gilyoines.com

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫גליון רל"ד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 4:16‬מאנסי • ‪ | 4:15‬לעיקוואד • ‪ | 4:18‬ירושלים • ‪ | 4:02‬בני ברק • ‪ | 4:16‬מאנטריאל • ‪|4:01‬לאנדאן • ‪3:46‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ | 5:46‬מאנסי • ‪ |5:45‬לעיקוואד • ‪ | 5:49‬ירושלים • ‪ | 5:54‬בני ברק • ‪ | 5:51‬מאנטריאל • ‪| 5:31‬לאנדאן • ‪5:16‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫דברים שבכתב‬ ‫"בפיו" כגון שהוא עצמו חזר עליהם הרבה פעמים‬ ‫דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם‬ ‫הוריני‬ ‫עד שיודע אותם בעל פה‪ ,‬אסור (שולחן ערוך הרב סי'‬ ‫על פה‪:‬‬ ‫מט ס"א)‪.‬‬ ‫ה' דרכך‬ ‫דרשינן בגמרא (גיטין ס ע"ב‪ ,‬תמורה יד ע"ב) מן‬ ‫הפסוק 'כתוב לך את הדברים האלה' ‪" -‬דברים‬ ‫היתר כשאינו מוציא אחרים ידי חובתם‪:‬‬ ‫שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה" ‪ -‬דהיינו‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫עוד יש דיעה בראשונים שכל האיסור הוא רק‬ ‫שאסור לומר פסוקים מתורה שבכתב אלא מתוך‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫באופן שמוציא אחרים ידי חובתם‪ .‬אבל מכל‬ ‫הספר ולא בעל פה‪.‬‬ ‫ההסתכלות בתוה"ק‬ ‫מקום לכתחילה אין לסמוך על זה‪ ,‬כי אם כשיש‬ ‫וטעם האיסור‪ ,‬כיון שיש הרבה דרושים‬ ‫והאותיות הקדושות‬ ‫עוד צירופים להקל (והמקיל אין צריך למחות בידו ‪-‬‬ ‫והלכות שנלמדים מן ה'כתיב'‪ ,‬שאינם ניכרים‬ ‫מקדשת ומטהרת‬ ‫שועה"ר שם)‪.‬‬ ‫כשאומרם בעל פה (ב"י‪ ,‬וכעי"ז בריטב"א גיטין שם)‪ ,‬או‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫וכן כתב המג"א דאע"פ שיש הרבה שיטות‬ ‫משום שמא יטעה בקריאתו (תורי"ד מגילה יז ע"א)‪,‬‬ ‫חורש"י וישלח תש"ל‬ ‫בראשונים‪ ,‬אין לסמוך כי אם על השלחן ערוך‬ ‫ועוד טעמים (עי' יראים מצוה קכ"ח‪ ,‬ומהר"ל ח"א גיטין‬ ‫ההסתכלות בתורה הקדושה וראיית‬ ‫ולא לומר אלא דברים הרגילים בפי כל (ועי'‬ ‫שם)‪.‬‬ ‫אותיותיה הקדושות מקדשת‬ ‫בהמשך)‪.‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים אם האיסור הוא מן התורה‪,‬‬ ‫ומטהרת את המביט בהם‪ .‬ובהסתכלו‬ ‫או מדרבנן ‪ -‬והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא‬ ‫בתוך הגמרא בלבד אפילו שאינו‬ ‫האם מותר לבעל דרשן להזכיר פסוקי‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע מביא נידון זה בשו"ת דברי יציב או"ח‬ ‫לומד נכנס בו רוח של קדושה‪ ,‬ומזה‬ ‫התורה בעל פה?‬ ‫סי' קכט אות ז'‪ ,‬וע"ע שד"ח מע' הד' כלל מג‪ ,‬תורת חיים סי'‬ ‫הטעם הקפידו צדיקים שיתפללו‬ ‫בעל דרשן הדורש ברבים‪ ,‬ומזכיר באמצע‬ ‫מט)‬ ‫מתוך הסידור דוקא ולא בעל פה‪ .‬ובזה‬ ‫הדרשה הרבה פסוקים של תורה‪ ,‬יש להקל‬ ‫אופני היתר‪ :‬בראשונים מצינו כמה דיעות‬ ‫יש בנותן טעם למה שמצינו במתן‬ ‫שיאמר הפסוקים בעל פה‪ ,‬כיון שקשה לו לחפש‬ ‫ואופני היתר שבהם לא נאמרה האיסור של‬ ‫תורה (שמות כ‪ ,‬טו) וכל העם רואים‬ ‫בכל שעה בחומש‪ ,‬מפני כבוד הציבור (משנ"ב סק"ג‪,‬‬ ‫"דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה"‪,‬‬ ‫את הקולות‪ ,‬שהיו רואין את הנשמע‪,‬‬ ‫עפ"י תוס' יומא ע ע"א)‪.‬‬ ‫ויש לדעת אימתי יש לסמוך על ההיתר‪.‬‬ ‫וצריך ביאור לאיזה צורך נעשה נס זה‪,‬‬ ‫דהא לא עביד קוב"ה ניסא למיגנא‪.‬‬ ‫סומא‪ ,‬החבוש בבית האסורים או‬ ‫ההיתר לומר בעל פה פסוקים השגורים‬ ‫ולדרכינו יבואר שראיית הקולות‬ ‫כשקשה להשיג ספר‪:‬‬ ‫בפי כל‪:‬‬ ‫שאלות‬ ‫ותשובות‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫הוסיפה קדושה בבני ישראל‪,‬‬ ‫סומא שאינו יכול לקרות‪ ,‬והוא הדין כל שאר‬ ‫עיקר ההיתר שמצינו הוא ש"דברים שרגילים‬ ‫על ידי‬ ‫וכדכתיב (יחזקאל א‪ ,‬א) ואראה‬ ‫הרה"ג‬ ‫אונס שאינו יכול לקרות מתוך הספר‪ ,‬התירו לו‬ ‫ושגורים בפי הכל" מותר לאמרם בעל פה‪ .‬וזה‬ ‫ר' ישכר‬ ‫מראות אלקים‪ ,‬שעל ידי ראייתם‬ ‫לקרות בעל פה משום "עת לעשות לה' הפרו‬ ‫כתבו הראשונים ליישב מה שנהגו לומר פסוקי‬ ‫דוב‬ ‫ניתוספה בהם דעת והתרוממות‪,‬‬ ‫וויעדער‬ ‫תורתך" (מג"א סימן מט סק"א בשם תוס' ב"ק ג ע"ב)‪.‬‬ ‫דזמרה‪ ,‬שירת הים‪ ,‬וכן קריאת שמע וכד' בעל פה‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫כדכתיב (שמואל א ט‪ ,‬ט) כי לנביא‬ ‫ומשמע בפוסקים דה"ה שאר אונס‪ ,‬כגון שהוא‬ ‫וכך כתב בשו"ע (סימן מט ס"א) שזה ההיתר‬ ‫דומ"ץ‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫היום יקרא לפנים הרואה‪ ,‬כי ראה‬ ‫במקום אפל‪ ,‬או אפילו אם הוא טירחא גדולה‬ ‫לומר כל הדברים הנ"ל וכן פרשיות הקרבנות‬ ‫במאנסי‬ ‫מראות אלקים ועל ידי זה נתעלה‬ ‫בשבילו להשיג בכל פסוק שמזכיר סידור או‬ ‫בע"פ‪ ,‬שרגילים בפי בנ"א כיון שאומרים אותו‬ ‫בהשגותיו (עי' בדברי המג"א או"ח‬ ‫חומש‪ ,‬אפשר להקל (פסקי תשובות הע' ‪ .)19‬ובפרט‬ ‫בכל יום‪ .‬לכן מותר לומר גם הד' פרשיות בע"פ‪,‬‬ ‫סימן קל"ד בשם ספר הכוונות שכתב‪,‬‬ ‫כשאומר הפסוק בדרך דרוש או באמצע שיחה‬ ‫וכל שאר הפסוקים שבנוסח התפילה‪.‬‬ ‫כשמגביהין ס"ת מצוה לראות הכתב‪,‬‬ ‫בדברי תורה (עפ"י שו"ת תורה לשמה סי' מד)‪ ,‬וביותר‬ ‫ולאו דוקא שגור בפי "כל" אלא אפילו בפי‬ ‫וכשרואה אותיות עד שיוכל לקרותם‬ ‫כשאינו אומר פסוק שלם (עפ"י שו"ת שאילת יעב"ץ‬ ‫"רוב בני אדם" ‪ -‬סגי שיהא מותר לומר בעל פה‬ ‫מגיע אליו אור גדול ע"כ)‪.‬‬ ‫ח"א סי' פא)‪.‬‬ ‫(שו"ת חוות יאיר סי' קע"ה)‪ .‬אבל אם אינו רגיל אלא‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫אבל אדם בביתו לית לן בה‪ ,‬וע"ע שו"ת צי"א חי"ז סי' סג בטעם‬ ‫בטעלעפאן‪ ,‬בזה שפיר דמי‪ ,‬מאחר שיש הרבה צדדים‬ ‫אמירת תהלים בעל פה‪:‬‬ ‫המקילין)‪.‬‬ ‫להקל (גם בזה יש טעם הרדב"ז שלא יטעה)‪.‬‬ ‫באמירת "תהלים" מצינו היתר מיוחד באחרונים‬ ‫פסוקי "אם תשיב" שאומרים בקידוש בבוקר‪,‬‬ ‫לאמרם על פה‪ ,‬כיון שמזמורי תהלים נאמרים כדי‬ ‫לכאורה אינם נחשבים שגורים בפי כל‪ ,‬אבל כיון שאין‬ ‫באופן שיתבטל מלימודו על ידי זה‪:‬‬ ‫לעורר רחמי השי"ת הרי זה כתפילה (וכדברים שבחובה‬ ‫צריך להוציא אחרים בפסוקים אלו‪ ,‬וגם לפעמים‬ ‫אם הוא באופן שאם לא ילמוד פסוקים בעל פה‬ ‫שמותר לדעת רבינו יונה המובא בב"י) (שו"ת חוות יאיר שם)‪ .‬וכן‬ ‫טירחא לאמרו מתוך הסידור‪ ,‬יש על מי לסמוך להקל‪.‬‬ ‫יתבטל מלימודו (כגון שאינו יודע משניות וכד' בע"פ) יש‬ ‫יש לצרף שיטות הראשונים שאין האיסור רק‬ ‫מכל מקום אם אפשר נכון להחמיר‪.‬‬ ‫להקל לומר פסוקים שיודע הוא עצמו היטב בעל פה‬ ‫בחמשה חומשי תורה ולא בספרי נביאים וכתובים‬ ‫אף על פי שאינם שגורים בפי כל (כף החיים סק"א לפי‬ ‫נשים וקטנים‪:‬‬ ‫(תוספות מס' תמורה שם; וגם שאינו מוציא אחרים יד"ח כנ"ל)‪.‬‬ ‫דעת הב"ח דסגי בשגור בפיו)‪.‬‬ ‫על כן אם הוא באופן שקשה לו לומר תהלים מתוך‬ ‫גם בנשים יש איסור זה של אמירת פסוקים בעל‬ ‫הספר‪ ,‬כגון שהוא בדרך וכד' ורוצה לנצל הזמן‬ ‫פה (עי' קונטרס דברים שבכתב‪ ,‬ופסק"ת)‪.‬‬ ‫פסוקים לשמות אנשים‪:‬‬ ‫באמירת תהלים‪ ,‬אפשר להקל (וכ"ש כשאומר מילה במילה‬ ‫גם בקטנים צריכים להקפיד על זה‪ ,‬ויש להיזהר‬ ‫יש מקשים מהו ההיתר לומר הפסוק המתחיל‬ ‫עם אדם אחר כדלהלן)‪.‬‬ ‫ב'בתי חינוך לבנות' שלא לחזור עם התלמידות‬ ‫וגומר באותיות שמו בסוף שמונה עשרה (כדאיתא בא"ר‬ ‫פסוקי התורה בעל פה‪ .‬וידוע עד כמה שרבינו זי"ע‬ ‫סי' קכב סק"ג)‪ ,‬הרי אסור לומר פסוקים בעל פה אם‬ ‫גם ה"חתם סופר" בתשובה כתב להתיר אמירת‬ ‫לא התיר הלימוד אצלם אפילו בתורה שבכתב אלא‬ ‫תהלים בעל פה‪ ,‬ומטעם אחר (בשו"ת יו"ד סימן קצא ד"ה‬ ‫אינם שגורים בפי כל (שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' נב)‪,‬‬ ‫איברא)‪" :‬כל שירי תהילות נאמרים בעל פה‪ ,‬דמעיקרא‬ ‫בדוחק גדול‪ ,‬וכשהוא בדרך מוסר השכל ולא לשם‬ ‫וכתבו דלכן יש להדר על פסוק השגור בפי כל‪ .‬אמנם‬ ‫הכי נתקנו‪ ,‬דלא נראה שהיו הלווים משוררים מתוך‬ ‫לימוד התורה כלל (עי' שו"ת דברי יציב יו"ד סי' קלט‪ ,‬קמ‪,‬‬ ‫נהגו להקל‪ ,‬ויש שכתבו דכל שהוא אומרו דרך‬ ‫הספר‪ ,‬או שיהיו עושי הפסח קוראים הלל מתוך‬ ‫חורש"י אמור תשמ"ג‪ ,‬תצוה תשכ"ה ועוד הרבה בענין זה ב'שפע‬ ‫הספר‪ ,‬וא"כ מעיקרא הכי אתקין"‪...‬‬ ‫"סגולה" אין בזה איסור‪ .‬וכן יש עוד צירופים להקל‪,‬‬ ‫קודש' ‪ -‬תגלחת עמ' רצד‪-‬רחצ)‪.‬‬ ‫כיון ששגור עכ"פ בפי עצמו‪ ,‬וגם אינו מוציא אחרים‬ ‫יד"ח (פסקי תשובות סי' קכב אות ד)‪.‬‬ ‫לומר בע"פ מילה במילה עם אחר שקורא‬ ‫מהו השיעור של 'דברים' שאסור לאמרם‬ ‫מתוך הספר‪ ,‬או לומר תהלים יחד עם אחד‬ ‫בע"פ‪ ,‬האם הוא דוקא פסוק שלם?‬ ‫המוציא אחרים ידי חובתן‪:‬‬ ‫שאומר על הטעלפאן?‬ ‫לשון הרמב"ם (פי"ב מהל' תפילה ה"ח) הוא שאפילו‬ ‫יש אומרים דאף דברים שרגיל בפי כל אסור‬ ‫הרדב"ז (סי' אלף ר"ה) מצדד דאפשר שיש להתיר‬ ‫'תיבה' אחת אסור לומר בע"פ‪ ,‬ובשו"ע (סי' קלט ס"ג)‬ ‫לומר מילה במילה עם מי שקורא פסוקים מתוך‬ ‫לאמרם בעל פה בשעה שמוציא אחרים ידי חובתם‬ ‫שאפילו 'אות' אחת‪ ,‬אמנם המג"א (סי' קמג סק"ד) מביא‬ ‫באמירתו זה (שיטת הב"ח עפ"י באה"ט סק"א)‪ ,‬ולכן יש‬ ‫הספר (עכ"פ באופן שאינו מוציא אחרים ידי חובתם בזה דאז יש‬ ‫בשם המהר"ל שהאיסור הוא רק בדיבור של תורה‬ ‫מקום להחמיר לומר פסוקי "ויכולו" בקידוש ליל‬ ‫לומר שאין איסור כלל כנ"ל ‪ -‬משנ"ב סק"ב‪ ,‬וע"ש ברדב"ז)‪ .‬ונראה‬ ‫שיכול לומר בלבד‪ ,‬אבל תיבה אחת שאין לה‬ ‫שבת דוקא מתוך הספר ולא בעל פה (אמנם עי' פמ"ג‬ ‫דבאמירת "תהלים" ודאי אפשר להקל באופן זה כנ"ל‪.‬‬ ‫משמעות כלל בפני עצמה‪ ,‬וצריך לצרף אותו אל‬ ‫שלא ס"ל כן בדעת הב"ח וכן שאר אחרונים‪ ,‬ודעת הגרשז"א‬ ‫והוא הדין אלו שאומרים תהלים בעל פה כשהם‬ ‫דיבורים אחרים‪ ,‬אין זה איסור‪.‬‬ ‫והגריש"א זצ"ל בדעת הגר"א שזה דוקא כשמוציא ה'ציבור' יד"ח‬ ‫על הדרך על ידי שמאזינים לאחד שאומר הפרקים‬ ‫<<<‬ ‫הלכות תפילה‬ ‫טעות און אנגעהויבן "אשר בדברו מעריב ערבים"‪ ,‬און תיכף געזאגט‬ ‫קדיש זאל מען ענטפערן בקול רם‪ ,‬אזוי טוט מען ערוועקן די כונה‪,‬‬ ‫"יוצר אור"‪ ,‬אדער פארקערט "יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו‬ ‫אבער נישט מיט קולות גדולות‪ ,‬כדי מען זאל אים נישט אויסלאכן‪.‬‬ ‫מעריב ערבים"‪ ,‬האט מען יוצא געוועהן‪ ,‬אויב מ'האט אויך‬ ‫(מחבר סימן נו סעיף א ומשנ"ב סק"ה)‬ ‫געענדיגט "יוצר המאורות"‪( .‬מחבר סימן נט סעיף ב)‬ ‫אויב מען קומט אן אין ביהמ"ד און מ'הערט די ציבור ענטפערן‬ ‫ביי די סיום הברכה איז מען יוצא אויב מען האט בטעות געזאגט‬ ‫אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬זאל מען ענטפערן צוזאמען מיט'ן ציבור‪,‬‬ ‫"המעריב ערבים" און בתוך כדי דיבור "יוצר המאורות"‪( .‬שם)‬ ‫כאטש מען האט נישט געהערט די ש"ץ‪ ,‬אויב מען איז אנגעקומען‬ ‫ווען די ציבור ענדיגט שוין אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬זאל מען זאגן יהא‬ ‫אויב מען האט אנגעהויבן אהבת עולם אין א פאל וואס מען דארף‬ ‫שמיה רבא‪ ...‬אבער נישט "אמן"‪( .‬רמ"א סימן נו סעיף א ומשנ"ב סימן מו‬ ‫א‬ ‫איבערזאגן די ברכת יוצר אור‪ ,‬זאל מען ענדיגען די ברכת אהבת‬ ‫סק"ט)‬ ‫הלכה‬ ‫עולם און דערנאך זאגן די ברכת יוצר אור‪( .‬משנ"ב סימן נט סק"ז)‬ ‫אויב מען שטייט צווישן ‪ 2‬מנינים און מען האט א ברירה צו‬ ‫פארן‬ ‫אינמיטן די ברכות קריאת שמע אפילו בין הפרקים‪ ,‬זאל מען‬ ‫ענטפערן קדושה אדער אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬זאל מען ענטפערן‬ ‫נישט ענטפערן ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬אזוי ווי ביי פסוקי דזמרה‪.‬‬ ‫אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬אזוי אויך קומט דאס פאר מודים‪( .‬באה"ט סימן‬ ‫שבת‬ ‫(משנ"ב סימן נט סקי"ז)‬ ‫נו סק"ג)‬ ‫טיש‬ ‫ביי די ווערטער "ארבע כנפות הארץ" נעמט מען די ‪ 4‬ציצית אין‬ ‫אויב מען האט שוין אנגעהויבן קדושה זאל מען נישט מפסיק זיין‬ ‫די לינקע האנט‪ ,‬און מען האלט עס קעגן די הארץ‪ ,‬ביי די פרשת‬ ‫צו ענטפערן אמן יהא שמיה רבא‪( .‬שם)‬ ‫ויאמר נעמט מען די ציצית אויך אין די רעכטע האנט‪ ,‬ביי "חיים‬ ‫וקימים" קישט מען די ציצית און מען לאזט עס אפ‪( .‬באה"ט סימן נט‬ ‫אויב מען הערט די ציבור ענטפערן ברוך ה' המבורך זאל מען‬ ‫סק"ג)‬ ‫מיטזאגן אפילו מען האט נישט געהערט די ש"ץ‪ ,‬אבער טאמער מען‬ ‫קומט אהן ווען די ש"ץ זאגט שוין איבער ברוך ה' המבורך‪ ...‬זאל מען‬ ‫נאך די ברכת אהבת עולם זאל מען נישט ענטפערן אמן‪ ,‬מ'זאל‬ ‫נישט מיטזאגן‪ ,‬נארז אגן אמן נאכדעם (משנ"ב סימן נז סק"ב)‬ ‫אבער זעהן ס'זאל נישט אנקומען צו דעם‪( ,‬מען זאל ענדיגען די‬ ‫ברכה צוזאמען מיט די ש"ץ)‪( .‬מחבר סימן נט סעיף ד ועיין בביאור הלכה)‬ ‫ביי די ברכת קריאת שמע אינדערפרי‪ :‬אויב האט מען געמאכט א‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫געהעריג מכוין זיין ווי אזוי ער איז צוגעוואוינט לויט זיינע הייליגע מדריגות‪ .‬ער האט‬ ‫די פוסקים ברענגן פונעם הייליגען אר"י הקדוש‪ ,‬אז יעדן טאג פאר א איד שטעלט‬ ‫זיך מתבונן געווען‪ ,‬און אריינגעטראכט פארוואס דאס פאסירט צו אים‪ ,‬ביז עס אים‬ ‫זיך דאווענען דארף ער מקבל זיין אויף זיך די מצות עשה פון "ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬ ‫איינגעפאלן אז דאס איז זיכער צוליב די געלט וואס ער האט ביי זיך! וואס דאס‬ ‫און דאס העלפט אז די תפילות זאלן נתקבל ווערן אין הימל‪ .‬אויך ווערט געברענגט‬ ‫שטערט אים דאס דאווענען‪.‬‬ ‫אין שולחן ערוך אז עס איז ריכטיג צו געבן "צדקה" יעדן טאג פארן דאווענען‪.‬‬ ‫גלייך האט ער גענומען דעם באנקנאט און עס צוריסן אויף שטיקער! אזוי האט ער‬ ‫דער הייליגער דברי חיים זי"ע פלעגט שטיין פארן דאווענען און פארטיילן צדקה‬ ‫זיך געקענט שטעלן דאווענען און אלע שערי תפילה האבן זיך געעפענט פאר אים‪!...‬‬ ‫פאר ארימעלייט‪ .‬עס פלעגן זיך צוזאמקומען פיל ארימע און צובראכענע מענטשן‬ ‫די פוסקים שרייבן אז "הושענא רבה" זאל מען נישט האבן ביי זיך קיין געלט‬ ‫און דער דברי חיים איז געשטאנען און זיך אפגעגעבן מיט זיי‪ ,‬יעדער איינער מיט זיינע‬ ‫בשעת'ן דאווענען‪ ,‬אבער די הייליגע צדיקים לויט זייערע מדריגות איז יעדן טאג‬ ‫צרכים‪ ,‬און זיי געגעבן געלט‪.‬‬ ‫געווען אזוי ווי הושענע רבה‪ ,‬דעריבער האבן זיי פארטיילט זייער געלט פארן זיך‬ ‫איינמאל פארן דאווענען איז דער גארליצער רב זי"ע אריינגעקומען צום טאטן‪,‬‬ ‫שטעלן דאווענען‪( .‬רבינו זי"ע ‪ -‬רעד"ר בשלח תשל"ג)‬ ‫און זעהט ווי דער דברי חיים שטייט ארומגענומען מיט אלע סארט מענטשן‪,‬‬ ‫*‬ ‫ארימעלייט און מאדנע צושליסענע מענטשן‪ ,‬צווישן זיי אויך נישט אזעלכע ערליכע‪,‬‬ ‫מען האט געזעהן ביי צדיקים אז זיי האבן זיך גאר לאנג געגרייט צום דאווענען‪ ,‬און‬ ‫און ער רעדט מיט זיי‪ ,‬ער טיילט זיי געלט און טענה'עט זיך ארום מיט זיי‪.‬‬ ‫האב צוליב זייערע גרויסע מדריגות אויך געקענט דאווענען נאך זמן תפילה‪ ,‬ווייל ביי‬ ‫דער גארליצער רב האט זיך זייער געוואונדערט‪ ,‬ווי אזוי דער הייליגער טאטע‬ ‫זיי איז די דאווענען אן א הכנה נישט געווען קיין דאווענען‪.‬‬ ‫וועלכע איז אגאנצע טאג אויסגעטוהן פון די וועלט און פליהט אין די עולמות‬ ‫דער טאטע זי"ע [רביה"ק מרודניק] האט מיר דערציילט‪ ,‬אז דער הייליגער דברי‬ ‫העליונים‪ ,‬איז זיך אזוי משפיל און פארנעמט זיך אליין מיט די מענטשן‪ ,‬אין די צייט‬ ‫חיים זי"ע ‪ -‬וואס ווי באקאנט פלעגט זיך שטעלן דאווענען שפעט ‪ -‬האט אמאל‬ ‫וואס ער וואלט געקענט שיקן א גבאי זאל עס טוהן‪.‬‬ ‫געזאגט פאר זיין זוהן דער הייליגער שינאווא'ער רב זי"ע ער זאל קומען צו אים מארגן‬ ‫ווען דער דברי חיים האט געענדיגט‪ ,‬האט ער זיך געוואנדן צום גארליצער רב און‬ ‫אינדערפרי פארן דאווענען‪ ,‬ווייל ער וויל רעדן מיט אים איבער א געוויסע ענין‪.‬‬ ‫אים אריינגעזאגט אין די אויער א ספעציעלע ענין וואס עס איז דא צו טיילן צדקה‬ ‫צומארגנס ניין אזייגער אינדערפרי איז דער שינאווא'ער רב אריינגעקומען אין‬ ‫פארן דאווענען דוקא פאר אזעלכע סארט אידן‪( !...‬רבינו זי"ע ‪ -‬רעד"ר כי תבוא תשמ"ב)‬ ‫צימער צום הייליגען טאטן וועלכע האט נאך געהאלטן פארן דאווענען‪ ,‬און זיך אוועק‬ ‫*‬ ‫געשטעלט דארט‪ .‬אבער דער הייליגער דברי חיים האט זיך צוטוהן געמאכט פון אים‬ ‫צדיקים האבן אוועק געגעבן זייער געלט פארן דאווענען‪ .‬מען געפונט אין די‬ ‫בכלל‪ .‬דער שינאווא'ער רב איז צוגעגאנגען אביסל נענטער אז דער טאטע זאל אים‬ ‫פוסקים אז האבן געלט ביי זיך בשעת'ן דאווענען טוט צוריק האלטן די תפילות‪.‬‬ ‫באמערקן‪ ,‬אבער עס האט גארנישט געהאלפן‪ .‬ביז ער האט נישט געהאט קיין ברירה‬ ‫עס איז באקאנט אז ווען דער הייליגער שינאווא'ער רב זי"ע איז געפארן מיטן שיף‬ ‫און ער האט זיך אנגערופן‪" :‬טאטע‪ ,‬האסט דאך מיר געזאגט איך זאל אריינקומען צו‬ ‫אויפן וועג קיין ארץ ישראל‪ ,‬האט ער זיך געכאפט אז ער האט נישט גענוג געלט פאר‬ ‫דיר"‪ ,‬רופט זיך אן דער דברי חיים‪" :‬איך האב דיר דאך געזאגט דו זאלסט קומען פארן‬ ‫די הוצאות פונעם רייזע‪ ,‬און האט נישט געוואוסט וואס צו טוהן‪ .‬בשעת'ן טראכטן‬ ‫דאווענען" ‪" -‬יעצט האלט איך שוין אינמיטן דאווענען! איך האלט שוין ביי 'יהי‬ ‫ווי אזוי ער וועט זיך אן עצה געבן‪ ,‬קומט פלוצלינג צו אים א איד און געבט אים א‬ ‫כבוד'"‪!...‬‬ ‫"באנקנאט" פון א שיינע סכום געלט‪.‬‬ ‫פשט איז‪ ,‬ווייל ביי די הייליגע צדיקים איז די הכנה צום תפילה שוין אויך געווען א‬ ‫אביסל שפעטער ווען דער שינאווא'ער רב האט זיך געשטעלט דאווענען האט ער‬ ‫חלק פונעם דאווענען‪ .‬מי יבין בסוד קדושים‪( !...‬רבינו זי"ע ‪ -‬רעד"ר כי תשא תשד"מ)‬ ‫געזעהן אז עפעס גייט אים נישט דאס דאווענען ווי ס'דארף צו זיין‪ ,‬און ער קען נישט‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫זל"ק של רבינו זי"ע (חורש"י קדושים תשל"ח‪ ,‬נשא‬ ‫חובת הזהירות להתפלל מתוך הסידור‪:‬‬ ‫טעם האיסור לומר בע"פ דברים שבכתב‬ ‫תשל"ט)‪ :‬שמעתי מפיו הק' של הגה"ק מראדומשילא זי"ע‬ ‫שבימי ילדותו נתייתם מאביו‪ ,‬וכבר היה מפורסם אז‬ ‫אף על פי שמן הדין מותר לומר בעל פה דברים‬ ‫במשנת רבינו זי"ע‪:‬‬ ‫לעילוי גדול‪ ,‬והביאתו אמו האלמנה לפני זקה"ק מצאנז‬ ‫השגורים בפי כל‪ ,‬מכל מקום מצינו לרבותינו‬ ‫התורה כתובה אש שחורה על גבי אש לבנה‬ ‫זי"ע שיבחן את ידיעותיו‪ ,‬כשנפרד ממנו פנה אליו זקה"ק‬ ‫הקדושים שהזהירו להתפלל מתוך הסידור דוקא כיון‬ ‫(ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג)‪ ,‬ואיתא מהאריה"ק שהלובן‬ ‫ואמר לו‪ ,‬הנני מצווך שלשה דברים‪ ,‬שתזהר כל ימי חייך‬ ‫שזה מועיל לכוונה‪ ,‬כמ"ש המג"א (סי' צג סק"ב) "האר"י‬ ‫שסביב האותיות‪ ,‬קדושתם גדולה מהאותיות שהם‬ ‫להתפלל מתוך הסידור [ואמנם כן היה נוהג תמיד‪ ,‬ואפילו‬ ‫היה מתפלל מתוך הסידור כדי שיכוון מאד‪ ,‬גם שלא‬ ‫האש שחורה‪ ,‬והיינו צורות אותיות לבנות‪ ,‬וגבוה מהם‬ ‫ברכת אשר יצר היה מברך מתוך הסידור]‪ ,‬תלמוד הרבה‬ ‫להבליע נקודה" (עי' להלן לגבי שמו"ע)‪.‬‬ ‫קדושת השרטוט‪ ,‬ובכל קדושה אפשר להעמיק‬ ‫גמרא עם פירוש הר"ן‪ ,‬ותשמע לכל אשר תאמר אליך‬ ‫אמך‪ ,‬כי מובא במדרש ששלמה המלך זכה למלוכה מפני‬ ‫כתב הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע בצעטיל קטן‬ ‫וללמוד בפני עצמו‪.‬‬ ‫שכיבד את אמו‪ - - - ...‬והרבה יש ללמוד מדברים אלו‬ ‫(אות י"א)‪" :‬ירגיל את עצמו להתפלל בכל כוחו ובקול‬ ‫וזה מה דאיתא בשו"ע (סי' לב ס"ד) שנגיעה בין‬ ‫שציוה זקה"ק לנער עילוי כמותו שכבר ידע אז מחצית‬ ‫המעורר הכוונה‪ ,‬להדבק המחשבה לדיבור ופניו אל‬ ‫האותיות פסולה‪ ,‬אפילו בניכר צורת האות‪ ,‬דאפילו‬ ‫ממסכתות הש"ס בע"פ‪ ,‬וכן אני גם כן נוהג לצוות לנערים‬ ‫הכותל בתוך סידור התפלה בבוקר ובערב‪ ,‬ולא‬ ‫שאפשר לקרות האותיות השחורות‪ ,‬אבל האותיות‬ ‫להתפלל מתוך הסידור‪ ,‬מאז ששמעתי זאת מפי קדשו‪.‬‬ ‫יסתכל לצדדין מתחלת התפלה עד סופה"‪.‬‬ ‫הלבנות שהם אותיות בפנ"ע אי אפשר לקרות‪,‬‬ ‫להתפלל בסידור‪ ,‬סגולה נגד מחשבות זרות‪:‬‬ ‫וזה היה אחד מהשלשה דברים שהיה רבינו זי"ע‬ ‫שהנגיעה מפסקת‪ ,‬לכן פסולה‪.‬‬ ‫מזהיר לכל בחורי הבר מצוה שבאו אליו להנחת‬ ‫ולכן "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על‬ ‫בספר לקוטי אמרי פנחס להרה"ק ר"פ מקאריץ‬ ‫<<<‬ ‫תפילין "שיתפללו תמיד מתוך הסידור" (וכן מזהיר על‬ ‫פה" משום שחסר מזה רוב חלק ממה שכתוב בתורה‬ ‫זה הפמ"ג משב"ז סי' נג סקט"ו)‪.‬‬ ‫‪ -‬שהוא האש הלבנה (בהכנס"ת בב"פ ר"ח שבט תשמ"ב)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫זי"ע (שער התפילה‪ ,‬אות ה)‪" :‬מי שיש לו ח"ו מחשבות זרות‬ ‫ורעות בשעת התפילה או בשעת לימוד התורה‪ ,‬אזי יתפלל‬ ‫מתוך הסידור‪ ,‬וכן בלימוד התורה‪ .‬וזה למוד מתוך רמז קודש‬ ‫מאמר תוה"ק שאמרה (אסתר ט‪ ,‬כה) אמר 'עם הספר ישוב‬ ‫מחשבתו הרעה'‪ ,‬והבן‪ .‬וכך נזכה שיפלו מעלינו כל המחשבות‬ ‫זרות ורעות‪ ,‬ולהיות מעובדי השי"ת באמת"‪.‬‬ ‫בקונטרס "שם משמואל" שבסוף שו"ת מהר"ש (חלק ז' אות‬ ‫נ') הובא שהגה"ק מראדמישלא סיפר‪ ,‬שפ"א שאל לו מרן הגה"ק‬ ‫משינאווא זצ"ל אם אמת כי אביו הגה"ק זי"ע ציוה עליו‬ ‫להתפלל דוקא מתוך הסידור (כמובא לעיל)‪ ,‬וכאשר השיב רבינו‬ ‫כי אמת הדבר‪ ,‬רימז לו שמובא בספה"ק עה"פ (אסתר ט‪ ,‬כה)‬ ‫"ואמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" כשמתפלל מתוך‬ ‫הסידור לא יבלבלו אותו מחשבות אחרות ‪ - - -‬ויש לציין‪,‬‬ ‫שבהקדמת שו"ת הנ"ל חלק שמיני הובא שהרה"ק‬ ‫מראדומישלא אמר‪ ,‬שמעולם לא היו לו מחשבות רעות‬ ‫בתפילתו‪ !!...‬וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע הביא זאת בכמה‬ ‫מקומות ששמע דבר זה מפי קדשו!! ‪( - - -‬שפע קודש)‬ ‫מהו להתפלל מתוך הסידור בתפילת שמו"ע?‬ ‫האריה"ק אעפ"י שפסוקי דזמרה ויוצר אור היה אומר מתוך‬ ‫הסידור‪ ,‬אך תפילת שמונה עשרה היה אומר בעינים סגורות‬ ‫(שע"ת סי' צו סק"ב)‪.‬‬ ‫כתבו האחרונים שכל מי שאינו עוצם עיניו בשעת תפילת‬ ‫שמונה עשרה אינו זוכה לראות פני שכינה בצאת נפשו‪ ,‬אך‬ ‫אם מתפלל בסידור ועיניו פקוחות כדי לראות בו‪ ,‬לית לן בה‬ ‫(משנה ברורה סי' צה סק"ה)‪.‬‬ ‫וכתב במחזיק ברכה "שכל אחד ישער בעצמו אם יוכל‬ ‫לכוין יותר מתוך הספר או בעל פה‪ ,‬וככה יעשה על פי מדותיו"‬ ‫(שע"ת שם)‪ ,‬וכ"כ המג"א (סי' צג סק"ב) הכל לפי מה שהאדם‬ ‫מרגיש בנפשו (ועי' צוואת הריב"ש אות מ')‪.‬‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫וידוע עד כמה שהיה רבינו זי"ע תמיד מתפלל אך ורק מתוך‬ ‫הסידור‪ ,‬כל תיבה ותיבה‪ ,‬וכל אות ואות‪ ,‬ותמיד היה משתדל‬ ‫לומר דברים שבקדושה רק מתוך הספר‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' אליהו רומי הי"ו‪ ,‬שהיה מתפלל אצל רבינו‬ ‫זי"ע ביוניאן סיטי‪ ,‬והיה אומר כמנהגו "קדיש" בנוסח הספרדים‪,‬‬ ‫נוסח הנוסף אצלם ביהא שלמא רבא וכו'‪ ,‬ומרן זי"ע אף את‬ ‫תיבות אלו לא רצה לשמוע בע"פ‪ ,‬ושלח עם המשב"ק לבקש‬ ‫את הסידור שלו‪ ,‬בכדי להעתיק הנוסח של הקדיש באומרו‪:‬‬ ‫שברצונו לדעת על מה הוא עונה אמן‪ ,‬וביקש שיכתבו לו על‬ ‫גבי נייר נוסח זה‪ ,‬והדביקו על כריכת הסידור מבפנים‪ ,‬ובכל‬ ‫פעם שהוא היה אומר קדיש‪ ,‬כשהגיע להקטע הנוסף אצלם‪ ,‬היה‬ ‫רבינו פותח שם לראש הסידור ומסתכל גם מילים אלו מתוך‬ ‫הסידור (שפע קודש)‪.‬‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת וישלח‬ ‫הרה"ח ר' משה אברהם פרענקל הי"ו‬ ‫סימן נה סעיף ב‪-‬ג‬ ‫יב כסלו‬ ‫א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו המו"מ יהודה ני"ו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' חיים אלטיר ברוך וויעדער‬ ‫סימן נה סעיף ד‪-‬ה‬ ‫יג כסלו‬ ‫יד כסלו‬ ‫ב‬ ‫הרה"ח ר' נפתלי זילבערמאן הי"ו‬ ‫סימן נה סעיף ו‪-‬ט‬ ‫ג‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו המו"מ שמעון ני"ו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫וישלח‬ ‫סימן נה סעיף י‪-‬יב‬ ‫טו כסלו‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן נה סעיף יג‪-‬טו‬ ‫טז כסלו‬ ‫ה‬ ‫הרה"ח ר' ישעי' העסקל הי"ו‬ ‫הרה"ג ר' אפרים שווארטץ שליט"א‬ ‫חזרה‬ ‫יז כסלו‬ ‫ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו נפתלי ני"ו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו מורינו שמעון ני"ו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫חזרה‬ ‫יח כסלו‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז‬