ארמי ,והניחא להסוברים (עי’ סי’ ק”א ס”ד) השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי שלכן ק”א הגר
ס”ד) שכל מרדכי להרב
(עי’ סי’ זצ’’ל שאמר
להסוברים הגרח’’קוהניחא בשם
בלשון ארמי,
שכל תפילה הקבועה לציבור אף יחיד יכול להתפלל השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי ,וביארו ליעקב שונא שעשיו כיון גוי להרוג
תפילה הקבועה לציבור אף יחיד יכול להתפלל בלשון מותר
השרת מכירין בלשון ארמי (גמ' שבת להרגו או השכם
בזה יל”ע. להרגך
חילקו אבלמשום הבא
להראשונים שלא ארמי ,או
בכוונתו
בלשון ארמי ,אבל להראשונים שלא חילקו יב) .כלומר אין נזקקין לו לשמוע
בזה יל”ע. שטראוסכוחו של
היאש.בעיקרה
הרב י.זו ששנאה הגרח’’ק דכוונת
דבריו ,ומתוך כך הוו להו כאילו אינם עמלק ולכן מי שרואים עליו שנאה זו הוא מזרע
הרב י .ש .שטראוס מכירים לשון לעז .שהרי אדם שלא עמלק ולכן יש להרגו.
נזקק לעצמו להתלמד לשון הקודש ובנחלת בנימין הוכיח מכמה מקומות ששורש שנאת
ולא הכירה ,כמו כן נמי עושין לו שאין
נזקקין לתפלתו ולא מכירין מה שהוא עמלק ומלחמתו הוא מחמת שנאת עשיו אבי אביו
אומר ,שמדבר דבריו בפני מי שאינו ליעקב.דבמדרש על הפס’ על ענין מלחמת עמלק
מבואר שעשה כן מחמת שעורר שנאת אבות -עשיו
המשך תגובות רוצה לשמוע דבריו שאומר לו 'אין אני
מכיר דבריך' ...שלא היה לו חן בעיניו לבנים לדורו וזהו מה שאומרים באשר הניא כעין
לשמוע דבריו. זה .וכן בהמן מצינו שנכתב בו “אשר קרהו” ודרשו
רבינו פרחיה (שבת יב ,ב) בו שהוא בן בנו של קרהו מלשון “אשר קרך” שכ’
כיון שהוא לא נימול ,אבל רבקה ידעה ברוה”ק שיעב בעמלק.
הוא זרעם ולא עשו וא”כ אינו פוסל את יצחק מקרבן וביותר נראה שכעין מאי דאמרינן מצוה שהחזיקו בה
פסח וע”כ הקריבה בעבורו שני גדיי עזים ,אחד לפסח אין נזקקין לו כותים מדקדקין בה יותר מישראל כן עמלק במצוות
ואחד לחגיגה. כוונתם ז"ל לזרז האנשים שישתדלו
לדעת ולהשכיל בתורה ובחכמה על
כיבוד אב מדקדק טפי מאחרים ולכן בא להלחם
הרב יחיאל מיכאל רוטשילד עם ישראל בכל הזדמנות שיכול לקרר את האמבטי
הדרך שאמרנו עד שיוכר שלמותו
השאלה שכתב הרב סיני פרלמוטר ,כבר הוזכרה בסדור לשונו בבואו להתפלל לפני ולהוכיח שאין לישראל כח טפי ממנו שהרי אבי אביו
בקדמונים .וז”ל הר”ב בפי’ עמר נקא על רש”י (כה,כ) אלקיו בלשון התורה הקדושה עשיו הוא הבכור והוא הממשיך של אברהם ויצחק.
לפי שקשה מעט איך שהה יצחק מ' שנה קודם והנקייה מכל סיג ,כדי שימצאו לו וכן מבארים במה שאומרים שושנת יעקב צהלה
שישא אשה שהרי שנינו בן י"ח לחופה וכו' לכך אמר האמצעיים הנאותים להשלים רצונו ושמחה ולא שושנת ישראל דעיקר בוא המן מזרע
רש"י אל תתמה על זה שהרי לא יכול לקחת קודם ושלא ישים אדם עצמו כאלו שאינם עמלק על ישראל הוא המשך ישיר למלחמת יעקב
לכן שהרי מבנות כנען לא יכול לקחת וכשבא מהר יודעים לבקש צרכיהם רק בלשון ועשיו לעורר ההלכה דעשיו שונא ליעקב.
המוריה נתבשר שנולדה רבקה. הדיוט ,והוא הלעז המשותף לנשים ולכן מבואר משנ’’ת גבי עשיו שונא ליעקב שנפק’’מ
ונערים .כי אנשים אשר כאלה כאשר לענין להרגו משום שאצל עמלק מצינו שכל
וכ”כ הר”י קארו (דודו של הב”י) בתולדות יצחק יצטרכו לבקש צורכיהם מבוראם לא
פר’ תולדות שלא נשא בן י"ח הוא משום שלא מצא התעסקותו עם ישראל מחמת שמחזיק בכבוד אב
ימצאו להם מליצים ואמצעיים מפני של זקנו עשיו לשנוא ליעקב .אמנם לפי’’ז בשאר
במשפחתו אשה הגונה ראויה לחופה עד עתה .וכן חסרונן. אומות לא יהא דין זה דעשיו שונא ליעקב והראוני
בדרך פיקודיך מצוה א ,כ' שמאברהם שלא השיא עקידת יצחק (שער נ"ח) דבאגרות משה נקט שהוא דין בכל הגוים .וצ’’ע
ליצחק לא קשה כי לא הי' לו בת זוג עד היות רבקה ועוד נפק’’מ אפשר לומר דבאגר’’מ הביא מהתשב’’ץ
בת ג' שנים ,וגם מיצחק שלא השיא ליעקב ג"כ לשון שהקב”ה אוהב שגוי פסול לעדות בממון רק מדרבנן ולא מה’’ת
מטעם הנ"ל כי לא הי' לו בת זוג בא"י והוצרך יעקב בודאי המלאכים מבינים כל לשון אך ולכאורה אם ההלכה שעשיו שונא ליעקב הוא בכל
בעצמו להרחיק נדוד .ועי’ בשו”ת משנה הלכות חי”ז יען שעיקר לשון שהקב"ה אוהב הוא האומות א’’כ יש סיבה לפוסלו מה’’ת דהא השונא
סי’ א שהביאו. לה"ק שבו ברא עולמו ודבר עם נביאיו פסול לעדות .וצ’’ע שלא מצאתי שעמדו בזה.
והר”י אברבנאל (תולדות) ג"כ שאל (השאלה הב') ונתן בו תורתו ,א"כ מי שמכיר באותו הרב שמואל ברגמן
למה נתעכב יצחק מלקחת אשה עד היותו בן לשון אין נכון שיבא לפני הקב"ה
ארבעים שנה וכבר אחז"ל בן י"ח לחופה .והוסיף בלשון אחר ואין כבודו של מלך בכך
אפי' מלך בשר ודם נאמר ומדבר ראיתי המאמר הנפלא מהרב שלמה גרדנר לתרץ
דאף שאי' בחז"ל שנתעכב עד שתהיה רבקה בת ג' למה רק רבקה הקריבה קרבן פסח ויצחק ביקש
כלשון עמו.
שנים ונולדה אחר העקדה ויצחק היה אז בן ל"ז שנים חתם סופר (עמ"ס שבת יב) להביא ציד שהוא בשר חיה שאין יוצאים י”ח פסח.
אבל זה דרך דרש הוא .וביאר שכל תולדות יצחק ונראה לתרץ באופן אחר ,דיש להקשות עוד קושיא
הם בדמיון לקורות אברהם ,וכיון אברהם נשא בן מ' כיצד הקריב יצחק קרבן פסח ,והלא היה ערל בביתו
שנה גם יצחק לקחה בן מ' שנה ,עי"ש .ובס' הקדמון לימוד זכות בכל לשון ואסור להקריב ולאכול הפסח כדכת’ ‘המול לו כל זכר
משיבת נפש (פר' במדבר) כ' דענין בן י"ח לחופה הוא ודאמרינן בעלמא שהמלאכים אינן ואז יקרב לעשותו’? ועי’ במנחת חינוך מצוה ב אות
מפני שהוא שליש מימות אדם הראויים לו שהם ס' מבינין בלשון ארמי ,היינו המלאכים יז שלדעת הרמב”ם בבנו הגדול אין החיוב על אביו
המקטרגין לישראל ,אבל המלמדים למולו ומילתו אינו מעכבתו מקרבן פסח ,ולפי”ד א”ש
שנים ,ולכן אמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו זכות לישראל ודאי מבינים בכל לשון.
את רבקה ,כי חשב שמא יגיעו ימיו קכ"ב שנים. שעשו היה אז בן ס”ג ,ועי”ש שהוכיח מתוס’ שפליג
מהרש"א (סנהדרין צב ,ב) על הרמב”ם( .ואע”פ שיצחק היה אנוס כי עשו סירב,
הרי שליש ימיו בהיותו בן מ’.
שמעתי מג”א שליט”א שרק אם בתחי’ היה אנוס אין
הרב ש .ציון
מעכבתו ,אבל אם בתחי’ לא היה אנוס שוב אין האונס
פוטרו ,וראיה מיבמות עא ע”א שמשכחת ליה מילת
בניו מעכבתו בשעת אכילה ולא בשעת עשייה ,ואם
נושאי הגליונות הבאים אי"ה איתא הרי לעולם הוא אנוס בשעת אכילה שבליל
פסח א”א למול דמילה הוא ביום ,ועי”ש בערוך לנר
תרומות לעומקא דפרשה וישלח -דרכי שלום עם נכרי ד”ה דיהבינן).
וישב -חנוכה בהלכה ואשר נראה דחדא קושיא מתורצת בשניה ,דהגמ’
בנדרים פלוס – עומקא דפרשה מקץ -חנוכה באגדה בסנהדרין נט ע”ב אומרת ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’,
או בנדרים פון 03-76-30-585שלוחה 74
ולא כל יצחק ,לאפוקי ישמעאל ועשו שאינם זרע
ד”ת [עד 700מילים] יתקבלו בצירוף שם מלא של אברהם אבינו ,שהקב”ה הפקיע אותם מזרעו
בדוא”לa740700@gmail.com : של אברהם .ויצחק לא ידע שעשו אינו זרעו
באותו שבוע ,עד יום שלישי בלילה וחשב שהוא בנו הבכור וא”כ פוסל
לקביעת חברותא נא להתקשר אותו מלהקריב קרבן פסח
[ 24שעות] לטל' 072-23456-13 בגליון חנוכה תינתן עדיפות
לחדשים וצעירים!
