מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — ויצא (2026-11-16)

מעדני דבש פרפראות מדובשים
המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א
ליקוטי גידולי אברהם -מו” ‰ר' גדלי' האפמאן שליט”‡
לע״‡ ביו ‰ר‰״ח ר◊ אברהם ב‰ר‰״ח ר◊ מש ‰צבי ז״ל
ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו פי' :יעקב אבינו לקט אבנים ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו )כח ,י‡( ברש"י‰ :תחילו
והניחן מראשותיו שיוכל להניח עליהן ראשו ,פירש"י התחילו מריבות זו עם זו וכו' מי„ עש‡ן ‰קב"‡ ‰בן ‡חת וכו' .יש ל„ק„ק‡ :ם כבר
מריבות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת עש ‰ס וכל ‡‰בים עשו ל‡בן ‡חת ,מ„וע ל‡ עש ‰ס יותר ‚„ול
עלי יניח צדיק את ראשו ,מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וכו' .וקשה ,אם שי‰פכו ל„בר רך שי‰י ‰יותר וח‡ .ל‡ מכיוון ש‰ס עש ‰על י„י
כבר נעשה לו נס כזה שכל האבנים נהפכו לאבן אחת ,למה לא נהפכה ש‡‰בים רבו ,ל‡ רצ‰ ‰קב" ‰שיי‰פך ל„בר וח ,כ„י ללמ„ו שממריב‰
האבן לכרית רכה ,כי נס הוא נס ולא יפלא מה' אבן או כרית? ונראה, ל‡ יכול לצ‡ת „בר וח‚‰) .ר"‡(
כי התירוץ נרמז ברש"י ,שאומר :התחילו מריבות זו עם זו ,וכאשר יש
מריבות ומחלוקת לא יוצא כרית ,רק יוצא אבן ,וד"ל .לפני כחודש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה )כח ,יב( בו‡
פגש בי אברך ירושלמי וכבר מרחוק החל לצחוק ,ונתקרב אלי ואמר ור‡ ‰מ ‰בין חלום לחלום .יעקב ‡ביו חלם על סולם ‰מוצב ‡רצ ‰ור‡שו
לי ששמע ממני ווארט זה באחד מדרשותיי לפני יותר מעשר שנים. מ‚יע ‰שמימ ,‰ומל‡כי ‡לוקים עולים ויור„ים בו ,ו‚ם פרע ‰חלם חלום,
לא זכרתי כלל מזה ,ולכן אינני יודע אם זה חידוש שלי או ששמעתי ‡ך מ ‰ר‡ ‰בחלומו? ו ‰‰מן ‰י‡ור עולות שבע פרות' -ב‰מות ‰ו‡ רו‡.‰
המשך בעמוד ד' )‰רבי ר' מ‡יר מפרעמישל‡ן זי"ע(
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה )כח ,יב( 'סולם' -
ב‚ימטרי‡ ממון' ,מוצב ‡רצ‰ - '‰ו‡ „בר ‡רצי‡ ,בל 'ר‡שו מ‚יע ‰שמימ,'‰
מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א ומ‡„ יש ליז‰ר בז ‰כי 'מל‡כי ‡לוקים עולים' עם ז ‰לשמים ‡בל ח"ו ‚ם
וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן ה׳ במקום הזה ואנכי לא 'יור„ים' לש‡ול תחתית) .מ‚ל ‰עמוקות(
ידעתי פירש״י שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה .יש
לדייק בלשונו ״כזה״ שהיה לו לומר לא ישנתי במקום קדוש זה, והיה זרעך כעפר הארץ )כח ,י„( בי ישר‡ל משולים לעפר
‡‰רץ .מן ‡‰רץ מפיקים ‰כול ,ו‡ף-על-פי-כן „ורכים עלי) .‰עיטורי תור(‰
או ,לא ישנתי במקום זה ,אבל לשונו במקום קדוש כזה צריך עיון.
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
-שמועסן פון הרה"ק מהרנ"ץ מ'זידיטשוב זי"ע – איבערגעזעצט פון די טעיפס מתיקות הצדיקים
א שד"ר )שלוחא דרבנן( אזוי האט מען גערופן אוועק י"ב כסלו תר"א זייענדיג 80יאר(. הרה"ק אברהם דוב מאווריטש זי"ע
די אידן פון ארץ ישראל וואס פעלגן ארויסגיין בעל מחבר ספר בת עין
קיין חוץ לארץ זאמלען געלט פאר די בני תורה אין די צייט וואס רבי אברהם דוב האט געדינט )רבי אברהם דוב איז געבוירן געווארן בערך תק"כ די
אין ארץ ישראל .ווען דער שד"ר איז אנגעקומען אלס רב אין אווריטש איז אנגעקומען אין שטאט יאר פון די פטירה פון בעל שם טוב הקדוש און איז
המשך בעמוד ד'
– צא ולמד מה ביקש לבן הארמי -מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א מוסר בדבש
שהוא ואנשיו גיבורים ואנשי חיל הם ,אך לבני ולבנותי״ ,הוא מצהיר את המילים באמצע בריחתו של יעקב מבית
לאור האזהרה הברורה שהוא קיבל הבאות ,״יש לאל ידי לעשות עמכם רע וא- לבן ,בהגיעו להר הגלעד ,הצליח לבן
מהקב״ה הרי שאין לו כל יכולת לפגוע לקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר להדביק את הקצב ולהשיגו .והנה ,שיחה
ולהזיק ליעקב .כלומר ,שהמרדף כולו לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע״ )לא ,כט(. מוזרה מתנהלת לכאורה בין יעקב ללבן.
אחר יעקב ומשפחתו היה לשווא ומה אם ננסה לתרגם את דברי לבן לאחר שלבן השמיע את טענותיו הקשות
שנותר לו כעת הוא רק לשוב על עקבותיו במילים פשוטות נבין שהוא בעצם הצהיר כלפי יעקב ,״ותגנוב את לבבי ותנהג את
המשך בעמוד ב' בצורה ברורה כי על אף כוחו הרב ,למרות בנותי כשבויות חרב״ ,״ולא נטשתני לנשק
ב מתיק א כדובשא
מעדני דבש
ואח"כ כתוב ותשאב ,שמשמע שהייתה צריכה המשך מעמוד א'
לשאוב מתוך הבאר ,והסביר ,כי כאשר רצתה ברכות האמצעיות מאתה חונן עד שומע את זה ממאן דהו) .הגהות הבחור הזעצער...
לשתות לעצמה עלו המים להקל מעליה ,אך תפילה ,וכבר פסק הרמב"ם כי אין לבקש הי"ב במדור פרפראות מדובשים מובא הטייטש
כאשר רצתה לשאוב לאליעזר ולגמול חסד אזי ברכות בלא ג' לפניהם ולאחריהם ,נאמר כאן, בשם הגר"א( .ואם כבר בצחות עסקינן ,מעשה
זה כבר מצוה ,ועל מצוה יש לטרוח ולהתאמץ, 'אין ז"ה כי אם בית אלוקים' ז"ה גי' י"ב ,היינו שבא יהודי אל חצרו של הרה"ק מבעלזא זצ"ל
ולפום צערא אגרא .כן הדבר לענייננו ,כאשר שזה לבד אין ראוי להתפלל ,אלא 'וז"ה שע"ר והיו שם כסאות שהמושב היה עשוי מחוטי קש
יצא יעקב לחרן יצא בשליחות הוריו לקיים השמים' שצריך גם את הו' ברכות של לפניהם מתוחים מעשה אומן שתי וערב וחורים
מצוות כיבוד אב ואם ,ולזה אין קיצורי דרך כי ולאחריהם וביחד י"ח ברכות ,וז"ה גי' י"ח, אוריריים קטנים ביניהם ,ויהי אך ישב זה על
אם עליו לטרוח ולהתאמץ ויקבל שכר שע"ר ר"ת שמונה עשר .והוספתי לו שגם הכסא ומרוב משא נקרע כל המושב והאיש צנח
פסיעות ,משא"כ כאשר ביקש לחזור ולהתפלל ששת הברכות הנ"ל מרומזות בפסוקים פנימה ,והקהל במקום צחקו קצת .ראה הרבי את
בבית קל מבלי שנצטווה על כך ,לזה אכן זכה 'ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי פניו המבויישות ,נענה ואמר :אל לכם לצחוק
והיתה לו קפיצת הדרך. יצחק' אלו ג' ברכות ראשונות שהם כנגד עליו ,שהרי ודאי צדיק הוא ,שכן אירע לו נס כמו
האבות' ,האבן אשר שמתי מצבה' זהו ברכת יעקב אבינו ,שכאשר בא זה לשבת על הכסא ,כל
הבה את אשתי פירש"י 'מתי אעמיד העבודה כנגד מזבח' ,והיה ה' לי לאלוקים' זהו חור וחור אמר עלי יניח צדיק ...מיד עשאן
י"ב שבטים' .דברי רש"י מרומזים במילה מודים ,ושבתי בשלום זהו ברכת החתימה הקב"ה חור אחד גדול וכולן זכו בו.
'הב"ה' שהיא גימטריה י"ב ,ולזה ביקש 'הבה' שים שלום.
שלא יעכבנו כי עליו להעמיד י"ב שבטים. וילן שם כי בא השמש פירש"י 'שקעה
אין זה כי אם בית אלקים פירש"י לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם'.
ויקם יעקב ויקח את בניו ואת נשיו, 'כי מטי לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום ודבר זה מרומז בפסוק הראשון בפרשתנו :ויצא
פירש"י הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו ,יהב יעקב מבאר שבע וילך חרנה' ר"ת יום שוח )שוח
נקבות לזכרים שנא' ויקח עשו את נשיו ואת דעתיה למהדר ...וקפצה לו הארץ' .משמע הוא לשון קיפול והשתטחות( היינו שהיום
בניו .אכן זו היתה דרכו של עשו בקביעות ,כפי שהיתה לו קפיצת הדרך מחרן חזרה לבית קל, התקפל והשתטח כלפי מטה ונהיה מיד לילה
שמצינו בדומה לזה בפרשת וישלח כאשר אך את דרכו לחרן עשה בלא קפיצת הדרך, למען ילין שם יעקב.
פגש עשו את יעקב כתיב 'וישא את עיניו וירא לעומת זאת ,באליעזר מצאנו שכשהלך לשם
את הנשים ואת הילדים' ,קודם נשים ואח"כ בשליחות אברהם קפצה לו הדרך מיד ,ככתוב, ויפגע במקום ...ויקח מאבני המקום
ילדים .הבדל נוסף יש ביניהם בפסוקים, ואבא היום אל העין ופירש"י היום יצאתי וכו' מפסוק זה דרשו חז"ל כי יעקב תיקן תפילת
שבעשו כתיב 'ויקח' וביעקב כתיב 'ויקם יעקב והיום באתי ,מכאן שקפצה לו הדרך ,ויש ערבית ,ובפרקי דר"א איתא 'לקח יעקב י"ב
ויקח' ויש לבאר זאת ,כי עשו היה איש שדה להבין למה ביעקב לא קפצה לו הדרך לחרן, אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו
ולא חסר אלא קיחה משא"כ יעקב שהיה 'איש רק בחזרתו לבית קל? ואפשר לתרץ עפ"י ושם אותן מראשותיו באותו מקום' והאיר אחי
תם יושב אהלים' היה צריך קודם לקום דברי הקדושת לוי בפר' חיי שרה שיישב את הרב אליהו זצ"ל כי בפסוקים כאן מרומז תפילת
מישיבתו ורק אז 'ויקח'. דברי רש"י שפי' שעלו המים לקראת רבקה שמונה עשרה ,כדלהלן :י"ב אבנים הם י"ב
הגדול בבית המקדש וכו׳ עכ״ל ,יעו״ש( .
המשך מעמוד א'
ותהר ותלד בן ותאמר אסף )הגם ששינת עראי בבית מדרש אינו ואפשר לומר ע״פ שיטת יראים בסי׳ ת״ט,
אלקים את חרפתי ,ותקרא את שמו יוסף אסור( ,ועכ״פ מצד זה אתי שפיר לשון וז״ל ,מורא מקדש ,ויראת מאלקיך ,צוה
לאמר יסף ה׳ לי בן אחר ,והנה צריך לדעת ״כזה״ .והנה עי׳ בכלי יקר ד״ה אכן יש ה׳ בהכנס אדם למקדש או בבית הכנסת או
למה למעשה נקרא שמו יוסף ועי׳ ברשב״ם במקום וגו׳ וז״ל ,הזכיר ג׳ פעמים לשון לבית המדרש וכו׳ דכתיב בפ׳ בהר 'את
ד״ה ותקרא את שמו יוסף שכ׳ ששם יוסף מקום כנגד ג׳ מקדשים וכו׳ עכ״ל ,עי״ש שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו וכו׳ עכ״ל,
משמש שני אמירות אסף ויוסף ,והנה ע״פ שכ׳ כנגד בית ראשון בית שני ובית שלישי נמצא לפי היראים שמורא מקדש קאי על
רמז יש לומר שיוסף הוא מידת היסוד, שיבנה במהרה בימינו ,אמנם לפי דברינו, בית המדרש ובית הכנסת מדאורייתא,
ובמידת היסוד צריך להיות ענין אסיפה ר״ל יש לומר שג׳ פעמים מקום ,הם כנגד בית שכולם ילפינן מחד קרא ומקדשי תיראו,
למנוע את עצמו ,אבל זה נוגע רק במי ששייך המקדש בית המדרש ובית הכנסת, ולפי זה הן הן דברי רש״י כאן ,לא ישנתי
הוספות )שכל כמה שיש יותר להוסיף, שכולם בכלל ״ומקדשי״) ,ועי׳ שו״ת חתם במקום קדוש ״כזה״ ,ר״ל ,לאו דוקא מקום
האסיפה יותר כאשר הוא מאסיף( והוא אינו סופר או״ח סי׳ יב ,מה שהביא בשם זה לבד הוא דאסור לישן בה )מפני
מוסיף אלא מונע את עצמו ומאסיף הוא תשובת הרשב״א ובא״ד ז״ל וע״כ כתב ומקדשי תיראו( ,אלא אף מקום קדוש
נקרא יוסף ,ודי למבין. הרשב״א וכו' חזן של מקדש מעט ככהן ״כזה״ והוא בית המדרש ובית הכנסת ג״כ,
ג מתיק א כדובשא
פרפראות מדובשים
המשך מעמוד א'
י‡מר ליעקב שטוב לי לתת ‡ת בתי לך ל‡ש ‰מ‡שר ויקץ יעקב משנתו )כח ,טז( על יעקב
ל‡יש ‡חר ,ו‰ל‡ שום רשע ל‡ יסכים לתת ‡ת בתו ‡מר 'וייקץ יעקב משתו וי‡מר‡ ,כן יש '‰במקום
ל‡„ם שומר תור ‰ומצוות ,ומ„וע ‡ם כן במקר ‰ז‰ ‰ז‰ – '‰ו‡ קם מי„ לעבו„ ‡ת בור‡ו ,ו‡ילו על
לבן מע„יף שיעקב יש‡ ‡ת בתו ל‡ש ‰ול‡ עשו פרע‡ ‰מר 'וייקץ פרע ,‰ויישן ויחלום שית' –
‰רשע? ‡ל‡ ‰בי‡ור ‰ו‡ שכל ז‡ת ‡מר לבן מתוך ‰ו‡ חזר לישון‰) ...רבי ר' מ‡יר מפרעמישל‡ן
רשעות ,וחשב‰ :ל‡ ביתי צ„קת ,ו‡פילו ‡ם ‰י‡ זי"ע(
תיש‡ לרשע ,ת‰פוך ‡ותו לצ„יק ,ו‡ם כן ע„יף
שתתחתן עם יעקב ,ש‰ו‡ ממיל‡ צ„יק ,ובכך ירווח לי ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש והיה
שי‰י ‰פחות צ„יק בעולם) .חי„ושי מ‰ר״ם שיק(
ה' לי לאלוקים )כח ,כ( יעקב ביקש ש‡ף כ‡שר
יתן לו ‰קב" ‰לחם ל‡כול וב‚„ ללבוש וי‰י ‰לו
ויאהב גם את רחל מלאה )כט ,ל( יתן
כל טוב ושפע רב ל‡ ישכח ח"ו ‡ת ‰שי"ת‡ ,ל‡
לפרש שיעקב ‡‰ב ‡ת רחל ‚ם מסיבת ל‡ ,‰כלומר: ו‰י ‰לי ל‡לוקים.
שע"י של‡ ‰רימת‡ ‰ת יעקב ורחל ל‡ סיפר ‰לו מז‰
-מ„ ‰טוב ‰זו של רחל ‰שפיע ‰על יעקב שי‡‰ב
ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש )כח,
‡ות ‰יותר ויותר) .רבי שלמ ‰קלי‚ער(
כ( חז"ל ‡מרו כל מי ש„ו‡‚ „‡‚ת מחר ‰רי ז‰
מקטי ‡מו ,‰וצריך ‡„ם ל‰תפלל בכל יום על
הפעם אודה את ה' ותעמוד מלדת )כט,
‡ותו ‰יום בלב„ ,וז‰ו שביקש יעקב ותן לי לחם
ל (‰כ‡שר „‡‰ם מו„ ‰לקב" ‰על חס„יו וותן שבח
ל‡כול וב‚„ ללבוש ,ש‰לחם שי‰י ‰לו י‰י‰
ו‰ו„י ‰על ‰עבר ,עליו ל‰וסיף מי„ ולבקש ‚ם על למ‡כל ול‡ ל‰יח למשמרת ,וכן ש‰ב‚„ י‰י‰
‰עתי„ ,של‡ תיפסק ‰ברכ .‰ולכן "ותעמו„ מל„ת", ללביש ‰ול‡ ל„ברים ‡חרים.
מפי ש‡מר‰ ‰פעם ‡ו„‡ ‰ת ,'‰ול‡ בקש ‰על
‰עתי„ )חוז ‰מלובלין(
וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך
)כח ,כב( מ ‰ש'עשר ‡עשרו' ו‡תן לצ„ק ‰ז‰
מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי
‰ו‡ '‡שר תתן לי' ,כי רק ז ‰יש‡ר ל‰יות שלי
)ל‡ ,לו( מ ‰פשעי ומ ‰חט‡תי כי „לקת ‡חרי‡ .ם לבן
לצח ,מ ‰ש‡ין כן ‰קיים ‚‰שמיים ,ש‡ין ל‰ם
„ולק ‡חרי ורוצ ‰בקרבתי ,סימן שיש בי פ‚ם ,לכן ‡י
קיום) .קומץ ‰מח(‰
שו‡ל מ ‰פשעי ומ ‰חט‡תי) .בעל שם טוב(
ויחבק לו וינשק לו )כט ,י‚( ‡בל
לבסוף כ‡שר יעקב ‰לך ל„רכו ולבן שב למקומו,
כתוב "וישק לביו ולבותיו" -ול‡ ליעקב ,לפי
אמרי גידולי יעקב שלמה שכ‡שר ב‡ יעקב ‡ל לבן חשב לבן בלבו שיש לו
מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א ‡בים טובות ומר‚ליות מוסתרות בפיו ,כמו
לע"נ חמיו ,הרה״ח ר׳ יעקב שלמה שמבי‡ רש"י בשם ‰מ„רש ,ולכן שק לו‡ ,בל
בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין
כ‡שר ‰לך יעקב ממו ,י„ע כבר ש‡ין לו ,ועל כן
ל‡ ר‡ ‰כל תועלת לשקו) ...חפץ חיים(
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה
)כט ,י„( יש ל‰בין כפילות ‰לשון 'עצמי ובשרי'.
ויש לומר כי יעקב ‰י ‰קרוב ללבן ‚ם מצ„ יצחק
‡ביו ,כי בתו‡ל ‡בי לבן ‰י ‰בן חור ‡חי ‡בר‰ם,
ו‚ם מצ„ ‡מו רבק ‰ש‰ית‡ ‰חות לבן .ו‡ ‰‰מרו
חז"ל כי עצמותיו של ‡„ם ב‡ים מכח ‡ביו ,ובשרו
מכח ‡מו .ז ‰ש‡מר לבן ליעקב "עצמי" ,קרוב
‡ת ‰לי מצ„ ‡ביך" ,ובשרי" קרוב מצ„ ‡מך) .קול
‡לי‰ו(
ויאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי
אותה לאיש אחר )כט ,יט( ‰יתכן שלבן ‰רשע
המשך בעמוד הבא
ד מתיק א כדוב שא
הלילה למרות שכביכול זה מקטין את ובפומבי כי רצונם ושאיפתם לפגוע
ולהזיק לעם ישראל .מטרתם ורצונם היו המשך מעמוד א'
כוחו ומעמדו .לבן ,כנאמן לדרכו
הרעה ,חפץ היה להוכיח ליעקב אבינו, ברורים לכל ,וממילא היה קל יותר ולהניח ליעקב להמשיך את דרכו
ואולי התכוון יותר לבניו של יעקב עד להישמר מפניהם .לעומתם ,לבן הסתובב בשלום ,ואם כן לא מובן מדוע הוצרך
כמה חשוב ומוערך הוא אצל הקב״ה. כסבא חביב ונחמד .כבר בבוא יעקב לביתו לבן לגלות סוד זה ליעקב ,הרי בכך הוא
הנה ,לא רק אתה ,יעקב ,זכאי הוא רץ לקראתו ,חיבקו ונישקו ,במפגש עוקר את כל איומיו והפחדותיו
להתגלות הקב״ה אליך .לא רק איתך הראשון ביניהם יצאו מפיו המילים מהשורש ,כעת ,ברור ליעקב שלכל דברי
הוא מדבר ,אף אני מקבל שיחות הבאות ,״אך עצמי ובשרי אתה ...אחי לבן ,טענותיו והתרסותיו כלפיו אין כל
שכאלו .גם לי הוא בא בחלום הלילה אתה הגידה לי מה משכרתך״) .כט ,יד ,טו(. ערך מול אזהרתו הברורה של הקב״ה,
ומנחה אותי כיצד לנהוג .ואדרבה ,על גם בתום המרדף אחר יעקב היו לו מדוע ,אם כן ,טרח לבן לספר זאת ,מדוע
אך שאין זו אמונתי ,למרות שהוא לא ״טענות״ מדוע לא אפשרו לו לנשק את גילה ליעקב כל כך מהר שאין לו כל
האלקים שלי ,אלא ״א-לקי אביכם״ צאצאיו ,כיצד מנעו ממנו להקרין את יכולת לפגוע ולהזיק לו?
)לא ,כט( ,אני ממושמע אליו ולא פוגע חיבתו ואהבתו כלפי יעקב ומשפחתו .על והעניין יתבאר לפי הדברים
בכם לרעה .אני אדם ישר והגון .מקבל אף שבתוכו ביקש הוא לעקור את הכל, הבאים ,בבואנו לתאר את מידת
הוראות ושומע לציווי ה׳ .כלומר ,גם למרות שכל העת חרש הוא מזימות כיצד רשעותו של לבן הארמי אומרים אנו
כאן בשיא רשעותו ורצונו לפגוע להתנכל ולפגוע בהמשכיות של עם בהגדה של פסח ״צא ולמד מה ביקש לבן
ביעקב ,גם כשלכל היה ברור מדוע ישראל ,הוא הראה עצמו כלפי חוץ כאוהב הארמי לעשות ליעקב אבינו .שפרעה לא
הוא אסף את אנשיו לרדוף אחרי וכדואג ,ככזה שכל מגמתו היא להיטיב גזר אלא על הזכרים ,ולבן ביקש לעקור
יעקב ,מה היה רצונו להשיג בתום ולהועיל ליעקב אבינו .ואם כן ,בשונה את הכול" .נדרשים אנו להבין מדוע
אותו מרדף ,חשוב היה לו להראות את מפרעה ,המן ויתר הרשעים שפיהם וליבם בעניינו של לבן ,בשונה מיתר הרשעים
טלפיו ולומר ,ראו כי טהור אני .דעו כי השונאים והמתעבים את עמנו היה שווה, שקמו לעמנו לכל אורך ההיסטוריה,
גם אליי מתגלה הקב״ה. את רשעותו ודרכו הרעה של לבן צריכים נאמרה הדרישה ״צא ולמד״ ,למה רק
כדי להבין ברשעותו של ללמוד .כדי לעמוד על ״בקשתו לעקור את אצל לבן ישנו חיוב ,או צורך להבין מה
אדם כזה ,על מנת לעמוד על עומק הכל״ מוכרחים לצאת וללמוד. הוא ביקש?
רצונו להרע ולהזיק מוכרחים לצאת לאור הדברים הללו נוכל להבין אלא ,מובא בשם הגר״א זיע״א
וללמוד. היטב את כוונתו של לבן בספרו את חלום שכל רשעי ואויבי ישראל הצהירו בגלוי
מתיקות הצדיקים
די שול פון בת עין אין צפת שטייט המשך מעמוד א'
נאך היינט און מען קען זעהן אז א האלבע שד"ר גענטפערט "מען דארף זיין אין א חשובע צום בת עין און די רבי האט אים געפרעגט "וואס
שול איז אלט און א האלבע איז ניי ,דאס איז מדריגה דאס צו קענען זעהן ,אויב זעהסטו נישט טוט זיך אין ארץ ישראל" האט ער גענטפערט
ווייל דער בת עין האט אמאל געהייסן דעם דארפסטו תשובה טון און זיך פירן ווי ס'דארף צו אז די שטיינער אין ארץ ישראל לייכטן אזוי ווי
גאנצן ציבור אין בית המדרש זאלן זיך זיין"' אין א שפעטערע געלעגענהייט האט דער פערלשטיינער .ווען דער בת עין האט דאס
צוזאמענשטופן נעבן אים און תיכף דערויף בת עין געמאכט א סעודה און האט געלאדענט געהערט האט ער זיך צוזאמענגעפאקט און האט
איז געווען א ערד ציטערניש ,האלב פונם בית אויך דעם שד"ר ,בשעת די סעודה האט דער בת זיך געצויגן קיין ארץ ישראל און זיך בעזעצט
המדרש איז איינגעפאלן און די צווייטע האלב עין פארציילט די מעשה און האט צוגעלייגט אין צפת .שוין זייענדיג אין ארץ ישראל האט
דארט ווי דער בת עין איז געשטאנען מיטן "היינט ווען איך בין אויפגעשטאנען חצות האב זיך געמאכט אמאל אז דער בת עין האט
גאנצן ציבור איז געבליבן גאנץ און יעדער איך געזעהן די שטיינער לייכטן און וועגן דעם באגעגענט דעם שד"ר און אים אנגעמערקט אז
איז געראטעווען געווארן פון טויט. האט איך געמאכט דעם סעודה. ער זעהט נישט די שטינער לייכטן ,האט דער
זכותים
‰יל„ מש ‰חיים בן מרים רחמ ‰לרפו‡ ‰שלימ‰
יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב-דראביטש
דואר46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 : AteresTzviLW@gmail.com
