gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: ויצא (2026-11-16)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון פ"ב · פרשת ויצא · י"א כסלו תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש‬ ‫מחשב עתה‪ ,‬וכל התערובות ממחשבה שתתערב בו‬ ‫כשהצדיק עולה למעלה המלאכים מרגישים ירידה‬ ‫במדרש רבה (סח‪ ,‬יג) דרשי' כל הך קרא דריש פרשתן‬ ‫יהיה בטל ומבוטל‪ ,‬לא יקבלו ה' ממני ולא יעשה רצוני‬ ‫על עומק הגלות‪' ,‬ויצא יעקב מבאר שבע'‪ ,‬כדכתיב‬ ‫במחשבה ההיא‪ ,‬כי אם יקבל המצוה ההיא שאעשה אז‬ ‫וַ ּיֵצֵ א י ֲַעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ּיֵלֶ ְך ָח ָרנָ ה‪ ,‬וכו'‪ ,‬וַ ּי ֲַחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם‬ ‫בתוכחת ירמיה (טו‪ ,‬א) שלח מעל פני ויצאו‪' ,‬וילך חרנה'‪,‬‬ ‫על מחשבתי של עתה‪.‬‬ ‫ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע ַה ּׁ ָש ָמי ְָמה וְ ִה ֵ ּנה ַמלְ ֲאכֵ י ֱאל ִֹקים‬ ‫ֻמ ָ ּצב ַא ְרצָ ה וְ ר ׁ‬ ‫מלשון חרון אף וכדכתיב (איכה א) אשר הוגה ה' ביום‬ ‫ועל דרך זה נ"ל לפרש נדרו של יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬שלא‬ ‫עֹלִ ים וְ י ְֹר ִדים בּ וֹ (בראשית כח‪ ,‬י‪,‬יב)‪.‬‬ ‫חרון אפו‪' ,‬ויקח מאבני המקום'‪ ,‬לרמז עה"כ (איכה ד)‬ ‫תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות‪ ,‬וכך דריש שם‬ ‫נדר כלום ולא התחייב את עצמו בשום דבר‪ ,‬אלא כך‬ ‫ונראה לי שנרמז בכאן גם מיתת הצדיק וסלוקו מהעולם‬ ‫ואזיל כל הנך מקראי קדש‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬אם יהיה אלקים עמדי‪ ,‬והיה ה' לי לאלקים שיתיחד‬ ‫הזה‪ ,‬שבסלוקו מהעולם הזה אותן בני אדם שבדורו הם‬ ‫רבינו בפרשתן (חת"ס עמ' קלט) מבאר בזה יסוד גדול‬ ‫שמו עלי כפירוש רש"י (שם)‪ ,‬ואם אז והאבן אשר שמתי‬ ‫סולם מוצבים ארצה‪ ,‬וראשו של הצדיק מסתלק למעלה‬ ‫במהותה וגדרה של גלויות ישראל לבין האומות‪ .‬והוא‬ ‫מצבה יהיה בית אלקים אם אבנה בית ומזבח ומצבה לשם‬ ‫מגיע לרום שמים‪ ,‬והנה מלאכי אלקים עולים עמו‪,‬‬ ‫בהקדם דקדוק מה שחילק הכתוב ואמר 'אני ה׳ אלקי‬ ‫ה'‪ ,‬ואם כל אשר תתן לי עשר אעשרנו ‪ -‬אם כה אעשה‬ ‫כדכתיב (ישעי' נ"ז ב') יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך‬ ‫אברהם אביך ואלקי יצחק' (כח‪ ,‬יב) ויש לדקדק מ״ט‬ ‫יהיה 'לך'‪ ,‬פירוש לא לי לטובתי ולשום כונה אפילו כוונת‬ ‫נכוחו‪ ,‬ושם בשמי שמים המה יורדים בו‪ ,‬כלומר יש להם‬ ‫חלקם לתרתי ולא אמר 'אנכי אלקי אברהם ויצחק‬ ‫עולם הבא‪ ,‬אלא כולו שלך לעשות רצונך‪ ,‬ונמצא כל נדרו‬ ‫אבותיך'‪.‬‬ ‫למאלכים ירידה בראותם כי 'והנה ה' ניצב עליו'‪ ,‬והם‬ ‫של יעקב מוסב על תיבה אחת שבסוף הנדר הוא תיבת‬ ‫(דרשות דף שע"ג ע"ב)‬ ‫אינם נרשים ליכנס למחיצה זו‪.‬‬ ‫ומבאר‪ ,‬דבזה המראה שנגלה ליעקב אבינו‪ ,‬נכלל‬ ‫'לך'‪ ,‬ונדר כזה הוא נדבה שמנדב מיד את מחשבתו לנדר‬ ‫בזה‪ ,‬דלא רק כשינהוג בהם הקב"ה במידתו של אברהם‬ ‫אבינו שהוא מידת החסד‪ ,‬יושפע כל העולם בזכותם‪.‬‬ ‫(חת"ס פ' תצא‪ ,‬עמוד פ"ח)‬ ‫שעתיד לעשות אחר זמן‪.‬‬ ‫כשהכיר יעקב שיש ה' במקום הזה‪ ,‬נתבטל הוא‬ ‫אלא אף אם יתעורר עליהם מידת הדין‪ ,‬פחד יצחק‪,‬‬ ‫מהמציאות לגמרי כאילו אינו‬ ‫ויצטרכו לילך בראש גולים‪ ,‬עכ"ז יזהירו ויאירו אור‬ ‫טעם שרצה לבן להשיא את רחל ליעקב‬ ‫לגויים ויושפע העולם לרגלם‪ .‬וזהו ההבטחה 'והיה‬ ‫ָאכֵ ן י ֵׁש ה' ַ ּב ּ ָמקוֹ ם ַהזֶּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא י ָָד ְע ִּתי (כח‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה‬ ‫ֹאמר לָ בָ ן טוֹ ב ִּת ִּתי א ָֹת ּה לָ ְך ִמ ִּת ִּתי א ָֹת ּה לְ ִא ׁיש ַא ֵחר (כט‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫יש לפרש על פי מה שפירש הפלאה זצ"ל (פנים יפות כאן‬ ‫ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך'‪ ,‬דלמרות שיהיו‬ ‫כעפר הארץ‪ ,‬וכמאמרם (כמגילה טז‪' ).‬כשהם יורדים‬ ‫הגה"ק רבי הלל מקאלאמיא היה מביא לפרש בשם‬ ‫פסוק יא ד"ה עוד) על מאמר הלל (סוכה נג‪' ).‬אם אני כאן‬ ‫יורדים עד לעפר'‪ .‬עכ"ז יהיו בכלל הבטחה זו של ופרצת‬ ‫רבו מרן החת"ס‪ ,‬מדוע רצה לבן להשיא בתו רחל‬ ‫הכל כאן'‪ ,‬דאם האדם בעצמו כאילו אינו‪ ,‬ויודע שהכל‬ ‫ונברכו בך כל משפחות וגו'‪" .‬כי אין זו הבטחה גדולה‬ ‫דוקא ליעקב כאשר אמר "טוב תתי אותה לך מתתי‬ ‫לו מה' וכאילו אין לו מציאות‪ ,‬אז לא יתבייש בפני‬ ‫לכשיהיו עובדים את ה׳ לחוד‪ ,‬אלא עיקר ההבטחה אם‬ ‫אותה לאיש אחר"‪ ,‬ולכאורה תמוה על לבן שהיה שבע‬ ‫מלעיגין (כדאיתא ברמ"א בריש סימן א' בשו"ע או"ח)‪ ,‬אבל אם‬ ‫ח״ו לא יעשו רצונו של מקום ויהיו נידונים במדה״ד‬ ‫תועבות בלבו‪ ,‬ולמה שפתיו ידברו דברי מישרים כאלו‪.‬‬ ‫יגבה לבו ויהיה בעיניו בעל מעלות‪ ,‬אז צריך לראות‬ ‫כעפר הארץ‪ ,‬ואז ופרצת ימה וקדמה וגו׳ כי בארבע‬ ‫אלא היה מרן החת"ס מפרש‪ ,‬דלבן ודאי היה מכיר ומבין‬ ‫רוחות השמים פרשתי אתכם‪ ,‬ואחז״ל (תענית ג‪ ):‬כשם‬ ‫כל העולם מלא מעלות‪ ,‬זה בזה וזה באחרת ואז אפשר‬ ‫שא״א לעולם בלא רוחות כך א״א לעולם בלא ישראל"‪.‬‬ ‫בטוב גדולת כח צדקת בתו רחל הכשרה בנשים‪ ,‬שאף‬ ‫שיתבייש‪ ,‬וזה כוונתו 'אם אני כאן' ויש לי מציאות‪' ,‬הכל‬ ‫ומשל למה הדבר דומה ל"אבוקה גדולה אשר‬ ‫אם תתחתן עם רשע גמור‪ ,‬תהפוך את לבו לצדיק גמור‬ ‫כאן'‪ ,‬ואפשר לפחד או להתבייש‪ ,‬אבל 'אם אני אין כאן'‪,‬‬ ‫ממקומה מאירה לכל סביבותיה‪ .‬משא״כ כשהאבוקה‬ ‫ע"י רוב צדקותה ופעולתה‪ ,‬וכן ידע לבן כי גם יעקב‬ ‫וכאילו אין לי מציאות‪ ,‬והכל מה'‪' ,‬מי כאן'‪ ,‬ודפח"ח‪ ,‬וזה‬ ‫אינה מאירה בטוב והיא עוממת והולכת‪ ,‬על כרחך שכל‬ ‫ברוב צדקותו מי שתיפול בגורלו תתהפך לצדקת‪ ,‬על כן‬ ‫כוונת יעקב כשראה ואמר אכן יש ה' במקום הזה‪ ,‬אז‬ ‫א׳ וא׳ יקח נר קטן מהאבוקה ההיא להאיר לו‪ ,‬כי בהקבץ‬ ‫חשב אותו רשע לבן ברשעו‪ ,‬כי טוב יינשאו יעקב ורחל‬ ‫נתבטל מן המציאות לגמרי‪ ,‬והיינו 'ואנכי' לא ידעתי‪,‬‬ ‫הנרות יחדיו שתהי׳ אבוקה א׳ במקומה לא יספיק להגיע‬ ‫זה לזה ולא יתרבו הצדיקים בעולם‪ ,‬ולזה אמר טוב תתי‬ ‫שלא הכיר עצמו ובעיניו היה כאילו אינו‪( .‬תו"מ עמוד קט"ו)‬ ‫אור לכל סביבותיה מפני כי עוממת והולכת היא‪ ,‬ע״כ‬ ‫(זכרון למשה עמו' ק"ח)‬ ‫אותה לך מתתי אותה לאיש אחר‪.‬‬ ‫תתפרד לנרות קטנים ליקח כל א׳ נר א׳ לראות בו"‪.‬‬ ‫בעת שמייחד מחשבתו ימסור מודעא לכל הזמנים‬ ‫וכך היא גם מידת ישראל‪ ,‬כשהם צדיקים‪ ,‬הרי הם‬ ‫יושבים במקומם בא״י ובזכותם ניזון כל העולם‪ ,‬ואינם‬ ‫קיבלה שכר על שהרגישה בצער שפחתה‬ ‫האחרים שהכל מיוחד לשמו יתברך‬ ‫צריכים לילך אצל האומות אלא ממקומם הם משפיעים‬ ‫לד׳ רוחות העולם‪ .‬אמנם "כי חטא ישראל‪ ,‬ולא יספיקו‬ ‫ישי (ל‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫נָ ַתן ֱאל ִֹקים ְׂשכָ ִרי ֲא ׁ ֶשר נָ ַת ִּתי ׁ ִש ְפ ָח ִתי לְ ִא ׁ ִ‬ ‫וַ ּיִדַּ ר י ֲַעקֹב נֶ ֶדר לֵ אמֹר ִאם י ְִהיֶה ֱאל ִֹקים ִע ּ ָמ ִדי‪ ,‬וגו'‪ ,‬וְ ָהיָה ה' לִ י‬ ‫להשפיע לכל העולם ממקומם‪ ,‬הוצרכו להתפזר אלה‬ ‫לאה קיבלה שכר מיוחד על שנתנה שפחתה ליעקב‪ ,‬אך‬ ‫לֵ אל ִֹקים‪ ,‬וְ ָה ֶאבֶ ן ַהזֹּאת ֲא ׁ ֶשר ַש ְֹמ ִּתי ַמ ֵ ּצבָ ה י ְִהיֶה ֵ ּבית ֱאל ִֹקים‬ ‫מפה ואלה מפה לתת חיות לכל העולם להתקיים‬ ‫לא על עצם נתינת השפחה ליעקב‪ ,‬אלא היה לה שכר‬ ‫וְ כֹל ֲא ׁ ֶשר ִּת ֶּתן לִ י ַע ֵשֹר ֲא ַע ְש ֶֹר ּנ ּו לָ ְך (כח‪ ,‬כ‪-‬כב)‪.‬‬ ‫בשבילו‪ ,‬והיינו דמסיים ופרצת ימה וקדמה וצפונה‬ ‫ונגבה‪ ,‬וטעם זה הפיזור‪ ,‬ונברכו בך כל משפחות האדמה‬ ‫וזכות בזה שהרגישה בצערה של זלפה‪ ,‬כי כשראתה‬ ‫באמת אי אפשר לאדם שיהיה כל מחשבותיו תמיד‬ ‫ובזרעך‪ .‬ואמר בכל זה הפיזור והנה אנכי עמך כי השכינה‬ ‫זלפה שבלהה נִ ְתנָ ה ליעקב והיא נשארה מבחוץ‪ ,‬היה‬ ‫שוים בלא פניות‪ ,‬אך העצה הוא שבשעה שיתלהב‬ ‫עמנו בגלות הנקראת אנכ״י וע״ד ואנ״י בתוך הגולה‬ ‫לה מזה צער‪ ,‬על כן ריחמה עליה לאה ונתנה גם אותה‬ ‫לבב אנוש לה' יתברך‪ ,‬ומיחד אז כל מחשבתו לה'‬ ‫(כתוס׳ סוכה מ״ה‪ ,).‬ושמרתיך בכל אשר תלך כי ישמרנו בין‬ ‫ליעקב‪ ,‬ועל זה 'נתן אלקים שכרי' וכו'‪.‬‬ ‫כאשר חפץ ה'‪ ,‬באותה שעה ימסור מודעא שכל מעשי‬ ‫שיני אריות וסוף דבר הכל נשמע והשיבותיך אל האדמה‬ ‫(תורת משה עמוד קכ"ד‪ ,‬ועי' כן בפירוש הריב"א והחזקוני)‬ ‫עבודת ה' אשר אעשה היום תהיה על כוונה זו שאני‬ ‫הזאת בב״א"‪.‬‬ ‫אמנם לעתיד לבא‪ ,‬יהיה 'וירא אלקים את האור כי‬ ‫טוב' "כשיתקנו הנרות המפוזרים הנ״ל את מעשיהם‬ ‫ויחזרו ויאירו היטיב אז ויבדל אלקים בין האור ובין‬ ‫צלצלו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫החושך שלא ישמשו עוד בערבובי׳ בין חשכת‬ ‫‪605-615-7010‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫קו היכל‬ ‫או״ה כי ילכו גוים רבים לאורך ומלכים לנגה זרחך‬ ‫כמבואר (ישעי׳ ס׳)"‪ .‬וע"ש עוד‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫המערכת‬ ‫אר"י‪0733.454.678 :‬‬ ‫אנגליה‪443330706617 :‬‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫החתם סופר‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫וַ ּיִ ַּקח ֶאת ָה ֶא ֶבן ֲא ֶׁשר ָׂשם ְמ ַר ֲאׁש ָֹתיו‬ ‫לחידודא‬ ‫היאך הותר ליעקב לעשות מצבה‬ ‫מאבן שישן עליה?‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫וְ כֹל ֲא ֶׁשר ִּת ֶּתן ִלי ַע ֵּׂשר ֲא ַע ְּׂש ֶרּנּו ָלְך‪ :‬ברמ"א‬ ‫הרי מה שנשתמש בה הדיוט פסול לגבוה‪ ,‬ואיך עשה יעקב מזבח מאבני משכבו? · הוי שימוש שלא כדרך ולא פסיל · האבנים חפצו שיניח עליהם צדיק את‬ ‫(יו"ד סימן רמט) כתב בשם מהרי"ל שאין לעשות‬ ‫ראשו – אף שעל ידי כך יפסלו למזבח! · אין אדם אוסר דבר שאינו שלו לענין פסול שימוש הדיוט‬ ‫שום מצוה ממעות מעשר כגון נרות בהכ"נ‪,‬‬ ‫ובש"ך שם הביא דיעות בזה‪ .‬מה טעמו של‬ ‫עצמו מאיסור מעילה‪ ,‬בזה לכאו' לא יונח דאיך לקחו יעקב כשהיא לבדה‪,‬‬ ‫האם גם בבמה יש דין 'נשתמש בה הדיוט'‬ ‫ונצטרך לאוקמי דבאמת אבן אחת זו שהשים מראשותיו‪ ,‬זו לא היתה ממזבח‬ ‫בפרשתן (כח‪ ,‬יח) 'וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר‬ ‫מהרי"ל בזה?‬ ‫של אברהם‪ ,‬רק אותם שהיו סביבו]‪.‬‬ ‫שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן רלא‬ ‫שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה'‪ .‬ורבינו‬ ‫אלא דעדיין תמה רבינו בזה‪ ,‬דהרי מתחילה לפני שאירע‬ ‫במקומות רבים קעסיק בתמיהת הטור בפסוק זה‪ ,‬דהקשה‬ ‫בין המשיבים בחודש כסלו‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫נס זה שנתאחדו האבנים לאחת‪ ,‬היה בדין שהאבן אשר תהיה‬ ‫ממאי דמבואר בזבחים (קטז‪ ):‬ובמנחות (כב‪" ).‬תניא ר׳ אליעזר‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫תחת לראשו תפסל למזבח מחמת שימוש הדיוט‪ ,‬וא"כ איך‬ ‫בן שמוע אומר מה מזבח שלא ישתמש בו הדיוט אף עצים‬ ‫נתאוו כל האבנים ואמרו עלי יניח צדיק את ראשו‪ ,‬בעוד‬ ‫שלא ישתמש בו הדיוט"‪ ,‬ומבואר מזה דאבנים שנשתמש בהם‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫שבכך יפסלו מלשמש כמזבח לגבוה‪.‬‬ ‫לצורך הדיוט פסולים למזבח‪ ,‬וא"כ הני אבנים שנשתמש בהם‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫ובדרשותיו‪ ,‬דרש בזה רבינו בדרוש הספד אחר פטירת‬ ‫יעקב לישן עליהם‪ ,‬נפסלו למזבח‪ ,‬ואיך עשה מהם מצבה‪.‬‬ ‫רשימת הזוכים לחודש חשון‪:‬‬ ‫הגאון רבי אהרן שפיטץ סג"ל אב"ד פרוסטיץ טרענטשן‬ ‫והטור תירץ דבמה שאני‪ ,‬דאין בה פסול זה דשימוש הדיוט‪.‬‬ ‫והאליטש (חמיו של תלמידו הגאון רבי אברהם שאג זצ"ל)‪ ,‬וסיים בזה‪:‬‬ ‫אמנם במנחת חינוך (קומץ המנחה מצוה מ' אות ג') תמה עליו‬ ‫‪ 1000‬ש"ח‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫"אלא לכאורה קשה עכ"פ טרם שנעשה הנס הזה מ"מ עשו‬ ‫מאד‪ ,‬דהוא נגד סוגיא ערוכה‪ ,‬דבגמ' הנ"ל‪ ,‬הקשו על פסול‬ ‫הר"ר דוד ארזי שליט"א‬ ‫מריבה שרצו שישכב הצדיק על כל א' א"כ יפסלו מהיות מזבח‬ ‫זה דשימוש הדיוט‪ ,‬ממה דאי' בשמואל (ב' פרק כד) שכשנאמר‬ ‫כולל שיח יצחק ‪ -‬בית שמש‬ ‫לה'‪ ,‬ויהי הפסדם רב‪ ,‬ועכצ"ל כי נוח להם יותר שכיבת ראש‬ ‫לדוד להקריב קרבן על גבי במה בגורן ארונה‪ ,‬קנה מידו גם‬ ‫הצדיק עליו מלהיות מזבח ומצבה לה'‪ ,‬א"כ מזה מובן מבואר‬ ‫את הבקר לעולה‪ ,‬ואת המוריגים וכלי הבקר לעצים למזבח‪.‬‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫שקשה העדר וסילוק הצדיק יותר משריפת בית אלקינו"‪.‬‬ ‫וקשיא על ר' אליעזר בן שמוע דאסר ליקח עצים שנשתמש‬ ‫הר"ר נחמן מאנדל שליט"א‬ ‫בהם הדיוט‪ .‬ומתרצי' דעדיין לא היו העצים כלי בקר ומוריגים‪,‬‬ ‫בית שמש‬ ‫לאחר שהם קדושים אינם נאסרים דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו‬ ‫רק היו חדשים שייעדם לעשות מהם כלים אלו ועדיין לא‬ ‫הבה"ח אלכסנדר גולדברג הי"ו‬ ‫אמנם בדבריו על התורה כתב ליישב באופן אחר‪ ,‬וציין‬ ‫עשה‪ .‬וחזי' מכאן להדיא דגם בבמה כעין עובדא דדוד יש‬ ‫בני ברק‬ ‫אליהם גם בתשובתו (או"ח סי' מ)‪ .‬והוא‪ ,‬דהא להאמור‪ ,‬הרי היו‬ ‫איסור זה דשימוש הדיוט‪.‬‬ ‫אבנים אלו כבר מוקדשים מזמן נח ואברהם‪ ,‬ומעתה י"ל דכי‬ ‫ובשו"ת מקור ברוך (ח"א סימן מ) כתב ליישב דבריו‪ ,‬דהנה‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫אסרינן אבנים ועצים שנשתמשו בהם הדיוט‪ ,‬היינו באופן‬ ‫‪ .1‬בטעלעפאן ‪ - 605-615-7010‬אפטיילונג ‪4‬‬ ‫נחלקו תנאי בזבחים (קח‪ ):‬בדין הקרבה בבמה בשעת היתר‪,‬‬ ‫שנשתמשו בהם לפני שהוקדשו לגבוה‪ ,‬אבל לאחר שהוקדשו‬ ‫אי בעיא מזבח‪ ,‬או דלא בעיא כלל דין מזבח‪ ,‬וסגי בכל דבר‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫לגבוה תו אינם נפסלים מחמת שימוש הדיוט‪ .‬והטעם כתב‪,‬‬ ‫מוגבה [ועי' חזו"א סימן כ' סק"ו דמ"מ ע"ג קרקע ודאי אי אפשר‪ ,‬וכתב שם‬ ‫‪ .2‬באימייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫דכיון דשל הקדש הם תו אין אדם אוסר דבר שאינו שלו‬ ‫מסברא דבעי' עכ"פ מקום דע"ד בגובה י' דהוי שם מקום לעצמו]‪ ,‬ומעתה‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬אדרעס‪ ,‬טעלעפאן‪ ,‬ומקום לימוד‪.‬‬ ‫לפוסלם למזבח‪ .‬ומעתה שפיר נתאוו האבנים שבמרזב להיות‬ ‫כתב המנ"ח דלמאן דלא בעיא מזבח‪ ,‬אינו מעכב גם כן אם‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫תחת לראשו‪ ,‬כי גם בזה לא היו נפסלים למזבח כיון דכבר הם‬ ‫נעשה מאבנים שנשתמש בהם הדיוט‪ ,‬וכי אמרי' בסוגיא התם‬ ‫מוקדשים ותו אינם נאסרים [ומעתה כבר לא בעינן כלל לפירוקא‬ ‫דגם בבמה יש פסול זה‪ ,‬היינו למאן דבעיא מזבח [וכ"כ בקרן‬ ‫קמא‪ ,‬דגם אם שימוש כמרזב מקרי שימוש לענין פסול שימוש הדיוט‪ ,‬תו אינו‬ ‫אורה (זבחים קטז‪ ):‬דלמאן דלא בעיא מזבח גם אינו מעכב שימוש הדיוט]‪.‬‬ ‫נאסר מאחר דכבר הם מוקדשים]‪.‬‬ ‫האבנים שהיו לו למרזב – לא מיקרי שימוש‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫אלא דאם היה בהם מעילה והיו יוצאים לחולין‪ ,‬תו היה‬ ‫צריך להקדישם שנית ושוב קדם שימוש ההדיוט להקדשם‬ ‫והנה רבינו כתב בזה שני ישובים‪ ,‬ושנה עליהם בכמה‬ ‫השני ופסול‪ ,‬אך כאן לא היה בהם מעילה‪ ,‬או משום דשימשו‬ ‫גונים‪ ,‬בפנקס על התורה (בפרשתן עמ' קלז‪ ,‬וקמב)‪ ,‬בדרשותיו (ח"ב‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫דף שעח‪ ,):‬ובתשובותיו (או"ח סימן מ)‪ .‬ראשית הביא דברי המדרש‬ ‫כעין מרזב ושלא כדרך הנאתן הוי [והאבן האחת באמת לא היתה‬ ‫קדושה וכנ"ל]‪ ,‬וגם אי נימא דמקרי מעילה‪ ,‬ומה שנשתמש‬ ‫(ילקו"ש רמז קיט‪ ,‬ומקורו מפדר"א פרק לה) דאותם אבנים היו ממזבח‬ ‫בהם יעקב היה משום פיקוח נפש מפני סכנת החיות [וכתי'‬ ‫שעקד עליו אברהם אבינו את יצחק בנו‪ ,‬ואשר הקריב עליו‬ ‫בעל הקול אריה זצ"ל (ב)‬ ‫בתרא דהמג"א שם]‪ ,‬ג"כ לא יצא לחולין‪ ,‬דהא במזיד אין ההקדש‬ ‫נח את קרבנותיו‪ .‬והקשה על זה המג"א בפירושו זית רענן על‬ ‫מתחלל‪ .‬וגם אי נימא דהיה שוגג ולא ידע שהם ממזבח של‬ ‫הילקוט (שם)‪ ,‬דא"כ איך ישן עליהם יעקב והא יש בהם מעילה‪.‬‬ ‫ראו גודל קדושת רבינו‬ ‫נח ואדם‪ ,‬מ"מ המזבח דינו ככלי שרת שאינו מתחלל לעולם‬ ‫וכתב המג"א‪ ,‬דהנה יעקב השים האבנים סביבות ראשו‬ ‫עוד שמעתי מזקיני מו״ר [בעל ה'קול‬ ‫(מעילה טז‪ ,):‬וא"כ שפיר נשאר ברשות הקדש ולא נאסר תו‬ ‫כעין מרזב שיגן עליו מפני החיות‪ .‬והנה בפסחים (כו‪ ).‬אמרי'‬ ‫אריה'] ז״ל‪ ,‬שהי׳ רגיל לכנוס קודם לימוד‬ ‫מחמת שימוש הדיוט‪.‬‬ ‫דרבי יוחנן בן זכאי היה יושב בצלו של היכל ודורש כל היום‪,‬‬ ‫השיעור לבית רבו [מרן החתם סופר זי"ע]‬ ‫ולא היה בזה מעילה‪ ,‬ומפרשי' התם הטעם משום דההיכל‬ ‫לחדר הספרים שלו והביט שם בספר ישועות‬ ‫איך הניח אברהם אבינו אבני מזבח מוקדשין לתקלה?‬ ‫'לתוכו עשוי'‪ ,‬ועל כן הנאה מצד אחר הו"ל הנאה שלא כדרך‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬שהי׳ אז ספר חדש שנדפס לא כביר‪,‬‬ ‫ובכלי חמדה בפרשתן תמה על דברי רבינו‪ ,‬דאיך יתכן‬ ‫וכתב המג"א דה"ה באותם אבנים שהיו עשויים לעל גביהם‪,‬‬ ‫וגם הביט בהמון כתבי החת״ס שהיו מונחים‬ ‫שנשארה המזבח בקדושתה‪ ,‬ואיך השאירו אדם ואברהם‬ ‫ששימשו מזבח‪ ,‬אין הנאה מצד אחר אסורה‪ ,‬דהוי דלא כדרך‬ ‫שם בחדר הספרים‪ ,‬התשובות והחידושים ולא‬ ‫מזבח זה לתקלה ברשות הרבים [וכן צ"ע גם על דברי הזית רענן]‪.‬‬ ‫מיחה לו‪ .‬פעם בא לפנים וראה כי החת״ס הי׳‬ ‫הנאתו [והביא עוד כעין זה ממגילה (כו‪ ):‬דסתמו את הפתח בארון קודש‬ ‫וז"ל‪" :‬אמנם לענ״ד יש לעיין בזה דאם היה בהם קדושת הגוף‬ ‫לחצוץ בפני הטומאה]‪.‬‬ ‫סותם אזניו באצבעותיו‪ ,‬ולא ידע מה הוא‪ ,‬עד‬ ‫והיו אסורין בהנאה איך הניח אברהם אע״ה מכשול להניח‬ ‫נאך?‬‫מאן ָ‬ ‫שהחת״ס שאל אותו בזה״ל‪ :‬קלינגלד ַ‬ ‫וכתב רבינו על פי דבריו דמאותו הטעם שאין אותה הנאה‬ ‫אז הבין שהחת״ס זי״ע מגודל קדושתו לא רצה‬ ‫אותם אבנים במקום הפקר שישתמשו בהם בני אדם והרי אנו‬ ‫אסורה משום מעילה‪ ,‬ג"כ אין באותה הנאה משום שימוש‬ ‫לשמוע קול הפעמון מבית תפלה שלהם ע״כ‬ ‫למידין בצפורי מצורע ובשעיר המשתלח דמותרין להדיוט‬ ‫הדיוט‪ ,‬דכיון שנשתמש בהם שלא כדרכם לא נאסרו מחמת כן‪.‬‬ ‫סתם אזניו‪ ,‬ואמר זקיני ראו גודל קדושת רבינו‪.‬‬ ‫בהנאה משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה‪ .‬וא״כ ה״נ מוכח‬ ‫מזה דאברהם הניחם במקום הפקר ולא חש שיבואו בני אדם‬ ‫כיון שברובו של האבן לא השתמש לצורך הדיוט אינו נאסר‬ ‫נכדו בעל לחם שלמה משאמלויא זצ"ל‪ ,‬הסכמה לזכרון למשה‬ ‫וישתמשו באותן אבנים דלא נאסרו בהנאה ובפרט לפימ״ש‬ ‫מחמת שבמיעוט כן השתמש‬ ‫התפשטות הגשמיות בתפילת שמונה עשרה של מנחה‬ ‫האחרונים דגם ב״נ מצווה באיסורי הנאה דהקדש‪ ,‬דהוי גזל‬ ‫אמנם רבינו הוסיף לפלפל בדרך זה‪ ,‬דהנה האבנים‬ ‫פעם א׳ ראה [הקול אריה זצ"ל] את מרן‬ ‫גבוה וב״נ מוזהר על הגזל‪ .‬א״כ נראה מזה דלא הקדישו האבנים‬ ‫שלמראשותיו נחלקו לשנים‪ ,‬דאבן אחת השים תחת ראשו‬ ‫החת״ס שהתפלל שמ״ע של מנחה אצל‬ ‫כלל שיהי׳ קדושתן קיימת לעולם"‪.‬‬ ‫ממש לישון עליה‪ ,‬ושאר האבנים סיבב סביב משכבו כעין‬ ‫הכותל ועמד כאבן דומם מבלי התנועע בשום‬ ‫ומחמת כן כתב הכלי חמדה ליישב תמיהת הטור באופ"א‪,‬‬ ‫מרזב להגין עליו מפני החיות‪ .‬ועל זה אמרי' בגמ' (חולין צא‪):‬‬ ‫אבר ושפתיו מרחשין‪ ,‬ופניו בוערים כלפיד‬ ‫עפי"ד המדרש דשמן זה שיצק יעקב‪ ,‬היה שמן המשחה‪,‬‬ ‫דכל אבן ואבן אמרה עלי יניח צדיק את ראשו‪ ,‬וחזר הקב"ה‬ ‫אש‪ ,‬ונשתנה צורתו מזמן לזמן‪ ,‬עד שרצה‬ ‫והביא מדברי הילקוט שמעוני (שמואל אות קכז) דמלך שנתמנה‬ ‫ואיחדם לאבן אחת [וכ"כ המהרש"ל בחיבורו יריעות שלמה על הרא"מ‪,‬‬ ‫זקנינו [הקול אריה] לשאוג בקול אוי ואבוי‪ ,‬כי‬ ‫על ישראל‪ ,‬אם היה קצר קומה‪ ,‬כיון שנמשח בשמן המשחה‬ ‫דאבן אחת היתה מראשותיו והשאר עשאן מרזב‪ ,‬ובאותה אחת נתקנאו‬ ‫דימה כי ח״ו פרחה נשמתו‪.‬‬ ‫נעשה ארוך‪ .‬והיינו דשמן המשחה היה בו כח אלוקי‪ ,‬לשנות‬ ‫כולם]‪.‬‬ ‫כך הי׳ דרכו של מרן החת״ס בתפלתו‬ ‫דבר הנמשח לבריה חדשה ע"ש שהאריך בזה (וע"ע שו"ת בן פורת‬ ‫ומעתה לכאורה יש לתמוה‪ ,‬דהרי אותה אבן שהיתה‬ ‫הקדושה להיות דבוק בהבורא ית״ש‪,‬‬ ‫להגר"י ענגיל סי' ב אות ה)‪.‬‬ ‫מראשתו הרי ליכא לתרץ בה שהיה השימוש בה שלא כדרך‪,‬‬ ‫ולזאת שחק מרן זקנינו מאחד שעשה כך‬ ‫ועמד בתפלה בלי תנועת אברים‪ ,‬כי אם‬ ‫ומעתה כתב דמתחילה רצה יעקב לעשות מן האבנים רק‬ ‫דהא בזה הוי שימוש כדרכה‪ .‬וכתב רבינו בדרשותיו ליישב‪:‬‬ ‫הי׳ מתפללים בדביקות וכלות הנפש כמו‬ ‫מצבה ולא מזבח ממש‪ ,‬ובמצבה אין פסול שימוש הדיוט [וכן מטין‬ ‫"ולא נפסל האבן הגדול הזה אעפ״י ששכב על אחת מקצוותיו‬ ‫החת״ס הי׳ רשאים לעשות כמוהו‪ ,‬אולם אין‬ ‫בשם הגר"ח והגרי"ז על קושיית הטור]‪ .‬אך אחר שאיקלע לידו בנס שמן‬ ‫כי על רובו של אבן לא השתמש"‪ .‬והיינו כיון דנתאחדו האבנים‬ ‫אנו במדריגה זו‪ ,‬צריכי׳ להתנועע בדרך כל‬ ‫המשחה ומשחו בהם‪ ,‬מיד אמר והאבן הזאת אשר שמתיו מצבה‪,‬‬ ‫כולם לאבן גדולה‪ ,‬וברוב האבן לא היתה השימוש כדרך‪ ,‬ורק‬ ‫עצמותיו תאמרנה‪.‬‬ ‫מעתה יהיה בית אלוקים ממש דראוי למזבח‪ ,‬דכיון דנעשה‬ ‫בזה המקצת היה כדרך לא נאסר כללות האבן מחמת כן [וזהו‬ ‫זכרון למשה עמ' קסז ממכתב נכדו הגאון רבי חיים צוקער זצ"ל‬ ‫כבריה חדשה‪ ,‬כלא נשתמשו בו מעולם דמי‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫בנוגע לפסול מזבח דלהבא מחמת שימוש הדיוט‪ ,‬אך על תמיהת המג"א‬ ‫ב‬ ‫תולדותיו‬ ‫מאטערסדארף (ח)‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫זי"ע‪ ,‬אשר היא מיוחדת בהיותה התשובה היחידה בתשובתיו אשר נשלחה לאשה (ונדפס‬ ‫חורבן בית רבינו שבמאטערסדארף [לסיום קורות הבית שרשמנו בפרק העבר]‬ ‫בשו"ת יו"ד סי' קסו)‪ .‬ובראש התשובה מציין "שאלה אשה חכמה אחת"‪ .‬ומוסיף "מכותלי‬ ‫בשנות המלחמה האיומה החריבו הרשעים את כל רחובות היהודים בית אחר בית‪,‬‬ ‫כתב השואלת נראה כי היא אשת חבר ורוח חן בעלה הוצק בפיה‪ ,‬ולהיות כי באה השאלה‬ ‫ובית הכנסת הקדושה עתיקת היומין‪ ,‬ובית מדרשו של רבי‪ ,‬ובית רבינו שבבבל‪ ,‬הכל‬ ‫מאוד סתומה ע"כ הוצרכתי להאריך קצת ולבאר כל חלקי הסותר‪ ,‬הגם שהדברים פשוטים‬ ‫חרב ונחרב עד היסוד בה‪.‬‬ ‫מבוארים בפוסקי' ראשונים ואחרונים"‪ .‬ורבינו מאריך לבאר את שיטות הראשונים‬ ‫והפוסקים בנידון זה‪ ,‬ויש מקום לדון אם האריך בזה כי חישב ששאלה בשליחות בעלה‬ ‫הג"מ רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל אב"ד מאטערסדארף‪ ,‬אשר ישב על מקום אבותיו‬ ‫כפי שרמז בהקדמתו‪ ,‬או דבאמת האריך כן אף לאשה‪.‬‬ ‫במט"ד טרם השואה האיומה‪ ,‬חזר לבקר במקום לאחר כמה שנים [בשנת תשי"ט]‪,‬‬ ‫ובחזרתו משם שופך את רגשותיו על מקום הקדוש הזה אשר היה לחורבן ולביזה‪.‬‬ ‫בקיאות רבינו בחכמת הניתוח‬ ‫ואלו דבריו (בפתיחת 'שם משמואל' לחתן סופר ‪ -‬סדר עבודת היום)‪..." :‬להתאפק לא אוכל‬ ‫ביום כ"ו ניסן תקס"ג כותב רבינו אל רעו הגדול הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל‪ ,‬אודות‬ ‫על החורבן הנורא שהתחולל לנגד עינינו בעוה״ר בזמן האחרון‪ ,‬ונתקיים בי בעוה״ר‬ ‫עובדא בברית מילה שאירע במאטערסדארף‪ ,‬ובה מגלה מעט אודות בקיאותו אף‬ ‫תשובת ירמי׳ למלך "למה נפלו פניך‪ ,‬איך לא יפלו פני בראותי עיר קברות אבותי‬ ‫בחכמת הניתוח [וראה בחוט המשולש (עמ' פח) שהעיד‪" :‬גם היה בקיא בחכמת הניתוח"]‪ .‬וישנם‬ ‫חריבה‪ .‬כי כה אירע לנו בשובינו מארץ הקודש והיינו בעיר פרעשבורג‪."...‬‬ ‫דברים נפלאים בתשובה זו ובה מפליג רבינו את כוחו של הגאון הנודע ביהודה ורבי‬ ‫"וכה מצאתי עיר מולדתי ק״ק מט״ד חרבה ושממה מאין יושב שם מאחבנ״י‪ ,‬נשמו‬ ‫דוד דייטש וכותב שאילו היו גוזרים דבר היה מקויים על הולד הנולד ע"ש באריכות‪.‬‬ ‫בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה תורה ויראת‬ ‫וז"ל (שו"ת ח"ו ליקוטים סימן סד)‪" :‬עובדא הכי הוה ה"ה תלמידי הותיק מו"ה דוד אייבניץ‬ ‫שמים‪ .‬בית הכנסת אשר שם שפכו שיח ארזי לבנון אדירי התורה רשכבה״ג מרן‬ ‫נ"י נולד לו בן זכר ביום תענית אסתר‪ ,‬ולהיות נראה חלוש קצת באיברים לא חשו‬ ‫החתם סופר וק״ז החתן סופר‪ ,‬חרב ואין זכר לו בעוה״ר‪ ,‬אוי לנו בראותינו בית המדרש‬ ‫למולו בזמנו ונתאחר הדבר כמו שבוע אחר זמנו וכשנתחזק אז באיבריו שהרגשו‬ ‫חרב עד היסוד אשר שם שאבו תורה ויראת שמים למאות ולאלפים תלמידים מבאר‬ ‫שהוא ראוי למול הלכו המוהלים לבודקו כנהוג ‪ . . .‬ונאספו אליו מוהלים המומחי'‬ ‫מים חיים של אבוה״ק מגיני עולם‪ ,‬ודרכי ציון אבילות בקהלתנו‪ ,‬רק אדמתה קודש‬ ‫המצויי' וגם רופא אומן ישראלי שבכאן וגם הוא מוהל וכולם שפטו למוהלו כי לא‬ ‫נשאר אשר שם צפונים עצמות הקדושות והתפללנו שם בדברי ירמי׳ הנביא עצמות‬ ‫יזיק לו המילה כלל ושלפי דעתם ‪ . . .‬וגם אני הייתי באותו מעמד‪ ,‬ומ"מ אמרתי כיון‬ ‫חביבות עד מתי אתם שוכבים בקבר ורואות בצרת בניכם‪"...‬‬ ‫שכבר עבר זמן המילה לא נמהר עד נשאל פי מומחה אחר היותר מפורסם ונשמע‬ ‫"בידים רועדות אני כותב שורות אלו איך ירדו פלאים קהלות אלו אשר שם זרחה‬ ‫מה בפיו גם הוא שלא יבוא היזק ח"ו עדי המילה וכן עשו‪ ,‬והביאו מעיר סמוכה רופא‬ ‫שמשם של מאורי עולם אלו ה״ה ק״ז החתם סופר ורעק״א אשר האירו כל הגולה‬ ‫אינו נימול לכאן וגם שם הייתי ודברתי עמו והצעתי לפניו כל חלקי הסותר האפשרי‬ ‫בתורתם וצדקתם וקדושתם‪ ,‬וכעת חושך ענן וערפל שם בעוה״ר ערו ערו עד היסוד‬ ‫להסתפק לפי ידיעתי קצת ברפואות וניתוח‪ ,‬ומ"מ לא זז הרופא המומחה מכל דבריהם‬ ‫בה ‪" ...‬‬ ‫הנ"ל ואמר למולו תחילה ‪ . . .‬וכן נעשה מעשה ע"פ הרופאי' והמוהלי' וע"פ הסכמתי‬ ‫ונימול בעי"ט הראשון של פסח העבר‪"...‬‬ ‫התשובה היחידה בשו"ת חת"ס שנשלח לאשה!‬ ‫וראה בספר 'קרית סופרים' [להג"מ יצחק נחמן שטראה שליט"א שקיבץ בה מן החדש את פסקיהם‬ ‫כאמור בפרקים הקודמים‪ ,‬הרי במאטערסדארף התחילה נביעת תשובותיו הק' של‬ ‫ותקנותיהם של מרן זי"ע וזרעו אחריו ברבנות מאטערסדארף]‪ ,‬שמביא את שמו של הרופא האומן‬ ‫רבינו להאיר לארץ ולדרים ביתר שאת‪ ,‬כשנעשה משיב לדורות‪ ,‬בשאלות שהחלו‬ ‫המומחה שבק"ק מט"ד – שמזכירו רבינו‪ ,‬ה"ה הרופא הר' יעקב בן הר' דוד פלענק ז"ל‪.‬‬ ‫לשחר את פתחו תמידין כסדרן‪ .‬בפרק זה נתחיל להעתיק כמה פירורים מתוך תשובותיו‬ ‫ומביא שם מפנקס המילה שלו שרשם את המילה הנזכרת‪" :‬יום ד׳ ערב פסח מלתי ‪-‬‬ ‫ופסקיו שהורה בשנותיו שם‪.‬‬ ‫תקס״ג ‪ -‬הילד ‪ ...‬בן מו״ה דוד אייבניץ‪ ,‬יגדל לתורה ולחופה ולמ״ט אמן"‪.‬‬ ‫בשלהי שנתו הראשונה במאטערסדארף‪ ,‬ביום ט״ו אלול תקנ״ט‪ ,‬ישנה תשובה מרבינו‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫צוואת קדשו של מרן זיע"א (א)‬ ‫ביאור השם 'לוז' לירושלים‬ ‫העתים‪ ,‬בשנת תרכ"ה‪ ,‬חיבר הגרע"י‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬ט"ו בכסלו‬ ‫חיבור מקיף בשם "לב העברי" המבאר‬ ‫ט"ו כסלו שנת תקצ"ז‪ ,‬ערך מרן‬ ‫רק אחר שייטהרו ישראל מהגלות יהיה נאה להם חברת האומות‪ ,‬ואז ילכו העמים לאורם · לוז מרמז‬ ‫את הנושאים המוזכרים בצוואה (בספר‬ ‫החתם סופר זי"ע את‬ ‫תקצ"ז‬ ‫לעתיד שיהיו ישראל ללא קליפה כלוז שהוא האגוז הקטן שכולו מאכל בלי קליפה בין חלק לחלק‬ ‫"אלף כתב"‪ ,‬אות שס"ט‪ ,‬מסופר כי קודם שהדפיס‬ ‫צוואתו הקדושה‪ .‬הצוואה נכתבה לבני‬ ‫הגרע"י את ספרו הנ"ל‪ ,‬התבודד על קברו של מרן‬ ‫ביתו‪ ,‬אך כבר בהלווייתו של מרן זי"ע‪,‬‬ ‫אּולם לּוז ֵׁשם ָה ִעיר ָל ִראׁשֹנָ ה (בראשית כח‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫וַ ּיִ ְק ָרא ֶאת ֵׁשם ַה ָּמקֹום ַההּוא ֵּבית ֵאל וְ ָ‬ ‫החת"ס מבוקר עד ערב והתפלל שם כל היום כולו)‪.‬‬ ‫נפתח לה שער לכל ישראל‪ ,‬כאשר‬ ‫ולדעת חז"ל היינו ירושלים (ראה רש"י ורמב"ן לעיל פסוק י"ז)‪ ,‬והנה לא שמענו מעולם שהיה‬ ‫הגאון רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל‪ ,‬ראב"ד‬ ‫שמה לוז בשום זמן‪ .‬והנה אמרו חז"ל (פסחים פח‪ ).‬על פסוק בישעי' (ב‪ ,‬ג) לכו ונעלה בית‬ ‫אף שהחתם סופר כתב את צוואתו לבני‬ ‫פרעשבורג‪ ,‬עמד לפני אלפי המלווים‬ ‫אלקי יעקב‪ ,‬לא כאברהם שקראו הר‪ ,‬ולא כיצחק שקראו שדה‪ ,‬אלא כיעקב שקראו בית‪.‬‬ ‫ביתו וצאצאיו אחריו‪ ,‬קיבלו אותה בני‬ ‫והקריאה באוזניהם‪ ,‬ואף תרגמה ללשון‬ ‫נמצא זה השם רומז שהוא בית קיבוץ אשר עליו יתקבצו כל האומות‪ ,‬ואליו גוים ידרושו‬ ‫דורו עליהם כצוואה המחייבת את הדור‬ ‫אשכנז למען יבינו כולם את תוכנו‪.‬‬ ‫לאמור יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו (ישעי' שם)‪ ,‬וזהו לזמן המקווה לעתיד לבא במהרה‪.‬‬ ‫כולו‪ ,‬ומאז נתקדשה צוואה זו גם לדורות‪.‬‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל‬ ‫מאז ועתה עתה הפכה הצוואה הקדושה‬ ‫ואמנם אומר כי התערובות של אומות העולם לא טוב לנו ויתערבו בגוים וילמדו‬ ‫אב"ד שמלויא כותב (בהסכמה לספר זכרון‬ ‫לנחלת הכלל‪ ,‬ואף נדפסה פעמים רבות‬ ‫מעשיהם‪ ,‬ואין חבורתם נאה לנו‪ ,‬אך בתחלה יתפרדו כל פועלי און (תהלים צב‪ ,‬י)‪ ,‬וישארו‬ ‫למשה)‪" :‬ומחויבים אנחנו להתנהג בדרך‬ ‫(עוד תוך שלושים להסתלקותו נתרגמה הצוואה‬ ‫ישראל עם לבדד לא יבוא בם ערל וטמא‪ ,‬ואחר שיתקדשו ויטהרו מזוהמת חלאת‬ ‫ישראל סבא נשינו ובנינו ובנותינו‬ ‫לשפה הגרמנית המדוברת באותו מחוז‪ ,‬והופצה‬ ‫תערובות הגלות‪ ,‬אז אחר כך ילכו עמים לאורם‪ ,‬אבל טרם זה אין חבורתם נאה‪.‬‬ ‫כאשר צוה משה רבינו זי"ע בצוואתו‬ ‫בעותקים רבים‪ ,‬ראה קו' 'המעין' ט' עמו' ‪.)83‬‬ ‫והנה בזוהר (ח"ב טו‪ ):‬אמרו אל גנת אגוז (שה"ש ו‪ ,‬יא) היינו ישראל בגלות נמשלו לאגוז‪,‬‬ ‫הקדושה"‪ .‬גם נכד רבינו בעל התעוררות‬ ‫ראשון המדפיסים לכלל ציבור יראי‬ ‫המאכל שבתוכו נחלק לארבעה חלקים‪ ,‬וקליפה מפרדת בין חלק לחלק‪ ,‬וכן בגלות‬ ‫ה' היה הגרע"י שלעזינגער זצ"ל (נימול‬ ‫תשובה זצ"ל (הסכמה לספר זכרון למשה) כתב‬ ‫על ברכי מרן החת"ס‪ ,‬ומגדולי תלמידי מרן‬ ‫נתפזרו לארבעה כנפות הארץ והאומות מפרידים ביניהם‪ ,‬ואמנם לוז הוא האגוז הקטן‬ ‫"תועלת גדולה היא לכל ההוגה בה לקרב‬ ‫שכולו מאכל בלי הפרד קליפה בין חלק לחלק‪ ,‬וכן כתב מעשי ה' (פרק ל"א)‪ .‬וכלפי שראה‬ ‫הכתב סופר)‪ ,‬כשהוא מצרף לה תרגום‬ ‫הלבבות לאבינו שבשמים"‪.‬‬ ‫לשפה המדוברת אז במקומו‪ ,‬והוסיף לו‬ ‫יעקב ופרצת ימה וקדמה וגו' שהוא הפיזור בד' רוחות השמים ונברכו בך משפחות‬ ‫האדמה‪ ,‬אמר בהקיצו משנתו שזה יהיה בית אלקים ששם יתקבצו כל האומות לעבוד את‬ ‫בשבוע הבא נצטט מקצת מתוך שורותיה‬ ‫קונטרס בשם "נער עברי"‪ ,‬ובו דברים‬ ‫ה'‪ ,‬אך לא מיד בתערובתם הראשונה שהיא כאגוז‪ ,‬דאם כן אדרבא יתערבו בגוים וילמדו‬ ‫של הצוואה‪ ,‬ונלקט מעט מן העובדות‬ ‫נגד הלומדים חכמות חיצוניות אשר הוא‬ ‫מעשיהם‪ ,‬אלא התפלל שלראשונה טרם יהיה בית אלקים ובית תפלה לכל העמים‪ ,‬טרם‬ ‫שסביבה‪.‬‬ ‫הפותחת את הצוואה הקדושה‪ .‬ברבות‬ ‫כל זה יהיה שם העיר לוז‪ ,‬כולו מאכל בלי הפסק קליפה‪ ,‬שיהיו כל ישראל שוכנים בדד‬ ‫בטח ויהיו קדושים לאלהיהם‪ ,‬ושוב אחר כך יהיה בית אלקים להתקבץ שמה מכל העמים‬ ‫לעבדו שפה ברורה יחד‪.‬‬ ‫יא כסלו תקכ"ג | רבי יעקב יצחק (ב"ר יקותיאל זלמן) הלוי לנדא ‪ -‬דוקלא | אב"ד פרעשבורג ושם מנו"כ‬ ‫(דרשות דף שע"ט)‬ ‫טו כסלו תרס"ז | רבי שמחה בונם (ב"ר אברהם שמואל בנימין) סופר | בעל שבט סופר‪ ,‬אב"ד פרעשבורג ושם מנו"כ‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫מרובה מידה טובה‬ ‫מצות מילה (ד)‬ ‫וקיימים בלי פגע ונגע?! האומנם לית דין ולית דיין?!‬ ‫'יש לך מושג מי הוא האיש הנמצא כבר שעה ארוכה‬ ‫היעלה על הדעת שהם לא יענשו משמים על רוע‬ ‫בקודש פנימה?'‬ ‫שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל‪ ,‬ומי כשר למול · סנדק‬ ‫מעשיהם?!‪."--‬‬ ‫· מעשה המילה‪ ,‬מציצה‪ ,‬ופריעה · מעלת וסגולת מצות מילה · ברכות ותפילות‬ ‫תמהו ושאלו זה אל זה כל התלמידים ובני הבית‬ ‫המילה · מקום המילה · קריאת השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי‬ ‫כשמוע רבינו את תלונתי‪ ,‬ענה לי דברים בוערים כגחלי‬ ‫היושבים והעומדים בסמיכות לחדר קדשו של רבינו‬ ‫למילה · ערל קודם שנימול‪ ,‬ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת‬ ‫אש‪" :‬אל תדאג בני! אל ירך לבבך ואל יפלו פניך‪ ,‬כי‬ ‫החתם סופר זי"ע‪ .‬איש מהם לא הכיר את האורח הזר‪,‬‬ ‫אמנם עתה לפי שעה נראה כי לקתה מידת הדין וכי‬ ‫ולאף אחד לא היתה תשובה על השאלה מה זכה איש‬ ‫אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל‪ ,‬אבל עוד חזון‬ ‫זה להיות סגור בחדר אחד עם רבן של ישראל זמן רב‬ ‫סנדק‬ ‫למועד‪ ,‬עוד יבואו ימים אשר כל האנשים המתנגדים‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫חשיבות הסנדק‬ ‫הללו‪ ,‬כולם יבואו וידפקו על פתחך כעניים ודלים‪,‬‬ ‫‪' -‬ראיתי אותו בכניסתו' נזכר אחד הנוכחים 'הוא היה‬ ‫שכר הסנדק גדול משכר המוהל‪ ,‬שהמוהל יש בו רק חדא‪,‬‬ ‫אביונים וחסרי כל‪ ,‬והמה יתחננו לפניך על נפשם‬ ‫לבוש בגדים קרועים‪ ,‬חזותו העידה עליו כי איש עני‬ ‫מצות המילה‪ ,‬אבל הסנדק יש בו תרתי‪ ,‬חדא שהוא כמזבח‪,‬‬ ‫ויבקשו את טובתך!‪"---‬‬ ‫הוא המחזר בעיירות לקבץ נדבות'‪.‬‬ ‫ועוד שהוא כמקריב‪ ,‬שהרי הוא נטפל להמוהל במצוותו‬ ‫אכן כך היה! דבר אחד מדבריו של מורי ורבי אחור לא‬ ‫'הצצתי מקודם לתוך החדר' גילה אחד מבני הבית‬ ‫(שו"ת או"ח סי' קנ"ט ד"ה ונקל)‪.‬‬ ‫ישוב ריקם! וכאשר פתר כן היה! כל אותם מתנגדים‬ ‫'וראיתי שרבינו העניק לו נדבה הגונה‪ ,‬ואף כתב לו‬ ‫כולם ירדו מנכסיהם ופקדו אותם צרות שונות ל"ע‪,‬‬ ‫מוהל וסנדק יחד‬ ‫ובמשך השנים באו כולם אלי לבקש רחמים כעני בפתח‬ ‫מכתב שהיה נראה כמכתב המלצה‪ ,‬והנה הוא עדיין‬ ‫פעמים שימש רבינו כמוהל וסנדק גם יחד (כן מצינו פעמים רבות‬ ‫בלב קרוע ומורתח! אמנם כאבתי איתם את כאבם‪,‬‬ ‫סגור בחדר שעה ממושכת‪ ,‬פלא והפלא‪'...‬‬ ‫בפנקס המוהל של מרן‪ ,‬ודוגמאות לזה הביא בספר 'פנקס המוהל' עמו' לג‪,‬‬ ‫וקיבלתי את כולם בסבר פנים יפות והשתדלתי להיטיב‬ ‫‪' -‬ואולי הוא אחד מצדיקים נסתרים שבדור?'‬ ‫וע"ש שכן מצינו פעמים רבות שהיה סנדק עם חתוך‪ ,‬אבל סנדק עם פריעה‬ ‫להם‪ ,‬ולא זכרתי להם את הרעה אשר עשו לרבי‪.‬‬ ‫‪'' -‬או שמא הוא אליהו הנביא?'‬ ‫לא מצינו‪ .‬וע"ש בבירורים בסוה"ס סי' ג' אם מרן היה מברך מעומד על‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫המילה כאשר היה מוהל וסנדק יחד‪ ,‬ומ"מ לא חש למש"כ הפרמ"ג או"ח‬ ‫סי' תקפ"ה מ"ז סק"א שלא להיות סנדק ומוהל יחד מפני שלא יוכל לברך‬ ‫עודם מתלחשים ביניהם ומעלים במצודתם השערות התלמידים עמדו משתוממים ומתפעלים בשמעם את‬ ‫מעומד‪ ,‬וע"ע שו"ת שערי צדק יו"ד סי' קע"ד‪ ,‬ושו"ת מנחת אלעזר ח"א סי'‬ ‫שונות‪ ,‬והנה הס הושלך בחדר‪ .‬דלת חדרו של רבינו טהרת מידותיו של רבינו‪ ,‬אשר למרות שנפשו היתה‬ ‫מ"ח משכב"ז‪ .‬ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ס"ד‪ ,‬שביאר אמאי ליכא משום‬ ‫החתם סופר נפתחה‪ .‬הכל נעמדו בדומיה וביראת כבוד‪ ,‬קשורה בנפשו של רבו הקדוש‪ ,‬בכל זאת לא רק שלא‬ ‫מצות חבילות)‪ ,‬ופעמים היה מרן זי"ע רק הסנדק‪ ,‬כאשר מוהל‬ ‫מביטים אחרי משה איש האלקים יוצא מחדרו יחד עם הרע להם למבקשי רעת רבו‪ ,‬אלא אף השיב טובה תחת‬ ‫אחר עשה החתוך והפריעה (כן מצינו כמ"פ ברישומי מוהלים אחרים‬ ‫רעה‪ ,‬ועתה בראותו את צרתם ומכאובם‬ ‫העני האורח‪...‬‬ ‫שציינו בפנקסיהם שהם מלו ומרן זי"ע היה הסנדק‪ ,‬ראה פנקס המוהל‬ ‫היטיב להם ככל יכולתו‪ ,‬כמצוות התורה‬ ‫בירורים שם שהביא דוגמאות לזה‪ ,‬וציין גם שהחת"ס עצמו בספר הזכרון‬ ‫'לא תקום ולא תטור'‪ ,‬וכדבר הכתוב‬ ‫הארוך‬ ‫הביקור‬ ‫על‬ ‫והפליאה‬ ‫התמיהה‬ ‫עמו' מ"ד רשם שהיה סדנק ביערגען בשנת תקס"ט)‪.‬‬ ‫'בנפל אויבך אל תשמח'‪.‬‬ ‫עמדה באוויר‪ ,‬ולא היה צורך לבטא‬ ‫זאת בשפתיים‪ ,‬כאשר כאן נשמע קולו‬ ‫אותו סנדק אצל ב' בניו‪ ,‬והדין ברב העיר‬ ‫ורבינו המשיך וסיפר‪:‬‬ ‫בקודש של רבינו פונה אל כל העומדים‬ ‫אף שמוהל אין שום קפידא של ימול ב' פעמים אצל בניו‪,‬‬ ‫'אולם ימים רבים תמהתי בליבי‪ ,‬כאשר‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ורק בסנדק הקפידו שלא יהיה סנדק ב' פעמים (שו"ת או"ח‬ ‫זכרתי היטב שעוד נשאר איש אחד‬ ‫'כי יפלא ממכם הדבר‪ ,‬מה ראיתי על‬ ‫סי' קנ"ח)‪ .‬ומכל מקום הרב או הראב"ד יכול ליתן להם כמה‬ ‫מאותם מתנגדים ומתנכלים‪ ,‬שעדיין‬ ‫ככה לצאת מגדרי ולשנות את טעמי‬ ‫פעמים‪ ,‬דאף דהוי כקטורת דמצריכין כהנים חדשים‪ ,‬מ"מ‬ ‫לא הגיע אלי להתחנן על נפשו‪ .‬ולא ח"ו‬ ‫להתעכב זמן רב כל כך עם האיש העני‬ ‫הכהן גדול היה מקטיר חלק בראש וחוזר ומקטיר‪ ,‬והרב‬ ‫לשם נקמה הצטערתי מדוע הוא לא בא‬ ‫הזה‪ ,‬הנה אגלה לכם סודו של דבר‪:‬‬ ‫בעירו ככהן גדול לענין זה (שם‪ ,‬ובזה דחה מה שהביא הנוב"י יו"ד‬ ‫אלי‪ ,‬אדרבה מצטער אני בצרתם‪ ,‬אלא‬ ‫דעו לכם‪ ,‬כי כבר שנים רבות וארוכות‪,‬‬ ‫מהדו"ק סי' פ"ו ראיה שמותר לכבד אותו אדם ב"פ‪ ,‬מהא דמנהג הרבה‬ ‫פליאה היתה לי על כך שלא יתכן שלא‬ ‫עוד מימי נעורי‪ ,‬אני מצטער בלבי מתי‬ ‫מקומות לכבד תמיד הרב אף שכבר היה סנדק)‪.‬‬ ‫מצבת קברו של הגה''ק רבי נתן אדלער זי''ע יתקיימו בשלימות דברי מורי ורבי אשר‬ ‫יבוא לידי איש זה‪ ,‬והנה היום הוא הגיע‬ ‫שפתי כהן צדיק ברור מללו‪ ,‬והוא אמר‬ ‫הנ"ל באב אצל בניו‬ ‫לכאן!'‪.‬‬ ‫וראיתי נוהגין שגם האב אינו סנדק יותר מפעם אחת אצל‬ ‫שכולם יבואו אלי‪ ,‬בלי שום יוצא מן הכלל‪."...‬‬ ‫הדברים רק הוסיפו תוספת השתוממות נשגבה על פני‬ ‫בניו‪ ,‬ויש לתמוה על זה (שו"ת או"ח סי' קנ"ח‪ ,‬ובאמת גם היעב"ץ‬ ‫כל הנוכחים‪ ,‬שלא הצליחו לרדת לסוף דעת קדשו של 'שנים רבות אני נושא בלבי פליאה זו‪ ,‬והנה עתה היום‬ ‫רבם‪ ,‬מדוע המתין שנים רבות לביקור זה? ומה טיבו הזה‪ ,‬בשנת תק"פ‪ ,‬נכנס ובא אלי אדם זה‪ ,‬אשר ראיתם‬ ‫במגדל עז נחל ט' כתב דודאי יכול האב להיות סנדק כמה פעמים אצל בניו)‪.‬‬ ‫של עני ואביון זה אשר רבינו ממתין עוד מימי נעוריו אותו עתה אצלי‪ ,‬אשר הוא‪-‬הוא המתנגד האחרון‬ ‫סנדק תוך ימי שבעה לאבלות‪ ,‬ותגלחת תוך שלושים‬ ‫ההוא‪ ,‬ועתה לעומק הכאב‪ ,‬פגעה גם בו יד מידת הדין‪,‬‬ ‫מי שהוא תוך ימי שבעה לאבילות רח"ל‪ ,‬מותר להיות סנדק‪,‬‬ ‫לא עלינו‪ ,‬כאשר נהפך עליו הגלגל והוא נפל לבירא‬ ‫להיפגש עמו?‪....‬‬ ‫*‬ ‫רק לא ילבש מנעלים (הגהו' השו"ע יו"ד סי' ש"צ סעי' ב'‪ .‬ואם מרן זי"ע‬ ‫עמיקתא של כל מיני דלות ועניות ואביונות‪ ,‬והגיע אלי‬ ‫יצא תוך ז' כדי למול אחרים‪ ,‬ראה מש"כ בספר פנקס המוהל עמו' קפ"ט)‪.‬‬ ‫כאן פתח רבינו החתם סופר את סיפורו הנורא באוזני לבקש על נפשו!‪'---‬‬ ‫ואף שהסנדק מסתפר לכבוד המילה‪ ,‬אם הוא תוך שלושים‬ ‫תלמידיו ‪ -‬ביניהם גם תלמידו הגאון רבי חיים יוסף 'ולמה אני מספר זאת לכם? – הפטיר רבינו החתם סופר‬ ‫של אבילות אסור להסתפר (שו"ת או"ח סי' קנ"ח ד"ה וכיון)‪.‬‬ ‫פאללאק זצ"ל‪ ,‬לימים אב"ד טרעביטש‪ ,‬שחקק הדברים באוזני תלמידיו ‪ -‬כאשר אותות צער וכאב על כאבו‬ ‫של אדם מישראל ניכרים היטב על פני קדשו ‪' -‬למען‬ ‫על הכתב למשמרת ‪ -‬וכה סיפר רבינו ה'חתם סופר'‪:‬‬ ‫סנדקאות מעשרת‬ ‫היה זה בשנות נעורי‪ ,‬כאשר זכיתי לקבל תורה מפי תלמדו ותדעו כמה גדולה ואזהרת חז"ל "הוי זהיר‬ ‫מה שאמרו שהסנדק הוא כמקטיר קטורת ומתעשר‪ ,‬לאו‬ ‫מורי ורבי‪ ,‬קדוש ה' אשר תחסרהו מעט מאלקים‪ ,‬בגחלתן של תלמידי חכמים‪ ,‬שנשיכתן נשיכת נחש‬ ‫דוקא סנדק‪ ,‬אלא כל העוסקים במצות המילה (שו"ת או"ח סי'‬ ‫הגה"ק רבינו נתן אדלער זי"ע‪ ,‬בימי מגוריו בעיר ועקיצתן עקיצת עקרב'‪ ,‬וכי הקב"ה יריב ריב צדיק‪ ,‬וכל‬ ‫קנ"ח וסי' קנ"ט)‪.‬‬ ‫בוסקוביץ אשר שבמדינת מעהרין (מורביה)‪ ,‬אשר כידוע המיצר לצדיק – גמולו ישולם לו גם כאן עלי ארץ‪.‬‬ ‫כיבוד סנדאות תמורת תרומה לדבר מצוה‬ ‫סבל כל ימיו מהתנגדויות שונות‪ ,‬וכשם שהיה בימי וכאן חידד רבינו את קולו‪ :‬ומזו רציתי ללמדכם‪ ,‬כי‬ ‫מצינו לאיזה פעם שרבינו מרן זי"ע הפציר וציוה לבעל ברית‬ ‫מגוריו בפרנקפורט הרי התנגדויות אלו המשיכו גם מרובה מידה טובה ‪ -‬שהשומע לצדיקים ונזהר בכבודם‬ ‫לתת את מצות הסנדקאות לאחד מקציני העיר‪ ,‬תמורת‬ ‫שם בבוסקוביץ‪ ,‬כאשר כמה מאנשי העיר אשר התנגדו של תלמידי חכמים וגדולי תורה‪ ,‬הקב"ה ישלם שכרו‬ ‫ששילש סכום גדול לטובת צדקה באשר הזמן היה נצרך‬ ‫לו ולדרכו‪ ,‬התנכלו לו והצרו את צעדיו בדרכים שונות הטוב בכפל כפליים‪ ,‬וישכון בטח שקט ושאנן! ואין ספק‬ ‫לזה (ראה בספר תולדות סופרים עמו' פ"א‪ ,‬שכך היה בבריתו של בעל‬ ‫כי כל מי שמסייע בידו של הצדיק והתלמיד חכם‪ ,‬ודאי‬ ‫ומשונות‪.‬‬ ‫המחנה חיים זצ"ל‪ ,‬מגדולי תלמידי החת"ס‪ ,‬אשר נימול ביום השבת שחל‬ ‫ואני‪ ,‬תלמידו הנאמן‪ ,‬בראותי את הרדיפות הללו‪ ,‬חם שכרו הטוב ישולם לו בכפל כפליים גם כאן בעולם הזה!‬ ‫בו יום הקדוש יוה"כ שנת תקפ"ב‪ .‬יצויין כי בפרעשבורג היה גם קיין "חברת‬ ‫(מקור‪ :‬חוט המשולש‪ ,‬עמוד לא בהערה; ועדות הגאון רבי חיים‬ ‫לבי בקרבי בהגיגי תבער אש לקנאת לכבודו‪ ,‬וניגשתי‬ ‫סנדקאות" אשר מי מהם שעלה בגורל קיבל מצות הסנדקאות והקופה‬ ‫יוסף פאלאק זצ"ל אב"ד טרעביטש‪ ,‬במאמרו הנדפס במכתב‪-‬‬ ‫אל מורי ורבי ואמרתי לפניו במר לבי‪' :‬הלא אדוני הוא‬ ‫שילמה הוצאות המילה והשלום זכר‪ ,‬והעולה בגורל גם בחר מי יהיה‬ ‫עת 'המבשר' שנדפס בחודש ניסן שנת תרכ"ב)‬ ‫איש אלקים‪ ,‬ואיך יתכן כזאת שאנשי ריבו כולם חיים‬ ‫המוהל‪ ,‬ראה כן בספר פנקס המוהל בירורים בסוה"ס סי' י"ב)‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫קוויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪605.615.7010 :‬‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫‪office@chasamsofer.info‬‬ ‫הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫לקבלת הגליון במייל הירשמו‪:‬‬ ‫‪D@chasamsofer.info‬‬ ‫ד‬