gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫לר‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫עולם ליכא וטעמא דמילתא כמו שכתב הפרי מגדים‬ ‫(בפתיחה כוללת חלק ד אות ח') משום דיש לחוש שמא‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך‬ ‫חרנה (בראשית כח‪ ,‬י)‬ ‫יהיה ח"ו תוהה על הראשונות ויקלקל מעשיו כיוחנן‬ ‫כהן גדול ששימש שמונים שנים בכהונה גדולה‬ ‫רמז נפלא למעשה יעקב ואליפז בראשי תיבות הפסוק‬ ‫ולבסוף נעשה צדוקי (ברכות כט א)‪ ,‬ועל כן אין יכול‬ ‫[וז״ל רש״י (פסוק כט יא)‪ :‬וישק יעקב לרחל וישא את‬ ‫הקב"ה ליתן שכר לצדיקים בעולם הזה‪.‬‬ ‫קולו ויבך ‪ -‬לפי שבא בידים ריקניות‪ ,‬אמר‪ ,‬אליעזר‬ ‫וזה שכתוב והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני‬ ‫השמימה רמז הרומז על ההתקשרות והתחברות‬ ‫אין בידי כלום‪ .‬לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬שכל מה שנעשה בארץ הכל הוא לפי‬ ‫אחריו להורגו והשיגו‪ ,‬ולפי שגדל אליפז בחיקו של‬ ‫מה שנגזר מהשמים ואלקים שופט זה ישפיל וזה‬ ‫יצחק משך ידו‪ ,‬אמר לו [ליעקב] מה אעשה לציווי‬ ‫ירים‪ ,‬ואם תאמר כיון שיש ההשגחה‪ ,‬א"כ מדוע לא‬ ‫של אבא‪ ,‬אמר לו יעקב‪ ,‬טול מה שבידי והעני חשוב‬ ‫ישלם ה' שכר לצדיקים בהאי עלמא?‬ ‫כמת‪ ,‬עכ״ל]‬ ‫לזה אמר הטעם דהנה מלאכי אלקים עולים ויורדים‪,‬‬ ‫בא וראה נפלאות בתורה הקדושה איך מרומז‬ ‫כי יזדמן לפעמים שהצדיקים הדומים למלאכים‬ ‫בראשי תיבות מאמר חז"ל‪ :‬ויצא יעקב [היינו כשיצא‬ ‫עולים תחלה ואח"כ יורדים ונופלים ממדרגתם (כנ״ל)‬ ‫יעקב] מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשו ויתן יעקב‬ ‫אם כן האיך יכול לתת שכרם בעולם הזה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לו כל חילו רק נשאר המקלהנר ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬ויחלום)‬ ‫(זכרון אפרים בשם הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל)‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬ויצא)‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב‬ ‫ויחלום והנה סולם מוצב‬ ‫ארצה (בראשית כח‪ ,‬יב)‬ ‫ארצה (בראשית כח‪ ,‬יב)‬ ‫רומז לתפילה אשר בתחלתו מוצב ארצה שמסתכל‬ ‫שכר מצוה בהאי עלמא ליכא דלמא‬ ‫בשפלותו‪ ,‬ועי״ז ראשו מגיע לראות רוממותו ית׳‬ ‫יפול ממדרגותיו ויקלקל מעשיו‬ ‫פירש בספר נועם אלימלך [בפרשת ויצא ועוד] דכל‬ ‫נראה לענ״ד דבא החלום להסיר מכאוב מלב יעקב‪,‬‬ ‫זמן שאדם אינו מכיר שפלות עצמו אינו יכול להכיר‬ ‫פן ואולי מרוב עניו וצערו שהוצרך לברוח מבית‬ ‫גדולת הבורא ית' ולכן נתן הבורא ב"ה לאדם ב' עינים‪,‬‬ ‫אביו יעלה ספק בלבו באמונת ההשגחה ושכר ועונש‬ ‫כדי שבאחד יראה שפלות עצמו‪ ,‬ובב' יראה גדולת‬ ‫באמת‪ ,‬באמור זו תורה וזו שכרה? (על דרך גמרא מנחות‬ ‫הבורא‪ ,‬אמנם הסומא באחת מעיניו שאינו רואה‬ ‫כט ב) לכן בא החלום להגיד לו דשכר מצוה בהאי‬ ‫שפלות עצמו פטור מן הראייהונר  שעיקר תכלית‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הנר‪ .‬כן איתא גם בדברי מהרי״א (אסאד)‪ ,‬ודורשי רשומות הביאו על רישא דקרא ויצא יעקב‪ :‬ו׳יצא י׳עקב צ׳דיק א׳ז י׳שא ע׳שיו ק׳ולו ב׳בכי‪,‬‬ ‫ואח״כ המשך דברי המהרי״א כאשר הביא רבינו כאן‪ .‬ובספר דברי מהרי״א להג״ר יהודה אסאד זצ״ל על הפסוק (להלן בראשית כט יג)‬ ‫ויספר לו את כל הדברים האלה מביא עוד ר״ת בענין זה‪ :‬א׳ל ת׳תמה כ׳י ל׳א ה׳באתי ד׳בר ב׳רכוש ר׳ב י׳צאתי מ׳שם ה׳לך א׳ליפז ל׳קח ה׳כל‪. .‬‬ ‫ונר‪( .‬חגיגה ב א) דתניא יוחנן בן דהבאי אומר משום ר' יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה שנאמר (שמות כג‪ ,‬יז) יראה יראה כדרך‬ ‫אלר‬ ‫אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הארץ נקרא [הארץ] מעלה ושמים מטה‪.‬‬ ‫הראייה כדי להתבונן בגדולת הבורא ית' ודפח"חזנר ‪:‬‬ ‫והיינו דאמר‪ :‬והנה מלאכי אלקים עולים תחלה ואחר‬ ‫[וז״ל‪ :‬והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬רצה לומר התפילה‬ ‫כך יורדים ואל תתמה הלא מלאכים יורדים תחלה?‬ ‫שהיא עולה למעלה לזה רומז סולם‪ ,‬דהיינו‬ ‫לזה אמר והנה ה' נצב עליו שהבעל הבית היה על‬ ‫שהתחלתו היתה מוצב ארצה שהיה מסתכל‬ ‫הארץ וירידה זו עליה היתה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בשפלותו‪ ,‬וראשו מגיע השמימה היינו רוממות אל‪,‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬והנה)‬ ‫ופעל על ידי זה‪ ,‬והנה מלאכי אלקים עולים‪ ,‬רצה‬ ‫לומר התפילות והדבורים הקדושים שעולים למעלה‬ ‫לעולמות העליונים שהם נקראים מלאכים‪ ,‬ויורדים‬ ‫ויקץ יעקב משנתו ויאמר (בראשית כח‪ ,‬טז)‬ ‫בו רצה לומר אותם הדיבורים עצמם ירדו בו דהיינו‬ ‫חנר ‬ ‫בקרבו שניתוסף לו קדושה‪].‬‬ ‫דרוש נפלא והתעוררות בענין תפלה בצבור‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת חגיגה ‪ -‬דף ב א)‬ ‫עיין מה שהבאנו דרוש נפלא מרבינו בענין תפלה‬ ‫בצבור בפנינים נבחרים ערך תפלה‪.‬‬ ‫ויקרא יעקב שם המקום ההוא‬ ‫בית אל ואולם לוז שם העיר‬ ‫לראשונה (בראשית כח‪ ,‬יט)‬ ‫והנה מלאכי אלהים עולים‬ ‫ויורדים בו (בראשית כח‪ ,‬יב)‬ ‫וצריך להבין מה ביקש בזה שהיה נקרא לו מקודם‬ ‫ומה הורה אותנו בזה‪ ,‬ועיין ביערות דבש בדרוש‬ ‫במקום שיושב הבעל הבית שם נקרא מלמעלה‬ ‫לסיום ששה סדרי משנה מה שכתב על זה‪.‬‬ ‫עיין רש"י יורדים ועולים הוי ליה למימר?‬ ‫ולי נראה על פי מה שאחז"ל (פסחים פח א) אברהם‬ ‫ותירץ בספר וידבר משהטנר  כי שמים נקרא מעלה‬ ‫קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קראו בית שנאמר‬ ‫והארץ מטה והטעם בזה כי כן הדבר במקום שיושב‬ ‫ויקרא למקום בית אל‪ .‬לפי שהיתה מטתו שלימה לכן‬ ‫הבעל הבית נקרא מלמעלה והיות הבעל הבית הוא‬ ‫ביתו יהא נכון ולא יפול עוד בידי שונאים (עיין שיורי‬ ‫מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה יושב בשמים‪ ,‬על כן‬ ‫קומץ המנחה בדרוש לבין המצרים)‪.‬‬ ‫נקרא מלמעלה מה שאין כן אם יושב בעל הבית על‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו‪.‬‬ ‫זנר‪ .‬וידוע וויכוח האחים הקדושים הר״ר אלימלך והר״ר זושא זי״ע‪ ,‬ואיתא מהרה"ק רבי גדליה מליניץ זצ"ל ששמע הדברים מרבו הרבי ר'‬ ‫זושא זי"ע בעצמו‪ ,‬וכך כתב בספרו תשואות חן (ליקוטים שבסוף הספר ד"ה שמעתי) והובא גם כן בשמו ב"שפתי צדיקים" (פרשת בשלח‬ ‫על הפסוק התיצבו וראו)‪" :‬שמעתי מפה קדוש המנוח הרב מוה"ר זושא מאניפאלי‪ ,‬שפעם אחת היה מתווכח עם אחיו המפורסם מוהר"ר‬ ‫אלימלך‪ ,‬שאחד מהם אמר שהעיקר הוא שיהיה האדם מקודם שפל רוח לתכליתו‪ ,‬עד שמגודל השפלות יבוא אחר כך להבין גדלות הבורא‬ ‫יתברך‪ ,‬ואחד מהם אמר בהיפוך‪ ,‬שיסתכל מקודם בגדלות הבורא ברוך הוא‪ ,‬ומצד זה יבוא אחר כך להכרת שפלות עצמו על נכון‪ .‬ושאלו‬ ‫את הרב המגיד רבינו הקדוש מו"ה דוב בער זצוק"ל‪ ,‬שיכריע ביניהם עם מי אמת‪ ,‬וצדקו יחדיו דברי שניהם בעיניו‪ ,‬ואמר שאלו ואלו דברי‬ ‫אלקים חיים הם‪ ,‬אך מדריגה זו שחושב מקודם שפלות עצמו היא מדריגה הגדולה מחברתה"‪ .‬ועיין בספר בני שלשים להרה"ק מוה"ר‬ ‫יהוסף מקאסאני זצ"ל (פרשת בראשית ד"ה אלה תולדות) ובחקל יצחק ספינקא פרשת בראשית‪.‬‬ ‫חנר‪ .‬וכן אמר הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זצוקללה"ה בשם המגיד מקוזניץ זצ״ל [בפתיחה לספר "אור תורה" אות יא] על פי‬ ‫ה"תיקוני זוהר" כי הסיבה שברא הקב"ה לאדם שתי עינים‪ ,‬היא כדי שבעין אחת ‪ -‬יסתכל האדם על גדלות הבורא‪ ,‬ובעין השניה ‪ -‬על‬ ‫שפלות עצמו‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬כי האדם צריך לפקוח עינים‪ :‬אחד (עין אחת) ‪ -‬להסתכל על גבהות הבורא ברוך הוא‪ ,‬והשני (עין שניה) ‪ -‬עד‬ ‫אשר יעמוד (האדם‪ ,‬לפני ה' יתברך) בחיל ורעדה לזכור קטנות עצמו"‪ .‬עכ"ל‪. .‬‬ ‫טנר‪ .‬להגאון ר׳ משה סג״ל פאללאק זצ״ל אבד״ק באניהאד‪ ,‬תלמיד הכתב סופר ור׳ יהודה אסאד זצ״ל‪ .‬בעמ״ח וידבר משה‪ ,‬תקון משה‬ ‫וברכת משה‪ .‬נלב״ע תרמ״ט‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בלר‬ ‫והנה אמרו חז"ל (ביומא ט ב) כי לא נחרבה ירושלים‬ ‫וישא יעקב רגליו וילך ארצה‬ ‫אלא בשביל שנאת חנם ומחלוקת שהיה ביניהם‪,‬‬ ‫בני קדם (בראשית כט‪ ,‬א)‬ ‫וממילא אין תקוה שתבנה העיר על תלה בב"א‬ ‫האיש השלם נעשה לו ההליכה‬ ‫בלעדי שתסר זאת הסיבה‪ ,‬וכן איתא במדרש‬ ‫לדבר מצוה כטבע ראשון‬ ‫תנחומא פרשת צו ואף הגליות אינן מתכנסות אלא‬ ‫בשלום שנאמר שאלו שלום ירושלים וגו'‪.‬‬ ‫פירש בספר משכנות יעקב לחכם ספרדי מה״ר יעקב‬ ‫ן' נעיםבסר  ז"ל על דרך מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה לה‬ ‫והנה‪ ,‬פרי האגוז הוא נחלק לארבע חלקים והוא רמז‬ ‫א) בפסוק (תהלים קיט נט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי‬ ‫הרומז על חילוק ופירוד לבבות בני ישראל זה בזה‬ ‫אל עדותיך ‪ -‬אמר דוד בכל יום ויום הייתי מחשב‬ ‫אמנם פרי הלוז [האזעלנוס] הוא גוף אחד בלי פיורד‪.‬‬ ‫למקום פלוני אני הולך וכו' והיו רגלי מוליכות אותי‬ ‫וזה שאמר ויקרא יעקב שם המקום ההוא בית אל‬ ‫לבית הכנסת ולבית המדרש‪ ,‬דהאיש השלם נעשה לו‬ ‫עוד נכון יהיה בית ה' בראש ההרים‪ ,‬ואולם "לוז" שם‬ ‫ההליכה לדבר מצוה כטבע ראשון‪ ,‬ולפי זה יש לומר‬ ‫העיר לראשונה‪ ,‬כי ראשון תחלה צריך שיכונה שם‬ ‫דאחר שנתגלה ליעקב אבינו תוקף קדושת המקום‬ ‫העיר לוז‪ ,‬שישכונו יחד בשלום ואחדות כמו פרי הלוז‬ ‫(כאומרו אכן יש ה' במקום הזה‪ ,‬אין זה כי אם בית אלקים וגו')‬ ‫שהוא גוף אחד בל נפרד לחלקים שנוים‪ ,‬ואז כאשר‬ ‫כשהיה רוצה בבוקר ללכת לדרכו לא היה יכול‪,‬‬ ‫תסר סיבה שגרמה החורבן יסור המסובב‪ ,‬וארמון‬ ‫דבפועל היו רגליו מחזירות אותו למקום הקודש‪ ,‬ולכן‬ ‫על תלו יקום‪ ,‬בב"אסר ‪.‬‬ ‫אמר וישא יעקב רגליו כאלו הוזקק לנשאם בעל כרחו‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק א קונטרס אחרון ‪ -‬אות אחדות)‬ ‫שלא בטובתם‪ ,‬ודפח"חגסר ‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬סוף חלק ג׳ ‪ -‬ליקוטים שונים‪/‬שפתי נבונים)‬ ‫וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה‬ ‫הפעם אודה את ה׳ (בראשית כט‪ ,‬לה)‬ ‫אלהים עמדי (בראשית כח‪ ,‬כ)‬ ‫המכיר טובה באמת לא די לו בתת‬ ‫צריך האדם בתחלת כל עסקיו להזכיר שם שמים‬ ‫תודה על הטוב פעם אחת‬ ‫אסר ‬ ‫פירש הגאון ר' יעקב ן' נעים בספר משכנות יעקב‬ ‫מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה‬ ‫על דרך הלצה‪ ,‬עם מה שכתוב במדרש על אדם אחד‬ ‫להקב"ה עד שבאת לאה והודתו שנאמר הפעם אודה‬ ‫שהיה הולך לפרקמטיא ומצאו אליהו ז"ל‪ ,‬ואמר לו‬ ‫את ה' (ברכות ז א )‬ ‫שיאמר בעזרת השם יתברך‪ ,‬ולא רצה ואבד ממונו‪,‬‬ ‫וכן פעם ב' ‪ -‬עד שבפעם הג' אמר ומצא הכל‪ ,‬למדנו‬ ‫מובן על פי שאדמו"ר הגאון מהר"ם שיק ז"ל פירש‬ ‫דצריך האדם בתחלת כל עסקיו להזכיר שם שמים‪,‬‬ ‫הפסוק שאמרה לאה (בראשית כט לה) הפעם אודה את‬ ‫וזה שכתב וידר יעקב נדר לאמר בכל עסקיו אם יהיה‬ ‫ה' על כן קראה שמו יהודה‪ ,‬כי האיש המכיר טובה‬ ‫אלקים עמדי ודו"ק‪.‬‬ ‫באמת לא די לו בתת תודה על הטוב פעם אחת‪ ,‬אך‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬וידר)‬ ‫תמיד הטובה חרות על לבו‪ ,‬ועל כן אמרה לאה כאשר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫סר‪ .‬הבאנו ד״ז בפניני ילקה״ג ‪ -‬פנינים נבחרים ‪ -‬מנהגי ישראל ‪-‬ערך אגוז‪.‬‬ ‫אסר‪ .‬דרשות על פרשיות התורה‪ .‬מאת רבי יעקב בן נעים זצ״ל‪ .‬שאלוניקי‪ ,‬תפ"א‪ .‬הובא לבית הדפוס עם הערותיו של רבי אברהם בן‬ ‫עזרא תלמיד המחבר בעל "בתי כנסיות"‪.‬‬ ‫בסר‪ .‬עיין בקטע שלפני זה‪.‬‬ ‫גסר‪ .‬ועיין מה שהבאנו בפניני התורה ‪ -‬פרשת וירא מה שכתב רבינו ע״ז בפסוק וירא וירץ לקראתם‪ ,‬וכן מה שכתב בפרשת בהעלתך בפסוק‬ ‫ויהי אנשים אשר היו טמאים וכו׳ בשם הרה״ק רמ״מ מרימנוב זצ״ל‪.‬‬ ‫גלר‬ ‫אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מאצטגנינות שלך‪ ,‬לכך אמר לו הקב״ה שילך מארצו‬ ‫נולד לה בן רביעי יותר על חלקה‪ ,‬הפעם אודה את ה'‬ ‫מקום המזלות‪ ,‬לארץ ישראל שאין המזלות שולטים‬ ‫בלשון שאלה‪ ,‬וכי די לי להודות לה' פעם אחת‪ ,‬על‬ ‫‪ -‬כי אם ה׳ בדד ינחנו ושם יזכה לבנים‪.‬‬ ‫כן קראה שמו יהודה‪ ,‬המורה על התודה תמיד‪ ,‬וזה‬ ‫שאמרו עד שבאת לאה לא היה אדם שהודה לה' כי‬ ‫וזה שאמר יעקב לרחל שבקשה ממנו שיתפלל עבור‬ ‫טוב על אופן זה‪( .‬ילקוט אליעזר ערך תודה)‪.‬‬ ‫בנים התחת אלקים אנכי ‪ -‬וכי בארץ ישראל אני‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת ברכות ‪ -‬דף ז א)‬ ‫שהיא תחת אלקים לתת לך בנים? הלא כאן תחת‬ ‫המזלות אנו יושבים ואי אפשר לי לשנות המזל‪.‬‬ ‫התחת אלהים אנכי (בראשית ל‪ ,‬ב)‬ ‫והנה ראיתי בספרים הקדושים שכתבו דתלמיד‬ ‫חכם הוא בבחינת ארץ ישראל‪ ,‬והגם שאין לי עסק‬ ‫אברהם אבינו לא היה ראוי להוליד וע״כ‬ ‫בנסתרות יש להסביר זה על פי נגלה‪ ,‬על פי מה‬ ‫צוהו ה׳ ללכת למקום שאין המזל שולט‬ ‫שכתבו המפרשים דיותר שהאדם מדבק עצמו‬ ‫בחידושי אגדות על התורה כתבתי בפרשת ויצא‬ ‫בה׳‪ ,‬יותר נכנס תחת השגחת ה׳ (ועיין בארצות החיים‬ ‫בפסוק התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן‬ ‫על הפסוק השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם ודפח״ח)‬ ‫(בראשית ל‪ ,‬ב)‪ ,‬על פי מה שכתבו חז״ל סוף כתובות‬ ‫ויוצא מתחת שלטון המזל‪ ,‬והיינו בחינת ארץ ישראל‬ ‫(דף קי ב) כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה‪,‬‬ ‫ואין להאריך כאן יותרדסר ‪( .‬ועיין בספר דבש לפי אות ארץ‬ ‫ומייתי ראיה מדוד שאמר (שמואל א׳ כו יט) כי גרשוני‬ ‫ישראל מה שכתב בזה)הסר ‪.‬‬ ‫(אות א׳ ‪ -‬ארץ ישראל)‬ ‫היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים‬ ‫אחרים והטעם כתבו המפרשים דארץ ישראל‬ ‫היא ארץ אשר ה׳ דורש אותה ואינה תחת מערכת‬ ‫ותקרא שמו יששכר (בראשית ל‪ ,‬יח)‬ ‫כוכבים ומזלות‪ ,‬אבל חוץ לארץ הוא תחת שליטת‬ ‫המזלות‪ ,‬ולכן כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין‬ ‫המסוגל ללמוד לא יעסוק בדרך ארץ‪ -‬ומי שאין‬ ‫מסוגל כ״כ יחזיקו ידי הת״ח ויקבלו שכר‬ ‫לו אלוה‪ ,‬ומטעם זה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם‬ ‫אבינו ״לך לך מארצך וגו׳״ ‪ -‬כאן אי אתה זוכה לבנים‬ ‫ראיתי בספר אור הצבי להרב מו"ה הירש בערל׳ס‬ ‫ושם אתה זוכה לבנים‪ ,‬כיון דעל פי המזל לא היה‬ ‫מבריסקוסר  הוא היה אומר בדרך צחות אשר בפעם‬ ‫אברהם ראוי להוליד כדאיתא בגמרא שבת (דף‬ ‫הראשון שנזכר בתורה הק׳ יששכר אנו קורין אותו‬ ‫קנו‪ ).‬על הפסוק ויוצא אותו החוצה (בראשית טו ה) צא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דסר‪ .‬בבאר מים חיים תולדות כו‪ ,‬יג‪ :‬כי שם [בארץ ישראל] אברך אותך בברכת הארץ אשר ברכת האמת שלה הוא למעלה מטבע העולם‬ ‫לפי שאינה נתונה תחת שום שר כי אם תחת רשות הקב"ה המנהיג עולמו בחסד וברחמים למעלה מטבע העולם ועל כן כאן אי אתה זוכה‬ ‫לבנים ושם תזכה לבנים כי שם תתברך בברכת למעלה מן הטבע‪ ,‬עכל״ק‪.‬‬ ‫ולכאורה מקורו הוא בזוהר הק׳ בפסוק (דברים יא יב) ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה‪ ,‬וז״ל‪ :‬אי לך ארץ שמלכך נער‪ ,‬האי דלתתא‪ ,‬דתניא‬ ‫כל שאר ארצות דשאר עמין אתיהיבו לרברבין תריסין דממנן עלייהו‪ ,‬ועילא מכלהו ההוא דכתיב ביה (תהלים ל"ז) נער הייתי גם זקנתי‪,‬‬ ‫ותאנא האי קרא שרו של עולם אמרו‪ .‬ועל דא כתיב אי לך ארץ שמלכך נער‪ ,‬ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא‪ .‬וכד ישראל בגלותא ינקין כמאן‬ ‫דיניק מרשותא אחרא‪ .‬ושריך בבקר יאכלו‪ ,‬ולא בכל יומא‪ .‬בבקר‪ ,‬ולא בזמנא אחרא דיומא‪ .‬דתניא בשעתא דחמה זורחת ואתיין וסגדין‬ ‫ליה לשמשא‪ ,‬רוגזא תלי בעלמא‪ .‬בשעתא דמנחה רוגזא תלייא בעלמא‪ .‬מאן גרים האי‪ ,‬משום דמלכך נער‪ ,‬ההוא דאקרי נער‪ .‬ואתון זכאי‬ ‫קשוט‪ ,‬קדישי עליונין‪ ,‬בני מלכא קדישא‪ ,‬לא ינקין מהאי סטרא אלא מההוא אתר קדישא דלעילא‪ .‬עלייכו כתיב (דברים ד') ואתם הדבקים‬ ‫בה' אלהיכם חיים כלכם היום‪.‬‬ ‫הסר‪ .‬ועיין בילקה״ג על או״ח בקונטרס אחרון שהביא רבינו מכתב הערות מהגאון מהרש״ם מברעזאן זצ״ל (סוף סימן ל״א) וז״ל‪ :‬מה שכתב‬ ‫בפתחי תשובה (יורה דעה סימן קט״ז ס״ק ו) כתב בשם תשובות אבני פז‪ ,‬דמי שמת לו בן אחד אין לכנות שם בנו השני בשם הראשון‬ ‫משום דריע מזלא‪ ,‬והקשו עליו בכמה ספרים מדברי הימים א׳ (סימן ג) שדוד קרא לשני בניו אלישמע ולשני בניו אליפלט‪ ,‬ופירש רש״י‬ ‫שמתו הראשונים וקרא השניים בשם אחיהם‪.‬‬ ‫ולענ״ד לא קשה מידי‪ ,‬דבארץ ישראל לא שייך ריע מזליא‪ ,‬דארץ הוא למעלה מן המזל כמו שכתוב ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה וגו׳ וא״ש‪.‬‬ ‫וסר‪ .‬י״ל לובלין תרל״ה בהסכמת הג״ר יהושע ליב דיסקין זצ״ל אב״ד בריסק‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דלר‬ ‫בשלימות‪ ,‬לכן אנו קורין אז יששכר כפול בשכרו‬ ‫בשני שינין יששכר ואחר כך רק ישכר בשין אחדזסר ‪,‬‬ ‫העתיד לו‪ ,‬אבל אחר כך כשנולד זבולון צרתו בצדו‬ ‫כי השם ית׳ ברא את בני האדם בשני סוגים‪ ,‬אותם‬ ‫שמוכרח ליתן לו מחצית משכרו בעולם הבא‪ ,‬אז‬ ‫המסוגלים לעסק התורה יעסקו רק בתורה ולא בדרך‬ ‫נקרא שוב ישכר בשין אחד כי רק ש"י עולמות נשאר‬ ‫ארץ‪ ,‬ואותן שאינם מסוגלים כל כך לתורה יתעסקו‬ ‫עבורו וש"י השניים לזבולון אחיו‪ ,‬עיין שם עוד דברים‬ ‫בדרך ארץ ויחזיקו את ידי הלומדי תורה ויקבלו פרס‬ ‫נחמדים בזה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫משכר התלמידי חכמים לעולם הבא‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות י׳ ‪ -‬יששכר זבלון)‬ ‫להחיות בהם נפש כל חי‬ ‫ועל ידי זה יש קיום לנפש כל חי כמו שפירש הגאון‬ ‫מו"ה ענזיל מסטריאחסר  ז"ל ‪[ -‬על הברכה] בורא‬ ‫אע״פ שאסור לאדם לעבוד ה׳ עבור‬ ‫נפשות רבות וחסרונם‪ ,‬שלזה חסר פרנסה ולזה חסר‬ ‫שכר‪ ,‬אמנם בפעם הראשון מותר‬ ‫תורה‪ ,‬והתכלית להחיות בהם נפש כל חי‪ ,‬שהעוסק‬ ‫בדרך ארץ יתן לתלמיד חכם פרנסה‪ ,‬והעוסק בתורה‬ ‫פירוש על דרך מאמר חז"ל אל תאמר אשנה כדי‬ ‫יזכה את המחזיק בעולם הבא‪ ,‬ודפח"ֿחֿ‪.‬‬ ‫שאקרא רבי‪ ,‬ואשב בישיבה כו' אלא עשה דברים‬ ‫לשם פועלןער ‪ ,‬וכן אמרו חז"ל (אבות א ג) אל תהיו‬ ‫אחר שנולד זבלון וצריך יששכר ליתן לו‬ ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו׳‪,‬‬ ‫מחצית שכרו‪ ,‬על כן קורין בשין א׳‬ ‫וזהו שאור כינוי על גאוה‪ ,‬דבש כינוי לתענוגים ושכר‪,‬‬ ‫והנה אמרו ז"ל (סוף עוקצין) עתיד הקדוש ברוך‬ ‫באופן זה לא תקריבו‪ ,‬בשביל גאוה וכבוד או פרס‪.‬‬ ‫הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות‪ ,‬וביארו‬ ‫המפרשים כי נמצאים תר"ך אותיות בעשרת‬ ‫אמנם אמרו חז"ל (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה‬ ‫הדברות כמנין כתר נגד התרי"ג מצות שבתורה ושבע‬ ‫ומצות אף על פי שלא לשמה‪ ,‬כי מתוך שלא לשמה‬ ‫מצות דרבנן‪ ,‬ולהיות כי זה העוסק בתורה שדומה‬ ‫בא לשמה‪ ,‬וזהו קרבן ראשית דייקא כשיתחיל לעבוד‬ ‫כאלו קיים כל תר"כ מצות צריך ליתן פרס להמחזיק‬ ‫את ה' אזי מותר גם באופן זה שעל ידי כן יבוא לשמה‪.‬‬ ‫בידו‪ ,‬ומפרנסו בעולם הזה כיששכר וזבולון ושמעון‬ ‫(וידבר משהאער  בשם ספר לשון חסידים ודפח"ח)‬ ‫ועזרי' ושניהם צדיקים שוים המה‪[ ,‬אז] עולה לכל‬ ‫טעם שבפעם הראשון קורין יששכר‬ ‫צדיק וצדיק מהם רק ש"י עולמות‪.‬‬ ‫וא״כ כל פעם קורין ישכר‬ ‫והנה אם השי"ת לא היה מנהיג עולמו באופן זה רק‬ ‫וזה זמן רב אמרתי בזה טעם דכשקורין בתורה פעם‬ ‫שכל אחד ואחד יעסוק בתורה‪ ,‬ומאן דיהיב חיי יהיב‬ ‫ראשונה קורין יששכר ואחר כך רק ישכר‪ ,‬דיששכר‬ ‫מזונאטסר ‪ ,‬היה התלמיד חכם מקבל שכרו בכפילא‬ ‫אותיות יש שכר על דרך (ירמיהו לא טו) כי יש שכר‬ ‫כל התר"כ עולמות‪ ,‬והוא הדבר‪ ,‬בתחלה כאשר‬ ‫לפעולתך‪ ,‬ויען דאסור לעסוק בתורה בשביל שכר‬ ‫נולד יששכר העוסק בתורה‪ ,‬טרם הוולד צרתו בצדו‬ ‫לכן מעלימין וקורין רק ישכר‪ ,‬אמנם בפעם ראשונה‬ ‫זבולון העוסק בסחורה‪ ,‬היה מוכן ליששכר כל השכר‬ ‫דהיינו בהתחלה מותר לעבוד וללמוד בשביל שכר‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זסר‪ .‬עיין בפניני התורה ‪ -‬פרשת ויקרא בפסוק כל שאור וכל דבש לא תקטירו וגו' (ויקרא ב‪ ,‬יא) מה שכתב רבינו עוד טעם לזה‪.‬‬ ‫חסר‪ .‬הג״ר יקותיאל אשר זלמן ענזיל זצ״ל‪ .‬בעל שו״ת מהריא״ז ענזיל זצ״ל‪ ,‬תלמיד הגאון בעל קצות החושן זצ״ל‪.‬‬ ‫טסר‪ .‬ע"פ תענית ח‪ :‬דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהלים קמה‪ ,‬טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬ ‫ער‪ .‬בנדרים (דף סב‪ ).‬תניא‪" :‬לאהבה את ה' ולדבקה בו" (דברים ל‪ ,‬כ)‪ ,‬שלא יאמר אדם‪ :‬אקרא שיקראוני חכם‪ ,‬אשנה שיקראוני רבי‪,‬‬ ‫אשנה שאקרא זקן ואשב בישיבה‪ ,‬אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא‪ ,‬שנאמר (משלי ז‪ ,‬ג)‪" :‬קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך"‪,‬‬ ‫ואומר (משלי ג‪ ,‬יז)‪" :‬דרכיה דרכי נעם"‪ ,‬ואומר (שם)‪" :‬עץ חיים היא"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬רבי אלעזר בר צדוק אומר‪ :‬עשה דברים לשם פועלם ודבר‬ ‫בהם לשמן‪ ,‬אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אער‪ .‬להגאון רבי משה הלוי פאללאק זצ״ל אבד״ק באניהאד‪ .‬י״ל תרנ״ב‪.‬‬ ‫הלר‬ ‫אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לכן קורין יששכרבער ‪.‬‬ ‫והיה העטופים ללבן והקשורים‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויקרא ‪ -‬כל שאור)‬ ‫ליעקב (בראשית ל‪ ,‬מב)‬ ‫הצבועים העטופים בלבוש יראה חיצונית הם‬ ‫ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף‬ ‫מתיחסים למשפחת לבן והיראים ליעקב‬ ‫ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה‬ ‫אל מקומי ולארצי (בראשית ל‪ ,‬כה)‬ ‫שמעתי מפי הגאון מו"ה אשר גראסבערג ז"ל‬ ‫גער ‬ ‫אבדק"ק בעלעניעש יע"א שאמר בדרך מליצה‪,‬‬ ‫יעקב נתיירא מקנאת האחים וביקש ללכת‬ ‫דלכאורה יש לתמוה אחרי דיעקב היתה מטתו‬ ‫לארה״ק אשר שם אין כעס ומחלוקת וכו׳‬ ‫שלימה (פסחים נו) מהיכן יצאו אלה הצבועים‬ ‫נראה לי‪ ,‬דיעקב נתיירא שיהיה קנאה ושנאה בין‬ ‫המעוטפים בלבוש היראה שקורין (פערמאנטעלט)‬ ‫יוסף ובין האחים‪ ,‬יען כי היה בן זקונים וגם בן רחל‬ ‫ולבם מלא תועבה?‬ ‫שאהבה נפשו‪ ,‬והנה אמרו חז"ל (נדרים כב א) ונתן ה'‬ ‫ויתכן לומר על ידי שנשא יעקב בנות לבן הרמאי‪,‬‬ ‫לך שם לב רגז בבבל כתיב‪ ,‬אבל בארץ ישראל אין שם‬ ‫שבלתי ספק גם הוא היה צבוע חיצון אדום ופנימי‬ ‫כעס ומחלוקת ושנאה וקנאה‪ .‬ולכך ביקש יעקב לילך‬ ‫לבן‪ ,‬ממנו יצאו אלה וכאלה‪ ,‬וזה שכתוב והיה‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬כי שם אפשר שלא יהיה קנאה ביניהם‪.‬‬ ‫העטופים ללבן [אבל] והקשורים (הדבוקים בה' בקשר‬ ‫וזה שכתוב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ונתיירא‬ ‫של קיימא) ליעקב‪ ,‬והבןדער ‪.‬‬ ‫יעקב מקנאת האחים‪ ,‬לכך אמר ללבן שלחני ואלכה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬והיה העטופים)‬ ‫אל מקומי ולארצי ‪ -‬שהוא ארץ ישראל‪ ,‬שאינו שולט‬ ‫בו כעס ומחלוקת ושנאה‪.‬‬ ‫ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו‬ ‫ויש לפרש בזה וישב יעקב בארץ מגורי אביו ביקש‬ ‫חלק ונחלה בבית אבינו (בראשית לא‪ ,‬יד)‬ ‫יעקב לישב בשלוה [קפץ עליו רוגזו של יוסף] (רש״י‬ ‫עיין בפניני המועדים ‪ -‬חלק פניני הדרוש ‪-‬דברי חכמים‬ ‫בראשית לז א)‪ ,‬כלומר יען שהיה בארץ מגורי אביו‬ ‫וחידותם מה שדרש רבינו על (בבא בתרא י א) עשרה‬ ‫דהיינו בארץ ישראל‪ ,‬על כן ביקש לישב בשלוה‪ ,‬כי‬ ‫דברים קשים נבראו בעולם ‪ -‬ברזל קשה אש מפעפעו‬ ‫היה סבור ששם לא יתהווה קנאה בין האחים‪ ,‬אך‬ ‫אף על פי כן קפץ עליו רוגזו של יוסף ‪ -‬כי כן היה מן‬ ‫ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית‬ ‫השמים‪ ,‬לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי‬ ‫אביך למה גנבת את אלהי (בראשית לא‪ ,‬ל)‬ ‫גר יהיה זרעך (בראשית טו יג) וא"ש‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬ויהי)‬ ‫לבן טען ליעקב אם אתה מקיים מצוות‬ ‫שכליות הלא גם גניבה בכלל‬ ‫נראה לי על פי מה שכתב הרמב"ן (בפרשת תולדות)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בער‪ .‬הערת ידידנו בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬החת"ס בתורת משה (בראשית פרק ל פסוק יח) עה"פ ותקרא שמו יששכר‪ .‬כתב שי"ן א'‬ ‫אינה נקראת‪ ,‬כי א' מרמזת על שכר שכרתיך‪ ,‬ואיננו לכבוד לקרוא שמו על זה‪ ,‬ואידך מרמז על נתן לי אלקי' שכרי על שנתתי שפחתי‪ ,‬ורק‬ ‫בפעם ראשון שע"כ צריך להודיע שמו נקרא בב' שי"נין ע"כ‪ ,‬וכ"כ במנהגי חת"ס (פרק ה אות כב)‪ .‬עכ״ל‪. .‬‬ ‫גער‪ .‬תלמיד הג"ר מאיר א"ש זצ"ל‪ ,‬נלב"ע י"א כסליו תרנ"ז‪.‬‬ ‫דער‪ .‬ומצאתי דאתי לידי משמע בספר מליצי אש להג״ר אברהם שטערן זצ״ל אבד״ק נייהייזל‪ ,‬ביום י״א כסלו ערך הג״ר אשר גראסבערג‬ ‫מביא דבר זה ומסיים‪ :‬ומזה תבין האיך צריך לדקדק לישא בת ת״ח וירא ה׳ באמת ובתמים‪ ,‬שלא יפגשו בזווג קשורים ועטופים יחדיו‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ולר‬ ‫שהתרפים היה בדמות המזל שתחתיו והיה עובד‬ ‫[בראשית פרק כו‪ ,‬פסוק ה] דהאבות לא שמרו התורה רק‬ ‫אותו‪ ,‬ודפח"ח‬ ‫בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ‪ ,‬ומעתה הכי קאמר לו‬ ‫(ושמעתי דשני גאונים הזדמנו ביחד לעיר גדולה לדרוש בבית‬ ‫לבן ליעקב‪ :‬ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואחד מהם היה לו חזקה שאביו היה שם רב אב"ד‪,‬‬ ‫אביך‪ ,‬כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם‪ ,‬ואף על פי‬ ‫אמנם הזכרון שלו היה גנב כי כל חידושי תורה שאמר כבר היה‬ ‫שבהיותך כאן בחוץ לארץ אין אתה מקיים מצות‬ ‫נדפס בספרים‪ ,‬וכשגמר הדרשה אמר לו הגאון השני – ועתה הלך‬ ‫הלכת לדרוש כי נכסף נכספת לבית אביך ‪ -‬אבל למה גנבת את‬ ‫התורה‪ ,‬מכל מקום כיון שהיא מצוה שכלית רגשי‬ ‫אלהי – דקוב"ה ואורייתא חד הוא – כלומר למה גנבת התורה‬ ‫לבבך ידחקו אותך לקיים המצוה‪ ,‬אם כן למה גנבת‬ ‫מאחרים‪ ,‬והוא הלצה נאה)‪.‬‬ ‫את אלהי? הלא גם גניבה היא ממצות השכלייות‪ ,‬וכל‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬ועתה)‬ ‫אדם אשר רגש אנושי בקרבו לא ישלח ידו במלאכת‬ ‫רעהו‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬ועתה)‬ ‫לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד‬ ‫יצחק היה לי (בראשית לא‪ ,‬מב)‬ ‫יעקב היה לו הזכות שהקב״ה כבר‬ ‫ייחד שמו על אברהם ועל יצחק‬ ‫יעקב אף על פי שהיה עבד היה מותר‬ ‫לו לברוח לארץ ישראל‬ ‫כבר הרגיש רש"י ז"ל אמאי לא אמר אלקי יצחק?‬ ‫הלא כבר בצאתו מבאר שבע אמר לו ה'‪ :‬אני ה'‬ ‫ורבינו ההפלאההער  ז"ל כתב על פי מאמר חז"ל‬ ‫אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק וכו' (עיין ברש"י ז"ל)‪,‬‬ ‫(בכתובות קי ב) כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין‬ ‫ושמעתי מתלמיד חכם אחד מארץ רוסיא שאמר‬ ‫לו אלוה‪ ,‬והנה יעקב היה יכול לומר שהלך כדין‪ ,‬אף‬ ‫בפשיטות דזו היה כוונת יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬לולי אלקי‬ ‫שהיה עבד לו‪ ,‬הא הכל מעלין לארץ ישראל אפילו‬ ‫אבי כלומר לולי היה לי זכות זה שכבר ייחד הקב"ה‬ ‫עבד‪ ,‬ונאמר לא תסגיר [עבד אל אדניו] וגו' (דברים כג‬ ‫את שמו על אבי וכבר יכול אני לומר אלקי אבי‪ ,‬לולי‬ ‫טז) בעבד שברח מחוץ לארץ‪.‬‬ ‫שהיה לי זכות זה‪ ,‬ורק אלקי אברהם ופחד יצחק‬ ‫אבל הטעם הוא [דאסור להחזיר העבד לאדוניו‬ ‫היה לי‪ ,‬ולא אלקי יצחק‪ ,‬כי עתה ריקם שלחתני‪,‬‬ ‫בחוץ לארץ] מפני שבארץ ישראל דומה כמי שיש לו‬ ‫ודו"ק‪ .‬היטב‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת ויצא ‪ -‬לולי)‬ ‫אלוה‪ ,‬אם כן [שאל לבן] למה גנבת את אלהי כידוע‬ ‫הפטרת ויצא‬ ‫כסף ולא זהב ולא מרגליות אלא תורה ומעשים‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו עד ה׳ (הושע יד‪ ,‬ג)‬ ‫טובים בלבד‪.‬‬ ‫בעת שתלכו לעולם הבא קחו עמכם‬ ‫וזה שכתוב קחו עמכם דברים‪ ,‬בעת שתלכו לעולם‬ ‫הדברים של עולם הזה‬ ‫הבא קחו עמכם הדברים של עולם הזה‪ ,‬ומה הם‬ ‫אותם הדברים‪ ,‬לזה אמר ושובו עד ה׳ דהיינו תשובה‬ ‫פירשו ז״ל על פי מאמר חז״ל בפרקי אבות (ו ט)‬ ‫שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫כמובן‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫הער‪ .‬מגדולי גאוני דורו ואחיו של הרה״ק ר׳ שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל‪ .‬כיהן כאבד״ק פרנקפורט ל״ג שנה‪ ,‬והי׳ אחד מב׳ רבותיו המובהקים‬ ‫של החתם סופר זצ״ל‪ .‬בעמ״ח פנים יפות על התורה‪ ,‬ספר המקנה על מס׳ כתובות‪ ,‬חידושי הפלאה על מסכתות ושו״ע‪ ,‬ועוד‪ .‬נלב״ע תרס״ה‪.‬‬ ‫זלר‬ ‫אציו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪-‬יד‪ ,‬ג)‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע ‪-‬יד‪ ,‬ד)‬ ‫כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם‬ ‫ולא נאמר עוד אלהינו‬ ‫ופושעים יכשלו בם (הושע יד‪ ,‬י)‬ ‫למעשה ידינו (הושע יד‪ ,‬ד)‬ ‫כיון שהקב״ה יש לו דין מלך‪ ,‬ומלך אין יכול‬ ‫כי יבוא לפניו עני לבקש עזרה ‪-‬אל יאמר לו בטח‬ ‫למחול על כבודו‪ -‬אם כן האיך מהני תשובה?‬ ‫בה׳ והוא יעזור‪ -‬אלא מצות התורה עליו לעזור‬ ‫נלע״ד דקאי על מה שכתוב לעיל שובה ישראל עד ה׳‬ ‫נראה לע״ד כי מלת ולא נאמר עוד קאי גם על [המשך‬ ‫אלהיך וגו׳ ועל זה אמר מי חכם יבין אלה נבון וידעם‬ ‫הפסוק] מאמר אשר בך ירוחם יתום‪ ,‬ושיעור הכתוב‬ ‫האיך מהני תשובה‪ ,‬הלא הקדוש ב״ה מלך‪ ,‬ומלך‬ ‫ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו ‪ -‬גם לא נאמר‬ ‫שמחל על כבודו אין כבודו מחול (קידושין לב ב) לזה‬ ‫עוד‪ -‬אשר בך ירוחם יתום‪.‬‬ ‫אמר כי ישרים דרכי ה׳ שצוה לנו לשוב בתשובה‪ ,‬כי‬ ‫והוא על פי מה שכתב בספר לחמי תודהוער  על‬ ‫אנו יש לנו דין בנים למקום ‪ -‬והאב שמחל על כבודו‬ ‫מאמר חז״ל (מובא בילקוט ירמיה רמז רפ״ב) ויאמר ה׳ על‬ ‫כבודו מחול‪ ,‬לכן צדיקים ילכו בם‪ ,‬אבל ופושעים‪,‬‬ ‫עזבם את תורתי ‪ -‬הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו‪,‬‬ ‫אדרבה ‪ -‬יכשלו בם‪ ,‬כי אומרים מאחר שאנו בנים‬ ‫והוא פלא‪.‬‬ ‫למקום אם כן יוותר לנו הכל כרחם אב על בנו‪ ,‬וכמו‬ ‫שפירש בספר כלי יקר (פרשת האזינו) בפסוק בניו‬ ‫ופירש הנ״ל כי הנה לפעמים יבוא איש עני ואביון או‬ ‫מומם‪ ,‬שעיקר מומם הוא מה שקראם הקדוש ב״ה‬ ‫יתום ואלמנה לבקש עזרה מאיש עשיר‪ ,‬ותחת אשר‬ ‫בניו‪ ,‬על כן פשוט בעיניהם שירחם ה׳ עליהם כרחם‬ ‫יושיט ידו באמתחתו לתת לו אגורת כסף‪ ,‬הוא משיב‬ ‫אב על בנים‪ ,‬ומתוך זה גבה לבם עד להשחית‪ ,‬עיין‬ ‫לו בטח בה׳ כי אל רחום ה׳‪ ,‬לא ירפך ולא יעזבך וכו׳‬ ‫שם‪ ,‬ודו״קזער ‪.‬‬ ‫ומדבר על לבו כהנה וכהנה דברי תנחומים‪ ,‬ובאמת‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬הושע יד‪ ,‬י)‬ ‫לא זו הדרך ולא כן צותה לנו התורה הקדושה‪ .‬אבל‬ ‫אמרה תורה(דברים טו ז) כי יהיה בך אביון וגו׳ פתוח‬ ‫תפתח את ידך לו וגו׳ די מחסורו אשר יחסר לו‪.‬‬ ‫וזה מה שאמרו חז״ל [במדרש] הלואי אותי עזבו‬ ‫לומר לעני שאני אושיע לו ‪ -‬רק ותורתי שמרו‪,‬‬ ‫לתת לעני די מחסורו אשר יחסר לו כמו שכתוב‬ ‫בתורה‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫וזה שכתוב ולא נאמר עוד אלקינו יעשה למעשה‬ ‫ידינו‪ ,‬שהוא יעשה ויפעל ישועה ועזרה במקום‬ ‫שצריך מעשה ידינו שאנחנו נעשה ונפעל‪ .‬גם לא‬ ‫נאמר עוד אשר בך ירוחם יתום ‪ -‬כי אם אנחנו נרחם‬ ‫עליו כמו שצותה תורה הק׳ (שם) ונתת לגר ליתום‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫וער‪ .‬להגאון ר׳ צבי הירש הלוי הורוויץ זצ״ל אב״ד פרנקפורט‪ ,‬בן הגאון בעל ההפלאה‪ ,‬י״ל אפענבאך תקע״ו‪. .‬‬ ‫זער‪ .‬ועיין עוד מה שכתב רבינו בהפטרה זו‪ ,‬הבאנו דבריו בפניני ילקה״ג בפניני המועדים ‪ -‬ימים נוראים במדור שבת שובה עיי״ש‪.‬‬ ‫מכתב נפלא‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫יומא דהילולא ט״ז אייר‪ ,‬תרצ״ו‬ ‫מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים‬ ‫״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו‪....‬הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד‬ ‫לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי‪...‬‬ ‫״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫| ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪347.224.1477‬‬ ‫ואוצרך הטוב לנו תפתח‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬