gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני דבש‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א‬ ‫ליקוטי גידולי אברהם ‪ -‬מו”‪ ‰‬ר' גדלי' האפמאן שליט”‡‬ ‫לע״‪‡ ‬ביו ‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ אברהם ב‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ מש‪ ‰‬צבי ז״ל‬ ‫ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו פי'‪ :‬יעקב אבינו לקט אבנים‬ ‫ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו )כח‪ ,‬י‡( ברש"י‪‰ :‬תחילו‬ ‫והניחן מראשותיו שיוכל להניח עליהן ראשו‪ ,‬פירש"י התחילו‬ ‫מריבות זו עם זו וכו' מי„ עש‡ן ‪‰‬קב"‪‡ ‰‬בן ‡חת וכו'‪ .‬יש ל„ק„ק‪‡ :‬ם כבר‬ ‫מריבות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת‬ ‫‪‬עש‪ ‰‬ס וכל ‪‡‰‬ב‪‬ים ‪‬עשו ל‡בן ‡חת‪ ,‬מ„וע ל‡ ‪‬עש‪ ‰‬ס יותר ‚„ול‬ ‫עלי יניח צדיק את ראשו‪ ,‬מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וכו'‪ .‬וקשה‪ ,‬אם‬ ‫שי‪‰‬פכו ל„בר רך שי‪‰‬י‪ ‰‬יותר ‪‬וח‪‡ .‬ל‡ מכיוון ש‪‰‬ס ‪‬עש‪ ‰‬על י„י‬ ‫כבר נעשה לו נס כזה שכל האבנים נהפכו לאבן אחת‪ ,‬למה לא נהפכה‬ ‫ש‪‡‰‬ב‪‬ים רבו‪ ,‬ל‡ רצ‪‰ ‰‬קב"‪ ‰‬שיי‪‰‬פך ל„בר ‪‬וח‪ ,‬כ„י ללמ„‪‬ו שממריב‪‰‬‬ ‫האבן לכרית רכה‪ ,‬כי נס הוא נס ולא יפלא מה' אבן או כרית? ונראה‪,‬‬ ‫ל‡ יכול לצ‡ת „בר ‪‬וח‪‚‰) .‬ר"‡(‬ ‫כי התירוץ נרמז ברש"י‪ ,‬שאומר‪ :‬התחילו מריבות זו עם זו‪ ,‬וכאשר יש‬ ‫מריבות ומחלוקת לא יוצא כרית‪ ,‬רק יוצא אבן‪ ,‬וד"ל‪ .‬לפני כחודש‬ ‫והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה )כח‪ ,‬יב( בו‡‬ ‫פגש בי אברך ירושלמי וכבר מרחוק החל לצחוק‪ ,‬ונתקרב אלי ואמר‬ ‫ור‡‪ ‰‬מ‪ ‰‬בין חלום לחלום‪ .‬יעקב ‡בי‪‬ו חלם על סולם ‪‰‬מוצב ‡רצ‪ ‰‬ור‡שו‬ ‫לי ששמע ממני ווארט זה באחד מדרשותיי לפני יותר מעשר שנים‪.‬‬ ‫מ‚יע ‪‰‬שמימ‪ ,‰‬ומל‡כי ‡לוקים עולים ויור„ים בו‪ ,‬ו‚ם פרע‪ ‰‬חלם חלום‪,‬‬ ‫לא זכרתי כלל מזה‪ ,‬ולכן אינני יודע אם זה חידוש שלי או ששמעתי‬ ‫‡ך מ‪ ‰‬ר‡‪ ‰‬בחלומו? ו‪ ‰‰‬מן ‪‰‬י‡ור עולות שבע פרות' ‪ -‬ב‪‰‬מות ‪‰‬ו‡ רו‡‪.‰‬‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫)‪‰‬רבי ר' מ‡יר מפרעמישל‡ן זי"ע(‬ ‫סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה )כח‪ ,‬יב( 'סולם' ‪-‬‬ ‫ב‚ימטרי‡ ממון‪' ,‬מוצב ‡רצ‪‰ - '‰‬ו‡ „בר ‡רצי‪‡ ,‬בל 'ר‡שו מ‚יע ‪‰‬שמימ‪,'‰‬‬ ‫מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א‬ ‫ומ‡„ יש ליז‪‰‬ר בז‪ ‰‬כי 'מל‡כי ‡לוקים עולים' עם ז‪ ‰‬לשמים ‡בל ח"ו ‚ם‬ ‫וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן ה׳ במקום הזה ואנכי לא‬ ‫'יור„ים' לש‡ול תחתית‪) .‬מ‚ל‪ ‰‬עמוקות(‬ ‫ידעתי פירש״י שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה‪ .‬יש‬ ‫לדייק בלשונו ״כזה״ שהיה לו לומר לא ישנתי במקום קדוש זה‪,‬‬ ‫והיה זרעך כעפר הארץ )כח‪ ,‬י„( ב‪‬י ישר‡ל משולים לעפר‬ ‫‪‡‰‬רץ‪ .‬מן ‪‡‰‬רץ מפיקים ‪‰‬כול‪ ,‬ו‡ף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן „ורכים עלי‪) .‰‬עיטורי תור‪(‰‬‬ ‫או‪ ,‬לא ישנתי במקום זה‪ ,‬אבל לשונו במקום קדוש כזה צריך עיון‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫‪ -‬שמועסן פון הרה"ק מהרנ"ץ מ'זידיטשוב זי"ע – איבערגעזעצט פון די טעיפס‬ ‫מתיקות הצדיקים‬ ‫א שד"ר )שלוחא דרבנן( אזוי האט מען גערופן‬ ‫אוועק י"ב כסלו תר"א זייענדיג ‪ 80‬יאר(‪.‬‬ ‫הרה"ק אברהם דוב מאווריטש זי"ע‬ ‫די אידן פון ארץ ישראל וואס פעלגן ארויסגיין‬ ‫בעל מחבר ספר בת עין‬ ‫קיין חוץ לארץ זאמלען געלט פאר די בני תורה‬ ‫אין די צייט וואס רבי אברהם דוב האט געדינט‬ ‫)רבי אברהם דוב איז געבוירן געווארן בערך תק"כ די‬ ‫אין ארץ ישראל‪ .‬ווען דער שד"ר איז אנגעקומען‬ ‫אלס רב אין אווריטש איז אנגעקומען אין שטאט‬ ‫יאר פון די פטירה פון בעל שם טוב הקדוש און איז‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫– צא ולמד מה ביקש לבן הארמי ‪ -‬מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א‬ ‫מוסר בדבש‬ ‫שהוא ואנשיו גיבורים ואנשי חיל הם‪ ,‬אך‬ ‫לבני ולבנותי״‪ ,‬הוא מצהיר את המילים‬ ‫באמצע בריחתו של יעקב מבית‬ ‫לאור האזהרה הברורה שהוא קיבל‬ ‫הבאות‪ ,‬״יש לאל ידי לעשות עמכם רע וא‪-‬‬ ‫לבן‪ ,‬בהגיעו להר הגלעד‪ ,‬הצליח לבן‬ ‫מהקב״ה הרי שאין לו כל יכולת לפגוע‬ ‫לקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר‬ ‫להדביק את הקצב ולהשיגו‪ .‬והנה‪ ,‬שיחה‬ ‫ולהזיק ליעקב‪ .‬כלומר‪ ,‬שהמרדף כולו‬ ‫לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע״ )לא‪ ,‬כט(‪.‬‬ ‫מוזרה מתנהלת לכאורה בין יעקב ללבן‪.‬‬ ‫אחר יעקב ומשפחתו היה לשווא ומה‬ ‫אם ננסה לתרגם את דברי לבן‬ ‫לאחר שלבן השמיע את טענותיו הקשות‬ ‫שנותר לו כעת הוא רק לשוב על עקבותיו‬ ‫במילים פשוטות נבין שהוא בעצם הצהיר‬ ‫כלפי יעקב‪ ,‬״ותגנוב את לבבי ותנהג את‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫בצורה ברורה כי על אף כוחו הרב‪ ,‬למרות‬ ‫בנותי כשבויות חרב״‪ ,‬״ולא נטשתני לנשק‬ ‫ב‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫מעדני דבש‬ ‫ואח"כ כתוב ותשאב‪ ,‬שמשמע שהייתה צריכה‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫לשאוב מתוך הבאר‪ ,‬והסביר‪ ,‬כי כאשר רצתה‬ ‫ברכות האמצעיות מאתה חונן עד שומע‬ ‫את זה ממאן דהו‪) .‬הגהות הבחור הזעצער‪...‬‬ ‫לשתות לעצמה עלו המים להקל מעליה‪ ,‬אך‬ ‫תפילה‪ ,‬וכבר פסק הרמב"ם כי אין לבקש הי"ב‬ ‫במדור פרפראות מדובשים מובא הטייטש‬ ‫כאשר רצתה לשאוב לאליעזר ולגמול חסד אזי‬ ‫ברכות בלא ג' לפניהם ולאחריהם‪ ,‬נאמר כאן‪,‬‬ ‫בשם הגר"א(‪ .‬ואם כבר בצחות עסקינן‪ ,‬מעשה‬ ‫זה כבר מצוה‪ ,‬ועל מצוה יש לטרוח ולהתאמץ‪,‬‬ ‫'אין ז"ה כי אם בית אלוקים' ז"ה גי' י"ב‪ ,‬היינו‬ ‫שבא יהודי אל חצרו של הרה"ק מבעלזא זצ"ל‬ ‫ולפום צערא אגרא‪ .‬כן הדבר לענייננו‪ ,‬כאשר‬ ‫שזה לבד אין ראוי להתפלל‪ ,‬אלא 'וז"ה שע"ר‬ ‫והיו שם כסאות שהמושב היה עשוי מחוטי קש‬ ‫יצא יעקב לחרן יצא בשליחות הוריו לקיים‬ ‫השמים' שצריך גם את הו' ברכות של לפניהם‬ ‫מתוחים מעשה אומן שתי וערב וחורים‬ ‫מצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬ולזה אין קיצורי דרך כי‬ ‫ולאחריהם וביחד י"ח ברכות‪ ,‬וז"ה גי' י"ח‪,‬‬ ‫אוריריים קטנים ביניהם‪ ,‬ויהי אך ישב זה על‬ ‫אם עליו לטרוח ולהתאמץ ויקבל שכר‬ ‫שע"ר ר"ת שמונה עשר‪ .‬והוספתי לו שגם‬ ‫הכסא ומרוב משא נקרע כל המושב והאיש צנח‬ ‫פסיעות‪ ,‬משא"כ כאשר ביקש לחזור ולהתפלל‬ ‫ששת הברכות הנ"ל מרומזות בפסוקים‬ ‫פנימה‪ ,‬והקהל במקום צחקו קצת‪ .‬ראה הרבי את‬ ‫בבית קל מבלי שנצטווה על כך‪ ,‬לזה אכן זכה‬ ‫'ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי‬ ‫פניו המבויישות‪ ,‬נענה ואמר‪ :‬אל לכם לצחוק‬ ‫והיתה לו קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫יצחק' אלו ג' ברכות ראשונות שהם כנגד‬ ‫עליו‪ ,‬שהרי ודאי צדיק הוא‪ ,‬שכן אירע לו נס כמו‬ ‫האבות‪' ,‬האבן אשר שמתי מצבה' זהו ברכת‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬שכאשר בא זה לשבת על הכסא‪ ,‬כל‬ ‫הבה את אשתי פירש"י 'מתי אעמיד‬ ‫העבודה כנגד מזבח‪' ,‬והיה ה' לי לאלוקים' זהו‬ ‫חור וחור אמר עלי יניח צדיק‪ ...‬מיד עשאן‬ ‫י"ב שבטים'‪ .‬דברי רש"י מרומזים במילה‬ ‫מודים‪ ,‬ושבתי בשלום זהו ברכת החתימה‬ ‫הקב"ה חור אחד גדול וכולן זכו בו‪.‬‬ ‫'הב"ה' שהיא גימטריה י"ב‪ ,‬ולזה ביקש 'הבה'‬ ‫שים שלום‪.‬‬ ‫שלא יעכבנו כי עליו להעמיד י"ב שבטים‪.‬‬ ‫וילן שם כי בא השמש פירש"י 'שקעה‬ ‫אין זה כי אם בית אלקים פירש"י‬ ‫לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם'‪.‬‬ ‫ויקם יעקב ויקח את בניו ואת נשיו‪,‬‬ ‫'כי מטי לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום‬ ‫ודבר זה מרומז בפסוק הראשון בפרשתנו‪ :‬ויצא‬ ‫פירש"י הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים‬ ‫שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו‪ ,‬יהב‬ ‫יעקב מבאר שבע וילך חרנה' ר"ת יום שוח )שוח‬ ‫נקבות לזכרים שנא' ויקח עשו את נשיו ואת‬ ‫דעתיה למהדר‪ ...‬וקפצה לו הארץ'‪ .‬משמע‬ ‫הוא לשון קיפול והשתטחות( היינו שהיום‬ ‫בניו‪ .‬אכן זו היתה דרכו של עשו בקביעות‪ ,‬כפי‬ ‫שהיתה לו קפיצת הדרך מחרן חזרה לבית קל‪,‬‬ ‫התקפל והשתטח כלפי מטה ונהיה מיד לילה‬ ‫שמצינו בדומה לזה בפרשת וישלח כאשר‬ ‫אך את דרכו לחרן עשה בלא קפיצת הדרך‪,‬‬ ‫למען ילין שם יעקב‪.‬‬ ‫פגש עשו את יעקב כתיב 'וישא את עיניו וירא‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬באליעזר מצאנו שכשהלך לשם‬ ‫את הנשים ואת הילדים'‪ ,‬קודם נשים ואח"כ‬ ‫בשליחות אברהם קפצה לו הדרך מיד‪ ,‬ככתוב‪,‬‬ ‫ויפגע במקום‪ ...‬ויקח מאבני המקום‬ ‫ילדים‪ .‬הבדל נוסף יש ביניהם בפסוקים‪,‬‬ ‫ואבא היום אל העין ופירש"י היום יצאתי‬ ‫וכו' מפסוק זה דרשו חז"ל כי יעקב תיקן תפילת‬ ‫שבעשו כתיב 'ויקח' וביעקב כתיב 'ויקם יעקב‬ ‫והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה לו הדרך‪ ,‬ויש‬ ‫ערבית‪ ,‬ובפרקי דר"א איתא 'לקח יעקב י"ב‬ ‫ויקח' ויש לבאר זאת‪ ,‬כי עשו היה איש שדה‬ ‫להבין למה ביעקב לא קפצה לו הדרך לחרן‪,‬‬ ‫אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו‬ ‫ולא חסר אלא קיחה משא"כ יעקב שהיה 'איש‬ ‫רק בחזרתו לבית קל? ואפשר לתרץ עפ"י‬ ‫ושם אותן מראשותיו באותו מקום' והאיר אחי‬ ‫תם יושב אהלים' היה צריך קודם לקום‬ ‫דברי הקדושת לוי בפר' חיי שרה שיישב את‬ ‫הרב אליהו זצ"ל כי בפסוקים כאן מרומז תפילת‬ ‫מישיבתו ורק אז 'ויקח'‪.‬‬ ‫דברי רש"י שפי' שעלו המים לקראת רבקה‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬כדלהלן‪ :‬י"ב אבנים הם י"ב‬ ‫הגדול בבית המקדש וכו׳ עכ״ל‪ ,‬יעו״ש( ‪.‬‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫ותהר ותלד בן ותאמר אסף‬ ‫)הגם ששינת עראי בבית מדרש אינו‬ ‫ואפשר לומר ע״פ שיטת יראים בסי׳ ת״ט‪,‬‬ ‫אלקים את חרפתי‪ ,‬ותקרא את שמו יוסף‬ ‫אסור(‪ ,‬ועכ״פ מצד זה אתי שפיר לשון‬ ‫וז״ל‪ ,‬מורא מקדש‪ ,‬ויראת מאלקיך‪ ,‬צוה‬ ‫לאמר יסף ה׳ לי בן אחר‪ ,‬והנה צריך לדעת‬ ‫״כזה״‪ .‬והנה עי׳ בכלי יקר ד״ה אכן יש ה׳‬ ‫בהכנס אדם למקדש או בבית הכנסת או‬ ‫למה למעשה נקרא שמו יוסף ועי׳ ברשב״ם‬ ‫במקום וגו׳ וז״ל‪ ,‬הזכיר ג׳ פעמים לשון‬ ‫לבית המדרש וכו׳ דכתיב בפ׳ בהר 'את‬ ‫ד״ה ותקרא את שמו יוסף שכ׳ ששם יוסף‬ ‫מקום כנגד ג׳ מקדשים וכו׳ עכ״ל‪ ,‬עי״ש‬ ‫שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו וכו׳ עכ״ל‪,‬‬ ‫משמש שני אמירות אסף ויוסף‪ ,‬והנה ע״פ‬ ‫שכ׳ כנגד בית ראשון בית שני ובית שלישי‬ ‫נמצא לפי היראים שמורא מקדש קאי על‬ ‫רמז יש לומר שיוסף הוא מידת היסוד‪,‬‬ ‫שיבנה במהרה בימינו‪ ,‬אמנם לפי דברינו‪,‬‬ ‫בית המדרש ובית הכנסת מדאורייתא‪,‬‬ ‫ובמידת היסוד צריך להיות ענין אסיפה ר״ל‬ ‫יש לומר שג׳ פעמים מקום‪ ,‬הם כנגד בית‬ ‫שכולם ילפינן מחד קרא ומקדשי תיראו‪,‬‬ ‫למנוע את עצמו‪ ,‬אבל זה נוגע רק במי ששייך‬ ‫המקדש בית המדרש ובית הכנסת‪,‬‬ ‫ולפי זה הן הן דברי רש״י כאן‪ ,‬לא ישנתי‬ ‫הוספות )שכל כמה שיש יותר להוסיף‪,‬‬ ‫שכולם בכלל ״ומקדשי״‪) ,‬ועי׳ שו״ת חתם‬ ‫במקום קדוש ״כזה״‪ ,‬ר״ל‪ ,‬לאו דוקא מקום‬ ‫האסיפה יותר כאשר הוא מאסיף( והוא אינו‬ ‫סופר או״ח סי׳ יב‪ ,‬מה שהביא בשם‬ ‫זה לבד הוא דאסור לישן בה )מפני‬ ‫מוסיף אלא מונע את עצמו ומאסיף הוא‬ ‫תשובת הרשב״א ובא״ד ז״ל וע״כ כתב‬ ‫ומקדשי תיראו(‪ ,‬אלא אף מקום קדוש‬ ‫נקרא יוסף‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬ ‫הרשב״א וכו' חזן של מקדש מעט ככהן‬ ‫״כזה״ והוא בית המדרש ובית הכנסת ג״כ‪,‬‬ ‫ג‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫י‡מר ליעקב שטוב לי לתת ‡ת בתי לך ל‡ש‪ ‰‬מ‡שר‬ ‫ויקץ יעקב משנתו )כח‪ ,‬טז( על יעקב‬ ‫ל‡יש ‡חר‪ ,‬ו‪‰‬ל‡ שום רשע ל‡ יסכים לתת ‡ת בתו‬ ‫‪‡‬מר 'וייקץ יעקב מש‪‬תו וי‡מר‪‡ ,‬כן יש ‪ '‰‬במקום‬ ‫ל‡„ם שומר תור‪ ‰‬ומצוות‪ ,‬ומ„וע ‡ם כן במקר‪ ‰‬ז‪‰‬‬ ‫‪‰‬ז‪‰ – '‰‬ו‡ קם מי„ לעבו„ ‡ת בור‡ו‪ ,‬ו‡ילו על‬ ‫לבן מע„יף שיעקב יש‡ ‡ת בתו ל‡ש‪ ‰‬ול‡ עשו‬ ‫פרע‪‡ ‰‬מר 'וייקץ פרע‪ ,‰‬ויישן ויחלום ש‪‬ית' –‬ ‫‪‰‬רשע? ‡ל‡ ‪‰‬בי‡ור ‪‰‬ו‡ שכל ז‡ת ‡מר לבן מתוך‬ ‫‪‰‬ו‡ חזר לישון‪‰) ...‬רבי ר' מ‡יר מפרעמישל‡ן‬ ‫רשעות‪ ,‬וחשב‪‰ :‬ל‡ ביתי צ„קת‪ ,‬ו‡פילו ‡ם ‪‰‬י‡‬ ‫זי"ע(‬ ‫תי‪‬ש‡ לרשע‪ ,‬ת‪‰‬פוך ‡ותו לצ„יק‪ ,‬ו‡ם כן ע„יף‬ ‫שתתחתן עם יעקב‪ ,‬ש‪‰‬ו‡ ממיל‡ צ„יק‪ ,‬ובכך ירווח לי‬ ‫ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש והיה‬ ‫שי‪‰‬י‪ ‰‬פחות צ„יק בעולם‪) .‬חי„ושי מ‪‰‬ר״ם שיק(‬ ‫ה' לי לאלוקים )כח‪ ,‬כ( יעקב ביקש ש‡ף כ‡שר‬ ‫יתן לו ‪‰‬קב"‪ ‰‬לחם ל‡כול וב‚„ ללבוש וי‪‰‬י‪ ‰‬לו‬ ‫ויאהב גם את רחל מלאה )כט‪ ,‬ל( ‪‬יתן‬ ‫כל טוב ושפע רב ל‡ ישכח ח"ו ‡ת ‪‰‬שי"ת‪‡ ,‬ל‡‬ ‫לפרש שיעקב ‡‪‰‬ב ‡ת רחל ‚ם מסיבת ל‡‪ ,‰‬כלומר‪:‬‬ ‫ו‪‰‬י‪ ‰‬לי ל‡לוקים‪.‬‬ ‫שע"י של‡‪ ‰‬רימת‪‡ ‰‬ת יעקב ורחל ל‡ סיפר‪ ‰‬לו מז‪‰‬‬ ‫‪ -‬מ„‪ ‰‬טוב‪ ‰‬זו של רחל ‪‰‬שפיע‪ ‰‬על יעקב שי‡‪‰‬ב‬ ‫ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש )כח‪,‬‬ ‫‡ות‪ ‰‬יותר ויותר‪) .‬רבי שלמ‪ ‰‬קלי‚ער(‬ ‫כ( חז"ל ‡מרו כל מי ש„ו‡‚ „‡‚ת מחר ‪‰‬רי ז‪‰‬‬ ‫מקט‪‬י ‡מו‪ ,‰‬וצריך ‡„ם ל‪‰‬תפלל בכל יום על‬ ‫הפעם אודה את ה' ותעמוד מלדת )כט‪,‬‬ ‫‡ותו ‪‰‬יום בלב„‪ ,‬וז‪‰‬ו שביקש יעקב ו‪‬תן לי לחם‬ ‫ל‪ (‰‬כ‡שר ‪„‡‰‬ם מו„‪ ‰‬לקב"‪ ‰‬על חס„יו ו‪‬ותן שבח‬ ‫ל‡כול וב‚„ ללבוש‪ ,‬ש‪‰‬לחם שי‪‰‬י‪ ‰‬לו י‪‰‬י‪‰‬‬ ‫ו‪‰‬ו„י‪ ‰‬על ‪‰‬עבר‪ ,‬עליו ל‪‰‬וסיף מי„ ולבקש ‚ם על‬ ‫למ‡כל ול‡ ל‪‰‬יח למשמרת‪ ,‬וכן ש‪‰‬ב‚„ י‪‰‬י‪‰‬‬ ‫‪‰‬עתי„‪ ,‬של‡ תיפסק ‪‰‬ברכ‪ .‰‬ולכן "ותעמו„ מל„ת"‪,‬‬ ‫ללביש‪ ‰‬ול‡ ל„ברים ‡חרים‪.‬‬ ‫מפ‪‬י ש‡מר‪‰ ‰‬פעם ‡ו„‪‡ ‰‬ת ‪ ,'‰‬ול‡ בקש‪ ‰‬על‬ ‫‪‰‬עתי„ )חוז‪ ‰‬מלובלין(‬ ‫וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך‬ ‫)כח‪ ,‬כב( מ‪ ‰‬ש'עשר ‡עשר‪‬ו' ו‡תן לצ„ק‪ ‰‬ז‪‰‬‬ ‫מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי‬ ‫‪‰‬ו‡ '‡שר תתן לי'‪ ,‬כי רק ז‪ ‰‬יש‡ר ל‪‰‬יות שלי‬ ‫)ל‡‪ ,‬לו( מ‪ ‰‬פשעי ומ‪ ‰‬חט‡תי כי „לקת ‡חרי‪‡ .‬ם לבן‬ ‫ל‪‬צח‪ ,‬מ‪ ‰‬ש‡ין כן ‪‰‬ק‪‬י‪‬ים ‪‚‰‬שמיים‪ ,‬ש‡ין ל‪‰‬ם‬ ‫„ולק ‡חרי ורוצ‪ ‰‬בקרבתי‪ ,‬סימן שיש בי פ‚ם‪ ,‬לכן ‡‪‬י‬ ‫קיום‪) .‬קומץ ‪‰‬מ‪‬ח‪(‰‬‬ ‫שו‡ל מ‪ ‰‬פשעי ומ‪ ‰‬חט‡תי‪) .‬בעל שם טוב(‬ ‫ויחבק לו וינשק לו )כט‪ ,‬י‚( ‡בל‬ ‫לבסוף כ‡שר יעקב ‪‰‬לך ל„רכו ולבן שב למקומו‪,‬‬ ‫כתוב "וי‪‬שק לב‪‬יו ולב‪‬ותיו" ‪ -‬ול‡ ליעקב‪ ,‬לפי‬ ‫אמרי גידולי יעקב שלמה‬ ‫שכ‡שר ב‡ יעקב ‡ל לבן חשב לבן בלבו שיש לו‬ ‫מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א‬ ‫‡ב‪‬ים טובות ומר‚ליות מוסתרות בפיו‪ ,‬כמו‬ ‫לע"נ חמיו‪ ,‬הרה״ח ר׳ יעקב שלמה‬ ‫שמבי‡ רש"י בשם ‪‰‬מ„רש‪ ,‬ולכן ‪‬שק לו‪‡ ,‬בל‬ ‫בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין‬ ‫כ‡שר ‪‰‬לך יעקב ממ‪‬ו‪ ,‬י„ע כבר ש‡ין לו‪ ,‬ועל כן‬ ‫ל‡ ר‡‪ ‰‬כל תועלת ל‪‬שקו‪) ...‬חפץ חיים(‬ ‫ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה‬ ‫)כט‪ ,‬י„( יש ל‪‰‬בין כפילות ‪‰‬לשון 'עצמי ובשרי'‪.‬‬ ‫ויש לומר כי יעקב ‪‰‬י‪ ‰‬קרוב ללבן ‚ם מצ„ יצחק‬ ‫‡ביו‪ ,‬כי בתו‡ל ‡בי לבן ‪‰‬י‪ ‰‬בן ‪‬חור ‡חי ‡בר‪‰‬ם‪,‬‬ ‫ו‚ם מצ„ ‡מו רבק‪ ‰‬ש‪‰‬ית‪‡ ‰‬חות לבן‪ .‬ו‪‡ ‰‰‬מרו‬ ‫חז"ל כי עצמותיו של ‡„ם ב‡ים מכח ‡ביו‪ ,‬ובשרו‬ ‫מכח ‡מו‪ .‬ז‪ ‰‬ש‡מר לבן ליעקב "עצמי"‪ ,‬קרוב‬ ‫‡ת‪ ‰‬לי מצ„ ‡ביך‪" ,‬ובשרי" קרוב מצ„ ‡מך‪) .‬קול‬ ‫‡לי‪‰‬ו(‬ ‫ויאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי‬ ‫אותה לאיש אחר )כט‪ ,‬יט( ‪‰‬יתכן שלבן ‪‰‬רשע‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫ד‬ ‫מתיק א כדוב שא‬ ‫הלילה למרות שכביכול זה מקטין את‬ ‫ובפומבי כי רצונם ושאיפתם לפגוע‬ ‫ולהזיק לעם ישראל‪ .‬מטרתם ורצונם היו‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫כוחו ומעמדו‪ .‬לבן‪ ,‬כנאמן לדרכו‬ ‫הרעה‪ ,‬חפץ היה להוכיח ליעקב אבינו‪,‬‬ ‫ברורים לכל‪ ,‬וממילא היה קל יותר‬ ‫ולהניח ליעקב להמשיך את דרכו‬ ‫ואולי התכוון יותר לבניו של יעקב עד‬ ‫להישמר מפניהם‪ .‬לעומתם‪ ,‬לבן הסתובב‬ ‫בשלום‪ ,‬ואם כן לא מובן מדוע הוצרך‬ ‫כמה חשוב ומוערך הוא אצל הקב״ה‪.‬‬ ‫כסבא חביב ונחמד‪ .‬כבר בבוא יעקב לביתו‬ ‫לבן לגלות סוד זה ליעקב‪ ,‬הרי בכך הוא‬ ‫הנה‪ ,‬לא רק אתה‪ ,‬יעקב‪ ,‬זכאי‬ ‫הוא רץ לקראתו‪ ,‬חיבקו ונישקו‪ ,‬במפגש‬ ‫עוקר את כל איומיו והפחדותיו‬ ‫להתגלות הקב״ה אליך‪ .‬לא רק איתך‬ ‫הראשון ביניהם יצאו מפיו המילים‬ ‫מהשורש‪ ,‬כעת‪ ,‬ברור ליעקב שלכל דברי‬ ‫הוא מדבר‪ ,‬אף אני מקבל שיחות‬ ‫הבאות‪ ,‬״אך עצמי ובשרי אתה‪ ...‬אחי‬ ‫לבן‪ ,‬טענותיו והתרסותיו כלפיו אין כל‬ ‫שכאלו‪ .‬גם לי הוא בא בחלום הלילה‬ ‫אתה הגידה לי מה משכרתך״‪) .‬כט‪ ,‬יד‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫ערך מול אזהרתו הברורה של הקב״ה‪,‬‬ ‫ומנחה אותי כיצד לנהוג‪ .‬ואדרבה‪ ,‬על‬ ‫גם בתום המרדף אחר יעקב היו לו‬ ‫מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬טרח לבן לספר זאת‪ ,‬מדוע‬ ‫אך שאין זו אמונתי‪ ,‬למרות שהוא לא‬ ‫״טענות״ מדוע לא אפשרו לו לנשק את‬ ‫גילה ליעקב כל כך מהר שאין לו כל‬ ‫האלקים שלי‪ ,‬אלא ״א‪-‬לקי אביכם״‬ ‫צאצאיו‪ ,‬כיצד מנעו ממנו להקרין את‬ ‫יכולת לפגוע ולהזיק לו?‬ ‫)לא‪ ,‬כט(‪ ,‬אני ממושמע אליו ולא פוגע‬ ‫חיבתו ואהבתו כלפי יעקב ומשפחתו‪ .‬על‬ ‫והעניין יתבאר לפי הדברים‬ ‫בכם לרעה‪ .‬אני אדם ישר והגון‪ .‬מקבל‬ ‫אף שבתוכו ביקש הוא לעקור את הכל‪,‬‬ ‫הבאים‪ ,‬בבואנו לתאר את מידת‬ ‫הוראות ושומע לציווי ה׳‪ .‬כלומר‪ ,‬גם‬ ‫למרות שכל העת חרש הוא מזימות כיצד‬ ‫רשעותו של לבן הארמי אומרים אנו‬ ‫כאן בשיא רשעותו ורצונו לפגוע‬ ‫להתנכל ולפגוע בהמשכיות של עם‬ ‫בהגדה של פסח ״צא ולמד מה ביקש לבן‬ ‫ביעקב‪ ,‬גם כשלכל היה ברור מדוע‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא הראה עצמו כלפי חוץ כאוהב‬ ‫הארמי לעשות ליעקב אבינו‪ .‬שפרעה לא‬ ‫הוא אסף את אנשיו לרדוף אחרי‬ ‫וכדואג‪ ,‬ככזה שכל מגמתו היא להיטיב‬ ‫גזר אלא על הזכרים‪ ,‬ולבן ביקש לעקור‬ ‫יעקב‪ ,‬מה היה רצונו להשיג בתום‬ ‫ולהועיל ליעקב אבינו‪ .‬ואם כן‪ ,‬בשונה‬ ‫את הכול"‪ .‬נדרשים אנו להבין מדוע‬ ‫אותו מרדף‪ ,‬חשוב היה לו להראות את‬ ‫מפרעה‪ ,‬המן ויתר הרשעים שפיהם וליבם‬ ‫בעניינו של לבן‪ ,‬בשונה מיתר הרשעים‬ ‫טלפיו ולומר‪ ,‬ראו כי טהור אני‪ .‬דעו כי‬ ‫השונאים והמתעבים את עמנו היה שווה‪,‬‬ ‫שקמו לעמנו לכל אורך ההיסטוריה‪,‬‬ ‫גם אליי מתגלה הקב״ה‪.‬‬ ‫את רשעותו ודרכו הרעה של לבן צריכים‬ ‫נאמרה הדרישה ״צא ולמד״‪ ,‬למה רק‬ ‫כדי להבין ברשעותו של‬ ‫ללמוד‪ .‬כדי לעמוד על ״בקשתו לעקור את‬ ‫אצל לבן ישנו חיוב‪ ,‬או צורך להבין מה‬ ‫אדם כזה‪ ,‬על מנת לעמוד על עומק‬ ‫הכל״ מוכרחים לצאת וללמוד‪.‬‬ ‫הוא ביקש?‬ ‫רצונו להרע ולהזיק מוכרחים לצאת‬ ‫לאור הדברים הללו נוכל להבין‬ ‫אלא‪ ,‬מובא בשם הגר״א זיע״א‬ ‫וללמוד‪.‬‬ ‫היטב את כוונתו של לבן בספרו את חלום‬ ‫שכל רשעי ואויבי ישראל הצהירו בגלוי‬ ‫מתיקות הצדיקים‬ ‫די שול פון בת עין אין צפת שטייט‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫נאך היינט און מען קען זעהן אז א האלבע‬ ‫שד"ר גענטפערט "מען דארף זיין אין א חשובע‬ ‫צום בת עין און די רבי האט אים געפרעגט "וואס‬ ‫שול איז אלט און א האלבע איז ניי‪ ,‬דאס איז‬ ‫מדריגה דאס צו קענען זעהן‪ ,‬אויב זעהסטו נישט‬ ‫טוט זיך אין ארץ ישראל" האט ער גענטפערט‬ ‫ווייל דער בת עין האט אמאל געהייסן דעם‬ ‫דארפסטו תשובה טון און זיך פירן ווי ס'דארף צו‬ ‫אז די שטיינער אין ארץ ישראל לייכטן אזוי ווי‬ ‫גאנצן ציבור אין בית המדרש זאלן זיך‬ ‫זיין"' אין א שפעטערע געלעגענהייט האט דער‬ ‫פערלשטיינער‪ .‬ווען דער בת עין האט דאס‬ ‫צוזאמענשטופן נעבן אים און תיכף דערויף‬ ‫בת עין געמאכט א סעודה און האט געלאדענט‬ ‫געהערט האט ער זיך צוזאמענגעפאקט און האט‬ ‫איז געווען א ערד ציטערניש‪ ,‬האלב פונם בית‬ ‫אויך דעם שד"ר‪ ,‬בשעת די סעודה האט דער בת‬ ‫זיך געצויגן קיין ארץ ישראל און זיך בעזעצט‬ ‫המדרש איז איינגעפאלן און די צווייטע האלב‬ ‫עין פארציילט די מעשה און האט צוגעלייגט‬ ‫אין צפת‪ .‬שוין זייענדיג אין ארץ ישראל האט‬ ‫דארט ווי דער בת עין איז געשטאנען מיטן‬ ‫"היינט ווען איך בין אויפגעשטאנען חצות האב‬ ‫זיך געמאכט אמאל אז דער בת עין האט‬ ‫גאנצן ציבור איז געבליבן גאנץ און יעדער‬ ‫איך געזעהן די שטיינער לייכטן און וועגן דעם‬ ‫באגעגענט דעם שד"ר און אים אנגעמערקט אז‬ ‫איז געראטעווען געווארן פון טויט‪.‬‬ ‫האט איך געמאכט דעם סעודה‪.‬‬ ‫ער זעהט נישט די שטינער לייכטן‪ ,‬האט דער‬ ‫זכותים‬ ‫‪‰‬יל„ מש‪ ‰‬חיים בן מרים רחמ‪ ‰‬לרפו‡‪ ‰‬שלימ‪‰‬‬ ‫יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב‪-‬דראביטש‬ ‫דואר‪46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 :‬‬ ‫‪AteresTzviLW@gmail.com‬‬