gilyoines.com

יקרים מפז · Yakirim Mipaz

שבוע: ויצא (2026-11-16)

יקרים מפז · Yakirim Mipaz — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪126‬‬ ‫שה וההציפיה‬ ‫בקש‬ ‫קת ההבק‬‫עמק‬‫והעמ‬ ‫חדדררת ה‬‫גליון לההח‬ ‫שלליממה‪.‬‬ ‫לה השל‬‫אולה‬ ‫ללגגאו‬ ‫צממן רא"כ ש"ס‬ ‫נחס זזללצ‬ ‫הרב פפנח‬ ‫סטאן‬‫אס‬‫שוןן' ‪ -‬בא‬ ‫שממשו‬ ‫'זרע שמ‬ ‫התשוקה‪ :‬זה מה שבונה את בית המקדש‪.‬‬ ‫העם כדברי הזוהר הקדוש לא ירגעו מרדיפת לומדי‬ ‫מלאכי הגלויות‪"ְ :‬ו ֶה ְר ָאהּו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ַא ְר ַּבע‬ ‫‪ֹ-‬להים ְוזֶ ה ַׁש ַער‬ ‫ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵּבית ֱא ִ‬ ‫"מה ָ‬‫ַ‬ ‫התורה‪ ,‬דווקא שם זה יקרה‪.‬‬ ‫עֹולה‬ ‫אֹוב ִדין‪ְ ,‬ו ֶה ְר ָאהּו ַׂשר ַמ ְלכּות ָּב ֶבל ֶ‬ ‫מֹוׁש ִלין ְו ְ‬ ‫ַמ ְל ֻכּיֹות ְ‬ ‫ַה ָּׁש ָמיִ ם" (כח יז)‪.‬‬ ‫ובהמשך למה שהבאנו בשבוע שעבר מהרמב"ן‪,‬‬ ‫יֹורד‪ְ ,‬ו ֶה ְר ָאהּו ַׂשר‬ ‫וקים (שליבות בסולם) ְו ֵ‬ ‫ִׁש ְב ִעים ֲע ָו ִ‬ ‫כותב רבינו בחיי‪" :‬הזכיר הכתוב ג' פעמים 'זה'‪ ,‬ואמרו‬ ‫שבארותיו של יצחק מרמזות לבית המקדש‪ .‬שימו לב‬ ‫יֹורד‪ְ ,‬ו ֶה ְר ָאהּו‬ ‫וקים ְו ֵ‬ ‫ּוׁשנַ יִ ם ֲע ָו ִ‬ ‫עֹולה ֲח ִמ ִּׁשים ְ‬ ‫ַמ ְלכּות ָמ ַדי ֶ‬ ‫רז"ל‪( :‬ב"ר סט‪ ,‬ו) הראהו ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי‪ :‬בנוי –‬ ‫לגימטריה פלאית שנתחדשה לי כסמך לדברי רבינו‬ ‫יֹורד‪,‬‬ ‫וקים ְו ֵ‬ ‫ּוׁשמֹונִ ים ֲע ָו ִ‬ ‫עֹולה ֵמ ָאה ְ‬ ‫ַׂשר ַמ ְלכּות ָּפ ַרס ֶ‬ ‫'מה נורא המקום הזה'‪ ,‬חרב – 'אין זה'‪ ,‬ובנוי – 'וזה שער‬ ‫הרמב"ן שבאר מים חיים שנאמר בפסוק היינו בית‬ ‫אֹומר ֶ'א ֱע ֶלה‬‫יֹורד‪ְ .‬ו ֵ‬ ‫עֹולה ְו ֵאינֹו ֵ‬ ‫ְו ֶה ְר ָאהּו ַׂשר ַמ ְלכּות ֱאדֹום ֶ‬ ‫השמים'‪ .‬ולפי זה לא ירמוז הכתוב רק שני מקדשים בלבד‬ ‫המקדש‪"ַ ,‬וּיִ ְמ ְצאּו ָׁשם ְּב ֵאר ַמיִ ם ַחּיִ ים" (עם חמשת התיבות)‬ ‫ַעל ָּב ֳמ ֵתי ָעב ֶא ַּד ֶּמה ְל ֶע ְליֹון' (ישעיה יד‪ ,‬יד)‪ָ ,‬א ַמר לֹו‬ ‫(כלומר‪ ,‬לא מוזכר כאן בית המקדש השלישי המיוחל‪.‬‬ ‫= 'ג' ָּב ֵתי ִמ ְק ָדׁש'‪ .‬ולדבריו‪ ,‬שרחובות היינו בית המקדש‬ ‫ּתּורד ֶאל יַ ְר ְּכ ֵתי בֹור' (שם‪ ,‬טו)‪ָ .‬א ַמר‬ ‫יַ ֲעקֹב ַ'אְך ֶאל ְׁשאֹול ָ‬ ‫פ‪.‬ז)‪ .‬ויתכן לפרש שיש בכתוב רמז לשלשה מקדשים‪ ,‬ממה‬ ‫ֹאמר ִּכי‬ ‫השלישי שעליו נאמר ַ"וּיִ ְק ָרא ְׁש ָמּה ְרחֹבֹות ַוּי ֶ‬ ‫יּה ַּכּנֶ ֶׁשר ְוגֹו'"‪.‬‬ ‫לֹו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִ'אם ַּתגְ ִּב ַ‬ ‫שידוע כי מלת 'זה' רמז לשכינה‪ ,‬כמו‪' :‬זה א‪-‬לי ואנוהו'‬ ‫ּופ ִרינּו ָב ָא ֶרץ"‪ ,‬אז תיבות ַ'ע ָּתה ִה ְר ִחיב‬ ‫ַע ָּתה ִה ְר ִחיב ה' ָלנּו ָ‬ ‫מבואר בדברי הפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬שגלות אדום‬ ‫(שמות טו‪ ,‬ב)‪ .‬ואמר‪' :‬מה נורא המקום הזה'‪ ,‬על בהמ"ק‬ ‫ָלנּו' (עה"כ) = תשפ"ז‪.‬‬ ‫תמשך ותמשך עד שיהיה נראה שאין לה סיום‪ ,‬וגם‬ ‫הראשון ששרתה בו שכינה‪' .‬אין זה'‪ ,‬על בית שני שלא‬ ‫כותב הרא"ש בפירושו לתורה (שמות ו‪ ,‬א)‪ ,‬על‬ ‫הציבור כבר לא יחזיק בעניין‪ ,‬ואפילו בעיתונים החרדיים‬ ‫שרתה בו שכינה‪ ,‬כן כתוב בנבואת חגי (א‪ ,‬ח)‪' :‬וארצה‬ ‫העובדה הידועה שעם ישראל היו במצרים רד"ו שנה‪:‬‬ ‫יהיה כתוב שהפתרון זה חוק גיוס חדש עם השמאל או‬ ‫בו ואכבדה'‪ ,‬ואכבד כתיב (חסר ה"א)‪ ,‬כי השכינה שהיא‬ ‫"ואם תאמר מאי שנא מנין רד"ו לא פחות ולא יותר‪.‬‬ ‫בחירות חוזרות‪ ,‬ושהנה ברוך ה' כבר אפשר להתחיל‬ ‫הה"א נחסרה משם‪' .‬וזה שער השמים'‪ ,‬על הבית השלישי‬ ‫ושמעתי טעם‪ ,‬כי בעוד שהיו אבותינו בשעבוד היו‬ ‫להתארגן לל"ג בעומר במירון (אם לא ידפקו לנו את זה‬ ‫שיבנה במהרה בימינו שתחזור העבודה והשכינה לירושלים‬ ‫שוב כמו בששת השנים האחרונות)‪ ,‬ואפשר לבנות עוד‬ ‫כימי קדם‪ .‬ומזה הזכיר כאן 'שמים'‪ ,‬שיהיה מעשה שמים‬ ‫עומדין האבות ומתפללין תמיד בעד ישראל‪ ,‬ואמר להם‬ ‫ערי מגורים חדשות וענקיות בארה"ב‪ ,‬כאילו לזה חיכינו‬ ‫לא בנין אדם כמו הראשונים שהזכיר בהם מקום ובית‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא כלום יש בכם שירצה ליגרע מאותיות‬ ‫וציפינו כל הזמן‪ .‬ואז‪ ,‬יגיע השלב שהקב"ה בעצמו יוריד‬ ‫וכן רמז משה בברכות בנימין שבהמ"ק בחלקו‪ ,‬הוא‬ ‫שמו וכן אגרע ממנין השעבוד העתיד לבוא על ישראל?‬ ‫את שר מלכות אדום ויסיים את הגלות‪.‬‬ ‫שאמר (דברים לג‪ ,‬יב)‪' :‬ישכון לבטח עליו'‪ ,‬זה בית ראשון‪,‬‬ ‫אברהם ויעקב השיבו לאו כי כל האותיות צריכות לנו‪,‬‬ ‫עד שבא יצחק ואמר רבש"ע מן הדין היה שמי להיות‬ ‫ובמדרש ילמדנו‪" :‬ונאספו שמה כל העדרים‪ ,‬אלו ד'‬ ‫ששרתה בו שכינה שנקראת 'ידיד ה'‪' .‬חופף עליו כל היום'‪,‬‬ ‫נכתב בשי"ן וכן הוא (בדברי הימים) [בתהלים] (קה ט)‬ ‫מלכיות‪ ,‬וגללו את האבן‪ ,‬אלו הגליות‪ ,‬והשקו את הצאן‪,‬‬ ‫זה בית שני שלא שרתה בו שכינה‪' .‬ובין כתפיו שכן'‪ ,‬זה‬ ‫בּועתֹו ְליִ ְׂש ָחק'‪ .‬אני מוחל כבודי שיכתב בצד"י ותגרע‬ ‫'ּוׁש ָ‬ ‫ְ‬ ‫שהשקו לישראל כוס תמרורים‪ ,‬ועתיד הקב"ה להשקותם‬ ‫בית ג' העתיד שתשרה בו שכינה‪ .‬וכן תמצא במסכת נזיר‬ ‫לאומות העולם כוס יין של חימה‪ ,‬שנאמר 'כי כוס ביד‬ ‫(לב ב)‪' :‬היכל השם' 'היכל השם' 'היכל השם המה'‪ ,‬זה‬ ‫מן החשבון עד שיגיע לעודף שיש מהש"ין עד הצד"י‪,‬‬ ‫ה' ויין חמר מלא מסך וגו' (תהלים עה‪ ,‬ט)‪ ,‬והשיבו את‬ ‫מקדש ראשון ומקדש שני ומקדש שלישי‪ ,‬שמע מינה תרי‬ ‫וכמה הוא רד"ו והיה כן‪ .‬ועל כן כתיב 'כי אתה אבינו כי‬ ‫האבן על פי הבאר למקומה‪ ,‬שעתידין האומות להושיבן‬ ‫חרוב ושלישי יעמוד לעולם‪ ,‬ע"כ"‪.‬‬ ‫אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו' (ישעיה סג טז)‪,‬‬ ‫לבית המקדש‪ ,‬דכתי' 'והביאו את כל אחיכם מכל הגוים‬ ‫ומלת ידענו מלשון וידע אלקים"‪.‬‬ ‫ממשיך רבינו בחיי וכותב‪" :‬ונראה שהזכיר בשלישי‬ ‫מנחה לה'' (ישעי' סו‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫מבואר בדבריו שיצחק אבינו מסר חלק משמו כדי‬ ‫לשון 'המה' שהוא לשון מורה על דבר נצחי וקיים‪,‬‬ ‫מתי יקרה כל זה? האם כשעם ישראל יהיה במקום‬ ‫כלשון‪' :‬ואדע כי כרובים המה' (יחזקאל י‪ ,‬כ)‪ .‬וכן‪':‬כי‬ ‫להוציא את היהודים מהגלות‪ ,‬ועל פי המבואר בחז"ל‬ ‫גבוה וראוי? לא‪ ,‬חז"ל מלמדים אותנו בדיוק ההיפך‪ .‬זה‬ ‫מעולם המה' (תהלים כה‪ ,‬ו)‪ .‬וכן דרשו רז"ל בלשון‪:‬‬ ‫גם לעתיד לבוא יצחק אבינו הוא זה שיעשה חשבוון‬ ‫יקרה דווקא כאשר עם ישראל יהיה בשיא השפלות‪,‬‬ ‫'כתית למאור' (שמות כז‪ ,‬ב)‪ .‬בית ראשון עמד ת"י שנה‪,‬‬ ‫עם הקב"ה כדי להושיענו מהגלות‪ ,‬וגם כאן התעוררתי‬ ‫כדברי הכלי יקר בפרשתנו‪ ,‬על הפסוק 'ופרצת ימה‬ ‫בּועתֹו' (עם שתי המילים) עולה‬ ‫'ּוׁש ָ‬ ‫לגימטריה כי תיבת ְ‬ ‫ובית שני ת"ך‪ ,‬והכל כמנין כתי"ת‪ ,‬והענין הזה נרמז‬ ‫וקדמה וצפונה ונגבה'‪" :‬מה שהזכיר הרוחות המקבילין‬ ‫= התשפ"ז‪ .‬אולי בשנה הזו כבר יגיע הזמן שהוא יוציא‬ ‫בלשון 'כתית' לפי ששני המקדשים היו מרמס ושניהם‬ ‫זה כנגד זה ולא הזכירן כסדרן‪ .‬לפי שאמרו במדרש‬ ‫אותנו גם מהגלות הזו‪.‬‬ ‫נחרבו‪ ,‬אבל בית שלישי 'להעלות נר תמיד'‪ ,‬כלומר מעלתו‬ ‫(מדרש שוח"ט מד ב) 'אין התשועה באה לישראל כי‬ ‫אבל יש משהו שכן מחייב אותנו‪ ,‬וזה להגביר את‬ ‫תמידית ואורו לא יפסק לעולם"‪ .‬והגם שכבר כתבנו‬ ‫אם בזמן שהם בתכלית השפלות'‪ ,‬שנאמר (תהלים מד‬ ‫התשוקה לזה‪ .‬להבין שלא חזרנו לפה רק כדי שכל‬ ‫בעבר שתיבות 'להעלת (חסר ככתוב בתורה) נר' –‬ ‫כו) 'כי שחה לעפר נפשינו וגו''' מה כתיב בתריה‬ ‫קהילה תיבנה במקומה‪ ,‬ושנמשיך רק לשמר את מה שהיה‬ ‫תשפ"ה‪ ,‬ואנו כבר אחרי זה וזה עדיין לא קרה‪ ,‬שמא יש‬ ‫'קומה עזרתה לנו'‪ .‬וטעם של דבר שכל זמן שאינן‬ ‫באירופה‪ ,‬ואם מפעם לפעם מציקים לנו עם קורונה או‬ ‫לרמוז שאם נוסיף את שתי המילים = תשפ"ז‪.‬‬ ‫בתכלית השפלות אז אינן תולין בטחונם בה' וחושבים‬ ‫עם סגירת מירון או הטיסות לאומן וכדומה‪ ,‬אז נעשה‬ ‫תחבולות להנצל מפח יקוש על ידי תחבולות אנושיות‪,‬‬ ‫כותב בעל ה'באר משה' מאוז'רוב‪ .‬אמרו חז"ל שיעקב‬ ‫ימי תפילה נקודתיים לביטול הבעיה הזו והזו‪ .‬כי אותם‬ ‫ועל כן ריחק ה' את האדם ורבה העזובה‪ ,‬כי לא בטחו‬ ‫אבינו הגיע עד חרן ואז נתן דעתו שאולי עבר על מקום‬ ‫חז"ל הק' שראו הכל‪ ,‬אומרים לנו בפירוש שיש משהו‬ ‫בתשועת ה'‪ .‬אך כשיראו כי אזלת יד השתדלותם ואין‬ ‫שהתפללו אבותיו‪ ,‬וכשנתן דעתו לחזור קפצה לו הארץ‪.‬‬ ‫מאוד מסוים שאותו עלינו לעשות בסוף הימים כדי שזה‬ ‫עוזר וסומך‪ ,‬אז עיניהם נשואות אל ה' לקרוא אליו בעת‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬למה מלכתחילה לא הזכיר לו הקב"ה‬ ‫יקרה‪ .‬על דברי רשב"י שעם ישראל מאס בשלשה דברים‬ ‫הצר להם וה' שומע‪ ,‬ובאותו זמן התשועה באה דרך‬ ‫שכאן זה הר המוריה‪ ,‬אז תעצור פה להתפלל? אומר‬ ‫בימי רחבעם‪ ,‬במלכות שמים במלכות בית דוד ובניין‬ ‫בריחה מן הקצה אל הקצה‪ ,‬דהיינו מן תכלית השפלות‬ ‫הבאר משה יסוד עצום‪ ,‬אי אפשר להגיע לבית המקדש בלי‬ ‫בית המקדש‪" .‬אמר רבי שמעון בן מנסיא‪ :‬אין מראים‬ ‫אל תכלית המעלה‪ ...‬וזה הבטחה על הגאולה האחרונה"‪,‬‬ ‫'תשוקה'‪ ,‬בתחילה כשיעקב אבינו עבר שם לא היתה לו‬ ‫סימן גאולה לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן"‪ ,‬אז יש‬ ‫שגם היא תהיה דווקא מתוך השפלות‪ .‬כלומר דווקא‬ ‫תשוקה‪ ,‬אז נתנו לו לעבור‪ ,‬רק כשהתעוררה בו התשוקה‪,‬‬ ‫לנו תפקיד ברור ומוגדר בדיוק לדור שלנו‪ ,‬באיזה מצב‬ ‫כשגם הבחירות שהרבה אנשים במחנה תלו בהם את‬ ‫מיד קפצה לו הדרך‪ .‬אז אם כמו שאמרנו זה עדיין לא‬ ‫רוחני שלא נהיה‪ ,‬פשוט 'לפתוח את הפה'‪ ,‬ולבקש במילים‬ ‫התקוה ואת הפתרון לגזירת הגיוס‪ ,‬ודווקא כאשר‬ ‫קרה‪ ,‬כנראה שהתשוקה שלנו לבית המקדש צריכה חיזוק‪.‬‬ ‫ברורות‪" :‬אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' א‪-‬להיהם‬ ‫יפול נתניהו שהרבה אנשים תלו בו את יהבם כמושיע‬ ‫והנה בפרקי דרבי אליעזר פרק לה‪ ,‬הביאו הרמב"ן‬ ‫ואת דויד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים"‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬דווקא כאשר הערב רב שהם הדיינם ראשי‬ ‫כאן‪ ,‬נתבאר שמלאכי אלקים שראה יעקב אבינו‪ ,‬הם‬ ‫"אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' א‪-‬להיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים"‬ ‫‪a0533129507@gmail.com‬‬ ‫‪p0504102192@gmail.com‬‬ ‫אם ברצונך לזכות להיות שותף בהפצת הגליון‪ ,‬לקבלת הגליון במייל‪ ,‬להערות והארות‪:‬‬