היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ויצא (2026-11-16)

גליון פ"ב · פרשת ויצא · י"א כסלו תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש מחשב עתה ,וכל התערובות ממחשבה שתתערב בו כשהצדיק עולה למעלה המלאכים מרגישים ירידה
במדרש רבה (סח ,יג) דרשי' כל הך קרא דריש פרשתן יהיה בטל ומבוטל ,לא יקבלו ה' ממני ולא יעשה רצוני
על עומק הגלות' ,ויצא יעקב מבאר שבע' ,כדכתיב במחשבה ההיא ,כי אם יקבל המצוה ההיא שאעשה אז וַ ּיֵצֵ א י ֲַעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ּיֵלֶ ְך ָח ָרנָ ה ,וכו' ,וַ ּי ֲַחל ֹם וְ ִה ֵ ּנה ֻס ָּלם
בתוכחת ירמיה (טו ,א) שלח מעל פני ויצאו' ,וילך חרנה', על מחשבתי של עתה. ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע ַה ּׁ ָש ָמי ְָמה וְ ִה ֵ ּנה ַמלְ ֲאכֵ י ֱאל ִֹקים ֻמ ָ ּצב ַא ְרצָ ה וְ ר ׁ
מלשון חרון אף וכדכתיב (איכה א) אשר הוגה ה' ביום ועל דרך זה נ"ל לפרש נדרו של יעקב אבינו ע"ה ,שלא עֹלִ ים וְ י ְֹר ִדים בּ וֹ (בראשית כח ,י,יב).
חרון אפו' ,ויקח מאבני המקום' ,לרמז עה"כ (איכה ד)
תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות ,וכך דריש שם נדר כלום ולא התחייב את עצמו בשום דבר ,אלא כך ונראה לי שנרמז בכאן גם מיתת הצדיק וסלוקו מהעולם
ואזיל כל הנך מקראי קדש. אמר ,אם יהיה אלקים עמדי ,והיה ה' לי לאלקים שיתיחד הזה ,שבסלוקו מהעולם הזה אותן בני אדם שבדורו הם
רבינו בפרשתן (חת"ס עמ' קלט) מבאר בזה יסוד גדול שמו עלי כפירוש רש"י (שם) ,ואם אז והאבן אשר שמתי סולם מוצבים ארצה ,וראשו של הצדיק מסתלק למעלה
במהותה וגדרה של גלויות ישראל לבין האומות .והוא מצבה יהיה בית אלקים אם אבנה בית ומזבח ומצבה לשם מגיע לרום שמים ,והנה מלאכי אלקים עולים עמו,
בהקדם דקדוק מה שחילק הכתוב ואמר 'אני ה׳ אלקי ה' ,ואם כל אשר תתן לי עשר אעשרנו -אם כה אעשה כדכתיב (ישעי' נ"ז ב') יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך
אברהם אביך ואלקי יצחק' (כח ,יב) ויש לדקדק מ״ט יהיה 'לך' ,פירוש לא לי לטובתי ולשום כונה אפילו כוונת נכוחו ,ושם בשמי שמים המה יורדים בו ,כלומר יש להם
חלקם לתרתי ולא אמר 'אנכי אלקי אברהם ויצחק עולם הבא ,אלא כולו שלך לעשות רצונך ,ונמצא כל נדרו
אבותיך'. למאלכים ירידה בראותם כי 'והנה ה' ניצב עליו' ,והם
של יעקב מוסב על תיבה אחת שבסוף הנדר הוא תיבת (דרשות דף שע"ג ע"ב) אינם נרשים ליכנס למחיצה זו.
ומבאר ,דבזה המראה שנגלה ליעקב אבינו ,נכלל 'לך' ,ונדר כזה הוא נדבה שמנדב מיד את מחשבתו לנדר
בזה ,דלא רק כשינהוג בהם הקב"ה במידתו של אברהם
אבינו שהוא מידת החסד ,יושפע כל העולם בזכותם.
(חת"ס פ' תצא ,עמוד פ"ח) שעתיד לעשות אחר זמן. כשהכיר יעקב שיש ה' במקום הזה ,נתבטל הוא
אלא אף אם יתעורר עליהם מידת הדין ,פחד יצחק, מהמציאות לגמרי כאילו אינו
ויצטרכו לילך בראש גולים ,עכ"ז יזהירו ויאירו אור טעם שרצה לבן להשיא את רחל ליעקב
לגויים ויושפע העולם לרגלם .וזהו ההבטחה 'והיה ָאכֵ ן י ֵׁש ה' ַ ּב ּ ָמקוֹ ם ַהזֶּה וְ ָאנֹכִ י ל ֹא י ָָד ְע ִּתי (כח ,טז).
זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ֹאמר לָ בָ ן טוֹ ב ִּת ִּתי א ָֹת ּה לָ ְך ִמ ִּת ִּתי א ָֹת ּה לְ ִא ׁיש ַא ֵחר (כט ,יט).
וַ ּי ֶ יש לפרש על פי מה שפירש הפלאה זצ"ל (פנים יפות כאן
ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך' ,דלמרות שיהיו
כעפר הארץ ,וכמאמרם (כמגילה טז' ).כשהם יורדים הגה"ק רבי הלל מקאלאמיא היה מביא לפרש בשם פסוק יא ד"ה עוד) על מאמר הלל (סוכה נג' ).אם אני כאן
יורדים עד לעפר' .עכ"ז יהיו בכלל הבטחה זו של ופרצת רבו מרן החת"ס ,מדוע רצה לבן להשיא בתו רחל הכל כאן' ,דאם האדם בעצמו כאילו אינו ,ויודע שהכל
ונברכו בך כל משפחות וגו'" .כי אין זו הבטחה גדולה דוקא ליעקב כאשר אמר "טוב תתי אותה לך מתתי לו מה' וכאילו אין לו מציאות ,אז לא יתבייש בפני
לכשיהיו עובדים את ה׳ לחוד ,אלא עיקר ההבטחה אם אותה לאיש אחר" ,ולכאורה תמוה על לבן שהיה שבע מלעיגין (כדאיתא ברמ"א בריש סימן א' בשו"ע או"ח) ,אבל אם
ח״ו לא יעשו רצונו של מקום ויהיו נידונים במדה״ד תועבות בלבו ,ולמה שפתיו ידברו דברי מישרים כאלו. יגבה לבו ויהיה בעיניו בעל מעלות ,אז צריך לראות
כעפר הארץ ,ואז ופרצת ימה וקדמה וגו׳ כי בארבע אלא היה מרן החת"ס מפרש ,דלבן ודאי היה מכיר ומבין
רוחות השמים פרשתי אתכם ,ואחז״ל (תענית ג ):כשם כל העולם מלא מעלות ,זה בזה וזה באחרת ואז אפשר
שא״א לעולם בלא רוחות כך א״א לעולם בלא ישראל". בטוב גדולת כח צדקת בתו רחל הכשרה בנשים ,שאף שיתבייש ,וזה כוונתו 'אם אני כאן' ויש לי מציאות' ,הכל
ומשל למה הדבר דומה ל"אבוקה גדולה אשר אם תתחתן עם רשע גמור ,תהפוך את לבו לצדיק גמור כאן' ,ואפשר לפחד או להתבייש ,אבל 'אם אני אין כאן',
ממקומה מאירה לכל סביבותיה .משא״כ כשהאבוקה ע"י רוב צדקותה ופעולתה ,וכן ידע לבן כי גם יעקב וכאילו אין לי מציאות ,והכל מה'' ,מי כאן' ,ודפח"ח ,וזה
אינה מאירה בטוב והיא עוממת והולכת ,על כרחך שכל ברוב צדקותו מי שתיפול בגורלו תתהפך לצדקת ,על כן כוונת יעקב כשראה ואמר אכן יש ה' במקום הזה ,אז
א׳ וא׳ יקח נר קטן מהאבוקה ההיא להאיר לו ,כי בהקבץ חשב אותו רשע לבן ברשעו ,כי טוב יינשאו יעקב ורחל נתבטל מן המציאות לגמרי ,והיינו 'ואנכי' לא ידעתי,
הנרות יחדיו שתהי׳ אבוקה א׳ במקומה לא יספיק להגיע זה לזה ולא יתרבו הצדיקים בעולם ,ולזה אמר טוב תתי שלא הכיר עצמו ובעיניו היה כאילו אינו( .תו"מ עמוד קט"ו)
אור לכל סביבותיה מפני כי עוממת והולכת היא ,ע״כ (זכרון למשה עמו' ק"ח) אותה לך מתתי אותה לאיש אחר.
תתפרד לנרות קטנים ליקח כל א׳ נר א׳ לראות בו".
בעת שמייחד מחשבתו ימסור מודעא לכל הזמנים
וכך היא גם מידת ישראל ,כשהם צדיקים ,הרי הם
יושבים במקומם בא״י ובזכותם ניזון כל העולם ,ואינם קיבלה שכר על שהרגישה בצער שפחתה האחרים שהכל מיוחד לשמו יתברך
צריכים לילך אצל האומות אלא ממקומם הם משפיעים
לד׳ רוחות העולם .אמנם "כי חטא ישראל ,ולא יספיקו ישי (ל ,יח).
נָ ַתן ֱאל ִֹקים ְׂשכָ ִרי ֲא ׁ ֶשר נָ ַת ִּתי ׁ ִש ְפ ָח ִתי לְ ִא ׁ ִ וַ ּיִדַּ ר י ֲַעקֹב נֶ ֶדר לֵ אמֹר ִאם י ְִהיֶה ֱאל ִֹקים ִע ּ ָמ ִדי ,וגו' ,וְ ָהיָה ה' לִ י
להשפיע לכל העולם ממקומם ,הוצרכו להתפזר אלה לאה קיבלה שכר מיוחד על שנתנה שפחתה ליעקב ,אך לֵ אל ִֹקים ,וְ ָה ֶאבֶ ן ַהזֹּאת ֲא ׁ ֶשר ַש ְֹמ ִּתי ַמ ֵ ּצבָ ה י ְִהיֶה ֵ ּבית ֱאל ִֹקים
מפה ואלה מפה לתת חיות לכל העולם להתקיים לא על עצם נתינת השפחה ליעקב ,אלא היה לה שכר וְ כֹל ֲא ׁ ֶשר ִּת ֶּתן לִ י ַע ֵשֹר ֲא ַע ְש ֶֹר ּנ ּו לָ ְך (כח ,כ-כב).
בשבילו ,והיינו דמסיים ופרצת ימה וקדמה וצפונה
ונגבה ,וטעם זה הפיזור ,ונברכו בך כל משפחות האדמה וזכות בזה שהרגישה בצערה של זלפה ,כי כשראתה באמת אי אפשר לאדם שיהיה כל מחשבותיו תמיד
ובזרעך .ואמר בכל זה הפיזור והנה אנכי עמך כי השכינה זלפה שבלהה נִ ְתנָ ה ליעקב והיא נשארה מבחוץ ,היה שוים בלא פניות ,אך העצה הוא שבשעה שיתלהב
עמנו בגלות הנקראת אנכ״י וע״ד ואנ״י בתוך הגולה לה מזה צער ,על כן ריחמה עליה לאה ונתנה גם אותה לבב אנוש לה' יתברך ,ומיחד אז כל מחשבתו לה'
(כתוס׳ סוכה מ״ה ,).ושמרתיך בכל אשר תלך כי ישמרנו בין ליעקב ,ועל זה 'נתן אלקים שכרי' וכו'. כאשר חפץ ה' ,באותה שעה ימסור מודעא שכל מעשי
שיני אריות וסוף דבר הכל נשמע והשיבותיך אל האדמה (תורת משה עמוד קכ"ד ,ועי' כן בפירוש הריב"א והחזקוני) עבודת ה' אשר אעשה היום תהיה על כוונה זו שאני
הזאת בב״א".
אמנם לעתיד לבא ,יהיה 'וירא אלקים את האור כי
טוב' "כשיתקנו הנרות המפוזרים הנ״ל את מעשיהם
ויחזרו ויאירו היטיב אז ויבדל אלקים בין האור ובין צלצלו: טעמו וראו כי טוב
החושך שלא ישמשו עוד בערבובי׳ בין חשכת
605-615-7010 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
קו היכל
או״ה כי ילכו גוים רבים לאורך ומלכים לנגה זרחך
כמבואר (ישעי׳ ס׳)" .וע"ש עוד. שמעו ותחי נפשכם!
א פריילעכן שבת
המערכת אר"י0733.454.678 :
אנגליה443330706617 :
לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
החתם סופר
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
וַ ּיִ ַּקח ֶאת ָה ֶא ֶבן ֲא ֶׁשר ָׂשם ְמ ַר ֲאׁש ָֹתיו
לחידודא היאך הותר ליעקב לעשות מצבה
מאבן שישן עליה?
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
וְ כֹל ֲא ֶׁשר ִּת ֶּתן ִלי ַע ֵּׂשר ֲא ַע ְּׂש ֶרּנּו ָלְך :ברמ"א הרי מה שנשתמש בה הדיוט פסול לגבוה ,ואיך עשה יעקב מזבח מאבני משכבו? · הוי שימוש שלא כדרך ולא פסיל · האבנים חפצו שיניח עליהם צדיק את
(יו"ד סימן רמט) כתב בשם מהרי"ל שאין לעשות ראשו – אף שעל ידי כך יפסלו למזבח! · אין אדם אוסר דבר שאינו שלו לענין פסול שימוש הדיוט
שום מצוה ממעות מעשר כגון נרות בהכ"נ,
ובש"ך שם הביא דיעות בזה .מה טעמו של עצמו מאיסור מעילה ,בזה לכאו' לא יונח דאיך לקחו יעקב כשהיא לבדה, האם גם בבמה יש דין 'נשתמש בה הדיוט'
ונצטרך לאוקמי דבאמת אבן אחת זו שהשים מראשותיו ,זו לא היתה ממזבח בפרשתן (כח ,יח) 'וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר
מהרי"ל בזה? של אברהם ,רק אותם שהיו סביבו].
שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן רלא שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה' .ורבינו
אלא דעדיין תמה רבינו בזה ,דהרי מתחילה לפני שאירע במקומות רבים קעסיק בתמיהת הטור בפסוק זה ,דהקשה
בין המשיבים בחודש כסלו ,תתקיים הגרלה נס זה שנתאחדו האבנים לאחת ,היה בדין שהאבן אשר תהיה ממאי דמבואר בזבחים (קטז ):ובמנחות (כב" ).תניא ר׳ אליעזר
פרס שני: פרס ראשון: תחת לראשו תפסל למזבח מחמת שימוש הדיוט ,וא"כ איך בן שמוע אומר מה מזבח שלא ישתמש בו הדיוט אף עצים
נתאוו כל האבנים ואמרו עלי יניח צדיק את ראשו ,בעוד שלא ישתמש בו הדיוט" ,ומבואר מזה דאבנים שנשתמש בהם
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח שבכך יפסלו מלשמש כמזבח לגבוה. לצורך הדיוט פסולים למזבח ,וא"כ הני אבנים שנשתמש בהם
400ש"ח
ובדרשותיו ,דרש בזה רבינו בדרוש הספד אחר פטירת יעקב לישן עליהם ,נפסלו למזבח ,ואיך עשה מהם מצבה.
רשימת הזוכים לחודש חשון: הגאון רבי אהרן שפיטץ סג"ל אב"ד פרוסטיץ טרענטשן והטור תירץ דבמה שאני ,דאין בה פסול זה דשימוש הדיוט.
והאליטש (חמיו של תלמידו הגאון רבי אברהם שאג זצ"ל) ,וסיים בזה: אמנם במנחת חינוך (קומץ המנחה מצוה מ' אות ג') תמה עליו
1000ש"ח פרס ראשון: "אלא לכאורה קשה עכ"פ טרם שנעשה הנס הזה מ"מ עשו מאד ,דהוא נגד סוגיא ערוכה ,דבגמ' הנ"ל ,הקשו על פסול
הר"ר דוד ארזי שליט"א מריבה שרצו שישכב הצדיק על כל א' א"כ יפסלו מהיות מזבח זה דשימוש הדיוט ,ממה דאי' בשמואל (ב' פרק כד) שכשנאמר
כולל שיח יצחק -בית שמש לה' ,ויהי הפסדם רב ,ועכצ"ל כי נוח להם יותר שכיבת ראש לדוד להקריב קרבן על גבי במה בגורן ארונה ,קנה מידו גם
הצדיק עליו מלהיות מזבח ומצבה לה' ,א"כ מזה מובן מבואר את הבקר לעולה ,ואת המוריגים וכלי הבקר לעצים למזבח.
400ש"ח פרס שני:
שקשה העדר וסילוק הצדיק יותר משריפת בית אלקינו". וקשיא על ר' אליעזר בן שמוע דאסר ליקח עצים שנשתמש
הר"ר נחמן מאנדל שליט"א בהם הדיוט .ומתרצי' דעדיין לא היו העצים כלי בקר ומוריגים,
בית שמש
לאחר שהם קדושים אינם נאסרים דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו רק היו חדשים שייעדם לעשות מהם כלים אלו ועדיין לא
הבה"ח אלכסנדר גולדברג הי"ו אמנם בדבריו על התורה כתב ליישב באופן אחר ,וציין עשה .וחזי' מכאן להדיא דגם בבמה כעין עובדא דדוד יש
בני ברק אליהם גם בתשובתו (או"ח סי' מ) .והוא ,דהא להאמור ,הרי היו איסור זה דשימוש הדיוט.
אבנים אלו כבר מוקדשים מזמן נח ואברהם ,ומעתה י"ל דכי ובשו"ת מקור ברוך (ח"א סימן מ) כתב ליישב דבריו ,דהנה
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: אסרינן אבנים ועצים שנשתמשו בהם הדיוט ,היינו באופן
.1בטעלעפאן - 605-615-7010אפטיילונג 4
נחלקו תנאי בזבחים (קח ):בדין הקרבה בבמה בשעת היתר,
שנשתמשו בהם לפני שהוקדשו לגבוה ,אבל לאחר שהוקדשו אי בעיא מזבח ,או דלא בעיא כלל דין מזבח ,וסגי בכל דבר
(לאחר בחירת השפה) לגבוה תו אינם נפסלים מחמת שימוש הדיוט .והטעם כתב, מוגבה [ועי' חזו"א סימן כ' סק"ו דמ"מ ע"ג קרקע ודאי אי אפשר ,וכתב שם
.2באימייל CH3131325@gmail.com דכיון דשל הקדש הם תו אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מסברא דבעי' עכ"פ מקום דע"ד בגובה י' דהוי שם מקום לעצמו] ,ומעתה
יש לציין ,שם ,אדרעס ,טעלעפאן ,ומקום לימוד. לפוסלם למזבח .ומעתה שפיר נתאוו האבנים שבמרזב להיות כתב המנ"ח דלמאן דלא בעיא מזבח ,אינו מעכב גם כן אם
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. תחת לראשו ,כי גם בזה לא היו נפסלים למזבח כיון דכבר הם נעשה מאבנים שנשתמש בהם הדיוט ,וכי אמרי' בסוגיא התם
מוקדשים ותו אינם נאסרים [ומעתה כבר לא בעינן כלל לפירוקא דגם בבמה יש פסול זה ,היינו למאן דבעיא מזבח [וכ"כ בקרן
קמא ,דגם אם שימוש כמרזב מקרי שימוש לענין פסול שימוש הדיוט ,תו אינו אורה (זבחים קטז ):דלמאן דלא בעיא מזבח גם אינו מעכב שימוש הדיוט].
נאסר מאחר דכבר הם מוקדשים].
האבנים שהיו לו למרזב – לא מיקרי שימוש
בקרב קדושים
אלא דאם היה בהם מעילה והיו יוצאים לחולין ,תו היה
צריך להקדישם שנית ושוב קדם שימוש ההדיוט להקדשם והנה רבינו כתב בזה שני ישובים ,ושנה עליהם בכמה
השני ופסול ,אך כאן לא היה בהם מעילה ,או משום דשימשו גונים ,בפנקס על התורה (בפרשתן עמ' קלז ,וקמב) ,בדרשותיו (ח"ב
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · דף שעח ,):ובתשובותיו (או"ח סימן מ) .ראשית הביא דברי המדרש
כעין מרזב ושלא כדרך הנאתן הוי [והאבן האחת באמת לא היתה
קדושה וכנ"ל] ,וגם אי נימא דמקרי מעילה ,ומה שנשתמש (ילקו"ש רמז קיט ,ומקורו מפדר"א פרק לה) דאותם אבנים היו ממזבח
בהם יעקב היה משום פיקוח נפש מפני סכנת החיות [וכתי' שעקד עליו אברהם אבינו את יצחק בנו ,ואשר הקריב עליו
בעל הקול אריה זצ"ל (ב) בתרא דהמג"א שם] ,ג"כ לא יצא לחולין ,דהא במזיד אין ההקדש נח את קרבנותיו .והקשה על זה המג"א בפירושו זית רענן על
מתחלל .וגם אי נימא דהיה שוגג ולא ידע שהם ממזבח של הילקוט (שם) ,דא"כ איך ישן עליהם יעקב והא יש בהם מעילה.
ראו גודל קדושת רבינו נח ואדם ,מ"מ המזבח דינו ככלי שרת שאינו מתחלל לעולם וכתב המג"א ,דהנה יעקב השים האבנים סביבות ראשו
עוד שמעתי מזקיני מו״ר [בעל ה'קול (מעילה טז ,):וא"כ שפיר נשאר ברשות הקדש ולא נאסר תו כעין מרזב שיגן עליו מפני החיות .והנה בפסחים (כו ).אמרי'
אריה'] ז״ל ,שהי׳ רגיל לכנוס קודם לימוד מחמת שימוש הדיוט. דרבי יוחנן בן זכאי היה יושב בצלו של היכל ודורש כל היום,
השיעור לבית רבו [מרן החתם סופר זי"ע] ולא היה בזה מעילה ,ומפרשי' התם הטעם משום דההיכל
לחדר הספרים שלו והביט שם בספר ישועות איך הניח אברהם אבינו אבני מזבח מוקדשין לתקלה? 'לתוכו עשוי' ,ועל כן הנאה מצד אחר הו"ל הנאה שלא כדרך.
יעקב ,שהי׳ אז ספר חדש שנדפס לא כביר, ובכלי חמדה בפרשתן תמה על דברי רבינו ,דאיך יתכן וכתב המג"א דה"ה באותם אבנים שהיו עשויים לעל גביהם,
וגם הביט בהמון כתבי החת״ס שהיו מונחים שנשארה המזבח בקדושתה ,ואיך השאירו אדם ואברהם ששימשו מזבח ,אין הנאה מצד אחר אסורה ,דהוי דלא כדרך
שם בחדר הספרים ,התשובות והחידושים ולא מזבח זה לתקלה ברשות הרבים [וכן צ"ע גם על דברי הזית רענן].
מיחה לו .פעם בא לפנים וראה כי החת״ס הי׳ הנאתו [והביא עוד כעין זה ממגילה (כו ):דסתמו את הפתח בארון קודש
וז"ל" :אמנם לענ״ד יש לעיין בזה דאם היה בהם קדושת הגוף לחצוץ בפני הטומאה].
סותם אזניו באצבעותיו ,ולא ידע מה הוא ,עד והיו אסורין בהנאה איך הניח אברהם אע״ה מכשול להניח
נאך?מאן ָ
שהחת״ס שאל אותו בזה״ל :קלינגלד ַ וכתב רבינו על פי דבריו דמאותו הטעם שאין אותה הנאה
אז הבין שהחת״ס זי״ע מגודל קדושתו לא רצה אותם אבנים במקום הפקר שישתמשו בהם בני אדם והרי אנו אסורה משום מעילה ,ג"כ אין באותה הנאה משום שימוש
לשמוע קול הפעמון מבית תפלה שלהם ע״כ למידין בצפורי מצורע ובשעיר המשתלח דמותרין להדיוט הדיוט ,דכיון שנשתמש בהם שלא כדרכם לא נאסרו מחמת כן.
סתם אזניו ,ואמר זקיני ראו גודל קדושת רבינו. בהנאה משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה .וא״כ ה״נ מוכח
מזה דאברהם הניחם במקום הפקר ולא חש שיבואו בני אדם כיון שברובו של האבן לא השתמש לצורך הדיוט אינו נאסר
נכדו בעל לחם שלמה משאמלויא זצ"ל ,הסכמה לזכרון למשה
וישתמשו באותן אבנים דלא נאסרו בהנאה ובפרט לפימ״ש מחמת שבמיעוט כן השתמש
התפשטות הגשמיות בתפילת שמונה עשרה של מנחה האחרונים דגם ב״נ מצווה באיסורי הנאה דהקדש ,דהוי גזל אמנם רבינו הוסיף לפלפל בדרך זה ,דהנה האבנים
פעם א׳ ראה [הקול אריה זצ"ל] את מרן גבוה וב״נ מוזהר על הגזל .א״כ נראה מזה דלא הקדישו האבנים שלמראשותיו נחלקו לשנים ,דאבן אחת השים תחת ראשו
החת״ס שהתפלל שמ״ע של מנחה אצל כלל שיהי׳ קדושתן קיימת לעולם". ממש לישון עליה ,ושאר האבנים סיבב סביב משכבו כעין
הכותל ועמד כאבן דומם מבלי התנועע בשום ומחמת כן כתב הכלי חמדה ליישב תמיהת הטור באופ"א, מרזב להגין עליו מפני החיות .ועל זה אמרי' בגמ' (חולין צא):
אבר ושפתיו מרחשין ,ופניו בוערים כלפיד עפי"ד המדרש דשמן זה שיצק יעקב ,היה שמן המשחה, דכל אבן ואבן אמרה עלי יניח צדיק את ראשו ,וחזר הקב"ה
אש ,ונשתנה צורתו מזמן לזמן ,עד שרצה והביא מדברי הילקוט שמעוני (שמואל אות קכז) דמלך שנתמנה ואיחדם לאבן אחת [וכ"כ המהרש"ל בחיבורו יריעות שלמה על הרא"מ,
זקנינו [הקול אריה] לשאוג בקול אוי ואבוי ,כי על ישראל ,אם היה קצר קומה ,כיון שנמשח בשמן המשחה דאבן אחת היתה מראשותיו והשאר עשאן מרזב ,ובאותה אחת נתקנאו
דימה כי ח״ו פרחה נשמתו. נעשה ארוך .והיינו דשמן המשחה היה בו כח אלוקי ,לשנות כולם].
כך הי׳ דרכו של מרן החת״ס בתפלתו דבר הנמשח לבריה חדשה ע"ש שהאריך בזה (וע"ע שו"ת בן פורת ומעתה לכאורה יש לתמוה ,דהרי אותה אבן שהיתה
הקדושה להיות דבוק בהבורא ית״ש, להגר"י ענגיל סי' ב אות ה). מראשתו הרי ליכא לתרץ בה שהיה השימוש בה שלא כדרך,
ולזאת שחק מרן זקנינו מאחד שעשה כך
ועמד בתפלה בלי תנועת אברים ,כי אם ומעתה כתב דמתחילה רצה יעקב לעשות מן האבנים רק דהא בזה הוי שימוש כדרכה .וכתב רבינו בדרשותיו ליישב:
הי׳ מתפללים בדביקות וכלות הנפש כמו מצבה ולא מזבח ממש ,ובמצבה אין פסול שימוש הדיוט [וכן מטין "ולא נפסל האבן הגדול הזה אעפ״י ששכב על אחת מקצוותיו
החת״ס הי׳ רשאים לעשות כמוהו ,אולם אין בשם הגר"ח והגרי"ז על קושיית הטור] .אך אחר שאיקלע לידו בנס שמן כי על רובו של אבן לא השתמש" .והיינו כיון דנתאחדו האבנים
אנו במדריגה זו ,צריכי׳ להתנועע בדרך כל המשחה ומשחו בהם ,מיד אמר והאבן הזאת אשר שמתיו מצבה, כולם לאבן גדולה ,וברוב האבן לא היתה השימוש כדרך ,ורק
עצמותיו תאמרנה. מעתה יהיה בית אלוקים ממש דראוי למזבח ,דכיון דנעשה בזה המקצת היה כדרך לא נאסר כללות האבן מחמת כן [וזהו
זכרון למשה עמ' קסז ממכתב נכדו הגאון רבי חיים צוקער זצ"ל
כבריה חדשה ,כלא נשתמשו בו מעולם דמי .ע"ש. בנוגע לפסול מזבח דלהבא מחמת שימוש הדיוט ,אך על תמיהת המג"א
ב
תולדותיו
מאטערסדארף (ח) · פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
זי"ע ,אשר היא מיוחדת בהיותה התשובה היחידה בתשובתיו אשר נשלחה לאשה (ונדפס חורבן בית רבינו שבמאטערסדארף [לסיום קורות הבית שרשמנו בפרק העבר]
בשו"ת יו"ד סי' קסו) .ובראש התשובה מציין "שאלה אשה חכמה אחת" .ומוסיף "מכותלי בשנות המלחמה האיומה החריבו הרשעים את כל רחובות היהודים בית אחר בית,
כתב השואלת נראה כי היא אשת חבר ורוח חן בעלה הוצק בפיה ,ולהיות כי באה השאלה ובית הכנסת הקדושה עתיקת היומין ,ובית מדרשו של רבי ,ובית רבינו שבבבל ,הכל
מאוד סתומה ע"כ הוצרכתי להאריך קצת ולבאר כל חלקי הסותר ,הגם שהדברים פשוטים חרב ונחרב עד היסוד בה.
מבוארים בפוסקי' ראשונים ואחרונים" .ורבינו מאריך לבאר את שיטות הראשונים
והפוסקים בנידון זה ,ויש מקום לדון אם האריך בזה כי חישב ששאלה בשליחות בעלה הג"מ רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל אב"ד מאטערסדארף ,אשר ישב על מקום אבותיו
כפי שרמז בהקדמתו ,או דבאמת האריך כן אף לאשה. במט"ד טרם השואה האיומה ,חזר לבקר במקום לאחר כמה שנים [בשנת תשי"ט],
ובחזרתו משם שופך את רגשותיו על מקום הקדוש הזה אשר היה לחורבן ולביזה.
בקיאות רבינו בחכמת הניתוח ואלו דבריו (בפתיחת 'שם משמואל' לחתן סופר -סדר עבודת היום)..." :להתאפק לא אוכל
ביום כ"ו ניסן תקס"ג כותב רבינו אל רעו הגדול הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל ,אודות על החורבן הנורא שהתחולל לנגד עינינו בעוה״ר בזמן האחרון ,ונתקיים בי בעוה״ר
עובדא בברית מילה שאירע במאטערסדארף ,ובה מגלה מעט אודות בקיאותו אף תשובת ירמי׳ למלך "למה נפלו פניך ,איך לא יפלו פני בראותי עיר קברות אבותי
בחכמת הניתוח [וראה בחוט המשולש (עמ' פח) שהעיד" :גם היה בקיא בחכמת הניתוח"] .וישנם חריבה .כי כה אירע לנו בשובינו מארץ הקודש והיינו בעיר פרעשבורג."...
דברים נפלאים בתשובה זו ובה מפליג רבינו את כוחו של הגאון הנודע ביהודה ורבי "וכה מצאתי עיר מולדתי ק״ק מט״ד חרבה ושממה מאין יושב שם מאחבנ״י ,נשמו
דוד דייטש וכותב שאילו היו גוזרים דבר היה מקויים על הולד הנולד ע"ש באריכות. בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה תורה ויראת
וז"ל (שו"ת ח"ו ליקוטים סימן סד)" :עובדא הכי הוה ה"ה תלמידי הותיק מו"ה דוד אייבניץ שמים .בית הכנסת אשר שם שפכו שיח ארזי לבנון אדירי התורה רשכבה״ג מרן
נ"י נולד לו בן זכר ביום תענית אסתר ,ולהיות נראה חלוש קצת באיברים לא חשו החתם סופר וק״ז החתן סופר ,חרב ואין זכר לו בעוה״ר ,אוי לנו בראותינו בית המדרש
למולו בזמנו ונתאחר הדבר כמו שבוע אחר זמנו וכשנתחזק אז באיבריו שהרגשו חרב עד היסוד אשר שם שאבו תורה ויראת שמים למאות ולאלפים תלמידים מבאר
שהוא ראוי למול הלכו המוהלים לבודקו כנהוג . . .ונאספו אליו מוהלים המומחי' מים חיים של אבוה״ק מגיני עולם ,ודרכי ציון אבילות בקהלתנו ,רק אדמתה קודש
המצויי' וגם רופא אומן ישראלי שבכאן וגם הוא מוהל וכולם שפטו למוהלו כי לא נשאר אשר שם צפונים עצמות הקדושות והתפללנו שם בדברי ירמי׳ הנביא עצמות
יזיק לו המילה כלל ושלפי דעתם . . .וגם אני הייתי באותו מעמד ,ומ"מ אמרתי כיון חביבות עד מתי אתם שוכבים בקבר ורואות בצרת בניכם"...
שכבר עבר זמן המילה לא נמהר עד נשאל פי מומחה אחר היותר מפורסם ונשמע "בידים רועדות אני כותב שורות אלו איך ירדו פלאים קהלות אלו אשר שם זרחה
מה בפיו גם הוא שלא יבוא היזק ח"ו עדי המילה וכן עשו ,והביאו מעיר סמוכה רופא שמשם של מאורי עולם אלו ה״ה ק״ז החתם סופר ורעק״א אשר האירו כל הגולה
אינו נימול לכאן וגם שם הייתי ודברתי עמו והצעתי לפניו כל חלקי הסותר האפשרי בתורתם וצדקתם וקדושתם ,וכעת חושך ענן וערפל שם בעוה״ר ערו ערו עד היסוד
להסתפק לפי ידיעתי קצת ברפואות וניתוח ,ומ"מ לא זז הרופא המומחה מכל דבריהם בה " ...
הנ"ל ואמר למולו תחילה . . .וכן נעשה מעשה ע"פ הרופאי' והמוהלי' וע"פ הסכמתי
ונימול בעי"ט הראשון של פסח העבר"... התשובה היחידה בשו"ת חת"ס שנשלח לאשה!
וראה בספר 'קרית סופרים' [להג"מ יצחק נחמן שטראה שליט"א שקיבץ בה מן החדש את פסקיהם כאמור בפרקים הקודמים ,הרי במאטערסדארף התחילה נביעת תשובותיו הק' של
ותקנותיהם של מרן זי"ע וזרעו אחריו ברבנות מאטערסדארף] ,שמביא את שמו של הרופא האומן רבינו להאיר לארץ ולדרים ביתר שאת ,כשנעשה משיב לדורות ,בשאלות שהחלו
המומחה שבק"ק מט"ד – שמזכירו רבינו ,ה"ה הרופא הר' יעקב בן הר' דוד פלענק ז"ל. לשחר את פתחו תמידין כסדרן .בפרק זה נתחיל להעתיק כמה פירורים מתוך תשובותיו
ומביא שם מפנקס המילה שלו שרשם את המילה הנזכרת" :יום ד׳ ערב פסח מלתי - ופסקיו שהורה בשנותיו שם.
תקס״ג -הילד ...בן מו״ה דוד אייבניץ ,יגדל לתורה ולחופה ולמ״ט אמן". בשלהי שנתו הראשונה במאטערסדארף ,ביום ט״ו אלול תקנ״ט ,ישנה תשובה מרבינו
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
צוואת קדשו של מרן זיע"א (א)
ביאור השם 'לוז' לירושלים העתים ,בשנת תרכ"ה ,חיבר הגרע"י ביום חמישי ,ט"ו בכסלו
חיבור מקיף בשם "לב העברי" המבאר ט"ו כסלו שנת תקצ"ז ,ערך מרן
רק אחר שייטהרו ישראל מהגלות יהיה נאה להם חברת האומות ,ואז ילכו העמים לאורם · לוז מרמז את הנושאים המוזכרים בצוואה (בספר החתם סופר זי"ע את תקצ"ז
לעתיד שיהיו ישראל ללא קליפה כלוז שהוא האגוז הקטן שכולו מאכל בלי קליפה בין חלק לחלק "אלף כתב" ,אות שס"ט ,מסופר כי קודם שהדפיס צוואתו הקדושה .הצוואה נכתבה לבני
הגרע"י את ספרו הנ"ל ,התבודד על קברו של מרן ביתו ,אך כבר בהלווייתו של מרן זי"ע,
אּולם לּוז ֵׁשם ָה ִעיר ָל ִראׁשֹנָ ה (בראשית כח ,יט).
וַ ּיִ ְק ָרא ֶאת ֵׁשם ַה ָּמקֹום ַההּוא ֵּבית ֵאל וְ ָ החת"ס מבוקר עד ערב והתפלל שם כל היום כולו). נפתח לה שער לכל ישראל ,כאשר
ולדעת חז"ל היינו ירושלים (ראה רש"י ורמב"ן לעיל פסוק י"ז) ,והנה לא שמענו מעולם שהיה הגאון רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל ,ראב"ד
שמה לוז בשום זמן .והנה אמרו חז"ל (פסחים פח ).על פסוק בישעי' (ב ,ג) לכו ונעלה בית אף שהחתם סופר כתב את צוואתו לבני פרעשבורג ,עמד לפני אלפי המלווים
אלקי יעקב ,לא כאברהם שקראו הר ,ולא כיצחק שקראו שדה ,אלא כיעקב שקראו בית. ביתו וצאצאיו אחריו ,קיבלו אותה בני והקריאה באוזניהם ,ואף תרגמה ללשון
נמצא זה השם רומז שהוא בית קיבוץ אשר עליו יתקבצו כל האומות ,ואליו גוים ידרושו דורו עליהם כצוואה המחייבת את הדור אשכנז למען יבינו כולם את תוכנו.
לאמור יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו (ישעי' שם) ,וזהו לזמן המקווה לעתיד לבא במהרה. כולו ,ומאז נתקדשה צוואה זו גם לדורות.
הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל מאז ועתה עתה הפכה הצוואה הקדושה
ואמנם אומר כי התערובות של אומות העולם לא טוב לנו ויתערבו בגוים וילמדו אב"ד שמלויא כותב (בהסכמה לספר זכרון לנחלת הכלל ,ואף נדפסה פעמים רבות
מעשיהם ,ואין חבורתם נאה לנו ,אך בתחלה יתפרדו כל פועלי און (תהלים צב ,י) ,וישארו למשה)" :ומחויבים אנחנו להתנהג בדרך (עוד תוך שלושים להסתלקותו נתרגמה הצוואה
ישראל עם לבדד לא יבוא בם ערל וטמא ,ואחר שיתקדשו ויטהרו מזוהמת חלאת ישראל סבא נשינו ובנינו ובנותינו לשפה הגרמנית המדוברת באותו מחוז ,והופצה
תערובות הגלות ,אז אחר כך ילכו עמים לאורם ,אבל טרם זה אין חבורתם נאה. כאשר צוה משה רבינו זי"ע בצוואתו בעותקים רבים ,ראה קו' 'המעין' ט' עמו' .)83
והנה בזוהר (ח"ב טו ):אמרו אל גנת אגוז (שה"ש ו ,יא) היינו ישראל בגלות נמשלו לאגוז, הקדושה" .גם נכד רבינו בעל התעוררות ראשון המדפיסים לכלל ציבור יראי
המאכל שבתוכו נחלק לארבעה חלקים ,וקליפה מפרדת בין חלק לחלק ,וכן בגלות ה' היה הגרע"י שלעזינגער זצ"ל (נימול
תשובה זצ"ל (הסכמה לספר זכרון למשה) כתב על ברכי מרן החת"ס ,ומגדולי תלמידי מרן
נתפזרו לארבעה כנפות הארץ והאומות מפרידים ביניהם ,ואמנם לוז הוא האגוז הקטן "תועלת גדולה היא לכל ההוגה בה לקרב
שכולו מאכל בלי הפרד קליפה בין חלק לחלק ,וכן כתב מעשי ה' (פרק ל"א) .וכלפי שראה הכתב סופר) ,כשהוא מצרף לה תרגום
הלבבות לאבינו שבשמים". לשפה המדוברת אז במקומו ,והוסיף לו
יעקב ופרצת ימה וקדמה וגו' שהוא הפיזור בד' רוחות השמים ונברכו בך משפחות
האדמה ,אמר בהקיצו משנתו שזה יהיה בית אלקים ששם יתקבצו כל האומות לעבוד את בשבוע הבא נצטט מקצת מתוך שורותיה קונטרס בשם "נער עברי" ,ובו דברים
ה' ,אך לא מיד בתערובתם הראשונה שהיא כאגוז ,דאם כן אדרבא יתערבו בגוים וילמדו של הצוואה ,ונלקט מעט מן העובדות נגד הלומדים חכמות חיצוניות אשר הוא
מעשיהם ,אלא התפלל שלראשונה טרם יהיה בית אלקים ובית תפלה לכל העמים ,טרם שסביבה. הפותחת את הצוואה הקדושה .ברבות
כל זה יהיה שם העיר לוז ,כולו מאכל בלי הפסק קליפה ,שיהיו כל ישראל שוכנים בדד
בטח ויהיו קדושים לאלהיהם ,ושוב אחר כך יהיה בית אלקים להתקבץ שמה מכל העמים
לעבדו שפה ברורה יחד. יא כסלו תקכ"ג | רבי יעקב יצחק (ב"ר יקותיאל זלמן) הלוי לנדא -דוקלא | אב"ד פרעשבורג ושם מנו"כ
(דרשות דף שע"ט) טו כסלו תרס"ז | רבי שמחה בונם (ב"ר אברהם שמואל בנימין) סופר | בעל שבט סופר ,אב"ד פרעשבורג ושם מנו"כ
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
מרובה מידה טובה מצות מילה (ד)
וקיימים בלי פגע ונגע?! האומנם לית דין ולית דיין?! 'יש לך מושג מי הוא האיש הנמצא כבר שעה ארוכה
היעלה על הדעת שהם לא יענשו משמים על רוע בקודש פנימה?' שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל ,ומי כשר למול · סנדק
מעשיהם?!."-- · מעשה המילה ,מציצה ,ופריעה · מעלת וסגולת מצות מילה · ברכות ותפילות
תמהו ושאלו זה אל זה כל התלמידים ובני הבית המילה · מקום המילה · קריאת השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי
כשמוע רבינו את תלונתי ,ענה לי דברים בוערים כגחלי היושבים והעומדים בסמיכות לחדר קדשו של רבינו למילה · ערל קודם שנימול ,ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת
אש" :אל תדאג בני! אל ירך לבבך ואל יפלו פניך ,כי החתם סופר זי"ע .איש מהם לא הכיר את האורח הזר,
אמנם עתה לפי שעה נראה כי לקתה מידת הדין וכי ולאף אחד לא היתה תשובה על השאלה מה זכה איש
אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל ,אבל עוד חזון זה להיות סגור בחדר אחד עם רבן של ישראל זמן רב סנדק
למועד ,עוד יבואו ימים אשר כל האנשים המתנגדים כל כך. חשיבות הסנדק
הללו ,כולם יבואו וידפקו על פתחך כעניים ודלים, ' -ראיתי אותו בכניסתו' נזכר אחד הנוכחים 'הוא היה שכר הסנדק גדול משכר המוהל ,שהמוהל יש בו רק חדא,
אביונים וחסרי כל ,והמה יתחננו לפניך על נפשם לבוש בגדים קרועים ,חזותו העידה עליו כי איש עני מצות המילה ,אבל הסנדק יש בו תרתי ,חדא שהוא כמזבח,
ויבקשו את טובתך!"--- הוא המחזר בעיירות לקבץ נדבות'. ועוד שהוא כמקריב ,שהרי הוא נטפל להמוהל במצוותו
אכן כך היה! דבר אחד מדבריו של מורי ורבי אחור לא 'הצצתי מקודם לתוך החדר' גילה אחד מבני הבית (שו"ת או"ח סי' קנ"ט ד"ה ונקל).
ישוב ריקם! וכאשר פתר כן היה! כל אותם מתנגדים 'וראיתי שרבינו העניק לו נדבה הגונה ,ואף כתב לו
כולם ירדו מנכסיהם ופקדו אותם צרות שונות ל"ע, מוהל וסנדק יחד
ובמשך השנים באו כולם אלי לבקש רחמים כעני בפתח מכתב שהיה נראה כמכתב המלצה ,והנה הוא עדיין פעמים שימש רבינו כמוהל וסנדק גם יחד (כן מצינו פעמים רבות
בלב קרוע ומורתח! אמנם כאבתי איתם את כאבם, סגור בחדר שעה ממושכת ,פלא והפלא'... בפנקס המוהל של מרן ,ודוגמאות לזה הביא בספר 'פנקס המוהל' עמו' לג,
וקיבלתי את כולם בסבר פנים יפות והשתדלתי להיטיב ' -ואולי הוא אחד מצדיקים נסתרים שבדור?' וע"ש שכן מצינו פעמים רבות שהיה סנדק עם חתוך ,אבל סנדק עם פריעה
להם ,ולא זכרתי להם את הרעה אשר עשו לרבי. '' -או שמא הוא אליהו הנביא?' לא מצינו .וע"ש בבירורים בסוה"ס סי' ג' אם מרן היה מברך מעומד על
* *
המילה כאשר היה מוהל וסנדק יחד ,ומ"מ לא חש למש"כ הפרמ"ג או"ח
סי' תקפ"ה מ"ז סק"א שלא להיות סנדק ומוהל יחד מפני שלא יוכל לברך
עודם מתלחשים ביניהם ומעלים במצודתם השערות התלמידים עמדו משתוממים ומתפעלים בשמעם את מעומד ,וע"ע שו"ת שערי צדק יו"ד סי' קע"ד ,ושו"ת מנחת אלעזר ח"א סי'
שונות ,והנה הס הושלך בחדר .דלת חדרו של רבינו טהרת מידותיו של רבינו ,אשר למרות שנפשו היתה מ"ח משכב"ז .ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ס"ד ,שביאר אמאי ליכא משום
החתם סופר נפתחה .הכל נעמדו בדומיה וביראת כבוד ,קשורה בנפשו של רבו הקדוש ,בכל זאת לא רק שלא מצות חבילות) ,ופעמים היה מרן זי"ע רק הסנדק ,כאשר מוהל
מביטים אחרי משה איש האלקים יוצא מחדרו יחד עם הרע להם למבקשי רעת רבו ,אלא אף השיב טובה תחת אחר עשה החתוך והפריעה (כן מצינו כמ"פ ברישומי מוהלים אחרים
רעה ,ועתה בראותו את צרתם ומכאובם העני האורח... שציינו בפנקסיהם שהם מלו ומרן זי"ע היה הסנדק ,ראה פנקס המוהל
היטיב להם ככל יכולתו ,כמצוות התורה בירורים שם שהביא דוגמאות לזה ,וציין גם שהחת"ס עצמו בספר הזכרון
'לא תקום ולא תטור' ,וכדבר הכתוב הארוך הביקור על והפליאה התמיהה עמו' מ"ד רשם שהיה סדנק ביערגען בשנת תקס"ט).
'בנפל אויבך אל תשמח'. עמדה באוויר ,ולא היה צורך לבטא
זאת בשפתיים ,כאשר כאן נשמע קולו אותו סנדק אצל ב' בניו ,והדין ברב העיר
ורבינו המשיך וסיפר: בקודש של רבינו פונה אל כל העומדים אף שמוהל אין שום קפידא של ימול ב' פעמים אצל בניו,
'אולם ימים רבים תמהתי בליבי ,כאשר שם: ורק בסנדק הקפידו שלא יהיה סנדק ב' פעמים (שו"ת או"ח
זכרתי היטב שעוד נשאר איש אחד 'כי יפלא ממכם הדבר ,מה ראיתי על סי' קנ"ח) .ומכל מקום הרב או הראב"ד יכול ליתן להם כמה
מאותם מתנגדים ומתנכלים ,שעדיין ככה לצאת מגדרי ולשנות את טעמי פעמים ,דאף דהוי כקטורת דמצריכין כהנים חדשים ,מ"מ
לא הגיע אלי להתחנן על נפשו .ולא ח"ו להתעכב זמן רב כל כך עם האיש העני הכהן גדול היה מקטיר חלק בראש וחוזר ומקטיר ,והרב
לשם נקמה הצטערתי מדוע הוא לא בא הזה ,הנה אגלה לכם סודו של דבר: בעירו ככהן גדול לענין זה (שם ,ובזה דחה מה שהביא הנוב"י יו"ד
אלי ,אדרבה מצטער אני בצרתם ,אלא דעו לכם ,כי כבר שנים רבות וארוכות, מהדו"ק סי' פ"ו ראיה שמותר לכבד אותו אדם ב"פ ,מהא דמנהג הרבה
פליאה היתה לי על כך שלא יתכן שלא עוד מימי נעורי ,אני מצטער בלבי מתי מקומות לכבד תמיד הרב אף שכבר היה סנדק).
מצבת קברו של הגה''ק רבי נתן אדלער זי''ע יתקיימו בשלימות דברי מורי ורבי אשר יבוא לידי איש זה ,והנה היום הוא הגיע
שפתי כהן צדיק ברור מללו ,והוא אמר הנ"ל באב אצל בניו
לכאן!'. וראיתי נוהגין שגם האב אינו סנדק יותר מפעם אחת אצל
שכולם יבואו אלי ,בלי שום יוצא מן הכלל."...
הדברים רק הוסיפו תוספת השתוממות נשגבה על פני בניו ,ויש לתמוה על זה (שו"ת או"ח סי' קנ"ח ,ובאמת גם היעב"ץ
כל הנוכחים ,שלא הצליחו לרדת לסוף דעת קדשו של 'שנים רבות אני נושא בלבי פליאה זו ,והנה עתה היום
רבם ,מדוע המתין שנים רבות לביקור זה? ומה טיבו הזה ,בשנת תק"פ ,נכנס ובא אלי אדם זה ,אשר ראיתם במגדל עז נחל ט' כתב דודאי יכול האב להיות סנדק כמה פעמים אצל בניו).
של עני ואביון זה אשר רבינו ממתין עוד מימי נעוריו אותו עתה אצלי ,אשר הוא-הוא המתנגד האחרון סנדק תוך ימי שבעה לאבלות ,ותגלחת תוך שלושים
ההוא ,ועתה לעומק הכאב ,פגעה גם בו יד מידת הדין, מי שהוא תוך ימי שבעה לאבילות רח"ל ,מותר להיות סנדק,
לא עלינו ,כאשר נהפך עליו הגלגל והוא נפל לבירא להיפגש עמו?....
* רק לא ילבש מנעלים (הגהו' השו"ע יו"ד סי' ש"צ סעי' ב' .ואם מרן זי"ע
עמיקתא של כל מיני דלות ועניות ואביונות ,והגיע אלי יצא תוך ז' כדי למול אחרים ,ראה מש"כ בספר פנקס המוהל עמו' קפ"ט).
כאן פתח רבינו החתם סופר את סיפורו הנורא באוזני לבקש על נפשו!'--- ואף שהסנדק מסתפר לכבוד המילה ,אם הוא תוך שלושים
תלמידיו -ביניהם גם תלמידו הגאון רבי חיים יוסף 'ולמה אני מספר זאת לכם? – הפטיר רבינו החתם סופר של אבילות אסור להסתפר (שו"ת או"ח סי' קנ"ח ד"ה וכיון).
פאללאק זצ"ל ,לימים אב"ד טרעביטש ,שחקק הדברים באוזני תלמידיו -כאשר אותות צער וכאב על כאבו
של אדם מישראל ניכרים היטב על פני קדשו ' -למען על הכתב למשמרת -וכה סיפר רבינו ה'חתם סופר': סנדקאות מעשרת
היה זה בשנות נעורי ,כאשר זכיתי לקבל תורה מפי תלמדו ותדעו כמה גדולה ואזהרת חז"ל "הוי זהיר מה שאמרו שהסנדק הוא כמקטיר קטורת ומתעשר ,לאו
מורי ורבי ,קדוש ה' אשר תחסרהו מעט מאלקים ,בגחלתן של תלמידי חכמים ,שנשיכתן נשיכת נחש דוקא סנדק ,אלא כל העוסקים במצות המילה (שו"ת או"ח סי'
הגה"ק רבינו נתן אדלער זי"ע ,בימי מגוריו בעיר ועקיצתן עקיצת עקרב' ,וכי הקב"ה יריב ריב צדיק ,וכל קנ"ח וסי' קנ"ט).
בוסקוביץ אשר שבמדינת מעהרין (מורביה) ,אשר כידוע המיצר לצדיק – גמולו ישולם לו גם כאן עלי ארץ. כיבוד סנדאות תמורת תרומה לדבר מצוה
סבל כל ימיו מהתנגדויות שונות ,וכשם שהיה בימי וכאן חידד רבינו את קולו :ומזו רציתי ללמדכם ,כי מצינו לאיזה פעם שרבינו מרן זי"ע הפציר וציוה לבעל ברית
מגוריו בפרנקפורט הרי התנגדויות אלו המשיכו גם מרובה מידה טובה -שהשומע לצדיקים ונזהר בכבודם לתת את מצות הסנדקאות לאחד מקציני העיר ,תמורת
שם בבוסקוביץ ,כאשר כמה מאנשי העיר אשר התנגדו של תלמידי חכמים וגדולי תורה ,הקב"ה ישלם שכרו ששילש סכום גדול לטובת צדקה באשר הזמן היה נצרך
לו ולדרכו ,התנכלו לו והצרו את צעדיו בדרכים שונות הטוב בכפל כפליים ,וישכון בטח שקט ושאנן! ואין ספק לזה (ראה בספר תולדות סופרים עמו' פ"א ,שכך היה בבריתו של בעל
כי כל מי שמסייע בידו של הצדיק והתלמיד חכם ,ודאי ומשונות. המחנה חיים זצ"ל ,מגדולי תלמידי החת"ס ,אשר נימול ביום השבת שחל
ואני ,תלמידו הנאמן ,בראותי את הרדיפות הללו ,חם שכרו הטוב ישולם לו בכפל כפליים גם כאן בעולם הזה! בו יום הקדוש יוה"כ שנת תקפ"ב .יצויין כי בפרעשבורג היה גם קיין "חברת
(מקור :חוט המשולש ,עמוד לא בהערה; ועדות הגאון רבי חיים לבי בקרבי בהגיגי תבער אש לקנאת לכבודו ,וניגשתי סנדקאות" אשר מי מהם שעלה בגורל קיבל מצות הסנדקאות והקופה
יוסף פאלאק זצ"ל אב"ד טרעביטש ,במאמרו הנדפס במכתב- אל מורי ורבי ואמרתי לפניו במר לבי' :הלא אדוני הוא שילמה הוצאות המילה והשלום זכר ,והעולה בגורל גם בחר מי יהיה
עת 'המבשר' שנדפס בחודש ניסן שנת תרכ"ב) איש אלקים ,ואיך יתכן כזאת שאנשי ריבו כולם חיים המוהל ,ראה כן בספר פנקס המוהל בירורים בסוה"ס סי' י"ב).
יו"ל על ידי:
לציון קדשו של מרן היכל החתם סופר
קוויטל
בטעלפאן ליין605.615.7010 :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : office@chasamsofer.info
הקוויטלעך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע לקבלת הגליון במייל הירשמו:
D@chasamsofer.info
ד
