ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — ויצא (2026-11-16)

ערב שב”ק פרשת
ויצא דברי חיזוק
באמונה ובטחון ועוד
י' כסלו
על פרשיות השבוע
שנת תשפ”ז
מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א
ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים 058.323.1459 | 347.897.9968
חובת ההשתדלות ,ומאידך חובת ההכרה כי הישועה רק מאת ה' לבדו!!!
ועם כל מה שכבש יהושע את מלכי כנען במלחמות, אָת ָלָ ֶֶהם ִִמּמּול ְּבָּכָ ִִאים
השיבו הקב"הָָ :ה ֵֵסב ֶֶאל ַַא ֲֲח ֵֵר ֶיֶהם ָּוָב ָ אם לה' התשועה ,למה צריכים סוס מוכן ליום מלחמה?
כתוב בסוף ספרו (יהושע כד ,יב) שאסף יהושע את כל שבטי (שמואל ב' ,ה ,כג) ,ומבואר שציווה אותו השי"ת להשתדל
ישראל ,ואמר להםֹ :לא ְְב ַַח ְְרְּבּ ָך ְוְ ֹלא ְְב ַַקְׁשֶּׁתּ ָך .ופירש בדרך המנהג והטבע ,כמנהג שאר אומות העולם המנצחים אּוֵבן ִּּב ֵיֵמי ְְק ִִצירכתוב בפרשתנו (בראשית ל ,יד)ַ :וַ ֵּיּ ֶלֶ ְך ְְר ֵ
הרד"ק ,שאם לא היה עוזר השי"ת לא היינו מנצחים כלל, במלחמה בדרך הטבע. ֶׂדה ַוַ ָּיּ ֵֵבא ֹא ָָֹתם ֶֶאל ֵלֵ ָָאה ִִאּמֹו דּוָד ִִאים ַּבּ ָּׂש� ֶ
ִִח ִּּטים ַוַ ְִּיְּמ ָָצא ָ
וכדרך שאמר דוד המלך ע"הֹ :לא ְְב ַַקְׁשִּׁתּ י ֶֶא ְְב ָָטח ְוְ ַַח ְְר ִּּבי ֹלא ּדּוָד ֵֵאי ְּבֵּנֵ ְך.
ֹּתּאֶמר ָָר ֵֵחל ֶֶאל ֵלֵ ָָאה ְּתִּנִ י ָנָ א ִלִ י ִִמ ָ
ַוַ ֶ
וכן מצינו במלחמת העי ,שאמר השי"ת ליהושע (יהושע
יֵעִנִ י (תהלים מד ,ז) .וכן אמר דוד המלך ע"ה (תהלים מד, תֹוִׁשׁ ֵ וכתב הספורנו בזה"ל :״הודיע שבהיות כוונת האמהות
ח ,ב)ִׂ :שׂ ים ְלְ ָך ֹא ֵֵֹרב ָלָ ִִעיר ֵֵמ ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָה .ומטעם זה שלח משה
ִּתָּּטֵּעם וגו'ִּ ,כּ י ֹלא ְְב ַַח ְְרָּבּ ם ָיָ ְְרׁשּוהֹוַרְׁשָּׁתּ ַוַ ֵ
ג-ד) ַַאָּתּ ה ָיָ ְְדָך ּגֹוִיִ ם ַ רצויה לפני הא־ל יתברך בהשתדלותן בהכנסת הצרות
רבינו ע"ה מרגלים במדבר פארן ,שהקב"ה ציווהו על כך.
רֹוֲעָך ְוְ אֹור ָּפֶּנֶ יָך רֹוָעם ֹלא הֹוִׁשׁ ָיָעה ָּלּמֹוִּ ,כּ י ְיְ ִִמיְנְ ָך ּוְזְ ֲ ָָא ֶֶרץ ּוְזְ ָ וענין הדודאים ,נשמעה תפילתן על זה ,כי ראוי לצדיק
עכת"ד הרבינו בחיי.
ִּכּ י ְְר ִִצ ָיָתם .ופירש רש"י :״תרע לאומים ,הרעות לשבעה שיעשה השתדלות הטבעי האפשר אצלו להשיג חפצו,
אומות גדולות ושלחתם מפנינו ,ואתה בכוחך הורשתם הרי למדנו מדבריו ,שעלינו להתנהג במלחמה עם ועם זה יתפלל שישיג התכלית״ ,עכ"ל.
מתוך ארצם ותטעם לאבותינו בתוכה״ ,עכ"ל .הרי שעל כל כללי המלחמה ,להכין סוס מוכן למלחמה וכלי נשק
ובביאור עומק דבריו ,מצינו שכתב ה'רבינו בחיי' (בפתיחה
אף כל המלחמות הגדולות שעשה יהושע ,אמר דוד המלך
לפרשת שלח) ,דברים נפלאים ומאירים ,המלמדים לאנוש
רֹוָעם ֹלא הֹוִׁשׁ ָיָעה ָּלּמֹוְ .וְ ֹלא ְְב ַַח ְְרָּבּ ם ע"ה ברוח קודשוּ :וְזְ ָ
דעה ובינה בכל ענין השתדלות הפרנסה:
הֹוַרְׁשָּׁתּ ם.
ָיָ ְְרׁשּו ָָא ֶֶרץ .אלא ַַאָּתּ ה ְְבֹכ ֲֲֹחָך ַ
אולם לאחר שעשינו את כל ההשתדלות הראויה "שאכן צריך לעשות שלמה המלך ע"ה אמר במשלי (כא ,לא) סּוס מּוָכָ ן ְלְ יֹום
ׁשּוָעה .ויש להבין ,הרי אם לה' התשועה, ִִמְלְ ָָח ָָמה ְוְ ַלַ ה' ַַה ְּּת ָ
השתדלות ,אך עם
מצידנו ,אין לנו לפחד ,וכמו שנאמר (דברים כ ,א) ְוְ ָָר ִִא ָיָת למה צריך סוס מוכן ליום מלחמה.
ֹלֶקיָך ִִעָּמּ ְך,סּוס ָוָ ֶֶרֶכֶ ב ַַעם ַַרב ִִמְּמּ ָך ֹלא ִִת ָיָרא ֵֵמ ֶֶהם ִּכּ י ה' ֱֱא ֶ
ומבאר הרבינו בחיי ,ששלמה המלך ע"ה הזהיר בכתוב
עשייתו ידע שעושה
ֹלֵקיֶכֶ ם ַַהֹהֵֹלֵ ְך ִִעָּמֶּכֶ ם ְלְ הֹוִׁשׁ ַיַע ֶֶא ְְתֶכֶ ם.
וכתיב (שם ,ד)ִּ :כּ י ה' ֱֱא ֵ
הרי שאף אם יהיה העם רב מאיתנו ,אין לנו לפחד ,כיון זה ,שיעשה האדם כל דבר שצריך לעשות בדרך הטבע,
וכל מה שבכוחו לעשות יעשה ,ואת השאר ימסור בידי
זאת רק מחמת רצון
שה' אלקינו עמנו.
שמים .כי אדם הרוצה לצאת למלחמה ראוי לו שיכין כלי
אין לבטוח לא בחוזק האויב ולא בחולשתו! זיין ,סוסים ומרכבות ליום מלחמה ,ואם אינו מכין ויסמוך
וכן כשהאויב חלש מאיתנו ,אין לנו לבטוח בכוחנו ולא ה' שיעשה מעשה על הנס ,יימסר ביד אויביו.
השתדלות ,אבל לא
לסמוך על חולשתו .ויש ללמוד זאת מיהושע ,שאחר ובכל זאת ,אחר שעשה כל שביכולתו ובאמת פעל
שהרגו את עכן שמעל בחרם ,אמר לו הקב"ה (יהושע ח ,א) והשתדל בכל כוחו ,ועשה בדרך הטבע את כל הכנותיו ,מכל
שיש בזה איזה כח
ֵּתָּחתַַ ,קח ִִעְּמּ ָך ֵֵאת ָּכּל ַַעם ַַהִּמְּלְ ָָח ָָמה ְוְ קּום
ַַאל ִּתּ ָיָרא ְוְ ַַאל ָ מקום אין לו לבטוח שישיג את רצונו מחמת הכנות אלו
ֲֲעֵלֵ ה ָָה ָָעיְְ ,ר ֵֵאה ָנָ ַַתִּתּ י ְְבָיָ ְְדָך ֶֶאת ֶֶמֶלֶ ְך ָָה ָָעי .וכמו שמבואר שעשה ,אלא חייב הוא לבטוח בה' יתברך ולא בהכנותיו,
לקרב או לרחק".
שם ,שלקח יהושע שלושים אלף גיבורי חיל וישלחם לילה. כי יש אדם שיאבד במלחמה עם כל הכנותיו ,וכמו שנאמר
ויש להבין ,למה הוצרך יהושע לקחת שלושים אלף ׁשּוָעה.
ֶׁשֶׁקר ַַהּסּוס ִלִ ְְת ָ
(תהלים לג ,יז) ֶ
גיבורי חיל כנגד אלפיים או שלושת אלפים איש ,כפי ולכן ,מצינו שציוותה התורה את בני ישראל לפני
״ַאל ְּתַּיַ ַּגּ ע ָׁשָּׁמּ ה ֶֶאת
שאמרו לו המרגלים בפעם הראשונהַ : כניסתם לארץ להשתדל בהכנות הראויות ,שיצאו חלוצים
ָּכּל ָָה ָָעםִּ ,כּ י ֶֶאְלְ ַּפִּיִ ם אֹו ִּכְּׁשׁ ֹלֶׁשׁ ת ֲֲאָלָ ִִפים ִִאיׁשִּ ,כּ י ְְמ ַַעט ֵֵהָּמּ ה״. בעלותם למלחמה על אויביהם ,ושישלחו מרגלים בערי
מן המשובחים ,ולהשתמש בכל תחבולות המלחמה
אלא מבואר שאמר לו הקב"ה שיקח את כל העם ולא שבכוחן לנצח את האויב .ואין לנו לסמוך על הנס ולעשות האויבים ,כי כל הענינים הללו הם הכנות לעשות מה
יסמוך על חולשתם ,כפי שאמרו לו המרגלים .וכשם השתדלות כל שהיא בלבד ,אלא צריך האדם לעשות כל שבכוח האדם לעשות בדרך הטבע.
שאין לנו לפחד מחוזקו של האויב ,כך אין לנו לסמוך מה שביכולתו ובכוחו להשתדל לצורך המלחמה ,ועם ואף על פי שעם ישראל לא היו צריכים לכל זאת ,לפי
על חולשת האויב .הרי לנו הנהגת עם ישראל במלחמה: כל זאת עליו לדעת שהישועה היא לה' וכמו שנאמר: שהרי פשוט וברור שניצחונם לא היה בדרך הטבע ,כי
״סּוס מּוָכָ ן ְלְ יֹום ִִמְלְ ָָח ָָמה״ ,צריך להכין למלחמה את כל ׁשּוָעה.
ְוְ ַלַ ה' ַַה ְּּת ָ אם לפי הזכות והעונש ,מכל מקום ציוותה התורה את
המצטרך ולהתכונן בכל התחבולות ,וכמו שנאמר (משלי בני ישראל שיעשו את כל ההשתדלות הזאת ,ואחר כך
והנה ,בכל המלחמות שעשה יהושע עם מלכי כנען,
כ ,יח) ְּוְב ַַת ְְח ֻּּבלֹות ֲֲעֵׂשׂ ה ִִמְלְ ָָח ָָמה ,ואין לנו לחסר דבר מכל ימסרו את התשועה למי שהתשועה שלו .כי דרך התורה
מצינו שנלחם בחרב ובחנית ובכל טכסיסי המלחמה,
דרכי המלחמה .ואחר שעשינו את כל זאת ,יש לנו לבטוח היא לא לסמוך על הנס לעולם ,אלא תמיד תצוה אותנו
וכמו שמפורש במלחמת העי ,ששם להם מארב ,ועשו
בה' ,כי לא חוזק הצבא ולא חולשת האויב הם הגורמים שנשתדל בכל ההכנות האלו כפי כל המצטרך ,ואחר כך
עצמם כאילו הם נסים מלפני העי ,כדי שירדפו אחריהם
ֹלֵקיֶכֶ ם ַַהֹהֵֹלֵ ְך ִִעָּמֶּכֶ ם ְלְ הֹוִׁשׁ ַיַע ֶֶא ְְתֶכֶ ם.
לניצחון ,אלא ִּכּ י ה' ֱֱא ֵ עם כל השתדלותנו צריך להיות אמונה שלימה שאין
ויינתקו מן העיר (עיין יהושע ח) ,ואחר שרדפו אחריהם
ׁשּוָעה.
ְוְ ַלַ ה' ַַה ְּּת ָ עיקר התשועה אלא רק על ידי השם יתברך .וזהו שאמר
ולא נשאר איש בעיר ,קמו מן המארב ושרפו את העיר,
ׁשּוָעה.
שלמה המלך ע"ה סּוס מּוָכָ ן ְלְ יֹום ִִמְלְ ָָח ָָמה ְוְ ַלַ ה' ַַה ְּּת ָ
נמצא לפי דברי הרבינו בחיי ,שזה הניסיון הגדול ונלחמו אנשי העי פנים ואחור ,ואף על פי שהיו מובטחים
העומד לפני בני אדם ,שמצד אחד ,על האדם לעשות מאת ה' שינצחו. וכן מצינו אצל דוד המלך ע"ה ,כששאל באורים ותומים,
א
כלומר ,האדם חרש ,זרע ,קצר והביא את היבול אל פעולות השתדלות להשיגם .אמנם ,בד בבד עליו לזכור את כל הפעולות בדרך הטבע ,אך מאידך יש לו לדעת
תוך ביתו ,ואחר כך הוא בא אל הכהן ואומרְ :וְ ַַעָּתּ ה ִִהֵּנּ ה את האמונה הטהורה ,שאי אפשר לו לאדם להשיג מאומה שאין המעשים פועלים כמו שנראה לעיני האדם ,כאילו
ְּפִּרי ָָה ֲֲא ָָד ָָמה ֲֲאֶׁשׁ ר ָנָ ַַתָּתּ ה ִּלּ י ה' (דברים
אִתי ֶֶאת ֵֵראִׁשׁ ית ִ
ֵֵה ֵֵב ִ בכוחו ובעוצם ידו ,ואין שום שייכות בין ההשתדלות ׁשּוָעה,
הישועה היא תוצאה מהשתדלותו ,אלא ַלַ ה' ַַהְיְ ָ
ֹּכִּחי ְוְ ֹע ֶֶֹצם ָיָ ִִדי ,ובאומרו
כו ,י) .בזה הוא מבטל את מחשבת ִ לתוצאה ,אלא הכל הוא רק ממתנת שמים. והשתדלותו אינה אלא לקיים גזירת המלך ,כעין מס
ֲֲאֶׁשׁ ר ָנָ ַַתָּתּ ה ִּלּ י הוא מראה בנפשו את ההכרה האמיתית שחייבים בני אדם למלכות.
וכמו שמצינו אצל יצחק אבינו ,דכתיב (בראשית כו ,יב)
שהכל נעשה מאת ה' יתברך. ְׁשָׁע ִִרים
ָּבָּא ֶֶרץ ַַה ִִהוא ַוַ ְִּיְּמ ָָצא ַּבָּּׁש�ָׁנָ ה ַַה ִִהוא ֵֵמ ָָאה ָ
ַוַ ִּיְּזְ ַַרע ִיִ ְְצ ָָחק ָ ההשתדלות אינה אלא מצד חובת האדם ,והישועה מאת ה
ובאמת ,כשהאדם זורע ,אמרו רז"ל (מובא בתוספות שבת לא ַוַ ְיְ ָָב ֲֲרֵכֵ הּו ה' .ולכאורה צריך ביאור ,הרי ״ַוַ ִּיְּזְ ַַרע״ היינו שהתייגע
והנה נודע מה דאיתא במדרש (עי' רש"י בראשית כט ,יא),
ע"א ,ד"ה אמונת ,בשם הירושלמי) ,שעליו להאמין בחי העולמים בעבודת הארץ ,ואם כן מהו שאמר ״ַוַ ְִּיְּמ ָָצא״ ,הלא מציאה
בשעה שהלך יעקב חרנה במצות אביו לישא לו אשה ,בא
וזורע ,כי יודע שצריך חסדי ה' שירדו גשמים וכו' ,ובלי באה שלא בעמל ויגיעה.
אליפז בן עשו הרשע ונטל ממנו את כל אשר לו .אז אמר
סייעתא דשמיא לא יצמח מאומה .אולם אחר הקצירה וביאר הרה"ק הקדושת יום טוב זי"ע (תולדות ,ד"ה ותקח ״ֵמ ַַאִיִ ן ָיָ ֹבֹא ֶֶעְזְ ִִרי״ (תהלים קכא ,א) .אליעזר ,בשעה שהלך
יעקב ֵ
שֹּ-כִּחי ְוְ ֹע ֶֶֹצם ָיָ ִִדי
ִ עלול הוא לשכוח זאת ולחשוב בדעתו רבקה ,וע"ש) שאכן בפועל היה ַוַ ִּיְּזְ ַַרע ִיִ ְְצ ָָחק ,אולם מכל מקום, להביא את רבקה ,מה כתיב ביה (בראשית כד ,י) ַוַ ִּיּ ַּקּח ָָה ֶֶע ֶֶבד
ָָעָׂשׂ ה ִלִ י ֶֶאת ַַה ַַחִיִ ל ַַהֶּזּ ה ,ולטעות שעל ידי חכמתו וכשרונו כשבא למעשה וראה שהשבלים נבטו והתבואה גדלה ,הוא ָׂשָׂרה ְגְ ַַמִּלּ ים וגו' ,ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד וכו'. ֲֲע ָ
באו לו היבולים. לא החשיב את כל יבולו אלא כמציאה גרידא וכמתנת חזר ואמר :מה אנא מובד סברי מן בריי ,חס ושלום לית
ואם באמת הוא חושב כן אין הוא ראוי לברכה ,וכמו שמים שבירכו ה' ,כי ִּב ְְּרַּכּ ת ה' ִִהיא ַַת ֲֲעִׁשׁ יר (משלי י ,כב). אנא מובד סברי מן בריי [-מה אני מאבד תקוותי מבוראי ,חס
שאמרו חז"ל (עיין רמב"ן דברים כג ,ה; ספר חסידים סי' תתרכ"ו), וכל ענין ההשתדלות אינו אלא גזירת עליון ְּבֵּזֵ ַַעת ַַאֶּפּ יָך ושלום אין אני מאבד תקוותי מבוראי] ֶֶעְזְ ִִרי ֵֵמ ִִעם ה' (תהלים קכא ,ב).
ֹּתּאַכַ ל ֶלֶ ֶֶחם ,אבל מאה השערים שבאו לו למעשה ,הרי
שאסור לעשות טובה למי שאינו מכיר טובה ,ולכן הזהירה ומבאר הגה"ק הכתב סופר זי"ע ,שבתחילה חשב יעקב
הם כמציאה וכמתנה מן השמים.
התורה להביא את הביכורים ,שעל ידי זה יזכור שמאת לילך בדרכי האבות ,שהנהיגו עצמם בדרך הטבע ,שעל כן
ה' היתה לו ,וממילא יהיה ראוי לברכה ויתברכו הפירות, וכך ביאר המהר"ם שיק זי"ע (ד"ה ויצא) ,במה שאמרו חז"ל נטל עמו אליעזר עשרה גמלים מכל טוב אדוניו בידו ,ולא
וכמו שכתב בספר החינוך. (חולין צא ע"ב) ,שיעקב לקח מאבני המקום וישם מראשותיו סמכו על הנס .ועל כן ,כאשר לקח ממנו אליפז את הכל,
(בראשית כח ,יא) ,והתחילו מריבות זו עם זו וכו' ,מיד עשאן חשב לעצמו ֵֵמ ַַאִיִ ן ָיָ ֹבֹא ֶֶעְזְ ִִרי ,היינו ,היאך אשיג את זיווגי
ועל כן לא די בדיבורים בעלמא ,אלא צריך ְוְ ָָעִנִ ָיָת
הקב"ה אבן אחת ,וזהו שנאמר (שם ,יח)ַ :וַ ִּיּ ַּקּח ֶֶאת ָָה ֶֶא ֶֶבן הנקרא עזר ,וכדכתיב (בראשית ב ,יח) ֵֵעֶזֶ ר ְּכֶּנֶ ְגְ ּדֹו.
ְוְ ָָא ַַמ ְְרָּתּ – מלשון הרמת קול ,וכן צריך לעשות עסק גדול
ֹׁשָׁתיו.
ֲֲאֶׁשׁ ר ָׂשׂ ם ְְמ ַַר ֲֲא ָ
בכל ענין הביכורים ,כדי שיושרש בנפשו על ידי הפעולות אולם שוב חזר והתבונן ,כי אף כשהולך האדם בדרך
החיצוניות ,שלא יהיה הדבר בדרך אגב ,אלא בעסק גדול, וביאר את עומק ענין זה ,שכאשר בא יעקב אבינו לשכב הטבע ,אי אפשר לו להשיג מאומה אלא אם ה' בעזרו ,כי
שייקבע בנפשו ענין זה ,להכיר בטובת ה' ,״וענית ואמרת״ שם ,נתיירא מחיות רעות וליסטים ,ועל כן בטח בה' ובטובו. הכל בידי שמים ,והחריצות הבל ושוא היא .ואצל הבורא
– שאינך כפוי טובה. אך לא זו בלבד ששם מבטחו ,אלא גם השתדל לעשות יתברך שמו אין שום חילוק בין דרך הטבע לחוץ לדרך
הצלות מה שבידו ,ואלו הן האבנים ,כלומר ,אבני היסוד הטבע ,ומי שאמר לשמן וידלוק יכול לומר גם לחומץ
ָּבָּרא״ – בזכות ביכורים
״ְּבֵּראִׁשׁ ית ָ
וזהו שאמרו חז"ל ֵ אשר שם מראשותיו ,והם שני היסודות שעליהם נשען: שידלוק ,אלא שהקב"ה רוצה למעט בנס ,ועל כן ציווה
שנקראו ראשית נברא העולם .שהרי תכלית בריאת שמים האחד – השגחת ה' ,והשני – השתדלותו ומעשי ידיו. על ההשתדלות .אבל מי שאין בידו לעשות השתדלות,
וארץ היא שהאדם הנברא יכיר שכל הבריאה וכל הכלול פטור הוא ממנה ,ויכול לסמוך על הקב"ה שיעזור לו גם
בה הם מאתו יתברך ,ועל ידי ביכורים באים להכרה זו, ועל כן החלו האבנים מריבות זו עם זו ,כי שני יסודות אלו
בלי עזר מבשר ודם.
ואם כן בזכותה נברא העולם. לכאורה הם כצרות זו לזו ,שהרי אי אפשר לבטוח בהקב"ה
מחד גיסא ,ומאידך גיסא לבטוח במעשי ידיו .אולם מיד ועל פי זה פירש הכתב סופר זי"ע ,מה שאמר יעקב אבינו:
ולפי זה מבואר היטב הטעם שנסמכה מצות ביכורים עשאן הקב"ה אבן אחת ,שנתן לו לב להבין שבאמת הכל ְּבָּר ִִאי״ ,כלומר ,מה אנא – מה אני,
מֹוֵבד ִִס ְְב ִִרי ִִמן ָ
״ָמה ָָאָנָ א ֵ
ָ
לעמלק ,כי מצות ביכורים היא היפך שורש עמלק ,שהמצוה אחד ,כי גם מעשה ידיו יהיה בהשגחת ה' .והיינו ,שאכן כשיש לי כל ,אם אני מובד סברי מן בריי ,מאבד תקוותי
באה להשריש בנו ענין הכרת הטוב ,שלא תהיה לעמלק צריך לעשות השתדלות ,אך עם עשייתו ידע שעושה זאת מבוראי ,ואיני סומך ובוטח בה' ,הרי כל מה שיש לי כלא
שליטה עלינו ,כי כח עמלק הוא (מכילתא בשלח יז) :״יבוא רק מחמת רצון ה' שיעשה מעשה השתדלות ,אבל לא היה .ואם כן ,גם כשאין לי ,אין אני מאבד תקוותי ובטחוני
כפוי טובה ויפרע מכפוי טובה״ .וכלל ישראל בטבעם הם שיש בזה איזה כח לקרב או לרחק .ולא עוד ,אלא שעצם בקוני ,ועזרי הוא העזר כנגדו מאת ה' ,גם בלי השתדלות.
ההיפך ממש ,שמכירים טובה ויודעים שכל הטובה מאת עשיית ההשתדלות אף היא נעשית רק ברצון השי"ת ,כי
כמו דמצינו בירושלמי (תרומות פ"ח ה"ג) שרבי ינאי פחד
ה' היא לנו ,ובכח מצוה זו יוכל האדם לעקור את מחשבת אי אפשר לאדם להרים יד או רגל אם לא נגזר כן מלמעלה. מנחשים ,והיה מניח ארבע כרעי מיטתו בדליים מלאים
ֹּכִּחי ְוְ ֹע ֶֶֹצם ָיָ ִִדי.
ִ [פשיטא שאין הדברים אמורים כלפי יעקב ח"ו ,אלא רק בדרך מים ,כי הנחש אינו יכול לעבור ולדלג עליהם .פעם אחת,
ובזה יתיישבו דברי המדרש (תנחומא פר' כי תבוא) ,שצפה הדרוש ,ללמד לדורות עולם את המעשה אשר יעשון]. כשניעור משנתו ,מצא נחש על מיטתו .מאז ציווה רבי
משה רבינו ע"ה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד מצות ביכורים עניינה להשריש בלב האדם שהכל מאתו ינאי להסיר את הדליים ,ואמר ,עלי לבטוח בה' שישמרני
מן המזיקים.
ליחרב והביכורים עתידין ליפסק ,עמד והתקין לישראל יתברך
שיהיו מתפללין שלוש פעמים בכל יום .כי עיקר התפילה ולכאורה יש לתמוה ,וכי מעיקרא לא בטח בה'? אלא
הוא לידע ולזכור שהכל ממנו יתברך שמו ,ומבקשין על יסוד חשוב זה באמונה משרישה בלבנו מצות ביכורים.
ודאי ,כי מתחילה קיים בעצמו חובת ההשתדלות לשמור
כל פרט ופרט ,לידע שהכל ממנו. ענין מצות ביכורים מפורש בתורה במקרא ביכורים (דברים
עצמו ממזיקים ומרעין בישין .אולם משנוכח שאין
ַּבָּּיִּמים ָָה ֵֵהםְ ,וְ ָָא ַַמ ְְרָּתּ ֵֵאָלָ יו
ֹּכֵּהן ֲֲאֶׁשׁ ר ִיִ ְְהֶיֶ ה ִ
אָת ֶֶאל ַַה ֵ
כו ,ג)ָּ :וָב ָ
ולפי דברינו מבואר היטב ,שכשראה משה רבינו ע"ה השתדלותו מועילה ,ואין הדליים עוצרים בעד הנחשים,
ִִה ְַּגְּדִּתּ י ַַהּיֹום וגו' .ופירש רש"י :״ואמרת אליו שאינך כפוי
שעתידין ביכורים ליבטל ,והרי כל ענין הביכורים הוא לחזק הסיק מכך שאין מבקשים ממנו השתדלות בענין זה ,ועליו
טובה״.
שהכל ממנו יתברך ולברך שמו ,על כן תיקן משה רבינו רק לשים מבטחו בה' אלקים .ומובן שאין הדברים באים
ע"ה להתפלל בכל יום שלוש תפילות ,כדי לזכור תמיד ובספר החינוך (מצוה צא) כתב :״משרשי המצוה ,כדי לגרוע מחובת ההשתדלות ,אלא להבין ולהשכיל מהותה
להעלות דבר השי"ת על ראש שמחתנו ,ונזכור ונדע כי של השתדלות מהי.
שהכל ממנו יתברך שמו.
מאתו ב"ה יגיעו לנו כל הברכות בעולם ,על כן נצטוינו
נמצא ,שחובת האדם לעשות כל אשר בידו בדרך הטבע, להביא למשרתי ביתו ראשית הפרי המתבשל באילנותיו,
כל תהלוכות האדם הכל ממתנת שמים!
אך לאחר כל ההשתדלות עליו להסיר מלבו כל פחד ודאגה, ומתוך הזכירה וקבלת מלכותו ,והודאתנו לפניו כי הפירות זהו כלל גדול לכל תהלוכות החיים ,שכך גזר הקב"ה
ולידע כי אין הניצחון תלוי ברוב חיל ובחוזק יד ,אלא הכל ויתר כל הטובה מאתו יבואו ,נהיה ראויין לברכה ויתברכו שיצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב ,וביגיע כפיו יאכל
ׁשּוָעה.
מאתו יתברך ,כיַ :לַ ה' ַַה ְּּת ָ פירותינו״ ,עכ"ל. לחם ,וכן לענין שאר צרכיו ,שהטיל חיוב על האדם לעשות
ב
