gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal

שבוע: ויצא (2026-11-16)

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫אוצרות חז''ל‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פנינים יקרים מאוצרות המדרש והראשונים‬ ‫אֹוֲהבֹו ֶֶׁשל ֶֶמֶלֶ ְך ֶֶׁש ָָּבא ֶֶא ְְצלֹו ִלִ ְְפ ָָר ִִקים‪ָָ ,‬א ַַמר ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ִּכִ יּבּו ֶֶאת‬ ‫ְְּב ִִצְנְ ָָעה‪ָָ ,‬מ ָָׁשל ְלְ ֲ‬ ‫פרק כח‬ ‫אֹוֲה ִִבי ְְּב ִִצְנְ ָָעה‪ַַ .‬ר ִִּבי ִִּפיְנְ ָָחס‬ ‫ַַהֵּנֵ רֹות ִּכִ יּבּו ֶֶאת ַַה ָָּפָנָ ִִסין ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ְְמ ַַב ֵֵּקׁש ְלְ ַַד ֵֵּבר ִִעם ֲ‬ ‫{י} ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‪'' .‬חמישה ניסים ארעו ליעקב‬ ‫אֹוְמ ִִרים ָָּבא ַַה ֶֶּׁש ֶֶמׁש ָָּבא ַַה ֶֶּׁש ֶֶמׁש‪ֲ'ֲ ,‬א ָָתא‬ ‫ָָא ַַמר ָָׁש ַַמע קֹוָלָ ן ֶֶׁשל ַַמְלְ ֲֲאֵכֵ י ַַה ָָּׁש ֵֵרת ְ‬ ‫כאשר יצא מבאר שבע‪ :‬נס הראשון‪ ,‬נתקצרו שעות היום מפני שהיה‬ ‫יֹוֵסף ''ְוְ ִִהֵּנֵ ה ַַה ֶֶּׁש ֶֶמׁש ְוְ ַַהָּיָ ֵֵר ַַח''‪ָָ ,‬א ַַמר‬ ‫ִִׁש ְְמ ָָׁשא! ֲֲא ָָתא ִִׁש ְְמ ָָׁשא!' ְְּב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָא ַַמר ֵ‬ ‫הדיבור מתאוה לדבר עימו בצינעא‪ .1‬נס השני‪ ,‬ארבעת האבנים ששם‬ ‫ַיַ ֲֲעֹקֹב ִ'ִמי ִּגִ ָּלָ ה לֹו ֶֶׁש ְְּׁש ִִמי ֶֶׁש ֶֶמׁש'? (ב''ר סח י)‬ ‫מתחת למראשותיו מצאן בבוקר לאבן אחת‪ .‬נס הג'‪ ,‬האבן שכל הרועים‬ ‫‪2‬‬ ‫וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום‪ .‬לקח יעקב י"ב אבנים‬ ‫היו נאספין לגלגלה גלגל אותה באחד מזרועותיו‪ .‬נס הד'‪ ,‬שצפה הבאר‬ ‫מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו וישם אותה מראשותיו באותו‬ ‫ועלו המים לקראתו‪ .‬והיו צפין כל הימים שהיה בחרן‪ .‬נס חמישי‪ ,‬שקפצה‬ ‫מקום (פרקי דר''א) וכך אמר‪ :‬הקב"ה גזר הקב''ה מעמיד י''ב שבטים‪,‬‬ ‫הארץ ממקומה וביום שיצא הגיע לחרן'' (תרגו''י)‪.‬‬ ‫אברהם לא העמידן‪ ,‬יצחק לא העמידן‪ ,‬אני‪ ,‬אם מתאחות הן שנים עשר‬ ‫ַַר ִִּבי ֲֲחִנִ יָנָ א ָָא ַַמר ָּגָ דּוד [קירח] ִִׁשְּלְ חֹו [‪-‬שלא ירדוף אחריו עשיו לרוב‬ ‫אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים‪( .‬ב''ר‬ ‫אהבתו ממון‪ ,‬פי' המדרש]‪ .‬ריב''ל ָָא ַַמר ִִׁשַּלַ ח ִִעּמֹו‪ֶֶ ,‬אָּלָ א‬ ‫סח יא)‪.‬‬ ‫ֶֶׁש ָָע ַַמד ֵֵע ָָׂשו ּוְנְ ָָטָלָ ּה ִִמ ֶֶּמּנּו‪ .‬ראה יעקב שכן הוא ונתן אל‬ ‫וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא‪ .‬ר' יהודה‬ ‫הֹוִרים"! ֱֱאִלִ ֶיֶעֶזֶ ר‬‫"ֶאל ַַה ִ‬ ‫"ֶא ָֹֹּׂש�א ֵֵעיַנַ י ֶֶאל ֶֶה ָָה ִִרים" – ֶ‬ ‫לבו‪ֶ ,‬‬ ‫אמר כאן שכב‪ ,‬אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית‬ ‫ְְּב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָהַלַ ְך ְלְ ָָה ִִביא ֶֶאת ִִר ְְב ָָקה ַַמה ְּכְ ִִתיב ֵֵּביּה " ַוַ ִּיִ ַַּקח‬ ‫עבר לא שכב (אלא היה מתנמנם כסוס מדרש שכל‬ ‫ָָה ֶֶע ֶֶבד ֲֲע ָָׂש ָָרה ְגְ ַַמִלִ ים" וגו'‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ֹלא ֶנֶ ֶזֶ ם ֶֶא ָָחד ְוְ ֹלא ָָצ ִִמיד‬ ‫טוב) [''כי לא רצה לעלות על ערש יצועיו עד אשר‬ ‫מֹוֵבד ִִס ְְב ִִרי‬ ‫ֶֶא ָָחד‪" ,‬מאין יבוא עזרי"‪ָָ .‬חַזַ ר ְוְ ָָא ַַמר ָָמה ֲֲאָנָ א ֵ‬ ‫מצא מקום מטתו שלשלמה'' (כלי יקר)] ור' נחמיה‬ ‫ִִמן ָָּב ְְרִיִ י [מה אני מאבד תקותי מן בוראי?!]‪ַַ ,‬חס ְוְ ָָׁשלֹום‪,‬‬ ‫אמר כאן שכב אבל כל עשרים שנה שעמד בביתו של‬ ‫מֹוֵבד ִִס ְְב ִִרי ִִמן ָָּב ְְרִיִ י‪ֶֶ ,‬אָּלָ א ֶֶעְזְ ִִרי ֵֵמ ִִעם ה' וגו'‪.‬‬ ‫ֵלֵ ית ֲֲאָנָ א ֵ‬ ‫לבן לא שכב‪.‬‬ ‫(ב''ר סח ב)‪.‬‬ ‫ולפי פשוטו‪'' :‬במקום ההוא'' ולא נתאכסן בתוך העיר לוז והיה ישן על‬ ‫{יא} ויפגע במקום‪ ,‬היה לו לומר 'ויבוא אל המקום'‪ ,‬אלא אין פגיעה‬ ‫כרים וכסתות‪ ,‬לפי שהיה רוצה להשכים כדכ' וישכם יעקב בבקר‪ ,‬ואז‬ ‫אלא לשון תפילה‪ ,‬המקום הוא הוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם‬ ‫לא היה יכול להשכים לצאת כי שערי העיר עדיין היו סגורים (חזקוני)‪.‬‬ ‫והוא שדה שהתפלל בו יצחק דכתיב ''לשוח בשדה'' (רש''י חולין צא‪.):‬‬ ‫דבר אחר‪ ,‬ביקש יעקב לעבור נעשה העולם כולו כמין כותל לפניו (ב''ר)‪.‬‬ ‫ומה היה אומר באותן הלילות שלא שכב? ומה היה אומר? ר' יהושע‬ ‫בן לוי אמר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים שנאמר לולי ה' שהיה לנו‬ ‫וילן שם כי בא השמש‪ .‬אם כפשוטו‪ ,‬קשה למה צריך להודיענו‬ ‫אֹוֵמר‪,‬‬ ‫יאמר נא ישראל ‪ -‬ישראל סבא‪ ,‬רשב''נ ָָא ַַמר ָָּכל ֵֵס ֶֶפר ְְּת ִִהִּלִ ים ָָהָיָ ה ֵ‬ ‫שזהו הטעם שלן שם‪ .‬ורבותנו נחלקו בדבר‪ַַ :‬ר ָָּבָנָ ן ָָא ְְמ ֵֵרי ''ִּכִ ָיָּבא ַַה ֶֶּׁש ֶֶמׁש''‬ ‫‪3‬‬ ‫יֹוֵׁשב ְְּת ִִהּלֹות ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪ִ ,‬יִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ָָס ָָבא''‪( .‬ב''ר סח יא)‬ ‫ַַמה ַַּט ַַעם ''ְוְ ַַא ָָּתה ָָקדֹוׁש ֵ‬ ‫ֶֶׁש ִִה ְְׁש ִִק ַיַע ַַהקב''ה ַּגַ ְלְ ַּגַ ל ַַח ָָּמה ֶֶׁשֹלא ְְּבעֹוָנָ ָָתּה ִִּב ְְׁש ִִביל ְלְ ַַד ֵֵּבר ִִעם ַיַ ֲֲעֹקֹב ָָא ִִבינּו‬ ‫ואֹוָתן ְְׁש ֵֵּתי ָָׁשעֹות ֶֶׁש ִִה ְְׁש ִִק ַיַע לֹו ַַה ָָּקדֹוׁש ָָּברּוְך הּוא ַַח ָָּמה‬ ‫ָ‬ ‫‪s‬וכמ"ש במדרש (מובא להלן) ֶֶׁש ִִה ְְׁש ִִק ַיַע ַַהקב''ה ַּגַ ְלְ ַּגַ ל ַַח ָָּמה ֶֶׁשֹלא ְְּבעֹוָנָ ָָתּה ִִּב ְְׁש ִִביל ְלְ ַַד ֵֵּבר ִִעם ַיַ ֲֲעֹקֹב ָָא ִִבינּו ְְּב ִִצְנְ ָָעה‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ְְּב ֵֵצאתֹו ִִמ ֵֵּבית ָָא ִִביו ֶֶה ֱֱחִזִ ָיָרן לו ַַּב ֲֲחִזִ ָיָרתֹו ְלְ ֵֵבית ָָא ִִביו‪ֲֲ ,‬ה ָָדא הּוא ִִדְכְ ִִתיב ַוַ ִּיִ ְזְ ַַרח לֹו ַַה ֶֶּׁש ֶֶמׁש‪( .‬ב''ר סח י)‬ ‫‪ 2‬ובמדרש רבה‪ :‬ר' יהודה אומר שנים עשר‪ ,‬ר' נחמיה אומר שלוש‪ .‬רבנן אמרי מיעוט רבים שנים (ב''ר סח יא) ובתרגום יונתן איתא‪ :‬ארבעה‪ .‬ואולם בזהר חדש איתא (ויצא‬ ‫[מ]ִּדְכְ ִִתיב ֵֵמ ַַא ְְבִנִ י‪ְ ,‬וְ ֹלא ַַא ְְבֵנֵ י‪.‬‬ ‫יֹוֵסי ֶֶא ֶֶבן ַַא ַַחת ַַמ ָָּמׁש ָָהְיְ ָָתה‪ַַ .‬מ ְְׁש ַַמע ִ‬ ‫מז)‪ָָ :‬א ַַמר ִִר ִִּבי ֵ‬ ‫עיין ב"ב טו‪ .‬דוד כתב ספרו ע"י עשרה זקנים וכו'‪ ,‬ובתוס' (ד"ה ועל ידי שלמה) שיש גירסה בגמ' שם "קא חשיב אברהם וקא חשיב איתן והאמר רב איתן האזרחי הוא‬ ‫‪3‬‬ ‫אברהם ומשני איתן האזרחי דקא חשיב הכא יעקב"‪ .‬ואתיא כהמדרש דכאן‪.‬‬ ‫א‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫עלים וירדים בו‪ ,‬עוד פירשו רבותנו שהיו אומרים מעלות ושבחים על‬ ‫{יב} ויחלם הנבואה הזאת הבטחה לישראל שישובו למעלה בסוף כל‬ ‫יעקב‪ ,‬וגם 'יודרים' בדבורי קנאה וקנטור‪.‬‬ ‫הגלות‪ ,‬שהרי כל האבות כולן ראו במראה הנבואה כל העתיד להיות‬ ‫בזרעם עד סוף כל הדורות‪ .‬וכשם שהראה הקב''ה לאברהם בברית בין‬ ‫ּומֹוִר ִיִדים ּבֹו ָָא ְְפִזִ ים ּבֹו ָָק ְְפִזִ ים ּבֹו ׂשֹוְנְ ִִטים ּבֹו [לשון עליה וכבוד‬ ‫''ַמ ֲֲעִלִ ים ִ‬ ‫ַ‬ ‫הבתרים ענין ארבע מלכיות (רבינו בחיי)‪ֶֶ .‬ה ְְר ָָאה לֹו ַַהקב''ה ְלְ ָָא ִִבינּו ַיַ ֲֲעֹקֹב‬ ‫ולשון ירידה ''דוחקים בו קופצים בו סונטים בו'' – רש''י על המדרש]‪,‬‬ ‫יֹוֵרד‪ְ ,4‬וְ ֶֶׁשל ָָמ ַַדי ֲֲח ִִמ ִִּׁשים‬ ‫עּוִקים [מדרגות] ְוְ ֵ‬ ‫ָָׂש ָָרּה ֶֶׁשל ָָּב ֶֶבל עֹוֶלֶ ה ִִׁש ְְב ִִעין ִ‬ ‫רֹוִאים ִִאיקֹוִנִ ין ֶֶׁשּלֹו‪[ 7‬הוא נשמת שורש יעקב לא ינום ולא‬ ‫ֹעִֹלִ ים ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ְוְ ִ‬ ‫יֹוֵרד‪ְ ,‬וְ ֶֶׁשל ֱֱאדֹום ָָעָלָ ה ְוְ ֹלא ָיָ ַַדע ַּכַ ָָּמה‪.‬‬ ‫יֹוֵרד‪ְ ,‬וְ ֶֶׁשל ָיָ ָוָ ן ֵֵמ ָָאה ְוְ ֵ‬ ‫ּוְׁשַנַ ִיִ ם ְוְ ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ּומֹוְצ ִִאים אֹותֹו ָיָ ֵֵׁשן‪( .‬ב''ר ס''ח יב)‬ ‫יישן (עץ יוסף)]‪ְ ,‬וְ ְֹיְֹר ִִדים ְלְ ַַמ ָָּטה ְ‬ ‫אֹוָתּה ָָׁש ָָעה ִנִ ְְתָיָ ֵֵרא ַיַ ֲֲעֹקֹב ָָא ִִבינּו ְוְ ָָא ַַמר‪ֶֶׁ ,‬ש ָָּמא ָלָ ֶזֶ ה ֵֵאין לֹו ְיְ ִִר ָיָדה‪ָָ .‬א ַַמר לֹו‬ ‫ְְּב ָ‬ ‫{יג} והנה ה' נצב עליו‪ :‬ניצב עליו לשומרו (רש"י)‪ .‬וגם המלאכים נבו‬ ‫ַַהקב''ה ְוְ ַַא ָָּתה ַַאל ִִּת ָיָרא ַַע ְְב ִִּדי ַיַ ֲֲעֹקֹב ְוְ ַַאל ֵֵּת ַַחת ִיִ ְְׂש ָָראל‪ִּ .‬כִ ְְבָיָ כֹול ֲֲא ִִפּלּו ַַא ָָּתה‬ ‫לשומרו וזה אמר הכתוב עולים ויורדים בו והנה ה' נצב וגו'‪ ,‬שהיו עולים‬ ‫מֹוִרידֹו‪,‬‬ ‫רֹוֵאהּו עֹוֶלֶ ה ֶֶא ְְצִלִ י‪ִִ ,‬מ ָָּׁשם ֲֲאִנִ י ִ‬ ‫ֵ‬ ‫תחלה ואח"כ יורדים‪ ,‬ואם תאמר אם כן בנתים היה בלא שמירה? והנה‬ ‫הֹוַׁש ְְעָיָ א‪ַַ :‬א ְְׁש ֵֵרי ְיְ לּוד ִִא ָָּׁשה ֶֶׁשָּכָ ְך‬ ‫ה' נצב עליו לשומרו (רח''פ)‪ָָ .‬א ַַמר ַַר ִִּבי ַ‬ ‫יֹוֵרד‪ָָ .‬א ַַמר לֹו הקב''ה‪ַ ,‬יַ ֲֲעֹקֹב‪,‬‬ ‫ויש אומרים גם שרה של ֱֱאדֹום ראהו עֹוָלָ ה ְוְ ֵ‬ ‫ּוְמ ַַׁש ְְּמ ִִרים אֹותֹו (במדבר רבה ד א)‬ ‫ָָר ָָאה ַַה ֶֶּמֶלֶ ְך ָּוָפ ַַמְלְ ָיָ א ֶֶׁשּלֹו ִנִ ָָּצ ִִבים ָָעָלָ יו ְ‬ ‫אֹוָתּה ָָׁש ָָעה ִנִ ְְתָיָ ֵֵרא ָָא ִִבינּו ַיַ ֲֲעֹקֹב ְוְ ָָא ַַמר‪ְּ ,‬כְ ֵֵׁשם ֶֶׁשֵּיֵ ׁש‬ ‫ָלָ ָָּמה ֵֵאין ַַא ָָּתה עֹוֶלֶ ה‪ְ .‬וְּב ָ‬ ‫ָלָ ֵֵאּלּו ְיְ ִִר ָיָדה‪ָּ ,‬כָ ְך ֲֲאִנִ י ֶיֶ ׁש ִלִ י ְיְ ִִר ָיָדה‪ָָ .‬א ַַמר לֹו הקב''ה‪ִִ ,‬אם ַַא ָָּתה ִִאם ַַא ָָּתה‬ ‫{יז} ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית‬ ‫עֹוֶלֶ ה ֵֵאין ְלְ ָך ְיְ ִִר ָיָדה‪ְ .‬וְ ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ְוְ ֹלא ָָעָלָ ה‪ָָ .‬א ַַמר לֹו הקב''ה‪ִִ ,‬אּלּו ָָעִלִ ָיָת‬ ‫אלוקים וזה שער השמים‪ִִ :‬מָּכָ אן ַַא ָָּתה ָלָ ֵֵמד ֶֶׁשָּכָ ל ַַה ִִּמ ְְת ַַּפֵּלֵ ל ַַּב ָָּמקֹום‬ ‫הֹוִאיל ְוְ ֹלא ֶֶה ֱֱא ַַמְנְ ָָּת‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי‬ ‫ְוְ ֶֶה ֱֱא ַַמְנְ ָָּת‪ֹ ,‬לא ָָהְיְ ָָתה ְלְ ָך ְיְ ִִר ָיָדה ְלְ עֹוָלָ ם‪ֶֶ .‬אָּלָ א ִ‬ ‫ירּוָׁשַלַ ִיִ ם ְּכְ ִִאּלּו ִִה ְְת ַַּפֵּלֵ ל ִלִ ְְפֵנֵ י ִּכִ ֵֵּסא ַַהָּכָ בֹוד‪ֶֶׁ ,‬ש ַַּׁש ַַער ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ָָׁשם הּוא‬ ‫ַַהֶּזֶ ה ִִּב ָ‬ ‫ָָבֶנֶ יָך ִִמ ְְׁש ַַּת ְְע ְְּב ִִדין ְְּב ַַהָּלָ לּו ַַא ְְר ַַּבע ַַמְלְ ֻכֻ ּיֹות ָָּבעֹוָלָ ם ַַהֶּזֶ ה ְְּב ִִמ ִִּסים ְּוְב ַַא ְְרנֹוִנִ ּיֹות‬ ‫מֹוַע ְְּת ִִפָּלָ ה‪ .‬נפל יעקב על פניו ארצה לפני אבן השתיה‬ ‫תּוַח ִלִ ְְׁש ַ‬ ‫ֶּוֶפ ַַתח ָָּפ ַ‬ ‫ְּוְבֻגֻ ְלְ ֳּגֳ ִלִ ּיֹות‪ָָ .‬א ַַמר לֹו ַיַ ֲֲעֹקֹב‪ָ ,‬יָ כֹול ְלְ עֹוָלָ ם‪ָָ .‬א ַַמר לֹו‪ַַ :‬אל ִִּת ָיָרא ַַע ְְב ִִּדי ַיַ ֲֲעֹקֹב ְוְ ַַאל‬ ‫והיה מתפלל לפני הקב"ה ואמר‪'' :‬רבון כל העולמים אם תשיבני למקום‬ ‫מֹוִׁש ֲיֲעָך ֵֵמ ָָרחֹוק וכו' (תנחומא)‪.‬‬ ‫ֵֵּת ַַחת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ִּכִ י ִִהְנְ ִנִ י ִ‬ ‫הזה בשלום אזבחה לפניך זבחי תודות ועולות''‪( .‬פרקי דר''א פל''ב)‬ ‫ויחלם ֶֶה ְְר ָָאה ַַהקב''ה ְלְ ַיַ ֲֲעֹקֹב ֵֵּבית ַַה ִִּמ ְְק ָָּדׁש ָָּבנּוי ְוְ ָָח ֵֵרב ָּוָבנּוי והראהו‬ ‫{יח} וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו‬ ‫עבודת הקרבנות (ב''ר סט ז) והראה לו דוגמת מעמד הר סיני (סולם‬ ‫וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה‪ֻֻׁ :‬ש ַַּפע לֹו ִִמן ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ִּכִ ְְמֹלא‬ ‫בגימרטי' סיני‪ ,‬ב''ר ודעת זקנים) והנה סלם מצב ארצה‪ .‬רחבו של סולם‬ ‫ִִפי ַַה ַַּפְך (ב''ר) ואח"כ חזר הכד ונתמלא והוא הפכין קטנים שחזר עליהן‪.‬‬ ‫שמונת אלפים פרסה (גמרא חולין צא‪ :‬ובמידות זמננו עולה ‪ 36,800‬ק''מ‬ ‫וזהו השמן שנמשחו ממנו המשכן וכל כליו והמזבח ואהרן ובניו וכל‬ ‫לשיטת חזו''א)‪.‬‬ ‫המלכים‪ .‬והוא כד השמן של צרפית‪ ,‬והוא השמן של אשת עובדיה‬ ‫הנביא‪ ,‬וכולו קיים (ילקוט ראובני וישלח ד''ה ויותר)‬ ‫והנה מלאכי אלוקים עלים וירדים בו‪ .‬מי הם אותם מלאכים‬ ‫שנצרכו לסולם כדי לעלות למרום‪ ,‬אלו שני המלאכים‪ 5‬שהלכו לסדום‬ ‫קשה הלא אליפז בן עשו רדף אחריו וגזל ממנו כל אשר לו ומהיכן נטל‬ ‫ונטרדו ממחיצתן מפני שנתגאו או מפני שגילו מסטורין של אדון העולם‬ ‫את השמן‪ ,‬וי"ל דמקלו נשאר לו [כדכתיב כי במקלי עברתי את הירדן]‬ ‫[כשאמרו ''כי משחיתים אנחנו את המקום הזה" (ב"ר)] והיו מגורשים‬ ‫והוא הי' חלול‪ ,‬שהביאו עמו תמיד מלא שמן שיהיה לו להדליק ללמוד‬ ‫והולכים עד הזמן שיצא יעקב מבאר שבע‪ .‬והם ליוו אותו בחסד עד בית‬ ‫תורה (פענח רזא)‬ ‫אל‪ ,‬ובאותו יום עלו שוב לשמי מרום (תרגום יונתן)‪.‬‬ ‫{כ} וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ָלָ ָָּמה ֹלא‬ ‫והרא"ש (בראשית ו‪ ,‬ב) מביא מדרש מופלא מאוד‪ ,‬עה"פ "ויראו בני‬ ‫ּוֵמ ֶֶהם ֹלא ֱֱא ֶֶמת‪ְ ,‬וְ ִִאם‬ ‫ֶֶה ֱֱא ִִמין? ֶֶאָּלָ א‪ָָ ,‬א ַַמר ַיַ ֲֲעֹקֹב‪ַַ ,‬ה ֲֲחלֹומֹות ‪ֵֵ -‬מ ֶֶהם ֱֱא ֶֶמת ֵ‬ ‫האלוהים את בנות האדם"‪ ,‬כי כשירדו בני האלהים נשארו בארץ ולא‬ ‫ִיִ ְְת ַַקֵּיֵ ם‪ֲֲ ,‬ה ֵֵרי ָיָ ַַד ְְע ִִּתי ֶֶׁשהּוא ֲֲחלֹום ֱֱא ֶֶמת (זוהר דף קנ‪)8.‬‬ ‫יכלו לעלות‪ ,‬עד שמצאו סולם שיעקב אבינו חלם ועלו''‪.6‬‬ ‫שנות גלות בבל שבעים שנה‪ ,‬שנות מלכות פרס ומדי על א"י עד מלאת נ"ב שנים‪ ,‬ומשם מלכו יון על א"י עד שנצחום בית חשמונאי בערך מאה שנים (עי' ע"ז דף ט‪,):‬‬ ‫‪4‬‬ ‫וזה מרומז במעלות שעלו שריהם עד שהוצרכו לירד‪.‬‬ ‫גבריאל ומיכאל (שכל טוב)‪ ,‬ונטרדו ממחיצתן קל''ח שנה מיום שאמרו ''כי משחיתים אנחנו את המקום הזה'' (ב''ר)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪'' 6‬במדרש נערה בתולה צדקת היתה וכשירדו בני האלהים א"ל תשמעי לנו וא"ל לא אשמע לכם אם לא תעשו הדבר הזה שתתנו לי כנפים שלכם כד"א שש כנפים לאחד‬ ‫נתנו לה כנפיהם מיד פרחה לשמים ונמלטה מן העבירה ואחזה פני כסא" וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫קּוָקה ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה"‪ .‬ויונתן פירש למעליותא "עונים ואומרים‪ :‬בואו וראו יעקב החסיד שצורתו קבועה בכסא‬ ‫"שנאמר 'ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ֲֲא ֶֶׁשר ְְּבָך ֶֶא ְְת ָָּפ ָָאר' ַַא ְְּת הּוא ֶֶׁש ִִאיקֹוִנִ ין ֶֶׁשְּלְ ָך ֲֲח ָ‬ ‫‪7‬‬ ‫הכבוד שהייתם מתאוים לראות אותו'' (תרגום יונתן)‪.‬‬ ‫[נראה לבאר שחשב יעקב אולי מפני שמהרהר כל העת בענין הברכות של אביו על כן חלם זאת דאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי ליבו‪ .‬ורבנו בחיי כתב‪ ,‬שלא זו‬ ‫‪8‬‬ ‫בלבד שהיה חלום אמת‪ ,‬אלא היה בו בחינת מנבואה ממש‪ ,‬וז"ל "אין חלום זה כחלומות הנהוגים בין בני אדם‪ ,‬וגם אינו חלום של רוה"ק בלבד‪ ,‬שאילו כן היה אומר בסוף‪:‬‬ ‫וייקץ יעקב משנתו והנה חלום‪ ,‬אבל חלום של נבואה גמורה‪ ,‬כענין חלומות הנביאים"‬ ‫ב‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫מעת שאמר וישק את צאן לבן אחי אמו לא יצא הצאן מידו‪ ,‬כי בראותו‬ ‫ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד‬ ‫את רחל כי רועה היא חמל עליה שלא תשוב לרעות צאן עוד‪ ,‬והיה הוא‬ ‫ללבש‪'' :‬עובדי השם העוזבים תאות העולם והם שמחים בחלקם‪,‬‬ ‫רועה אותן באהבתו אותה (רמב''ן)‬ ‫יחשבו לחם ומים כנגד כל תענוג המטעמים‪ ,‬כי מחשבתם ולבם על‬ ‫תענוגי העולם הבא ע"כ יניחו תענוגי רגע בעבור תענוג עולם'' (אבן‬ ‫{טז} וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל‪:‬‬ ‫עזרא תהילים מזמור לדוד ה' רועי)‬ ‫תאומות היו [ולפי זה 'הגדולה' היינו שנולדה ראשונה]‪ ,‬ונישאו בת כ''ב‬ ‫שנה (סדר עולם פ''ב)‬ ‫פרק כט‬ ‫{יז} ועיני לאה רכות פירשו הראשונים שלא בא הכתוב לגנותה‬ ‫{ה} ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור‪ ,‬והלא לבן בן בתואל‬ ‫אלא לשבחה‪ ,‬רש"י פירש שהייתה מרבה בבכיה שלא תינא לעשיו עד‬ ‫היה ולא בן נחור אבי בתואל‪ ,‬ויתכן שהיה בתואל אדם פחות מעלה‬ ‫שנשרו ריסי עיניה מן הבכי‪ .‬והרשב"ם כתב שהכתוב משבח את העינים‬ ‫ולא ירצה לבן שייחסו אותו האנשים רק לאבי אביו (רמב''ן)‬ ‫עצמן שהיו רכות ופירושו "נאות"‪ ,‬וכלה שעיניה יפות‪ 11‬אין כל גופה‬ ‫{ו} ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתוף פירוש‪,‬‬ ‫צריך בדיקה‪ .‬ור' חיים פלטיאל פירש‪ ,‬לפי שהיה לבן הרשע מצניעה‬ ‫בזאת תדע שהוא בשלום עם יושבי עירו כי רחל בתו הולכת עם הצאן‬ ‫בחדרי חדרים כשיצאה לאורה היו עיניה רכות כי לא הורגלה בכך‪.‬‬ ‫יחידה ואם היתה בתגר לא היה משלחה יחידה עם צאנו‪ ,‬זה עיקר פשוטו‬ ‫"מי יגלה עפר מעיני רבינו משה מנרבונא זצ"ל שהיה רגיל לדרוש‪,‬‬ ‫(ר''ח פלטיאל)‪:‬‬ ‫בזכותה של לאה זכו תחלה לדיבור שהיה נותנת על לבה נוכלא של‬ ‫{ט} עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי‬ ‫זהב ובה חקוק תורה צוה כו' ובה היתה הוגה יום ולילה לכן ועיני לאה‬ ‫רעה הוא היא – כלומר לא תלך בהם לאה אחותה כלל‪ ,‬ואולי כי עיני‬ ‫רכות מזהרורית של זהב‪ ,‬לפיכך זכו צאצאיה בתורה מקודם‪( "12‬מושב‬ ‫לאה רכות היה השמש מזיק לה‪ ,‬או בעבור שהיתה לאה גדולה ראויה‬ ‫זקנים יתרו יט ג)‪.‬‬ ‫לאיש וחשש לה‪( 9‬רמב''ן כט ט)‪:‬‬ ‫{כ} ַַו ַ �ַּי ֲֲעֹבֹד ַיַ ֲֲעֹקֹב ְ �ְּב ָָר ֵֵחל � ֶֶׁש ַַבע � ָָׁשִנִ ים ָָהָיָ ה ְְמ ַַׁשֵּלֵ ַַח ִִס ְְבלֹונֹות ִלִ ְְּתָנָ ם‬ ‫{י} ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר להודיעך שכוחו גדול‬ ‫ׁשֹוֶת ֶֶקת‪( .‬תנחומא ו)‪.‬‬ ‫נֹוְתָנָ ן ְלְ ֵלֵ ָָאה ְוְ ָָהְיְ ָָתה ָָר ֵֵחל ֶ‬ ‫ְלְ ָָר ֵֵחל‪ְ ,‬וְ ָלָ ָָבן ְ‬ ‫(רש''י) ְכְ ֶֶׁשָּיָ ָָצא ַיַ ֲֲעֹקֹב ֵֵמ ֵֵאת ְְּפֵנֵ י ִיִ ְְצ ָָחק ָָא ִִביו‪ָ ,‬יָ ָָצא ְְמ ֻֻע ָָּטר ְּכְ ָָח ָָתן ּוְכְ ַכַ ָּלָ ה‬ ‫{כב} ַַו ֶ �ֶּי ֱֱאֹסֹף ָָל ָָבן ֶֶאת ָ �ָּכל ַַאְנְ � ֵֵׁשי ַַה �ָָּמקֹוֹ ם ענה ואמר להם‪ ,‬הן יודעים‬ ‫מֹוָתיו‪ְ ,‬וְ ַנַ ֲֲע ָָׂשה ַגַ ם‬ ‫ׁשּוֶר ָיָה‪ְ ,‬וְ ָיָ ַַרד ָָעָלָ יו ְְּת ִִחַּיַ ת ַַטל ִִמן ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ְוְ ִנִ ְְד ְְׁשנּו ַַע ְְצ ָ‬ ‫ְְּב ִִק ֶ‬ ‫אתם שהיינו דחוקים למים וכיון שבא הצדיק הזה כאן נתברכנו במים‪.‬‬ ‫ֹרֶֹעה ֶֶא ֶֶבן ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪.‬‬ ‫ֹכַֹח ְלְ ָכָ ְך ֶנֶ ֱֱא ַַמר ִִמ ֵיֵדי ֲֲא ִִביר ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִמ ָָּׁשם ֶ‬ ‫הּוא ִּגִ ּבֹור ַַחִיִ ל ָוָ ַ‬ ‫שבע שנים שבא יעקב אצלנו בארותינו לא חסרו ושקתותינו רבו‪ ,‬ועתה‬ ‫(פרקי דר''א סוף לב)‬ ‫בואו נתייעץ עליו עצת רמאות שישהא אצלנו עוד שנים (עי' ב''ר ע יח‪,‬‬ ‫{יא} וישק יעקב לרחל לשון תשוקה‪( 10‬רח''פ) {יב} ויגד יעקב‬ ‫ותרגו''י)‬ ‫לרחל כי אחי אביה הוא אמר לה תנשאי לי? אמרה לו כן‪ ,‬אולם אבי‬ ‫ַַו ַ �ַּי ַַעׂשׂ ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה‪ :‬ונתכון לבן ְלְ ַַׁשֵּכֵ ר את יעקב ביין כדי לרמותו ולא יבחין‬ ‫רמאי הוא ולא תוכל לו‪ .‬אמר לה ''אחיו'' אני ברמאות‪ .‬אמרה לו‪ :‬ומי‬ ‫בין רחל ללאה‪ .‬ותדע שכן הוא‪ ,‬שהרי ברחל לא עשה משתה (דעת‬ ‫מותר לצדיקים ללכת בדרך רמאות? אמר לה כן‪'' ,‬עם נבר תתברר ועם‬ ‫זקנים)‪:‬‬ ‫עקש תתפתל''‪ .‬אמר לה ומהי הרמאות? אמרה לו יש לי אחות שגדולה‬ ‫ממני ולא ישיא אותי קודם היא‪ .‬מסר לה סימנים (מגילה יג‪):‬‬ ‫{כה} ַַו ְְי ִִהי ַַבֹּב� ֶֶֹקר ְְו ִִה ֵ �ֵּנה ִִהוא ֵֵל ָָאה‪ .‬כאשר הגיע הלילה אמרה רחל‬ ‫עכשיו תתבייש אחותי מסרה לה הסימנים (מגילה יג‪.):‬‬ ‫וישב עמו חדש ימים קצת תימא היאך נכנס יעקב בבית לבן והתרפים‬ ‫בביתו? הלא גמלים של אברהם לא רצו ליכנס עד שפינה הבית‪ ,‬וי"ל‬ ‫כל הלילה היתה עושה עצמה כרחל מתוך השלשה סימנין שמסרה‬ ‫שיעקב רצה לבדוק אם רחל ולאה עובדים להם ומה מעשיהם ובחדש‬ ‫לה נדה וחלה והדלקת הנר כמו שמסרן יעקב לרחל‪ .‬וכל הלילה היו‬ ‫אחד ראה ופירש ממנו (ר' חיים פלטיאל)‪ :‬האריך לבן הזמן אולי יתגלה‬ ‫משוררין אותן הקרואים ''הא לייא הא לייא'' ולמחר כשראה שהיא לאה‬ ‫במשך הזמן קניניו [ממונו] (אוה''ח)‬ ‫אמר בודאי זהו שהיו משוררין ''הא לייא'' שהיו מרמזין לו שהיא לאה‬ ‫(דעת זקנים)‪.‬‬ ‫{טו} ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם ויתכן כי‬ ‫וחולק על ברייתא דהסדר עולם פ''ב דלהלן דתאומות היו‪ .‬ועי' עוד בפירוש ר''ח פלטיאל להלן עה"פ ועיני לאה רכות‪" :‬לפי שהיה לבן הרשע מצניעה בחדרי חדרים‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כשיצאה לאורה היו עיניה רכות כי לא הורגלה בכך" (ר''ח פלטיאל)‪.‬‬ ‫ר' חיים פלטיאל‪'' :‬תימא הוא שנשק אשה שלא ראה מימיו‪ ,‬ועוד שבכה ואין נשיקה ע"י בכיה‪ ,‬לכן י"ל שהוא כמו ואל אשך תשוקתך''‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עינים שחורות אינן רכות כלבנות (רשב"ם שם)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫דברים אלו הביא הר‪,‬י מאורליינש לבאר הטעם שהקדים הכתוב את הנשים לאנשים בדיבור "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל" ופירשו חז"ל שבית יעקב אלו‬ ‫‪12‬‬ ‫הנשים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ימּוָה‪ְ .‬וְ הּוא‬‫ּגֹוְׁשׁשּו ִִעם ֶֶא ֶֶבן ַַהּזֹו ִוִ ִיִר ָ‬ ‫ֹּכַֹח‪ִ ,‬יִ ְְת ְ‬ ‫לֹוֶסיָך‪ִִ ,‬אם ֵיֵ ׁש ָָּב ֶֶהן ַ‬ ‫ַַא ָָּתה ְוְ ָכָ ל ֻֻאְכְ ֶ‬ ‫פרק ל‬ ‫לֹוִחית‪ְ .‬וְ ַַאף ְְּבֵנֵ י ַיַ ֲֲעֹקֹב‬ ‫לֹוִחית ִִמן ַַה ְְּצ ִ‬ ‫ֵֵה ִִר ָיָמּה ַַמ ֵֵּצ ָָבה‪ְּ ,‬כְ ָָא ָָדם ֶֶׁש ַַּמ ֲֲע ִִביר ְְּפ ָָקק ְְצ ִ‬ ‫דּוָּד ִִאים ַ �ַּב � ָָּׂש� ֶֶדה ויש להם ריח טוב והם על צורת בן אדם‬ ‫{יד} ַַו ִ �ִּי ְְמ ָָצא ָ‬ ‫ּבֹוִרין‬ ‫ֹּיֹאֶמר ַיַ ֲֲעֹקֹב ְלְ ֶֶא ָָחיו ‪ִ -‬גִ ִ‬‫אֹוֵמר ָלָ ֶֶהם‪ַ ,‬וַ ֶ‬‫ּבֹוִרים ְּכְ מֹותֹו ָָהיּו‪ֶֶׁ ,‬שֵּכֵ ן הּוא ֵ‬ ‫ִּגִ ִ‬ ‫כי יש להם דמות ראש וידים (אבע''ז וראה הערה )‪ַַ .‬ו ָ �ָּי ֵֵבא ֹא ָָֹתם ֶֶאל‬ ‫‪13‬‬ ‫ְּכְ מֹותֹו‪( .‬תנחומא להלן וישלח ד)‪ .‬לכך כתיב ַוַ ְיְ ִִר ֶיֶמ ָָה ‪ -‬כהר רם (מדרש‬ ‫בֹוָדּה ֶֶׁשל ִִאּמֹו ָָע ָָליו‪ֶֶׁ ,‬שֹלא ְְט ָָע ָָמן ַַעד‬ ‫ֵֵל ָָאה ִִאּמֹּוֹ ‪ְְ ,‬ל ִ‬ ‫הֹוִד ֲיֲעָך ַַעד ֵֵה ָיָכן ָָהְיְ ָָתה ְְּכ ָ‬ ‫שכ''ט)‬ ‫ֶֶׁש ֱֱה ִִב ָיָאם ֶֶאל ִִאּמֹו (ב''ר עב ב)‬ ‫ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ַַי ֲֲעֹקֹב ֶֶאל ֶֶא ָָחיו ִִל ְְקטּוּ ֲֲא ָָבִנִ ים‪ַּ .‬כַ ָָּמה ַַא ִִחין ָָהיּו לֹו? ַַחד‪ּ ,‬וְלְ ַוַ י‬ ‫{ל} ִ �ִּכי ְְמ ַַעט ֲֲא � ֶֶׁשר ָָהָיָ ה ְְל ָָך ְְל ָָפַנַ י‪ :‬שבעים צאן (ב''ר עג ח) ַַו ִ �ִּי ְְפֹרֹץ‬ ‫ּיֹוֵצא בֹו‪ַַ ,‬צ ִִּד ִיִקים‬ ‫ּבֹוִרים ַּכַ ֵ‬‫ְְק ָָב ֵֵריּה [אחד‪ ,‬והלואי קברו]? ֶֶאָּלָ א ֵֵאּלּו ָָּבָנָ יו‪ִּ ...‬גִ ִ‬ ‫‪15‬‬ ‫ָָלֹרֹב‪ :‬כל אחד מהם הוליד כל חודש מאה צאן מאה איל מאה עיזים וי''א‬ ‫ּיֹוֵצא בֹו (ב''ר עד יג)‪.‬‬ ‫ַּכַ ֵ‬ ‫אלף מכל אחד (זוה''ק ויצא קסא‪).‬‬ ‫ו ֵ �ֵּי ֶֶל ְְך ַַו ָ �ָּי � ָָׁשב ָָל ָָבן ִִל ְְמֹקֹמֹוֹ ‪ְ .‬לְ סּורֹו [לעבודה זרה]‪ְְ ,‬מַלַ ֵֵּמד ֶֶׁשִּנִ ְכְ ְנְ סּו ִלִ ְְס ִִטים‬ ‫‪16‬‬ ‫{לה} ויתן ביד בניו‪'' .‬ויזכרהו ה' בעבור יעקב ויולדו ללבן בנים" (ספר‬ ‫ְְּבתֹוְך ֵֵּביתֹו ְוְ ָָהיּו ְְמ ַַק ְְר ְְק ִִרים [צועקין] ּבֹו ָּכָ ל ַַהָּלָ ְיְ ָלָ ה (ב''ר טז)‪.‬‬ ‫הישר) י''א שבלעם היה בנו של לבן (סנהדרין קה‪ 14).‬וי''א ''ינוס וימדם''‬ ‫פרק לב‬ ‫בניו (שכל טוב)‬ ‫{ב} ויפגעו בו מלאכי אלוקים‪ַּ .‬כַ ָָּמה ַַמְלְ ָָאִכִ ים ָָהיּו ָָחִלִ ים ְ‬ ‫ּוְמ ַַר ְְּק ִִדים‬ ‫פרק לא‬ ‫ִלִ ְְפֵנֵ י ָָא ִִבינּו ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִּבְכְ ִנִ ָיָסתֹו ָלָ ָָא ֶֶרץ? ַַרב הּוָנָ א ְְּב ֵֵׁשם ַַר ִִּבי ַַאְּיְ בּו ָָא ַַמר שישים‬ ‫{יח} ַַו ִ �ִּיְנְ ַַהג ֶֶא ָ �‬ ‫ת־ָּכל־מקֵנֵ הּוּ‪ :‬חמישה אלפים ות''ק צאן (פרקי דר''א לז)‬ ‫ִִרּבֹוא ַַמְלְ ָָאִכִ ים ָָהיּו ָָחִלִ ים ִלִ ְְפֵנֵ י ַיַ ֲֲעֹקֹב‪ַַ .‬ר ָָּבָנָ ן ָָא ְְמ ֵֵרי מאה ועשרים ִִרּבֹוא (ב''ר‬ ‫ויש אומרים ק''ב ריבוא ושבעה אלף ומאתיים (תנחומא חדש ויצא כד)‬ ‫עז יז)‪ .‬וי''א‪ :‬ד' אלפים רבוא (רבה עה י) וי''א‪ :‬שבעים ושתים אנשים‬ ‫מעבדי יצחק ששלחה רבקה (ספר הישר)‪.‬‬ ‫{כה} ולבן תקע את אחיו‪ .‬אלו הכלבים שהוליך עימו (תוס' השלם ג‬ ‫בשם מדרש)‬ ‫יֶכם ֶֶא ֶֶמׁשׁ ָָא ַַמר‬ ‫{כט} ֵיֵ ׁשׁ ְְלאל ָיָ ִִדי ַַל ֲֲעׂשׂ ֹוֹ ת ִִע �ָָּמ ֶֶכם ָָרע ֵֵואֹל ֵֵֹקי ֲֲא ִִב ֶ‬ ‫ֵֵא ַַלי‪ָָ .‬א ַַמר לֹו ַיַ ֲֲעֹקֹב‪ִִ ,‬אּלּוֵלֵ י ֶֶׁש ָָא ַַמר ְלְ ָך ִִה ָָּׁש ֵֵמר‪ֵ ,‬יֵ ׁש ְלְ אל ָיָ ְְדָך ֶֶׁש ַַּת ַַה ְְרֵגֵ ִנִ י? ֹּבֹא‬ ‫וכה מעיד הג''ר שלמה הכהן מו''ץ דווילנא בעל החשק שלמה בס' בנין שלמה (ח''ב ענינים שונים כו את א)‪'' :‬וכן ראיתי בעצמי אותן הדודאים שהביא איש אחד מיפו‬ ‫‪13‬‬ ‫לפה ווילנא וראיהי שהם כתמונת ראש ממש בפה ומצח וחוטם ופרצוף פנים ממש וידים ורגלים מחוברין לו וגם ירכים‪ ,‬ומאחוריהם יש להם כתף ועגבות כמו אדם ממש ועל‬ ‫הלב מלפניו גדל עוד פרצוף פנים עם החוטם וידים ורגלים ואותו פרצוף פנים הוא קטן כדמות צורה של תינוק והוא מנפלאות הבורא שנתן טבע בארץ לגדל צמחים כאלו‬ ‫שיש להם דמות אדם ממש‪ ,‬וראיתי זה אור ליום ה' ח"י שבט שנת תרנ"ד''‬ ‫ובספר הישר כתב על בני לבן "ואלה שמותם בכורו בעור ומשנהו אליב והשלישי מורש" ושם אשת לבן הוא ''עדינה'' (ספר הישר) וי''א ''ינוס וימדם'' בניו (שכל טוב)‬ ‫‪14‬‬ ‫רש"י מפרש "לאחיו ‪ -‬הם בניו‪ ,‬שהיו לו אחים ניגשים אליו לצרה ולמלחמה"‪ .‬ואפשר דהאריך בזה רש"י כדי לחלק בין בני יעקב לאוהבים אחרים של יעקב שעמדו‬ ‫‪15‬‬ ‫כאן מן הצד‪ ,‬וכמ"ש רש"י להלן פסוק נד‪.‬‬ ‫לכאורה הם ב' פירושים נפרדים במילת "למקומו‪ ,‬דלכאורה פשיטא ומה בא ללמדנו‪ ,‬ולזה מפרש ששב לסורו‪ ,‬ועוד פירוש ששב לצרותיו‪ ,‬והפירוש הזה הובא גם‬ ‫‪16‬‬ ‫ב'מדרש ילמדנו'‪ :‬מהו ''למקומו''? שחזר לעניותו‪ .‬נטלו לסטים כל מה שהיה לו ואמר יעקב ''ותבט עיני בשורי'' (מדרש ילמדנו)‬ ‫ד‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫על כן לא היה מתירא מפני חיות רעות‪ .‬וזה שכתוב ויקח מאבני המקום ‪-‬‬ ‫מורינו ורבנו משה יעקב הכהן רביקוב זצוקללה"ה‬ ‫המקום הוא מקומו של עולם ‪ -‬השי"ת ב"ה שהוא מצוי בכל מקום‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫קווים קצרים לדמותו (בהמשכים)‬ ‫ויש לומר עוד עפ"י האמור לעיל דהנה כתוב בספר בית ישראל מהרי"צ‬ ‫''דער שוסטער'' כך כונה בפי העם‪ .‬אך יודעי הרז הוסיפו לכנויו זה ''הסנדלר‬ ‫מזידטשויב כי צריך האדם השלם ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא מכל‬ ‫הקדוש''‪ .‬יהודי פשוט לכאורה עוטה בגדי פועל פשוטים על ראשו חבש‬ ‫הדברים הגשמיים ליקח לעצמו עבדות המקום ב"ה‪ ,‬ועפ"י דברינו הנ"ל‬ ‫כובע קסקט כדרך העוסקים במלאכת כפיים אך כל כולו אמר קדושה‬ ‫מפורשים דבריו ביותר ביאור ויקח מאבני מאותיות א‪-‬ב‪-‬נ‪-‬י צרף אותם‬ ‫וטוהר‪ .‬את פניו המאירות באור מיוחד לא יכול היה להסתיר‪ .‬הדרת פניו‬ ‫בצרוף שרומזים לעבדות ה'‪ ,‬אבני ראשי תיבות ב'רכי נ'פשי א'ת י' (תהלים‬ ‫אמר יותר מאלף מילים כי לפניך עומד אדם שאיננו פשוט כלל‪ .‬מי שישב‬ ‫קד) ויקח מאבני המקום‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫במחיצתו באפלולית הנצחית של חדרו יכול היה למשש את האור המופלא‬ ‫שקרן עור פניו את העליצות הענוגה שהפיקו עיניו ובאותם רגעים הוא חש‬ ‫ַַו ִ �ִּי � ָָּׂש� א ַַי ֲֲעֹקֹב ַַרְגְ ָָליו ַַו ֵ �ֵּי ֶֶל ְְך ַַא ְְר ָָצה ְְבֵנֵ י ֶֶקֶדֶ ם (כט‪ ,‬א)‬ ‫באושר של ממש‪.‬‬ ‫יש לדקדק במשמעות הכתוב וישא יעקב רגליו מה זה נשא רגליו היה צריך‬ ‫רבי משה יעקב נולד בשנת תרל"ג בעיירה אוזורי במחוז גרודנא שבליטא‬ ‫לומר וילך יעקב לדרכו ועוד מה זה ארצה בני קדם והיה לו לומר פשוט‬ ‫לאביו שאף הוא היה למדן מופלג אך העדיף להתפרנס ממלאכת כפיו‬ ‫לחרן ובספר מנחת יהודה‪ 1‬ראיתי כתב יד ישן מהגאון הקדוש רבי יהודה‬ ‫כחייט פשוט‪.‬‬ ‫בן עטר זצ"ל‪ ,‬שכתב לתרץ עפ"י הידוע שאליפז בן עשיו רדף אחר יעקב‬ ‫במצות אביו להרגו עד שנתפשר עמו ונטל כל ממונו‪ ,‬משום‬ ‫על אביו מספרים שהיה מהקנטוניסטים שנשבו בידי הצבא‬ ‫שעני חשוב כמת (נדרים סד‪ .):‬וידוע מאמר חז"ל (ע"ז כה‪):‬‬ ‫הרוסי בשל יתמותם‪ .‬עד גיל שתים עשרה התענה תחת ידם ואז‬ ‫שישראל ונכרי המהלכים יחדיו בדרך צריך הישראלי להאריך‬ ‫ערק מצבא החטופים הרוסי תושבי האזור נטלו את הילד היתום‬ ‫לו הדרך היינו לומר לו כי הוא הולך יותר רחוק מפני הסכנה‬ ‫השבור בגופו אך החזק כל כך ברוחו תחת חסותם הם השתדלו‬ ‫שמא יהרוג אותו‪ .‬ובזה יובן‪ ,‬שכאשר יצא יעקב מבית מדרשם‬ ‫להטיב עמו לימדוהו את אומנות החייטות ואף השיאו לו אשה‪.‬‬ ‫של שם ועבר שהיה מסתתר בו במשך י"ד שנים פחד שמא‬ ‫איש לא ידע ולא הכיר בלמדנותו המופלגת הכל ראו בו חייט‬ ‫לאחר שיצא יבוא המגיד לעשיו ויודיענו על צאתו ואזי ירדוף‬ ‫פשוט שבעמל רב פרנס את בני ביתו וניסה בכל כוחו להתגבר‬ ‫עשיו אחריו כשיוודע לו שאליפז השאירו בחיים‪ .‬לכן וישא יעקב‬ ‫על שנות הרעה שעברו עליו בילדותו‪.‬‬ ‫רגליו ללכת בכל המהירות האפשרית כי כל הדרכים הן בחזקת‬ ‫סכנה ומה גם פ‪,‬ה ומה עשה וילך ארצה בני קדם כלומר כל מי‬ ‫ר' משה יעקב נולד לאביו בזקנותו אביו שהיה כבן שבעים נישא‬ ‫שהיה שואל אותו בדרך להיכן אתה הולך לא היה אומר לו בפרוש לחרן כי‬ ‫שנית וזכה לבנו זה משמים זיכו את אביו באריכות ימים והוא נפטר כשהוא‬ ‫שמא יוודע הדבר לעשיו אלא שנתן להם תשובה סתמית ארצה בני קדם‬ ‫בן צ"ח שנים בשנים אלו השכיל להחדיר בבנו את אור התורה להורות לו‬ ‫למרחוק כטוב בעיני‪.‬‬ ‫דרך בגמילות חסדים אך גם ללמדו אומנות אביו הקדוש לאבה הוא העדיף‬ ‫ללמדם מלאכת כפיים כדי שימשיכו במנהגם כמנהג האנשים הפשוטים‬ ‫ַַו ַ �ַּי ֲֲחֹל ֹם ְְו ִִה ֵ �ֵּנה ֻֻס ָ �ָּלם ֻֻמ �ָָּצב ַַא ְְר ָָצה ְְוֹרֹאׁשֹׁוֹ ַַמ ִ �ִּג ַ‬ ‫יַע ַַה � ָָּׁש ָָמְיְ ָָמה (כח‪ ,‬יב)‬ ‫ורק קירות ביתם יעידו על גדלותם ואכן ר' משה יעקב גדל בתורה באין‬ ‫רואים איש לא ידע כי הסנדלר הצעיר בקיא בנגלה ובנסתר הוא עסק‬ ‫ובמדרש (ב''ר סב‪ ,‬ב) רשב''נ ָָּפ ַַתח ִִׁשיר ַלַ ַַּמ ֲֲעלֹות ֶֶא ָֹֹּׂש�א ֵֵעיַנַ י ֶֶאל ֶֶה ָָה ִִרים ‪ֶֶ -‬אל‬ ‫בתורת הקבלה וכפי שמעיד הרב קרול זצ"ל היה לחברותא לבעל‬ ‫הֹוִרים ְלְ ַַמְלְ ָָפַנַ י ְוְ ִלִ ְְמ ַַע ְְּב ָָדַנַ י‪ ,‬למלמדי ולהורי – אבותי שהורוני‬ ‫ַַה ִ‬ ‫הלשם' שהיה ראש המקובלים בוילנא הלשם' נחשב כבר סמכא‬ ‫עבודת ה' אליהם אשא עיני‪ ,‬שאוושע בזכותם‪.‬‬ ‫ראשון במעלה בליטא בענייני קבלה ובין המיוחדים שזכו לעסוק‬ ‫ֵֵמ ַַאִיִ ן ָיָ בֹוא ֶֶעְזְ ִִרי‪ֱֱ ,‬אִלִ ֶיֶעֶזֶ ר ְְּב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָהַלַ ְך ְלְ ָָה ִִביא ֶֶאת‬ ‫עימו בתורת הנסתר היה ר' משה יעקב‪ .‬ר' משה יעקב היה נוהג‬ ‫ִִר ְְב ָָקה ַַמה ְּכְ ִִתיב ֵֵּביּה ''ַוַ ִּיִ ַַּקח ָָה ֶֶע ֶֶבד ֲֲע ָָׂש ָָרה ְגְ ַַמִלִ ים''‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ֹלא ֶנֶ ֶזֶ ם‬ ‫להשכים קום עוד טרם האירו כוכבי בוקר מנהג קבוע עשה לו‬ ‫מֹוֵבד ִִס ְְב ִִרי ִִמן ָָּב ְְרִיִ י [מה‬‫ֶֶא ָָחד ְוְ ֹלא ָָצ ִִמיד ֶֶא ָָחד ָָחַזַ ר ְוְ ָָא ַַמר ָָמה ֲֲאָנָ א ֵ‬ ‫לעסוק בתורה שבע שעות טרם יצא לעבודתו‪( .‬בעז''ה המשך‬ ‫מֹוֵבד ִִס ְְב ִִרי ִִמן‬ ‫אני מאבד תיקותי מבוראי?]‪ַַ ,‬חס ְוְ ָָׁשלֹום‪ֵ ,‬לֵ ית ֲֲאָנָ א ֵ‬ ‫בשבוע הבא)‬ ‫ָָּב ְְרִיִ י‪ֶֶ ,‬אָּלָ א ֶֶעְזְ ִִרי ֵֵמ ִִעם ה'‪.‬‬ ‫מדברי מדרש זה נראה שבעת שפגע יעקב במקום‬ ‫דברי תורה מתוך ספרו של הסנדלר הקדוש‬ ‫זה היה גברא ערטילאי דלית ליה ולא מידי וכן הוא המשך הפסוק ''ויפגע‬ ‫ַַו ִ �ִּי ַ �ַּקח ֵֵמ ַַא ְְבֵנֵ י ַַה �ָָּמקֹוֹ ם ַַו ָ �ָּי ֶֶׂש� ם ְְמ ַַר ֲֲא �ֹׁש ָָֹתיו ַַו ִ �ִּי � ְְׁש ַ �ַּכב ַ �ַּב �ָָּמקֹוֹ ם ַַההּוּא (כח‪ ,‬יא)‬ ‫במקום וילן שם כי בא השמש'' כי דרך הולכי דרכים הרוצים להגיע במהרה‬ ‫למחוז חפצם לילך שעה או שעתים בלילה אבל יעקב בפחדו מעשיו ובפרט‬ ‫ופירש"י להגן על עצמו מפני חיות רעות‪ .‬ובאמת איתא בספר חובת הלבבות‬ ‫מהמקרה שקרה לו באותו יום כי לקח אליפז כל אשר לו וגם רצה להרוג‬ ‫כי חסיד אחד היה מצוי במקום שיש בו חיות רעות והיה אומר כי הוא בוש‬ ‫אותו והוא פדה את חייו בממונו שנתן לו ובכל אשר לו עד שאמר מאין יבוא‬ ‫להתירא מכל דבר אחר חוץ מיראת הבורא יתברך כי היה מתדבק בהשי"ת‬ ‫לרבי יהודה בן יעקב ''בן עטר'' ראב''ד פאס נכתב ע''י תלמידו בשנת תמ''ח‪ .‬מכאן והלאה מביא רבי משה יעקב מתוך ספרו מנחת יהודה כלשונו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫יד ה' עשתה זאת‪ .‬בכל זאת קשה לי להבין כי הרי י"ד שנים ישבתי בבית‬ ‫עזרי כנ"ל היה נרעש ונפחד מכל התלאה עד אשר עזבוהו כל כוחותיו על כן‬ ‫מדרשם של שם ועבר מקום קדוש לתורה ולתפילה ומדוע לא הודיעני‬ ‫ויפגע במקום וילן שם ר"ל במקום הראשון שפגע בו רצה ללון כי בא השמש‬ ‫הקב"ה על כל זאת בהיותי שם ‪ -‬רק במקום הזה שהוא מקום שמם כמדבר‬ ‫תיכף כאשר בא השמש‪ .‬ואף בגד או כר לא היה לו לשים מראשותיו בעת‬ ‫נתגלה לי כל זאת‪ .‬ובתוך כדי מחשבה על המקום הזה – ויירא‪ ,‬נפלה עליו‬ ‫שכבו רק ויקח מאבני המקום לשים מראשותיו‪.‬‬ ‫חרדה גדולה ובתחילה לא ידע הפחד והיראה רק לבו יחיל בקרבו ומתירא‬ ‫ואז הטרידוהו רעיונותיו‪ :‬הלא הוא עצמו גרם לכל זאת ראשונה‬ ‫היה לעמוד במקום הזה אך את זאת הרגיש בעצמו כי אין זו יראת אויב‬ ‫לקיחת הבכורה מאחיו‪ .‬השנית‪ ,‬הברכות שלקח ממנו ולולא זאת היה יושב‬ ‫ושונא‪ ,‬אלא חרדת קודש חרדת הנפש ולא חרדת הגוף‪ ,‬על כן ַַו �ֹּי ַ‬ ‫ֹאַמר ַַמה‬ ‫בביתו בשלוה ושקט‪ .‬הלא עשיו לא הרע לו כל מאומה במשך כל ימי שבתו‬ ‫ּנֹּוֹ ָָרא ַַה �ָָּמקֹוֹ ם ַַה ֶ �ֶּזה שהספיק להטיל עלי מורא‪.‬‬ ‫בבית אביו‪ ,‬ואולי הצדק עם עשיו ואולי בדין הוא רודפו להרגו‪ .‬ואולי רע גם‬ ‫אבל יש להבין למה היה ''ירא'' דוקא מקדושת המקום‪ .‬ונראה‬ ‫בעיני ה' כל אשר עשה ואז לא יצילנו ה' מיד אחיו ויעזבנו לכל‬ ‫כי כאשר יעוף איש בגבהי מרומים נקל לו ליפול כאשר מצינו‬ ‫אשר יקרה לו בהמשך הזמן‪ .‬ובדאגתו זו ובחרדתו הפיל עליו ה'‬ ‫(חגיגת יד‪' ):‬ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי הציץ ונפגע' וכו'‬ ‫תרדמה וירדם‪ .‬ובחלום חזון לילה הראה לו הקב"ה סולם מוצב‬ ‫ורק רבי עקיבא יצא בשלום וכל שאדם עולה יותר במדרגה‬ ‫ארצה וראשו מגיע השמימה‪.‬‬ ‫עליונה יותר נח לו להסתכן מבלי יכולת לעמוד על כנו‪ .‬ויעקב‬ ‫הנה‪ ,‬כשיש לאדם בית ועליה על גבו הוא מחברם‬ ‫שהיה שפל בעיני עצמו נתמלא רתת וזיע ואמר איך אוכל‬ ‫יחד באמצעות הסולם שמעמיד את הסולם בבית וראשו מגיע‬ ‫להתקיים במקום גבוה כזה ֵֵאין ֶֶזה ִ �ִּכי ִִאם ֵ �ֵּבית ֱֱאֹל ִִֹהים ר"ל‬ ‫לעליה ותמיד הוא עולה ויורד דרך הסולם לבית ולעליה ויודע‬ ‫אנשים אלהיים [כמו 'משה איש האלהים'] שיוכלו לעמוד‬ ‫מה בבית ומה בעליה‪ .‬הבית והעליה נעשים כאחד וכך הראה‬ ‫במקום הזה‪ ,‬וזה שער השמים ולא שער הארץ שיוכל לעמוד‬ ‫הקב"ה ליעקב שהשמים והארץ הכל אחד ומלאכי אלהים הם‬ ‫בו איש כמוני ואנה אני בא‪.‬‬ ‫תמיד בעולם הזה והם המסובבים והסיבות לכל הנעשה בעולם ובלעדיהם‬ ‫''איך מאך גארנישט''‬ ‫לא יוכל להעשות שום דבר בעולם כי הם היועצים הנותנים עצות בלב‬ ‫איש מה יעשה ולאחר שבני אדם החליטו את אשר עליהם לעשות הם גם‬ ‫''מספר מורי ורבי מרן הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין‬ ‫מביאים את הגורמים לאיחוד היחידם ונפרדים לגוף אחד שלפעמים מתבצע‬ ‫שליט"א [זצוק''ל] לפני כחמישים שנה התגורר בתל אביב איש מעלה‬ ‫בגלל סיבה אחת ולפעמים על ידי סיבות רבות‪ .‬לפעמים הסיבות הן רעות‬ ‫צדיק נסתר ששמו רבי משה יעקב רביקוב זצ"ל ‪ -‬אותו היכרתי היטיב‪.‬‬ ‫ולפעמים הן טובות‪ .‬כדרך הרופא המרפא את החולים שלפעמים נותן לו‬ ‫בחלוף הזמן יצא שמו כאחד מצדיקי הדור ובעל מופת עד שרבים נהרו אליו‬ ‫רפואות מרות ולפעמים רפואות מתוקות הכל כראות עיניו למען טובתו‬ ‫בבקשת עצה וברכה‪ .‬באחד הימים נפצע הסנדלר בתאונת דרכים ונפגע‬ ‫של החולה‪ .‬כן כל מה שמביא הקב"ה על האדם הכל הוא לתכלית הטוב‬ ‫ברגלו‪ .‬אחרי התאונה הייתי בביתו וראיתיו הולך בעזרת קביים ויושב על‬ ‫לפעמים הוא מזדקק לטובתו לסיבתו רעות ולפעמים גם הגורמים טובים הם‪.‬‬ ‫כסא גלגלים כאשר נכנסתי התעניינתי מה שלומכם ובאידיש‪'' :‬וואס מאכט‬ ‫ברם בלעדי הקב"ה לא נעשה שום דבר‪ .‬רבות מחשבות בלב איש ועליהן‬ ‫מען''? מיד כאשר שאלתי הוא השיב לעומתי בטבעיות '''איך מאכ גארנ�י‬ ‫באה עצת ה' והיא תקום‪ .‬והמלאכים לאחר שסיימו תפקידם בהכנת כל‬ ‫שט'' כלומר אני לא עושה כלום כשכוונתו לומר וכי אני עושה? הקדוש‬ ‫הסיבות והגורמים שוב עולים לשמים ומלאכים אחרים יורדים כדי להשלים‬ ‫ברוך הוא עושה‪.‬‬ ‫את המשימה‪.‬‬ ‫''הוא לא עשה את התאונה''‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל (חגיגה טז‪ ).‬שני מלאכי השרת‬ ‫אחרי התאונה הוזמן הסנדלר זצ"ל לבית המשפט‬ ‫הולכים תמיד עם האדם האחד להסב סבות טובות והאחד‬ ‫בתל אביב כדי לקבל פיצויים‪ .‬השופט הציג לפניו סדרת שאי‬ ‫להסב לו סבות רעות הכל כפי ראות עיניהם ומשום שהם‬ ‫לות‪ :‬האם אתה זה שנפצעת‪'' .‬כן'' השיב הסנדלר‪ .‬באיזה יום‬ ‫מבצעים את הפקודות שניתנו מן השמים ממעל לפיכך‬ ‫ובאיזה מקום התרחש התאונה? האם נכון שהיא התרחשה‬ ‫אל תירא עבדי יעקב ואל תאשים את עצמך כי אתה עצמך‬ ‫ביום פלוני ובמקום פלוני והוא השיב על הכל בחיוב‪ .‬אם כן‬ ‫הבאת עליך את כל הרעה הזאת כי הלא אנכי ה' עשיתי את‬ ‫אשאל שאלה נוספת שאל השופט האם האיש שנמצא לפניך‬ ‫כל אלה‪ .‬אלא שכל הסבות האלה לא יביאוך לתכלית הרע כי‬ ‫כעת בבית משפט הוא עשה לך את התאונה? ''לא'' השיב רבי‬ ‫אם לתכלית הטוב ולא תדאג אולי לא תוכל לשאת את הסבות‬ ‫משה יעקב‪ .‬השופט שאל שוב והסנדלר השיב‪'' :‬מי שעשה את‬ ‫ואת הגורמים והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך‪ .‬ואמנם‬ ‫התאונה זה הקב"ה''‪ .‬השופט תמה‪'' :‬לא השבת כראוי על שאלתי‪ ,‬ואני חוזר‬ ‫תסבול שנים מועטות אבל אחריתך ישגה מאוד כי אנכי ה' אלהי אברהם‬ ‫על השאלה‪ :‬האם האדם הזה הוא שעשה את התאונה?'' ''לא‪ ,‬לא הוא‬ ‫אביך ואלהי יצחק‪.‬‬ ‫שעשה הקב"ה עשה'' השופט שאל בשלישית‪ :‬ואז הסנדלר הגיב‪'' :‬האם‬ ‫ֹאֶמר ָָא ֵֵכן ֵיֵ ׁשׁ ה' ַ �ַּב �ָָּמקֹוֹ ם ַַה ֶ �ֶּזה ‪ -‬ר"ל הקב"ה‬ ‫יַקץ ַַי ֲֲעֹקֹב ִִמ � ְְּׁשָנָ תֹוֹ ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ַַו ִ �ִּי ַ‬ ‫השופט מעוניין שאשקר? אני אומר את האמת שהקב"ה עשה את זה זה מה‬ ‫הביאני אל המקום הזה ומאתו נעשה כל אשר עשיתי‪ .‬ואני לא ידעתי כי‬ ‫שאני יודע ואת זה אני אומר'' [עמק ההגדה‪ ,‬זכריהו]‬ ‫סבור הייתי כי אנכי הסבתי את כל אשר עשיתי‪ .‬וזה אך עתה שמעתי כי‬ ‫פאר הערות‪chazal123456@gmail.com :‬‬ ‫ו‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת ויצא תשפ"ז לפ"ק‬