נועם ורצון · Noyam Verutzoin
הטקסט של גיליון זה
גיון
נועם ורצון גיון
ורצון נועם
פט --נח
ויצא
נועם ורצון
גליוןצד
גיון
גליון
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
ממו"ר המשפיעתמימות
ממו"ר המשפיע
שיחות ומאמרים
שיחות ומאמרים
שליט"א הגה"ח הרב יוסף שיינברגר
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
נועם השבת -ל אשת חיל
ברכת מזל טוב
לגדידנו עוז הרה"ח המפואר
ישראל משה מאיר ניימאן שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעונו
בנישואי בתו
פתח להם נועם ורצון
לפתוח שערי רצונך
שערים בתורת החסידות
בהבנה בהירה ובנפש האדם
ברכת מזל טוב
לידידנו עוז הרה"ח המפואר
מאיר שלום גרטנער שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעונו ©
בנישואי בנו כל הזכיות שמורות
מכון נועם ורצון
רחוב רבי יהושע ,12בית שמש
איימילw5187272@gmail.com :
להצלחת ידידנו עוז
הרה"ח המפואר לקבלת גליונות באיימיל
יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא w5187272@gmail.com
פערל ובני ביתו שיחיו
ניתן לשמוע כל שיעורי הרב
באתר קול הלשון
מספר ישיר
ארץ ישראל073.2951207 :
ארצות הברית646.5134509 :
בקול נועם ורצון718.4007221 :
ובאתר תורה אני טיים
עימוד:
ש"ס 053.3177225 -
עיצוב:
לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון 0556781410 אדרת 050.4107439 -
כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס
נועם ורצון -בית שמש (ע"ר)
|א תמימות
תמימות
פרק א
êøãáכלל כאשר אחד מכנה את חבירו בכינוי 'תמים' ,מזדעזע השומע קלות,
ומנסה בכל כוחו ויכלתו לנער מעצמו כינוי מעליב זה ,מגייס הוא את
כל כח השכנוע אשר בקרבו להוכיח כמה הוא רחוק מלהיות תמים ,ועד כמה
הוא חכם מחוכם ופיקח ,ומביא ראיות לנקות כתם התמימות שחבירו רוצה
להדביק עליו.
úìàùðåהשאלה ,מדוע האדם בוש כל כך במידה זו .המענה ,כי תואר 'תמים'
ניתן בדרך כלל לאנשים הנבערים מדעת שאפשר להטעותם ולהערים
עליהם ,אינם בודקים כל דבר במאזני השכל כראוי לאדם חכם ,וכמו כן אפשר
לנצל אותם בקל ,מכיון שמאמינים הם לכל דבר ,כנאמר )משלי יד טו( "פתי יאמין
לכל דבר".
תמים תהיה עם ה' אלוקיך
íðîàלא רק שתואר 'תמים' מושלל לגמרי מכל אלו ,אלא שמידת התמימות
מעלה היא עליונה העולה על כל שאר מידות האדם ,והיא יסוד קיומו
בגשמיות ורוחניות .באם התורה מצווה את האדם להיות תמים עם הקב"ה ,כנאמר
"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" .הרי שזהו מפתח הדבקות ,הן בעניני עבודה בינו
לבין קונו ,הן בשאר הלכי חייו בעולם הגשמי .ובעצם משמשת כמפתח לחיים
אמיתיים ומאושרים.
úãéîהתמימות נובעת מחכמה יתירה שניתן לאדם ,בכך שיודע להשתמש עם
מידה זו במקום המתאים והנכון .וכדברי הרה"ק מראפשיץ על הפסוק "תמים
תהיה" :כמה פקחות נדרש לאדם בכדי להיות תמים .אין זה רק אימרה שנונה ,כי
אם טמון בה שורש ומידת התמימות.
פרק א ב|
איש תם
úåîéîúäאינה מידה פרטית בקומת נפשו של איש הישראלי ,אלא מושרשת היא
בעצם הנפש ,יסוד קיומו של האדם ,והוא המשפיע על האדם שמחת
חיים ובהירות בכל הלכי החיים .התורה מגדירה את נח "צדיק תמים" .גם אברהם
קיבל תואר תמים בברית מילה כנאמר "התהלך לפני והיה תמים".
יעקב אבינו בחיר שבאבות מכונה על ידי התורה" ,איש תם" .כנאמר )בראשית כה íâ
כז( "ויעקב איש תם יושב אהלים" .התמימות מבדילו מעשו הרשע "איש יודע
ציד איש שדה" ,ובהכרח שאינו משמעות התמים בלשון העולם ,כי רואים אנו
ערמימיות דקדושה ביעקב אבינו "בא אחיך במרמה" בבואו להוציא את הברכות מיד
עשו .גם עם דודו וחמיו לבן ידע להתנהג ברמאות ,כדברי המדרש 'אחיו אני ברמאות'.
תתן אמת ליעקב
ïåéëîשהתמימות היא יסוד קיומו ושלימות האדם עלינו להרחיב את היריעה
בהגדרתה .שורש הלשון הוא 'תם' מלשון שלימות פנימית ועצמית ,וכדברי
תרגום אונקלוס )שם( 'גבר שלים' .שורש התמימות הוא ברצון שאינו נותן צד לדבר
אחר ,שלם הוא עם רצונו וכוחותיו ומעשיו ,ואין שום מקום לספק וצדדים אחרים.
כאמור התמימות היא כח עצמי בלתי ניתנת לשינויים ,מושרשת היא במידת האמת
המוחלטת ,וכדברי הרמב"ם האמת עד לעצמו מכל צד ופינה ,ואינו סובל צד אחר.
ùøåùהתמימות הוא בנקודת אמת ,חותמו של הקב"ה אמת ,א' תם ,כאשר מכניסים
אות א' אלופו של עולם ,נהפך המ"ת לחי -אמ"ת ,ועל כן יעקב אבינו
שמידתו אמת כנאמר "תתן אמת ליעקב" ,הוא הנקרא 'איש תם'.
íâאחרי כל מעבריו בברחו מפני עשו אחיו ,והתמודדותו היום יומית עם לבן
הארמי ,נקרא שלם ,כנאמר" ,ויבוא יעקב שלם" .בגופו ובממונו ובתורתו,
כפירוש רש"י .שלם היה בכל העובר עליו ,הן בקומת נפשו ,והן בכל מעשיו ,המקום
והאנשים מסביב אינם משנים את מציאותו ,ויודע היטב מה אמור לעשות בכל
מצב ,ומה היא נקודת עבודתו ,כי התמימות אינה נותנת מקום לצד אחר ולספקות,
"הוודאי שמו כן תהלתו" .à
הערות וציונים
אפשר לבאר כי מידת אברהם היה 'נאמנות'. לפי מה שהרחבנו לבאר בגליונות à
ומידת יצחק 'מסירות' ,ומידת יעקב הקודמים עבודת האבות אברהם ויצחק.
|ג תמימות
מידת הדעת
ãåòכח מצינו ביעקב והוא מידת ה'דעת' ,כח ההבדלה' ,אם אין דעת הבדלה מנין',
יכול הוא להבחין מתי צריך ללכת במידת התמימות ,ומתי אמור לדעת
להתעקש עם העיקש ולהתפתל עם הפתלתל ,כנאמר )תהילים יח כז( "עם נבר תתברר
ועם עקש תתפתל".
úìàùðåהשאלה ,כיצד ילכו שניהם יחדיו ,והלא תנועות הפכיות הם התמימות
והעיקשות והרמאות .המענה .שלא זו בלבד שאינם סותרים זה את זה,
אדרבה ,בכח התמימות טמון נקודת ההבדלה ,להריח מיד כל דבר שקר ורמאות
היוצא משורת התמימות והאמת ,התמימות אינה נותנת צד לשקר ,ועל כן התמים
באמת מריח מיד כל מה שדבר שקר נודף ממנו ,ויודע הוא להבדיל בין שקר
ואמת המעורבים יחדיו ,חלק מהתמימות הוא לזהות מורכבות של כל דבר ,ולהבדיל
בין הדרוש תמימות מוחלטת ,לחכמה מיוחדת לפקוח עין בדבר המעורר חשד.
וכאימרת השרף מקאצק' :אין דבר ישר יותר מסולם עקום' .לפעמים מידת האמת
הוא ללכת בעקמימיות.
êøãáåאפשר נקרא יעקב 'איש תם' ,כלומר מתחילה איש ,ולאחר מכן תם ,היינו
היה בעלים על התמימות.
עצם וכוחות
øåîàëהתמימות מושרשת בעצם הנפש ,שאינו נוטה ימין ושמאל ,הכלל הוא
ש'עצם בלתי משתנה' ,ואין ביד הסובב אותו לשנות מהותו .ובזה שונה
הוא עצם הנפש משאר הכוחות ,דוגמת החכמה והבינה וכו' ,היות ואינם דבר עצמי,
הרי שבהכרח יחול עליהם השינוי .ויראה כן בחוש ,שהרי שכלו ומידותיו של האדם
משתנים משך הזמן ,היינו יש בהם כמה צדדים .עשו שלא היה לו 'תמימות' היינו
הערות וציונים
להחזיר בתשובה גם את הרשע הגדול 'תמימות' .וההבדל ביניהם ,כי מידת
מכולם בנו עשו .מידת יעקב הוא מידת הנאמנות הוא שרואה רק את אור ה'
התפארת קו אמצעי הממזג ,מצד אחד תמים המתגלה בעולם ועל כן אינו מבחין כל כך
הוא לגמרי עם הקב"ה ומאידך מגלה מידה בין רעים לטובים ,ומאכיל גם את הערביים,
זו בעולם על ידי בירור הדעת להבדיל בין יצחק מסור לגמרי להקב"ה לוקח את כל
רעים לטובים בין אמת לשקר. הבריאה כולה ומוסר אותה להקב"ה ,חפץ
פרק א ד|
'עצם' ,נקרא 'איש ציד' .מלשון 'צד' הולך הוא בצדדים ,וצד אנשים .וכן 'איש שדה'.
נע ונד ממקום למקום מבלי נקודה עצמית.
מעשה בחכם ותם
÷"äøäמוהר"ן מברסלב בספר סיפורי מעשיות מרחיב את הדיבור במעלת התם,
ומחדד ההבדל בין החכם הנשען על כוחתיו ,לבין התם החי בנקודה עצמית
והטבעית שלו .מתאר את התם כאיש השמח תמיד עם מה שיש לו ,שלם עם עצמו
וכן בכל מה שהוא עושה ,אינו מתאונן על שום דבר כי אינו רואה צד אחר שאינו
נוגע אליו ,טבע המתאונן כי חושב שהיה יכול להיות אחרת ,אמנם התם אינו
מתאונן .áמתעסק הוא באומנות תיקון נעלים ,וכאשר אשתו שואלת מדוע אינו
לוקח דמים מרובים כמו שאר הסנדלרים ,עונה לה' :זה מעשה שלי וזה מעשה
שלו'' ,ועוד מה לנו לדבר מאחרים'.
íâהוא זה המייצר את המקום ,ואין המקום מייצר אותו .בהיותו עני אין לו כי
אם לחם צר ומים לחץ ,ומכל מקום מרגיש בו כל הטעמים שבעולם ,גם רואה
בבגדו הבלוי כל גווני היופי שבעולם ,כל פעולה שהוא עושה מלאה חן ,ושלם בה
לגמרי ,אינו חושב שמא היה יכול לעשות טוב יותר ,כי שמח בחלקו ,אינו מנסה
להראות חכמתו לעין כל ,אדרבה מתנהג בתמימות ובפשיטות ,ומקבל את כולם
בסבר פנים יפות ,אך 'רק בלי ליצנות' ,וחי בשלימות כל מקרה אשר נקרא לפניו.
åúîåòìהחכם אין לו חיים פנימיים ועצמיים ,מנסה בחכמתו לעמוד על שורש
התכלית המביא תענוג ושמחה ,בסיפור מתואר החכם כאחד המחפש
נקודת חיותו חוץ לעצמו ,ועל כן רודף הוא אחרי כל חכמות העולם ,ואינו מניח
שום חכמה שבעולם שאינו לומד אותה ,נוסע למרחקים לעמוד על עוד חכמה ועוד
תבונה כדי להשלים קומתו ,גם אינו מדבר עם כולם ,כי אם עם החכמים .ועם כל
חכמתו סובב הוא בעולם מחוסר טעם חיים עצמיים ופנימיים.
הולך תם הולך בטח
úãå÷ðהתמימות אמורה להשלים בדרך ממילא את כל הסובב אותו ,דוגמת מידת
האמת שהיא עד לעצמה והיא ככלל אל הפרטים .לדוגמא .כאשר בחור
הערות וציונים
מחייב באופן אחר ,ועל כן הוא מתאונן, áראה ספר המאמרים תרע"ב ):(úåëåñá ä"ã à"ç
והתמים בשכלו לא יתאונן לעולם ,מפני ובכלל זהו שהתמים אינו מתאונן לא יתאונן
שאינו חושב באופן אחר כלל. לעולם ,דענין ההתאוננות הוא מפני ששכלו
|ה תמימות
נשאל על ידי המשגיח בישיבה על עוולה מסוימת שנעשה על ידו ,וברוב חכמתו
בודה בדימיונו הפורה סיפור שאין לו שחר ,בכדי להסתיר את מעשיו ,הגם שבמידה
מסוימת יצליח להערים ולחפות על מעשיו ,אמנם עם הזמן יצוף השקר מכל מיני
מקומות ,כי בהכרח ישאר כמה קצוות שהשקר אינו יכול לסגור בשלימות .אמנם
הבחור שיענה דבר אמת ,שוב לא יצטרך להוסיף שקרים על שקרו הראשון ,וכפתגם
העולם :דער אמת איז דער בעסטער שווינדל )תרגום -האמת הוא הערמימיות הטובה ביותר(.
ïëåהוא בנפש האדם ,טבע האדם שקשה לו לעמוד מול נקודת אמת שנתגלה לו
בנפשו או במעשיו ,ומנסה להצטדק בכל מיני תירוצים שונים ,ועושה שקר
בנפשו ,ובהכרח שבמשך הזמן יצטרך לסדר אחר כך ריבוי מחשבות והרגשים
שקריים שנתוספו על ידי שקר אחד .אמנם ההולך בתמימות נפשו בכל דבר שחושב
ומרגיש ,לא ינסה לדחות נקודת האמת ,גם אם יש לו קושי נפשי בכך ,ושוב לא
יצטרך להסתבך בסבכי השקר.
פרק ב ו|
פרק ב
÷"äøäהרש"ב מליובאוויטש )ספר המאמרים תער"ב ח"א ד"ה בסוכות( מיטיב להגדיר את
נקודת התמימות ,ומבאר שהיא מושרשת ברצון העצמי שאינו נוטה לשום
צד ,ושלם בכל דבר ,וכמו כן מגדיר זאת 'רצינות' )ערנשקייט( ,ואין הכוונה על לחץ,
כי אם מסירות לענין .ובהיות התמימות שורש בנפש האדם בהכרח שהתמימות
תסתעף בכל שאר כוחות הנפש .ומפרט כיצד התמימות מתגלה בכל חמש מדרגות
קומת הנפש .נ'פש ר'וח נ'שמה ח'יה י'חידה.
תמימות בתענוג
úåîéìùמידת התמימות הוא בדרגת ה'יחידה' ,התענוג עם עצם מהותו ,שלם הוא
עם קיומו האנושי והנשמתי ,ומשם שואב נקודת חיותו ,אינו מחפש לבנות
קיומו וחיותו דרך כוחות הנפש ,ורואה אותם רק כשליחים לגלות את נקודת התענוג
בכל שאר כוחות נפשו .בעבודת ה' הוא הדבקות והחיפוש בעצם אלקות ואינו נשאב
כל כך למדרגות פרטיות של גילוי אלוקות.
רצון השלם
íâבדרגת 'חיה' שהיא ה'רצון' ,קיימת מידת התמימות ,לאחר שבירר ועמד על
נקודת רצונו הטבעי והעצמי ,שוב אינו מתפעל מהסביבה ,ושלם עם רצונו
אשר נשאב אליה ,אם זה בלימוד העיון או הבקיאות או הלכה או חסידות ,וכן
בשאר הליכות עולם .ובעבודת ה' הוא המסירות נפש והביטול הגמור להקב"ה
למעלה מטעם ודעת ,ואין שום צד אחר מלבד זה.
תמים בשכל
úãéîהתמימות שולחת פארותיה גם בדרגת 'נשמה' ,היינו השכל .שלם הוא בהלך
מחשבתו ,ואינו נותן מקום לדברים הנוטים מהשכל הישר ,וכמו כן לאחר
שמשכיל את הדבר בטוב מתמסר לגמרי לענין ולשיטה שבירר בשכלו .משתמש
עם כח 'הדעת' שבו להתחבר לנקודת השכל ועל פיה מנהל את חייו ,והולך עם
|ז תמימות
זה עד הסוף ,ואינו פוסח על כל הסעיפים .לדוגמא ,כאשר מברר בשכלו אמיתיות
יחודו ואחדותו יתברך ,אזי אין שום מקום לצד אחר.
êôéäהתמימות בשכל הוא ,כאשר ראשו מלא בידיעות ושיטות שונות ,גם בלתי
מבוררים ,וגם הוא כשלעצמו אינו חלק מאחד מהם ,ואינו אלא כחמור נושא
ספרים ,חסר הוא במידת התמימות להיות שלם בשכלו להיכן דעתו נוטה .גם אם
אינו מוסמך להכריע בין השיטות ,מכל מקום עליו להיות ברור בדרכו ושיטתו.
תמים ברגש
åîëכן יש תמים בדרגת 'רוח' ,המידות שבלב .אינו מנסה להתרגש מדברים שאינם
מרגשים אותו ,ושלם בכך שאינו מתרגש לעת עתה מדבר האמור לעורר
לכאורה לעורר את לבו ,ולאידך כאשר מתרגש מנקודה מסוימת נותן דרור לרגשי
לבו ,ואינו מנסה לעצור אותם .מה שכואב כואב לו ,ומה שלא לא .וכלשונו הק':
וואס עם ארט ארט ,און וואס עם ארט נישט ארט נישט.
øåàéáדבריו .לפעמים מוצא האדם את עצמו לפני טרגדיה גדולה שאירע בסביבתו,
אמנם לאמיתו של דבר ,מקרה זה אינו מרגש אותו ,ולבו אינו דואב ,והיות
ומרגיש שהוא אכזר ומוג לב ,מתמלא בושה על מצבו הנפשי ,ומנסה בכל יכולתו
לעורר רגשי לבו ,בכדי לדחות תחושת השפלות מאטימות לבו .אמנם התמים בלב
אינו עושה שקר בנפשו ,אינו מנסה לעורר את לבו ברגש שקרי לחפות על אטימות
לב ,ויכול לסבול נקודת שפלותו על טמטום לבו ,âובלבד שלא יאבד תמימות הלב,
ובבוא העת המתאים יטפל בתיקון מדותיו .מעלתו של התמים במדות ,כאשר יעמוד
לפני כאב אמיתי ,יהיה לבו דואב באמת ,ונקודת הרגש יהיה פתוח ,ויפעול בפעולה
הנדרשת בפועל ממש לסייע בכל יכולתו.
øåîàמעתה כאשר אדם משקר ברגשי לבו ,מרגיל את נטית לבו ברגש שקרי
וחיצוני ,וגם כאשר יתעורר בו רגש אמיתי יהיה כבר במידת מה מזויף
מתוכו ,כי נתרגל להתפעל באופן של שקר.
הערות וציונים
מיני שפלות ,קיומו אינו בנוי על מעלה זו או âנקודת התמימות נעוצה בנקודת החיים
אחרת כי עם קיום עצמי. לאור עצם הנפש ,ועל כן יכול לסבול כל
פרק ב ח|
תמים במעשה
øùàëאדם תמים בכל כוחות נפשו הרי שהוא גם תמים במעשה דרגת נפש .מסור
בקיום התורה והמצוות בפועל ממש ,והמקום הנפשי או הפיזי אינו מונע
אותו להשלים עבודת קונו ,ואין לו שום צד אחר בדבר .כמו כן מונח בכל מה
שהוא עוסק בכל כוחו ,ואינו נותן לענינים אחרים להסיח דעתו בעת ההיא .כאשר
הוא מתפלל מונח בתפילה בשלימות ,ודוחה כל מחשבה אחרת שאינה מענין
התפילה ,כאשר לומד סוגיה מונח בה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,ואינו מהרהר
בסוגיות אחרות בש"ס ,כאשר הוא מקיים מצווה בפועל כתפלין וציצית ,כל ליבו
ונפשו שקוע במעשה המצוה זו .וכן הוא בעניניו הגשמיים ,אינו רץ מענין לענין,
ושלם בכל דבר שהוא עושה.
|ט תמימות
פרק ג
øçàìשביארנו מהות התמימות הנובעת ממידת האמת ,נרחיב את היריעה בדברים
המאבדים את התמימות .במשך החיים אנו נפגשים אם חברים לשעבר שהיה
בהם מידת התמימות ,ולפתע פתאום ניכר מתוך דבריהם שאיבדו את תמימותם,
נוטים להפריך כל מה שנאמר להם ,דורשים הם ראיות מוצקות על כל דבר ,ולו
על הקטן שבהם .נטיית נפשם לא להאמין לשום דבר עד שרואים זאת בעיניהם
הגשמיים או השכליים .אין להם שיטה מוצקת ,אלא כל כוחם וגבורתם בלהפריך
כל שיטה ודרך .וחבריו עומדים משתאים מה עבר עליו ,והיכן איבד את תמימותו.
פתי 'אינו' מאמין לכל דבר
íàנרצה להתנסח בחדות ,ולקלוע אל המטרה ,על פי רוב כל אלו הנראים
מחוכמים מדי )מה שנקרא אויבער חכם( ,הם אלו שמידת תמימותם מפותחת מאוד,
אלא שבמשך החיים היה אחד שניצל זאת לרעה ,אם זה היה על ידי ניצול כספי
שהוציאו ממנו במרמה ,או שאחד מידידיו שהיה קשור עימו באהבת אחים בגד בו,
או שאחד קירר אמונתו בעניני דעות ,ומכיון שאינו מתמצא היטב בסוגיא זו איבד
נקודת אמונתו .הצד השוה שביניהם שאנשים ניצלו תמימותו לרעה ,ועל כן שומרים
הם בכל משמר על נקודת היסוד שלהם שהוא התמימות בל יפגעו בה שוב לרעה.
יש מאלו שגם פיתחו חוש ליצנות מכל דבר ,וגם זה נועד לחפות על תמימותם
שנפגעה בצוק העיתים.
äâäðäזו נובעת מתמימות לא מבוררת ,כי גם הפקפוק בכל דבר לתמימות ייקרא,
ועל כגון דא אמר הרה"ק מראפשיץ כמה פיקח צריך להיות האדם בכדי
להיות תמים ,ואלו חסרים הם בפקחות זו .וכמאמר החכם' :פתי יאמין לכל דבר',
ו'פתי אינו מאמין בכל דבר' ,שניהם לפתאים ייקראו.
כבדהו וחשדהו
íöòידיעה זו אמור לפתוח עיני אלו שבצוק הזמן נאבד תמימותם ,בידעם שהיא
הנקודה החזקה בנפשם ,אלא שצריכים הם להתלמד כיצד להשתמש בה עם
פרק ג י|
פקחות ,במקום הנדרש תמימות להשתמש עמה עד הסוף ,ובמקום הנדרש לפקוח
עין ,בל ישתמש במידה זו כלל ,ואמור לחקור ולדרוש היטב אם נכון הדבר.
íâאם חברו נטש אותו ,ומרגיש תחושת בגידה ,אינו אמור להסיק מסקנה שכל
שאר חבריו דומים לחבר זה .נקודת חיבור לאנשים בקשר נכון הוא דבר המוטבע
בלב איש הישראלי ,ו'אם אין כסף לאדון זה יש כסף לאדון אחר' ,כלומר ,נקודת
חברים הוא דבר אמיתי ,ויש הרבה שיש להם טבע נאמנות לחבריהם ,ואינו צריך
להיות תמים על הצד השני שכולם שקרנים ורמאים ,ובל ירפה ידיו למצוא חבר
אמת שיכול לקשור עימו ידידות נאמנה ,ומכל מקום בל ילך אחריו כסומא בארובה,
אלא בתחילת הדרך יתנהג עימו כמאמר חז"ל 'כבדהו וחשדהו' ,ועם הזמן יטיב בעצמו
לזהות נכון אם זה ידידות אמת או הבנויה על אינטרסים .וגם בזה בל יהיה תמים
לצד השני שלחבירו אין כלל אינטרסים שונים ,כי כמעט שאין אדם הנקי כלל
מנגיעות אישיות ,אלא יבחין בנפשו מה גובר על מה ,אם הידידות או האינטרסים.
חוש ביקורת
íãàהמכבד נקודת תמימותו ומתנהג עימה בפקחות ,אין דעתו נחלשת כאשר
חבירו רימה אותו בדבר שבדרך כלל דעת האדם נוטה לקבל ,וגם אם חבירו
יצחק עליו כאשר מגלה לו אחר כך שסיפור זה לא היה ולא נברא ,מהרהר בליבו
לא אני הוא זה השוטה ,כי אם החבר שסיפר את דבר השקר ,כי מדוע לא אקבל
את דבריו האמורים להתקבל על דעתו של האדם ,ואין אני אמור לסבור שחברי
בא לפני לספר בדותות ושקרים .אמנם סיפור אשר במושכל ראשון נראה כמופרך
מיסודו ,אמור לעורר חושיו ,ולברר אם נכונים הדברים או לא ,ובל יקבל כל מה
שמספרים לו כדבר המובן מאליו.
øúéìåחידוד על האדם לעורר את חוש הביקורת ) -קריטיק( לבל יקבל כל מה שהוא
שומע ,עם כל זה התמימות אמור לגבור על חוש הביקורת שלא נועד כי
אם לשמור על התמימות מהיזק המצוי.
| יא תמימות
פרק ד
øçàìשביארנו נקודת התמימות בחיי המעשה ,נבוא לבאר מידה זו בעבודת ה',
כי היא המפתח של דבקות האמיתית והפנימית עם הקב"ה ובתורתו
ועבודתו .וכנאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
תומך תמימים
øùôàלהבחין כי הרבה מבעלי התשובה ,או ליתר דיוק בעלי בחירה ,שטבעם
להתנגד לכל דבר ,ואינם מקבלים שום דבר כמובן מאיליו ,ומהם הרבה
אנטי ממסדיים )אנרכיסטים( ,המורה על היפך מידת התמימות ,ומאידך ,כל מה שנוגע
בקשר בינם לבין קונם ,הולכים הם בתמימות עוורת ,ובנאמנות מוחלטת אל הקב"ה.
האדם מן הצד שואל את עצמו ,איך יתכן שדווקא אלו השוברים כל מוסכמה וכל
כללי העולם ,דבקים כל כך באמונה זכה ובהירה ותמימה ביהדותם.
,äðäמלבד מה שביררו מתחילה מכל צד ופינה במאזני האמת אמיתת דת ישראל,
התמימות הוא הצד החזק שלהם ,אלא שבמשך חייהם נפגם תכונה זו על
ידי אנשים שונים ושיטות שונות ומשונות ,ולכן שומרים הם על מידת תמימותם
מכל משמר ,אמנם כאשר זכו ונגה עליהם אור האמונה בבורא כל עולמים ,שהוא
כל יכול ושלם בתכלית מבלי חסרון ,ובהכרח נאמן לבניו האהובים בני ישראל,
מוסרים הם לגמרי את נקודת תמימותם להקב"ה ,ועם זה עובדים את הקב"ה בכל
כוחות נפשם ,נקודת תמימותם משמש כמניע עיקרי לדבוק בהקב"ה ובקיום תורתו
ומצוותיו בלבב שלם.
תורת ה' תמימה משיבת נפש
ìëיהודי יש בו בטבע מידת התמימות והאמת של יעקב אבינו ,שהרי ירושה לנו
מאבותינו ,ועל כן אמור הוא להכניס את אלופו של עולם במידת תמימותו,
ואזי ינהיר בפניו מידת האמת ,להדבק בשלימות נפשו בהקב"ה ,ולהבטל בתכלית
התמימות לכל דיבור של התורה ,ובקיום המצוות בשלימות .כמו כן מברר לעצמו
פרק ד יב |
מהו נקודת עבודתו הנוגע לנפשו ,ומבחין בנפשו לאיזה לימוד נמשך יותר לבו,
שלם הוא עם עצמו ,ואינו נותן לסובב להניע אותו מדרכי עבודתו.
שפכי כמים לבך
íâיפה כח התמימות לפתוח שערי הלב להשיח כל מעברי נפשו נוכח פני ה',
מרגיש שהקב"ה גם כן הולך עימו במידת התמימות ,וכמים פנים אל פנים,
ובכך נפתח צפונות לבו לגלות להקב"ה כל מה שעל נפשו ,גם דברים כאלו שאינו
יכול להשיח לפני שום בריה שבעולם ,ובמידת מה גם לא לעצמו ,כי בוש להעלותם
על מחשבתו ולבו ,והולך ומתייסר בינו לבין עצמו .כוחה של מידת התמימות להיות
שלם עם הקב"ה ולא להסתיר מעימו שום דבר ,משיח את נפשו לפני אדון כל,
ובטוח שהקב"ה שומע אל רחשי לבו ההומים ,ולא זו בלבד ,אלא מרגיש שהקב"ה
מרגיש כל מעברו וצערו ועומקי כאבי לבו ,וזה לבד מפיח בו כוחות נעלמים
להעלות על לבו מכאביו וצפונות לבו ,וסמוך ובטוח שהקב"ה יהיה בעזרו.
תמימות בזמן
é"ùøהק' מפרש גדרה של מצוות "תמים תהיה" ,שלא לחקור אחר העתידות.
בפירושו טמון עוד יסוד גדול בעבודת ה' ,מלבד האיסור לילך למנחש וקוסם
או שאר מגידי עתידות ,הרי שעל האדם לחיות בנקודת התמימות בגדר הזמן ,היינו
לחיות עם ההוה ,ולהיות שלם עמו .אדם ההולך למנחש וקוסם לדעת עתידות ,הרי
שבעומק נפשו רוצה לשלוט על החיים ,כאשר יודע קודם מה הולך לקרות עימו
יודע להיזהר שבעתיים בל יבוא למקום זה ,או גם אם אינו רואה עצה ותבונה לפחות
יודע שאמור לנחות עליו מקרה מסוים ,ומכין היטב את נפשו לקראת הבאות.
éãåäéההולך בתמימות אינו מחפש ידיעת עתידות ,חי עם הקב"ה בנקודת ההוה,
ואינו רוצה להסיח דעתו עם דברים שאינו אמור לדעת כרגע ,דוחה הוא כל
מחשבה המפריעה לחיות את נקודת ההוה ,גם אם כאשר יגלה שהעתיד הולך להיות
טוב יותר ,תמים הוא בנקודת עבודתו השייכת אליו בזמן זה.
úãå÷ðהתמימות טומנת בו חיי ההוה ,החשבונות רבים מהעבר והעתיד מכלים כל
חלקה טובה מנפש הישראלית ,בדרך כלל בונה את עתידו לפי מה שהיה
עימו בעבר וכדו' ,אדם שאינו חוקר אחר עתידות ,אמור להתנער מלחקור גם מה
שעבר עליו ,אינו סוחב קשיי החיים על גבו ,כי שמח בנקודת הוה ,לזה ייקרא
תמימות בזמן.
| יג תמימות
טהרת הלב
' úøäèהלב' גם היא אחוזה ודבוקה בנקודת תמימות ,אדם שיש לו חבר נאמן,
גם אם יזדמן לפניו איזה עסק שחבירו יכול להנזק מכך ,או אפילו מניעת
רווח ,גם אם בטוח שחבירו לא יוודע מזה לעולם ,לא יעשה זאת לחבירו הטוב,
כי טהרת לבו מונע אותו לגרום רעה ולו הקטן ביותר לחבירו .וכן הוא בעבודת
ה' ,אדם מהרהר בליבו בעמדו לפני נסיון ולו על הדבר הקטן ביותר ,איך העשה
הרעה הזאת לאבי שבשמים ,גם מבלי לעשות חשבון של שכר ועונש ,לא יעשה
כזאת ,כי תמימותו וטהרת לבו שומרים אותו מכל משמר בל יעבור את פי ה'.
אז איתם ונקתי מפשע רב
ìòåזה נאמר "גם מזדים חשוך עבדך אל ימשלו בי .אז איתם ונקיתי מפשע רב".
וכפירוש האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש )בתחילת ספר דרך חיים( כוונת הדברים,
'זדים' הם כוחות של מחשבות רעות הנשפעים מהעבירות של האדם הדוחפים את
האדם לחטא ,כנאמר 'עבירה גוררת עבירה' ,עד כדי כך שזדים אלו שולטים עליו
להסיתו לדבר עבירה .ועל זה נאמר "גם מזדים חשוך עבדך אל ימשלו בי" .וכיצד
יכול להינצל מהם ,על כך בא המשך הפסוק "אז איתם ונקתי מפשע רב" .איתם
הוא א' תם ,נקודת היחידה ,התמימות בהקב"ה ,כאשר מעורר האדם נקודה זו בנפשו
והיא מאירה ,אזי "ונקיתי מפשע רב" ,נקודת התמימות פותח לפני איש הישראלי
טהרת הלב לבל לעבור את פי ה'.
טעם חיים
úãå÷ðהתמימות נוטעת בלב איש הישראלי טעם חיים ,מקבל דברי הצדיקים
בתמימות בלא שום פקפוק ,ועל ידי כך עושים דבריהם פירות בלבו ,חי
ורואה את העולם הרוחני והפנימי כמציאות מוחלטת.
øùàëלומד בדברי האריז"ל וספרי הבעל שם טוב ותלמידיו על גודל הארה המאיר
בכל שבת ויום טוב ,וכמו כן האור המתגלה בכל מצוה ,אוחז בהם בתמימות
ובפשיטות ,ועל ידי כך נקל לו להתחבר לכל דבר שבקדושה ,הארת הרצון המתגלה
בחצות לילה אינו אצלו כבחינה או ענין ,כי אם מציאות מוחלטת ,בנפשו נחקק
שמציאות רוחנית לא רק שהיא שוה למציאות גשמית ,אלא רק המציאות הרוחנית
היא זו המוחלטת ,כי התורה אמיתית ונצחית ,וכל דבר בעולם הוה ונפסד ,ולאור
פרק ד יד |
דברי הצדיקים חי את חייו בטוב ובנעימים ,בהתקשרות נכונה לכל זמן שמאיר בה
הארה מלמעלה.
íâהלימוד וידיעת כוחות הנפש הוא על פי מאורי החסידות ,שדבריהם אמת ,תורת
אמת תורת חיים .אחיו אני ברמאות ,יודע להטיל ספקות בכל חכמות הגויים
שמקורם לא טהור ,ומשתמש עם חכמתו להפריך תאוריות העולים בחלל העולם
מדי יום ,ולוקח ערמימיותו של יעקב לבלבל עצת יצרו.
תמים בפרנסה
úìòîהתמים הוא גם בנקודת בטחונו בהקב"ה ,עוסק למחיותו במה שניתן לו
ממעל ,ובטוח הוא כי הקב"ה ישפיע לו שפע ברכה והצלחה במעשה ידיו,
ועל כן אינו מרבה בעצות ותחבולות להגדיל את פרנסתו ,ובטוח "כי ברכת ה'
תעשיר" )משלי י כב( ,כמו כן יודע נאמנה שלא יתכן להרוויח יותר על ידי זלזול
בסעיף קטן בשו"ע ,ואין לו כל צד אחר בכך.
| טו נועם השבת ל אשת חיל
נועם השבת ל אשת חיל
פרק א
øçàìברכת צאתכם לשלום למלאכי השלום ,נועלים עצמם הקב"ה -החתן וכנסת
ישראל -הכלה בחדר היחוד -קודש הקדשים ,המלך במסיבו עם המלכה,
ואין הכוונה רק על כללות נשמת ישראל ,כי כי 'חייב אדם לומר בשבילי נברא
העולם' ,ואל יוציא את עצמו מהכלל.
תענוג תמידי אינו תענוג
òåáùäהחולף עורר בהקב"ה ובני ישראל תשוקה עליונה להתייחד שוב בדרגה
נעלית יותר מהשבת שחלף ,כי 'תענוג תמידי אינו תענוג' ,ועל כן ששת
ימי המעשה מפסיק ביניהם ,בימות החול עוסק היהודי במלאכתו בחריש ובקציר,
וכן במלחמת היצר לברר טוב מרע ,ונתעלם במידת מה נקודת התענוג והיחוד ,וכל
זה לעורר תשוקה חדשה לאהבת רעים משוש דודים בליל שבת .דומה זה לשלום
בית שבמשך ימות השבוע הבעל והאשה עסוקים בתפקידם ואין להם שעת פנאי
לשבת יחדיו ,כי אם ביום שבת יום מנוחה ,כן הוא צורת יחוד של בני ישראל עם
הקב"ה שמתענגים זה על זה.
דברי שיר
êøãáהעולם כאשר שני ידידים נפגשים ואחד מהם משבח את חבירו בדברי שבח
היוצאים מהלב ,מתעורר לב חבירו גם הוא לשבח את חבירו במעלתו
המיוחדת השמור רק לו ,וחוזר חלילה בשירות ותשבחות ביניהם.
ìéìáשבת משוש דודים נפתח בדברי שיר על ידי הכלה הכלולה בנעימה ,משבחת
היא את החתן בדברי חן ,לעורר בו תשוקת נקודת היחוד כאשר הקב"ה מוסר
את טבעת הקדושין בשעת קידוש ,ועל ידי כך מתעורר בלב הקב"ה שבח הכלה
ומזמר לעומתה אשת חיל מי ימצא.
פרק א טז |
מלך אביר
úå÷÷åúùäשל הכלה בכל ימות השבוע אל דודה באים ומתפרצים בבת אחת,
פותחת היא בשיר קדם החתן רבון עלם ,הלא אתה בלתי בעל גבול
ובלתי בעל תכלית ,והשמים ושמי השמים לא יכלכלוך ,וכל השבחים שבעולם אינם
יכולים לתאר גדולתך ורוממתך ,הזמן יכלה והם לא יכלו ,על כן הוציא בפי כ"ב
אותיות התורה שבהם נבראו שמים וארץ ,ויצטרפו לצירופים עד אין קץ בשבחך
הגדול .והיהודי משורר בנעימה ,מלך א'ביר מלך ב'רוך מלך ג'דול מל דובר שלום.
פארו עלי
òåîùáהקב"ה את שבח זה יוצא מפי הכלה ,מתעורר גם הוא בשבחן של ישראל,
'פארו עלי ופארי עליו' ,ועונה לעומתה ,גם שבחן של ישראל בלתי מוגבלים
הם ,וכל השבחים שבעולם אינם יכולים לתאר ולו במקצת פאר קדושת ישראל,
ועל כן גם אני אקח את כ"ב אותיות התורה שבהם נבראו שמים וארץ ,ויצטרפו
לרבבות אלפי צירופים בשבחן של ישראל.
בטח בה לב בעלה
úù'àחיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה .ב'טח בה לב בעלה ושלל לא יחסר.
בכל ימות השבוע קשה לאדם לשמוע פארו של הקב"ה עליו כי לובש הוא
בגדי חול ,אמנם בליל שבת שורה על איש הישראלי רוח נבואי והשראה של רוח
הקודש ,ושומע כיצד הקב"ה משבח אותו ומתיישבים על לבו' ,אשת חיל' ,כל יהודי
הוא כלה לפני המקום וחידוש כמהו לא היה מעולם ,מי ימצא' .בטח בה לב בעלה'
הקב"ה שם בטחנו בכל איש מישראל ועל כן הוריד נשמתו בגוף ובטוח הוא שבלתי
ידח ממנו נדח וישלים עבודתו בעולם הגשמי ,ולא זו בלבד אלא ושלל לא יחסר
איש הישראלי בהיותו מלובש בגוף גשמי מברר את הרע שבעולם והופך את החושך
לאור כמוצא שלל רב.
äðåîàיתירה יש להקב"ה בדורנו זה ,ועל כן בחר בנשמתנו לרדת בעמקי החושך
והרע המתגבר כי בוטח בנו שנוכל לעמוד בנסיונות הזמן ,פוק חזי כי מרגל
במדינה השכינה לא שולחים כי אם הנאמן הכי גדול למלך ,שמלבד שבוטחים שלא
יעבור לצד האויב ,אלא בנוסף יביא כל סודות של המדינה השניה .à
הערות וציונים
הוא לשתי סבות .או להתברר ,או לברר. àראה כתבי רמ"ד וואלי )'åîò à"ç íéèå÷éìä øôñ
להתברר מפני שהם ילדי פשע זרע שקר, :(èîסוד ענין היהודים היוצאים מכלל הדת,
| יז נועם השבת ל אשת חיל
גמלתהו טוב ולא רע
òåîùáאיש הישראלי דברים אלו יוצאים מפורש מפיו של הקב"ה ,מתמלא בבושה
של קדושה ,וקשה לו לקבל שבחו ומעלתו עד היכן הדברים מגיעים ,טרם
ניער עצמו לגמרי ממחשבת חול ובוך לבו עולה החשש שמא כל דיבורים אלו אינו
אלא לחזק ולרומם את איש הישראלי ,כי יודע הוא היטב מצבו השפל ,ועד כמה
היה שקוע בחלקי הרע משך ימות השבוע ,ולב יודע מרת נפשו.
'÷ ìåה' בהדר' קוטע את הרהורי החול ,בשמוע שוב' ,ג'מלתהו טוב ולא רע כל
ימי חייה' .הקב"ה לוחש באוזנה של הכלה ,בזמן יחוד יכול אני לגלות לך
סודות נסתרים" ,גמלתהו טוב ולא רע" ,אין לך כלל שייכות לרע ,כי מי שיודע
מהיכן נשמות ישראל נלקחים יודע שאינם שייכים כלל חטא .áובאמת כל תשוקתך
וחפצך היה רק אלי ,אלא שבימות החול שכבודי מוסתר בעולם הלכת לחפש אותי
ברחובות ואפילו באשפתות ,כי עזות יש בך ואינך בוחלת משום דבר ,כי חולת
האהבה את ,אלא שטעית בדרך ונדבק בך הרע ,הכוני השומרים ,אמנם בשבת ש'כל
דינים מתעברין מינה' מתגלה נקודת לבך הטהור ,ויכול אני להעיד עלייך כי בכל
השבוע היה "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" .â
הערות וציונים
שאביו חיבר עבורו ניגון מיוחד ונפלא ,בחלוף כדכתיב וברותי מכם המורדים והפושעים בי
הימים ירד בן המלך מדרך המלך והתחבר וגו' .לברר ,מפני שהם נשמות עליונות מאד
לחברים רעים ופושעים ,עד שהתדרדר לדיוטא ויש לאל ידם להכנס בתוך הקליפה ולברר
תחתונה .עם כל זאת השתוקק מאוד לשמוע מתוכה ולחזור אחר כך לשרשם הקדוש.
שוב את הניגון שאביו חיבר עבורו .כל הכספים והמשל בזה למלך שיש לו עסק גדול לעשות
שאסף בזבז עבור יודעי נגן ,שמא אליהם הגיע בארצות אויביו ואינו מוסרו כי אם לעבד
הניגון האבוד ,ולא עלתה בידו .לימים שמע נאמן ,ולכן ישלחהו ויצוהו שיתחפש במלבוש
מרחוק קול נגן נעים ,ומיד נתחדד חושיו שזהו נכרי כדי שלא יכירוהו ,ויוכל להשלים את
הניגון האבוד ,ורץ לפי מקור הקול עד שהגיע חפץ שולחו.
אליהם ,והם חזרו לנגן ניגון זה שוב ושוב ,עד
áראה ליקוטי מוהר"ן ) :(æ äøåú Y àøúáכי מי
שנחקק בזכרונו ,ואז התמלא געגועים אל אביו,
שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים,
וחזר אל ארמון המלך .טרם הפרדו מחבריו
ויודע רוחניות ודקות של ישראל ,הוא יודע
שאלו אותו ,הרי שכחת לגמרי את הניגון ,אם כן
שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון.
מהיכן ידעת שזהו ניגון האבוד .ענה להם בן
המלך אכן שכחתי את הניגון אבל כן זכרתי מה âרבי הלל מפאריטש מביא משל נפלא על
הוא לא הניגון .הנמשל ,לכל נשמה ונשמה יש גלות הנשמה השייך לעניננו .מעשה מבן מלך
פרק א יח |
רבות בנות עשו חיל
ä"á÷äממשיך לסדר שבחה של הכלה הקב"ה בסדר א"ב ,ובהגיע לאות ר' פורץ
נחשולי אהבה הבוקעים מלבו של הקב"ה ,מראה באצבעו על הכלה" ,רבות
בנות עשו חיל" אבל "ואת עלית על כולנה" ,התענוג והשעשוע שיש לי ממך נפלא
כל כך וטרם היה לי כזאת מתחילת הבריאה" ,ואת עלית על כולנה" ,היהודי מהרהר
שוב בלבו ,מי יאמר זיכתי את לבי ,יודע אני היטב מעמד ומצבי הרוחני ,שמא
דיבורו של הקב"ה לא נעדו אלא לרומם את נפשי ,וכי יתכן שאני עולה על כולנה,
הרי יש צדיקים שלא חטאו מימיהם ,ובודאי מהם מתענג הקב"ה יותר ,כמו כן יש
הרשעים שביכלתם עוד לעשות תשובה מאהבה ולהפוך את הזדונות לזכיות ,ויש
בהם פונטציאל טמון ,אמנם אני סתם יהודי מן השורה מבלי מעלה מיוחדת ,במשך
השבוע בילתי את זמני בהבל וריק ,לא צדיק ולא רשע .אמנם קול ה' יחולל אילות,
ואינו מרפה מלזמר רבות בנות עשו חיל הם הצדיקים ושאר אנשים כשרים ,עם
כל זאת "ואת עלית על כולנה" ,כי לא מחשבותי מחשבותיכם ,רואה אני בך נקודת
עבודה בשבוע החולף שטרם גילה שום נברא בעולם.
שקר החן והבל היופי
' ø÷ùהחן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל' ,הקב"ה בוחן ובודק גנזי נסתרות,
האדם יראה לעינים ואלוקים ללבב ,ועל כן 'תנו לה מפרי ידיה ויהללו
בשערים מעשיה' ,אתה הגיע עת דודים לגלות עומק נקודת עבודת איש הישראלי
בעולם הגשמי והחומרי.
הערות וציונים
וכך הולכים מתאוה לתאוה כי אינו ממלא את לה ניגון משלה שחיבר לה הקב"ה טרם ירידתה
נפשם ,כי לא זה הניגון שהוא מחפש ,עד בגוף בגן עדן מקדם ,בירידת הנשמה בגוף יתכן
שהקב"ה עוזרו ומתגלה הניגון שלו ,בציור שנשכח הניגון ,והיהודי מחפש את הניגון ,בדרך
עבודתו וחלקו בתורה ,ואז מתנער מעפרו ושב כלל מוצא זאת בתורה ובעבודה ,אמנם יש כאלו
אל בית אביו בכל לב ונפש. המחפשים ניגון זה באשפתות בתאוות וכדו',
| יט נועם השבת ל אשת חיל
פרק ב
ïåéëîשבליל שבת הוא זמן עליית המלכות ,וקרוי על שמה' ,חקל תפוחין קדישין',
והיא זו המכינה את הסעודה לחתן הקב"ה ,הרי מן הראוי להרבות בשבחיה
של כנסת ישראל' ,נעטר להון כתרין במילין יקירין' ,ועל כך תיקן לנו האריז"ל נוסח
זמירות בליל שבת בשבח הכלה ,בהקדים 'אתקינו סעודתא שלימתא חדוותא דמלכא
קדישה וכו'' דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין ,וזעיר אנפין ועתיקא קדישא
אתין לסעדא בהדה.
בגן עדן מקדם
ãòכאן דיברו החתן והכלה בשבחם של עבודת ימי החול ,לכן הכלה מכנה את
החתן כ'מלך' ,על גילוי כבוד מלכותו בעולם] ,אמנם בשבת יש מדרגה עליונה
יותר כחתן וכלה[ ,וכן הקב"ה משבח את הכלה בעבודתה בימות החול .אמנם
ברגעים אלו נכנסים בשלב נוסף לנקודת היחוד ,טבעת הקידושין הניתן לה בזמן
קידוש ,הרי שרוח חדש נוסך באיש הישראלי ,ונגד עיניו נפתחים לרווחה שערי גן
עדן' ,למיעל גו פתחין' ,ומרגיש ככלה המלובשת יקר ותפארת בגדי לבן ,סובבת
היא בין גנות ופרדסים המעלים ניחוח ריח גן עדן ,ונרגש תשוקת הדוד אל הכלה.
אזמר בשבחין
çëáהרגשת תשוקת הדוד אל הכלה ,מקבלת כח לשורר על מעלת כנסת ישראל
כפי שנראה בעולמו של הקב"ה ,ופותחת בנעימה' .אזמר בשבחין למיעל גו
פתחין דבחקל תפוחין דאנון קדישין' ,הרגשת היהודי ככלה הלבושה בגדי לבן
מעוטרת בקישוטין 'ימינה ושמאלה וביניהו כלה ,בקישוטין אזלא ומאנין ולבושין',
מרוצה היא להקב"ה בתכלית ,ועל כן 'יחבק לה בעלה ביסודה דילה דעביד ניחא
לה' .כל העלמות וההסתרים בטלים ומבוטלים ,כי אם הארת פנים בין הקב"ה לכנסת
ישראל' ,צווחין אף עקתין בטלין ושביתין ברם אנפין חדתין ורוחין עם נפשין'.
לארוס וארוסה
ä"á÷äמתבונן בכל פרט מהסעודה שהכינה עטרת בעלה' ,אסדר לדרומה מנרתא
דסתימא ושולחן עם נהמא בצפונה ארשין' ,דוגמת בית המקדש .ניחוח היין
פרק ב כ|
המשומר לעתיד לבוא עולה מהיין שבגביע הקידוש' ,בחמרא גו כסא' ,ומעורר רצון
הקדושין בין שניהם' ,לארוס וארוסה לתקפא חלשין' .סוד הכמוס של לחם הפנים
מתגלה ביום השבת' ,שכינתא תתעטר בשית נהמי לסטר בווין תתקטר וזינין דכנישין'.
בגו האי הילולא
êðäיפה רעייתי ומום אין בך ועל כן 'שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין חבילין
דמעיקין וכל זיני חרשין'' .אתעטרא כלה ברזין דלעילא בגו האי הילולא
דעירין קדישין' ,ליל שבת דומה לסעודת חתונה בו שמחים החתן והכלה ושאר
כל השושבינין ,ובזמן מתגלה נסתרים ורזין קדישין בעומק יחודם של הקב"ה
וכנסת ישראל.
