gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫ויצא‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪961‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫במקום לקרוא שיעקב נדר ואמר "אם יהיה אלוקים עמדי‪ ,"...‬יש לקרוא זאת כך‪ַ� " :‬וִַּיַּּד�ּ ר‬ ‫ֲַיֲַעֹקֹב ֶנֶ ֶֶדר – ֵֵלאֹמֹר ִִאם ִיִ ְְהֶיֶ ה ֱֱאֹל ִִֹקים ִִע ּ�ָּמ ִִדי"‪ .‬כלומר‪ ,‬הנדר של יעקב היה לקבל על‬ ‫כשכל הסיבות נעלמות‪ :‬סוד ביטחונו של יעקב אבינו‬ ‫עצמו הנהגה לחיים‪ :‬בכל פעם שהוא מדבר על פעולה שעתיד לעשות‪ ,‬הוא יקדים‬ ‫ויאמר "אם ירצה השם" (אם יהיה אלוקים עמדי)‪ ,‬וזאת כדי להחדיר בנפשו את‬ ‫במדרש רבה דרשו על הפסוק "וילך חרנה"‪ ,‬שיעקב אבינו נשא עיניו ואמר‪ :‬שיר‬ ‫האמונה המוחלטת בהשגחה הפרטית‪.‬‬ ‫למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי‪ .‬והשווה עצמו לאליעזר עבד אברהם‪,‬‬ ‫באומרו‪ :‬אליעזר כשהלך לקחת אישה ליצחק‪ ,‬מה כתוב בו? ויקח העבד עשרה גמלים‬ ‫כדי להמחיש את עוצמת הדברים‪ ,‬מביא הרב אברמסקי סיפור נורא ששמע מהגאון‬ ‫מכל טוב אדוניו בידו‪ .‬ואילו אני‪ ,‬אפילו נזם אחד או צמיד אחד אין בידי‪ .‬אך וכי בשל‬ ‫רבי איסר זלמן מלצר‪.‬‬ ‫כך אאבד את תקוותי מבוראי? חלילה‪ ,‬אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ‪.‬‬ ‫השנה היא שנת תרפ"ה‪ .‬הכהן הגדול מאחיו‪ ,‬מרן "החפץ חיים"‪ ,‬מתכונן להגשים את‬ ‫וביאר 'הבית הלוי' רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שטמון בזה יסוד עמוק בדרגות‬ ‫חלום חייו ולעלות לארץ ישראל‪ .‬בשבת שלפני הנסיעה המתוכננת‪ ,‬עמד החפץ חיים‬ ‫בפני הקהל בבית המדרש בעיירה ראדין‪ ,‬נשא דרשת פרידה מרגשת ונפרד מבני‬ ‫מידת הביטחון‪ .‬ישנו אדם שיש בידו סיבה ואמצעי טבעי‪ ,‬והוא בוטח בהשם יתברך‬ ‫קהילתו‪.‬‬ ‫שדרכה יצליח דרכו ויגיע למחוז חפצו‪ .‬בוודאי שגם זו מדרגה של ביטחון‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫מכיר בכך שגם הסיבה עצמה היא מאת הבורא‪ ,‬ואין כוח ביד האמצעי לפעול בלא‬ ‫לאחר שסיים את הדרשה‪ ,‬ניגש אליו אחד מבעלי הבתים‪ ,‬יהודי פשוט‪ ,‬ושאל אותו‬ ‫רצון עליון‪.‬‬ ‫בתמימות‪" :‬ילמדנו רבנו‪ ,‬מדוע כשדיבר הרב על הנסיעה הקרבה לא אמר 'אם ירצה‬ ‫השם'?"‪.‬‬ ‫אולם יעקב אבינו‪ ,‬לאחר שאליפז פשט את כל רכושו ונותר חסר כל‪ ,‬עמד במצב שבו‬ ‫נשמטה לחלוטין כל סיבה גשמית שבאמצעותה יוכל להגיע לשידוך ולהקים בית‪.‬‬ ‫אותה שאלה תמימה התבררה כהרת גורל‪ .‬והנה פלא‪ :‬כבר בלילה הקרוב‪ ,‬במוצאי‬ ‫במצב זה עלה יעקב למדרגת ביטחון נעלית לאין ערוך‪ ,‬ואמר‪ :‬עזרי מעם ה'‪ .‬גם אם‬ ‫שבת קודש‪ ,‬חלתה לפתע רעייתו של החפץ חיים‪ .‬בעקבות מחלתה הפתאומית‪,‬‬ ‫אין בידי שום אחיזה טבעית‪ ,‬וגם אם אינני רואה שום מוצא באופק‪ ,‬אין הדבר גורע‬ ‫תוכניות הנסיעה נעצרו‪ ,‬ולבסוף העלייה ההיסטורית לארץ ישראל התבטלה‬ ‫כהוא זה מביטחוני‪ .‬בורא עולם אינו מוגבל בסיבות הטבע‪ ,‬והוא ימציא לי את ישועתי‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫גם מאין ומתהום‪ .‬זהו ביטחון מוחלט ללא גבולות וללא חשבונות של היגיון אנושי‪.‬‬ ‫רבי יחזקאל אברמסקי מוסיף על כך הארה חשובה‪ :‬התביעה השמימית הזו על אי‪-‬‬ ‫בדרך זו מבאר ה'משך חכמה' רבי מאיר שמחה הכהן את שינוי הלשונות בפסוקים‪.‬‬ ‫אמירת "אם ירצה השם" הייתה כה חמורה משום שמדובר באדם ענק כהחפץ חיים‪,‬‬ ‫בתחילת הדרך נאמר "וילך חרנה"‪ ,‬משום שכל מגמתו של יעקב היתה לקיים ציווי‬ ‫והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה‪.‬‬ ‫הוריו וללכת אל חרן‪ ,‬אל בית משפחת אמו‪ ,‬מתוך מחשבה טבעית שמשם תצמח לו‬ ‫מסר תורני לחיים‪ :‬בעידן שבו אנו חיים‪ ,‬הכל נראה בשליטתנו‪ .‬אנו פותחים את היומן‬ ‫העזרה‪ .‬אולם לאחר שזכה להתגלות השכינה ולהבטחה‪" :‬והנה אנוכי עמך ושמרתיך‬ ‫וקובעים תורים פגישות‪ ,‬מתכננים את העתיד‪ ,‬ומצהירים בביטחון מה נעשה מחר‪,‬‬ ‫בכל אשר תלך"‪ ,‬נתעלה יעקב מעל לכל סיבה גשמית או תלות במשפחה כזו או‬ ‫בשבוע הבא או בעוד שנה‪ .‬הנדר של יעקב אבינו בפרשתנו קורא לנו לעצור רגע לפני‬ ‫אחרת‪ .‬על כן בהמשך נאמר‪" :‬וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם"‪ .‬הוא לא הלך‬ ‫כל תוכנית עתידית‪ ,‬ולהוסיף שלוש מילים קטנות שמשנות את כל התמונה‪" :‬אם ירצה‬ ‫עוד לחרן בפרט‪ ,‬אלא הלך מתוך ביטחון שלם ומוחלט אל כל מקום אשר ישלחנו‬ ‫השם" או "בעזרת השם"‪.‬‬ ‫הבורא‪ ,‬ביודעו כי ההשגחה העליונה מלווה אותו בכל אשר יפנה‪.‬‬ ‫האמירה הזו איננה סתם הרגל לשוני אלא עוגן של אמונה עמוקה‪ .‬היא מזכירה לנו‬ ‫במהלך חייו של אדם ישנן תקופות שבהן הדרכים הטבעיות פתוחות לפניו‪ ,‬והעבודה‬ ‫המוטלת עליו היא לזכור שאין בכוחן של ההשתדלות והסיבות לפעול דבר בלא‬ ‫שעם כל הכבוד לתוכניות שלנו‪ ,‬יש מנהיג לבירה‪ ,‬והכל בסופו של דבר נתון בידיו‪.‬‬ ‫ברכת שמים‪ .‬אולם לפעמים ניצב האדם מול שוקת שבורה‪ ,‬כאשר כל התוכניות‬ ‫כשאנו משלבים את שמו של הקב"ה בדיבורנו ובתכנונים שלנו – ממש כפי שקיבל‬ ‫קורסות ואין שום סיבה נראית לעין שתביא להצלתו‪.‬‬ ‫על עצמו יעקב אבינו – אנו נמנעים מגאווה של "כוחי ועוצם ידי"‪ ,‬ובעיקר‪ :‬מזמינים‬ ‫יעקב אבינו מלמדנו את העוצמה של מאין יבוא עזרי – דווקא מתוך ה"אין"‪ ,‬מתוך‬ ‫את ברכתו‪ ,‬השגחתו ואורו אל תוך חיינו ומעשינו‪.‬‬ ‫אפסות הכוחות הטבעיים‪ ,‬מתגלה המדרגה העליונה של האמונה‪ ,‬שעזרי מעם ה'‬ ‫עושה שמים וארץ שאינו מוגבל בשום גבול‪.‬‬ ‫ניחוח של גאולה‪ :‬הקשר הפלאי בין חוש הריח‪ ,‬המשיח ולאה אמנו‬ ‫זהו עומק השכר שזכה לו יעקב‪ ,‬נחלה בלי מצרים‪ ,‬כפי שנאמר לו‪" :‬ופרצת ימה‬ ‫וקדמה וצפונה ונגבה"‪ .‬מדה כנגד מדה‪ :‬מי שבוטח בהקדוש ברוך הוא בלי גבול‬ ‫ַהַַּפַעַ ם אֹוֹ ֶֶדה ֶֶאת ה'‪ַ ,‬עַ ל �ֵּּכן ְָקְָרָאָ ה‬ ‫אֶמר � ּ‬ ‫"ַוַֹּת ֶ‬ ‫כאשר נולד בנה הרביעי של לאה‪ ,‬נאמר‪ּ � :‬‬ ‫ובלי מיצרים‪ ,‬ואינו כולא את אמונתו בתוך מסגרות של סיבות וטבע‪ ,‬זוכה להשפעה‬ ‫� ְׁׁשמֹוֹ ְיְ הּוָּדָ ה"‪ .‬דבריה של לאה מעוררים שאלה מתבקשת‪ :‬וכי על ראובן‪ ,‬שמעון ולוי‬ ‫וסייעתא דשמיא שהיא למעלה מכל הגבולות והמיצרים‪.‬‬ ‫היא לא הודתה לקב"ה? מדוע דווקא בלידתו של יהודה היא מדגישה "הפעם אודה‬ ‫את ה'"‪ ,‬ועל שום כך קוראת את שמו יהודה – לשון הודאה?‬ ‫לארוז את האמונה‪ :‬מדוע התבטלה עלייתו ההיסטורית‬ ‫רש"י על אתר מביא את המדרש‪ ,‬שלאה ידעה ברוח הקודש שיעמידו האמהות‬ ‫של החפץ חיים לארץ ישראל?‬ ‫שנים‪-‬עשר שבטים‪ ,‬וכיוון שילדה את הרביעי – הבינה שנטלה יותר מחלקה‪ ,‬ועל‬ ‫כך הודתה‪ .‬אך הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק‪ ,‬בספרו "משך חכמה"‪ ,‬מאיר‬ ‫"ִאם ִיִ ְְהֶיֶ ה ֱֱאֹל ִִֹקים ִִע ּ�ָּמ ִִדי וגו'"‪ .‬בספר "חזון יחזקאל"‪,‬‬ ‫יעקב אבינו נודר בצאתו לחרן‪ִ :‬‬ ‫את הפסוקים באור חדש ומופלא‪.‬‬ ‫מציע הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראש ישיבת סלבודקה‪ ,‬קריאה מחודשת ומפעימה‬ ‫ה"משך חכמה" מבחין בדקות נפלאה בשמות שניתנו לשלושת הבנים הראשונים‪,‬‬ ‫לפסוק זה על ידי שינוי קל בפיסוק‪.‬‬ ‫חיים בן שמעון הלוי שפילמן ז"ל‬ ‫יצחק בן ריקה בן סימון ז"ל‬ ‫יהודה בן פריזאד עזרי ז"ל‬ ‫חיים בן דוד בכר ז"ל‬ ‫מרת יעל בת כדיה נוני ע"ה‬ ‫אסתר בת מזלה נג'ר ע"ה‬ ‫תאג'ה בת רבקה חברוני ע"ה‬ ‫משה בן סאלם הלל ז"ל‬ ‫חסן עמרם בן זוהרה אברהם ז"ל‬ ‫משה בן שמעה אביבי ז"ל‬ ‫אסתר בת רחל ע"ה‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫הברית מאפר השואה‪.‬‬ ‫"ִּכי ָרָָאָ ה ה'‬ ‫שמות המקבילים לשלושה חושי האדם‪ :‬ראובן מייצג את חוש הראייה‪ּ� :‬‬ ‫בתקופה הראשונה לבואו לאמריקה‪ ,‬התגורר הרבי במנהטן ושימש כרב בית כנסת‬ ‫"ִּכי �ָׁשַׁמַ ע ה' �ִּּכי ְׂש�ׂ נּוָּאָ ה ָאָֹנֹ ִכִ י"‪ .‬לוי מייצג את‬ ‫ְּב�ָּעְָנְ ִיִ י"‪ .‬שמעון מייצג את חוש השמיעה‪ּ� :‬‬ ‫מקומי‪ .‬בערב שבת אחד‪ ,‬הבחין הרבי ביהודי עובר אורח שחזותו לא נראתה דתית‬ ‫ַהַַּפַעַ ם ִיִ ּ �ָּלֶוֶ ה ִִא � ׁ‬ ‫יִׁשי ֵֵאַלַ י"‪.‬‬ ‫"ַעַָּתה � ּ‬ ‫חוש המישוש‪/‬החיבור‪ּ� :‬‬ ‫כלל‪ .‬ניגש אליו הרבי במאור פנים‪ ,‬ובחמימות מפתיעה הציע לו להיכנס עמו לתפילת‬ ‫והנה בהלכה אנו מוצאים דבר מעניין‪ :‬חז"ל לא תיקנו לברך או להודות על עצם‬ ‫מנחה וקבלת שבת‪ .‬האיש‪ ,‬שהופתע מכך שהרבי זיהה שהוא יהודי‪ ,‬סיפר שהוא‬ ‫ההנאה שבחושי הראייה‪ ,‬השמיעה והמישוש‪ .‬ישנו רק חוש אחד שעליו תיקנו ברכה‬ ‫במקור מעיירה בגליציה‪ ,‬ונעתר להזמנה‪.‬‬ ‫מיוחדת משום שעצם ההנאה ממנו היא רוחנית וזכה‪ :‬חוש הריח ("בורא עצי בשמים"‬ ‫לאחר מנחה‪ ,‬פנה הרבי אל אותו יהודי וביקש ממנו לגשת לפני התיבה כשליח‬ ‫וכיוצ"ב)‪ .‬כמאמר הגמרא (ברכות מג ע"ב)‪" :‬איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ציבור לקבלת שבת! היהודי נרעש‪" :‬מניין לרבי לדעת? הלוא בעיירתי בגליציה‪ ,‬לפני‬ ‫הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח"‪.‬‬ ‫להערות‬ ‫דוא"לבנעימה‬ ‫המלחמה‪ ,‬אכן הייתי החזן הקבוע בכל שבת!"‪ .‬הוא ניגש אל העמוד והתפלל‬ ‫כעת‪ ,‬הכל מתחבר להפליא‪ :‬מיהודה עתיד לצאת מלך המשיח‪ .‬ומהי התכונה‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫ויו"טשריגשה את כל הנוכחים‪.‬‬ ‫משתפכת‬ ‫פסח‬ ‫ראובן" על הל'‬ ‫יהודית‬ ‫ו"לפלגותֹא ְְל ְ‬ ‫ַמְַר ֵֵאה‬ ‫שבת‪ְּ,‬ב�ִּיִ ְְרַאַ ת ה'‪ְ ,‬וְ ֹל‬ ‫הל' ֲ‬ ‫"ַוֲַה ִִריחֹוֹ‬ ‫אומרעלעליו‪:‬‬ ‫הזהב"‬ ‫"רבידישעיהו‬ ‫תורה"‪ ,‬הנביא‬ ‫את המשיח?‬ ‫המאפיינתשל‬ ‫מח"ס "בארה‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫בתום התפילה פנה האיש לרבי ובבכי קורע לב שיתף אותו בתופת הנוראה שעבר‬ ‫מראה‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫העולם‬ ‫את‬ ‫ישפוט‬ ‫לא‬ ‫המשיח‬ ‫"‪.‬‬ ‫ַחַ‬ ‫י‬ ‫ִכִ‬ ‫יֹוֹ‬ ‫יו‬ ‫ָנָ‬ ‫ָאְָזְ‬ ‫ע‬ ‫ַׁמַ‬ ‫ְׁש‬‫�‬ ‫ִמ‬ ‫ִ‬ ‫ְל‬ ‫ְ‬ ‫ֹא‬ ‫ֹל‬ ‫ְוְ‬ ‫ט‬ ‫ֵֵעיָנָ יו ִיִ �ְׁש‬ ‫ּׁפֹּוֹ‬ ‫בשואה‪ ,‬על האובדן והשכול‪ .‬הוא התוודה בכנות שבעקבות הייסורים שעבר‪ ,‬הוא‬ ‫עיניים ומשמע אוזניים‪ ,‬אלא דרך החוש הרוחני מכולם – דרך ה"ריח"‪ ,‬ההכרה‬ ‫נשבר לרסיסים והפסיק לשמור תורה ומצוות‪ ,‬וחשש שהטעה את הרבי כשניגש‬ ‫הפנימית והזכה ביותר של יראת השם‪ .‬משום כך‪ ,‬דוקא כאשר נולד יהודה – המייצג‬ ‫לעמוד‪ .‬הרבי הקשיב ממושכות‪ ,‬ספג את הכאב‪ ,‬ובמקום להוכיח או לנזוף‪ ,‬הניח יד‬ ‫את המשיח שניחן ב"חוש הריח" (שעליו יש ברכה והודאה) – אמרה לאה‪" :‬הפעם‬ ‫אוהבת על כתפו ואמר‪" :‬חזן‪ ,‬אנו מחכים לך מחר בבוקר שתבוא שוב להתפלל איתנו‬ ‫אודה את ה'"‪ .‬על החוש הזה‪ ,‬שהוא חלקו של יהודה‪ ,‬באה ההודאה והברכה! מה‬ ‫ולגשת לעמוד‪ ,‬שבת שלום!"‪ .‬היהודי אכן הגיע למחרת‪ ,‬וגם עבר לפני התיבה בשבת‬ ‫שאין כן בבנים הקודמים שילדה לאה שלא הוזכרה בהם הודאה לה' כי הם כנגד‬ ‫שלאחר מכן‪.‬‬ ‫החושים שלא נתקנו בהם ברכות‪.‬‬ ‫בשבת השלישית‪ ,‬היהודי לא הופיע‪ .‬הרבי שלח את בנו‪ ,‬רבי נפתלי צבי (לימים‬ ‫ופרחי‬ ‫ימים‬ ‫הרים‪,‬‬ ‫(הרואה‬ ‫הראייה"‬ ‫"ברכות‬ ‫חז"ל‬ ‫שתיקנו‬ ‫[ויש להקשות שאכן מצינו‬ ‫האדמו"ר מבאבוב)‪ ,‬לראות מה שלומו‪ .‬הבן הגיע לאזור מגוריו של האיש‪ ,‬ולתדהמתו‬ ‫אילנות מברך) ו"ברכות השמיעה" (השומע בשורות טובות מברך "הטוב והמטיב")‬ ‫מצא אותו עומד ברחוב ומעשן סיגריה בפרהסיה בעיצומה של השבת‪ .‬האיש‪ ,‬שזיהה‬ ‫– אם כן‪ ,‬כיצד ניתן לומר שאין ברכה על ראייה ושמיעה? אולם כבר כתב בספר‬ ‫את בנו של הרבי‪ ,‬התבייש עד עמקי נשמתו ואמר לו‪" :‬אמור לאביך שהיום‪ ,‬לאחר‬ ‫תפארת צבי (או"ח סי' ה') שהברכות הללו לא נתקנו על הנאת החוש עצמו‪ .‬כשאדם‬ ‫שעישנתי סיגריה‪ ,‬איני מסוגל לגשת לעמוד‪ .‬אבל אני מבטיח לבוא בשבת הבאה"‪.‬‬ ‫רואה הר יפה או שומע בשורה טובה‪ ,‬הראייה והשמיעה הם רק "כלי ההעברה" –‬ ‫הבן חזר לאביו נסער וזעזוע בקולו‪" :‬אבא‪ ,‬כיצד האיש הזה יכול לגשת אצלנו לעמוד‬ ‫האמצעי שדרכו נודע לו על המציאות‪ .‬הברכה היא על הבריה הנאה שבעולם‪ ,‬או‬ ‫כשליח ציבור? הלוא הוא מחלל שבת בפרהסיה! במו עיניי ראיתיו מעשן!"‪ .‬או אז‬ ‫על הבשורה הטובה שהתרחשה‪ .‬אך על עצם ההנאה הפיזית שבפעולת העיניים‬ ‫ענה לו הרבי מבאבוב מילים שהפכו לאבן דרך היסטורית ביחס לניצולי השואה –‬ ‫והאוזניים – אין שום ברכה]‪.‬‬ ‫ולנשמות פגועות בכלל‪" :‬דע לך בני‪ ,‬זה לא היהודי מעשן בשבת‪ .‬זה היטלר והנאצים‬ ‫ימח שמם שמעשנים! הנשמה של היהודי הזה טהורה כבדולח‪ ,‬אלא שהסבל‬ ‫לראות את העשן‪ ,‬לחבק את הנשמה‪:‬‬ ‫והייסורים הנוראים שהעבירו אותו – הם אלו ששברו את רוחו וגרמו לו לכך"‪ .‬הרבי‬ ‫סודה של רחל אמנו ופסיקתו של הרבי מבאבוב‬ ‫הורה לבנו לחזור ולומר לו‪" :‬העמוד מחכה לך"‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן עקר הרבי משכונת מנהטן‪ ,‬והקשר בין השניים ניתק‪.‬‬ ‫בפרשתנו אנו נחשפים לאחד הרגעים הכאובים והרגישים בספר בראשית‪ .‬רחל אמנו‪,‬‬ ‫חלפו כארבעים שנה‪ .‬הרבי מבאבוב כבר התגורר בבורו‪-‬פארק והנהיג רבבות‬ ‫העקרה‪ ,‬שרויה בצער עמוק‪ ,‬ופונה אל יעקב בזעקה שקורעת את הלב‪ָ" :‬הָָבָ ה ּ �ִּלי ָבִָנִ ים‪,‬‬ ‫חסידים‪ .‬באחת מקבלות הקהל‪ ,‬נכנס לחדרו יהודי ישיש‪ ,‬עטור זקן לבן ושעון על‬ ‫אֶמר‪,‬‬‫ְּב�ָּרֵָחל‪ַ� ּ ,‬וַֹּי ֶ‬ ‫ְוְ ִִאם ַאִַיִ ן ֵֵמָתָ ה ָאָֹנֹ ִכִ י"‪ .‬תגובתו של יעקב חריפה ונוקבת‪ַ� " :‬וִַּיַּחַ ר ַאַ ף ֲַיֲַעֹקֹב ֵ‬ ‫מקלו‪" .‬האם הרבי יודע מי אני?"‪ ,‬שאל בהתרגשות‪ .‬הרבי הביט בו עמוקות‪" .‬אני החזן‬ ‫ָבֶָטן?!"‪.‬‬ ‫ֲֲהַתַַחַ ת ֱֱאֹל ִִֹקים ָאָֹנֹ ִכִ י ֲֲא � ֶׁׁשר ָמַָנַ ע ִִמֵּמ ְ�ְּך ְּפ ִ�ִּרי ֶ‬ ‫מהעיירה בגליציה"‪ ,‬אמר האיש‪" ,‬האם הרבי זוכר אותי?"‪" .‬בוודאי שאני זוכר!"‪ ,‬אורו‬ ‫המדרש (בראשית רבה עא‪ ,‬ז) חושף בפנינו כי הקב"ה הקפיד על יעקב בשל תגובה זו‪:‬‬ ‫עיניו של הרבי‪.‬‬ ‫"אמר לו הקב"ה‪ :‬כך עונין את המעוקות?! (האם כך עונים לנשים הנמצאות במועקה‬ ‫האיש סיפר כי נכדו מתחתן השבוע בבורו‪-‬פארק‪ ,‬ובא להזמין את הרבי לשמחה‬ ‫ובצער?)‪ .‬חייך‪ ,‬שבניך עתידים לעמוד לפני בנה"‪.‬‬ ‫כאות הכרת הטוב‪ .‬הרבי הגיע לברך בסעודת ה'שבע ברכות'‪ .‬כשהגיע לאולם‪ ,‬המתין‬ ‫הדברים דורשים ביאור עמוק‪ :‬הרי לכאורה‪ ,‬הצדק המוחלט נמצא עם יעקב! רחל‬ ‫לו היהודי הישיש בחוץ‪ ,‬ודמעות זולגות על לחייו‪" :‬הרבי ודאי זוכר מה שהיה איתי‬ ‫דיברה שלא כהוגן כשביקשה ממנו בנים במקום להתפלל לה'‪ ,‬ויעקב ענה לה בדין‪,‬‬ ‫באותה שבת במנהטן‪ .‬אני רוצה לומר לרבי שכאן‪ ,‬בתוך האולם‪ ,‬יושבים כמאה‬ ‫וחמישים בנים‪ ,‬נכדים ונינים שלי – וכולם שומרי תורה ומצוות! יידע הרבי שכל‬ ‫מתוך השקפה טהורה וקנאות לכבוד קונו – מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬נתבע על כך בשמיים?‬ ‫המשפחה הזו הוקמה רק בזכות המסר שהרבי שלח אליי באותה שבת‪ ,‬ש'העמוד‬ ‫הגאון רבי משה שמואל שפירא בספרו "זהב משבא"‪ ,‬חושף כאן יסוד אדיר בהבנת‬ ‫מחכה לי'‪."...‬‬ ‫תהומות הנפש וביחסי אנוש‪ .‬חז"ל דייקו בלשונם‪ :‬הקב"ה לא תפס את יעקב על תוכן‬ ‫הרבי בכה מהתרגשות‪ .‬כשיצאו משמחת ה'שבע ברכות'‪ ,‬פנה הרבי לבנו רבי נפתלי‪-‬‬ ‫דבריו‪ ,‬שהרי אכן רחל הייתה צריכה להתפלל לה'‪ ,‬ויעקב צדק עובדתית‪ .‬התביעה‬ ‫צבי שליווה אותו ואמר לו בלחש‪" :‬נו‪ ,‬רואה אתה שלא הוא עישן בשבת‪ ,‬אלא הנאצי‬ ‫כלפיו הייתה על המילים‪" :‬כך עונין את המעוקות"‪.‬‬ ‫הוא שעישן?‪."...‬‬ ‫כאשר אדם שרוי במועקה‪ ,‬בצער או בכאב גדול‪ ,‬לעיתים הוא נכשל בלשונו‪ ,‬מדבר‬ ‫מסר תורני לחיים‪ :‬השילוב בין תביעת המדרש בפרשתנו למעשהו של האדמו"ר‬ ‫שלא כהוגן‪ ,‬או נוהג בצורה מתריסה‪ .‬במצב כזה‪ ,‬התפקיד שלנו אינו להעמיד אותו‬ ‫מבאבוב מעניק לנו "משקפיים" חדשים לחיים‪.‬‬ ‫מיד על טעותו ההשקפתית או ההלכתית‪ ,‬אלא לראות את הלב השבור שלו‪ .‬יעקב‬ ‫פעמים רבות אנו נתקלים בביתנו‪ ,‬בקהילתנו‪ ,‬או ברחוב ביהודים (ואף בבני נוער)‬ ‫אבינו נתבע על כך שלא ראה את ה"מועקות" ולא התבונן מתוך איזה כאב נורא‬ ‫שמתנהגים בצורה מתריסה‪ ,‬מקוממת או רחוקה מדרך התורה‪ .‬האינסטינקט‬ ‫נובעים דבריה‪.‬‬ ‫הראשוני שלנו הוא להוכיח‪ ,‬לצעוק על "חילול השבת"‪ ,‬או להעמיד אותם על מקומם‬ ‫כפי שעשה יעקב אבינו לרחל‪ .‬אך האמת הפנימית דורשת מאיתנו מבט עמוק יותר‪:‬‬ ‫תורתנו הקדושה מורה לנו כאן דרך ישרה לחיים‪ :‬כשאתה שומע דיבור קשה או נתקל‬ ‫עלינו לשאול את עצמנו מהי המועקה המסתתרת מאחורי המעשים? מהו הכאב‬ ‫בהתנהגות מקוממת של הזולת‪ ,‬לפני שאתה מגיב למעשה עצמו – עצור ושאל את‬ ‫שמייצר את הכעס?‬ ‫עצמך‪" :‬מה מעיק לו?"‪ .‬התגובה צריכה להיות מותאמת לכאב הפנימי של האדם‪ ,‬ולא‬ ‫כשאנו זוכרים שלא ה"יהודי מעשן" אלא הטראומה‪ ,‬והכאב או המשבר הם אלו‬ ‫רק לביטוי החיצוני והלא‪-‬מוצלח שלו‪.‬‬ ‫שמדברים מגרונו – אנו לומדים לא להשיב מלחמה אלא להושיט יד‪ .‬זהו המבט‬ ‫האדמו"ר‬ ‫היה‬ ‫עולמות‪,‬‬ ‫שהציל‬ ‫במבט‬ ‫למעשה‪,‬‬ ‫מי שיישם יסוד עצום זה הלכה‬ ‫שלא רק עונה כראוי ל"מעוקות"‪ ,‬אלא פועל ישועות ובונה דורות שלמים של תורה‪.‬‬ ‫בארצות‬ ‫באבוב‬ ‫חסידות‬ ‫את‬ ‫ששיקם‬ ‫הלברשטאם‪,‬‬ ‫מבאבוב‪ ,‬הרה"ק רבי שלמה‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫נושאים‬ ‫במגווןנושאים‬ ‫גולןבמגוון‬ ‫ראובןגולן‬ ‫הרבראובן‬ ‫שיעוריהרב‬ ‫שיעורי‬ ‫ימים א – ה | הלכות שבת – בין מנחה לערבית‬ ‫‪0733-71-81-56‬‬ ‫בטל'‪0733-71-81-56‬‬ ‫הלשוןבטל'‬ ‫ב"קולהלשון‬ ‫ב"קול‬ ‫יוםראשון | מוסר ספר פלא יועץ ‪12:15‬‬ ‫יום שלישי | שלום בית וחינוך הילדים ‪12:15‬‬ ‫תורה"!‬ ‫שלתורה"!‬ ‫"בארהשל‬ ‫של"בארה‬ ‫הרביםשל‬ ‫בזיכויהרבים‬ ‫שותפותבזיכוי‬ ‫שותפות‬ ‫יום שלישי | סמיכת חבר הלכות מצות התלויות בארץ ‪20:30‬‬ ‫לברכה‪,‬‬ ‫כולולברכה‪,‬‬ ‫הגיליוןכולו‬ ‫הקדשתהגיליון‬ ‫בלעדית‪:‬הקדשת‬ ‫שבועיתבלעדית‪:‬‬ ‫חסותשבועית‬ ‫חסות‬ ‫יום רביעי | טור בית יוסף מלאכות שבת ‪20:30‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫‪250‬ש"ח‪.‬‬‫נשמה‪250‬‬ ‫עילוינשמה‬ ‫לרפואהאואועילוי‬ ‫לרפואה‬ ‫יום חמישי | שיחה לפרשת השבוע ‪17:20‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫ייעודית)‪5050:‬ש"ח‪.‬‬ ‫(במסגרתייעודית)‪:‬‬ ‫אישית(במסגרת‬ ‫הקדשהאישית‬ ‫הקדשה‬ ‫שבת קודש |גמרא מסכת מגילה ‪ | 14:45‬חזון עובדיה הלכות‬ ‫שבת ‪ | 15:15‬אור החיים הקדוש כרבע שעה לפני צאת הכוכבים‬ ‫‪054-2637798‬‬ ‫‪053-4514677‬‬ ‫לטל‪054-2637798---‬‬ ‫לטל‬‫הודעהלטל‬ ‫הודעה‬ ‫לשלוחהודעה‬ ‫לשלוח‬ ‫אולשלוח‬ ‫להתקשראואו‬ ‫להתקשר‬ ‫ניתןלהתקשר‬ ‫ניתן‬ ‫לפרטיםניתן‬ ‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬