פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
פרשת ויצא
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה לר
פרשת ויצא
עולם ליכא וטעמא דמילתא כמו שכתב הפרי מגדים
(בפתיחה כוללת חלק ד אות ח') משום דיש לחוש שמא ויצא יעקב מבאר שבע וילך
חרנה (בראשית כח ,י)
יהיה ח"ו תוהה על הראשונות ויקלקל מעשיו כיוחנן
כהן גדול ששימש שמונים שנים בכהונה גדולה רמז נפלא למעשה יעקב ואליפז בראשי תיבות הפסוק
ולבסוף נעשה צדוקי (ברכות כט א) ,ועל כן אין יכול
[וז״ל רש״י (פסוק כט יא) :וישק יעקב לרחל וישא את
הקב"ה ליתן שכר לצדיקים בעולם הזה.
קולו ויבך -לפי שבא בידים ריקניות ,אמר ,אליעזר
וזה שכתוב והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני
השמימה רמז הרומז על ההתקשרות והתחברות אין בידי כלום .לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו
שמים וארץ ,שכל מה שנעשה בארץ הכל הוא לפי אחריו להורגו והשיגו ,ולפי שגדל אליפז בחיקו של
מה שנגזר מהשמים ואלקים שופט זה ישפיל וזה יצחק משך ידו ,אמר לו [ליעקב] מה אעשה לציווי
ירים ,ואם תאמר כיון שיש ההשגחה ,א"כ מדוע לא של אבא ,אמר לו יעקב ,טול מה שבידי והעני חשוב
ישלם ה' שכר לצדיקים בהאי עלמא? כמת ,עכ״ל]
לזה אמר הטעם דהנה מלאכי אלקים עולים ויורדים, בא וראה נפלאות בתורה הקדושה איך מרומז
כי יזדמן לפעמים שהצדיקים הדומים למלאכים בראשי תיבות מאמר חז"ל :ויצא יעקב [היינו כשיצא
עולים תחלה ואח"כ יורדים ונופלים ממדרגתם (כנ״ל) יעקב] מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשו ויתן יעקב
אם כן האיך יכול לתת שכרם בעולם הזה ,ודו"ק. לו כל חילו רק נשאר המקלהנר .
(תנ״ך -פרשת ויצא -ויחלום) (זכרון אפרים בשם הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל).
(תנ״ך -פרשת ויצא -ויצא)
ויחלום והנה סולם מוצב ויחלום והנה סולם מוצב
ארצה (בראשית כח ,יב) ארצה (בראשית כח ,יב)
רומז לתפילה אשר בתחלתו מוצב ארצה שמסתכל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא דלמא
בשפלותו ,ועי״ז ראשו מגיע לראות רוממותו ית׳ יפול ממדרגותיו ויקלקל מעשיו
פירש בספר נועם אלימלך [בפרשת ויצא ועוד] דכל
נראה לענ״ד דבא החלום להסיר מכאוב מלב יעקב,
זמן שאדם אינו מכיר שפלות עצמו אינו יכול להכיר
פן ואולי מרוב עניו וצערו שהוצרך לברוח מבית
גדולת הבורא ית' ולכן נתן הבורא ב"ה לאדם ב' עינים,
אביו יעלה ספק בלבו באמונת ההשגחה ושכר ועונש
כדי שבאחד יראה שפלות עצמו ,ובב' יראה גדולת
באמת ,באמור זו תורה וזו שכרה? (על דרך גמרא מנחות
הבורא ,אמנם הסומא באחת מעיניו שאינו רואה
כט ב) לכן בא החלום להגיד לו דשכר מצוה בהאי
שפלות עצמו פטור מן הראייהונר שעיקר תכלית
מאורות הילקוט
הנר .כן איתא גם בדברי מהרי״א (אסאד) ,ודורשי רשומות הביאו על רישא דקרא ויצא יעקב :ו׳יצא י׳עקב צ׳דיק א׳ז י׳שא ע׳שיו ק׳ולו ב׳בכי,
ואח״כ המשך דברי המהרי״א כאשר הביא רבינו כאן .ובספר דברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד זצ״ל על הפסוק (להלן בראשית כט יג)
ויספר לו את כל הדברים האלה מביא עוד ר״ת בענין זה :א׳ל ת׳תמה כ׳י ל׳א ה׳באתי ד׳בר ב׳רכוש ר׳ב י׳צאתי מ׳שם ה׳לך א׳ליפז ל׳קח ה׳כל. .
ונר( .חגיגה ב א) דתניא יוחנן בן דהבאי אומר משום ר' יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה שנאמר (שמות כג ,יז) יראה יראה כדרך
אלר אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
הארץ נקרא [הארץ] מעלה ושמים מטה. הראייה כדי להתבונן בגדולת הבורא ית' ודפח"חזנר :
והיינו דאמר :והנה מלאכי אלקים עולים תחלה ואחר [וז״ל :והנה סולם מוצב ארצה ,רצה לומר התפילה
כך יורדים ואל תתמה הלא מלאכים יורדים תחלה? שהיא עולה למעלה לזה רומז סולם ,דהיינו
לזה אמר והנה ה' נצב עליו שהבעל הבית היה על שהתחלתו היתה מוצב ארצה שהיה מסתכל
הארץ וירידה זו עליה היתה ,ודפח"ח. בשפלותו ,וראשו מגיע השמימה היינו רוממות אל,
(תנ״ך -פרשת ויצא -והנה) ופעל על ידי זה ,והנה מלאכי אלקים עולים ,רצה
לומר התפילות והדבורים הקדושים שעולים למעלה
לעולמות העליונים שהם נקראים מלאכים ,ויורדים
ויקץ יעקב משנתו ויאמר (בראשית כח ,טז) בו רצה לומר אותם הדיבורים עצמם ירדו בו דהיינו
חנר
בקרבו שניתוסף לו קדושה].
דרוש נפלא והתעוררות בענין תפלה בצבור
(אגדות הש״ס -מסכת חגיגה -דף ב א)
עיין מה שהבאנו דרוש נפלא מרבינו בענין תפלה
בצבור בפנינים נבחרים ערך תפלה.
ויקרא יעקב שם המקום ההוא
בית אל ואולם לוז שם העיר
לראשונה (בראשית כח ,יט) והנה מלאכי אלהים עולים
ויורדים בו (בראשית כח ,יב)
וצריך להבין מה ביקש בזה שהיה נקרא לו מקודם
ומה הורה אותנו בזה ,ועיין ביערות דבש בדרוש במקום שיושב הבעל הבית שם נקרא מלמעלה
לסיום ששה סדרי משנה מה שכתב על זה. עיין רש"י יורדים ועולים הוי ליה למימר?
ולי נראה על פי מה שאחז"ל (פסחים פח א) אברהם ותירץ בספר וידבר משהטנר כי שמים נקרא מעלה
קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קראו בית שנאמר והארץ מטה והטעם בזה כי כן הדבר במקום שיושב
ויקרא למקום בית אל .לפי שהיתה מטתו שלימה לכן הבעל הבית נקרא מלמעלה והיות הבעל הבית הוא
ביתו יהא נכון ולא יפול עוד בידי שונאים (עיין שיורי מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה יושב בשמים ,על כן
קומץ המנחה בדרוש לבין המצרים). נקרא מלמעלה מה שאין כן אם יושב בעל הבית על
מאורות הילקוט
שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו.
זנר .וידוע וויכוח האחים הקדושים הר״ר אלימלך והר״ר זושא זי״ע ,ואיתא מהרה"ק רבי גדליה מליניץ זצ"ל ששמע הדברים מרבו הרבי ר'
זושא זי"ע בעצמו ,וכך כתב בספרו תשואות חן (ליקוטים שבסוף הספר ד"ה שמעתי) והובא גם כן בשמו ב"שפתי צדיקים" (פרשת בשלח
על הפסוק התיצבו וראו)" :שמעתי מפה קדוש המנוח הרב מוה"ר זושא מאניפאלי ,שפעם אחת היה מתווכח עם אחיו המפורסם מוהר"ר
אלימלך ,שאחד מהם אמר שהעיקר הוא שיהיה האדם מקודם שפל רוח לתכליתו ,עד שמגודל השפלות יבוא אחר כך להבין גדלות הבורא
יתברך ,ואחד מהם אמר בהיפוך ,שיסתכל מקודם בגדלות הבורא ברוך הוא ,ומצד זה יבוא אחר כך להכרת שפלות עצמו על נכון .ושאלו
את הרב המגיד רבינו הקדוש מו"ה דוב בער זצוק"ל ,שיכריע ביניהם עם מי אמת ,וצדקו יחדיו דברי שניהם בעיניו ,ואמר שאלו ואלו דברי
אלקים חיים הם ,אך מדריגה זו שחושב מקודם שפלות עצמו היא מדריגה הגדולה מחברתה" .ועיין בספר בני שלשים להרה"ק מוה"ר
יהוסף מקאסאני זצ"ל (פרשת בראשית ד"ה אלה תולדות) ובחקל יצחק ספינקא פרשת בראשית.
חנר .וכן אמר הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זצוקללה"ה בשם המגיד מקוזניץ זצ״ל [בפתיחה לספר "אור תורה" אות יא] על פי
ה"תיקוני זוהר" כי הסיבה שברא הקב"ה לאדם שתי עינים ,היא כדי שבעין אחת -יסתכל האדם על גדלות הבורא ,ובעין השניה -על
שפלות עצמו ,וזו לשונו" :כי האדם צריך לפקוח עינים :אחד (עין אחת) -להסתכל על גבהות הבורא ברוך הוא ,והשני (עין שניה) -עד
אשר יעמוד (האדם ,לפני ה' יתברך) בחיל ורעדה לזכור קטנות עצמו" .עכ"ל. .
טנר .להגאון ר׳ משה סג״ל פאללאק זצ״ל אבד״ק באניהאד ,תלמיד הכתב סופר ור׳ יהודה אסאד זצ״ל .בעמ״ח וידבר משה ,תקון משה
וברכת משה .נלב״ע תרמ״ט.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בלר
והנה אמרו חז"ל (ביומא ט ב) כי לא נחרבה ירושלים
וישא יעקב רגליו וילך ארצה
אלא בשביל שנאת חנם ומחלוקת שהיה ביניהם,
בני קדם (בראשית כט ,א)
וממילא אין תקוה שתבנה העיר על תלה בב"א
האיש השלם נעשה לו ההליכה בלעדי שתסר זאת הסיבה ,וכן איתא במדרש
לדבר מצוה כטבע ראשון תנחומא פרשת צו ואף הגליות אינן מתכנסות אלא
בשלום שנאמר שאלו שלום ירושלים וגו'.
פירש בספר משכנות יעקב לחכם ספרדי מה״ר יעקב
ן' נעיםבסר ז"ל על דרך מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה לה והנה ,פרי האגוז הוא נחלק לארבע חלקים והוא רמז
א) בפסוק (תהלים קיט נט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי הרומז על חילוק ופירוד לבבות בני ישראל זה בזה
אל עדותיך -אמר דוד בכל יום ויום הייתי מחשב אמנם פרי הלוז [האזעלנוס] הוא גוף אחד בלי פיורד.
למקום פלוני אני הולך וכו' והיו רגלי מוליכות אותי
וזה שאמר ויקרא יעקב שם המקום ההוא בית אל
לבית הכנסת ולבית המדרש ,דהאיש השלם נעשה לו
עוד נכון יהיה בית ה' בראש ההרים ,ואולם "לוז" שם
ההליכה לדבר מצוה כטבע ראשון ,ולפי זה יש לומר
העיר לראשונה ,כי ראשון תחלה צריך שיכונה שם
דאחר שנתגלה ליעקב אבינו תוקף קדושת המקום
העיר לוז ,שישכונו יחד בשלום ואחדות כמו פרי הלוז
(כאומרו אכן יש ה' במקום הזה ,אין זה כי אם בית אלקים וגו')
שהוא גוף אחד בל נפרד לחלקים שנוים ,ואז כאשר
כשהיה רוצה בבוקר ללכת לדרכו לא היה יכול,
תסר סיבה שגרמה החורבן יסור המסובב ,וארמון
דבפועל היו רגליו מחזירות אותו למקום הקודש ,ולכן
על תלו יקום ,בב"אסר .
אמר וישא יעקב רגליו כאלו הוזקק לנשאם בעל כרחו
(אותיות -חלק א קונטרס אחרון -אות אחדות)
שלא בטובתם ,ודפח"חגסר .
(אותיות -סוף חלק ג׳ -ליקוטים שונים/שפתי נבונים)
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה
הפעם אודה את ה׳ (בראשית כט ,לה) אלהים עמדי (בראשית כח ,כ)
המכיר טובה באמת לא די לו בתת צריך האדם בתחלת כל עסקיו להזכיר שם שמים
תודה על הטוב פעם אחת אסר
פירש הגאון ר' יעקב ן' נעים בספר משכנות יעקב
מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה על דרך הלצה ,עם מה שכתוב במדרש על אדם אחד
להקב"ה עד שבאת לאה והודתו שנאמר הפעם אודה שהיה הולך לפרקמטיא ומצאו אליהו ז"ל ,ואמר לו
את ה' (ברכות ז א ) שיאמר בעזרת השם יתברך ,ולא רצה ואבד ממונו,
וכן פעם ב' -עד שבפעם הג' אמר ומצא הכל ,למדנו
מובן על פי שאדמו"ר הגאון מהר"ם שיק ז"ל פירש
דצריך האדם בתחלת כל עסקיו להזכיר שם שמים,
הפסוק שאמרה לאה (בראשית כט לה) הפעם אודה את
וזה שכתב וידר יעקב נדר לאמר בכל עסקיו אם יהיה
ה' על כן קראה שמו יהודה ,כי האיש המכיר טובה
אלקים עמדי ודו"ק.
באמת לא די לו בתת תודה על הטוב פעם אחת ,אך (תנ״ך -פרשת ויצא -וידר)
תמיד הטובה חרות על לבו ,ועל כן אמרה לאה כאשר
מאורות הילקוט
סר .הבאנו ד״ז בפניני ילקה״ג -פנינים נבחרים -מנהגי ישראל -ערך אגוז.
אסר .דרשות על פרשיות התורה .מאת רבי יעקב בן נעים זצ״ל .שאלוניקי ,תפ"א .הובא לבית הדפוס עם הערותיו של רבי אברהם בן
עזרא תלמיד המחבר בעל "בתי כנסיות".
בסר .עיין בקטע שלפני זה.
גסר .ועיין מה שהבאנו בפניני התורה -פרשת וירא מה שכתב רבינו ע״ז בפסוק וירא וירץ לקראתם ,וכן מה שכתב בפרשת בהעלתך בפסוק
ויהי אנשים אשר היו טמאים וכו׳ בשם הרה״ק רמ״מ מרימנוב זצ״ל.
גלר אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
מאצטגנינות שלך ,לכך אמר לו הקב״ה שילך מארצו נולד לה בן רביעי יותר על חלקה ,הפעם אודה את ה'
מקום המזלות ,לארץ ישראל שאין המזלות שולטים בלשון שאלה ,וכי די לי להודות לה' פעם אחת ,על
-כי אם ה׳ בדד ינחנו ושם יזכה לבנים. כן קראה שמו יהודה ,המורה על התודה תמיד ,וזה
שאמרו עד שבאת לאה לא היה אדם שהודה לה' כי
וזה שאמר יעקב לרחל שבקשה ממנו שיתפלל עבור
טוב על אופן זה( .ילקוט אליעזר ערך תודה).
בנים התחת אלקים אנכי -וכי בארץ ישראל אני
(אגדות הש״ס -מסכת ברכות -דף ז א)
שהיא תחת אלקים לתת לך בנים? הלא כאן תחת
המזלות אנו יושבים ואי אפשר לי לשנות המזל.
התחת אלהים אנכי (בראשית ל ,ב)
והנה ראיתי בספרים הקדושים שכתבו דתלמיד
חכם הוא בבחינת ארץ ישראל ,והגם שאין לי עסק אברהם אבינו לא היה ראוי להוליד וע״כ
בנסתרות יש להסביר זה על פי נגלה ,על פי מה צוהו ה׳ ללכת למקום שאין המזל שולט
שכתבו המפרשים דיותר שהאדם מדבק עצמו
בחידושי אגדות על התורה כתבתי בפרשת ויצא
בה׳ ,יותר נכנס תחת השגחת ה׳ (ועיין בארצות החיים
בפסוק התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן
על הפסוק השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם ודפח״ח)
(בראשית ל ,ב) ,על פי מה שכתבו חז״ל סוף כתובות
ויוצא מתחת שלטון המזל ,והיינו בחינת ארץ ישראל
(דף קי ב) כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה,
ואין להאריך כאן יותרדסר ( .ועיין בספר דבש לפי אות ארץ
ומייתי ראיה מדוד שאמר (שמואל א׳ כו יט) כי גרשוני
ישראל מה שכתב בזה)הסר .
(אות א׳ -ארץ ישראל) היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים
אחרים והטעם כתבו המפרשים דארץ ישראל
היא ארץ אשר ה׳ דורש אותה ואינה תחת מערכת
ותקרא שמו יששכר (בראשית ל ,יח) כוכבים ומזלות ,אבל חוץ לארץ הוא תחת שליטת
המזלות ,ולכן כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין
המסוגל ללמוד לא יעסוק בדרך ארץ -ומי שאין
מסוגל כ״כ יחזיקו ידי הת״ח ויקבלו שכר לו אלוה ,ומטעם זה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם
אבינו ״לך לך מארצך וגו׳״ -כאן אי אתה זוכה לבנים
ראיתי בספר אור הצבי להרב מו"ה הירש בערל׳ס
ושם אתה זוכה לבנים ,כיון דעל פי המזל לא היה
מבריסקוסר הוא היה אומר בדרך צחות אשר בפעם
אברהם ראוי להוליד כדאיתא בגמרא שבת (דף
הראשון שנזכר בתורה הק׳ יששכר אנו קורין אותו
קנו ).על הפסוק ויוצא אותו החוצה (בראשית טו ה) צא
מאורות הילקוט
דסר .בבאר מים חיים תולדות כו ,יג :כי שם [בארץ ישראל] אברך אותך בברכת הארץ אשר ברכת האמת שלה הוא למעלה מטבע העולם
לפי שאינה נתונה תחת שום שר כי אם תחת רשות הקב"ה המנהיג עולמו בחסד וברחמים למעלה מטבע העולם ועל כן כאן אי אתה זוכה
לבנים ושם תזכה לבנים כי שם תתברך בברכת למעלה מן הטבע ,עכל״ק.
ולכאורה מקורו הוא בזוהר הק׳ בפסוק (דברים יא יב) ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה ,וז״ל :אי לך ארץ שמלכך נער ,האי דלתתא ,דתניא
כל שאר ארצות דשאר עמין אתיהיבו לרברבין תריסין דממנן עלייהו ,ועילא מכלהו ההוא דכתיב ביה (תהלים ל"ז) נער הייתי גם זקנתי,
ותאנא האי קרא שרו של עולם אמרו .ועל דא כתיב אי לך ארץ שמלכך נער ,ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא .וכד ישראל בגלותא ינקין כמאן
דיניק מרשותא אחרא .ושריך בבקר יאכלו ,ולא בכל יומא .בבקר ,ולא בזמנא אחרא דיומא .דתניא בשעתא דחמה זורחת ואתיין וסגדין
ליה לשמשא ,רוגזא תלי בעלמא .בשעתא דמנחה רוגזא תלייא בעלמא .מאן גרים האי ,משום דמלכך נער ,ההוא דאקרי נער .ואתון זכאי
קשוט ,קדישי עליונין ,בני מלכא קדישא ,לא ינקין מהאי סטרא אלא מההוא אתר קדישא דלעילא .עלייכו כתיב (דברים ד') ואתם הדבקים
בה' אלהיכם חיים כלכם היום.
הסר .ועיין בילקה״ג על או״ח בקונטרס אחרון שהביא רבינו מכתב הערות מהגאון מהרש״ם מברעזאן זצ״ל (סוף סימן ל״א) וז״ל :מה שכתב
בפתחי תשובה (יורה דעה סימן קט״ז ס״ק ו) כתב בשם תשובות אבני פז ,דמי שמת לו בן אחד אין לכנות שם בנו השני בשם הראשון
משום דריע מזלא ,והקשו עליו בכמה ספרים מדברי הימים א׳ (סימן ג) שדוד קרא לשני בניו אלישמע ולשני בניו אליפלט ,ופירש רש״י
שמתו הראשונים וקרא השניים בשם אחיהם.
ולענ״ד לא קשה מידי ,דבארץ ישראל לא שייך ריע מזליא ,דארץ הוא למעלה מן המזל כמו שכתוב ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה וגו׳ וא״ש.
וסר .י״ל לובלין תרל״ה בהסכמת הג״ר יהושע ליב דיסקין זצ״ל אב״ד בריסק.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דלר
בשלימות ,לכן אנו קורין אז יששכר כפול בשכרו בשני שינין יששכר ואחר כך רק ישכר בשין אחדזסר ,
העתיד לו ,אבל אחר כך כשנולד זבולון צרתו בצדו כי השם ית׳ ברא את בני האדם בשני סוגים ,אותם
שמוכרח ליתן לו מחצית משכרו בעולם הבא ,אז המסוגלים לעסק התורה יעסקו רק בתורה ולא בדרך
נקרא שוב ישכר בשין אחד כי רק ש"י עולמות נשאר ארץ ,ואותן שאינם מסוגלים כל כך לתורה יתעסקו
עבורו וש"י השניים לזבולון אחיו ,עיין שם עוד דברים בדרך ארץ ויחזיקו את ידי הלומדי תורה ויקבלו פרס
נחמדים בזה ,ודפח"ח. משכר התלמידי חכמים לעולם הבא.
(אותיות -אות י׳ -יששכר זבלון)
להחיות בהם נפש כל חי
ועל ידי זה יש קיום לנפש כל חי כמו שפירש הגאון
מו"ה ענזיל מסטריאחסר ז"ל [ -על הברכה] בורא
אע״פ שאסור לאדם לעבוד ה׳ עבור נפשות רבות וחסרונם ,שלזה חסר פרנסה ולזה חסר
שכר ,אמנם בפעם הראשון מותר תורה ,והתכלית להחיות בהם נפש כל חי ,שהעוסק
בדרך ארץ יתן לתלמיד חכם פרנסה ,והעוסק בתורה
פירוש על דרך מאמר חז"ל אל תאמר אשנה כדי
יזכה את המחזיק בעולם הבא ,ודפח"ֿחֿ.
שאקרא רבי ,ואשב בישיבה כו' אלא עשה דברים
לשם פועלןער ,וכן אמרו חז"ל (אבות א ג) אל תהיו אחר שנולד זבלון וצריך יששכר ליתן לו
כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו׳, מחצית שכרו ,על כן קורין בשין א׳
וזהו שאור כינוי על גאוה ,דבש כינוי לתענוגים ושכר, והנה אמרו ז"ל (סוף עוקצין) עתיד הקדוש ברוך
באופן זה לא תקריבו ,בשביל גאוה וכבוד או פרס. הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ,וביארו
המפרשים כי נמצאים תר"ך אותיות בעשרת
אמנם אמרו חז"ל (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה
הדברות כמנין כתר נגד התרי"ג מצות שבתורה ושבע
ומצות אף על פי שלא לשמה ,כי מתוך שלא לשמה
מצות דרבנן ,ולהיות כי זה העוסק בתורה שדומה
בא לשמה ,וזהו קרבן ראשית דייקא כשיתחיל לעבוד
כאלו קיים כל תר"כ מצות צריך ליתן פרס להמחזיק
את ה' אזי מותר גם באופן זה שעל ידי כן יבוא לשמה.
בידו ,ומפרנסו בעולם הזה כיששכר וזבולון ושמעון
(וידבר משהאער בשם ספר לשון חסידים ודפח"ח)
ועזרי' ושניהם צדיקים שוים המה[ ,אז] עולה לכל
טעם שבפעם הראשון קורין יששכר צדיק וצדיק מהם רק ש"י עולמות.
וא״כ כל פעם קורין ישכר
והנה אם השי"ת לא היה מנהיג עולמו באופן זה רק
וזה זמן רב אמרתי בזה טעם דכשקורין בתורה פעם
שכל אחד ואחד יעסוק בתורה ,ומאן דיהיב חיי יהיב
ראשונה קורין יששכר ואחר כך רק ישכר ,דיששכר
מזונאטסר ,היה התלמיד חכם מקבל שכרו בכפילא
אותיות יש שכר על דרך (ירמיהו לא טו) כי יש שכר
כל התר"כ עולמות ,והוא הדבר ,בתחלה כאשר
לפעולתך ,ויען דאסור לעסוק בתורה בשביל שכר
נולד יששכר העוסק בתורה ,טרם הוולד צרתו בצדו
לכן מעלימין וקורין רק ישכר ,אמנם בפעם ראשונה
זבולון העוסק בסחורה ,היה מוכן ליששכר כל השכר
דהיינו בהתחלה מותר לעבוד וללמוד בשביל שכר
מאורות הילקוט
זסר .עיין בפניני התורה -פרשת ויקרא בפסוק כל שאור וכל דבש לא תקטירו וגו' (ויקרא ב ,יא) מה שכתב רבינו עוד טעם לזה.
חסר .הג״ר יקותיאל אשר זלמן ענזיל זצ״ל .בעל שו״ת מהריא״ז ענזיל זצ״ל ,תלמיד הגאון בעל קצות החושן זצ״ל.
טסר .ע"פ תענית ח :דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהלים קמה ,טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.
ער .בנדרים (דף סב ).תניא" :לאהבה את ה' ולדבקה בו" (דברים ל ,כ) ,שלא יאמר אדם :אקרא שיקראוני חכם ,אשנה שיקראוני רבי,
אשנה שאקרא זקן ואשב בישיבה ,אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא ,שנאמר (משלי ז ,ג)" :קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך",
ואומר (משלי ג ,יז)" :דרכיה דרכי נעם" ,ואומר (שם)" :עץ חיים היא" ,עכ"ל .רבי אלעזר בר צדוק אומר :עשה דברים לשם פועלם ודבר
בהם לשמן ,אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר וכו' ,עכ"ל.
אער .להגאון רבי משה הלוי פאללאק זצ״ל אבד״ק באניהאד .י״ל תרנ״ב.
הלר אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
לכן קורין יששכרבער .
והיה העטופים ללבן והקשורים (תנ״ך -פרשת ויקרא -כל שאור)
ליעקב (בראשית ל ,מב)
הצבועים העטופים בלבוש יראה חיצונית הם ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף
מתיחסים למשפחת לבן והיראים ליעקב ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה
אל מקומי ולארצי (בראשית ל ,כה)
שמעתי מפי הגאון מו"ה אשר גראסבערג ז"ל
גער
אבדק"ק בעלעניעש יע"א שאמר בדרך מליצה, יעקב נתיירא מקנאת האחים וביקש ללכת
דלכאורה יש לתמוה אחרי דיעקב היתה מטתו לארה״ק אשר שם אין כעס ומחלוקת וכו׳
שלימה (פסחים נו) מהיכן יצאו אלה הצבועים
נראה לי ,דיעקב נתיירא שיהיה קנאה ושנאה בין
המעוטפים בלבוש היראה שקורין (פערמאנטעלט)
יוסף ובין האחים ,יען כי היה בן זקונים וגם בן רחל
ולבם מלא תועבה?
שאהבה נפשו ,והנה אמרו חז"ל (נדרים כב א) ונתן ה'
ויתכן לומר על ידי שנשא יעקב בנות לבן הרמאי, לך שם לב רגז בבבל כתיב ,אבל בארץ ישראל אין שם
שבלתי ספק גם הוא היה צבוע חיצון אדום ופנימי כעס ומחלוקת ושנאה וקנאה .ולכך ביקש יעקב לילך
לבן ,ממנו יצאו אלה וכאלה ,וזה שכתוב והיה לארץ ישראל ,כי שם אפשר שלא יהיה קנאה ביניהם.
העטופים ללבן [אבל] והקשורים (הדבוקים בה' בקשר
וזה שכתוב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ונתיירא
של קיימא) ליעקב ,והבןדער .
יעקב מקנאת האחים ,לכך אמר ללבן שלחני ואלכה
(תנ״ך -פרשת ויצא -והיה העטופים)
אל מקומי ולארצי -שהוא ארץ ישראל ,שאינו שולט
בו כעס ומחלוקת ושנאה.
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו
ויש לפרש בזה וישב יעקב בארץ מגורי אביו ביקש
חלק ונחלה בבית אבינו (בראשית לא ,יד)
יעקב לישב בשלוה [קפץ עליו רוגזו של יוסף] (רש״י
עיין בפניני המועדים -חלק פניני הדרוש -דברי חכמים בראשית לז א) ,כלומר יען שהיה בארץ מגורי אביו
וחידותם מה שדרש רבינו על (בבא בתרא י א) עשרה דהיינו בארץ ישראל ,על כן ביקש לישב בשלוה ,כי
דברים קשים נבראו בעולם -ברזל קשה אש מפעפעו
היה סבור ששם לא יתהווה קנאה בין האחים ,אך
אף על פי כן קפץ עליו רוגזו של יוסף -כי כן היה מן
ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית השמים ,לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי
אביך למה גנבת את אלהי (בראשית לא ,ל) גר יהיה זרעך (בראשית טו יג) וא"ש.
(תנ״ך -פרשת ויצא -ויהי)
לבן טען ליעקב אם אתה מקיים מצוות
שכליות הלא גם גניבה בכלל
נראה לי על פי מה שכתב הרמב"ן (בפרשת תולדות)
מאורות הילקוט
בער .הערת ידידנו בעל בנין שלום שליט״א :החת"ס בתורת משה (בראשית פרק ל פסוק יח) עה"פ ותקרא שמו יששכר .כתב שי"ן א'
אינה נקראת ,כי א' מרמזת על שכר שכרתיך ,ואיננו לכבוד לקרוא שמו על זה ,ואידך מרמז על נתן לי אלקי' שכרי על שנתתי שפחתי ,ורק
בפעם ראשון שע"כ צריך להודיע שמו נקרא בב' שי"נין ע"כ ,וכ"כ במנהגי חת"ס (פרק ה אות כב) .עכ״ל. .
גער .תלמיד הג"ר מאיר א"ש זצ"ל ,נלב"ע י"א כסליו תרנ"ז.
דער .ומצאתי דאתי לידי משמע בספר מליצי אש להג״ר אברהם שטערן זצ״ל אבד״ק נייהייזל ,ביום י״א כסלו ערך הג״ר אשר גראסבערג
מביא דבר זה ומסיים :ומזה תבין האיך צריך לדקדק לישא בת ת״ח וירא ה׳ באמת ובתמים ,שלא יפגשו בזווג קשורים ועטופים יחדיו
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ולר
שהתרפים היה בדמות המזל שתחתיו והיה עובד [בראשית פרק כו ,פסוק ה] דהאבות לא שמרו התורה רק
אותו ,ודפח"ח בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ ,ומעתה הכי קאמר לו
(ושמעתי דשני גאונים הזדמנו ביחד לעיר גדולה לדרוש בבית לבן ליעקב :ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית
הכנסת ,ואחד מהם היה לו חזקה שאביו היה שם רב אב"ד, אביך ,כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם ,ואף על פי
אמנם הזכרון שלו היה גנב כי כל חידושי תורה שאמר כבר היה שבהיותך כאן בחוץ לארץ אין אתה מקיים מצות
נדפס בספרים ,וכשגמר הדרשה אמר לו הגאון השני – ועתה הלך
הלכת לדרוש כי נכסף נכספת לבית אביך -אבל למה גנבת את
התורה ,מכל מקום כיון שהיא מצוה שכלית רגשי
אלהי – דקוב"ה ואורייתא חד הוא – כלומר למה גנבת התורה לבבך ידחקו אותך לקיים המצוה ,אם כן למה גנבת
מאחרים ,והוא הלצה נאה). את אלהי? הלא גם גניבה היא ממצות השכלייות ,וכל
(תנ״ך -פרשת ויצא -ועתה)
אדם אשר רגש אנושי בקרבו לא ישלח ידו במלאכת
רעהו ,וא"ש.
(תנ״ך -פרשת ויצא -ועתה)
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד
יצחק היה לי (בראשית לא ,מב)
יעקב היה לו הזכות שהקב״ה כבר
ייחד שמו על אברהם ועל יצחק
יעקב אף על פי שהיה עבד היה מותר
לו לברוח לארץ ישראל
כבר הרגיש רש"י ז"ל אמאי לא אמר אלקי יצחק?
הלא כבר בצאתו מבאר שבע אמר לו ה' :אני ה' ורבינו ההפלאההער ז"ל כתב על פי מאמר חז"ל
אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק וכו' (עיין ברש"י ז"ל), (בכתובות קי ב) כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין
ושמעתי מתלמיד חכם אחד מארץ רוסיא שאמר לו אלוה ,והנה יעקב היה יכול לומר שהלך כדין ,אף
בפשיטות דזו היה כוונת יעקב אבינו ע"ה ,לולי אלקי שהיה עבד לו ,הא הכל מעלין לארץ ישראל אפילו
אבי כלומר לולי היה לי זכות זה שכבר ייחד הקב"ה עבד ,ונאמר לא תסגיר [עבד אל אדניו] וגו' (דברים כג
את שמו על אבי וכבר יכול אני לומר אלקי אבי ,לולי טז) בעבד שברח מחוץ לארץ.
שהיה לי זכות זה ,ורק אלקי אברהם ופחד יצחק
אבל הטעם הוא [דאסור להחזיר העבד לאדוניו
היה לי ,ולא אלקי יצחק ,כי עתה ריקם שלחתני,
בחוץ לארץ] מפני שבארץ ישראל דומה כמי שיש לו
ודו"ק .היטב.
(תנ״ך -פרשת ויצא -לולי) אלוה ,אם כן [שאל לבן] למה גנבת את אלהי כידוע
הפטרת ויצא
כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים
קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד ,ג)
טובים בלבד.
בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם
וזה שכתוב קחו עמכם דברים ,בעת שתלכו לעולם הדברים של עולם הזה
הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה ,ומה הם
אותם הדברים ,לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט)
שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא
מאורות הילקוט
כמובן ,עכ״ל.
הער .מגדולי גאוני דורו ואחיו של הרה״ק ר׳ שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל .כיהן כאבד״ק פרנקפורט ל״ג שנה ,והי׳ אחד מב׳ רבותיו המובהקים
של החתם סופר זצ״ל .בעמ״ח פנים יפות על התורה ,ספר המקנה על מס׳ כתובות ,חידושי הפלאה על מסכתות ושו״ע ,ועוד .נלב״ע תרס״ה.
זלר אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ,וא״ש. ומעשים טובים.
(תנ״ך -הושע -יד ,ג)
(תנ״ך -הושע -יד ,ד)
כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ולא נאמר עוד אלהינו
ופושעים יכשלו בם (הושע יד ,י) למעשה ידינו (הושע יד ,ד)
כיון שהקב״ה יש לו דין מלך ,ומלך אין יכול כי יבוא לפניו עני לבקש עזרה -אל יאמר לו בטח
למחול על כבודו -אם כן האיך מהני תשובה? בה׳ והוא יעזור -אלא מצות התורה עליו לעזור
נלע״ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה׳ נראה לע״ד כי מלת ולא נאמר עוד קאי גם על [המשך
אלהיך וגו׳ ועל זה אמר מי חכם יבין אלה נבון וידעם הפסוק] מאמר אשר בך ירוחם יתום ,ושיעור הכתוב
האיך מהני תשובה ,הלא הקדוש ב״ה מלך ,ומלך ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו -גם לא נאמר
שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) לזה עוד -אשר בך ירוחם יתום.
אמר כי ישרים דרכי ה׳ שצוה לנו לשוב בתשובה ,כי
והוא על פי מה שכתב בספר לחמי תודהוער על
אנו יש לנו דין בנים למקום -והאב שמחל על כבודו
מאמר חז״ל (מובא בילקוט ירמיה רמז רפ״ב) ויאמר ה׳ על
כבודו מחול ,לכן צדיקים ילכו בם ,אבל ופושעים,
עזבם את תורתי -הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו,
אדרבה -יכשלו בם ,כי אומרים מאחר שאנו בנים
והוא פלא.
למקום אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו ,וכמו
שפירש בספר כלי יקר (פרשת האזינו) בפסוק בניו ופירש הנ״ל כי הנה לפעמים יבוא איש עני ואביון או
מומם ,שעיקר מומם הוא מה שקראם הקדוש ב״ה יתום ואלמנה לבקש עזרה מאיש עשיר ,ותחת אשר
בניו ,על כן פשוט בעיניהם שירחם ה׳ עליהם כרחם יושיט ידו באמתחתו לתת לו אגורת כסף ,הוא משיב
אב על בנים ,ומתוך זה גבה לבם עד להשחית ,עיין לו בטח בה׳ כי אל רחום ה׳ ,לא ירפך ולא יעזבך וכו׳
שם ,ודו״קזער . ומדבר על לבו כהנה וכהנה דברי תנחומים ,ובאמת
(תנ״ך -הושע יד ,י)
לא זו הדרך ולא כן צותה לנו התורה הקדושה .אבל
אמרה תורה(דברים טו ז) כי יהיה בך אביון וגו׳ פתוח
תפתח את ידך לו וגו׳ די מחסורו אשר יחסר לו.
וזה מה שאמרו חז״ל [במדרש] הלואי אותי עזבו
לומר לעני שאני אושיע לו -רק ותורתי שמרו,
לתת לעני די מחסורו אשר יחסר לו כמו שכתוב
בתורה ,ודפח״ח.
וזה שכתוב ולא נאמר עוד אלקינו יעשה למעשה
ידינו ,שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום
שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל .גם לא
נאמר עוד אשר בך ירוחם יתום -כי אם אנחנו נרחם
עליו כמו שצותה תורה הק׳ (שם) ונתת לגר ליתום
מאורות הילקוט
וער .להגאון ר׳ צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט ,בן הגאון בעל ההפלאה ,י״ל אפענבאך תקע״ו. .
זער .ועיין עוד מה שכתב רבינו בהפטרה זו ,הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג בפניני המועדים -ימים נוראים במדור שבת שובה עיי״ש.
מכתב נפלא
זצוק״ל מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני
יומא דהילולא ט״ז אייר ,תרצ״ו
מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים
״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו....הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד
לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי...
״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
| pnineiyalkuthagershuni@gmail.com ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | 347.224.1477
ואוצרך הטוב לנו תפתח...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
