א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ויצא (2026-11-16)

ש
ספר חסידים אות מ"ג – לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור ,אם שכח יש לאל ידי לעשות וגו' ואלקי אביכם אמש אמר אלי
איזה דבר ,רק יעמוד לפני הבית לשאול מה שצריך. השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע .ועתה הלך הלכת
(שמעתי מהרב החסיד מו"ה ישראל אברהם בהרב הגדול החסיד וגו' למה גנבת את אלהי.
מו"ה זוסיא ז"ל שאמר ,שהמניעה היא מצד מה שכתוב בזוהר
הוכחתו של לבן ליעקב שגנב לו את התרפים – שהרי א"כ למה נגלה הקב"ה
הקדוש שבביתא ,עם דביתהו ,ובדרך עם שכינתא ,ולכך אין אל לבן ולא אל יעקב?
להראות כאילו הוא מרחיק את עצמו ואינו בוחר בכך.
שמעתי מהרה"ח ר' שלמה גאלדשטאף זצ"ל ,כי לבן טען ליעקב –
ולפי זה יש להביא סמך למה שכתבתי במקום אחר ,שרק לביתו
'יש לי הוכחה ברורה כי גנבת את אלהי ,דאם לא כן ,למה בא הקדוש
ממש שייך אזהרה זו ,ולפי זה גם באלמן אין חשש ,רק בהולך
ברוך הוא אלי? הרי היה יכול לבוא אליך ,ולהגיד לך שלא תירא
מאשתו שייך כן)
ממני! – אלא על כרחך לפי שאצלך יש עכשיו טומאת עבודה זרה
...ואולי שייך באורח גם כן ,מצד מה שכתבו חכמינו זכרונם לברכה ולכך לא בא אליך'...
שהנוטל רשות מרבו ולן באותה העיר ,למחר צריך ליטול רשות
וזהו ואלקי אביכם אמש אמר 'אלי' דייקא ,כי אין אצלי עכשיו
שנית ,שמשמע ,הא ביום ההוא אין צריך ליטול רשות ,שגם שאין
טומאה - ,השמר לך וכו'[ ,ואם כן לפי זה יש לי לטעון] למה גנבת
זה מוכרע ,שהרי חכמינו זכרונם לברכה אמרו שם ,רק שלמחר
את אלהי.1
צריך ,הא ביום ההוא אין צריך ,ומכל מקום יש לומר שרשאי ,מכל
מקום אולי כוונת הצווה ,שבזה ,כיון שאין צריך ,אין ראוי לעשות כן, כרם חמד עה"ת לגאון ר' יודל רבינוביץ תלמיד מרן שה"ת מטשעבין
גם אם הוא שלא מצד הפטור מן הדבר ועושהו וכו' ,שהרי משמע
שמנע גם כשנזכר שמצטרך לדבר עמו איזה חידוש המצטרך ,מכל
מקום לא יכנס – .ואין ראיה מדברי חכמינו זכרונם לברכה הנזכרים
לעיל לגבי אורח.
ויפגע במקום וילן שם.
ראיה מדברי רש"י בפרשתן לדברי רבי יהודא החסיד בצוואתו – כיון שיצא
ומכל מקום אולי יש לזה רמז מצד קפיצת הארץ - ,לפי פירוש רש"י
אדם מביתו אין לו לחזור – טעם הדבר מזוה"ק – קפיצת הארץ משו"ה היתה
ז"ל פרשת ויצא ,שכיון שהיה במקום ההוא על מנת לילך משם ,גם
שהיה בהיסח הדעת ,לא הלך שנית למקום ההוא באותו יום ,רק וברש"י – ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ
קפץ הארץ ממקומו אליו.2 כמו שמפורש בפרק גיד הנשה.
והנה התפילה נקראת 'שיח' ,כמו שכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה וגו', 1עיין בספר הזיכרון 'זכר שלמה' שהובא שם מימרא שאמר על הא
ואמרו ז"ל – זו תפילת מנחה ,על כן אנו אומרים" - ,יפה שיחתן" ,מהיכן דאמרינן בנוסח 'ועל הניסים' – וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות
אנו יודעים שטובה היתה תפילתם ,שנתקבלה" ,מתורתן של בנים" ,מן ולהלל וגו' – יש לבאר על פי דברי אדמו"ר מגור זי"ע בעל 'אמרי אמת' –
השקידה וההצלחה ב"ה של תלמידי הישיבה הק' שנקראו בנים [שם עמ' יהודים נקראים על שם יהודה שנקרא על שם הפעם אודה את ה' ,דהנה
קמ"ג]. עיין בפירוש רש"י [בפרשתן] הפעם אודה וכו' שנטלתי יותר מחלקי ,וזו
2אמר העורך :לענ"ד יש להעיר מדברי רש"י בפרשתן שאינם עולים מידת בני ישראל אשר אנחנו יודעים תמיד שהשי"ת נותן לנו יותר ממה
במדוייק עם דברי הגאה"ק ז"ל ,שהרי רש"י בפסוק י"ז בד"ה כי אם בית שאנו ראויים ,והבן[ .שם עמ' קל"ג].
אלקים מפרש – 'איהו אזל עד חרן כדאמרינן בפרק גיד הנשה ,וקרא עוד נשתמרה ממנו שם שיחה נאה באחת מדרשותיו ביו"ד של מרן שה"ת
מוכיח – וילך חרנה ,כי מטא לחרן אמר – אפשר עברתי על מקום מטשעבין – חותנו [בישיבת 'כוכב מיעקב' ירושת"ו]:
שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו ,יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל " - - -יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים" ,עוד
וקפצה לו הארץ – עכל"ק – והמעיין בגמ' חולין יראה שהוסיף רש"י ניצב חי לפני עינינו מעמד 'הנחת אבן הפינה' של ישיבתנו הקדושה
המילים שחזר עד בית אל – דבגמ' לא קתני הכי – וממילא משמע דשפיר בראשות מרן מו"ח זצוק"ל ,היה זה כעין מעמד הר סיני ,מרן זצוק"ל
חזר ,וכן מפרש רש"י בחולין צ"א - :שויפגע היינו כשני אנשים הנפגשים האציל אז את ברכתו והתפלל לסיעתא דשמיא שנזכה להרבצת תורה
בדרך ,והיינו שיעקב החל לחזור ,והמקום נפגש עמו בחצי הדרך ,וממילא כראוי והשמיע דברי חיזוק כדרכו בקודש .אף ביקש והתחנן אז מתלמידי
לפי"ז לכאורה אין ראי'ה ברורה לדברי הגאה"ק ז"ל מדברי רש"י ,וצ"ע. הישיבה שיתמידו בלימוד ,תוך שימת דגש על ענין 'דיבוק חברים'
ושהאחד יעזור לשני.
שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם ,אימתי יודע אני שהוא עמדי וגם לפירוש הרמב"ן שכמדומה שחולק על פירוש רש"י שם ,מכל
ושמרני ,כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים מקום יש לומר דשם כיון שהיה היסח הדעת ,הוה ליה כאלו לא היה
בגדי כהונה ,שנאמר -ונתן לי לחם לאכול – זה לחם הפנים ,ובגד שם אז.
ללבוש – אלו בגדי כהונה ,שנאמר והלבשת את אהרן את בגדי
הקודש ,עד כאן לשון המדרש. הגהות מילי דחסידותא על ספר חסידים וצוואת רבי יהודא החסיד
לגאה"ק רבי אברהם דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש [שהו"ל גאה"ג
והנה לפי דברי המדרש רבה הנזכר לעיל שיעקב ביקש שיעמיד רבי שמואל דוד הכהן פריעדמאן זצ"ל דומ"ץ חוסט]
ממנו הקדוש ברוך הוא [בנים] כהנים ,מה מאוד יומתקו דברי
המסורה הנזכרת לעיל ,ורומז גם כן המדרש רבה הנרשם למעלה
שיעקב כיון במה שאמר ובגד ללבוש ,שיצאו ממנו כהנים ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום
שלובשים בגדי כהונה ,כדכתיב בהו גם כן ללבוש את הבגדים ,ואתי
שפיר והבן3.
מפניך כי דרך נשים לי.
כיצד אמרה רחל 'דרך נשים לי' שנראה ח"ו כמוציאה שקר מפיה – ב' דרכים
ספר קול דוד עה"ת לגאה"ק ר' דוד פתחיה וויינשטאק מקיטוב –
ליישב – 'דרך' לשון קידושין – 'דרך' לשון טומאת נדה – ע"ז טמאה כנדה
פאדהייץ
וקשה האיך הוציא דבר שקר מפיה ,ונראה לפרש על פי דבריהם
בקידושין דף ל' – .איש אמו ואביו תיראו ,איש סיפק בידו לעשות,
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע אשה אין סיפק בידה לעשות - ,מפני שרשות אחרים עליה.
ממך פרי בטן. וזהו פירושו כי דרך נשים לי – היינו קידושי בעל הנקרא 'דרך',
כיצד השיב צדיק כיעקב לרחל תשובה כזו ומנע עצמו מלהתפלל על זולתו – דהאישה נקנית בשלשה דרכים ,ורשות בעלי עלי ,לזאת לא אוכל
כדי שתחול התפילה צריך שתהיה לצורך קיום מצוה – לכן קשה להתפלל ע"ז לקום מפניך.
פירש רש"י את אומרת שאעשה כאבא ,אני איני כאבא ,אבא לא עוד נראה לפרש על פי דבריהם [מימרא דרבי עקיבא במשנה -
היו לו בנים ,אני יש לי בנים ,ממך מנע ולא ממני ,עד כאן לשונו. שבת פ"ב ].דעבודה זרה מטמאה כנידה שנאמר תזרם כמו דוה צא
תאמר לו [ישעיה ל'] ,וזהו פירושו – כי דרך נשים לי – כי התרפים
רבים תמהו ,הלא לא זו היא דרך הצדיקים למנוע עצמם מלבקש היו עבודה זרה ,כמו שכתב רש"י – ותגנב רחל את התרפים –
על זולתם ,ואיך אמר יעקב כדברים הנזכרים ,ובפרט כי רחל היתה להפריש אביה מעבודה זרה נתכוונה.
האהובה בעיניו ,ואיך ידבר אליה דברים קשים ,עיין בספרי
המפרשים ז"ל.4 ספר ריקועי פחים עה"ת לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער מסאנז
ושמעתי מכבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון האמיתי זצללה"ה5
שידוע בזה דעיקר התפילה הראויה לאדם להתפלל שיהיה לו זרע, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש.
הוא בכדי לקיים מצות יוצרו אשר נצטווה מאתו יתברך לפרות
ולרבות (ועיין מה שכתבתי בשמו הנעים פרשת תולדות אות א' פירוש המסורה עפ"ד המדרש בפרשת בא – יעקב התכוון לבגדי כהונה ולחם
דמטעם זה נעתר הקדוש ברוך הוא לתפילת יצחק ולא לתפילת הפנים שישתמשו בהם יוצאי חלציו
רבקה).
בבעל הטורים מובאת המסורה וזה לשונה – ללבוש ,ב' במסורה –
ולפי זה ,יעקב אבינו אשר כבר היו לו בנים ,וידוע דעת האומר הכא ,ואידך – ללבוש את הבגדים [דכתיב גבי כהן גדול בפרשת
דתאומות נולדו עם כל שבט ,אם כן הרי כבר קיים מצות פרו ורבו, אמור] ,ועיין שם מה שכתב בזה.
וכל שכן לדעת האומר דאף בשני זכרים קיים מצות פריה ורביה,
על כן שפיר פתח פיו בחכמה ואמר לרחל - ,אבא לא היו לו בנים, והנה כבר תירצתי המסורה דלעיל ,וכעת נראה לפי עניות דעתי
ואם כן היה תפילתו בכדי לקיים המצוה כנזכר לעיל. דאתי שפיר מאוד על פי מה דאיתא במדרש רבה פרשת בא
פרשתא י"ט וזה לשונו - :וסוף דבר לא תעלה על דעתך שיעקב
לחם ושמלה שאל ,אלא אמר יעקב – הבטיחני הקדוש ברוך הוא
תפילתו של רבי חנינא בן דוסא שתתחלף ,ובמקום שתמות בתו של רבי ויצויין שקטע זה שציטטנו מלשון רש"י הק' אינו מופיע כי אם בכתב יד
נחוניא חופר שיחין ,מת בנו - ,וכן הוא מבואר בזוהר הקדוש גבי כפרות ליידן – 1פריס 155ובדפוס רומא ,אבל בכ"י לייפציג – 1מינכן ,5פירנצה3
שהוא ענין חילוף נפש בנפש עי"ש ואכמ"ל ,על כל פנים ,כאן השיב לה וויימאר 651קטע זה אינו.
יעקב ,שאם נגזרה עליה גזירה ,אינו רוצה להתפלל שתיפקד בבנים ועל 3ואולי לרמז בזה ג"כ שתעבור הכהונה גדולה מאברהם אבינו אליו
ידי זה ח"ו תצטרך למות היא כאשר אירע לבסוף שמתה בלידתה את שניתנה לו חילוף שם בן נוח כמבואר בדברי חז"ל בפר' לך לך ,והיינו ונתן
בנימין ,ואינו רוצה להחליף אותה תמורת בנים ,וזהו התחת – לשון חילוף, לי ...בגד ללבוש – שיהא הוא עצמו כהן גדול.
זה תחת זה ,אלוקים – מידת הדין – גזירת שמים ,אני? האם את רוצה 4אמר העורך :ולעניות דעתי אפשר ליישב בס"ד על פי דברי הפני יהושע
שאכריע בדבר זה ,להחליף גזירה זו בגזירה אחרת ,שיהיו לי בנים ותחת במסכת בבא קמא דף נ' .בההיא עובדא דבתו של נחוניא חופר שיחין
זה תמות רחל? הלא יש לו כבר בנים ,ומחמת זה אינו רוצה להתפלל שנפלו לבור מים ,ובאו ואמרו לרבי חנינא בן דוסא ,שעה ראשונה אמר
שיקרה כן ,ודו"ק. להם שלום וכו' שעשה שלישית אמר להם עלתה ,אמרו לה מי העלך,
וכבר הבאנו באחד מגליונותינו המעשה בהה"ק הרבי ר' מאיר אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו [והיינו אילו של יצחק
מפרעמישלאן עם הגאון ה'ישועות יעקב' ובנו הגאון שפירש להם על ואברהם נוהג בו – רש"י] – אמרו לרבי חנינא בן דוסא וכי נביא אתה ,אמר
מימרא דרביחנינא בן דוסא – זה חי וזה מת -שרבי חנינא פעל בתפילתו להם לא נביא אנכי וכו' אלא אמרתי דבר שנצטער בו אותו צדיק [היינו
שיחי'ה ישראל זה על ידי שמת עכו"ם אחר כאמור ואתן אדם תחתיך וכו' שהיה חופר בורות מים לעולי הרגלים] ,יכשל בו זרעו? אמר ר' אחא –
ואכ"מ. אע"פ מת בנו בצמא וכו' – וביאר הגאה"ק ה'פני יהושע' שם ,דכיון שנגזרה
5הוא ניהו גאון הגאונים רבי יוסף הויכגעלענטער בעל 'משנת חכמים'. הגזירה על בתו של נחוניא חופר שיחין ,לא בטלה הגזירה ,אלא הועילה
שו"ת זכרון יצחק ח"ב עה"ת לגאה"ג רבי יצחק הויכגעלערנטער אבד"ק לא כן אני יש לי בנים ,ואם כן הלא נתקיים המצוה אצלי ,אך ממך
חעלם וזאמאשטש מנע פרי בטן ,והלא עלייך אין מקום להתפלל בכדי לקיים המצוה,
דהלא האשה לא נצטווית על פריה ורביה ,ואחרי שאין באפשרי
להתפלל על הכוונה הנכונה שהתפלל אבא ,על כן אין מקום
ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות. לתפילה זו ,עד כאן דברי אדוני אבי מורי רבי הגאון זצללה"ה ,ודברי
פי חכם חן.
ההבדל בין יעקב ליוסף – יעקב היה שלם בתלמודו אבל יוסף שכח – יעקב
שו"ת זכרון יצחק ח"ב עה"ת לגאה"ג רבי יצחק הויכגעלערנטער אבד"ק
זכה לכך מפני שבד בבד עם 'שלם בממונו' היה 'שלם בתורתו' – כיון שהיה
חעלם וזאמאשטש
יושב 'אהלים' – חיבור 'אוהל תורה' עם 'אוהל מקנה'
ואפילו בימי אף ,חכמתו 7עמדה לו כאשר רואים מתשובותיו
שהשיב לשואלים בהיותו בערבות סיביר בזכות בקיאות נפלא אף הארץ אשר אתה שוכב עליה.
על פי שהיה מחוסר ספרים ואפילו ש"ס לא היה לו ,וכן בשנים
אחרונות שהיה חולה אנוש וחלוש ועיניו כהות וכבדו מזוקן לא למה קיפל הקב"ה את כל אר"י מתחת יעקב אבינו? – שינוי נוסח הרש"י
נטלה ממנו אור התורה ונתקיים בו מה שכתוב במדרש רבה מבאר את כוונת פירושו – נעשה פועל כדי להוציאו מן הכח
בפרשת השבוע פרשת וישלח פרשתא ע"ט – תבוא בכלח אלי קבר
וכו' תבוא בכולה אלי קבר מלא שאינו חסר כלום ,שנאמר ויבוא וברש"י – קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו ,רמז לו
יעקב שלם - ,שלם בתלמודו ,אבל יוסף שכח ,שנאמר כי נשני שתהא נוחה ליכבש לבניו [כד' אמות שזה מקומו של אדם].
אלוקים את כל עמלי וכו' ,וזה היה רבותא דיעקב ,שאף על פי שגם מלשון הזה ,משמע ש'רמז לו' שיהיה כן ,אבל לא כן פירשו
הוא עמל וגלה ממקומו ועברו עליו צרות רבות כמו ליוסף ,אפילו המפרשים ,עיין בהרא"ם ובמהרש"א [חולין צ"א ].שכתב – מה שלא
הכי לא שכח מתלמודו כלום עד יום מותו ובא אלי קבר מלא הספיק לו בהבטחה לבדה אלא על ידי הקיפול ,מפני שהפרש גדול
בתורתו שאינו חסר כלום. יש בין הכח והפועל ,וכן מצינו באלישע שאמר למלך ירה ,ויור,
ולמה זכה יעקב אבינו עליו השלום בזה יותר מיוסף ,יש לבאר על ויאמר חץ תשועה בארם.
פי מה דאיתא עוד שם [במדרש] - ,ולפי שכתוב ויעקב איש תם אם כן הקיפול לא היה רמז שיהיה כן [היינו שיירש את הארץ] רק
יושב אוהלים ,לפיכך ויבא יעקב שלם ,עד כאן לשונו ,והוא מדרש כדי שתהא נוחה ליכבש[ ,היינו שקיפל כדי לעשות פעולה בארץ
פליאה ,מה ענין זה לזה ,אך יש לומר דהוא נתינת טעם למה זכה ישראל שתהא נוחה לעתיד ליכבש] ,ולפי זה נכונה נוסחת דפוס
יעקב שלא ישכח תורתו. הראשון ,6שהיא כן – קפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו
דהנה בידי משה שם נראה שהיה לו גירסא בדברי ר' יוחנן - :ויבא שתהא נוחה ליכבש לבניו .וכן הוא הלשון בגמרא [חולין צ"ב.]:
יעקב שלם ,שלם בממונו שלם בתלמודו ,ומפרש שמכח שצבר ספר יוסף הלל על פירוש רש"י עה"ת לגאה"ג רבי מענדל יוסף
יוסף את כל הכסף ,לא עסק בתורה כל צרכו ,מה שאין כן יעקב, בראכפעלד ז"ל ממישלעניץ שע"י קראקא תלמידו של הגאה"ק הקדו"צ
אף שהיה שלם בממונו ,מכל מקום היה שלם בתורתו ,עד כאן מבאבוב הי"ד
לשונו.
ואף שלפנינו ליתא בדברי רבי יוחנן 'שלם בממונו' ,מכל מקום
שפיר ניתן להאמר ,דמשום שהיה יוסף עוסק בצבירת כסף ,לא היה רואה אני את פני אביכן והנה איננו אלי כתמול שלשום
לו אפשרות לעסוק בתורה כל צרכו ,לכן שכח ,מה שאין כן יעקב ואלקי אבי היה עמדי.
התאמץ שאף בזמן שעסק בצרכי ממונו ,לא פסיק פומיה מגירסא.
ביאור תמיהתו של יעקב כאן – חיבור המשך הפסוק 'ואלקי אבי היה עמדי'
וכדמוכח במדרש פרשת ויצא ,שבזמן שהיה בבית לבן ורועה צאן,
היה אומר תהילים ,וזה מרומז במה שנאמר ויעקב איש תם יושב יש לדקדק דמאמר ואלקי אבי היה עמדי הוא לבלי צורך ,דהרי כעת
אהלים ,ונחלקו המפרשים ,דהרשב"ם ואבן עזרא מפרשים אהלים, עדיין לא הודיעם שהיה דבר ה' אליו שישוב לביתו עד אחר כך,
לפי שהיה יושב אוהל ומקנה ,ורש"י על פי תרגום אונקלוס ומדרש, שאמר אליהן ויאמר אלי מלאך האלקים וגו' עתה קום צא מן הארץ
מפרש דהייונ בתי מדרשות של שם ועבר. וגו' ,ואם כן מה זה שאמר ואלקי אבי היה עמדי.
ונראה דאלו ואלו דברי אלוקים חיים ,דפשטיה דקרא משמע כמו ונראה על פי מאמר שלמה המלך עליו השלום [משלי ט"ז ,ז]
שפירשו הפשטנים – הרשב"ם ואבן עזרא ,אלא משום דהאמת היא ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ,לזה אמר יעקב כמתמיה,
דיעקב לא היה רועה צאן אלא בבית לבן ,הא קודם לזה אצל אביו -רואה אנכי את פני אביכן כי אננו אלי וגו' והלא אלקי אבי היה
ודאי לא היה רועה צאן שהרי היו ליצחק רועים אחרים כמו שכתוב עמדי ,ואחרי אשר השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו עלי ,זה לאות
ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק ,ולא מסתבר שעשה יצחק את בנו כי אני שלם בדרכי השלימות ואם כן נפלאת בעיני על מה שפני
כאחד מעבדיו ,ועוד ,כיון דמיירי לאחר ויגדלו הנערים ,בודאי לא אביכן איננו אלי.
היה יצחק עובר אמצות עשת ללמד בנו תורה ושלחו ללמוד אצל
שם ועבר כמו שהוא למד שם ,ואיך יתכן שהיה רועה צאן אביו .על
אומנות הדפוס – .הוא חזר לספרד ועמו ג' מאות עותקים מפירש"י הלז 6הגאז"ל מכנה כך את דפוס רגיו די קלבריה בשנת רל"ה ,ועיין בהקדמת
שהדפיס אולם זמן קצר אח"ז החלו תלאות האינקוויזיציא ומתוך הצרות הספר שם שהביא שלא זו בלבד שהוא דפוס הראשון מפירושי רש"י
והגירוש נאבדו רוב הספרים וכהיום נשאר טופס יחידי בעולם בספריית עה"ת אלא הוא גם ספר הקודש הראשון שעלה על מכבש הדפוס
פארמה שבאיטליא. שנרשם עליו שנת הדפסתו – על ידי המדפיס רבי אברהם בן יצחק בן
7של מרן שה"ת הגאב"ד דטשעבין זצוקללה"ה. גרטון שהיה יליד ספרד ,ועבר לעיר רגיו שבאיטליא ,שם נתפשטה כבר
המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא. כן הוציאו [קרא] מפשטיה ,ומפרשי דהכוונה לאוהלי תורה של
שולחן ערוך.
הקדים 'מאחרים' ל'ממהרים' – ראיות מן הש"ס שכן דרך לשון חז"ל – לשון
תורה כלשון חכמים – מיישב קושיית רש"י בפרשתנו לפי פשוטו אך מכל מקום מדנקט קרא לישנא דמשתמע כהאי לישנא שנאמר
למעלה יושב אוהל ומקנה ,על כרחך צריך לומר דאף המפרשים כן
לכאורה יפלא למה אמר מקודם המאחרים לצאת והדר וממהרים אינם טועים ,כיון שעל כל פנים היה רועה צאן בבית לבן.
לבוא ,ואמרתי ליישב בפשיטות דהפייטן נקט לשון הגמרא [מגילה
כ"ג – ].ביום טוב מאחרין לבוא [לבית הכנסת – רש"י] וממהרין אך קשה ,מה בא להשמיענו בזה כאן ,ובפרט דדא מילתא שהיה
לצאת כו' ,ואף על גב דשם מבואר מקודם לבא ואחר כך לצאת, רועה אצל לבן מפורש להדיא ,ויש לומר דאשמעינן רבותיה דיעקב
הונח להפייטן יותר לומר בלשון הגמרא דנקט מקודם מאחרין שהיה יושב אוהל של תורה גם בזמן שהיה יושב אוהל ומקנה.
והדר וממהרין.
והיינו ,מדנקט קרא 'אוהל של תורה' בלשון 'אוהל של מקנה',
ועיין תוספות [פסחים ב' ].דיבור המתחיל יכנס ,דדרך הגמרא לומר אקשינהו רחמנא אהדדי ,לומר לך שיעקב קיים שני אוהלים אלו
כניסה תחילה ואחר כך יציאה - ,יכנס בכי טוב ויצא בכי טוב ,וכן ביחד ,ומשום זה היה יעקב 'איש תם' ושלם בממונו ובתורתו ,משום
בגמרא [שבת ל"ד – ]:בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ,וכי שהיה יושב אוהלים תרתי הנזכרים לעיל.
האי גוונא בגמרא [עירובין כ"א ].מטפס ועולה מטפס ויורד ,עיין
והיינו דקאמר המדרש – לפי שכתוב ויעקב איש תם יושב אוהלים
שם.
– דמהא שמעינן שגם בזמן שהיה עוסק בצרכי ממונו והיה יושב
ועיין רש"י על התורה (פרשת ויצא [על הפסוק והנה מלאכי אלקים אוהל ומקנה היה גם כן יושב אוהל של תורה ,לפיכך ,ויבא יעקב
עולים ויורדים בו]) שהקשה למה נאמר עולים תחילה ואחר יורדים, שלם בתורתו שלא שכח כלום.
ולפי דברי התוספות שם [בפסחים הנ"ל] יש ליישב בפשיטות
וכך אולי אנו נאמר על רבינו זצ"ל שאף הוא ז"ל זכה שלא שכח
דלשון תורה בזה הוא כלשון חכמים ,אמנם היכא דאיכא למדרש
מתלמודו כלום בעת צרתו משום שאף הוא נהג כיעקב אבינו עליו
דרשינן ,ועיין מה שכתבנו בסמיכה לחיים [אות י"א כ"ה כ"ט] על
השלום ,דידוע שלפני שקיבל עליו עול הרבנות בטשעבין היה סוחר
דרך הפלפול.
בקראקא ,ושמעתי מספרים שהיה מסתובב ברחוב העיר הנה והנה
זמירות ליל שבת 'עונג חיים לשבת' לגאה"ג רבי חיים געלערנטער אב"ד ושפתותיו דובבות בדברי תורה ,ולכן זכה שנתקיים בו שבא שלם
קיטוב בתורתו לארץ ישראל כמו יעקב לשכם ,וגם עלי קבר בא בכלח
מלא שאינו חסר כלום.
המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא.
גאה"ג רבי יהושע מענדל עהרנבערג ראב"ד תל אביב יפו בהספדו על
למה הקדים 'מאחרים' ל'ממהרים'? – ממהרים לבוא אע"פ שאין חזקת חיוב – מרן שה"ת גאב"ד טשעבין זצוקללה"ה
ואע"פ שקשה יותר למיקם מלמגני – הוא לשם שמים
|| לזמירות שבת|| :
נשאלתי מדוע נקט המאחרים לצאת קודם וממהרים לבוא ,דסדר
הזמן הוא הכנסת שבת קודש ,ואחר כך אפוקי שבתא ,והגם שכן זמר אליהו הנביא - .איש הנקרא בעל שער בסימניו.
הוא דרך המשורר לשמור נעימת שווי החרוזים ,ואינו חושש לסדר
מהו השבח של אליהו הנביא 'בעל שער בסימניו'? – מראה שהוא נביא אמת
המאמר כל כך ,עם כל זה מה דאפשר לשנויי משנינן.
– כי נביאי השקר משמשים ברוחות וע"ז שאין בהם שער
והכוונה היא מצד 'לא זו אף זו' ,כי במוצאי שבת קודש הסברא
אפשר לכך מסמנים אותו בסימן טוב ב'בעל שער' ,מחמת שהוא
נותנת לאחר מצד שהבין השמשות יש לו חזקת חיוב [היינו דהוא
צועק ואומר ,אני נותרתי נביא לה' לבדי ,לכך היה מסמן את עצמו
ספיקא אם יום או לילה ,ומחמת שבא מחמת זמן שבת החמור,
בשער לסימו טוב שהוא מנביאי האמת ,כי נביאי השקר היו
אמרינן ספיקא דאורייתא ולחומרא] ,מה שאין כן בין השמשות
משמשים ברוחות אשר אין להם שער ,עיין מדרש רבה רות על
דעיולי שבתא יש לו חזקת חול ,ומכל מקום ממהרים לבוא .ועיין
[פסוק] וילפת – התחיל [בועז] ממשמש בשערה [של רות] ,אמר –
מגן אברהם [סימן שמ"ב] שכתב בזה אודות החזקה.
רוחות אין להם שער ,וגם בטח הנביאי שקר היו שואלים בתרפים.
גם יש לומר פשוט ,דשאני מיגנא ממיקם ,כמו שאמרו חכמינו
ועיין בתרגום יונתן על הכתוב ותגנוב רחל את התרפים (פרשת
זכרונם לברכה ביומא [כ"ב ].וכן הוא – איחור של אפוקי יומא יש
ויצא) ומתרגם שם :דהוון נכסין גברא בוכרא והזמין רישיה,
לדונו מצד עצלות ,מה שאין כן זריזות דעיולי שבת קודש הוא רק
ו[ב]פירוש יונתן – והזמין רישיה – מולקין את ראשו ,עיין שם ,ומשם
לשם שמים באהבה.
בארה שהרוחות והתרפים לא היה להם שער ,על כן לסמן את
ספר מחזה אברהם על התורה – מדור 'חזון למועד' לגאה"ק רבי אברהם הנביא אמת וצדק מסמנים אותו בסימן טוב בבעל שער והבן.
דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש
זמירות לשבת 'קול מרדכי' לגאה"ג רבי יואל משה פינטער מסאנוק
הודעה ובקשה לכל קוראי גליוננו די בכל אתר ואתר!
בעז"ה לקראת אמצע חודש טבת הבעל"ט רצוננו בס"ד להו"ל קונטרס מחידושי גאון הגאונים רבי מאיר אריק ז"ל על סדר פרשיות התורה,
אם יש תח"י חידושים מרב האי גאון וצדיק על פסוקי התורה שעדיין לא נדפסו [או שלא לוקטו – בגליונות כר"ש או בטל תורה החדש] ,נבקשכם
– נא אל תמנעו טוב מבעליו – שלחו לנו את הדברים ,ונשמח לפרסמם בס"ד ,ויישר כחכם למפרע! –
בברכת שבתא טבא וכט"ס ,העורך :חיים משה הכהן זורגר – מערכת הגיליון –AGALITSYANER@GMAIL.COM
