כתר תורה · Keser Torah — ויצא (2026-11-16)

גליון קכ"ז | ויצא | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"
אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה'
גלית דעתך דאפילו נביאי לא קרית ,דכתיב" :וידעתם כי אני ה' בפתחי את קנאה חיובית וקנאה שלילית
קברותיכם" .רק הקב"ה ,הוא זה שיכול לתת לנו רשות לצאת מפתח הקבר.
א"ל ר"נ :והא כתיב "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"? זו גזירה עולמית על שלמה המלך אומר במשלי (כג .יז)" :אל יקנא לבך בחטאים ,כי אם ביראת
כל היקום כולו ,ואתה אומר שרק מי שמקנא בחייו -עצמותיו מרקיבים, ה' כל היום" .היה מקום לפרש את סיום הפסוק "כי אם ביראת ה' כל
ואילו אדם שאינו נגוע במידת הקנאה יכול להיות שלם כמו אחאי בר היום" ,שאדם לא יתפעל מהחטאים ולא יקנא בהצלחתם הדמיונית ,אלא
יאשיה? א"ל :ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים. יעסוק ביראת ה' כל היום .אבל רבותינו לא כך מפרשים ,אלא מבארים שזה
לא ציווי נפרד ליראת שמים ,כדכתיב "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל
עכ"פ מבואר כאן שהקנאה אוכלת את לב האדם ,ולא עוד אלא גם את
מעמך כי אם ליראה" .אלא מתייחס לרישא של הפסוק" .אל יקנא לבך
עצמותיו לאחר אריכות ימים ושנים .הקנאה ההורסת והמחריבה,
בחטאים" -זוהי הקנאה השלילית" .כי אם ביראת ה' כל היום" -בזה יקנא
שמוציאה את האדם מן העולם.
לבך.
האדם – הר געש כבוי מלמד אותנו שלמה המלך שישנה קנאה שלילית הורסת וישנה קנאה חיובית
כמובן ,בכל המידות כולם צריך אדם להכיר את עצמו .כמו שאומרים בעלי בונה .וזה שאומר שלמה" :אל יקנא לבך בחטאים" -זוהי הקנאה
המוסר ,שהאדם הוא בבחינת 'הר געש כבוי' .כל עוד שאתה עובר השלילית ,ההורסת והמחריבה" .כי אם ביראת השם כל היום" -בזה יקנא
ליד ההר ,נדמה לך הר ככל ההרים ,יכול להיות לו יופי מקסים ,ואתה חושב לבך .כי הקנאה הזאת היא קנאה חיובית ובונה ,והאדם צריך להשתמש בה
לטפס עליו ,או לבנות יישובים סביבו ,לפתח שם חיים וחקלאות וכו' .זה כל כדי לבנות את עצמו.
עוד שההר געש לא מתפרץ .אבל כשההר מתפרץ ,אז זה חורבן נורא ,אז רקב עצמות קנאה
מתגלה הפרצוף האמיתי.
קנאה הורסת -מפורסמים דברי רבותינו בפרקי אבות" :הקנאה והתאוה
וכך האדם צריך להכיר את עצמו בכל פחיתות המידות שבו ,שהם הקנאה
והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" .בכוח המידה הפחותה
והתאווה והכבוד ,או שלושתם ביחד ,שמוציאים את האדם מן העולם.
והשפלה הזאת יכול האדם להידרדר מטה מטה עד יציאה מן העולם .ולא
וכל עוד שאדם יושב בשעת השקט ,ולא נמצא בשעת ניסיון ,ועוד הלבה לא
עוד אלא שהיא מרקיבה את עצמותיו גם בקבר.
רותחת ,אז זה פלאי פלאות .אתה יכול לראות אותו מלאך ,נסיך .אבל כשהר
געש מתפרץ ,זה נורא נוראות. כפי שמספרת הגמרא במסכת שבת (קנב :):על אותם שהיו חופרים לעבד
באדמתו של רב נחמן .לפתע מבטן האדמה בוקע ויוצא אדם ,שהתברר
וכל העבודה של "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך" (משלי ד .יג)
אח"כ שהוא רב אחאי בר יאשיה ,שכבר נפטר לבית עולמו ונקבר.
היא שהאדם ידע לחנך את עצמו ,לשלוט על עצמו ,ועל פחיתות
מידותיו ,ולא להיפך .ובוודאי שזוהי עבודה שלמה .כמו שאומר רבי ישראל אתו ואמרו ליה לר"נ :יצא מאדמה שלך בן אדם ,נעמד מבטן האדמה על
מסלנט שיותר קל ללמוד את כל הש"ס מאשר לתקן פחיתות של מידה אחת. רגליו .אתא ואמר ליה :מאן ניהו מר? אמר ליה :אנא אחאי בר יאשיה.
אמר ליה ר"נ :והלא אמר רב מרי :עתידי צדיקי דהוו עפרא? איך זה אתה
אבל זו המציאות שלנו כאן עלי אדמות ,וכפי שמפרש הגר"א עה"פ "החזק
ככה עומד ברמ״ח איברים ושס״ה גידים? אמר ליה :ומאן ניהו מרי? לא
במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך" ,אדם שלא עוסק בעניין תיקון
ידענא ליה .אחאי בר יאשיה לא ידע מיהו רב מרי שמזכיר אותו רב נחמן.
המידות ,למה לו חיים? וזו תכלית הבריאה של האדם ,כי האדם ביסודו הוא
א"ל ר"נ :והא קרא כתיב" :וישב העפר על הארץ כשהיה" .אמר ליה:
קודם כל בעל חי ,יש לו את הנפש הבהמית שהיא נגועה בכל מרעין בישין:
דאקריך קהלת לא אקריך משלי ,דכתיב" :ורקב עצמות קנאה" .כל מי שיש
מרה שחורה ,מרה ירוקה ,מרה לבנה ,מרה אדומה .אלה הם הפחיתות של
לו קנאה בליבו ,עצמותיו מרקיבים .וכל שאין לו קנאה בליבו ,אין עצמותיו
המידות .ועל נפש בהמית זו רוכבת הנשמה הקדושה ,ותפקיד האדם בחיים
מרקיבים.
חיותו לטהר ולזכך את מידותיו .ויש בזה חכמה גדולה ,ודרוש לזה עיסוק
רב. ר"נ השתאה למראה עיניו ,גששיה ,לראות האם הוא בעולם הדמיון .חזייה
דהוי מששא .א"ל :ניקום מר לגבי דביתא ,שיתארח אצלו בביתו .א"ל:
הקדושה באדם ,יש אדם דקדושה ויש אדם בליעל ,זה לעומת זה עשה עניין המדות – יסוד כל התורה
אלוקים .הבעיה היא ששני המאן דאמרין האלה שוכנים בתוך אישיות אחת.
כשיש מאבק בין שנים ,זה מאבק ברור :מאבק של יעקב עם שרו של עשו. כל אחד מבין שמי שלא יעמול בתורה ,ולא יפלפל בחכמה ,ישאר עם הארץ,
סטרא דקדושה וסטרא אחרא ,וברור המאבק בין השנים .אבל כשזה בתוך זה פשוט .לא יתכן לגדול ולצמוח בתורה יש מאין .ומה אתה חושב,
אישיות אחת ,זוהי בעיה קשה מאוד .לאדם קשה לעכל ולתפוס את המציאות שבענין המידות אתה תגיע למדרגות ,ותוכל להגיע לשלמותן ,ולשליטה על
הזאת ,שהאני שבי מגלם אדם בליעל ,כפשוטו ,שהיצר הרע לפתח חטאת פחיתות המידות ,ולדעת לכוון אותם לאפיקים הנכונים בלי עבודה ,בלי
רובץ שוכן בקרבנו. משמוש ובלי פשפוש? זה פשוט לא יתכן .עד כאן דברי יצר הרע ,מפני שהוא
יודע כמה ענין העבודה על המידות זה יסוד כל האדם .וכמו שאומר רבי
וזוהי הנפש הבהמית ,הנפש היסודית שיש לכל אדם ואדם .ובאנו כאן לעולם
חיים ויטאל בשערי קדושה ,שענין המידות לא נכתב להדיא בתורה מפני
הזה לבוא ולהשליט את האדם דקדושה על האדם בליעל .את הנשמה
שזה יסוד התורה כולה .אם אין דרך ארץ אין תורה .אבל אנחנו מוצאים
הקדושה ,הטהורה ,על הנפש היסודית ,לזכך ולטהר אותה .והבן חיל שיוצא
שאדם שנופל בפחיתות המידות ,זה חמור הרבה פעמים יותר מגופי
זכאי במלחמה ,מנצח במלחמה ,הוא זה שאכן קיים את ייעודו ומטרתו עלי
מצוותיה של תורה .כפי שמצינו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ,ועוד
אדמות .החזק במוסר אל תרף ,נצרה כי היא חייך.
הרבה מאמרי חז"ל המדברים בגנות פחיתות המידות.
ואומרים חז"ל בברכות (נד ).עה"פ "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" -
בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע .איך עובדים ביצר הרע? אומר מקדש חוניו
רבנו יונה שביצר הרע עובדים בכפליים ,בשני מישורים :במישור השלילי היום נתבונן במדת הקנאה .איתא במנחות (פי"ג ,מ"י)" :האומר הרי
ובמישור החיובי .במישור השלילי -על ידי שמבטלים ומכניעים את היצר עלי עולה יקריבנה במקדש ,ואם הקריבה בבית חוניו לא יצא".
הרע .ובמישור החיובי -על ידי שמשעבדים את אותם כוחות שליליים
ומבאר הברטנורא :בית מקדש שבנה חוניו ,בנו של שמעון הצדיק,
שקיימים באדם לעבודת ה' ,מכוונים אותם לקדושה.
באלכסנדריה של מצרים .שמעון הצדיק ,משיירי כנסת הגדולה,
ובמשנה באבות ,יהודה בן תימא אומר" :הוי עז כנמר ,וקל כנשר ,ורץ כצבי, שדמות דיוקנו היתה יוצאת לפני אלכסנדרוס מוקדון .היו לו שני בנים:
וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" .וכי מלמדים אותנו שמעי הבכור וחוניו הצעיר .וכשמת השאיר צוואה" :בני חוניו ישמש תחתי
להיות בעל חי? נמר ,אריה? הלוואי שנהיה בני אדם .הרי 'הוא היה אומר: מפני שהיה בקי ורגיל בעבודה יותר משמעי אחיו" .יש לך יותר מזה? פשוט.
עז פנים לגיהנום ,ובושת פנים לגן עדן' .אלא את העזות השלילית ששורשה ולא היה אף אחד שיערער בדבר .שמעי בוודאי הבין שאם אבא כך השאיר
מנפש בליעל -צריכים למגר ,זה גיהנום .אבל "לעשות רצון אביך שבשמים" בצוואה ,זה מה שצריך להיות.
-צריכים עזות דקדושה" ,הוי עז כנמר" .ואל יתבייש מהמלעיגים עליו.
ולא קיבל עליו חוניו להיות כהן גדול ,לפי שהיה שמעי אחיו גדול ממנו שתי
ובושת פנים לגן עדן " -בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".
שנים ומחצה .חוניו לא יכול להרשות לעצמו .היתה לו כזו עדינות
זה יסוד בכל המידות כולן ,לכן שמן מידות .כשעקרת הבית עושה מרק, ברגש :איך זה ייתכן ,שאני הצעיר? אני פשוט לא מסוגל להיות כהן גדול
וכי יבוא מישהו ויגיד" ,אי אפשר לאכול מרק בלי פלפל חריף ולכן נשים בשעה שאחי ,שהוא מבוגר ממני בשנתיים וחצי ,יהיה כהן הדיוט ,ואני כהן
מנה גדושה" .בודאי שלא .כיון שמנה גדושה של פלפל חריף מקדחת את גדול? אני לא מסוגל! ונתמנה שמעי כהן גדול תחת אביו .פלאי פלאות!
הקדירה .כך גם מידות -במידה הראויה ,במקום הנכון .פעמים אתה מקבל
יש לך יותר עדינות של רגש ,ראויה לשמה? אבל מורי ורבותי ,זהו כל עוד
שכר על הפרישה ,ופעמים אתה מקבל שכר על הדרישה ,זה עניינן של
שההר געש לא התפרץ ,אז הכל נפלא מאוד .אבל מה קרה כשההר געש
מידות .ובכח הגדול של התורה הקדושה לתת לנו את אמת המידה המדויקת,
התפרץ?
היכן מקבלים שכר על הפרישה והיכן מקבלים שכר על הדרישה ,היכן יש
לימים נתקנא חוניו בשמעי אחיו .א"ל :בוא ואלמדך סדר עבודה .הלבישו
למגר והיכן יש לבנות.
כתונת בת דקה שלובשות הנשים על בשרן ,ועליה אזור (חגורה) צר
ולכן" ,אם פגע בך מנוול זה ,משכהו לבית המדרש .אם אבן הוא נימוח ,אם
קטן ,והעמידו אצל המזבח .יצא ואמר לאחיו הכהנים' :ראו מה נדר זה וקיים
ברזל הוא מתפוצץ" .פה אנחנו שומעים את כח התורה המהרס
לאהובתו -אותו היום שאתמנה לכה"ג ,אלבש כתונת שליכי ואחגור באזור
והמשבר והמפוצץ ,מפני שאת אותה נפש בליעל ,בפחיתות המידות ,בקנאה,
שליכי' .לא רק שהתחרט חוניו על שויתר לשמעי ,אלא עשאו לעג וקלס.
בתאווה ,בכבוד ,הדברים השליליים -יש למגר ולהרוס ולהחריב ,בכוח
ביקשו אחיו הכהנים להורגו לשמעי ,איזו בושה וחרפה ,לעשות ביזיון
התורה הקדושה.
בעבודה .סח להם כל המאורע .ביקשו להרוג את חוניו ,רץ מפניהם וברח
אבל "בראתי יצר הרע ,בראתי לו תורה תבלין" .תבלין לא הורס ממגר לבית המלך ,ועדיין כל הרואה אותו אומר זה הוא .הלך לו לאלכסנדריא של
ומחריב ,אלא להיפך! התבלין מטעים טעם טוב במאכל .ומה הטעם מצרים שהיו בה רבבות מישראל ועשה שם מקדש ובנה מזבח והעלה עליו
שפה התורה נקראת תבלין ליצר הרע? האם את היצר הרע צריכים לשחוט, לשם ה' וכו' זה מקדש חוניו.
או שצריכים לתת לו תבלין?
סטרא דקדושה וסטרא אחרא בגוף אחד
תורה תבלין -קנאת סופרים תרבה חכמה
רבותי ,כל אחד יסתכל במראה ,כך אנחנו נראים! כל עוד שהכל שקט ושליו,
יכול להיות האדם מלאך ,צלם אלוקים .יש סיבה לכך .יש כוחות
אם ביראת ה' כל היום" -אדרבה לבוא ולאחוז במידת הקנאה ולהפוך אותה התשובה היא :שני הדברים אמת .יש קנאה הורסת שמוציאה את האדם מן
להיות קנאה דקדוש העולם .כמו שמלמד אותנו שלמה המלך" :אל יקנא לבך
וזה מה שמצינו ברחל :מצינו מצד אחד את הכיוון החיובי" ,ותקנא רחל בחטאים" -זו הקנאה השלילית ,אותה צריכים למגר .אין לך אדם נוגע בשל
באחותה" קנאה במעשיה הטובים .אם לאה זכתה להיפקד ,מדוע אני חברו כמלוא נימה ,ממקומך יקראוך ,במקומך יושיבוך" .ורקב עצמות
לא זכיתי? בוודאי שאני לא ראויה לכך ,אז אני צריכה לרומם את עצמי קנאה" .אתה הוא הנפסד הראשון בהנהגה הפחותה הזו של הקנאה!
ולהתחזק ,לעשות פעולות שעל פיהן גם כן אמצא חן בעיני הבורא עולם, ויש קנאה בונה ,שצריכים להשתמש בכחה" ,כי אם ביראת ה' כל היום" .אם
ואזכה להיפקד. יש חבר בבית המדרש ואני רואה כמה הוא עמל ומשקיע בתורה ,אם
ומאידך גיסא ,כידוע מאמר חז"ל בפתיחה לאיכה רבתי ,בזמן החורבן היה הוא יכול להישאר עד שעות מאוחרות ,למה אני לא? לא שיש לי צרות עין
צער גדול בשמים ,וכל גדולי עולם ,האבות הקדושים אברהם ,יצחק בשלו ח"ו ,ודאי שלא! אבל זה נותן לנו את "קנאת סופרים תרבה חכמה".
ויעקב ,ומשה רעיא מהימנא ,עמדו לעורר רחמי שמים .בית המקדש נחרב, בית מדרש שאין בו קנאה -זה בית מדרש רדום .כולם מרגישים טוב" ,שלום
עם ישראל יוצא לגלות ,עת צרה היא ליעקב ,בורא עולם מסלק שכינתו מעם עליך נפשי" .צריכים קצת את המתח ,את ה"קנאת סופרים תרבה חכמה",
ישראל ,זמן קשה עד מאוד. "כי אם ביראת ה' כל היום".
וכפי שמתואר באריכות במדרש ,האבות הקדושים קורעים רקיעים ,מעוררים הפרשה הראשונה של קנאה בתורה ,זו פרשת קין והבל .הרי לקין היה זכות
זכויות ,אבל "גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי" .שערי שחק לא יוצרים על הקרבן הראשון עלי אדמות .קין מביא מפרי האדמה קרבן
נפתחים ,לא עוזרים הזכויות ,אף לא זכות העקדה ,ואף לא זכות משה רעיא לה' ,עוד לא קדם לו אף אחד! "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו
מהימנא ,ושום דבר אין ביכולתו לבוא ולעורר רחמי שמים. ומחלביהן" ,הוא רק דגם של חיקוי .הוא ראה מה שעושה קין ,וגם הוא הביא
מבכורות צאנו ומחלביהן .מה היינו מצפים לראות? אומר קין :רבש"ע ,אני
עד שקפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה" :רבש"ע ,גלוי וידוע לפניך
הוא זה שהגיתי ברעיוני שראוי להקריב קרבן לה'! והנה "וישע ה' אל הבל
שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה ,ועבד בשבילי לאבא שבע שנים.
ואל מנחתו ,ואל קין ואל מנחתו לא שעה" .זה מקומם ,יש סיבה להרגיש
וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נישואי לבעלי ,יעץ אבי להחליפני
נפילת אפיים! אבל הקב"ה פונה אל קין ואומר לו" :למה חרה לך ולמה
לבעלי בשביל אחותי .והוקשה עלי הדבר עד מאוד ,כי נודעה לי העצה,
נפלו פניך? הלוא אם תיטיב שאת ,ואם לא תיטיב ,לפתח חטאת רובץ" .קרבן
והודעתי לבעלי ,ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי
שמביאים לה' צריך להיות "הקריבהו נא לפחתך ,הירצך או הישא פניך".
להחליפני .ולאחר כן נחמתי בעצמי ,וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי
כמו שאומרים חז"ל ,שהביא קין מפרי האדמה ,מהדברים הבאושים
שלא תצא לחרפה".
והרקובים ,הפשוטים .נכון שיש לו זכות יוצרים על המושג קרבן ,אבל לא
ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ,ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי
כך מקריבים קרבן לה'" .תלמד שיעור" ,אומר לו הקב"ה לקין" ,למה חרה
לבעלי ,כדי שיהיה סבור שהיא רחל .ולא עוד ,אלא שנכנסתי תחת
לך ולמה נפלו פניך"? "הלא אם תיטיב שאת ,ואם לא תיטיב ,לפתח חטאת
המיטה שהיה שוכב עם אחותי ,והיה מדבר עמה והיא שותקת ,ואני משיבתו
רובץ".
על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי .וגמלתי חסד עמה' ,ולא קינאתי
בה' ,ולא הוצאתיה לחרפה. אם תיטיב שאת – קנאה בונה
שנואה לאה -מחמת הזיקה לעשו ביאור הדברים בפשוטו' ,אם תיטיב דרכיך' ' -שאת' ,תתעלה ותתרומם' ,ואם
לא תיטיב' את דרכיך ' -לפתח חטאת רובץ' .ואולם הסבא מקלם
זה דבר שבכלל לא נתפס בשכל אנושי .שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה
מפרש את הפסוק סביב ענין הקנאה" :למה חרה לך ולמה נפלו פניך"? מה
ושתי בנות ללבן ,הגדולה לגדול והקטנה לקטן .וזה לא סתם שהיו הכל
אתה מקנא בהבל קנאה שלילית המוציאה את האדם מן העולם"? "הלא אם
אומרים .במאמר המוסגר :נא' בתורה "וירא ה' כי שנואה לאה" .איך אפשר
תיטיב" -אם תכוון את הקנאה לכיון החיובי ,ל"תיטיב" ,ל"כי אם ביראת ה'
לומר ששנאה? אומר במדרש תנחומא על זה הפס' (סי' ד') :ילמדנו רבנו
כל היום" ,שזו הקנאה הבונה -אין הכי נמי" ,שאת"! כך תאמר :אם הבל
מהו שיברך אדם על ריח של בשמים של עבודה זרה? כך שנו רבותינו :אין
הקריב קרבן יפה ,והבורא עולם שעה למנחתו ,גם אני יכול להיות כמוהו!
מברכין על הנר ולא על הבשמים ולא על הריח של ע"ז וכו' .ויש להבין מה
קנאת סופרים תרבה חכמה! אדרבה ,זה יהיה לך עילוי והתרוממות .אבל
ענין "וירא ה' כי שנואה לאה" לדין ריח של ע"ז?
"אם לא תיטיב" -אם הקנאה תהיה שלילית ,בצרות עין על הזולת " -לפתח
אומר ה"באר משה" מאוז'רוב ביאור נפלא .כתוב ברשב"א בתשובה (ח"א חטאת רובץ".
סי' תק"נ) שיש מושג שנקרא ריח הגט .לא רק אם אדם אומר לאשה:
ואומרים חז"ל (ב"ר עא .ו) "ותקנא רחל באחותה" א"ר יצחק :כתיב "אל
הרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם ,אלא גם אם יש קול על
יקנא לבך בחטאים ,כי אם ביראת ה' כל היום" ,ואת אמרת "ותקנא
אשה שהיא נשואה לאדם מסוים ,למרות שלא היה חופה וקידושין ,אם הוא
רחל באחותה"? אלא מלמד שקנאה במעשיה הטובים ,אמרה אילולי שהיא
נתן לה גט ,אז קיים ריח הגט שפוסל אותה לכהונה .הקול הזה ,הוא יוצר
צדקת לא היתה יולדת .ברחל היתה מידת הקנאה .איך עובדים על מידה זו
זיקה.
שלא תביא את האדם לאבדון?
אומר ה"באר משה" ,הוקשה לו למדרש תנחומא ,איך אפשר לייחס
אמרנו ,בשני המישורים :המישור האחד הוא על ידי שמשברים וממגרים את
ליעקב אבינו ששנא את לאה? והרי "לא תשנא את אחיך בלבבך".
הנקודה השלילית שבפחיתות מידת הקנאה .והכיוון השני הוא "כי
ועשו אויבים בם כרצונם"? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר" :בשבילך אלא :הקול הזה שהיו הכל אומרים "גדולה לגדול וקטנה לקטן" ,יצר זיקה
רחל אני מחזיר את ישראל למקומן" וכו בין לאה לבין עשו .ועשו זה ע"ז .והזיקה הזאת יוצרת שייכות בין לאה לבין
עשו ,קיים זה ריח של ע"ז .וזה מה שהיה קשה לו ליעקב .הוא לא יכל לבוא
אני לא קינאתי לצרתי – מפני מה קינאת לעבודת
ולשאת את לאה מפני שהיא שנואה מכוח הזיקה לעשו" .וירא ה' כי שנואה
אלילים לאה" ,בזה שהיא בכתה ועיניה רכות ,הפקיעה את הזיקה מעשו ,וממילא
"ויפתח ה' את רחמה" להורות שלאה ראויה לקדושתו של יעקב .ביאור
כולם שואלים :וכי הזכויות של רחל יותר גדולות משל האבות הקדושים?
נפלא מאוד.
נאמרו בזה כמה ביאורים ,אבל הביאור האמיתי הוא פשוט :זוהי
תשובת המשקל למעמד הזה .בוודאי שאין לנו כלל השגה בזכויותיהם של עכ"פ אנחנו יודעים שמה שהיו הכל אומרים ,זה לא פשוט .וכאן נתחלפו
האבות הקדושים .אבל כאן ,בזמן החורבן שהבורא עולם מקנא לעובדי ע"ז, היוצרות ,שהנה בבוקר והנה היא לאה .יעקב ורחל ידעו את התוכנית
מה היא תשובת המשקל על הקנאה? כאן המקום לדבר" :רבש"ע ,ומה אני של לבן הארמי ,התחבלן הרמאי הזה ,שבוודאי לא ינוח ולא ישקוט לקיים
בשר ודם ,עפר ואפר ,ולא קינאתי לצרתי ,ולא הוצאתיה לבושה וחרפה, את מזימתו ולהפריע את הנישואים שבין יעקב ורחל .ולכן קבעו סימנים
ואתה מלך חי וקיים ,רחמן ,מפני מה קינאת על עבודת אלילים"? אומר ביניהם לצורך זה ,לסכל את מזימתו של לבן .אלא שברגע האחרון אירע
הקב"ה" :בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן" .הדא הוא דכתיב: היפך העניין של חוניו ושמעי .שם ,כל עוד שהוא היה שקט ,הוא היה מוכן
"כה אמר ה' ,קול ברמה נשמע ,נהי בכי תמרורים ,רחל מבכה על בניה ,מאנה להתחשב ברגשותיו של אחיו ,אבל כשהתפרץ הרגש ראינו מה שהוא עולל,
להינחם על בניה כי איננו" .וכתיב" :כה אמר ה' ,מנעי קולך מבכי ועיניך להוציא את אחיו לחרפה ולכלימה .אצל רחל זה בדיוק להיפך.
מדמעה ,כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ,ושבו מארץ אויב .ויש תקווה בפשוטם של דברים היתה יכולה רחל לומר 'חייך קודמים' ,הרי הלכה
לאחריתך נאום ה' ,ושבו בנים לגבולם". נפסקה על פי רבי עקיבא :וחי אחיך 'עמך' ,חייך קודמים .וברגע
שרחל נותנת את הסימנים ללאה ,עי"כ היא מפקיעה את עצמה מבנין הבית
מעשה חסד מבלי שהמקבל מרגיש
של כלל ישראל העתידי .אי אפשר בכלל לתפוס בשום שכל אנושי ,לית דין
ונסיים בדבר המשלים את פעולת החסד הזאת של רחל .יכול להיות מצב בר איניש .שום תפיסה אין לנו בגבורה המלאכית הזאת שמגלה רחל במעשה
שאדם עושה חסדים וגומל טוב עם חברו ,אבל הצורה שהוא עושה זה ,שמוסרת את הסימנים לאחותה .וכל זה למה? אני לא אבנה את עצמי על
את החסד היא צורה שהאדם שמקבל את החסד ,יש לו רגש של בושה ,רגש הרגש של הכלימה והבושה של אחותי ,למרות שהיא לא זו שעשתה את זה
של נהמא דכיסופא .אתה יכול לתת ולהעניק ,אבל אתה חונק את החבר שלך וכו' וכו' ,אבל אם מסתובב הדבר על ידי ,לא אתן לזה בשום פנים ואופן.
מקבל ההטבה ,בצורה הנבזית שאתה נותן לו.
לא מפסידים מויתור
רחל אמנו גמלה חסד עם אחותה לאה ,אבל במשך כל החיים לא נתנה לה
להרגיש שגמלה איתה טובה .עד כדי כך מגיעים הדברים ,שבשעה ולכן קפצה רחל .הפעולה שלה ,קודם כל היה לה זכות לשעתו ,שמכוח זה
שראובן חוזר מהשדה עם הדודאים ,אומרת לאה לרחל" :המעט קחתך את נפקדה" .ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה" .כי רחל מצד
אישי ,ולקחת גם את דודאי בני"? והדבר פלא .וכי רחל לקחה את אישה של הטבעיות לא היה לה כח הולדה כלל ועיקר .ובחשבון ,מגלים לנו פה
לאה ,או לאה לקחה? הרי רחל היא זו שמסרה ללאה את הסימנים .יש אדם רבותינו :אם אתה מוותר ומקריב ,אל תדאג ,אף פעם לא תפסיד .הבורא
שעושה איזו טובה לחברו ,ובכל הזדמנות הוא נותן לו רמזים" :תזכור ,אני עולם תמיד ישלם לך כגמולך הטוב ,ולא רק שלא תפסיד ,להיפך ,האדם
פה נתתי לך ,ופה עשיתי לך" ,וכו' וכו' ,לכל אורך הדרך .ואילו רחל ההיפך. זוכה לרווחים הגדולים .הרי באמת כפשוטו ,לולי שרחל היתה עושה את כל
אינני יודע איך רחל הצליחה לעשות את זה ,במיוחד למאמר חז"ל שגם מה שעשתה ,רחל עקרה ,לא היה לה אפשרות בכוח ההולדה ,היתה נישאת
נכנסה תחת המיטה ודיברה ,היתה פה תוכנית שלמה .ואחרי כל הדיבורים ליעקב ,ולאחר עשר שנים במצב שלא מביאה בנים ,היה מגרש אותה ושוב
האלה ,בגאונות של חסד ,הצליחה רחל להעלים את הדברים כאילו לא מכניס את לאה ,ורחל לא היתה זוכה לבנות בית בישראל.
עשתה כלום .לבן הוא זה שהכניס את לאה ,והיא סך הכול מלמדת אותה את והנה דווקא על ידי הפעולה של מסירת הסימנים ,שבאופן פשוט נראה שהיא
הסימנים ,ככתוב בדעת זקנים :נדה חלה והדלקת הנר ,הלכות בנות ישראל, מדחה את עצמה ומכניסה צרה לביתה ,דווקא הפעולה הזאת זיכתה
ולאורך כל החיים לא נתנה לה להרגיש שהיא זו שנותנת לה את יעקב. אותה להיות נפקדת בבניין בית ישראל .אבל לא רק לשעתו אלא לדורות .גם
אם כן ,זה סיום הדברים .היסוד הגדול ,שהוא נכון לכל המידות כולם וגם בשעה שהאבות הקדושים מנסים לעורר רחמי שמים ולקרוע את הרקיעים,
למה שלמדנו היום" :אל יקנא לבך בחטאים ,כי אם ביראת ה' כל היום". אומרת רחל לפני הבורא עולם" :ומה אני שאני בשר ודם ,עפר ואפר ,ולא
את הקנאה השלילית ,שמוציאה את האדם מן העולם ,יש למגר ,ואילו את קינאתי לצרתי ,ולא הוצאתיה לבושה וחרפה ,ואתה מלך חי וקיים ,רחמן,
הקנאה החיובית יש לאמץ ,להשתמש בה ולשעבד אותה לקדושה. מפני מה קינאת לעבודת אלילים שאין בה ממש ,והגלית בני ,ונהרגו בחרב,
יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות .קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)03-617-1097 :
ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובתMACHONKETER@gmail.com :
