gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫ספר חסידים אות מ"ג – לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור‪ ,‬אם שכח‬ ‫יש לאל ידי לעשות וגו' ואלקי אביכם אמש אמר אלי‬ ‫איזה דבר‪ ,‬רק יעמוד לפני הבית לשאול מה שצריך‪.‬‬ ‫השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע‪ .‬ועתה הלך הלכת‬ ‫(שמעתי מהרב החסיד מו"ה ישראל אברהם בהרב הגדול החסיד‬ ‫וגו' למה גנבת את אלהי‪.‬‬ ‫מו"ה זוסיא ז"ל שאמר‪ ,‬שהמניעה היא מצד מה שכתוב בזוהר‬ ‫הוכחתו של לבן ליעקב שגנב לו את התרפים – שהרי א"כ למה נגלה הקב"ה‬ ‫הקדוש שבביתא‪ ,‬עם דביתהו‪ ,‬ובדרך עם שכינתא‪ ,‬ולכך אין‬ ‫אל לבן ולא אל יעקב?‬ ‫להראות כאילו הוא מרחיק את עצמו ואינו בוחר בכך‪.‬‬ ‫שמעתי מהרה"ח ר' שלמה גאלדשטאף זצ"ל‪ ,‬כי לבן טען ליעקב –‬ ‫ולפי זה יש להביא סמך למה שכתבתי במקום אחר‪ ,‬שרק לביתו‬ ‫'יש לי הוכחה ברורה כי גנבת את אלהי‪ ,‬דאם לא כן‪ ,‬למה בא הקדוש‬ ‫ממש שייך אזהרה זו‪ ,‬ולפי זה גם באלמן אין חשש‪ ,‬רק בהולך‬ ‫ברוך הוא אלי? הרי היה יכול לבוא אליך‪ ,‬ולהגיד לך שלא תירא‬ ‫מאשתו שייך כן)‬ ‫ממני! – אלא על כרחך לפי שאצלך יש עכשיו טומאת עבודה זרה‬ ‫‪...‬ואולי שייך באורח גם כן‪ ,‬מצד מה שכתבו חכמינו זכרונם לברכה‬ ‫ולכך לא בא אליך‪'...‬‬ ‫שהנוטל רשות מרבו ולן באותה העיר‪ ,‬למחר צריך ליטול רשות‬ ‫וזהו ואלקי אביכם אמש אמר 'אלי' דייקא‪ ,‬כי אין אצלי עכשיו‬ ‫שנית‪ ,‬שמשמע ‪ ,‬הא ביום ההוא אין צריך ליטול רשות‪ ,‬שגם שאין‬ ‫טומאה‪ - ,‬השמר לך וכו'‪[ ,‬ואם כן לפי זה יש לי לטעון] למה גנבת‬ ‫זה מוכרע‪ ,‬שהרי חכמינו זכרונם לברכה אמרו שם‪ ,‬רק שלמחר‬ ‫את אלהי‪.1‬‬ ‫צריך‪ ,‬הא ביום ההוא אין צריך‪ ,‬ומכל מקום יש לומר שרשאי‪ ,‬מכל‬ ‫מקום אולי כוונת הצווה‪ ,‬שבזה‪ ,‬כיון שאין צריך‪ ,‬אין ראוי לעשות כן‪,‬‬ ‫כרם חמד עה"ת לגאון ר' יודל רבינוביץ תלמיד מרן שה"ת מטשעבין‬ ‫גם אם הוא שלא מצד הפטור מן הדבר ועושהו וכו'‪ ,‬שהרי משמע‬ ‫שמנע גם כשנזכר שמצטרך לדבר עמו איזה חידוש המצטרך‪ ,‬מכל‬ ‫מקום לא יכנס‪ – .‬ואין ראיה מדברי חכמינו זכרונם לברכה הנזכרים‬ ‫לעיל לגבי אורח‪.‬‬ ‫ויפגע במקום וילן שם‪.‬‬ ‫ראיה מדברי רש"י בפרשתן לדברי רבי יהודא החסיד בצוואתו – כיון שיצא‬ ‫ומכל מקום אולי יש לזה רמז מצד קפיצת הארץ‪ - ,‬לפי פירוש רש"י‬ ‫אדם מביתו אין לו לחזור – טעם הדבר מזוה"ק – קפיצת הארץ משו"ה היתה‬ ‫ז"ל פרשת ויצא‪ ,‬שכיון שהיה במקום ההוא על מנת לילך משם‪ ,‬גם‬ ‫שהיה בהיסח הדעת‪ ,‬לא הלך שנית למקום ההוא באותו יום‪ ,‬רק‬ ‫וברש"י – ושינה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל' ללמדך שקפצה לו הארץ‬ ‫קפץ הארץ ממקומו אליו‪.2‬‬ ‫כמו שמפורש בפרק גיד הנשה‪.‬‬ ‫והנה התפילה נקראת 'שיח'‪ ,‬כמו שכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה וגו'‪,‬‬ ‫‪ 1‬עיין בספר הזיכרון 'זכר שלמה' שהובא שם מימרא שאמר על הא‬ ‫ואמרו ז"ל – זו תפילת מנחה‪ ,‬על כן אנו אומרים‪" - ,‬יפה שיחתן"‪ ,‬מהיכן‬ ‫דאמרינן בנוסח 'ועל הניסים' – וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות‬ ‫אנו יודעים שטובה היתה תפילתם‪ ,‬שנתקבלה‪" ,‬מתורתן של בנים"‪ ,‬מן‬ ‫ולהלל וגו' – יש לבאר על פי דברי אדמו"ר מגור זי"ע בעל 'אמרי אמת' –‬ ‫השקידה וההצלחה ב"ה של תלמידי הישיבה הק' שנקראו בנים [שם עמ'‬ ‫יהודים נקראים על שם יהודה שנקרא על שם הפעם אודה את ה'‪ ,‬דהנה‬ ‫קמ"ג]‪.‬‬ ‫עיין בפירוש רש"י [בפרשתן] הפעם אודה וכו' שנטלתי יותר מחלקי‪ ,‬וזו‬ ‫‪ 2‬אמר העורך‪ :‬לענ"ד יש להעיר מדברי רש"י בפרשתן שאינם עולים‬ ‫מידת בני ישראל אשר אנחנו יודעים תמיד שהשי"ת נותן לנו יותר ממה‬ ‫במדוייק עם דברי הגאה"ק ז"ל‪ ,‬שהרי רש"י בפסוק י"ז בד"ה כי אם בית‬ ‫שאנו ראויים‪ ,‬והבן‪[ .‬שם עמ' קל"ג]‪.‬‬ ‫אלקים מפרש – 'איהו אזל עד חרן כדאמרינן בפרק גיד הנשה‪ ,‬וקרא‬ ‫עוד נשתמרה ממנו שם שיחה נאה באחת מדרשותיו ביו"ד של מרן שה"ת‬ ‫מוכיח – וילך חרנה‪ ,‬כי מטא לחרן אמר – אפשר עברתי על מקום‬ ‫מטשעבין – חותנו [בישיבת 'כוכב מיעקב' ירושת"ו]‪:‬‬ ‫שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו‪ ,‬יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל‬ ‫‪" - - -‬יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים"‪ ,‬עוד‬ ‫וקפצה לו הארץ – עכל"ק – והמעיין בגמ' חולין יראה שהוסיף רש"י‬ ‫ניצב חי לפני עינינו מעמד 'הנחת אבן הפינה' של ישיבתנו הקדושה‬ ‫המילים שחזר עד בית אל – דבגמ' לא קתני הכי – וממילא משמע דשפיר‬ ‫בראשות מרן מו"ח זצוק"ל‪ ,‬היה זה כעין מעמד הר סיני‪ ,‬מרן זצוק"ל‬ ‫חזר‪ ,‬וכן מפרש רש"י בחולין צ"א‪ - :‬שויפגע היינו כשני אנשים הנפגשים‬ ‫האציל אז את ברכתו והתפלל לסיעתא דשמיא שנזכה להרבצת תורה‬ ‫בדרך‪ ,‬והיינו שיעקב החל לחזור‪ ,‬והמקום נפגש עמו בחצי הדרך‪ ,‬וממילא‬ ‫כראוי והשמיע דברי חיזוק כדרכו בקודש‪ .‬אף ביקש והתחנן אז מתלמידי‬ ‫לפי"ז לכאורה אין ראי'ה ברורה לדברי הגאה"ק ז"ל מדברי רש"י‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫הישיבה שיתמידו בלימוד‪ ,‬תוך שימת דגש על ענין 'דיבוק חברים'‬ ‫ושהאחד יעזור לשני‪.‬‬ ‫שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם‪ ,‬אימתי יודע אני שהוא עמדי‬ ‫וגם לפירוש הרמב"ן שכמדומה שחולק על פירוש רש"י שם‪ ,‬מכל‬ ‫ושמרני‪ ,‬כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים‬ ‫מקום יש לומר דשם כיון שהיה היסח הדעת‪ ,‬הוה ליה כאלו לא היה‬ ‫בגדי כהונה‪ ,‬שנאמר ‪ -‬ונתן לי לחם לאכול – זה לחם הפנים‪ ,‬ובגד‬ ‫שם אז‪.‬‬ ‫ללבוש – אלו בגדי כהונה‪ ,‬שנאמר והלבשת את אהרן את בגדי‬ ‫הקודש‪ ,‬עד כאן לשון המדרש‪.‬‬ ‫הגהות מילי דחסידותא על ספר חסידים וצוואת רבי יהודא החסיד‬ ‫לגאה"ק רבי אברהם דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש [שהו"ל גאה"ג‬ ‫והנה לפי דברי המדרש רבה הנזכר לעיל שיעקב ביקש שיעמיד‬ ‫רבי שמואל דוד הכהן פריעדמאן זצ"ל דומ"ץ חוסט]‬ ‫ממנו הקדוש ברוך הוא [בנים] כהנים‪ ,‬מה מאוד יומתקו דברי‬ ‫המסורה הנזכרת לעיל‪ ,‬ורומז גם כן המדרש רבה הנרשם למעלה‬ ‫שיעקב כיון במה שאמר ובגד ללבוש‪ ,‬שיצאו ממנו כהנים‬ ‫ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום‬ ‫שלובשים בגדי כהונה‪ ,‬כדכתיב בהו גם כן ללבוש את הבגדים‪ ,‬ואתי‬ ‫שפיר והבן‪3.‬‬ ‫מפניך כי דרך נשים לי‪.‬‬ ‫כיצד אמרה רחל 'דרך נשים לי' שנראה ח"ו כמוציאה שקר מפיה – ב' דרכים‬ ‫ספר קול דוד עה"ת לגאה"ק ר' דוד פתחיה וויינשטאק מקיטוב –‬ ‫ליישב – 'דרך' לשון קידושין – 'דרך' לשון טומאת נדה – ע"ז טמאה כנדה‬ ‫פאדהייץ‬ ‫וקשה האיך הוציא דבר שקר מפיה‪ ,‬ונראה לפרש על פי דבריהם‬ ‫בקידושין דף ל'‪ – .‬איש אמו ואביו תיראו‪ ,‬איש סיפק בידו לעשות‪,‬‬ ‫ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע‬ ‫אשה אין סיפק בידה לעשות‪ - ,‬מפני שרשות אחרים עליה‪.‬‬ ‫ממך פרי בטן‪.‬‬ ‫וזהו פירושו כי דרך נשים לי – היינו קידושי בעל הנקרא 'דרך'‪,‬‬ ‫כיצד השיב צדיק כיעקב לרחל תשובה כזו ומנע עצמו מלהתפלל על זולתו –‬ ‫דהאישה נקנית בשלשה דרכים‪ ,‬ורשות בעלי עלי‪ ,‬לזאת לא אוכל‬ ‫כדי שתחול התפילה צריך שתהיה לצורך קיום מצוה – לכן קשה להתפלל ע"ז‬ ‫לקום מפניך‪.‬‬ ‫פירש רש"י את אומרת שאעשה כאבא‪ ,‬אני איני כאבא‪ ,‬אבא לא‬ ‫עוד נראה לפרש על פי דבריהם [מימרא דרבי עקיבא במשנה ‪-‬‬ ‫היו לו בנים‪ ,‬אני יש לי בנים‪ ,‬ממך מנע ולא ממני‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫שבת פ"ב‪ ].‬דעבודה זרה מטמאה כנידה שנאמר תזרם כמו דוה צא‬ ‫תאמר לו [ישעיה ל']‪ ,‬וזהו פירושו – כי דרך נשים לי – כי התרפים‬ ‫רבים תמהו‪ ,‬הלא לא זו היא דרך הצדיקים למנוע עצמם מלבקש‬ ‫היו עבודה זרה‪ ,‬כמו שכתב רש"י – ותגנב רחל את התרפים –‬ ‫על זולתם‪ ,‬ואיך אמר יעקב כדברים הנזכרים‪ ,‬ובפרט כי רחל היתה‬ ‫להפריש אביה מעבודה זרה נתכוונה‪.‬‬ ‫האהובה בעיניו‪ ,‬ואיך ידבר אליה דברים קשים‪ ,‬עיין בספרי‬ ‫המפרשים ז"ל‪.4‬‬ ‫ספר ריקועי פחים עה"ת לגאה"ג רבי יעקב משולם האללענדער מסאנז‬ ‫ושמעתי מכבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון האמיתי זצללה"ה‪5‬‬ ‫שידוע בזה דעיקר התפילה הראויה לאדם להתפלל שיהיה לו זרע‪,‬‬ ‫ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‪.‬‬ ‫הוא בכדי לקיים מצות יוצרו אשר נצטווה מאתו יתברך לפרות‬ ‫ולרבות (ועיין מה שכתבתי בשמו הנעים פרשת תולדות אות א'‬ ‫פירוש המסורה עפ"ד המדרש בפרשת בא – יעקב התכוון לבגדי כהונה ולחם‬ ‫דמטעם זה נעתר הקדוש ברוך הוא לתפילת יצחק ולא לתפילת‬ ‫הפנים שישתמשו בהם יוצאי חלציו‬ ‫רבקה)‪.‬‬ ‫בבעל הטורים מובאת המסורה וזה לשונה – ללבוש‪ ,‬ב' במסורה –‬ ‫ולפי זה‪ ,‬יעקב אבינו אשר כבר היו לו בנים‪ ,‬וידוע דעת האומר‬ ‫הכא‪ ,‬ואידך – ללבוש את הבגדים [דכתיב גבי כהן גדול בפרשת‬ ‫דתאומות נולדו עם כל שבט‪ ,‬אם כן הרי כבר קיים מצות פרו ורבו‪,‬‬ ‫אמור]‪ ,‬ועיין שם מה שכתב בזה‪.‬‬ ‫וכל שכן לדעת האומר דאף בשני זכרים קיים מצות פריה ורביה‪,‬‬ ‫על כן שפיר פתח פיו בחכמה ואמר לרחל‪ - ,‬אבא לא היו לו בנים‪,‬‬ ‫והנה כבר תירצתי המסורה דלעיל‪ ,‬וכעת נראה לפי עניות דעתי‬ ‫ואם כן היה תפילתו בכדי לקיים המצוה כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫דאתי שפיר מאוד על פי מה דאיתא במדרש רבה פרשת בא‬ ‫פרשתא י"ט וזה לשונו‪ - :‬וסוף דבר לא תעלה על דעתך שיעקב‬ ‫לחם ושמלה שאל‪ ,‬אלא אמר יעקב – הבטיחני הקדוש ברוך הוא‬ ‫תפילתו של רבי חנינא בן דוסא שתתחלף‪ ,‬ובמקום שתמות בתו של רבי‬ ‫ויצויין שקטע זה שציטטנו מלשון רש"י הק' אינו מופיע כי אם בכתב יד‬ ‫נחוניא חופר שיחין‪ ,‬מת בנו‪ - ,‬וכן הוא מבואר בזוהר הקדוש גבי כפרות‬ ‫ליידן ‪ – 1‬פריס ‪ 155‬ובדפוס רומא‪ ,‬אבל בכ"י לייפציג ‪ – 1‬מינכן ‪ ,5‬פירנצה‪3‬‬ ‫שהוא ענין חילוף נפש בנפש עי"ש ואכמ"ל‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬כאן השיב לה‬ ‫וויימאר ‪ 651‬קטע זה אינו‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬שאם נגזרה עליה גזירה‪ ,‬אינו רוצה להתפלל שתיפקד בבנים ועל‬ ‫‪ 3‬ואולי לרמז בזה ג"כ שתעבור הכהונה גדולה מאברהם אבינו אליו‬ ‫ידי זה ח"ו תצטרך למות היא כאשר אירע לבסוף שמתה בלידתה את‬ ‫שניתנה לו חילוף שם בן נוח כמבואר בדברי חז"ל בפר' לך לך‪ ,‬והיינו ונתן‬ ‫בנימין‪ ,‬ואינו רוצה להחליף אותה תמורת בנים‪ ,‬וזהו התחת – לשון חילוף‪,‬‬ ‫לי‪ ...‬בגד ללבוש – שיהא הוא עצמו כהן גדול‪.‬‬ ‫זה תחת זה‪ ,‬אלוקים – מידת הדין – גזירת שמים‪ ,‬אני? האם את רוצה‬ ‫‪ 4‬אמר העורך‪ :‬ולעניות דעתי אפשר ליישב בס"ד על פי דברי הפני יהושע‬ ‫שאכריע בדבר זה‪ ,‬להחליף גזירה זו בגזירה אחרת‪ ,‬שיהיו לי בנים ותחת‬ ‫במסכת בבא קמא דף נ'‪ .‬בההיא עובדא דבתו של נחוניא חופר שיחין‬ ‫זה תמות רחל? הלא יש לו כבר בנים‪ ,‬ומחמת זה אינו רוצה להתפלל‬ ‫שנפלו לבור מים‪ ,‬ובאו ואמרו לרבי חנינא בן דוסא‪ ,‬שעה ראשונה אמר‬ ‫שיקרה כן‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫להם שלום וכו' שעשה שלישית אמר להם עלתה‪ ,‬אמרו לה מי העלך‪,‬‬ ‫וכבר הבאנו באחד מגליונותינו המעשה בהה"ק הרבי ר' מאיר‬ ‫אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו [והיינו אילו של יצחק‬ ‫מפרעמישלאן עם הגאון ה'ישועות יעקב' ובנו הגאון שפירש להם על‬ ‫ואברהם נוהג בו – רש"י] – אמרו לרבי חנינא בן דוסא וכי נביא אתה‪ ,‬אמר‬ ‫מימרא דרביחנינא בן דוסא – זה חי וזה מת‪ -‬שרבי חנינא פעל בתפילתו‬ ‫להם לא נביא אנכי וכו' אלא אמרתי דבר שנצטער בו אותו צדיק [היינו‬ ‫שיחי'ה ישראל זה על ידי שמת עכו"ם אחר כאמור ואתן אדם תחתיך וכו'‬ ‫שהיה חופר בורות מים לעולי הרגלים]‪ ,‬יכשל בו זרעו? אמר ר' אחא –‬ ‫ואכ"מ‪.‬‬ ‫אע"פ מת בנו בצמא וכו' – וביאר הגאה"ק ה'פני יהושע' שם‪ ,‬דכיון שנגזרה‬ ‫‪ 5‬הוא ניהו גאון הגאונים רבי יוסף הויכגעלענטער בעל 'משנת חכמים'‪.‬‬ ‫הגזירה על בתו של נחוניא חופר שיחין‪ ,‬לא בטלה הגזירה‪ ,‬אלא הועילה‬ ‫שו"ת זכרון יצחק ח"ב עה"ת לגאה"ג רבי יצחק הויכגעלערנטער אבד"ק‬ ‫לא כן אני יש לי בנים‪ ,‬ואם כן הלא נתקיים המצוה אצלי‪ ,‬אך ממך‬ ‫חעלם וזאמאשטש‬ ‫מנע פרי בטן‪ ,‬והלא עלייך אין מקום להתפלל בכדי לקיים המצוה‪,‬‬ ‫דהלא האשה לא נצטווית על פריה ורביה‪ ,‬ואחרי שאין באפשרי‬ ‫להתפלל על הכוונה הנכונה שהתפלל אבא‪ ,‬על כן אין מקום‬ ‫ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות‪.‬‬ ‫לתפילה זו‪ ,‬עד כאן דברי אדוני אבי מורי רבי הגאון זצללה"ה‪ ,‬ודברי‬ ‫פי חכם חן‪.‬‬ ‫ההבדל בין יעקב ליוסף – יעקב היה שלם בתלמודו אבל יוסף שכח – יעקב‬ ‫שו"ת זכרון יצחק ח"ב עה"ת לגאה"ג רבי יצחק הויכגעלערנטער אבד"ק‬ ‫זכה לכך מפני שבד בבד עם 'שלם בממונו' היה 'שלם בתורתו' – כיון שהיה‬ ‫חעלם וזאמאשטש‬ ‫יושב 'אהלים' – חיבור 'אוהל תורה' עם 'אוהל מקנה'‬ ‫ואפילו בימי אף‪ ,‬חכמתו‪ 7‬עמדה לו כאשר רואים מתשובותיו‬ ‫שהשיב לשואלים בהיותו בערבות סיביר בזכות בקיאות נפלא אף‬ ‫הארץ אשר אתה שוכב עליה‪.‬‬ ‫על פי שהיה מחוסר ספרים ואפילו ש"ס לא היה לו‪ ,‬וכן בשנים‬ ‫אחרונות שהיה חולה אנוש וחלוש ועיניו כהות וכבדו מזוקן לא‬ ‫למה קיפל הקב"ה את כל אר"י מתחת יעקב אבינו? – שינוי נוסח הרש"י‬ ‫נטלה ממנו אור התורה ונתקיים בו מה שכתוב במדרש רבה‬ ‫מבאר את כוונת פירושו – נעשה פועל כדי להוציאו מן הכח‬ ‫בפרשת השבוע פרשת וישלח פרשתא ע"ט – תבוא בכלח אלי קבר‬ ‫וכו' תבוא בכולה אלי קבר מלא שאינו חסר כלום‪ ,‬שנאמר ויבוא‬ ‫וברש"י – קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו‪ ,‬רמז לו‬ ‫יעקב שלם‪ - ,‬שלם בתלמודו‪ ,‬אבל יוסף שכח‪ ,‬שנאמר כי נשני‬ ‫שתהא נוחה ליכבש לבניו [כד' אמות שזה מקומו של אדם]‪.‬‬ ‫אלוקים את כל עמלי וכו'‪ ,‬וזה היה רבותא דיעקב‪ ,‬שאף על פי שגם‬ ‫מלשון הזה‪ ,‬משמע ש'רמז לו' שיהיה כן‪ ,‬אבל לא כן פירשו‬ ‫הוא עמל וגלה ממקומו ועברו עליו צרות רבות כמו ליוסף‪ ,‬אפילו‬ ‫המפרשים‪ ,‬עיין בהרא"ם ובמהרש"א [חולין צ"א‪ ].‬שכתב – מה שלא‬ ‫הכי לא שכח מתלמודו כלום עד יום מותו ובא אלי קבר מלא‬ ‫הספיק לו בהבטחה לבדה אלא על ידי הקיפול‪ ,‬מפני שהפרש גדול‬ ‫בתורתו שאינו חסר כלום‪.‬‬ ‫יש בין הכח והפועל‪ ,‬וכן מצינו באלישע שאמר למלך ירה‪ ,‬ויור‪,‬‬ ‫ולמה זכה יעקב אבינו עליו השלום בזה יותר מיוסף‪ ,‬יש לבאר על‬ ‫ויאמר חץ תשועה בארם‪.‬‬ ‫פי מה דאיתא עוד שם [במדרש]‪ - ,‬ולפי שכתוב ויעקב איש תם‬ ‫אם כן הקיפול לא היה רמז שיהיה כן [היינו שיירש את הארץ] רק‬ ‫יושב אוהלים‪ ,‬לפיכך ויבא יעקב שלם‪ ,‬עד כאן לשונו‪ ,‬והוא מדרש‬ ‫כדי שתהא נוחה ליכבש‪[ ,‬היינו שקיפל כדי לעשות פעולה בארץ‬ ‫פליאה‪ ,‬מה ענין זה לזה‪ ,‬אך יש לומר דהוא נתינת טעם למה זכה‬ ‫ישראל שתהא נוחה לעתיד ליכבש]‪ ,‬ולפי זה נכונה נוסחת דפוס‬ ‫יעקב שלא ישכח תורתו‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,6‬שהיא כן – קפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו‬ ‫דהנה בידי משה שם נראה שהיה לו גירסא בדברי ר' יוחנן‪ - :‬ויבא‬ ‫שתהא נוחה ליכבש לבניו‪ .‬וכן הוא הלשון בגמרא [חולין צ"ב‪.]:‬‬ ‫יעקב שלם‪ ,‬שלם בממונו שלם בתלמודו‪ ,‬ומפרש שמכח שצבר‬ ‫ספר יוסף הלל על פירוש רש"י עה"ת לגאה"ג רבי מענדל יוסף‬ ‫יוסף את כל הכסף‪ ,‬לא עסק בתורה כל צרכו‪ ,‬מה שאין כן יעקב‪,‬‬ ‫בראכפעלד ז"ל ממישלעניץ שע"י קראקא תלמידו של הגאה"ק הקדו"צ‬ ‫אף שהיה שלם בממונו‪ ,‬מכל מקום היה שלם בתורתו‪ ,‬עד כאן‬ ‫מבאבוב הי"ד‬ ‫לשונו‪.‬‬ ‫ואף שלפנינו ליתא בדברי רבי יוחנן 'שלם בממונו'‪ ,‬מכל מקום‬ ‫שפיר ניתן להאמר‪ ,‬דמשום שהיה יוסף עוסק בצבירת כסף‪ ,‬לא היה‬ ‫רואה אני את פני אביכן והנה איננו אלי כתמול שלשום‬ ‫לו אפשרות לעסוק בתורה כל צרכו‪ ,‬לכן שכח‪ ,‬מה שאין כן יעקב‬ ‫ואלקי אבי היה עמדי‪.‬‬ ‫התאמץ שאף בזמן שעסק בצרכי ממונו‪ ,‬לא פסיק פומיה מגירסא‪.‬‬ ‫ביאור תמיהתו של יעקב כאן – חיבור המשך הפסוק 'ואלקי אבי היה עמדי'‬ ‫וכדמוכח במדרש פרשת ויצא‪ ,‬שבזמן שהיה בבית לבן ורועה צאן‪,‬‬ ‫היה אומר תהילים‪ ,‬וזה מרומז במה שנאמר ויעקב איש תם יושב‬ ‫יש לדקדק דמאמר ואלקי אבי היה עמדי הוא לבלי צורך‪ ,‬דהרי כעת‬ ‫אהלים‪ ,‬ונחלקו המפרשים‪ ,‬דהרשב"ם ואבן עזרא מפרשים אהלים‪,‬‬ ‫עדיין לא הודיעם שהיה דבר ה' אליו שישוב לביתו עד אחר כך‪,‬‬ ‫לפי שהיה יושב אוהל ומקנה‪ ,‬ורש"י על פי תרגום אונקלוס ומדרש‪,‬‬ ‫שאמר אליהן ויאמר אלי מלאך האלקים וגו' עתה קום צא מן הארץ‬ ‫מפרש דהייונ בתי מדרשות של שם ועבר‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬ואם כן מה זה שאמר ואלקי אבי היה עמדי‪.‬‬ ‫ונראה דאלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ ,‬דפשטיה דקרא משמע כמו‬ ‫ונראה על פי מאמר שלמה המלך עליו השלום [משלי ט"ז‪ ,‬ז]‬ ‫שפירשו הפשטנים – הרשב"ם ואבן עזרא‪ ,‬אלא משום דהאמת היא‬ ‫ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו‪ ,‬לזה אמר יעקב כמתמיה‪,‬‬ ‫דיעקב לא היה רועה צאן אלא בבית לבן‪ ,‬הא קודם לזה אצל אביו‬ ‫‪ -‬רואה אנכי את פני אביכן כי אננו אלי וגו' והלא אלקי אבי היה‬ ‫ודאי לא היה רועה צאן שהרי היו ליצחק רועים אחרים כמו שכתוב‬ ‫עמדי ‪ ,‬ואחרי אשר השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו עלי‪ ,‬זה לאות‬ ‫ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק‪ ,‬ולא מסתבר שעשה יצחק את בנו‬ ‫כי אני שלם בדרכי השלימות ואם כן נפלאת בעיני על מה שפני‬ ‫כאחד מעבדיו‪ ,‬ועוד‪ ,‬כיון דמיירי לאחר ויגדלו הנערים‪ ,‬בודאי לא‬ ‫אביכן איננו אלי‪.‬‬ ‫היה יצחק עובר אמצות עשת ללמד בנו תורה ושלחו ללמוד אצל‬ ‫שם ועבר כמו שהוא למד שם‪ ,‬ואיך יתכן שהיה רועה צאן אביו‪ .‬על‬ ‫אומנות הדפוס‪ – .‬הוא חזר לספרד ועמו ג' מאות עותקים מפירש"י הלז‬ ‫‪ 6‬הגאז"ל מכנה כך את דפוס רגיו די קלבריה בשנת רל"ה‪ ,‬ועיין בהקדמת‬ ‫שהדפיס אולם זמן קצר אח"ז החלו תלאות האינקוויזיציא ומתוך הצרות‬ ‫הספר שם שהביא שלא זו בלבד שהוא דפוס הראשון מפירושי רש"י‬ ‫והגירוש נאבדו רוב הספרים וכהיום נשאר טופס יחידי בעולם בספריית‬ ‫עה"ת אלא הוא גם ספר הקודש הראשון שעלה על מכבש הדפוס‬ ‫פארמה שבאיטליא‪.‬‬ ‫שנרשם עליו שנת הדפסתו – על ידי המדפיס רבי אברהם בן יצחק בן‬ ‫‪ 7‬של מרן שה"ת הגאב"ד דטשעבין זצוקללה"ה‪.‬‬ ‫גרטון שהיה יליד ספרד‪ ,‬ועבר לעיר רגיו שבאיטליא‪ ,‬שם נתפשטה כבר‬ ‫המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא‪.‬‬ ‫כן הוציאו [קרא] מפשטיה‪ ,‬ומפרשי דהכוונה לאוהלי תורה של‬ ‫שולחן ערוך‪.‬‬ ‫הקדים 'מאחרים' ל'ממהרים' – ראיות מן הש"ס שכן דרך לשון חז"ל – לשון‬ ‫תורה כלשון חכמים – מיישב קושיית רש"י בפרשתנו לפי פשוטו‬ ‫אך מכל מקום מדנקט קרא לישנא דמשתמע כהאי לישנא שנאמר‬ ‫למעלה יושב אוהל ומקנה‪ ,‬על כרחך צריך לומר דאף המפרשים כן‬ ‫לכאורה יפלא למה אמר מקודם המאחרים לצאת והדר וממהרים‬ ‫אינם טועים‪ ,‬כיון שעל כל פנים היה רועה צאן בבית לבן‪.‬‬ ‫לבוא‪ ,‬ואמרתי ליישב בפשיטות דהפייטן נקט לשון הגמרא [מגילה‬ ‫כ"ג‪ – ].‬ביום טוב מאחרין לבוא [לבית הכנסת – רש"י] וממהרין‬ ‫אך קשה‪ ,‬מה בא להשמיענו בזה כאן‪ ,‬ובפרט דדא מילתא שהיה‬ ‫לצאת כו'‪ ,‬ואף על גב דשם מבואר מקודם לבא ואחר כך לצאת‪,‬‬ ‫רועה אצל לבן מפורש להדיא‪ ,‬ויש לומר דאשמעינן רבותיה דיעקב‬ ‫הונח להפייטן יותר לומר בלשון הגמרא דנקט מקודם מאחרין‬ ‫שהיה יושב אוהל של תורה גם בזמן שהיה יושב אוהל ומקנה‪.‬‬ ‫והדר וממהרין‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬מדנקט קרא 'אוהל של תורה' בלשון 'אוהל של מקנה'‪,‬‬ ‫ועיין תוספות [פסחים ב'‪ ].‬דיבור המתחיל יכנס‪ ,‬דדרך הגמרא לומר‬ ‫אקשינהו רחמנא אהדדי‪ ,‬לומר לך שיעקב קיים שני אוהלים אלו‬ ‫כניסה תחילה ואחר כך יציאה‪ - ,‬יכנס בכי טוב ויצא בכי טוב‪ ,‬וכן‬ ‫ביחד‪ ,‬ומשום זה היה יעקב 'איש תם' ושלם בממונו ובתורתו‪ ,‬משום‬ ‫בגמרא [שבת ל"ד‪ – ]:‬בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא‪ ,‬וכי‬ ‫שהיה יושב אוהלים תרתי הנזכרים לעיל‪.‬‬ ‫האי גוונא בגמרא [עירובין כ"א‪ ].‬מטפס ועולה מטפס ויורד‪ ,‬עיין‬ ‫והיינו דקאמר המדרש – לפי שכתוב ויעקב איש תם יושב אוהלים‬ ‫שם‪.‬‬ ‫– דמהא שמעינן שגם בזמן שהיה עוסק בצרכי ממונו והיה יושב‬ ‫ועיין רש"י על התורה (פרשת ויצא [על הפסוק והנה מלאכי אלקים‬ ‫אוהל ומקנה היה גם כן יושב אוהל של תורה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬ויבא יעקב‬ ‫עולים ויורדים בו]) שהקשה למה נאמר עולים תחילה ואחר יורדים‪,‬‬ ‫שלם בתורתו שלא שכח כלום‪.‬‬ ‫ולפי דברי התוספות שם [בפסחים הנ"ל] יש ליישב בפשיטות‬ ‫וכך אולי אנו נאמר על רבינו זצ"ל שאף הוא ז"ל זכה שלא שכח‬ ‫דלשון תורה בזה הוא כלשון חכמים‪ ,‬אמנם היכא דאיכא למדרש‬ ‫מתלמודו כלום בעת צרתו משום שאף הוא נהג כיעקב אבינו עליו‬ ‫דרשינן‪ ,‬ועיין מה שכתבנו בסמיכה לחיים [אות י"א כ"ה כ"ט] על‬ ‫השלום‪ ,‬דידוע שלפני שקיבל עליו עול הרבנות בטשעבין היה סוחר‬ ‫דרך הפלפול‪.‬‬ ‫בקראקא‪ ,‬ושמעתי מספרים שהיה מסתובב ברחוב העיר הנה והנה‬ ‫זמירות ליל שבת 'עונג חיים לשבת' לגאה"ג רבי חיים געלערנטער אב"ד‬ ‫ושפתותיו דובבות בדברי תורה‪ ,‬ולכן זכה שנתקיים בו שבא שלם‬ ‫קיטוב‬ ‫בתורתו לארץ ישראל כמו יעקב לשכם‪ ,‬וגם עלי קבר בא בכלח‬ ‫מלא שאינו חסר כלום‪.‬‬ ‫המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא‪.‬‬ ‫גאה"ג רבי יהושע מענדל עהרנבערג ראב"ד תל אביב יפו בהספדו על‬ ‫למה הקדים 'מאחרים' ל'ממהרים'? – ממהרים לבוא אע"פ שאין חזקת חיוב –‬ ‫מרן שה"ת גאב"ד טשעבין זצוקללה"ה‬ ‫ואע"פ שקשה יותר למיקם מלמגני – הוא לשם שמים‬ ‫|| לזמירות שבת‪|| :‬‬ ‫נשאלתי מדוע נקט המאחרים לצאת קודם וממהרים לבוא‪ ,‬דסדר‬ ‫הזמן הוא הכנסת שבת קודש‪ ,‬ואחר כך אפוקי שבתא‪ ,‬והגם שכן‬ ‫זמר אליהו הנביא‪ - .‬איש הנקרא בעל שער בסימניו‪.‬‬ ‫הוא דרך המשורר לשמור נעימת שווי החרוזים‪ ,‬ואינו חושש לסדר‬ ‫מהו השבח של אליהו הנביא 'בעל שער בסימניו'? – מראה שהוא נביא אמת‬ ‫המאמר כל כך‪ ,‬עם כל זה מה דאפשר לשנויי משנינן‪.‬‬ ‫– כי נביאי השקר משמשים ברוחות וע"ז שאין בהם שער‬ ‫והכוונה היא מצד 'לא זו אף זו'‪ ,‬כי במוצאי שבת קודש הסברא‬ ‫אפשר לכך מסמנים אותו בסימן טוב ב'בעל שער'‪ ,‬מחמת שהוא‬ ‫נותנת לאחר מצד שהבין השמשות יש לו חזקת חיוב [היינו דהוא‬ ‫צועק ואומר‪ ,‬אני נותרתי נביא לה' לבדי‪ ,‬לכך היה מסמן את עצמו‬ ‫ספיקא אם יום או לילה‪ ,‬ומחמת שבא מחמת זמן שבת החמור‪,‬‬ ‫בשער לסימו טוב שהוא מנביאי האמת‪ ,‬כי נביאי השקר היו‬ ‫אמרינן ספיקא דאורייתא ולחומרא]‪ ,‬מה שאין כן בין השמשות‬ ‫משמשים ברוחות אשר אין להם שער‪ ,‬עיין מדרש רבה רות על‬ ‫דעיולי שבתא יש לו חזקת חול‪ ,‬ומכל מקום ממהרים לבוא‪ .‬ועיין‬ ‫[פסוק] וילפת – התחיל [בועז] ממשמש בשערה [של רות]‪ ,‬אמר –‬ ‫מגן אברהם [סימן שמ"ב] שכתב בזה אודות החזקה‪.‬‬ ‫רוחות אין להם שער‪ ,‬וגם בטח הנביאי שקר היו שואלים בתרפים‪.‬‬ ‫גם יש לומר פשוט‪ ,‬דשאני מיגנא ממיקם‪ ,‬כמו שאמרו חכמינו‬ ‫ועיין בתרגום יונתן על הכתוב ותגנוב רחל את התרפים (פרשת‬ ‫זכרונם לברכה ביומא [כ"ב‪ ].‬וכן הוא – איחור של אפוקי יומא יש‬ ‫ויצא) ומתרגם שם‪ :‬דהוון נכסין גברא בוכרא והזמין רישיה‪,‬‬ ‫לדונו מצד עצלות‪ ,‬מה שאין כן זריזות דעיולי שבת קודש הוא רק‬ ‫ו[ב]פירוש יונתן – והזמין רישיה – מולקין את ראשו‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ומשם‬ ‫לשם שמים באהבה‪.‬‬ ‫בארה שהרוחות והתרפים לא היה להם שער‪ ,‬על כן לסמן את‬ ‫ספר מחזה אברהם על התורה – מדור 'חזון למועד' לגאה"ק רבי אברהם‬ ‫הנביא אמת וצדק מסמנים אותו בסימן טוב בבעל שער והבן‪.‬‬ ‫דוד וואהרמאן אבד"ק בוטשאטש‬ ‫זמירות לשבת 'קול מרדכי' לגאה"ג רבי יואל משה פינטער מסאנוק‬ ‫הודעה ובקשה לכל קוראי גליוננו די בכל אתר ואתר!‬ ‫בעז"ה לקראת אמצע חודש טבת הבעל"ט רצוננו בס"ד להו"ל קונטרס מחידושי גאון הגאונים רבי מאיר אריק ז"ל על סדר פרשיות התורה‪,‬‬ ‫אם יש תח"י חידושים מרב האי גאון וצדיק על פסוקי התורה שעדיין לא נדפסו [או שלא לוקטו – בגליונות כר"ש או בטל תורה החדש]‪ ,‬נבקשכם‬ ‫– נא אל תמנעו טוב מבעליו – שלחו לנו את הדברים‪ ,‬ונשמח לפרסמם בס"ד‪ ,‬ויישר כחכם למפרע! –‬ ‫בברכת שבתא טבא וכט"ס‪ ,‬העורך‪ :‬חיים משה הכהן זורגר – מערכת הגיליון –‪AGALITSYANER@GMAIL.COM‬‬