gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

כתר תורה · Keser Torah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכ"ז | ויצא | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה'‬ ‫גלית דעתך דאפילו נביאי לא קרית‪ ,‬דכתיב‪" :‬וידעתם כי אני ה' בפתחי את‬ ‫קנאה חיובית וקנאה שלילית‬ ‫קברותיכם"‪ .‬רק הקב"ה‪ ,‬הוא זה שיכול לתת לנו רשות לצאת מפתח הקבר‪.‬‬ ‫א"ל ר"נ‪ :‬והא כתיב "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"? זו גזירה עולמית על‬ ‫שלמה המלך אומר במשלי (כג‪ .‬יז)‪" :‬אל יקנא לבך בחטאים‪ ,‬כי אם ביראת‬ ‫כל היקום כולו‪ ,‬ואתה אומר שרק מי שמקנא בחייו ‪ -‬עצמותיו מרקיבים‪,‬‬ ‫ה' כל היום"‪ .‬היה מקום לפרש את סיום הפסוק "כי אם ביראת ה' כל‬ ‫ואילו אדם שאינו נגוע במידת הקנאה יכול להיות שלם כמו אחאי בר‬ ‫היום"‪ ,‬שאדם לא יתפעל מהחטאים ולא יקנא בהצלחתם הדמיונית‪ ,‬אלא‬ ‫יאשיה? א"ל‪ :‬ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים‪.‬‬ ‫יעסוק ביראת ה' כל היום‪ .‬אבל רבותינו לא כך מפרשים‪ ,‬אלא מבארים שזה‬ ‫לא ציווי נפרד ליראת שמים‪ ,‬כדכתיב "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל‬ ‫עכ"פ מבואר כאן שהקנאה אוכלת את לב האדם‪ ,‬ולא עוד אלא גם את‬ ‫מעמך כי אם ליראה"‪ .‬אלא מתייחס לרישא של הפסוק‪" .‬אל יקנא לבך‬ ‫עצמותיו לאחר אריכות ימים ושנים‪ .‬הקנאה ההורסת והמחריבה‪,‬‬ ‫בחטאים" ‪ -‬זוהי הקנאה השלילית‪" .‬כי אם ביראת ה' כל היום" ‪ -‬בזה יקנא‬ ‫שמוציאה את האדם מן העולם‪.‬‬ ‫לבך‪.‬‬ ‫האדם – הר געש כבוי‬ ‫מלמד אותנו שלמה המלך שישנה קנאה שלילית הורסת וישנה קנאה חיובית‬ ‫כמובן‪ ,‬בכל המידות כולם צריך אדם להכיר את עצמו‪ .‬כמו שאומרים בעלי‬ ‫בונה‪ .‬וזה שאומר שלמה‪" :‬אל יקנא לבך בחטאים" ‪ -‬זוהי הקנאה‬ ‫המוסר‪ ,‬שהאדם הוא בבחינת 'הר געש כבוי'‪ .‬כל עוד שאתה עובר‬ ‫השלילית‪ ,‬ההורסת והמחריבה‪" .‬כי אם ביראת השם כל היום" ‪ -‬בזה יקנא‬ ‫ליד ההר‪ ,‬נדמה לך הר ככל ההרים‪ ,‬יכול להיות לו יופי מקסים‪ ,‬ואתה חושב‬ ‫לבך‪ .‬כי הקנאה הזאת היא קנאה חיובית ובונה‪ ,‬והאדם צריך להשתמש בה‬ ‫לטפס עליו‪ ,‬או לבנות יישובים סביבו‪ ,‬לפתח שם חיים וחקלאות וכו'‪ .‬זה כל‬ ‫כדי לבנות את עצמו‪.‬‬ ‫עוד שההר געש לא מתפרץ‪ .‬אבל כשההר מתפרץ‪ ,‬אז זה חורבן נורא‪ ,‬אז‬ ‫רקב עצמות קנאה‬ ‫מתגלה הפרצוף האמיתי‪.‬‬ ‫קנאה הורסת ‪ -‬מפורסמים דברי רבותינו בפרקי אבות‪" :‬הקנאה והתאוה‬ ‫וכך האדם צריך להכיר את עצמו בכל פחיתות המידות שבו‪ ,‬שהם הקנאה‬ ‫והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"‪ .‬בכוח המידה הפחותה‬ ‫והתאווה והכבוד‪ ,‬או שלושתם ביחד‪ ,‬שמוציאים את האדם מן העולם‪.‬‬ ‫והשפלה הזאת יכול האדם להידרדר מטה מטה עד יציאה מן העולם‪ .‬ולא‬ ‫וכל עוד שאדם יושב בשעת השקט‪ ,‬ולא נמצא בשעת ניסיון‪ ,‬ועוד הלבה לא‬ ‫עוד אלא שהיא מרקיבה את עצמותיו גם בקבר‪.‬‬ ‫רותחת‪ ,‬אז זה פלאי פלאות‪ .‬אתה יכול לראות אותו מלאך‪ ,‬נסיך‪ .‬אבל כשהר‬ ‫געש מתפרץ‪ ,‬זה נורא נוראות‪.‬‬ ‫כפי שמספרת הגמרא במסכת שבת (קנב‪ :):‬על אותם שהיו חופרים לעבד‬ ‫באדמתו של רב נחמן‪ .‬לפתע מבטן האדמה בוקע ויוצא אדם‪ ,‬שהתברר‬ ‫וכל העבודה של "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך" (משלי ד‪ .‬יג)‬ ‫אח"כ שהוא רב אחאי בר יאשיה‪ ,‬שכבר נפטר לבית עולמו ונקבר‪.‬‬ ‫היא שהאדם ידע לחנך את עצמו‪ ,‬לשלוט על עצמו‪ ,‬ועל פחיתות‬ ‫מידותיו‪ ,‬ולא להיפך‪ .‬ובוודאי שזוהי עבודה שלמה‪ .‬כמו שאומר רבי ישראל‬ ‫אתו ואמרו ליה לר"נ‪ :‬יצא מאדמה שלך בן אדם‪ ,‬נעמד מבטן האדמה על‬ ‫מסלנט שיותר קל ללמוד את כל הש"ס מאשר לתקן פחיתות של מידה אחת‪.‬‬ ‫רגליו‪ .‬אתא ואמר ליה‪ :‬מאן ניהו מר? אמר ליה‪ :‬אנא אחאי בר יאשיה‪.‬‬ ‫אמר ליה ר"נ‪ :‬והלא אמר רב מרי‪ :‬עתידי צדיקי דהוו עפרא? איך זה אתה‬ ‫אבל זו המציאות שלנו כאן עלי אדמות‪ ,‬וכפי שמפרש הגר"א עה"פ "החזק‬ ‫ככה עומד ברמ״ח איברים ושס״ה גידים? אמר ליה‪ :‬ומאן ניהו מרי? לא‬ ‫במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך"‪ ,‬אדם שלא עוסק בעניין תיקון‬ ‫ידענא ליה‪ .‬אחאי בר יאשיה לא ידע מיהו רב מרי שמזכיר אותו רב נחמן‪.‬‬ ‫המידות‪ ,‬למה לו חיים? וזו תכלית הבריאה של האדם‪ ,‬כי האדם ביסודו הוא‬ ‫א"ל ר"נ‪ :‬והא קרא כתיב‪" :‬וישב העפר על הארץ כשהיה"‪ .‬אמר ליה‪:‬‬ ‫קודם כל בעל חי‪ ,‬יש לו את הנפש הבהמית שהיא נגועה בכל מרעין בישין‪:‬‬ ‫דאקריך קהלת לא אקריך משלי‪ ,‬דכתיב‪" :‬ורקב עצמות קנאה"‪ .‬כל מי שיש‬ ‫מרה שחורה‪ ,‬מרה ירוקה‪ ,‬מרה לבנה‪ ,‬מרה אדומה‪ .‬אלה הם הפחיתות של‬ ‫לו קנאה בליבו‪ ,‬עצמותיו מרקיבים‪ .‬וכל שאין לו קנאה בליבו‪ ,‬אין עצמותיו‬ ‫המידות‪ .‬ועל נפש בהמית זו רוכבת הנשמה הקדושה‪ ,‬ותפקיד האדם בחיים‬ ‫מרקיבים‪.‬‬ ‫חיותו לטהר ולזכך את מידותיו‪ .‬ויש בזה חכמה גדולה‪ ,‬ודרוש לזה עיסוק‬ ‫רב‪.‬‬ ‫ר"נ השתאה למראה עיניו‪ ,‬גששיה‪ ,‬לראות האם הוא בעולם הדמיון‪ .‬חזייה‬ ‫דהוי מששא‪ .‬א"ל‪ :‬ניקום מר לגבי דביתא‪ ,‬שיתארח אצלו בביתו‪ .‬א"ל‪:‬‬ ‫הקדושה באדם‪ ,‬יש אדם דקדושה ויש אדם בליעל‪ ,‬זה לעומת זה עשה‬ ‫עניין המדות – יסוד כל התורה‬ ‫אלוקים‪ .‬הבעיה היא ששני המאן דאמרין האלה שוכנים בתוך אישיות אחת‪.‬‬ ‫כשיש מאבק בין שנים‪ ,‬זה מאבק ברור‪ :‬מאבק של יעקב עם שרו של עשו‪.‬‬ ‫כל אחד מבין שמי שלא יעמול בתורה‪ ,‬ולא יפלפל בחכמה‪ ,‬ישאר עם הארץ‪,‬‬ ‫סטרא דקדושה וסטרא אחרא‪ ,‬וברור המאבק בין השנים‪ .‬אבל כשזה בתוך‬ ‫זה פשוט‪ .‬לא יתכן לגדול ולצמוח בתורה יש מאין‪ .‬ומה אתה חושב‪,‬‬ ‫אישיות אחת‪ ,‬זוהי בעיה קשה מאוד‪ .‬לאדם קשה לעכל ולתפוס את המציאות‬ ‫שבענין המידות אתה תגיע למדרגות‪ ,‬ותוכל להגיע לשלמותן‪ ,‬ולשליטה על‬ ‫הזאת‪ ,‬שהאני שבי מגלם אדם בליעל‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬שהיצר הרע לפתח חטאת‬ ‫פחיתות המידות‪ ,‬ולדעת לכוון אותם לאפיקים הנכונים בלי עבודה‪ ,‬בלי‬ ‫רובץ שוכן בקרבנו‪.‬‬ ‫משמוש ובלי פשפוש? זה פשוט לא יתכן‪ .‬עד כאן דברי יצר הרע‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫יודע כמה ענין העבודה על המידות זה יסוד כל האדם‪ .‬וכמו שאומר רבי‬ ‫וזוהי הנפש הבהמית‪ ,‬הנפש היסודית שיש לכל אדם ואדם‪ .‬ובאנו כאן לעולם‬ ‫חיים ויטאל בשערי קדושה‪ ,‬שענין המידות לא נכתב להדיא בתורה מפני‬ ‫הזה לבוא ולהשליט את האדם דקדושה על האדם בליעל‪ .‬את הנשמה‬ ‫שזה יסוד התורה כולה‪ .‬אם אין דרך ארץ אין תורה‪ .‬אבל אנחנו מוצאים‬ ‫הקדושה‪ ,‬הטהורה‪ ,‬על הנפש היסודית‪ ,‬לזכך ולטהר אותה‪ .‬והבן חיל שיוצא‬ ‫שאדם שנופל בפחיתות המידות‪ ,‬זה חמור הרבה פעמים יותר מגופי‬ ‫זכאי במלחמה‪ ,‬מנצח במלחמה‪ ,‬הוא זה שאכן קיים את ייעודו ומטרתו עלי‬ ‫מצוותיה של תורה‪ .‬כפי שמצינו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪ ,‬ועוד‬ ‫אדמות‪ .‬החזק במוסר אל תרף‪ ,‬נצרה כי היא חייך‪.‬‬ ‫הרבה מאמרי חז"ל המדברים בגנות פחיתות המידות‪.‬‬ ‫ואומרים חז"ל בברכות (נד‪ ).‬עה"פ "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" ‪-‬‬ ‫בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע‪ .‬איך עובדים ביצר הרע? אומר‬ ‫מקדש חוניו‬ ‫רבנו יונה שביצר הרע עובדים בכפליים‪ ,‬בשני מישורים‪ :‬במישור השלילי‬ ‫היום נתבונן במדת הקנאה‪ .‬איתא במנחות (פי"ג‪ ,‬מ"י)‪" :‬האומר הרי‬ ‫ובמישור החיובי‪ .‬במישור השלילי ‪ -‬על ידי שמבטלים ומכניעים את היצר‬ ‫עלי עולה יקריבנה במקדש‪ ,‬ואם הקריבה בבית חוניו לא יצא"‪.‬‬ ‫הרע‪ .‬ובמישור החיובי ‪ -‬על ידי שמשעבדים את אותם כוחות שליליים‬ ‫ומבאר הברטנורא‪ :‬בית מקדש שבנה חוניו‪ ,‬בנו של שמעון הצדיק‪,‬‬ ‫שקיימים באדם לעבודת ה'‪ ,‬מכוונים אותם לקדושה‪.‬‬ ‫באלכסנדריה של מצרים‪ .‬שמעון הצדיק‪ ,‬משיירי כנסת הגדולה‪,‬‬ ‫ובמשנה באבות‪ ,‬יהודה בן תימא אומר‪" :‬הוי עז כנמר‪ ,‬וקל כנשר‪ ,‬ורץ כצבי‪,‬‬ ‫שדמות דיוקנו היתה יוצאת לפני אלכסנדרוס מוקדון‪ .‬היו לו שני בנים‪:‬‬ ‫וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"‪ .‬וכי מלמדים אותנו‬ ‫שמעי הבכור וחוניו הצעיר‪ .‬וכשמת השאיר צוואה‪" :‬בני חוניו ישמש תחתי‬ ‫להיות בעל חי? נמר‪ ,‬אריה? הלוואי שנהיה בני אדם‪ .‬הרי 'הוא היה אומר‪:‬‬ ‫מפני שהיה בקי ורגיל בעבודה יותר משמעי אחיו"‪ .‬יש לך יותר מזה? פשוט‪.‬‬ ‫עז פנים לגיהנום‪ ,‬ובושת פנים לגן עדן'‪ .‬אלא את העזות השלילית ששורשה‬ ‫ולא היה אף אחד שיערער בדבר‪ .‬שמעי בוודאי הבין שאם אבא כך השאיר‬ ‫מנפש בליעל ‪ -‬צריכים למגר‪ ,‬זה גיהנום‪ .‬אבל "לעשות רצון אביך שבשמים"‬ ‫בצוואה‪ ,‬זה מה שצריך להיות‪.‬‬ ‫‪ -‬צריכים עזות דקדושה‪" ,‬הוי עז כנמר"‪ .‬ואל יתבייש מהמלעיגים עליו‪.‬‬ ‫ולא קיבל עליו חוניו להיות כהן גדול‪ ,‬לפי שהיה שמעי אחיו גדול ממנו שתי‬ ‫ובושת פנים לגן עדן ‪" -‬בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו"‪.‬‬ ‫שנים ומחצה‪ .‬חוניו לא יכול להרשות לעצמו‪ .‬היתה לו כזו עדינות‬ ‫זה יסוד בכל המידות כולן‪ ,‬לכן שמן מידות‪ .‬כשעקרת הבית עושה מרק‪,‬‬ ‫ברגש‪ :‬איך זה ייתכן‪ ,‬שאני הצעיר? אני פשוט לא מסוגל להיות כהן גדול‬ ‫וכי יבוא מישהו ויגיד‪" ,‬אי אפשר לאכול מרק בלי פלפל חריף ולכן נשים‬ ‫בשעה שאחי‪ ,‬שהוא מבוגר ממני בשנתיים וחצי‪ ,‬יהיה כהן הדיוט‪ ,‬ואני כהן‬ ‫מנה גדושה"‪ .‬בודאי שלא‪ .‬כיון שמנה גדושה של פלפל חריף מקדחת את‬ ‫גדול? אני לא מסוגל! ונתמנה שמעי כהן גדול תחת אביו‪ .‬פלאי פלאות!‬ ‫הקדירה‪ .‬כך גם מידות ‪ -‬במידה הראויה‪ ,‬במקום הנכון‪ .‬פעמים אתה מקבל‬ ‫יש לך יותר עדינות של רגש‪ ,‬ראויה לשמה? אבל מורי ורבותי‪ ,‬זהו כל עוד‬ ‫שכר על הפרישה‪ ,‬ופעמים אתה מקבל שכר על הדרישה‪ ,‬זה עניינן של‬ ‫שההר געש לא התפרץ‪ ,‬אז הכל נפלא מאוד‪ .‬אבל מה קרה כשההר געש‬ ‫מידות‪ .‬ובכח הגדול של התורה הקדושה לתת לנו את אמת המידה המדויקת‪,‬‬ ‫התפרץ?‬ ‫היכן מקבלים שכר על הפרישה והיכן מקבלים שכר על הדרישה‪ ,‬היכן יש‬ ‫לימים נתקנא חוניו בשמעי אחיו‪ .‬א"ל‪ :‬בוא ואלמדך סדר עבודה‪ .‬הלבישו‬ ‫למגר והיכן יש לבנות‪.‬‬ ‫כתונת בת דקה שלובשות הנשים על בשרן‪ ,‬ועליה אזור (חגורה) צר‬ ‫ולכן‪" ,‬אם פגע בך מנוול זה‪ ,‬משכהו לבית המדרש‪ .‬אם אבן הוא נימוח‪ ,‬אם‬ ‫קטן‪ ,‬והעמידו אצל המזבח‪ .‬יצא ואמר לאחיו הכהנים‪' :‬ראו מה נדר זה וקיים‬ ‫ברזל הוא מתפוצץ"‪ .‬פה אנחנו שומעים את כח התורה המהרס‬ ‫לאהובתו ‪ -‬אותו היום שאתמנה לכה"ג‪ ,‬אלבש כתונת שליכי ואחגור באזור‬ ‫והמשבר והמפוצץ‪ ,‬מפני שאת אותה נפש בליעל‪ ,‬בפחיתות המידות‪ ,‬בקנאה‪,‬‬ ‫שליכי'‪ .‬לא רק שהתחרט חוניו על שויתר לשמעי‪ ,‬אלא עשאו לעג וקלס‪.‬‬ ‫בתאווה‪ ,‬בכבוד‪ ,‬הדברים השליליים ‪ -‬יש למגר ולהרוס ולהחריב‪ ,‬בכוח‬ ‫ביקשו אחיו הכהנים להורגו לשמעי‪ ,‬איזו בושה וחרפה‪ ,‬לעשות ביזיון‬ ‫התורה הקדושה‪.‬‬ ‫בעבודה‪ .‬סח להם כל המאורע‪ .‬ביקשו להרוג את חוניו‪ ,‬רץ מפניהם וברח‬ ‫אבל "בראתי יצר הרע‪ ,‬בראתי לו תורה תבלין"‪ .‬תבלין לא הורס ממגר‬ ‫לבית המלך‪ ,‬ועדיין כל הרואה אותו אומר זה הוא‪ .‬הלך לו לאלכסנדריא של‬ ‫ומחריב‪ ,‬אלא להיפך! התבלין מטעים טעם טוב במאכל‪ .‬ומה הטעם‬ ‫מצרים שהיו בה רבבות מישראל ועשה שם מקדש ובנה מזבח והעלה עליו‬ ‫שפה התורה נקראת תבלין ליצר הרע? האם את היצר הרע צריכים לשחוט‪,‬‬ ‫לשם ה' וכו' זה מקדש חוניו‪.‬‬ ‫או שצריכים לתת לו תבלין?‬ ‫סטרא דקדושה וסטרא אחרא בגוף אחד‬ ‫תורה תבלין‪ -‬קנאת סופרים תרבה חכמה‬ ‫רבותי‪ ,‬כל אחד יסתכל במראה‪ ,‬כך אנחנו נראים! כל עוד שהכל שקט ושליו‪,‬‬ ‫יכול להיות האדם מלאך‪ ,‬צלם אלוקים‪ .‬יש סיבה לכך‪ .‬יש כוחות‬ ‫אם ביראת ה' כל היום" ‪ -‬אדרבה לבוא ולאחוז במידת הקנאה ולהפוך אותה‬ ‫התשובה היא‪ :‬שני הדברים אמת‪ .‬יש קנאה הורסת שמוציאה את האדם מן‬ ‫להיות קנאה דקדוש‬ ‫העולם‪ .‬כמו שמלמד אותנו שלמה המלך‪" :‬אל יקנא לבך‬ ‫וזה מה שמצינו ברחל‪ :‬מצינו מצד אחד את הכיוון החיובי‪" ,‬ותקנא רחל‬ ‫בחטאים" ‪ -‬זו הקנאה השלילית‪ ,‬אותה צריכים למגר‪ .‬אין לך אדם נוגע בשל‬ ‫באחותה" קנאה במעשיה הטובים‪ .‬אם לאה זכתה להיפקד‪ ,‬מדוע אני‬ ‫חברו כמלוא נימה‪ ,‬ממקומך יקראוך‪ ,‬במקומך יושיבוך‪" .‬ורקב עצמות‬ ‫לא זכיתי? בוודאי שאני לא ראויה לכך‪ ,‬אז אני צריכה לרומם את עצמי‬ ‫קנאה"‪ .‬אתה הוא הנפסד הראשון בהנהגה הפחותה הזו של הקנאה!‬ ‫ולהתחזק‪ ,‬לעשות פעולות שעל פיהן גם כן אמצא חן בעיני הבורא עולם‪,‬‬ ‫ויש קנאה בונה‪ ,‬שצריכים להשתמש בכחה‪" ,‬כי אם ביראת ה' כל היום"‪ .‬אם‬ ‫ואזכה להיפקד‪.‬‬ ‫יש חבר בבית המדרש ואני רואה כמה הוא עמל ומשקיע בתורה‪ ,‬אם‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬כידוע מאמר חז"ל בפתיחה לאיכה רבתי‪ ,‬בזמן החורבן היה‬ ‫הוא יכול להישאר עד שעות מאוחרות‪ ,‬למה אני לא? לא שיש לי צרות עין‬ ‫צער גדול בשמים‪ ,‬וכל גדולי עולם‪ ,‬האבות הקדושים אברהם‪ ,‬יצחק‬ ‫בשלו ח"ו‪ ,‬ודאי שלא! אבל זה נותן לנו את "קנאת סופרים תרבה חכמה"‪.‬‬ ‫ויעקב‪ ,‬ומשה רעיא מהימנא‪ ,‬עמדו לעורר רחמי שמים‪ .‬בית המקדש נחרב‪,‬‬ ‫בית מדרש שאין בו קנאה ‪ -‬זה בית מדרש רדום‪ .‬כולם מרגישים טוב‪" ,‬שלום‬ ‫עם ישראל יוצא לגלות‪ ,‬עת צרה היא ליעקב‪ ,‬בורא עולם מסלק שכינתו מעם‬ ‫עליך נפשי"‪ .‬צריכים קצת את המתח‪ ,‬את ה"קנאת סופרים תרבה חכמה"‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬זמן קשה עד מאוד‪.‬‬ ‫"כי אם ביראת ה' כל היום"‪.‬‬ ‫וכפי שמתואר באריכות במדרש‪ ,‬האבות הקדושים קורעים רקיעים‪ ,‬מעוררים‬ ‫הפרשה הראשונה של קנאה בתורה‪ ,‬זו פרשת קין והבל‪ .‬הרי לקין היה זכות‬ ‫זכויות‪ ,‬אבל "גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי"‪ .‬שערי שחק לא‬ ‫יוצרים על הקרבן הראשון עלי אדמות‪ .‬קין מביא מפרי האדמה קרבן‬ ‫נפתחים‪ ,‬לא עוזרים הזכויות‪ ,‬אף לא זכות העקדה‪ ,‬ואף לא זכות משה רעיא‬ ‫לה'‪ ,‬עוד לא קדם לו אף אחד! "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו‬ ‫מהימנא‪ ,‬ושום דבר אין ביכולתו לבוא ולעורר רחמי שמים‪.‬‬ ‫ומחלביהן"‪ ,‬הוא רק דגם של חיקוי‪ .‬הוא ראה מה שעושה קין‪ ,‬וגם הוא הביא‬ ‫מבכורות צאנו ומחלביהן‪ .‬מה היינו מצפים לראות? אומר קין‪ :‬רבש"ע‪ ,‬אני‬ ‫עד שקפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה‪" :‬רבש"ע‪ ,‬גלוי וידוע לפניך‬ ‫הוא זה שהגיתי ברעיוני שראוי להקריב קרבן לה'! והנה "וישע ה' אל הבל‬ ‫שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה‪ ,‬ועבד בשבילי לאבא שבע שנים‪.‬‬ ‫ואל מנחתו‪ ,‬ואל קין ואל מנחתו לא שעה"‪ .‬זה מקומם‪ ,‬יש סיבה להרגיש‬ ‫וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נישואי לבעלי‪ ,‬יעץ אבי להחליפני‬ ‫נפילת אפיים! אבל הקב"ה פונה אל קין ואומר לו‪" :‬למה חרה לך ולמה‬ ‫לבעלי בשביל אחותי‪ .‬והוקשה עלי הדבר עד מאוד‪ ,‬כי נודעה לי העצה‪,‬‬ ‫נפלו פניך? הלוא אם תיטיב שאת‪ ,‬ואם לא תיטיב‪ ,‬לפתח חטאת רובץ"‪ .‬קרבן‬ ‫והודעתי לבעלי‪ ,‬ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי‬ ‫שמביאים לה' צריך להיות "הקריבהו נא לפחתך‪ ,‬הירצך או הישא פניך"‪.‬‬ ‫להחליפני‪ .‬ולאחר כן נחמתי בעצמי‪ ,‬וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי‬ ‫כמו שאומרים חז"ל‪ ,‬שהביא קין מפרי האדמה‪ ,‬מהדברים הבאושים‬ ‫שלא תצא לחרפה"‪.‬‬ ‫והרקובים‪ ,‬הפשוטים‪ .‬נכון שיש לו זכות יוצרים על המושג קרבן‪ ,‬אבל לא‬ ‫ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי‪ ,‬ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי‬ ‫כך מקריבים קרבן לה'‪" .‬תלמד שיעור"‪ ,‬אומר לו הקב"ה לקין‪" ,‬למה חרה‬ ‫לבעלי‪ ,‬כדי שיהיה סבור שהיא רחל‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שנכנסתי תחת‬ ‫לך ולמה נפלו פניך"? "הלא אם תיטיב שאת‪ ,‬ואם לא תיטיב‪ ,‬לפתח חטאת‬ ‫המיטה שהיה שוכב עם אחותי‪ ,‬והיה מדבר עמה והיא שותקת‪ ,‬ואני משיבתו‬ ‫רובץ"‪.‬‬ ‫על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי‪ .‬וגמלתי חסד עמה‪' ,‬ולא קינאתי‬ ‫בה'‪ ,‬ולא הוצאתיה לחרפה‪.‬‬ ‫אם תיטיב שאת – קנאה בונה‬ ‫שנואה לאה ‪ -‬מחמת הזיקה לעשו‬ ‫ביאור הדברים בפשוטו‪' ,‬אם תיטיב דרכיך' ‪' -‬שאת'‪ ,‬תתעלה ותתרומם‪' ,‬ואם‬ ‫לא תיטיב' את דרכיך ‪' -‬לפתח חטאת רובץ'‪ .‬ואולם הסבא מקלם‬ ‫זה דבר שבכלל לא נתפס בשכל אנושי‪ .‬שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה‬ ‫מפרש את הפסוק סביב ענין הקנאה‪" :‬למה חרה לך ולמה נפלו פניך"? מה‬ ‫ושתי בנות ללבן‪ ,‬הגדולה לגדול והקטנה לקטן‪ .‬וזה לא סתם שהיו הכל‬ ‫אתה מקנא בהבל קנאה שלילית המוציאה את האדם מן העולם"? "הלא אם‬ ‫אומרים‪ .‬במאמר המוסגר‪ :‬נא' בתורה "וירא ה' כי שנואה לאה"‪ .‬איך אפשר‬ ‫תיטיב" ‪ -‬אם תכוון את הקנאה לכיון החיובי‪ ,‬ל"תיטיב"‪ ,‬ל"כי אם ביראת ה'‬ ‫לומר ששנאה? אומר במדרש תנחומא על זה הפס' (סי' ד')‪ :‬ילמדנו רבנו‬ ‫כל היום"‪ ,‬שזו הקנאה הבונה ‪ -‬אין הכי נמי‪" ,‬שאת"! כך תאמר‪ :‬אם הבל‬ ‫מהו שיברך אדם על ריח של בשמים של עבודה זרה? כך שנו רבותינו‪ :‬אין‬ ‫הקריב קרבן יפה‪ ,‬והבורא עולם שעה למנחתו‪ ,‬גם אני יכול להיות כמוהו!‬ ‫מברכין על הנר ולא על הבשמים ולא על הריח של ע"ז וכו'‪ .‬ויש להבין מה‬ ‫קנאת סופרים תרבה חכמה! אדרבה‪ ,‬זה יהיה לך עילוי והתרוממות‪ .‬אבל‬ ‫ענין "וירא ה' כי שנואה לאה" לדין ריח של ע"ז?‬ ‫"אם לא תיטיב" ‪ -‬אם הקנאה תהיה שלילית‪ ,‬בצרות עין על הזולת ‪" -‬לפתח‬ ‫אומר ה"באר משה" מאוז'רוב ביאור נפלא‪ .‬כתוב ברשב"א בתשובה (ח"א‬ ‫חטאת רובץ"‪.‬‬ ‫סי' תק"נ) שיש מושג שנקרא ריח הגט‪ .‬לא רק אם אדם אומר לאשה‪:‬‬ ‫ואומרים חז"ל (ב"ר עא‪ .‬ו) "ותקנא רחל באחותה" א"ר יצחק‪ :‬כתיב "אל‬ ‫הרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם‪ ,‬אלא גם אם יש קול על‬ ‫יקנא לבך בחטאים‪ ,‬כי אם ביראת ה' כל היום"‪ ,‬ואת אמרת "ותקנא‬ ‫אשה שהיא נשואה לאדם מסוים‪ ,‬למרות שלא היה חופה וקידושין‪ ,‬אם הוא‬ ‫רחל באחותה"? אלא מלמד שקנאה במעשיה הטובים‪ ,‬אמרה אילולי שהיא‬ ‫נתן לה גט‪ ,‬אז קיים ריח הגט שפוסל אותה לכהונה‪ .‬הקול הזה‪ ,‬הוא יוצר‬ ‫צדקת לא היתה יולדת‪ .‬ברחל היתה מידת הקנאה‪ .‬איך עובדים על מידה זו‬ ‫זיקה‪.‬‬ ‫שלא תביא את האדם לאבדון?‬ ‫אומר ה"באר משה"‪ ,‬הוקשה לו למדרש תנחומא‪ ,‬איך אפשר לייחס‬ ‫אמרנו‪ ,‬בשני המישורים‪ :‬המישור האחד הוא על ידי שמשברים וממגרים את‬ ‫ליעקב אבינו ששנא את לאה? והרי "לא תשנא את אחיך בלבבך"‪.‬‬ ‫הנקודה השלילית שבפחיתות מידת הקנאה‪ .‬והכיוון השני הוא "כי‬ ‫ועשו אויבים בם כרצונם"? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר‪" :‬בשבילך‬ ‫אלא‪ :‬הקול הזה שהיו הכל אומרים "גדולה לגדול וקטנה לקטן"‪ ,‬יצר זיקה‬ ‫רחל אני מחזיר את ישראל למקומן" וכו‬ ‫בין לאה לבין עשו‪ .‬ועשו זה ע"ז‪ .‬והזיקה הזאת יוצרת שייכות בין לאה לבין‬ ‫עשו‪ ,‬קיים זה ריח של ע"ז‪ .‬וזה מה שהיה קשה לו ליעקב‪ .‬הוא לא יכל לבוא‬ ‫אני לא קינאתי לצרתי – מפני מה קינאת לעבודת‬ ‫ולשאת את לאה מפני שהיא שנואה מכוח הזיקה לעשו‪" .‬וירא ה' כי שנואה‬ ‫אלילים‬ ‫לאה"‪ ,‬בזה שהיא בכתה ועיניה רכות‪ ,‬הפקיעה את הזיקה מעשו‪ ,‬וממילא‬ ‫"ויפתח ה' את רחמה" להורות שלאה ראויה לקדושתו של יעקב‪ .‬ביאור‬ ‫כולם שואלים‪ :‬וכי הזכויות של רחל יותר גדולות משל האבות הקדושים?‬ ‫נפלא מאוד‪.‬‬ ‫נאמרו בזה כמה ביאורים‪ ,‬אבל הביאור האמיתי הוא פשוט‪ :‬זוהי‬ ‫תשובת המשקל למעמד הזה‪ .‬בוודאי שאין לנו כלל השגה בזכויותיהם של‬ ‫עכ"פ אנחנו יודעים שמה שהיו הכל אומרים‪ ,‬זה לא פשוט‪ .‬וכאן נתחלפו‬ ‫האבות הקדושים‪ .‬אבל כאן‪ ,‬בזמן החורבן שהבורא עולם מקנא לעובדי ע"ז‪,‬‬ ‫היוצרות‪ ,‬שהנה בבוקר והנה היא לאה‪ .‬יעקב ורחל ידעו את התוכנית‬ ‫מה היא תשובת המשקל על הקנאה? כאן המקום לדבר‪" :‬רבש"ע‪ ,‬ומה אני‬ ‫של לבן הארמי‪ ,‬התחבלן הרמאי הזה‪ ,‬שבוודאי לא ינוח ולא ישקוט לקיים‬ ‫בשר ודם‪ ,‬עפר ואפר‪ ,‬ולא קינאתי לצרתי‪ ,‬ולא הוצאתיה לבושה וחרפה‪,‬‬ ‫את מזימתו ולהפריע את הנישואים שבין יעקב ורחל‪ .‬ולכן קבעו סימנים‬ ‫ואתה מלך חי וקיים‪ ,‬רחמן‪ ,‬מפני מה קינאת על עבודת אלילים"? אומר‬ ‫ביניהם לצורך זה‪ ,‬לסכל את מזימתו של לבן‪ .‬אלא שברגע האחרון אירע‬ ‫הקב"ה‪" :‬בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן"‪ .‬הדא הוא דכתיב‪:‬‬ ‫היפך העניין של חוניו ושמעי‪ .‬שם‪ ,‬כל עוד שהוא היה שקט‪ ,‬הוא היה מוכן‬ ‫"כה אמר ה'‪ ,‬קול ברמה נשמע‪ ,‬נהי בכי תמרורים‪ ,‬רחל מבכה על בניה‪ ,‬מאנה‬ ‫להתחשב ברגשותיו של אחיו‪ ,‬אבל כשהתפרץ הרגש ראינו מה שהוא עולל‪,‬‬ ‫להינחם על בניה כי איננו"‪ .‬וכתיב‪" :‬כה אמר ה'‪ ,‬מנעי קולך מבכי ועיניך‬ ‫להוציא את אחיו לחרפה ולכלימה‪ .‬אצל רחל זה בדיוק להיפך‪.‬‬ ‫מדמעה‪ ,‬כי יש שכר לפעולתך נאום ה'‪ ,‬ושבו מארץ אויב‪ .‬ויש תקווה‬ ‫בפשוטם של דברים היתה יכולה רחל לומר 'חייך קודמים'‪ ,‬הרי הלכה‬ ‫לאחריתך נאום ה'‪ ,‬ושבו בנים לגבולם"‪.‬‬ ‫נפסקה על פי רבי עקיבא‪ :‬וחי אחיך 'עמך'‪ ,‬חייך קודמים‪ .‬וברגע‬ ‫שרחל נותנת את הסימנים ללאה‪ ,‬עי"כ היא מפקיעה את עצמה מבנין הבית‬ ‫מעשה חסד מבלי שהמקבל מרגיש‬ ‫של כלל ישראל העתידי‪ .‬אי אפשר בכלל לתפוס בשום שכל אנושי‪ ,‬לית דין‬ ‫ונסיים בדבר המשלים את פעולת החסד הזאת של רחל‪ .‬יכול להיות מצב‬ ‫בר איניש‪ .‬שום תפיסה אין לנו בגבורה המלאכית הזאת שמגלה רחל במעשה‬ ‫שאדם עושה חסדים וגומל טוב עם חברו‪ ,‬אבל הצורה שהוא עושה‬ ‫זה‪ ,‬שמוסרת את הסימנים לאחותה‪ .‬וכל זה למה? אני לא אבנה את עצמי על‬ ‫את החסד היא צורה שהאדם שמקבל את החסד‪ ,‬יש לו רגש של בושה‪ ,‬רגש‬ ‫הרגש של הכלימה והבושה של אחותי‪ ,‬למרות שהיא לא זו שעשתה את זה‬ ‫של נהמא דכיסופא‪ .‬אתה יכול לתת ולהעניק‪ ,‬אבל אתה חונק את החבר שלך‬ ‫וכו' וכו'‪ ,‬אבל אם מסתובב הדבר על ידי‪ ,‬לא אתן לזה בשום פנים ואופן‪.‬‬ ‫מקבל ההטבה‪ ,‬בצורה הנבזית שאתה נותן לו‪.‬‬ ‫לא מפסידים מויתור‬ ‫רחל אמנו גמלה חסד עם אחותה לאה‪ ,‬אבל במשך כל החיים לא נתנה לה‬ ‫להרגיש שגמלה איתה טובה‪ .‬עד כדי כך מגיעים הדברים‪ ,‬שבשעה‬ ‫ולכן קפצה רחל‪ .‬הפעולה שלה‪ ,‬קודם כל היה לה זכות לשעתו‪ ,‬שמכוח זה‬ ‫שראובן חוזר מהשדה עם הדודאים‪ ,‬אומרת לאה לרחל‪" :‬המעט קחתך את‬ ‫נפקדה‪" .‬ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה"‪ .‬כי רחל מצד‬ ‫אישי‪ ,‬ולקחת גם את דודאי בני"? והדבר פלא‪ .‬וכי רחל לקחה את אישה של‬ ‫הטבעיות לא היה לה כח הולדה כלל ועיקר‪ .‬ובחשבון‪ ,‬מגלים לנו פה‬ ‫לאה‪ ,‬או לאה לקחה? הרי רחל היא זו שמסרה ללאה את הסימנים‪ .‬יש אדם‬ ‫רבותינו‪ :‬אם אתה מוותר ומקריב‪ ,‬אל תדאג‪ ,‬אף פעם לא תפסיד‪ .‬הבורא‬ ‫שעושה איזו טובה לחברו‪ ,‬ובכל הזדמנות הוא נותן לו רמזים‪" :‬תזכור‪ ,‬אני‬ ‫עולם תמיד ישלם לך כגמולך הטוב‪ ,‬ולא רק שלא תפסיד‪ ,‬להיפך‪ ,‬האדם‬ ‫פה נתתי לך‪ ,‬ופה עשיתי לך"‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬לכל אורך הדרך‪ .‬ואילו רחל ההיפך‪.‬‬ ‫זוכה לרווחים הגדולים‪ .‬הרי באמת כפשוטו‪ ,‬לולי שרחל היתה עושה את כל‬ ‫אינני יודע איך רחל הצליחה לעשות את זה‪ ,‬במיוחד למאמר חז"ל שגם‬ ‫מה שעשתה‪ ,‬רחל עקרה‪ ,‬לא היה לה אפשרות בכוח ההולדה‪ ,‬היתה נישאת‬ ‫נכנסה תחת המיטה ודיברה‪ ,‬היתה פה תוכנית שלמה‪ .‬ואחרי כל הדיבורים‬ ‫ליעקב‪ ,‬ולאחר עשר שנים במצב שלא מביאה בנים‪ ,‬היה מגרש אותה ושוב‬ ‫האלה‪ ,‬בגאונות של חסד‪ ,‬הצליחה רחל להעלים את הדברים כאילו לא‬ ‫מכניס את לאה‪ ,‬ורחל לא היתה זוכה לבנות בית בישראל‪.‬‬ ‫עשתה כלום‪ .‬לבן הוא זה שהכניס את לאה‪ ,‬והיא סך הכול מלמדת אותה את‬ ‫והנה דווקא על ידי הפעולה של מסירת הסימנים‪ ,‬שבאופן פשוט נראה שהיא‬ ‫הסימנים‪ ,‬ככתוב בדעת זקנים‪ :‬נדה חלה והדלקת הנר‪ ,‬הלכות בנות ישראל‪,‬‬ ‫מדחה את עצמה ומכניסה צרה לביתה‪ ,‬דווקא הפעולה הזאת זיכתה‬ ‫ולאורך כל החיים לא נתנה לה להרגיש שהיא זו שנותנת לה את יעקב‪.‬‬ ‫אותה להיות נפקדת בבניין בית ישראל‪ .‬אבל לא רק לשעתו אלא לדורות‪ .‬גם‬ ‫אם כן‪ ,‬זה סיום הדברים‪ .‬היסוד הגדול‪ ,‬שהוא נכון לכל המידות כולם וגם‬ ‫בשעה שהאבות הקדושים מנסים לעורר רחמי שמים ולקרוע את הרקיעים‪,‬‬ ‫למה שלמדנו היום‪" :‬אל יקנא לבך בחטאים‪ ,‬כי אם ביראת ה' כל היום"‪.‬‬ ‫אומרת רחל לפני הבורא עולם‪" :‬ומה אני שאני בשר ודם‪ ,‬עפר ואפר‪ ,‬ולא‬ ‫את הקנאה השלילית‪ ,‬שמוציאה את האדם מן העולם‪ ,‬יש למגר‪ ,‬ואילו את‬ ‫קינאתי לצרתי‪ ,‬ולא הוצאתיה לבושה וחרפה‪ ,‬ואתה מלך חי וקיים‪ ,‬רחמן‪,‬‬ ‫הקנאה החיובית יש לאמץ‪ ,‬להשתמש בה ולשעבד אותה לקדושה‪.‬‬ ‫מפני מה קינאת לעבודת אלילים שאין בה ממש‪ ,‬והגלית בני‪ ,‬ונהרגו בחרב‪,‬‬ ‫יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות‪ .‬קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)‪03-617-1097 :‬‬ ‫ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובת‪MACHONKETER@gmail.com :‬‬