אשיחה בנפלאותיך · Asichu Benifle'oisechu — ויצא (2026-11-16)

בס"ד פרשת ויצא תשפ"ז
אשיחה בנפלאותיך יו"ל ע"י מכון
אשיחה בנפלאותיך
בהנהלת הרב ש .י.
הגליון נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו אטלאס
שנה ח'
ביאורים בספרי בעל הבני יששכר גליון ו'
מאמר זיווגו של אדם הערות הקורא
מקבל השפע ממנו .ובספירה השני'
נעשית ענין הדומה לעיבור ע ד
שנולד אור חדש ויורד האור
וכדתיב וישמע יעקב וכו' וילך פדנה
ארם ,וא"כ אין צורך לכפול הדברים
שיצא מבאר שבע והלך לחרן .וע"כ
פרק א' גליונות שעברו הובא
חידוש מרבינו (דרך ב
פקודיך מצוה א' חלק המחשבה כ"ה
בא להדגיש התורה שהלך אצל ויצא יעקב כ"ו) שעיקר מצות פו"ר הוא
לספירות ועולמות שלמטה מהם.
וביארנו באופן כללי ,שהיחוד
שאנחנו עסוקים בו ,היינו שגורמים
זיווגו ,לא שבאתה היא אצלו. י צא י ע ק ב מ ב א ר ש ב ע ו י ל ך
חרנה( .כ"ח י')ו ע"י חידושי תורה .אלא
שסוכ"ס צוה הקב"ה לקיים
המצוה ע"י בנים גשמיים.
היחוד ע"י מעשינו הטובים ,הוא פרק ב' דברים תמוהים עשה יעקב אבינו
ובזה ביאר הנהגת בן עזאי,
היחוד ז"א עם מלכות ,והיינו שז"א בפרשה הזאת ,שלא אהב רק את
שלא נשא אשה אלא עסק
בבחי' הדכר ומלכות בבחי' הנוק'. פרצופי יעקב רחל ולאה אשתו רחל אבל לאה היתה שנואה, כל ימי חייו בתורה ,וכמו
הנה גם היחוד שבין חכמה ובינה וכדי להבין המשך דברי רבינו ,יש וכדכתיב וירא ד' כי שנואה לאה. שאמר אפשר שהעולם
שהוא למעלה מזה יש לו בחי' של להקדים מה דמבואר בספה"ק מענין וצריכים להבין היאך נהג יעקב כן מתקיים ע"י אחרים ,היינו
דכר ונוק' ,דחכמה בבחי' הדכר זעיר אנפין (ז"א) ,יעקב ,לאה ,ורחל. לאשה כשירה כזאת .ואי"ה יתבאר לומר שחלק הגשמי של מצות
והוא ,שעולם האצילות (וכן כל העולמות הדברים ע"פ מה שביאר רבינו בענין פו"ר ,להוליד בנים ,יכולים
ובינה הנוק' ,וכמו שביארנו במ"א
כפי בחינתם) כלול מחמשה ספירות ב' מיני זיווגים ,א' כאשר האשה גם אחרים לעשות ,אבל מה
במשל לעצם החכמה והבנת החכמה,
כלליות ,דהיינו ספירות הכלולים מן תהיה בבחי' לאה ,והשני' כשהיא יהיה עם חידושי תורה שהוא
ואכמ"ל.
שיעור קומה שלימה של יו"ד בבחי' רחל. ג"כ פו"ר ,אם לא אחדש
ספירות .והם כתר ,חכמה ,בינה ,ז"א "ויצא יעקב ,ר' אבהו פתח ,בית תורה מי יקיימנה.
הארת חכמה ובינה
(כנגד הו' מידות) ,ומלכות (שנקראת ג"כ והון נחלת אבות ומד' אשה משכלת, והעירו הקוראים החשובים
עוד נקדים ,שפרצוף יעקב ,שהוא
רחל ,וכמו שיתבאר להלן) .וכל אחד נקרא רבי פנחס בשם ר' אבהו ,מצינו מהו המקור לחידוש הזאת.
הארה מחכמה ,הוא ג"כ בבחי' דכר, ו ג ם ש י ש ל ה סת פ ק ב ג ד ר
פרצוף ,מלשון פרצוף ודמות אדם, בתורה ונביאים וכתובים שאין זיווגו
ולאה שהוא הארת הבינה בבחי' חידוש ,אם כיוון רבינו לומר
משום שמשתמשים בכינויים של של אדם אלא מן הקדוש ברוך הוא
נוק' .עוד צריכים לידע ,שבחי' לאה כן גם להלכה ,שהרי בזה
חלקי גוף האדם כדי לתאר היו"ד וכו'( ",אגד"כ)
הוא כחלק מספירת מלכות ,אע"פ ביאר ההיתר של בן עזאי לא
ספירות שבתוכם. וד ר ש ר ' א בה ו פ סו ק י ם ב ת ו ר ה
שב עצ ם הי א ענ ין א חר ת ,ו כמ ה לישא אשה .או אפשר כיון
וחוץ מזה יש עוד ג' פרצופים שאינם בנביאים ובכתובים שמבואר שאין
פעמים מוצאים שנקראת חלק העליון שחידוש הזאת לא נזכר רק
מחשבון פרצופים העיקריים האלו זיווגו של אדם אלא מהקב"ה.
של מלכות ,וחלק התחתון נקראת בחלק המחשבה של דרך
אלא באים מארה מפרצופים ובכתובים דרשו הפסוק שהתחיל בו,
רחל .והוא הסוד מה שדרשו ז"ל על פקודיך ,וגם ביאר רבינו טעם
שלמעלה מהם .והם יעקב ,שבא ומד' אשה משכלת.
חוה ,ויבן ה' אלהים את הצלע ,רב אחרת לעיקר היתר של בן
מהארה מפרצוף חכמה ,ולאה שבא "יש שהוא הולך אצל זיווגו ,ויש
ושמואל; חד אמר פרצוף ,וחד אמר עזאי ,אפשר שלא כיוון לומר
מהארה מפרצוף בינה. שזיווגו בא אצלו וכו' עיין שם" (שם)
חידוש הזאת להלכה.
זנב ,דשניהם אמת ,הזנב רומז על וסיים המדרש ,יצחק זיווגו בא אצלו, והא לך דברים חדשים מן
הנוק' בבחי' לאה ,שהיא כמו זנב בחי' דכר ונוק' והיינו שהובא רבקה מחו"ל להיות הקוראים החשובים.
לבינה ,וזה שנבראת פרצוף אחור הנה ביארנו כמה פעמים בביאור ענין אצלו בא"י בלי יציאתו מן הארץ ———————
באחור עם אדה"ר בבחי' רחל. היחוד ,ולמשל שאומרים לשם יחוד לחפש אחריה ,ויעקב הלך אצל שמחתי לראות התשובה מן
והנה לא בכל זמן זוכים לייחד ז"א קוב"ה ושכנתי' ,דכל יחוד דומה זיווגו ,והיינו דכתיב ויצא יעקב, המכון להערת ר' שמוא ל
עם המלכות ,שהוא יחוד גדול מאד, לזיווג איש ואשה ,שכמו האיש שיצא לילך לקראת זיווגו. פעדער ,שיש מקורות
רק בעתים מזומנים ,אבל בדרך כלל שמשפיע לאשתו כמו כן הספירה (או "בא לבאר למה הוצרך שוב לומר לחידושו של הבני יששכר
היחוד שגורמים הוא או עם יעקב פרצוף כנ"ל) בבחי' דכר משפיע ויצא יעקב וכו' ,כיון שכבר נאמר בענין חידושי תורה .אמנם
ורחל או עם יעקב ולאה. להספירה שכנגד בחי' הנקבה ,והיא בפרשה הקודמת( ".שם) אחר העיון בדברי הראשית
המשך בעמוד הבא המשך בעמוד ד'
אשיחה בנפלאותיך
עמוד ב‘
בבחינת לאה או בחינת רחל( ".שם) היפך כוונת הבריאה .ובזה מובן למה ז"ל ,האשה שהיא בחינת לאה ,שהיא המשך המאמר מעמוד הקודם
דהיינו ,שהקב"ה הוא אשר מזמין לאה היתה שנואה ,היינו משום שאין הארה ולא בחינת פרצוף ממש( ",שם) נסים וטבע
לאדם את זיווגו כפי רצונו ,אם יבא זו תכלית הבריאה בהנהגה הזאת, וכמו שביארנו לעיל ,שפרצוף לאה ויש לבאר ב' בחי' אלו ,לאה
לו אשה בבחי' לאה ,או אם זיווגו אלא בבחי' רחל ובטבע. אינו מפרצופים העיקריים של ורחל ,ע"ד עבודה .דהנה ב' מיני
אשה בבחי' רחל והוא צריך לילך אצילות ,רק הארה מבינה. הת ג ל ות מ ל כ ות ו י ת ' י ש ,א '
אחריה ,ואין זו בידו של אדם כלל. פרק ד' "תלך היא אצל הזכר לזיווג( ",שם)
ונקדים בהקדמה קטנה ,שהפרצוף
כאשר נעשה נס ,שאז הקב"ה
מגלה את עצמו בפני כל שהוא
כוונת יעקב לרחל ז"א עומד בין פרצוף יעקב לפרצופי מנהיג את העולם כפי רצונו,
ויצא יעקב לרחל
"והנה יעקב אצל רחל הלך ולא רחל ולאה ,שיעקב עומד לפני ז"א, שהוא ביכולתו לשדד המערכות
"וה נה ביע קב היו ב' הב חינ ות ,
בשביל לאה ,והנה בבחינת רחל ורחל ולאה עומדות מאחוריו ,לאה נגד הטבע .והשני' ,כשהקב"ה
משמיענו זאת התורה הגם שאביו
נקרא הולך אצל זיווגו ,ובחינת לאה כנגד חצי העליון של ז"א ורחל כנגד מנהיג את העולם בהילוכו יום
ואמו ציוו עליו קום לך וכו' וקח לך זיווגו בא אצלו( ".שם) חצי התחתון .וכדי שיהא יחוד בין יום ,באופן טבעי ,שאע"פ שאינו
משם אשה וכו' ,היינו שילך אצל שהרי כוונת יעקב בבואו לחרן היתה יעקב לב' בחי' המלכות צריכים הם ניכר כ"כ שהדבר בא מאתו ית',
זיווגו ,עם כל זה ב' הפעולות נעשה להינשא רחל ולא לאה ,רק שלאה לעמוד זה אצל זה ולהתאחד כאילו אבל כל בעל שכל יכול למצוא
בו ,וזהו ויצא יעקב מבאר שבע, באתה לידו בלא יודעים בחתונתו הם אחד .וכדי שיתייחד לאה עם הס י מנ י ם ש הק ב "ה הוא א ש ר
בבחינת באר שבע רחל יצא יעקב הרא שו ן .אד רב ה ,לא רצ ה כל ל יעקב באתה היא מאחורי ז"א לפניו. מנהיג את הבריאה .ובפרט כאשר
ללכת אליה( ",שם) בלאה וכמו שביארנו לעיל. והוא אשר ביאר רבינו שהיא ,היינו בולט נס מתוך הטבע ,דהיינו
מלכות בכלל ,ורחל בפרט ,נקראת לאה ,תלך אצל הזכר ,יעקב ,לזיווג. בנסים נסתרים ,אז ניכר לכל
באר ,וכמו שבארנו במ"א החילוק דינא קשיא ורפיא "ובחינת רחל פרצוף ,בעלה יבא שהוא ית' עשה את זאת.
בין המשפיע בבחי' גשמים שמשפיע "והנה ידוע למשכילים ב' הבחינות אצלה( ",שם) הנה הנהגת הנסיי הוא באמת
מלמעלה למטה ,להמקבל שעולה הללו בגבהי מרומים דינא קשיא דהיינו ,שגם היחוד שבין יעקב ורחל הנהגה שלמעלה מן זה העולם ,רק
התעוררות מלמטה למעלה לעורר ודינא רפיא ,בענין ב' ימים דראש א"א עד שימצאו שניהם במקום אחד, שנכנס מלמעלה הארה ממקום
השנה( ".שם) וביחוד הזאת לא עוד דרחל באה שלמעלה מן טבע העולם ושידד
המשפיע שירצה ליתן ,שדומה הדבר
דהיינו ,שר"ה הוא יום הדין ,בבחי' מאחורי ז"א לפניו ,אלא שגם יעקב המערכות ,משא"כ הטבע שהוא
לבאר שהמים באים מלמטה למעלה.
מל כ ו ת ו כ מ ו ש ר מ ז ו ח ז " ל ד י נ א מתקרב אצלה. עצם מהותו של זה העולם ,שבדין
ונקראת באר שבע ,וכמו דאיתא
דמלכותא דינא .ויש ב' ימי ר"ה הם הוא שיתנהג העולם בזה האופן.
בזוה"ק שאין מלכות אור עצמי ,רק
כנגד ב' בחי' אלו של לאה ורחל, תכלית הבריאה ובזה יתבאר ,שבחי' רחל כנגד
מה שמקבלת מן הו' ספירות
דיום ראשון דר"ה כנגד לאה ויום ב' והחילוק בין רחל ולאה יובן ע"פ התגלות מלכותו ית' באופן
שלמעלה ממנה ,ע"כ היא שבע, כנגד רחל .והם ב' מדריגות של דין, ד ר כ י נ ו ,ש ה ת ג ל ו ת מ ל כ ות ו י ת ' הפשוט ,באופן הטבעי ,שכמו רחל
דהיינו כלולה מכל הז' ספירות, לא ה ב י ו ם א ' ד ר " ה ב ב ח י ' ד י ן שבתוך הטבע ,כנגד רחל ,אינו דבר שעצם מקומ ה היא למט ה ,כ ן
ואכמ"ל. הקשה ,ורחל ביום ב' בבחי' דין שבא לאדם ממילא ,אלא שצריך הנהגת הטבע הזאת הוא באמת
ופירש רבינו ,שלא יצא יעקב רק כדי הרפה. האדם לעבוד ע"ז כדי שיכיר מזה העולם .משא"כ התגלות של
ליקח הבאר שבע ,היא רחל. והחילוק הזאת יתבאר ,שהנהגת לאה שבאמת הכל מאתו ית' ,והוא הולך נס שהוא הארה מלמעלה הוא
ש ה ו א י ות ר ג ב ו ה ,ל מ ע ל ה מ ז ה אחר המלכות .משא"כ בהנהגת הנסיי בחי' לאה ,שאין מקומה בעצם
וילך חרן ליעקב העולם ,הוא מדריגת צדיקים ,וכמו כנגד לאה בא בהתגלותו להאדם, למטה ,רק כמו זנב המדלדל למטה
"וילך חרנה יש לתאר בכאן חרן שמצינו שאין הקב" ה עושה נסים רק שאפי' אם אינו משתדל להכיר הנס ומצא מקומה שם ,אבל עיק ר
דינא קשיא לאה( ",שם) אם ראויים לכך .והצדיק שזוכה הרי הדבר ניכר ממילא ,וכמו לאה פרצופה למעלה בבינה.
דהיינו שחרן מרמז ללאה בחי' דינא למדריגה הזאת נוהגין בו בדין היותר שהולכת ליעקב כן התגלות מלכותו וכן ביאר האריז"ל השם לאה,
קשיא כנ"ל ,שיש לפחד מדין הקשה מדוקדק ,וכמו שאמרו ז"ל שהקב"ה הולך אחר האדם. שהוא מלשון גוף חלש ונלאה,
דן צדיקים כחוט השערה ,ע"כ הוא והנה מבואר בספה"ק שעיקר תכלית ועפ"ז יובן ,שאין לאה בחי' מזה
כזאת.
דינא קשיא .משא"כ ברחל שהוא הבריאה היא כדי שיכירו כל יושבי העולם ,ע"כ כשנמצא בזה העולם
"הלכה אליו ,ע"כ לא נאמר לחרן
הנהגה הרגילה גם לאנשים פשוטים תבל במלכותו ית' .הנה בעולמות הרי הוא חלש בבחי' גוף
רק חרנה ,ר"ל החרן הלך
שאין הדין קשה כ"כ. העליונים אין זו עבודה כלל ששם וגשמיותה ,רק ברוחניות הוא
אליו( ",שם)
מלכותו גלוי .אבל הש"י ברא זאת בתוקפו.
דהגם דע"פ פשט חרנה פירושה
זיווגים ביד ד' העולם ,בתוך ההסתר ,כדי שישתדלו
לחרן ,אבל הרמז בכאן כאילו
פירושה וילך חרנה ,היינו שחרן הלך,
"וז"ש ר' אבהו בית והון נחלת בני אדם להכיר מלכותו ,ונדע שאפי' פרק ג'
אבות ,זה יכולין האבות להנחיל, במקום ההסתר ג"כ נמצא ,וגם שם
והכוונה שלאה בבחי' חרן הלכה אחר אבל מד' אשה משכלת ,אם בבחינת הוא מנהיג את הבריאה. מי ומי ההולכים
יעקב. זיווגו בא אצלו אם בבחינת הולך על כן אין תכלית הבריאה להתנהג ועל פי הקדמה הזאת יובן דברי
"והשם הטוב יודע ,יהי רצון שלא אצל זיווגו ,אין יכולין האבות רק ע"י נסים ,רק ע"י הטבע .ולפיכך על רבינו.
יאמר פינו דבר שלא כרצונו( ".שם) כפי הדבר הנעשה בגבהי מרומים האדם למאוס בנסים שבעצם הם "והנה תתבונן בכתבי מרן האר"י
פרשת ויצא תשפ"ז
עמוד ג‘
תולדות רבינו פנינים מספרי רבינו
גאון ר' שלמה קלוגר,
שהיה אחד מגדולי
הרבנים בשעתו ,והיה גאון
ה ההיא רוחא דידך דשדית בגוואי
להספיק להתחלק לבנים ,ואם אין,
ר"ל ואם אינו באפשרי ,אזי עכ"פ
לברוח ,והיה רוצה לפנים להשתחוות
לע"ז כדי שיצדיקו כל העולם
משפטיו ית' ויאמרו צדיק הוא ד'
ויצא יעקב
יש בי ההוא רוחא המספיק לחיותי אלקינו .כן הוא הענין ביעקב אבינו, תפילת יעקב לישועה
גדול מאד ,החשיב תור ת
וא י ן א נ י מ ו ל י ד ,כ י א י ן ב י ר ק ידע שאפשר שיגרום החטא שלא ויצא יעקב מבאר שבע( .כ"ח י')
רבינו מאד .וכמו שמצינו כשיעור חיותי ,ובאם אוליד אז יקח יקויים ההבטחה בשמירה ,וכשיראה במדרש ,ויצא יעקב מבאר שבע ,ר'
בספרו שו"ת טוב טעם ודעת החיות ויתבטל חיותי ,הנני מסכים אשר ח"ו לא יקויים ההבטחה אזי לא שמואל בר נחמן פתח ,שיר למעלות
( ה ל ' ת " ת ר ט " ז ) שדן בענין לזה ,זה שאמרה ואם אין ,ר"ל ואם ישלם נדרו וידעו כל העולם כי צדיק אשא עיני אל ההרים ,למלפני
ירושת הרבנות מאב לבן, זה אינו באפשרי שיתחלק ההוא הוא הצור תם .הנה מעשיו לשם ולמעבדני מאין יבא עזרי ,אליעזר
רוחא לבנים ואעפי"כ אשאר בחיותי, שמים באיחור הנדר( .שם) בשעה שהלך וכו' ואני לא נזם אחד
ושאלוהו השואלים אודות
הנני מסכים לאופן השני ,והבן( ...שם) וכו' ,חזר ואמר מה אנא מוביד סברי
פסק רבינו שפסק שהרבנות גירוש הקלי' דימות החול מן בריי אלא עזרי מעם ד' וכו' אל
שייכת להבן היורש .וז"ל ד' ממית ומחיה וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני יתן למוט וכו' ...ודרש שאמר יעקב
שהובא שם בשם רבינו, וילך ראובן בימי קציר חטים וכו'. קדם( .כ"ט א') מאין יבא עזרי ,היינו אשתי עזר שלי
(שם י"ד) ...דהנה דרגין תתאין דעשיה ויצירה (אעשה לו עזר) ,מאין יבא לי על פי
"וכתב להרב הגאון דק"ק
שם [במדרש] פרשה ע"ב ,עד עקרה הם בתוך הקליפות ,ובשבת קודש הטבע שאין בידי כלום אפילו נזם
דינוב שהיה סמוך לעירו, ילדה שבעה ,זו לאה שהיתה עיקרה כשמתעלין העולמות אזי מתעלים אחד וכו' .חזר ואמר מה אנא מוביד
והשיב לו שמה ,מאוד צדקו של בית ,ורבת בנים אומללה ,זו רחל מתוך הקליפות כנודע ,ע"כ נשכח סברי מן בריי עזרי מעם ד' וכו' עד
דבריו ( ש ל ב ן ה ר ב ) ,כי מן שהיתה ראויה שיעמדו ממנה רובו מישראל העצבות והדאגות הבאים ד' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד
היושר ,וגם לפי דתוה"ק הבן של בנים ,אומללה ,ומי עשה כן ,ד' מצד הק לי פות דש שת ימ י ה חו ל עולם ,הנה הם שבעה פסוקים של
ממית ומחיה ...ומובן הוא על פי דברי המשוקעים בארציות ...והקליפות נחמה לו ברוח הקודש ,ואז נשא
ממלא מק ום אבו תיו בכ ל
מרן האר"י ז"ל בסוד אין האשה המפתים לארציות ולחומריות בו' ימי רגליו ויצא בהבטחה ,וזהו ויצא יעקב
התמנות שבעולם ,שכך השיב כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, החול נקראים בני קדם .וזה שרמז מבאר שבע ,לאחר שנתבאר ל ו
לכמה אנשים אשר שאלו הוא סוד ההוא רוחא דשדי בגווה... וישא יעקב רגליו ,היינו בעת שיעקב שבעה נחמות( .אגד"כ)
ודרשו מאתו להשתדל וממנה נתחלק חלק א' לכל בן הנולד, מנשא את רגליו דהיינו דרגין תתאין
הרבנות עבורם ,והשיב להם וא ם לא נ ש א ר ב ה ר ק כ ש י ע ו ר דעשיה ויצ ירה ,וזה הוא בשבת סגולה לשידוך
חיותה ,אז בהולידה תצא נפשה... קודש ,אזי וילך ארצה בני קדם ,היינו בעשרה מאמרות מאמר חיקור דין
שהוא נגד דתוה"ק
הנה רחל מתה בבן השני ,כי יצא שנסתלק והולך מבני יעקב הארציות ח"ד פי"ז ,כל האומר מזמור שיר
וכו'( ",ע"ש לפרטי השאלה) .ור'
החלק המגיע לנפשה .והנה ההוא דבני קד"ם ,היינו הקליפות הנ"ל... למעלות אשא עיני אל ההרים וכו'
שלמה ק לוגר מ סכים ש ם רוחא דשדי בגווה לשיספיק לכמה (שם) סוף כל תפילותיו קודם עקירת רגליו
לדברי רבינו שהדין עם הבן. בנים והיא תשאר בחיים ,או שתוליד מזמנין לו בת זוגו ההוגנת לו ,גם
וכן מסופר ,שכאשר הגיע מעט וגם בזאת תוציא רוחה בקרבה הולדת בנים המבקש רחמים על הזיווג העליון
הספר בני יששכר לידיו של ליתן לבן והיא תלך לעולמה ,אין והוא צריך לזיווג ,הוא נענה תחלה.
מבוא להבעל לעשות איזה פעולה רחל מסרה נפשה להוליד (אגד"פ ס"ג)
הגאון ר' שלמה ,התפעל מאד
לזה רק השי"ת ,וז"ש ומי עשה כן ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם
מדברי תורתו של רבינו . ד' ממית ומחיה( ...שם) אין מתה אנכי( .ל' א') יעקב רצה שיצדק הדין
ואמר ,שהן אמת שכבר שמע ...ונ"ל לפרש דבריו על פי דברי מרן וידר יעקב נדר וכו'( .שם כ')
וידע על גדולת רבינו יעקב לא גרם הדין הא ר " י ז " ל ש כ ת ב ד א י ן הא ש ה שם [במדרש] ,וידר יעקב נדר לאמר
בתור ה ,אבל לא יד ע ע ד ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, אם יהיה אלקים עמדי ,רבי אבהו ור'
אלקים אנכי וכו'( .שם ב') היינו ההוא רוחא דשדי בגווה בביאה יונתן ...וחד אמר על הסדר נאמרה,
היכן הדברים מגיעים ,שהיא
...בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא ראשונה שנשאר בה לנפש חיותא... מה אני מקיים אם יהיה אלקים עמדי,
כה רבה כמו שנראית מתוך
מלתא אלא במזלא וכו' ,והכוונה ומההוא רוחא מקבלים כל הבנים אלא כך אמר יעקב אם יתקיימו לי
ספרו. זכות היינו היכל הזכות אשר הוא שתוליד חלק אחד ,וכשיושלם תפסק התנאים שאמר לי להיות עמי
——————— מסוד הגבורה ,ומזלא הוא סוד מזל מלהוליד ,ואעפי"כ גם כשפסקה ולשמרני אני אקיים את נדרי ,ע"כ.
הרה"ק ר' שלום מקאמינקא העליון ...אשר בהופיע מזל העליון... מלדת אינו נפסק לגמרי ההוא רוחא ...ויראה לי על דרך אומרם בפסוק
היה תלמיד של הרה"ק ר' אזי יושפע רוב רחמים ובני חיי רק נשאר ב ה כש יע ור ה מצ טר ך ויהי דוד בא עד ראש וכו' ,שביקש
מזוני ...וז"ש ויחר וכו' ויאמר התחת לחיותא ,ובאם תלד אחר זה השיעור, דוד לעבוד ע"ז ,פגע בו חושי הארכי
נפתלי צבי מראפשיץ ,חבירו
אלקים אנכי ,האם אני ח"ו תחת מדת דהיינו כשלא נשאר בה רק שיעור וא"ל יאמרו מלך שכמותך יעבוד
של רבינו .אמנם לא היתה הדין להסתלק מדת הרחמים ...מזל החיות שלה ואעפ"כ נתעברה ויולדת, ע"ז ,והשיב לו הנה כעת יאמרו מלך
זאת מ נ י ע ה ש ל א י ס ע ר ' העליון ...אין אני חייב בדבר ,כי מוכרחת למות כי יצא ממנה נפשה שכמותו יברח .והכוונה שדוד ביקש
שלום לרבינו לשבות אצלו בודאי לא בחטאי נתהווה הענין וחיותא לגמרי .ובזה מצאנו טוב טעם לעשות לשם שמים כדי שלא ימצאו
שבתו .וביום א' הכין רבינו ההוא ,שהוא סיבה מאת השי"ת לדברי רחל שאמרה הבה לי בנים, עול במשפטיו ית' ויאמרו האיש מלך
היודע הטוב לכל אדם( .שם) ר"ל תראה בתפילתך לעשות שיהיה כמו דוד עובד הש"י בכל לב יצטרך
לכבודו סעודה מיוחדת.
להערות ולנדבות יש להתקשר עם המכון
טלפון 777-707-2788אימייל mechonusicha@gmail.com
אגרא דפרקא רמז ע"ו -ע"ז
ויש להוסיף קצת ביאור ,דהנה החילוק בין חסד לגבורה הוא שהחסד מורה
על התפשטות וגילוי ,וגבורה על ההעדר וההסתר .והנה במקום שיש גילוי
מלכותו ית' פשוט שאין מקום להרע כלל ,רק במקום ההסתר .דהיינו ,שרק
בזוהר בראשית דף ע"ב ,שם תראה מבואר שבלימוד התורה צריך
להיות עומד או יושב לבוש במלבושיו ,ולא ישכב במטתו וילמוד, "
ובפרט בתורה שאחר חצות לילה".
במקום ההסתר שייך שלא להאמין חלילה בהבורא ית' ,וגם שייך שלא איתא בזוה"ק ,שר' יהודה היה אורח במתא מחסיא ,ולילה אחד קם בחצות
להאמין בעונשו או בתורתו חלילה .ועי"ז יכול האדם לעבור עבירות ,ולילך ללמוד תורה ,וכמו שהיה מנהגם .והיה עמו בבית יהודי אחד .והתחיל ר'
אחר דברי היצר הרע ,וכמו שהלכו אדם וחוה אחר עצת הנחש. יהודה לדרוש איזה דרש ,והאיש ההוא שהיה שם עמו הקשה על הדרש.
והנה הגבורות הם קודש ,שבאמיתות הדברים גם במקום שלא נראה לנו גילוי אמנם ר' יהודה לא השגיח בדבריו ,כיון שהיה עדיין במיטתו ,ולא היה
כבודו ית' הרי הוא שם .אבל מעורבת שם פסולת ,דהיינו ההסתר והכח לבוש בגדיו רק היה תחת המכסה.
להכחיש האמת והטוב .וחם שהיה בבחי' הזאת של פסולת הגבורות ,הוציא אלא התחיל ר' יהודה לומר דברי מוסר ,דכתיב הכון לקראת אלקיך
כנען שהוא בבחי' הרע עצמו ,הנחש ,שהוא הס"מ. ישראל ,וכתיב הסכת ושמע ישראל ,מכאן נלמד דדברי תורה צריכים
וממשיך הזוה"ק בביאור החילוק בין ארץ כנען לארץ ישראל .ונקדים מה כוונה ,שכן פירושו הסכת ,כוון את לבך ,וצריכים הכון ,להכין הגוף ,כי
דמבואר בספה"ק ,דישראל הוא כינוי לבחי' זעיר אנפין (ז"א) ,הנקרא ג"כ בהתעוררות הגוף יתעורר גם השכל שיכוון דברי תורה כראוי .וכוונתו בזה
קודשא בריך הוא ,וכמו שביארנו כמה פעמים .וארץ הוא כינוי למלכות (הנוק'), שצריכים לקום מן המטה וללבוש בגדים כדי ללמוד תורה.
שהוא השכינה הק' ,שכמו האשה שמקבלת מבעלה ומולידה בנים ,כמו כן האיש קיבל דברי המוסר ועשה כמו שצוה ר' יהודה .שוב הוסיף ר' יהודה
הארץ מקבל גשם מלמעלה ומצמיח פירות. עוד סיבה שאין ללמוד תורה בשכיבה בתוך המטה ,שכאשר לומדים תורה
ובזה יובן שבחי' ארץ ישראל מורה על היחוד קוב"ה ושכנתי' ,ארץ ,שהוא מתחברת השכינה עמו ,ובפרט כאשר לומדים תורה מחצות הלילה ואילך
השכינה ,השייכת לישראל ,קוב"ה .זה לעומת זה ,כשחלילה גובר הרע אז שהקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים הלומדים אז תורה ושומע דברי
נקראת ארץ כנען ,ארץ ,שהוא השכינה ,השייכת ותחת שליטת כנען ,הס"מ. תורתם .וא"כ היאך יכולים להיות מוטה ע"ג המטה בשעה שהשכינה עמו.
ולפי זה ביאר הזוה"ק ,שכאשר בא אברהם לארץ ישראל היה עדיין הארץ ומזה נלמד דאין ללמוד תורה בשכיבה ,רק עומד או יושב ,וגם מלובש
נקרא ארץ כנען ,וכדכתיב ויעבור אברם בארץ וכו' והכנעני אז בארץ ,דכיון בבגדים ,וכ"ש כשלומדים תורה אחר חצות הלילה שצריכים להיזהר בזה.
שעדיין לא באו כל שלשה אבות לבטל זוהמת הנחש ,ועדיין לא באו בני —————————————
ישראל שפסקה זוהמתם אצל הר סיני ,כדי שיצא שם כנען מן הארץ המורה "שם דף ע"ג ,כד הוו זכאין ישראל איקרי ארעא על שמא דא ארץ
על שליטת הנחש ,ויהיה ארץ ישראל ,דהיינו היחוד קוב"ה ושכנתי' כנ"ל. ישראל ,כד לא זכו איקרי ארעא על שמא אחרא ארץ כנען עיין שם".
וע"י ישראל ,דהיינו מעשיהם הטובים ,גורמים יחוד זו"ן ונקראת ארץ ישראל, איתא בזוה"ק ששורש נשמת חם בן נח היה מן הפסולת של הגבורות,
וכאשר אין זוכים נקראת ארץ כנען ,בחי' הנחש ששולט עליה. אשר שם יש יניקה להחיצונים .וחם הוא המעורר רוח הטומאה של הנחש
"תראה בעוה"ר בגלותא דא אסיקו לה לארץ הקדושה שמות אחרים ,עד הקדמוני ,ע"כ יצא ממנו כנען בבחי' הנחש הקדמוני שהוא הס"מ.
ירחם הש"י עלינו וישיבנו לארצנו". ולפיכך נתקלל כנען ,וכמו שהביא הנחש קללות על העולם ,שנתקלל אדם
פירוש ,שכאשר ישראל בארצם ,בזמן הגאולה ,ושומרים הם המצוות ,גורמים בגזירת מיתה ע"י הנחש ,כמו כן נתקלל כנען ,וזהו דכתיב ארור כנען כמו
עי"ז היחודים בין קוב"ה ושכנתי' ,ע"כ נקראת ארץ ישראל ע"ש היחוד .אבל דכתיב על הנחש ארור אתה מכל הבהמה .ולפיכך נקרא כנען בבחי' הנחש
כשחוטאים והולכים בגלות ,אז מתבטל היחוד ,ולפיכך מתבטל ג"כ השם ארץ עבד עבדים ,פירוש שכל הבהמות הם עבדים לבני אדם ,והנחש שהוא
ישראל. ארור מכל הבהמה ,ולמטה ממדרגת בהמה ,הוא עבד עבדים.
בביאור דברי בן עזאי אינם נכתבים רק בחלק המחשבה של דרך פקודיך, המשך פקודיך הבינני מעמוד א' חכמה נראה שאין מדבריו ראי' .שכתב
שמצד זה יש מקום לטעות שאינם להלכה ,אבל כיון שעיקר החידוש כבר יסד שכמו שיש מצוה לפרות ולרבות בגשמיות ,כן יש מצוה לפרות ולרבות
רבינו בחלק המעשה ,ע"כ שגם מה שכתב בחלק המחשבה הם ג"כ ברוחניות ע"י חידושי תורה ,הנה לא כתב שחידושי תורה הוא מצות פו"ר,
להלכה ממש .ע"כ שפיר יש להעיר מדיוק לשון הראשנים והשו"ע שאינו אלא שענין אחד ,ורעיון אחד הם .גם במחזיק ברכה לא כתוב כלום ממצות
משמע כדבריו הק'. פו"ר ,רק שלא יהא אדם עקר ,ויטריח לחדש תורה ,ובפשיטות כיוון רק
ש .הורוויץ להענין שבו ,שמי שאינו מחדש תורה דומה לעקר ,ומי שמוליד חידושי
————————————— תורה דומה למי שהוליד בנים ,אבל לא שהוא חלק ממצות פו"ר .ומה
...ורצוני להעיר ,מה שכתב הצבי לצדיק [נכדו של רבינו] בתשובותיו [סי' י"ג] שכתוב בספר אור צדיקים וז"ל ,מצות פו"ר בדברי תורה שלא יהיה עקר
ששייך שיעשה צדיק טעות בלימודו ,הרי אינו מלא ך אלא בן אדם ,וממילא בשכלו וכו' וצריך שיחדש בכל יום וכו' ,פירושו ג"כ כנ"ל ,לא שע"י
אינו קשה כלל אם נמצא טעות בדברי הבני יששכר ,שאינם עולים יפה עם חידושי תורה נכלל בפו"ר ,אלא שגם בלימוד התורה נכלל מצות פו"ר,
הש"ס ופוסקים .ועוד ,דעיקר כוונת התורות שבבני יששכר ואגד"כ (ולכאורה דהיינו הענין של הולדת חידושי תורה .ואפילו אם נאמר שכוונת הנך
גם אגד"פ) היו לעורר לבבות ישראל אצל שולחנות הטהור ,בליל שבת רבוותא שנכלל חידושי תורה במצות פו"ר ,אבל מה שכתב הבני יששכר
ובשל"ס ,ע"כ באמת לא דקדק בדבריו כ"כ ,רק בעיקר כוונת דבריו ,הוא שזוהי "עיקר" מצות פו"ר לא נמצא בספרים אלו .על כן נראה פשוט
חלק המוסר וחסידות .ולפ " ז גם מה שכתב בחלק המחשבה בדרך פקודיך, שדברים אלו לא נאמרו להלכה כלל ,ואע"פ שפירש הבני יששכר עפ"ז
ובפרט כאשר בונה הדברים ע"פ דברי האריז"ל ושאר מקובלים ,וכן כמעט דברי הגמ' בבן עזאי ,פשוט שלא כתב כן רק ע"פ דרוש ולא ע"פ פשט.
כל המקורות שהובא בגליון העבר אינם ספרי הלכה אלא ספרי מוסר ,פשוט בברכת הצלחה ,מ .לאווי
שלא נאמרו להלכה כלל וכלל ,רק לעורר לבבות ישראל שילמדו תורה —————————————
ויחדשו חידושים .רק בדרך דרש הוסיף רמז הדברים בדברי בן עזאי. נהנתי מאד מתשובת המכון שדברי רבינו בענין חידושי תורה הם נאמנים
ויה"ר שתתרבה חידושי תורה אצל כל בני ישראל ,אליהו ב. ומיוסדים על דברי הקדמונים .ורצוני להוסיף ,שאע"פ שתוספת הדברים
