הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg
הטקסט של גיליון זה
גליון רל"ד פרשת ויצא תשפ"ז לפ“ק
ברוקלין • | 4:16מאנסי • | 4:15לעיקוואד • | 4:18ירושלים • | 4:02בני ברק • | 4:16מאנטריאל • |4:01לאנדאן • 3:46 הדלה”נ
ברוקלין • | 5:46מאנסי • |5:45לעיקוואד • | 5:49ירושלים • | 5:54בני ברק • | 5:51מאנטריאל • | 5:31לאנדאן • 5:16 מוצש"ק
דברים שבכתב
"בפיו" כגון שהוא עצמו חזר עליהם הרבה פעמים דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם
הוריני
עד שיודע אותם בעל פה ,אסור (שולחן ערוך הרב סי' על פה:
מט ס"א).
ה' דרכך
דרשינן בגמרא (גיטין ס ע"ב ,תמורה יד ע"ב) מן
הפסוק 'כתוב לך את הדברים האלה' " -דברים
היתר כשאינו מוציא אחרים ידי חובתם: שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה" -דהיינו
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות עוד יש דיעה בראשונים שכל האיסור הוא רק שאסור לומר פסוקים מתורה שבכתב אלא מתוך
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ
באופן שמוציא אחרים ידי חובתם .אבל מכל הספר ולא בעל פה.
ההסתכלות בתוה"ק מקום לכתחילה אין לסמוך על זה ,כי אם כשיש וטעם האיסור ,כיון שיש הרבה דרושים
והאותיות הקדושות עוד צירופים להקל (והמקיל אין צריך למחות בידו -
והלכות שנלמדים מן ה'כתיב' ,שאינם ניכרים
מקדשת ומטהרת שועה"ר שם). כשאומרם בעל פה (ב"י ,וכעי"ז בריטב"א גיטין שם) ,או
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וכן כתב המג"א דאע"פ שיש הרבה שיטות משום שמא יטעה בקריאתו (תורי"ד מגילה יז ע"א),
חורש"י וישלח תש"ל בראשונים ,אין לסמוך כי אם על השלחן ערוך ועוד טעמים (עי' יראים מצוה קכ"ח ,ומהר"ל ח"א גיטין
ההסתכלות בתורה הקדושה וראיית ולא לומר אלא דברים הרגילים בפי כל (ועי'
שם).
אותיותיה הקדושות מקדשת בהמשך). ונחלקו הפוסקים אם האיסור הוא מן התורה,
ומטהרת את המביט בהם .ובהסתכלו או מדרבנן -והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא
בתוך הגמרא בלבד אפילו שאינו האם מותר לבעל דרשן להזכיר פסוקי (כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע מביא נידון זה בשו"ת דברי יציב או"ח
לומד נכנס בו רוח של קדושה ,ומזה התורה בעל פה? סי' קכט אות ז' ,וע"ע שד"ח מע' הד' כלל מג ,תורת חיים סי'
הטעם הקפידו צדיקים שיתפללו בעל דרשן הדורש ברבים ,ומזכיר באמצע מט)
מתוך הסידור דוקא ולא בעל פה .ובזה הדרשה הרבה פסוקים של תורה ,יש להקל אופני היתר :בראשונים מצינו כמה דיעות
יש בנותן טעם למה שמצינו במתן שיאמר הפסוקים בעל פה ,כיון שקשה לו לחפש ואופני היתר שבהם לא נאמרה האיסור של
תורה (שמות כ ,טו) וכל העם רואים בכל שעה בחומש ,מפני כבוד הציבור (משנ"ב סק"ג, "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה",
את הקולות ,שהיו רואין את הנשמע, עפ"י תוס' יומא ע ע"א). ויש לדעת אימתי יש לסמוך על ההיתר.
וצריך ביאור לאיזה צורך נעשה נס זה,
דהא לא עביד קוב"ה ניסא למיגנא. סומא ,החבוש בבית האסורים או ההיתר לומר בעל פה פסוקים השגורים
ולדרכינו יבואר שראיית הקולות כשקשה להשיג ספר: בפי כל: שאלות
ותשובות
קצרות,
הוסיפה קדושה בבני ישראל, סומא שאינו יכול לקרות ,והוא הדין כל שאר עיקר ההיתר שמצינו הוא ש"דברים שרגילים על ידי
וכדכתיב (יחזקאל א ,א) ואראה הרה"ג
אונס שאינו יכול לקרות מתוך הספר ,התירו לו ושגורים בפי הכל" מותר לאמרם בעל פה .וזה ר' ישכר
מראות אלקים ,שעל ידי ראייתם לקרות בעל פה משום "עת לעשות לה' הפרו כתבו הראשונים ליישב מה שנהגו לומר פסוקי דוב
ניתוספה בהם דעת והתרוממות, וויעדער
תורתך" (מג"א סימן מט סק"א בשם תוס' ב"ק ג ע"ב). דזמרה ,שירת הים ,וכן קריאת שמע וכד' בעל פה. שליט"א
כדכתיב (שמואל א ט ,ט) כי לנביא ומשמע בפוסקים דה"ה שאר אונס ,כגון שהוא וכך כתב בשו"ע (סימן מט ס"א) שזה ההיתר דומ"ץ
דקהלתינו הק‘
היום יקרא לפנים הרואה ,כי ראה במקום אפל ,או אפילו אם הוא טירחא גדולה לומר כל הדברים הנ"ל וכן פרשיות הקרבנות במאנסי
מראות אלקים ועל ידי זה נתעלה בשבילו להשיג בכל פסוק שמזכיר סידור או בע"פ ,שרגילים בפי בנ"א כיון שאומרים אותו
בהשגותיו (עי' בדברי המג"א או"ח חומש ,אפשר להקל (פסקי תשובות הע' .)19ובפרט בכל יום .לכן מותר לומר גם הד' פרשיות בע"פ,
סימן קל"ד בשם ספר הכוונות שכתב, כשאומר הפסוק בדרך דרוש או באמצע שיחה וכל שאר הפסוקים שבנוסח התפילה.
כשמגביהין ס"ת מצוה לראות הכתב, בדברי תורה (עפ"י שו"ת תורה לשמה סי' מד) ,וביותר ולאו דוקא שגור בפי "כל" אלא אפילו בפי
וכשרואה אותיות עד שיוכל לקרותם כשאינו אומר פסוק שלם (עפ"י שו"ת שאילת יעב"ץ "רוב בני אדם" -סגי שיהא מותר לומר בעל פה
מגיע אליו אור גדול ע"כ). ח"א סי' פא). (שו"ת חוות יאיר סי' קע"ה) .אבל אם אינו רגיל אלא
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
אבל אדם בביתו לית לן בה ,וע"ע שו"ת צי"א חי"ז סי' סג בטעם בטעלעפאן ,בזה שפיר דמי ,מאחר שיש הרבה צדדים אמירת תהלים בעל פה:
המקילין). להקל (גם בזה יש טעם הרדב"ז שלא יטעה). באמירת "תהלים" מצינו היתר מיוחד באחרונים
פסוקי "אם תשיב" שאומרים בקידוש בבוקר,
לאמרם על פה ,כיון שמזמורי תהלים נאמרים כדי
לכאורה אינם נחשבים שגורים בפי כל ,אבל כיון שאין באופן שיתבטל מלימודו על ידי זה:
לעורר רחמי השי"ת הרי זה כתפילה (וכדברים שבחובה
צריך להוציא אחרים בפסוקים אלו ,וגם לפעמים אם הוא באופן שאם לא ילמוד פסוקים בעל פה שמותר לדעת רבינו יונה המובא בב"י) (שו"ת חוות יאיר שם) .וכן
טירחא לאמרו מתוך הסידור ,יש על מי לסמוך להקל. יתבטל מלימודו (כגון שאינו יודע משניות וכד' בע"פ) יש יש לצרף שיטות הראשונים שאין האיסור רק
מכל מקום אם אפשר נכון להחמיר. להקל לומר פסוקים שיודע הוא עצמו היטב בעל פה בחמשה חומשי תורה ולא בספרי נביאים וכתובים
אף על פי שאינם שגורים בפי כל (כף החיים סק"א לפי
נשים וקטנים: (תוספות מס' תמורה שם; וגם שאינו מוציא אחרים יד"ח כנ"ל).
דעת הב"ח דסגי בשגור בפיו). על כן אם הוא באופן שקשה לו לומר תהלים מתוך
גם בנשים יש איסור זה של אמירת פסוקים בעל
הספר ,כגון שהוא בדרך וכד' ורוצה לנצל הזמן
פה (עי' קונטרס דברים שבכתב ,ופסק"ת). פסוקים לשמות אנשים: באמירת תהלים ,אפשר להקל (וכ"ש כשאומר מילה במילה
גם בקטנים צריכים להקפיד על זה ,ויש להיזהר יש מקשים מהו ההיתר לומר הפסוק המתחיל עם אדם אחר כדלהלן).
ב'בתי חינוך לבנות' שלא לחזור עם התלמידות וגומר באותיות שמו בסוף שמונה עשרה (כדאיתא בא"ר
פסוקי התורה בעל פה .וידוע עד כמה שרבינו זי"ע סי' קכב סק"ג) ,הרי אסור לומר פסוקים בעל פה אם גם ה"חתם סופר" בתשובה כתב להתיר אמירת
לא התיר הלימוד אצלם אפילו בתורה שבכתב אלא תהלים בעל פה ,ומטעם אחר (בשו"ת יו"ד סימן קצא ד"ה
אינם שגורים בפי כל (שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' נב), איברא)" :כל שירי תהילות נאמרים בעל פה ,דמעיקרא
בדוחק גדול ,וכשהוא בדרך מוסר השכל ולא לשם וכתבו דלכן יש להדר על פסוק השגור בפי כל .אמנם הכי נתקנו ,דלא נראה שהיו הלווים משוררים מתוך
לימוד התורה כלל (עי' שו"ת דברי יציב יו"ד סי' קלט ,קמ, נהגו להקל ,ויש שכתבו דכל שהוא אומרו דרך הספר ,או שיהיו עושי הפסח קוראים הלל מתוך
חורש"י אמור תשמ"ג ,תצוה תשכ"ה ועוד הרבה בענין זה ב'שפע הספר ,וא"כ מעיקרא הכי אתקין"...
"סגולה" אין בזה איסור .וכן יש עוד צירופים להקל,
קודש' -תגלחת עמ' רצד-רחצ).
כיון ששגור עכ"פ בפי עצמו ,וגם אינו מוציא אחרים
יד"ח (פסקי תשובות סי' קכב אות ד).
לומר בע"פ מילה במילה עם אחר שקורא
מהו השיעור של 'דברים' שאסור לאמרם מתוך הספר ,או לומר תהלים יחד עם אחד
בע"פ ,האם הוא דוקא פסוק שלם? המוציא אחרים ידי חובתן: שאומר על הטעלפאן?
לשון הרמב"ם (פי"ב מהל' תפילה ה"ח) הוא שאפילו יש אומרים דאף דברים שרגיל בפי כל אסור הרדב"ז (סי' אלף ר"ה) מצדד דאפשר שיש להתיר
'תיבה' אחת אסור לומר בע"פ ,ובשו"ע (סי' קלט ס"ג) לומר מילה במילה עם מי שקורא פסוקים מתוך
לאמרם בעל פה בשעה שמוציא אחרים ידי חובתם
שאפילו 'אות' אחת ,אמנם המג"א (סי' קמג סק"ד) מביא באמירתו זה (שיטת הב"ח עפ"י באה"ט סק"א) ,ולכן יש הספר (עכ"פ באופן שאינו מוציא אחרים ידי חובתם בזה דאז יש
בשם המהר"ל שהאיסור הוא רק בדיבור של תורה מקום להחמיר לומר פסוקי "ויכולו" בקידוש ליל לומר שאין איסור כלל כנ"ל -משנ"ב סק"ב ,וע"ש ברדב"ז) .ונראה
שיכול לומר בלבד ,אבל תיבה אחת שאין לה שבת דוקא מתוך הספר ולא בעל פה (אמנם עי' פמ"ג דבאמירת "תהלים" ודאי אפשר להקל באופן זה כנ"ל.
משמעות כלל בפני עצמה ,וצריך לצרף אותו אל שלא ס"ל כן בדעת הב"ח וכן שאר אחרונים ,ודעת הגרשז"א והוא הדין אלו שאומרים תהלים בעל פה כשהם
דיבורים אחרים ,אין זה איסור. והגריש"א זצ"ל בדעת הגר"א שזה דוקא כשמוציא ה'ציבור' יד"ח על הדרך על ידי שמאזינים לאחד שאומר הפרקים
<<<
הלכות תפילה
טעות און אנגעהויבן "אשר בדברו מעריב ערבים" ,און תיכף געזאגט קדיש זאל מען ענטפערן בקול רם ,אזוי טוט מען ערוועקן די כונה,
"יוצר אור" ,אדער פארקערט "יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו אבער נישט מיט קולות גדולות ,כדי מען זאל אים נישט אויסלאכן.
מעריב ערבים" ,האט מען יוצא געוועהן ,אויב מ'האט אויך (מחבר סימן נו סעיף א ומשנ"ב סק"ה)
געענדיגט "יוצר המאורות"( .מחבר סימן נט סעיף ב)
אויב מען קומט אן אין ביהמ"ד און מ'הערט די ציבור ענטפערן
ביי די סיום הברכה איז מען יוצא אויב מען האט בטעות געזאגט אמן יהא שמיה רבא ,זאל מען ענטפערן צוזאמען מיט'ן ציבור,
"המעריב ערבים" און בתוך כדי דיבור "יוצר המאורות"( .שם) כאטש מען האט נישט געהערט די ש"ץ ,אויב מען איז אנגעקומען
ווען די ציבור ענדיגט שוין אמן יהא שמיה רבא ,זאל מען זאגן יהא
אויב מען האט אנגעהויבן אהבת עולם אין א פאל וואס מען דארף שמיה רבא ...אבער נישט "אמן"( .רמ"א סימן נו סעיף א ומשנ"ב סימן מו
א
איבערזאגן די ברכת יוצר אור ,זאל מען ענדיגען די ברכת אהבת סק"ט)
הלכה
עולם און דערנאך זאגן די ברכת יוצר אור( .משנ"ב סימן נט סק"ז)
אויב מען שטייט צווישן 2מנינים און מען האט א ברירה צו
פארן
אינמיטן די ברכות קריאת שמע אפילו בין הפרקים ,זאל מען ענטפערן קדושה אדער אמן יהא שמיה רבא ,זאל מען ענטפערן
נישט ענטפערן ברוך הוא וברוך שמו ,אזוי ווי ביי פסוקי דזמרה. אמן יהא שמיה רבא ,אזוי אויך קומט דאס פאר מודים( .באה"ט סימן
שבת
(משנ"ב סימן נט סקי"ז) נו סק"ג)
טיש
ביי די ווערטער "ארבע כנפות הארץ" נעמט מען די 4ציצית אין אויב מען האט שוין אנגעהויבן קדושה זאל מען נישט מפסיק זיין
די לינקע האנט ,און מען האלט עס קעגן די הארץ ,ביי די פרשת צו ענטפערן אמן יהא שמיה רבא( .שם)
ויאמר נעמט מען די ציצית אויך אין די רעכטע האנט ,ביי "חיים
וקימים" קישט מען די ציצית און מען לאזט עס אפ( .באה"ט סימן נט אויב מען הערט די ציבור ענטפערן ברוך ה' המבורך זאל מען
סק"ג) מיטזאגן אפילו מען האט נישט געהערט די ש"ץ ,אבער טאמער מען
קומט אהן ווען די ש"ץ זאגט שוין איבער ברוך ה' המבורך ...זאל מען
נאך די ברכת אהבת עולם זאל מען נישט ענטפערן אמן ,מ'זאל נישט מיטזאגן ,נארז אגן אמן נאכדעם (משנ"ב סימן נז סק"ב)
אבער זעהן ס'זאל נישט אנקומען צו דעם( ,מען זאל ענדיגען די
ברכה צוזאמען מיט די ש"ץ)( .מחבר סימן נט סעיף ד ועיין בביאור הלכה) ביי די ברכת קריאת שמע אינדערפרי :אויב האט מען געמאכט א
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
געהעריג מכוין זיין ווי אזוי ער איז צוגעוואוינט לויט זיינע הייליגע מדריגות .ער האט די פוסקים ברענגן פונעם הייליגען אר"י הקדוש ,אז יעדן טאג פאר א איד שטעלט
זיך מתבונן געווען ,און אריינגעטראכט פארוואס דאס פאסירט צו אים ,ביז עס אים זיך דאווענען דארף ער מקבל זיין אויף זיך די מצות עשה פון "ואהבת לרעך כמוך",
איינגעפאלן אז דאס איז זיכער צוליב די געלט וואס ער האט ביי זיך! וואס דאס און דאס העלפט אז די תפילות זאלן נתקבל ווערן אין הימל .אויך ווערט געברענגט
שטערט אים דאס דאווענען. אין שולחן ערוך אז עס איז ריכטיג צו געבן "צדקה" יעדן טאג פארן דאווענען.
גלייך האט ער גענומען דעם באנקנאט און עס צוריסן אויף שטיקער! אזוי האט ער דער הייליגער דברי חיים זי"ע פלעגט שטיין פארן דאווענען און פארטיילן צדקה
זיך געקענט שטעלן דאווענען און אלע שערי תפילה האבן זיך געעפענט פאר אים!... פאר ארימעלייט .עס פלעגן זיך צוזאמקומען פיל ארימע און צובראכענע מענטשן
די פוסקים שרייבן אז "הושענא רבה" זאל מען נישט האבן ביי זיך קיין געלט און דער דברי חיים איז געשטאנען און זיך אפגעגעבן מיט זיי ,יעדער איינער מיט זיינע
בשעת'ן דאווענען ,אבער די הייליגע צדיקים לויט זייערע מדריגות איז יעדן טאג צרכים ,און זיי געגעבן געלט.
געווען אזוי ווי הושענע רבה ,דעריבער האבן זיי פארטיילט זייער געלט פארן זיך איינמאל פארן דאווענען איז דער גארליצער רב זי"ע אריינגעקומען צום טאטן,
שטעלן דאווענען( .רבינו זי"ע -רעד"ר בשלח תשל"ג) און זעהט ווי דער דברי חיים שטייט ארומגענומען מיט אלע סארט מענטשן,
* ארימעלייט און מאדנע צושליסענע מענטשן ,צווישן זיי אויך נישט אזעלכע ערליכע,
מען האט געזעהן ביי צדיקים אז זיי האבן זיך גאר לאנג געגרייט צום דאווענען ,און און ער רעדט מיט זיי ,ער טיילט זיי געלט און טענה'עט זיך ארום מיט זיי.
האב צוליב זייערע גרויסע מדריגות אויך געקענט דאווענען נאך זמן תפילה ,ווייל ביי דער גארליצער רב האט זיך זייער געוואונדערט ,ווי אזוי דער הייליגער טאטע
זיי איז די דאווענען אן א הכנה נישט געווען קיין דאווענען. וועלכע איז אגאנצע טאג אויסגעטוהן פון די וועלט און פליהט אין די עולמות
דער טאטע זי"ע [רביה"ק מרודניק] האט מיר דערציילט ,אז דער הייליגער דברי העליונים ,איז זיך אזוי משפיל און פארנעמט זיך אליין מיט די מענטשן ,אין די צייט
חיים זי"ע -וואס ווי באקאנט פלעגט זיך שטעלן דאווענען שפעט -האט אמאל וואס ער וואלט געקענט שיקן א גבאי זאל עס טוהן.
געזאגט פאר זיין זוהן דער הייליגער שינאווא'ער רב זי"ע ער זאל קומען צו אים מארגן ווען דער דברי חיים האט געענדיגט ,האט ער זיך געוואנדן צום גארליצער רב און
אינדערפרי פארן דאווענען ,ווייל ער וויל רעדן מיט אים איבער א געוויסע ענין. אים אריינגעזאגט אין די אויער א ספעציעלע ענין וואס עס איז דא צו טיילן צדקה
צומארגנס ניין אזייגער אינדערפרי איז דער שינאווא'ער רב אריינגעקומען אין פארן דאווענען דוקא פאר אזעלכע סארט אידן( !...רבינו זי"ע -רעד"ר כי תבוא תשמ"ב)
צימער צום הייליגען טאטן וועלכע האט נאך געהאלטן פארן דאווענען ,און זיך אוועק *
געשטעלט דארט .אבער דער הייליגער דברי חיים האט זיך צוטוהן געמאכט פון אים צדיקים האבן אוועק געגעבן זייער געלט פארן דאווענען .מען געפונט אין די
בכלל .דער שינאווא'ער רב איז צוגעגאנגען אביסל נענטער אז דער טאטע זאל אים פוסקים אז האבן געלט ביי זיך בשעת'ן דאווענען טוט צוריק האלטן די תפילות.
באמערקן ,אבער עס האט גארנישט געהאלפן .ביז ער האט נישט געהאט קיין ברירה עס איז באקאנט אז ווען דער הייליגער שינאווא'ער רב זי"ע איז געפארן מיטן שיף
און ער האט זיך אנגערופן" :טאטע ,האסט דאך מיר געזאגט איך זאל אריינקומען צו אויפן וועג קיין ארץ ישראל ,האט ער זיך געכאפט אז ער האט נישט גענוג געלט פאר
דיר" ,רופט זיך אן דער דברי חיים" :איך האב דיר דאך געזאגט דו זאלסט קומען פארן די הוצאות פונעם רייזע ,און האט נישט געוואוסט וואס צו טוהן .בשעת'ן טראכטן
דאווענען" " -יעצט האלט איך שוין אינמיטן דאווענען! איך האלט שוין ביי 'יהי ווי אזוי ער וועט זיך אן עצה געבן ,קומט פלוצלינג צו אים א איד און געבט אים א
כבוד'"!... "באנקנאט" פון א שיינע סכום געלט.
פשט איז ,ווייל ביי די הייליגע צדיקים איז די הכנה צום תפילה שוין אויך געווען א אביסל שפעטער ווען דער שינאווא'ער רב האט זיך געשטעלט דאווענען האט ער
חלק פונעם דאווענען .מי יבין בסוד קדושים( !...רבינו זי"ע -רעד"ר כי תשא תשד"מ) געזעהן אז עפעס גייט אים נישט דאס דאווענען ווי ס'דארף צו זיין ,און ער קען נישט
הלכה למעשה < המשך
זל"ק של רבינו זי"ע (חורש"י קדושים תשל"ח ,נשא חובת הזהירות להתפלל מתוך הסידור: טעם האיסור לומר בע"פ דברים שבכתב
תשל"ט) :שמעתי מפיו הק' של הגה"ק מראדומשילא זי"ע
שבימי ילדותו נתייתם מאביו ,וכבר היה מפורסם אז אף על פי שמן הדין מותר לומר בעל פה דברים במשנת רבינו זי"ע:
לעילוי גדול ,והביאתו אמו האלמנה לפני זקה"ק מצאנז השגורים בפי כל ,מכל מקום מצינו לרבותינו התורה כתובה אש שחורה על גבי אש לבנה
זי"ע שיבחן את ידיעותיו ,כשנפרד ממנו פנה אליו זקה"ק הקדושים שהזהירו להתפלל מתוך הסידור דוקא כיון (ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג) ,ואיתא מהאריה"ק שהלובן
ואמר לו ,הנני מצווך שלשה דברים ,שתזהר כל ימי חייך שזה מועיל לכוונה ,כמ"ש המג"א (סי' צג סק"ב) "האר"י שסביב האותיות ,קדושתם גדולה מהאותיות שהם
להתפלל מתוך הסידור [ואמנם כן היה נוהג תמיד ,ואפילו היה מתפלל מתוך הסידור כדי שיכוון מאד ,גם שלא האש שחורה ,והיינו צורות אותיות לבנות ,וגבוה מהם
ברכת אשר יצר היה מברך מתוך הסידור] ,תלמוד הרבה
להבליע נקודה" (עי' להלן לגבי שמו"ע). קדושת השרטוט ,ובכל קדושה אפשר להעמיק
גמרא עם פירוש הר"ן ,ותשמע לכל אשר תאמר אליך
אמך ,כי מובא במדרש ששלמה המלך זכה למלוכה מפני כתב הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע בצעטיל קטן וללמוד בפני עצמו.
שכיבד את אמו - - - ...והרבה יש ללמוד מדברים אלו (אות י"א)" :ירגיל את עצמו להתפלל בכל כוחו ובקול וזה מה דאיתא בשו"ע (סי' לב ס"ד) שנגיעה בין
שציוה זקה"ק לנער עילוי כמותו שכבר ידע אז מחצית המעורר הכוונה ,להדבק המחשבה לדיבור ופניו אל האותיות פסולה ,אפילו בניכר צורת האות ,דאפילו
ממסכתות הש"ס בע"פ ,וכן אני גם כן נוהג לצוות לנערים הכותל בתוך סידור התפלה בבוקר ובערב ,ולא שאפשר לקרות האותיות השחורות ,אבל האותיות
להתפלל מתוך הסידור ,מאז ששמעתי זאת מפי קדשו. יסתכל לצדדין מתחלת התפלה עד סופה". הלבנות שהם אותיות בפנ"ע אי אפשר לקרות,
להתפלל בסידור ,סגולה נגד מחשבות זרות: וזה היה אחד מהשלשה דברים שהיה רבינו זי"ע שהנגיעה מפסקת ,לכן פסולה.
מזהיר לכל בחורי הבר מצוה שבאו אליו להנחת ולכן "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על
בספר לקוטי אמרי פנחס להרה"ק ר"פ מקאריץ
<<< תפילין "שיתפללו תמיד מתוך הסידור" (וכן מזהיר על פה" משום שחסר מזה רוב חלק ממה שכתוב בתורה
זה הפמ"ג משב"ז סי' נג סקט"ו). -שהוא האש הלבנה (בהכנס"ת בב"פ ר"ח שבט תשמ"ב)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
זי"ע (שער התפילה ,אות ה)" :מי שיש לו ח"ו מחשבות זרות
ורעות בשעת התפילה או בשעת לימוד התורה ,אזי יתפלל
מתוך הסידור ,וכן בלימוד התורה .וזה למוד מתוך רמז קודש
מאמר תוה"ק שאמרה (אסתר ט ,כה) אמר 'עם הספר ישוב
מחשבתו הרעה' ,והבן .וכך נזכה שיפלו מעלינו כל המחשבות
זרות ורעות ,ולהיות מעובדי השי"ת באמת".
בקונטרס "שם משמואל" שבסוף שו"ת מהר"ש (חלק ז' אות
נ') הובא שהגה"ק מראדמישלא סיפר ,שפ"א שאל לו מרן הגה"ק
משינאווא זצ"ל אם אמת כי אביו הגה"ק זי"ע ציוה עליו
להתפלל דוקא מתוך הסידור (כמובא לעיל) ,וכאשר השיב רבינו
כי אמת הדבר ,רימז לו שמובא בספה"ק עה"פ (אסתר ט ,כה)
"ואמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" כשמתפלל מתוך
הסידור לא יבלבלו אותו מחשבות אחרות - - -ויש לציין,
שבהקדמת שו"ת הנ"ל חלק שמיני הובא שהרה"ק
מראדומישלא אמר ,שמעולם לא היו לו מחשבות רעות
בתפילתו !!...וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע הביא זאת בכמה
מקומות ששמע דבר זה מפי קדשו!! ( - - -שפע קודש)
מהו להתפלל מתוך הסידור בתפילת שמו"ע?
האריה"ק אעפ"י שפסוקי דזמרה ויוצר אור היה אומר מתוך
הסידור ,אך תפילת שמונה עשרה היה אומר בעינים סגורות
(שע"ת סי' צו סק"ב).
כתבו האחרונים שכל מי שאינו עוצם עיניו בשעת תפילת
שמונה עשרה אינו זוכה לראות פני שכינה בצאת נפשו ,אך
אם מתפלל בסידור ועיניו פקוחות כדי לראות בו ,לית לן בה
(משנה ברורה סי' צה סק"ה).
וכתב במחזיק ברכה "שכל אחד ישער בעצמו אם יוכל
לכוין יותר מתוך הספר או בעל פה ,וככה יעשה על פי מדותיו"
(שע"ת שם) ,וכ"כ המג"א (סי' צג סק"ב) הכל לפי מה שהאדם
מרגיש בנפשו (ועי' צוואת הריב"ש אות מ').
' *
וידוע עד כמה שהיה רבינו זי"ע תמיד מתפלל אך ורק מתוך
הסידור ,כל תיבה ותיבה ,וכל אות ואות ,ותמיד היה משתדל
לומר דברים שבקדושה רק מתוך הספר.
סיפר הרה"ח ר' אליהו רומי הי"ו ,שהיה מתפלל אצל רבינו
זי"ע ביוניאן סיטי ,והיה אומר כמנהגו "קדיש" בנוסח הספרדים,
נוסח הנוסף אצלם ביהא שלמא רבא וכו' ,ומרן זי"ע אף את
תיבות אלו לא רצה לשמוע בע"פ ,ושלח עם המשב"ק לבקש
את הסידור שלו ,בכדי להעתיק הנוסח של הקדיש באומרו:
שברצונו לדעת על מה הוא עונה אמן ,וביקש שיכתבו לו על
גבי נייר נוסח זה ,והדביקו על כריכת הסידור מבפנים ,ובכל
פעם שהוא היה אומר קדיש ,כשהגיע להקטע הנוסף אצלם ,היה
רבינו פותח שם לראש הסידור ומסתכל גם מילים אלו מתוך
הסידור (שפע קודש).
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת וישלח
הרה"ח ר' משה אברהם פרענקל הי"ו
סימן נה סעיף ב-ג יב כסלו א
לרגל שמחת נישואי בנו המו"מ יהודה ני"ו למז"ט ובשעטו"מ
הי"ו הרה"ח ר' חיים אלטיר ברוך וויעדער סימן נה סעיף ד-ה יג כסלו
יד כסלו
ב
הרה"ח ר' נפתלי זילבערמאן הי"ו
סימן נה סעיף ו-ט ג
לרגל שמחת נישואי בנו המו"מ שמעון ני"ו למז"ט ובשעטו"מ
וישלח
סימן נה סעיף י-יב טו כסלו ד
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ
סימן נה סעיף יג-טו טז כסלו ה
הרה"ח ר' ישעי' העסקל הי"ו הרה"ג ר' אפרים שווארטץ שליט"א חזרה יז כסלו ו
לרגל שמחת הולדת בנו נפתלי ני"ו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת אירוסי בנו מורינו שמעון ני"ו למז"ט ובשעטו"מ חזרה יח כסלו ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו hoireinyאל 914-372-6987
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ ויצא תשפ"ז
