על הצדיקים · Al Hatzadikim — ויצא (2026-11-16)

ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים
בעזהשי"ת
אהבת השי"ת
מידות טובות
פרשת השבוע
אלומות אור
מרבותינו צדיקי עולם
פרשת ויצא | תשפ"ז
ועל החסידים
ותמוה ,וכי שמירה יש בגדר אבנים סביב
הראש בלבד ,והרי עדיין כל גופו אינו שמור
מן החיות והמזיקים
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א על אמונה והשתדלות
והסיפור שאספר לכם
הוא סיפור נורא
הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל
יַע (כח)
ְוְ ִִהֵּנֵ ה ֻֻסָּלָ ם ֻֻמָּצָ ב ַַא ְְרָצָ ה ְוְ ֹרֹאׁשֹו ַַמִּגִ ַ
מי שזכה פעם ,לשמוע ולהתבשם מניחוחי
שיעוריו של ר' שמואל( ...רוזובסקי)
זה הרי היה פלאי פלאים...
כאשר היה מתחיל לומר את הגמרא בלבד,
והיה אומר את התיבות של הגמרא עם
כל המתיקות ,והיה מכניס בה חיים ...היה
מכניס חיות כזו ,בכל הסוגיא... ַוַ ִּיִ ַַּקח ֵֵמ ַַא ְְבֵנֵ י ַַה ָָּמקֹום ַוַ ָּיָ ֶֶׂשם ְְמ ַַר ֲֲאֹׁש ָָֹתיו (כח)
היתה אז הרגשה ,כאילו עכשיו עומדים וביאור הדבר ,כי באמת ,גם כאשר
בהר סיני ...ממש ,כאילו עכשיו הקדוש מקיים את ההשתדלות במלואה לא היא כבר הבאנו הקושיא הידועה על הנאמר
ברוך הוא מדבר... המביאה את התוצאה -לא ההשתדלות בפרשתן (כח) 'ויקח מאבני המקום וישם
היתה הרגשה שממש ,שכינה מדברת מתוך תביא הפרנסה ,ולא השמירה ממזיקים מראשתיו' ,וברש"י' ,עשאן כמין מרזב
גרונו ,ושומעים - ...את השכינה עצמה. תשמור את האדם ,רק הקב"ה הוא העושה סביב לראשו ,שירא מפני חיות רעות',
וזה לבד היה מכניס כזו חשקת התורה, ויעשה לכל המעשים והתוצאות ,א"כ די ותמוה ,וכי שמירה יש בגדר אבנים סביב
וכזו אהבת התורה ...ממש ,לשמו ולזכרו לו במה שעשה כפי יכולתו ,כי ממילא הראש בלבד ,והרי עדיין כל גופו אינו
תאות כל נפש. אין ה'תוצאה' שייכת להשתדלות. שמור מן החיות והמזיקים ,אלא נתבאר
עוד בחייו אמרתי ,אם היו חותכים את והוא מפחד מהבלבול בספרים ,כי לא היה ליעקב אפשרות
הוורידים של ר' שמואל ,לא היה נוזל להניח אבנים כי אם סביב ראשו ,ובא
משם דם ,אלא היו נוזלים "קצות החושן"... אחד מחסידי הרה"ק רבי יחזקאל ללמדנו יסוד גדול ,כי אין דורשים
"נתיבות"" ...מחנה אפרים"" ...רבי עקיבא מקאזמיר זי"ע התאונן בפני רבו כי עליו מהאדם רק השתדלות גרידא ,ומכיוון
אייגר'ס"... לעזוב את שערי 'בית המדרש' לעסוק שעשה ככל אשר לאל ידו ,ממילא יגיעו
הכתבה המלאה בעמודים >>> 6-7 אליו תוצאות טוב מידי הבורא יתב"ש.
המשך בעמוד >>> 2
1 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
אנכי ,לא מושקה ולא על המחיה ועל הכלכלה ,והוא מפחד מהבלבול השורר
בן מושקה ,בעוד בשווקים וברחובות ,אמר לו הרה"ק ,כתיב בפרשתן 'ויקח
שעתיים נגמר ה'שפיל' מאבני המקום וישם מראשתיו' ,וברש"י' ,עשאן כמין מרזב
והנני שב לאיתני סביב לראשו ,שירא מפני חיות רעות' ,ותמוה ,וכי שמירה
-להיות אברך מן יש בגדר אבנים סביב הראש בלבד ,והרי עדיין כל גופו אינו
השורה כמוני כמוך. שמור מן החיות והמזיקים ,אלא ,משל לציפור שנפלה לתוך
ואף שבאותה שעה יָּצה) והחלה לשקוע בה יותר ויותר ,כל עוד שכנפיה
בוץ ּ(ִּב ּ
הוא עושה את תפקידו עדיין לא טבעו ,בידה לצאת מהבוץ ע"י כנפיה ,ואם גם
נאמנה בכל הרמ"ח כנפיה טבעו בתוככי הבוץ ,כל זמן שראשה מחוץ לבוץ
והשס"ה ,מ"מ הנו יודע עדיין תוכל לזעוק 'הצלה' ויבואו להושיעה ,אבל כשגם
וזוכר היטב שאין זה אלא שפיל ומשחק ...כיו"ב היא חובת הראש נשקע בבוץ ,אוי לה ...ולכן בצאת יעקב אבינו חרנה,
ההשתדלות לפרנסה ולשאר צרכי העולם ,כי הגם שעל האדם לבית לבן הרמאי ,נתיירא מפני חיות רעות ,וחשש מאד מה
לעשות השתדלות באמת מבלי לזלזל ולהשתמט – כאילו מצפה לו שם ,על כן עשה 'שמירה מעולה' סביב לראשו,
אכן הפרנסה תלויה בהשתדלות זו ,אך בד בבד יכיר וידע כי כל זמן שהראש לא 'שקע' ,עדיין אפשר לו לאדם לזעוק
בבירור שאין זה אלא 'שפיל' ...הכל כבר נקבע ממעל ,אלא לעזרה ולהצלה ,כך גם אתה ,כשהנך יוצא לעבודת הפרנסה,
שרצונו ית' שנשחק ב'שפיל' ...כי כך עלה ברצונו הפשוט. הזהר על 'ראשך' לבל ישקע בהבלי העולם הזה ,ותשמור
סיפר הגה"צ רבי שלמה יונגער שליט"א דומ"ץ טאהאש על ה'אמונה' שבמח ,ובזה תנצל מכל הבלבול והרע ,ובכל
בקרית יואל ,פעם אחת הוצרכו לסדר אצל הממשלה איזה עת ובכל זמן תהיה מקושר כראוי אל ה' הוא האלוקים.
ענין לטובת המוסדות של טאהאש ,והביאו עורך דין אל יגש אחד מהמשתתפים וישאל את 'מושקה'
הרבי הרה"ק מטאהאש זי"ע ,בגשתו אל המלאכה שאל
העורך דין את הרבי ,הגידה נא ,למי שייכים כל המוסדות ויתבאר ביותר בדרך משל על דרך הנהוג לערוך 'שפיל'
הללו ,אמר הרבי ,וואס הייסט ,ס'איז דעם אייבערשטנ'ס (הצגה) ,פעמים שיש באותו שפיל 'מושקה' – אברך המתחזה
(מה השאלה ,הם של הקב"ה) ,אמר לו העורך דין ,הבנתי, כמושקה מהעיירה ,והנה עיקר עיסוקו של מושקה ,שהוא
אבל בכל זאת ,הגידה נא מי ה'בעל הבית' – ענה הרבי, שוכר קרעטשמע (אכסניא ובית מרזח) מה'פריץ' ...ובוודאי
האייבערשטער ,שוב שאל העורך דין (הנכרי) נו ,בסדר, 'בשעת מעשה' מתנהג האברך כאותו 'מושקה' בכל פרטיה
אבל אמור נא ,כשצריך לעשות החלטות – מי המחליט כאן, ודקדוקיה ,בכל כוחו ונפשו ,אבל ,הגע בעצמך ,אילו יגש אחד
ענה הרבי האייבערשטער ...וכל אחד ילמד לעצמו ביי זיין מהמשתתפים וישאל את 'מושקה' בתמימות מתי פותחים
אייגענע מוסדות ('במוסדות' הפרטיים שלו ,כלומר בענייני הקרעטשמע ...יענה לו מושקה ,וכי אכן נראה לך כי מושקה
חייו הפרטיים) – אם בתורה ותפילה ,וכן בגשמיות ,ענייני
הנהגת ביתו ובכל תהלוכות חייו ,שרק הקב"ה בעל הבית,
ורק הוא נותן וקובע את ההחלטות ,וממילא ,לא יעשה
מאומה כנגד רצון הבורא שהוא הבעה"ב ,וגם לא יבהל מכל
נסיון בענייני בין אדם לחברו ,כי ידע ויבין שיש כאן בעל
הבית והוא זה שעושה ומחליט ,לא בני האדם ...אגב אורחא,
כשעקר הרבי את דירתו מיורופ (אירופה) לקאנאדא (בשנת
תשי"א) ,בהגיעו לגבולות קאנאדא נשאל ע"י הפקידים מדוע
באת הנה ,ומה מעשיך כאן (כנהוג אצלם לשאול את הבאים
בשערי הגבולות) ,ענה הרבי ,וואס הייסט (מה השאלה) ,אני
עבד ה' ,ואעשה כאן מה שה' אמר לעשות.
('באר הפרשה' ויצא תשפ"ו)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 2
שאלו הרב" :אמור לי ,אם עכשיו תשמע בת קול מן השמים,
כביכול ,ה' יתברך מדבר אליך ואומר' :חתן יקר ,עליך לעקור
מדירתך ולקנות דירה במקום אחר!' מה תעשה?
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על יסוד גדול בהנהגת האיש בביתו
ֹאַמ ְְרָנָ ה לֹו ַַהעֹוד ָלָ נּו ֵֵחֶלֶ ק ְוְ ַנַ ֲֲחָלָ ה ְְּב ֵֵבית ָָא ִִבינּו (לא)
ַוַ ֹּת ַ
משום שבכל
מקום אחר מעשה בבחור שזכה לשידוך הגון ,וגם קיבל דירה מסודרת
יש אזניים במקום טוב .זמן קצר אחרי חתונתו נכנס אל הגאון רבי
לכותל או שלמה זלמן אויערבך זצ"ל.
האזנות סתר שאלו הרב" :אמור לי ,אם עכשיו תשמע בת קול מן השמים,
– ומספר להן כביכול ה' יתברך בכבודו ובעצמו מדבר אליך ואומר' :חתן
באריכות יקר ,עליך לעקור מדירתך ולקנות דירה במקום אחר!' מה
גדולה את תעשה?
מוסדות אור החיים
כל מעלליו "מה השאלה" ,ענה החתן מיד" ,אם אשמע בת קול משמים,
של לבן עמו -מחד גיסא ,ואת עבודתו הנאמנה והמסורה תכף ומיד אארוז את חפצי ואעבור דירה!"
-מאידך גיסא .הוא מוסיף לספר להן על התגלות ה' אליו, "חלילה" ,אמר לו הרב" ,בשום אופן אין לנהוג כך!"...
והוראתו לשוב לארץ מולדתו ,וממתין לשמוע את חוות הלה לא הבין מה הרב מתכוון ,הלא שמע בת קול!
דעתן והסכמתן לענין. "ראה נא" ,פתח הרב והסביר" ,גם אם בת קול אומרת לך
לכאורה תמוה :יעקב קיבל הוראה מה' יתברך לעזוב את בית לעקור מדירתך ,אל לך לבוא הביתה ולהורות לאשתך לארוז
לבן ולשוב הביתה – שיקום ויעזוב! מדוע הוא צריך להסביר את החפצים במהירות .עליך לגרום לכך שהיא תגיע למסקנה
את עצמו בצורה כל כך ארוכה ומפורטת? בפרט שהוא יודע הזו מעצמה .זאת על ידי שתציג בפניה את חסרונות הדירה,
היטב שהצדיקות הללו תלכנה אחריו באש ובמים ,ואין להן כמו למשל' :את יודעת ,נראה לי שהדירה הזאת לא מתאימה
כל קשר לאביהן ,כפי שאכן התבטאו 'העוד לנו חלק ונחלה לנו .הנה ,תראי את המטבח -כל אדם שנכנס הביתה רואה
בבית אבינו הלוא נכריות נחשבנו לו וכו' ועתה כל אשר אמר אותך עומדת ומבשלת ,זה לא מתאים לנו .את ההערה הזאת
אלוקים אליך עשה'!? את הערת ,ואת צודקת'...
אלא ,יעקב אבינו מלמד אותנו כאן יסוד גדול בהנהגת אחרי שתסכים עמך ,תאמר' :האמת שגם שמעתי בת קול
האיש בביתו :גם אם ברור לך מה צריך לעשות על פי משמים שאמרה לי לעבור דירה '...והיא מיד תאמר' :מה
תורה – הצג לפני רעייתך את הענין על כל צדדיו ,ותן לה אתה מדבר?! אם הקב"ה אמר לך כך -אין שום שאלות!
לומר מעצמה את ההכרעה ,שתסכים מדעתה על הדבר ,ואז מדוע בכלל הנך שואל לדעתי ,ודאי שעוברים!'.
תעשהו מתוך שמחה. לקיים את הדברים בכל מחיר ,באש ובמים
אתה שומע ,חתן יקר ,איך מתנהגים עם אשה?" פנה הרב
אל החתן" .לא אומרים לה' :כך כתוב בהלכה ,מה את רוצה "ואם תשאלני" ,המשיך הרב בדבריו לחתן" ,מה פתאום
ממני! '...אלא צריך להראות לה את כל הנתונים ,לכוון אותה לנהוג כך ,הלא אם בת קול אומרת -צריכים לקיים את
למסקנה המתבקשת ,ואז לומר שיש גם תנא דמסייע לך, הדברים בכל מחיר ,באש ובמים! -התשובה היא ,שכך
הלכה מפורשת ...אין ספק כי תגיב בהתפעלות' :איזו הלכה רואים מפורש בתורה:
מובחרת! '...ותרצה בכל לבה לקיים את רצון ה'. מיד לאחר שהקב"ה נגלה אל יעקב ואומר לו' :שוב אל
(מתוך הספר 'משכני') ארץ אבותיך ולמולדתך' ,יעקב קורא לנשיו אל השדה –
3 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
באחת הפעמים כשנכנסתי לחדרו של הסטייפלער ,הוא הגביה את
ראשו מהגמרא ,קבלני בהארת פנים וביקש" :ר' יעקב ,שב נא".
מלאתי את בקשתו ,התיישבתי על הכסא הישן שעמד שם
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל -היכן דפיקות הלב שלך?
ובזכות זה ,לפחות לא הרג ,את יעקב אבינו. ַוַ ִּיִ ָָּׂשא ֶֶאת ֹקֹלֹו ַוַ ְֵּיְֵבְּךְ (כ"ט י"א).
רבותי ,עלינו לדעת! לפעמים מישהו כאילו לוחש באוזן "שרדף אליפז בן עשו במצוות אביו אחריו להורגו והשיגו ,ולפי
ואומר לאדם" :שמע ,עזוב את המאמצים המיותרים ,וכי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו .אמר לו מה אעשה לציוויו
של אבא ,אמר לו יעקב טול מה שבידי ,והעני חשוב כמת" (רש"י)
יש לך סיכוי? האם אתה יכול להיות בן תורה מושלם? ,מי
אמר בכלל שתזכה להיות תלמיד חכם? -כלך לך מהגמרא אליפז לא רצח את יעקב אבינו " -לפי שגדל בחיקו של
מה כבר ייצא ממך" .זו טענה אכזרית .ולמה? יצחק":
כי עליו להשיב ליצר הרע" :אתה מבלבל את המוח ,גם אם אליפז ישב בספסל הקרוב לסבא -יצחק אבינו ,ממש "בחיקו"
לא אהיה בן תורה מושלם ,אבל עכ"פ ,אחוזים מסוימים יהיו ליד יצחק אבינו .כמו שמשמע מרש"י.
לי .לאותם אחוזים מסוגל אני בוודאי ,ואם כן אשרי חלקי!". תשמעו מה ששמעתי על כך מהסטייפלער זצ"ל:
תראו ,להבדיל ,את אליפז -מה היה יוצא ממנו ואיך יכול באחת הפעמים כשנכנסתי לחדרו של הסטייפלער ,הוא
היה להראות ללא אותם אחוזים מועטים שהצליחו להדבק הגביה את ראשו מהגמרא ,קבלני בהארת פנים וביקש" :ר'
ברוחו ...אכן כמה שווה כל אחוז נוסף!. יעקב ,שב נא".
אתמול היה אצלי בבית הדין דין תורה מעניין מלאתי את בקשתו ,התיישבתי על הכסא הישן שעמד לצד
השולחן.
אספר דבר חכמה ששמעתי מהגאון רבי חיים קרייזווירט פתח הסטייפלער ואמר "חשבתי היום חידוש נפלא .הנה
מאנטוורפן .נכנסתי לביתו והוא קיבל את פני בחיוך כדרכו, כתוב בזמן שיעקב עזב את ארם נהריים בציווי אביו ואמו
והחל בסיפור: ויצא ללבן ,נודע הדבר לעשו ,ושלח אחריו את אליפז בנו
"ר' יענק'ב ,תשמע ,אתמול היה אצלי בבית הדין דין תורה בפקודה :לך הרוג את יעקב! .אליפז רדף ,השיגו ,תפסו ,אך
מעניין .שני אנשים באו להתדיין .המתווך תבע 0.006% לא הרגו מיד ,אלא החל לספר לו את הענין החמור -כי
ובעה"ב רצה לתת לו רק 0.005% :תגיד לי האם אין זה מוטל עלי צווי של כיבוד אב (שמעתם? כיבוד אב של לא
מגוחך? המריבה ביניהם היתה עזה -על חלקיקי אחוז... תרצח )...מה היה הסוף? אליפז ביקש מיעקב שיסייע לו איך
הרב קרייזווירט המתין שאני אגחך מעט ,שתק שניה קצרה להשתחרר מזה.
והמשיך :אבל דע ר' יענק'ב -שהקרן הייתה 15מיליון... "אמר לו יעקב טול מה שבידי ,והעני חשוב כמת" .זו העצה
וא"כ כל חלק מאחוז ,הוא הרבה מאוד. שיעקב אבינו הציע לו והוא קיבלה ולא הרג את יעקב,
הבנתם? כשעוסקים באחוזים ,יש לדעת קודם כמה שווה ולמה נמנע אליפז מלהורגו " -ולפי שגדל אליפז בחיקו של
הקרן( ...בניגון) כשיודעים את גודל הקרן של תורה ומצוות, יצחק משך ידו" .משמע מכאן ,שאם אליפז לא היה לומד
מבינים למה גם אחוזים קטנים שווים כל כך! ...כל עבירה בישיבה של יצחק אבינו ,הוא לא היה חושב פעמיים -מיד
אחת פחות -היא דבר גדול ,מצווה אחת ומעשה אחד יותר, היה הורגו .והיינו ,שהלימוד בישיבה מנע את הריגתו של
הינם רווח שאין לשער! יעקב אבינו ע"ה .ראיה מכאן שכדאי להחזיק בחור בישיבה,
תשמעו גמרא מופלאה מפורשת בחולין (דף צ"ב) "אלו על מנת שלא יהיה רוצח (שבמקום להיות רוצח הוא יהיה
שלושים מצוות שקיבלו עליהם בני נח ואין מקיימים אלא רק גנב )...אמר הסטייפלער.
שלושה ...... .שאין שוקלין בשר המת במקולין ואחת שמכבדין הביטוי של חז"ל "ולפי שגדל בחיקו" היינו ,לא שהיה בא קצת
את התורה" הם קיבלו עליהם שלושים ולא מקיימים אלא לסדרים ,אלא היה רגיל לבוא לסדרים ...ראש הישיבה היה
שלושה ,פשיטת רגל של ...90%ומה כבר הם כן מקיימים? יצחק אבינו ואליפז "ישב בחיקו" ממש לידו ,ליד המשגיח.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 4
את המינימום -שלא מוכרים בחנויות בפרהסיה בשר של
מת( ...תראו ברש"י עוד פשט) ועוד - ,שמכבדים את התורה,
נו ,את זה אפשר להבין קצת "מכבדים את התורה" -דבר
גדול באמת ,אבל המצווה הקודמת ,אינה מצווה אלא ,שאת
העבירה ,אינם עושים בקול רעש גדול בפרהסיה (ואם זה
המצוות שלהם תתארו לכם -מה כבר העבירות שלהם.)...
נשאלת השאלה ,מה הולך כאן
נשאלת השאלה ,מה הולך כאן ,וכי אלו מצוות הן?! אתמהה.
אך רבותי! אנו רגילים לחשוב שיש מצווה גמורה וישנה
עבירה שלימה -כך או כך .אבל כאן בגמרא מתגלה ,שאם
ביכולתו של אדם לעשות עבירה בשלמותה רח"ל ועושה
אותה רק שמונים אחוז ,הדבר נחשב לו כמצווה.
כי "רחמנא ליבא בעי" וכאשר הלב נמנע מלעבור עבירה -
או יותר מצווה "אשרינו מה טוב חלקינו!" הוא מתאמץ ,הלב עושה משהו סוחט טיפת דם
אבל היכן דפיקות הלב שלך? מה המשקל והמידה של אותה טיפת דם שהלב סחט?
עשרה אחוז בסך הכל - .אבל זה כבר נקרא מצווה .ומי
למדנו ,אוי ,דבר נפלא: באמת גרם להם שישמרו לפחות את המעט הזה? " -שהם
לעשות עבירה בדפיקת לב ולעשות עבירה ללא דפיקת לב, מכבדים את התורה" -אם לא היו מכבדים את התורה הם
ההבדל ביניהם גדול מאד -כמו הבדל שבין רשע לצדיק... היו עושים עבירות ...100%
אדם ,צעיר או מבוגר ,עושה פעם דבר לא נכון "אין צדיק הקב"ה היודע כל נקודה בחיי האדם בנסתר ובנגלה -אצלו
בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וקורה שהוא מרגיע נבחנים -גם האחוזים הקטנים ביותר ,גם חלקיקי אחוז.
את עצמו" :לא חסרים אנשים שעושים עבירות" ,אז אני עכשיו תחשבו טוב:
רוצה להגיד לו :נכון ,גם אם המחשבה שלך נכונה ,שלא אם ,אחוז אחד פחות של עבירה נחשב לי כמצווה ,קל
אתה היחיד שעובר עבירות ,בסדר ,אבל היכן דפיקות הלב וחומר אחוז נוסף במצווה :כאשר יהודי יכול להתפלל קצת
שלך? ,תאנח לרגע אחד! ואשר אתה ממשיך הלאה ,להיכן יותר טוב בעוד כמה אחוזים ,האם אנו יודעים להעריך את
נעלם כאב הלב? ...דע לך שדפיקות לב אלו יכולות לסייע שווי הדבר?
לך מדינה של גהינום!... יהודי לומד יותר בהתמדה ,ביותר קדושה ,בתוספת אמונה,
הקב"ה בוחן ויודע את תוך הלבבות. וכי יש לנו מושג בערך הדבר?
לכן שלא יספרו לכם סיפורים "מה כבר יכול להיות ממני?"
(נערך מתוך 'להגיד' חומש המגידים) הבל הבלים -כל מעלה נוספת אין ערוך לה ,פחות עבירה
5 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
ומכיוון שאני גר ברחוב וילקומירר ,הייתי מכוון את השעה לראות
איך שהוא עובר כל פעם ...והסיפור שאספר לכם הוא סיפור
נורא ...בחור שאל אותו שאלה ...שם ,ב"כיכר ברטנורא"
הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל על הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל
ְוְ ִִהֵּנֵ ה ֻֻסָּלָ ם ֻֻמָּצָ ב ַַא ְְרָצָ ה ְוְ ֹרֹאׁשֹו ַַמִּגִ יַעַ ַַה ָָּׁש ָָמְיְ ָָמה (כח)
"נתיבות"" ...מחנה אפרים"" ...רבי עקיבא אייגר'ס" ...כי הרי
לא דם נזל בעורקים שלו ! ! ! - -לא רק שדברי תורה מי שראה ומי ששמע...
נטבעו בדמו ,אלא שדמו נהפך להיות "רשב"א'ס"" ,רמב"ן'ס,"... מי שזכה פעם ,לשמוע ולהתבשם מניחוחי שיעוריו של ר'
"ריטב"א'ס ,"...אחרונים ...זו היתה כל המציאות שלו. שמואל( ...רוזובסקי) ראה ,ממש ,ככל הדברים האלה וככל
אם אומרים שבן אדם יכול להיהפך לתורה ,ראו את זה החזיון הזה...
באיש הקדוש הזה. זה הרי היה פלאי פלאים...
והשיעור ...המחזה הנאדר בקודש ...השיעור היה מתמשך כאשר היה מתחיל לומר את הגמרא בלבד ,והיה אומר את
בלי גבולות של זמן בכלל - .ומה היו רואים? ... התיבות של הגמרא עם כל המתיקות ,והיה מכניס בה חיים...
כשהיו נמצאים בשיעור ראו בחוש מה שכל אחד מאמין- ... היה מכניס חיות כזו ,בכל הסוגיא...
כל אחד מאתנו ,מאמינים בני מאמינים ,יודע שאין בעולם היתה אז הרגשה ,כאילו עכשיו עומדים בהר סיני ...ממש,
הזה כלום ,חוץ מתורה בלבד וכל מה שרואים כאילו קיים, כאילו עכשיו הקדוש ברוך הוא מדבר...
זה אחיזת עיניים בלבד - .מה שיש זה רק תורה!!! התורה היתה הרגשה שממש ,שכינה מדברת מתוך גרונו ,ושומעים...
היא שורש המציאות והיא מהווה את המציאות ,רק זה -את השכינה עצמה .וזה לבד היה מכניס כזו חשקת התורה,
הדבר שקיים וזו המציאות היחידה שישנה ,ויודעים גם וכזו אהבת התורה ...ממש ,לשמו ולזכרו תאות כל נפש.
ש ...קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא -חד הוא! כל זה אם היו חותכים את הוורידים של ר' שמואל,
אנחנו יודעים ומאמינים .ומה שכולנו ,מאמינים בני מאמינים, לא היה נוזל משם דם
יודעים ומאמינים ,אצלו - ...בשיעורים ,מיששו זאת בחוש.
השמחה שהיתה בשיעור ...הדברים שאמר היו מאירים --מי שעוצם את עיניו ...ונזכר בשיעורים שזכה לשמוע
ושמחים כיום נתינתם בסיני ,וכשהיה אומר סברא הוא היה אצלו ...איך שאחרי שהיה אומר את הגמרא ,הוא היה חורז
מטעים אותה ...ממש" ,הוצק חן בשפתותיו" ...כמו שכתוב, מהגמרא לראשונים ומהראשונים לאחרונים והיה מפלפל
'יפיפית מבני אדם ,הוצק חן בשפתותיך ,על כן ברכך אלקים בדבריהם ,אשר לא רק שהיו הם טבועים בדמו - ...אלא
לעולם' .כשאמר סברא ,היו מרגישים את הסברא ,והיו הרבה הרבה יותר מכך.
ממששים אותה בחלל האויר ,זה היה בבחינת 'וימש- .'... עוד בחייו אמרתי ,אם היו חותכים את הוורידים של ר' שמואל,
לא 'וימש חושך' אלא "וימש אור" .היה אפשר למשש את לא היה נוזל משם דם ,אלא היו נוזלים "קצות החושן"...
הדברים בחלל האויר ...לא שצריכים להתאמץ ולהתייגע
ולהשתכנע ...ואף להגיד' ,נו ,בכל זאת ,אפשר הרי להגיד
גם כך וכך ...נו ,אבל מאמינים לו שהסברא נכונה - '...לא!
היו ממששים אותה בידיים...
והאמת ...האמת ,והעוז שהיה בו ,לבוא ולומר' ,אמנם אתמול
אמרתי כך וכך ,אבל ,הלכתי הביתה ולא היתה לי מנוחה'...
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 6
וראיתי את הסיפור הידוע
ר' שמואל - ...לשמו ולזכרו תאוות נפש...
מסתמא כל הבחורים שנמצאים כאן לא ראו את האדם הזה.
אנחנו היינו רואים אותו יום-יום ,כיוון שיום-יום הוא היה
הולך כאן ,ב"זיכרון מאיר" .הוא היה גר ברחוב הרב מלצר
וכשהוא היה הולך מביתו לישיבה ,הוא היה הולך דרך רחוב
וילקומירר ,היכן שגר ר' מיכל יהודה (ליפקוביץ) ,והוא היה
עולה לישיבה ,את רחוב וילקומירר יום-יום ,בערך בשעה
אחת עשרה ,מכיוון שהוא היה הולך לישיבה עוד לפני
השיעור - ...אז ,הוא היה עולה.
ואחרי זה הוא היה יורד ,לפעמים גם בשעה ארבע או חמש,
כי אמנם כרגיל גומרים את השיעור בשעה אחת וחצי ,אבל
ברוך בער לא דיבר ככה ,ר' ברוך בער היה אומר" ,זאך צו אצלו היה נגמר גם יותר מאוחר .ואחרי זה היה מחזה,
שטעלן" ...ור' שמואל חידש שאפשר לדבר בעברית ולהגיד שהתושבים ב"זיכרון מאיר" לא ישכחו אותו אף פעם ,איך
"ְמְַצ ְׁׁש ֶֶטל"[ ...א.ה .והיינו ,מדמה].
ַ שהבחורים מלווים אותו - ...אתם ראיתם את זה פעם?
על כל פנים ,הסיפור שאספר לכם הוא סיפור נורא ...בחור הבחורים היו מלווים אותו ,והוא היה עומד ומדבר אתם
שאל אותו שאלה ...מעשה שהיה .שם ,ב"כיכר ברטנורא", בלימוד ,פעם בכיכר [ברטנורא] פעם במקום אחר ,וכך היו
כאשר עוד עמדו בשעה ארבע -ארבע וחצי ודיברו עדיין עומדים ומדברים איתו שעות ...ולפעמים היה נמשך עד
בלימוד ,כהמשך להשיעור שלו .הבחור שאל אותו שאלה ,ור' השעה חמש ,שהיה מדבר עם בחורים יחידים בלימוד.
שמואל שאג - - ...ואמר' ,מוכרחים לראות את הרשב"א ...איר ומכיוון שאני גר ברחוב וילקומירר ,הייתי מכוון את השעה
ווייסט די מעשה? [ -אתם יודעים את המעשה הזה?]- - . לראות איך שהוא עובר כל פעם ,וראיתי את הסיפור הידוע,
'מוכרחים לראות את הרשב"א ...ועמדו שם מספר בחורים... שאמנם הוא כבר מפורסם אבל אני ראיתי את זה ,שהוא נתקל
יש קצת שהם "לא מבינים" ...ויש בחורים שהם כן מבינים... בעמוד חשמל וביקש סליחה - ...זה אני בעצמי ראיתי .הוא
יש בחור שמבין ,שאם ר' שמואל אומר שצריך לראות את היה שקוע בלימוד ,וכשהוא היה הולך הוא גם היה "עובד"
הרשב"א ,אז צריך לעשות משהו ..והבחור התחיל לרוץ... עם הידיים ,והואיל והוא היה שקוע בלימוד בצורה נוראה,
-ועלה את המדרגות .הוא עלה את המדרגות המפורסמות, פתאום הוא הרגיש שהוא נתקל במישהו ,ואמנם היה זה
שעולים בהם מ"כיכר ברטנורא" אל הישיבה ,והוא רץ... עמוד חשמל ,אך הוא חשב שהיה זה ילד ,הוא אמר 'סליחה,
רץ ...רץ - ...בשביל להביא את הרשב"א .בינתיים ,שכן אחד סליחה - '...כמו כל דבר שהיה אומר שניים שלושה פעמים.
מהבניין הסמוך אשר שמע שר' שמואל אומר ,שצריכים 'סליחה ,סליחה ,סליחה '...הוא ביקש סליחה מהעמוד ואמר
לראות את הרשב"א ,הוציא מהארון את ה"רשב"א" ,ירד לו גם 'שלום' שלוש פעמים ,והמשיך ללכת הלאה- - ...
ורץ ...והביא לר' שמואל את הרשב"א ...אמר לו ר' שמואל, אשרי עין ראתה...
'יישר כוח אייך '...תודה רבה לכם .יישר כוח ...אבל ,בחור הסיפור שאספר לכם הוא סיפור נורא
אחד רץ עכשיו לישיבה להביא "רשב"א" ,הנה עוד מעט
הוא יחזור ,ואם הוא יראה שכבר יש לנו רשב"א ,יהיה לו ואספר לכם סיפור ...הוא היה יורד במדרגות היורדות אל
"מפח נפש" ...' ...יהיה לו "מפח נפש"! לכן ,קח את הרשב"א, מול "כיכר ברטנורא" ,והיה עומד שם ,בכיכר ברטנורא
לך הביתה ,ואנחנו נחכה '...זה הסיפור ,אולי הוא יבוא לכם ליד הקיוסק ,ומדבר ...והקול שלו - ...קול ה' בכוח!! והיו
פעם לשימוש - ...אולי יבוא לשימוש– . שומעים למרחוק ,איך שהוא מדבר עם הבחורים אשר
'לעולם' כך כתוב בסידור' .יהא אדם '!!...מ'דארף זיין א שאלו בלימוד .עד הבית שלנו - ...היו שומעים אותו .והיו
מענטש!!! צריך להיות בן אדם... "ְמְַצ ְׁׁש ֶֶטל"? ...אני
פעמים שפתאום שמעו אותו' ,מה אתה ַ
(מתוך חוברת 'נזיר שמואל') "ְמְַצ ְׁׁש ֶֶטל" .ר'
חושב שהוא הכניס את הביטוי הזה בעולםַ ,
7 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
בחתונה של אחד מבני נ"י ,זקני מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה
אמור להגיע לסדר קידושין ,אך לבסוף שעות ספורות לפני החופה
הודיעו כי אינו חש בטוב ולא יוכל להגיע ,בצר לי עליתי לאאמו"ר
הגאון הגדול רבי שלמה קנייבסקי שליט"א בהנהגות מרבותיו וזקניו זיע"א בעניני קידושין
ֶֶאת ָּכָ ל ַַאְנְ ֵֵׁשי ַַה ָָּמקֹום ַוַ ַּיַ ַעַ ׂש ִִמ ְְׁש ֶֶּתה (כט)
אאמו"ר זצ"ל לא הסכים בשום אופן לסדר קידושין,
ובענוותנותו היה רגיל להסביר את סירובו בכך שהרי מבואר
בגמ' (קידושין ו') כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא
לו עסק עמהם ,וכפי הנראה הסיבה האמיתית היתה ,שחשש
שדבר זה יפריע לסדרי לימודו כאשר לא יוכל לסרב לרבים
שיבקשו ממנו ,ולכן העדיף להימנע לחלוטין מכל הענין.
ואמר לי שאעלה לביתו
של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל
והוא ענה לי" :שהיום זה הכבוד שהתלמיד נותן לראש
הישיבה שלו ,ואין להימנע מלקחת" .ואף זכיתי לקבל ממנו בחתונה של אחד מבני נ"י ,זקני מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
כו"כ הוראות בעניני סידור קידושין. היה אמור להגיע לסדר קידושין ,אך לבסוף שעות ספורות
ולפתע הגיע אדם עני ואביון לפני החופה הודיעו כי הוא אינו חש בטוב ולא יוכל להגיע,
בצר לי עליתי לאאמו"ר ובקשתי ממנו שבשל הנסיבות
מנהגנו הוא שגם מי שלא אוכל בסעודת השבע ברכות המיוחדות יאות באופן חריג להגיע לסדר קידושין בחתונה,
יכול לברך את הברכות .אך אינו יכול להיות פנים חדשות, אך אעפ"כ סירב ,ואמר לי שאעלה לביתו של מרן הגראי"ל
כיון שכל העניין בפנים חדשות זה מה שמרבים הסעודה שטיינמן זצ"ל ואבקש ממנו שיגיע לסדר קידושין ,וכך היה.
בשבילו ,ואם אינו אוכל הרי אין מרבים בשבילו (עי' בב"ש עד כדי כך היה איתן בדעתו.
סי' ס"ב סק") ,מספרים שהחזו"א השתתף בסעודת שבע אך היה פעם אחת שבה חרג ממנהגו ,היה זה כאשר ח"א
ברכות בסלובודקא ,והיה חסר פנים חדשות ,ולפתע הגיע זצ"ל מקרוביו התחתן בזיווג שני בגיל מבוגר ,ובקש ממנו
אדם עני ואביון ,רבי אייזיק שר זצ"ל שנכח שם נתמלא לסדר קידושין בחתונתו ,אאמו"ר הסכים ,אך התנה זאת
שמחה שהנה יש לנו פנים חדשות " -צלם אלוקים" ,אך בכך שאותו ח"א יהיה ה"עומד על גביו" ויקח על עצמו את
החזו"א אמר שבשביל פנים חדשות צריך לברר במטבח אם האחריות ,והסיבה לכך שהסכים כיון שרצה לזכות לומר את
מרבים הסעודה בשבילו. הברכה לכה"פ פעם אחת בחייו.
יש נידון בפוסקים לגבי חתן וכלה שמשתתפים בתוך ימי זכיתי שהסטייפלר זצ"ל סידר קידושין בחתונתי ,וכן סידר
השבע ברכות בסעודה שאינה נערכת לכבודם ,כאשר הדוגמא אצל זקני רבי יעקב שניידמן זצ"ל (שלמד אצלו בישיבה)
המצויה לכך היא בברית מילה ,האם אפשר לברך את השבע וכמו"כ סידר קידושין אצל מו"ח שליט"א.
ברכות כיון שעיקר הסעודה לכבוד הברית ,ובאחת הבריתות שאלתי את זקני מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
אצלנו השאלה הזו נגעה למעשה ,ואאמו"ר זצ"ל הורה שאם
יוסיפו מאכל חשוב לכבוד החתן והכלה יהיה אפשר לומר שאלתי את זקני מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם נכון מה
את הברכות דאז נחשב שהסעודה גם לכבודם. שנהוג בזמננו שמכבדים את ראש הישיבה לסדר קידושין
(גליון 'נפשי חמדה' חיי שרה תשפ"ז) לתלמידיו ,שהרי סידור קידושין זהו כיבוד ששייך לרבנים,
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 8
אדם נורמאלי היה מבין מיד שיעקב אבינו הוא קמע מיוחד במינו,
ומתאמץ לשמור עליו בכל כוחו ודואג שלא תהיה לו שום סיבה
ללכת .מדוע אינו דואג להנעים לו את השהות אצלו?
הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א על אדם שחי בלי אמונה
ַוַ ָּיָ ָָרץ ִלִ ְְק ָָראתֹו ַוַ ְיְ ַַח ֶֶּבק לֹו ַוַ ְיְ ַנַ ֶֶּׁשק לֹו (כט)
עם עשרה
גמלים והרבה יש אנשים שבבית הכנסת ובבית המדרש הם מאמינים גדולים,
כסף ,ומסיק אך כשהם מגיעים הביתה הם שוכחים את כל השיעורים
כי לנכד יעקב וכל האמונה .בבית הם כועסים על השכנים ,מתווכחים על
יש כמויות עוולות שנעשו להם ,וברגע אחד שוכחים את כל דרגות
של כסף ,ואינו האמונה שלהם .אדם צריך לזכור שהבית שלו הוא בגדר
מסוגל לעצור "בית אל" ,ותפקידו הוא להביא את הקב"ה ואת השכינה
את עצמו .כך הקדושה לתוך הבית .באחת השיחות שמסר המשגיח רבי
נראה אדם שאין יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בישיבת פוניבז' הוא האריך לדבר
לו שליטה על על ההבדל בין אדם שחי אמונה – לאדם שחי בלי אמונה.
תאוותיו .אדם חיי אמונה מחייבים את האדם להגיע לידי תיקון המידות
שמעולם לא הורגל להתאפק .וזה עדיין לא נגמר .לבן היה ועבודה עצמית .הוא יודע שהעולם אינו הפקר ,מבין שיש
עני ובלי בנים .ברגע שהגיע יעקב אבינו לארם ,נהייתה שם תכלית לכל מה שנעשה ,וממילא שולט על יצריו ועל תאוותיו.
ברכה גדולה .ארם התברכה במים בשפע ,ומלבד זאת ללבן הוא חי על פי השכל ,ובמקום להיות עבד של תאוותיו ,הוא
עצמו החלו להיוולד בנים -בהיותו מעל גיל מאה ,והוא מחפש לעשות את רצון ה' בכל אשר הוא פונה.
התעשר עושר אגדי .אדם נורמאלי היה מבין מיד שיעקב בגיל שישים ושלוש עוזב יעקב אבינו את בית הוריו ,ולאחר
אבינו הוא קמע מיוחד במינו ,ומתאמץ לשמור עליו בכל מכן יושב בבית עבר במשך ארבע-עשרה שנה .הוא מגיע
כוחו ודואג שלא תהיה לו שום סיבה ללכת .מדוע אינו דואג לבית לבן בגיל שבעים ושבע .אמו רבקה הייתה עקרה לפני
להנעים לו את השהות אצלו? מפני מה הוא מרמה אותו הולדתו במשך עשרים שנה ,כך שהיא עצמה כעת בת מאה,
שוב ושוב? הרי ברור שאדם שמרמים אותו ,לבסוף יברח. ולבן -שהיה אחיה הגדול -הוא בן למעלה ממאה שנה.
אלא שכך נראה אדם שאינו מאמין .הוא רואה רק את הרגע זקן מופלג .מלבד זקנותו היה לבן גם נכבד מאוד .אביו היה,
הזה .כעת הוא יכול להרוויח כמה שקלים ,אז הוא מרמה. הלא ,המלך של ארם .מתאים היה שכשיגיע יעקב הוא יקבלו
הוא לא מסוגל להתאפק ,אף על פי שהמעשים שלו יגרמו תחילה בהתעניינות במצב המשפחתי ,שישאל מה קורה עם
לו הפסד גדול בסופו של דבר .האטימות השכלית הזו נובעת אברהם ,מה שלום גיסו יצחק ,מה שלום עשו ,האחיין .הם
ממידות מקולקלות שלא עובדים עליהן .אדם נגרר אחר היו אנשים מפורסמים ,שכל העולם כולו ידע עליהם .ומה
תאוותיו בלי להקדיש מחשבה ולשתף את השכל .בחוץ יש עושה לבן במפגש המרגש הזה? דבר ראשון הוא בודק מה
אור ושמש ,אבל מי שיושב בתוך בית עם תריסים מוגפים יש לו בכיסים ...כשהוא לא מוצא בכיסים הוא מנשק אותו
-נמצא בחושך .בדיוק כך מי שנמצא במצב 'אטום' – לכל ובודק את הפה ,אם לא מוחבא שם יהלום ...מה הדחיפות
אדם יש צינור שמחבר אותו לקב"ה ,צינור שיכול להזרים הגדולה? מה יקרה אם החיבוק הזה יחכה עוד חמש דקות?
לו שפע של ברכה והצלחה ,אבל מי שאוטם את הצינור מה פשר ההתנפלות הזו? אתה אדם מכובד!
שלו במידות לא טובות ,אינו יכול לקבל את הברכה כלל. ההסבר פשוט :לבן כל כך אוהב כסף וחומד ממון ,עד שאינו
('שש באמרתך' בהוצאת 'יפה נוף') מסוגל להתאפק ...הוא זכר שאליעזר עבד אברהם הגיע
9 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
ומי נמצא יחד עם יעקב אבינו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו ,מי
כל השושבינים מסביב ,חבורה של גזלנים רצחנים ורמאים שהוא
לא היה מתקרב אליהם ,וכי יש לנו אפשרות לתאר את החושך...
הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א ראש ישיבת 'עטרת שלמה' על נסיונות
בכל העידונים שיכולים להימצא ,זו הסביבה הטבעית של בפרשיות של יעקב אבינו ,כמעט אין לנו בהם השגה ,פרשת
יעקב אבינו ,במקום הקדושה ,במקום התורה ,במקום היראה, ויצא היא פרשה שלימה בתורה ואנחנו לא יודעים מה כתיב
במקום שמדקדקים על קלה כבחמורה. בה ,פרשה שלימה איך יעקב אבינו התמודד עם הרמאות
ועכשיו ,יש איזה רשע שרוצה להרוג אותו ,ומהאי טעמא של לבן הארמי ומה עשה כנגד "ותחלף את משכורתי" ,עם
הוא צריך להימצא בסביבה שהיא ההיפך הגמור ממש ,כתוב המקלות בשקתות המים וכו' ,וכמעט שלא נזכר בפרשה את
ברש"י בתחילת פרשת תולדות "רבקה בת בתואל הארמי עבודת ה' של יעקב אבינו ,רק ברמיזה.
מפדן ארם"" ,מקומה אנשי רשע" ,לא רק לבן היה רשע אנחנו יודעים ומאמינים ,שבמקלות יש הרבה סודות והרבה
שם ,אלא כל המקום היה כמו לבן. גופי תורה בלי שום ספק ,כך כתוב מפורש ,וכך גם אנחנו
חבורה של גזלנים רצחנים ורמאים מזכירים בתפילת גשם ובעוד מקומות" ,למען פיצל מקלות
בשיקתות המים" ,ודאי שהיו שם דברים גדולים ,אבל כשאנחנו
חשבתי ,קראנו היום את הפסוק" ,ויאסוף לבן את כל אנשי לומדים את הפרשה כמדומני שמתחילתה ועד סופה זה רק
המקום ויעש משתה" ,החתונה של יעקב ורחל ,מדברים החלק של הקשיים של יעקב אבינו.
על איש ואשה שכינה שורה ביניהם ,מדברים על השיא המעשה אבות סימן לבנים של פרשת ויצא זה הגלות" ,ויצא
שרק יכול להיות מבריאת העולם ,חתונה של כזה זיווג ,כזו יעקב מבאר שבע" ..חז"ל אומרים (ב"ר סח) ,שהפרק תהילים
קדושה ,יום החופה הוא כמו יום כיפור ,עולמות העליונים של "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" היה של יעקב
ממש ,ומי נמצא יחד עם יעקב אבינו ביום חתונתו וביום אבינו ,אחרי שאליפז לקח לו הכל והוא נשאר בעירום
שמחת ליבו ,מי כל השושבינים מסביב ,חבורה של גזלנים ובחוסר כל ,הוא היה נתון בין צרת עשיו לצרת לבן ,הוא
רצחנים ורמאים שהוא לא היה מתקרב אליהם ,וכי יש לנו ידע לאן הוא הולך ,הוא ידע שלבן הארמי זה צרה שאין
אפשרות לתאר את הצרה והקושי ,את החושך והגלות ,שבה למעלה הימנה בגוף ובנפש ,ועל זה הוא אמר ,מאין יבוא
יעקב היה נמצא. עזרי ,וכתוב בחז"ל שהמשמעות היא שהיתה לו הוה אמינא
וכך כל הפרשה" ,עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך", ומסקנא ,והמסקנא היתה שאמר" ,לית אנא מובד סברי מין
ואחרי זה "שש שנים בצאנך" ,במשך עשרים שנה יעקב אבינו בריי" ,אני לא הולך לאבד את האמונה ואת הביטחון בבורא
נמצא במקום הכי גרוע שרק יכול להיות ,והיה לו שיג ושיח עולם ,אלא" ,עזרי מעם ה'" ,אבל המצב שלו היה בשפל
כסדר עם לבן הארמי ,הרי מאה פעמים לכל הפחות הוא שרק יכול להיות.
נפגש איתו רק בשביל ה"ותחלף את משכורתי" ,ובנוסף יש נתאר לעצמינו ,יעקב אבינו ,בחיר שבאבות ,אנחנו לא יכולים
גם את בני לבן ואת אנשי המקום. לתאר לעצמינו מה זה בחיר שבאבות ,אין לנו השגה אפילו
והמעט מן המעט שחז"ל גילו לנו ,שיעקב אבינו עבד שם בהרבה הרבה פחות מזה ,אבל נתאר לעצמינו גדולי עולם
את בוראו באותה מדריגה ממש כמו שעבד אותו בארץ שאנחנו חושבים שיש לנו קצת השגה בתלמודם ובקדושתם
כנען אצל יצחק אבינו ,הרמב"ם מעיד לנו במורה נבוכים ובצדקתם ,ונמצאים ביחד עם יצחק אבינו ורבקה ,במקום
שלא היה רגע בחיי האבות הקדושים שהם לא היו דבוקים שיש שם השראת השכינה ,שהענן נמצא מעל האוהל ,ואחרי
בו יתברך במדריגות הכי גדולות. זה נמצאים בבית מדרשם של שם ועבר ,שזה י"ד שנים
לקחו את יעקב אבינו ושמו אותו במקום הכי גרוע ,ושם הוא של עסק התורה ,מבחינת יעקב אבינו זה העידון הגדול
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 10
בונה את בית ישראל ..,אם רק היה מישהו שיכול לתאר את
הניגוד ,את האיגרא רמא ואת הבירא עמיקתא שיעקב אבינו
היה נמצא ,וחושך על פני תהום כפשוטו.
מה אנחנו צריכים ללמוד ,על יעקב אבינו אין לנו רשות
לחשוב ולדבר ,אין לנו בו מקצת השגה ,אבל התורה נכתבה
לנו וכמדומני שהיא רוצה שנלמד גם את זה .פרשה שלימה
בתורה ,מרמים אותו כסדר ,ואעפ"כ הוא שומר את הנאמנות
שלו ,הוא לא זז מצידקו" ,ולית אנא מובד" ,לא את הביטחון
ואת האמונה ולא את הישרות.
היה מותר על פי דין לרמות אותו בחזרה
"ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ועבדים" ,כתוב
ברמב"ם בסוף הל' שכירות ,למה יעקב אבינו זכה לעשירות,
צילותא .אני יודע קצת עובדות ששמעתי מאבי מורי זכרונו בגלל שמי שנזהר בדיני ממון והוא נאמן הקב"ה נותן לו שכרו
לברכה ,הוא היה בסיביר ,היו קבוצה של עשרה בחורים בני בעולם הזה ,הפרשה מלמדת אותנו גם את זה ,יעקב אבינו
תורה צעירים שנשלחו לסיביר ונשלחו לסיביר זה אומר שמר שם כל דבר בשלימות ,אפילו שנמצאים עם הרמאי
שעומדים עליהם כמו בגזירת עבודת פרך של מצרים ,ויש של כל הדורות ומסתמא בלי שום ספק היה מותר על פי
יומנים שכתב אחד מהם שאחר כך ,שאחרי יום של עבודה דין לרמות אותו בחזרה.
קשה מתאספים ביחד ,ואמרתי חבורה בענייני זרעים ,ואחרי התורה הקדושה רוצה ללמד אותנו ,זה לא משנה איפה אתה
זה אמרתי חבורה בענייני טהרות ,ואחרי זה אמרתי שיחת נמצא ,כלל ישראל יכול להיות בבית המקדש ,יכול להיות
מוסר ,ואחרי זה אמרתי שיחת הכנה לימים הנוראים וכו' איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ויש נביאים ומלכים ,ויכול
וכו' ,וזה רק מה שנשאר לנו מאחד מהם. להיות בשפל המדריגה התחתונה ,אנחנו קיבלנו מהאבות
דאס איז כלל ישראל ,ניתנו לנו כוחות בכל מצב ,אפילו הקדושים את הכח והתעצומות לעבוד את העבודה גם שם,
בעומקא דתהום רבה ,אפילו כשיהיה המצב הכי לא מצב, "קראתי שמך ה' מבור תחתיות" (איכה ג).
הכי קשה" ,גדולי חכמי ישראל ,והם מכלל מעתיקי השמועה וזה נוגע לנו ,נכון שאנחנו ב"ה לא נמצאים במצב הזה ,לא
איש מפי איש" ,דור דור ונסיונותיו. שלחו אותנו לסיביר ואנחנו לא נמצאים במחנות שכופים
הנסיונות שלנו הם לא כאלו ,אבל לכל אחד מאיתנו יש אותנו לחלל שבת ,אבל לכל אחד יש את הנסיונות דידיה,
את הנסיונות שלו ,יש לנו את הנסיון של ביטול תורה אף אחד לא נקי מזה ,אז נחזור על הדברים וזה יתן לנו
כשהסביבה לא עוזרת ללמוד ,לדוגמא ,כשיש זמני רפיון, חיזוק גדול ,לעניינינו ולפי מדרגתינו וערכינו.
אם זה בין הסדרים או ערבי שבתות ,או בין הזמנים וכיוצא במשך כל הדורות היו תקופות קשות לעם ישראל ,המעט
בזה ,ויש נסיון שמדברים שיחה בטילה לידי ,כל השטויות שאנחנו יודעים ,כתוב בספרים שהתקופה של בעלי התוספות
שבעולם שמעניינים ,וזה יכול להפריע לאדם ללמוד תורה, הייתה זמן שמד ,בעלי התוספות ,מהם יתד ומהם פינה ,כמעט
ואני עומד על כך ולא מקשיב. כל התורה כולה עומדת עליהם ,ואומרים על תוס' מסויים
צריך לדעת ,כל נסיון שניתן לנו ,ניתן בשביל זה ,הקב"ה שנתחבר בזמן השמד ממש ,בזמן שלא היה להם ספרים,
ברא את כל הבריאה כולה רק בשביל עמלי התורה שיוכלו כשגזרו על שריפת התלמוד.
ללמוד ,ואחד מהצרכים זה שיהיו נסיונות ויעמדו בהם ,כי הטשעבינער רב נשלח לסיביר בזמן מלחמת עולם השניה,
כך גדלים ,וכך בונים את כלל ישראל ,לוקחים את יעקב ויש תשובות שמודפסות בדובב מישרים שהוא כתב שם
ואת רחל ולאה ושמים אותם במקום הכי קשה ,ועומדים בלי גמ' ובלי חומש ובלי רגע .מי שנשלח לשם לא נשלח
בזה ,וכך מעמידים י"ב שבטים. בשביל לנוח ,כל מי שהיה שם היה טרוד בגופו ובנפשו,
(מתוך שיחות 'דרך חיים') עם צרות ,סבבוני גם סבבוני ,ושם יש את השמעתתא בעי
11 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
מידי פעם ניסיתי להסב את תשומת ליבם של הצעירים שלא יחסו
חשיבות לזכות שנפלה בחלקם ,ושיתפתי אותם מהרהורי ליבי
הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א על לדבוק בחכמי הדור
ַוַ ֵּיֵ ֵצֵ א ַיַ ֲעֲ ֹקֹב ִִמ ְְּב ֵֵאר ָָׁש ַַבע (כה)
ברכפלד במודיעין-עילית ,פיארה בנוכחותה דמותו ההדורה
...שבזמן שהצדיק בעיר הוא זיווה הוא הדרה (רש"י)
והאצילית של ראש הישיבה הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל,
מידי יום ביומו בעשור האחרון לחייו .תמיד חשתי שעצם אחד מגדולי גאוני התורה המובהקים שהתברך בהם דורנו,
ההימצאות בסמיכות אל איש רם מעלה כמותו ,היא הזדמנות היה הגאון האדיר רבי ישראל זאב גוסטמאן זצ"ל ,ראש
שלא תסולא בפז ,והשתדלתי לבוא רבות להתפלל עימו ישיבת 'נצח ישראל' ריימלעס .היתה לי זכות לשמוע מידי
במחיצתו. שבוע את שיעוריו ,במשך כמה שנים.
כמדומני שצורת תפילתו הזכה היוותה דוגמא חיה כיצד מלבד גדלותו הנודעת בכל חלקי התורה בעיון עמוק ,ומלבד
הקדוש ברוך-הוא חפץ ומצפה מיהודי שיתפלל לפניו. שקידתו העצומה לילות כימים ,זכה לרכוש את קנין 'שימוש
אמירת ה'פסוקי דזמרא' נאמרו מפיו בניגון נעים במיוחד, חכמים' בצורה מהודרת ,דבק בחכמי הדור ,ויצק ממי הדעת
בהשתפכות הנפש ובהתרגשות מיוחדת .בעת שקיבל על על ידם .עוד משחר נעוריו זכה לקרבה עזה מגאון הדור רבי
עצמו עול מלכות שמים ברטט ובזיע ,הסובבים יכלו לחוש חיים עוזר גרודז'ינסקי שהאציל עליו רבות מהודו ומחכמתו.
את אהבת ה' הגואה בקרבו וממלאה את חללי הלב .בכלל כמו כן זכה לקבל רבות משאר גאוני ליטא :רבי שמעון שקאפ,
קשה היה להישאר אדיש לשמע קולו הערב והנשנק בבכי בעל ה'מרחשת' ,רבי ברוך בער ליבוביץ ,ה'חזון איש' ,רבי
כשחינן על הגאולה השלימה ,על התגלות השכינה ועל אהרן קוטלר ועוד רבים.
צרתם של ישראל. בכל פעם שזכיתי להימצא במחיצתו השתדלתי לדלות ממנו
גם לאחר התפילה היה זה לימוד מאלף בפני עצמו ,להיווכח עובדות והנהגות אמרות ופנינים מגדולי עולם .אלו קלחו
בפניו המפיקות קרני אור מיוחדות במינן .חיוכו הנצחי המלבב, מפיו במתיקות מיוחדת ללא הרף בזה אחר זה .על פי רוב
נועמו ויחסו האישי אל כל יחיד ויחיד ללא שום הבדלי גיל היו הם עדויות שנוכח בהן באופן אישי ,או ששמע מכלי
ומעמד ,בהתעניינות כנה ואמיתית ,לימדה מושגים ב'בין אדם ראשון מפי גדולי הדור באוזניו .מהן הפיק לעצמו לקחי
לחבירו' ו'בסבר פנים יפות'. מוסר ,ולימד לאורן מה היא שקידת התורה ,ידיעתה ואהבתה,
מידי פעם ניסיתי להסב את תשומת ליבם של הצעירים יראת שמים ודקדוקי מצוות.
שהתהלכו בינותיו ולא ייחסו חשיבות לזכות הזאת שנפלה ברגע של גילוי לב חשף פעם הרב גוסטמאן באוזני התלמידים
בחלקם ,ושיתפתי אותם מהרהורי ליבי אודות החובה המתבקשת את הנהגתו בשנות עלומיו:
מאיתנו לפקוח את העינים להתבונן בדמות העילאית הזאת "בודאי הינכם מתפלאים מנין לי כל המעשיות הללו שאני
המקדשת שם שמים בכל הליכותיה. מרבה לספר על גדולי הדור הקודם? אולם אגלה לכם את
בהזדמנות מסויימת אמרתי לאחדים מהם: האמת ,הן אמת שתמיד אהבתי ללמוד ,אך לא פחות מכך
תמיד הינכם שומעים על אנשים מבוגרים שבינינו ,זקני אהבתי תלמידי חכמים! חיפשתי בכל עת מצוא אפשרות
הדור ,שזכו עוד לחזות בדמותו של ה'חפץ-חיים' ,לשהות לשהות במחיצתם".
במחיצתו של ה'חזון-איש' ,ללמוד אצל רבי ברוך בער "כשפגשתי תלמיד חכם הייתי עוקב אחריו בשבע עינים,
ליבוביץ .מן הסתם מתעוררת גם בכם מידי פעם התחושה: מבלי לשים לב לאיזה חוג או לאיזו עדה הוא משתייך ,אלא
"הלוואי ואף אני הייתי זוכה לזכיה עצומה זו"... פשוט ישבתי מאחוריו ביראת הכבוד ובדקתיו מכף רגל ועד
אולם כשאני רואה את רבי אריה ,יורד לאחר התפילה ממקומו ראש .הבטתי בהשתאות אחר כל הנהגה שלו ,כל פעולה וכל
בהיכל הישיבה ופניו קורנות אושר עילאי ,נזכר אני בדמותם דיבור ...מכך שאבתי את כל הידיעות הללו"...
של צדיקי הדור הקודמים הגאון הרב מפוניבז' ,רבי יחזקאל את תפילת השחרית השגרתית בהיכלה של ישיבת מיר
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 12
לוינשטיין ,הרב שך ,רבי דוד פוברסקי ועוד .כך בדיוק היתה
נראית דמותם האצילית והקדושה ,כשירדו מהמזרח לאחר
התפילה ,ועינינו לא זזה עד יציאתם מבית המדרש.
אדרבה במקום להתרפק לאחר מעשה על עובדות והנהגות
מהעבר ,על הגדולים שהיו ואינם ,הרי ישנה אפשרות לכל
אחד מאיתנו להידבק בו בנקל ,ללמוד ממנו אורחות חיים
ולהתחקות אחר הליכותיו .אך כשהאדם הגדול עדיין בחיים
ישנה נטיה לרבים להתנזר מקרבתו ,שמא מפחד שמא
מסכלות ,אך לאחר מות קדושים לפתע רגשות החרטה גואים
ומבעבעים בתוכם" :אילו ידענו עד כמה הוא גדול" ,"...מדוע
לא נצלנו אותו כראוי" ,וכדומה.
עימך ,אך מה אעשה שקיימת בי תאווה מיוחדת להזכיר את כל אדם כשיתבונן סביבו ודאי יוכל להצביע על תלמיד-חכם
שמו של ה'חפץ חיים'!"... בעל שיעור קומה או דמות חשובה שכל מעיינותיה היא תורה
מהיכן שאב הרב דביקות עצומה כזו בדמותו של ה'חפץ ועבודת ה' ,ובקצת נכונות ורצון להיות 'מקבלים' ,מסוגלים
חיים' ,נוכל להבין מתוך דברים שהשמיע הרב מפוניבז' לספוג ממנו רבות ,רק צריך להשכיל ולנצל זאת במועדו.
עצמו בהזדמנות אחרת באוזני כמה תלמידים .שמעתי זאת ההוראות וההנהגות הללו מסוגלות לשמש את האדם בכל
מתלמידו הגאון רבי אברהם יצחק ברזל זצ"ל ,מראשי ישיבת ימי חייו ,בבחינת "כזה ראה וקדש" ,והריוח העצום הן הרוחני
מיר-ברכפלד .הוא סיפר כי פעם התבטא הרב מפוניבז' בפני והן הגשמי הוא רב לאין ערוך.
התלמידים בלשון זו" :פעם הייתי אדם פיקח! "...התפלאו פעם הייתי אדם פיקח
התלמידים לפשר כוונתו ,מה הפשט 'פעם' הייתי אדם פיקח,
וכי היום הוא איננו פיקח? הרב שהבחין בתמיהתם הסביר מרן הרב מפוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל זכה
את כוונתו" :בצעירותי כשהייתי בראדין בצילו של ה'חפץ- ללמוד בישיבתו של מרן ה'חפץ-חיים' זצ"ל בראדין פחות
חיים' ,היה לי שכל לשתוק! במחיצתו לא דיברתי מאומה! משלוש שנים ,החל מאייר תרס"ח ועד למועד נישואיו בראש
למרות שמטבעי הנני דברן ...זאת מהטעם הפשוט ,שהרי כל חודש כסלו תרע"א .לדידו אותה תקופה היתה המוצלחת
משפט שהייתי אני מדבר היה נאלץ ה'חפץ-חיים' לשתוק ביותר בחייו מבחינה רוחנית ,שכן באותה תקופה זכה לסיים
כנגדי ,שכן חכם אינו נכנס לתוך דברי חבירו ,והבנתי אז שכל את כל הש"ס בחברותא עם מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל
רגע שה'חפץ חיים' מדבר זה נכס עבורי לכל ימי חיי ,ואילו בכולל 'קדשים' שעל יד הישיבה .אך בעיקר הזכיר בערגה
בכל רגע שהוא שותק זה הפסד עצום! ...לכן פשוט העדפתי את העובדה שזכה אז לינוק ממקור טהור מרן ה'חפץ-חיים'
לשתוק ,כדי לזכות לשמוע ולקבל ממנו כמה שיותר!"... זצ"ל ,להתבשם מתורתו חכמתו ואורחותיו הנאצלים.
ואכן הרב מפוניבז' השכיל לדעת כמה ערך וחשיבות יש לכל למרות השהות הדי קצרה שלו במחיצת ה'חפץ-חיים' ,חש
רגע של הימצאות במחיצתו של צדיק .כמה חכמה ותבונה עצמו כל ימיו כתלמידו המובהק ,ודיבר בכיסופין על דמותו
על תכלית החיים ניתן להחכים ולהבין מכל הגה ומכל דיבור הגדולה ,שעמדה לנגד עיניו תמיד .מהזכרונות והחוויות
שלו ,והיה ירא וחרד מלאבדם ולהפסידם ,לכן גזר על עצמו השמורות איתו מהליכותיו של ה'חפץ חיים' הסיק כיצד לנהוג
שתיקה .הוא הפך את עצמו למהות של 'מקבל' .הכין את הלכה למעשה בכל צעד ושעל ובהרבה דיונים שהתעוררו
עצמו לספוג ולקלוט כמה שיותר בכל רגע נתון .ואכן זכה אצלו עשרות שנים מאוחר יותר.
בעקבות כך כל ימיו לחיות לאורם של אותם רגעים נפלאים שמעתי מיהודי תלמיד-חכם שהיה נוכח פעם בעת שהזכיר
במחיצת ה'חפץ-חיים' ,ולעצב את השקפת עולמו כפי שינק הרב מפוניבז' זצ"ל אמרה כל שהיא בשם ה'חפץ חיים'.
בבית מדרשו ,ובבחינת 'טופח על מנת להטפיח' ,זכו תלמידיו העיר לו אחד השומעים שאמרה זו כבר הקדים מאן דהוא
במשך עשרות שנים אף הם לנשום מאותו רוח טהרה שנשבה לכותבה הרבה לפני ה'חפץ חיים' ,והיא נדפסה בספר פלוני
(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא') בראדין. בשם אומרה .השיב לו הרב מפוניבז' כמצטדק" :יתכן והצדק
13 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
כעת ,נשואות היו עיני כל המשקיעים והמומחים אל המבחן
המסחרי הראשון ,אלא שכאשר נפתחו המעטפות והדו"ח
התפרסם ,המספרים הדהימו את 'וול-סטריט'
משוק ההון לאמונה התמימה
הרקיעה שחקים ,ומנהל התרופות האמריקני (ה)FDA- מאת :אלחנן נתן ליכטיג
העניק במהירות שיא את האישור המיוחל לשיווק התרופה.
ֹאַמר ְנְ ֻֻק ִִּדים ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְׂשָכָ ֶֶרָך ְוְ ָיָ ְלְ דּו ָכָ ל ַַהֹּצֹאן ְנְ ֻֻק ִִּדים (לא)
ִִאם ֹּכֹה ֹי ַ
עבור התרופה הספציפית הזו התמחור הרשמי בארצות
הברית נקבע לפי הסטנדרט המקובל בתרופות מתקדמות: העולם הפיננסי המודרני חי בתוך אשליה מושלמת :היכולת
25,000דולר לחודש טיפול ,ועלות טיפול שנתית כ 300,000 לחזות ,לתמחר ולשלוט בכל תרחיש.
דולר למטופל לשנה. צבאות של אנליסטים וחוקרים בעלי תארים מתקדמים
תג מחיר זה נגזר מכך שמדובר בתרופה יחודית לקו טיפול יושבים יומם וליל מול מסכים מרצדים ,טוחנים אלגוריתמים,
מתקדם במחלה יתומה וקטלנית ,מה שאיפשר לחברה לדרוש מנתחים מאזנים ומנסים לגבש את "הנוסחה הבטוחה" .התפיסה
מחיר פרימיום מלא מחברות הביטוח בארה"ב. המקובלת גורסת שאם רק תחקור נכון ,תבחר בחברה פורצת
כעת ,נשואות היו עיני כל המשקיעים והמומחים אל המבחן דרך ותניח את כל הנתונים במקומם – ההצלחה הכלכלית
המסחרי הראשון :פרסום הדו"ח הכספי ,שיקבע האם החברה מובטחת מאליה.
מתחילה סוף סוף להרויח ,או שמא לא בדיוק ...השאלה אלא שמפעם לפעם מתרחש מאורע שמנפץ לרסיסים את כל
הגדולה היתה מה יקרה בשטח – האם בתוך חמישה שבועות חכמת המלומדים ,ומציג באור בהיר את דברי שלמה המלך:
קצרים בלבד מרגע ההשקה עד הדוחו"ת ,תירשם היענות ְוְֵאין ֵֵעָצָ ה ְלְֶנֶ ֶגֶ ד ד'".
ְוְֵאין ְּּתבּוָנָ ה ֵ
"ֵאין ָחְָכְָמָ ה ֵ
ֵ
ממשית ,או שמא מדובר בהבטחה מדעית שיקח עוד חודשים דוגמה מוחשית ומאלפת שכזו התרחשה לא מכבר בעולם
או שנים ארוכות עד שתתורגם למכירות? הביוטכנולוגיה ,סביב חברת התרופות .RVMD
האנליסטים הציגו תחזיות מדודות וזהירות ,כיאה לשבועות במשך למעלה מארבעים שנה ניצבה הרפואה חסרת אונים
ספורים של הפצה ,כאשר התחזית הטובה ביותר דיברה על מול אחת המחלות הקשות והממאירות ביותר – המחלה
הכנסות של כ 40מיליון דולר .אלא שכאשר נפתחו המעטפות הידועה בלבלב ר"ל .בקרב כמעט תשעים אחוזים מהחולים
והדו"ח התפרסם ,המספרים הדהימו את 'וול-סטריט' לחלוטין: זוהה גן פגום (המוכר בשם ,)RASשפעל כמו מתג מקולקל
בתוך חמישה שבועות בלבד הגיעו מכירות התרופה לקרוב שנשאר דלוק ללא הרף ומאיץ את המחלה .עשרות שנים
למאתיים מיליון דולר! קרוב לשלושת אלפים רופאים הוגדר החלבון הזה בפי גדולי החוקרים כמבצר ש"אינו ניתן
אונקולוגים כבר החלו לרשום את התרופה למטופליהם. לפיצוח" – שום תרופה לא הצליחה להיאחז בו או לבלום
מדובר היה בהצלחה מסחרית ורפואית פנומנלית ,נתון פתיחה אותו ,והחולים נותרו תלויים בטיפולים קשים עם שיעורי
היסטורי ששום מומחה לא העז לחזות אפילו באופטימיים הישרדות מזעריים.
שבתרחישיו. ההתרגשות בעולם הרפואי הרקיעה שחקים
ומה קורה באותו רגע? לפי כל כללי ההיגיון האנושי ,חוקי
הכלכלה וטבלאות המסחר – מניית החברה הייתה אמורה והנה ,לאחר שנים רבות של ניסויי מעבדה מורכבים והשקעות
לזנק באותו יום אל על ,לשבור שיאים ולתגמל בעין יפה את עתק של מיליארדי דולרים ,הצליחו חוקרי החברה לפתח
כל מי ששם בה את כספו והמתין ומה קרה בפועל? באותו מנגנון מולקולרי חסר תקדים .הם יצרו תרופה בצורת
יום ממש ,ברגע שבו המספרים המדהימים הוכרזו ברמה כדורים פשוטים לבליעה ,שמסוגלת לנטרל את אותו חלבון
– המניה פנתה לכיוון ההפוך לחלוטין :היא צללה מטה... סורר במגוון רחב של מוטציות .ההתרגשות בעולם הרפואי
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 14
סוחרים ותיקים שפשפו את עיניהם בתדהמה
כמה פעמים קרה לנו שעמדנו מול מהלך שנראה מושלם
מכל זווית אפשרית? בדקנו ,חישבנו ,התייעצנו ,והיינו בטוחים סוחרים ותיקים שפשפו את עיניהם בתדהמה .אנליסטים מיהרו
במאה אחוזים :הנה ,כאן טמון האוצר ,כאן תבוא הפריצה לגבש בדיעבד שלל תירוצים מפותלים – אולי השוק כבר
הגדולה .שמנו שם את מירב המרץ ,הזמן וההון – ולפתע ,מול צפה זאת מראש ,אולי משקיעים החליטו "לממש רווחים",
עינינו המשתאות ,כל המגדל קרס ונשארנו עם מפח נפש. אולי עלו חששות לגבי המשך המכירות .אבל לכל מי שעיני
ומנגד – כמה פעמים דווקא פעולה קטנה וצדדית ,צעד שכל לו בראשו ,האמת הפשוטה והטהורה צעקה מתוך הגרף
פשוט שבקושי ייחסנו לו חשיבות ולא ציפינו ממנו לגדולות, הנופל :שום תוצאה אינה בידיים שלנו.
פרץ פתאום מאליו והפך למקור ברכה שופע ,בלי שום יחס ההשתדלות היתה מושלמת מכל כיוון אפשרי :פיצוח מדעי
למאמץ שהשקענו בו? שנמשך ארבעים שנה ,פריצת דרך שמצילה חיי אדם ,אישור
ברגעים האלה נעמדים ורואים את הנהגת הבורא בחוש רגולטורי נדיר ,ומכירות של מאות מיליונים בתוך ימים
גלוי ,ללא שום מחיצות .זה בדיוק כמו אותו חקלאי שיוצא ספורים .כל הכלים הטבעיים ניבאו הצלחה כלכלית גורפת.
אל שדהו :הוא עובד בזיעת אפיו ,חורש עמוק ,זורע את ואף על פי כן ,התוצאה הסופית הראתה בדיוק את ההיפך.
הזרעים המובחרים ביותר ,מזבל ,משקה ומנכש עשבים (לא לדאוג ...כמה ימים אח"כ המשקיעים התעשתו והיא
שוטים .ההשתדלות שלו מלאה ונאמנה .אך האם יש בכוחו החלה לעלות ,אבל זו רק דוגמא).
של החקלאי להבטיח מה באמת יצמח מתוך האדמה? האם המראה הזה ,של חוקי טבע וחישובי אנוש שמתהפכים באחת,
תהיה זו שנת ברכה או בצורת? האם שיבולת אחת תעשה אינו חדש .הוא מלווה את עם ישראל מראשית ימיו ,כפי
מאה שערים או שתקדם אותה שידפון? ברגע שהזרע הוטמן שאנו קוראים בפרשת השבוע ,פרשת ויצא.
בקרקע ,כל שליטתו נעלמת .רק מה שגוזר בורא עולם שם ,בחרן ,פגש יעקב אבינו את רב-התחבולנים הגדול
בעולמו – הוא ורק הוא מה שייקצר אל תוך האסמים. של זמנו – לבן הארמי .לבן הפעיל כל תכסיס ומניפולציה
משום כך ,התובנה הזו אינה אמורה להרפות את ידינו ,אלא אפשרית כדי לדחוק את רגליו של יעקב אבינו ,לנשול אותו
להפך :להאיר את מסלול חיינו. משכרו ולשלול ממנו כל רווח .עשרות פעמים החליף לבן
כאשר אנו עומדים שלוש פעמים ביום ומתחננים בתפילת ָׂכֶָרָך – ְוְָיְָלְ דּו
ְנְֻק ִּּדים ִיְִהְֶיֶ ה ְׂש ֶ
ֹאַמר ֻאת תנאי החוזהִ" :אִ ם ֹּכּה ֹי ַ
ַּדַּעת ּוְמְַלַ ֵּּמד ֶלֶ ֱֱאנֹוׁש ִּּביָנָ ה,
"ַא ָּּתה חֹוֵנֵ ן ְלְָאָָדָ ם ַ
שמונה עשרהַ : ָׂכֶָרָך – ְוְָיְָלְ דּו
ֹאַמר ֲֲע ֻֻק ִּּדים ִיְִהְֶיֶ ה ְׂש ֶ
ְנְֻק ִּּדיםְ ,וְִאִ ם ֹּכּה ֹי ַ
ָכָ ל ַַהֹּצּאן ֻ
ְוְַהְׂשֵּׂכּ ל" – זוָוָָדַָעת .או ֵּדָּעָ הִּּ ,ביָנָ ה ַ
ָחָ ֵּנּ נּו ֵֵמִאִ ְּּתָך ָחְָכְָמָ ה ִּּביָנָ ה ַ ָכָ ל ַַהֹּצּאן ֲֲע ֻֻק ִּּדים".
אינה בקשה סתם; זו ההכרה העמוקה ביותר שגם כושר לפי כל תחשיב כלכלי ,מול מעביד ערמומי שמשנה את
הניתוח ,גם שורת החישוב וגם התבונה המעשית אינם שייכים הכללים בכל רגע נתון ,יעקב היה אמור לצאת בידיים ריקות,
לנו כלל ,אלא הם מתנת חינם שמוענקת לנו מאיתו יתברך, מרושש וחסר כל .אולם חוקי הטבע של חרן כרעו ברך בפני
ושממנו בלבד מגיעה התוצאה. גזירת עליון :ככל שלבן ניסה להערים ולשלוט בתוצאות –
ההשתדלות אינה אלא "מס" שחייב האדם לפרוע לטבע כך הפך הבורא יתב' את הטבע ,ויעקב יצא ברכוש עצום:
בגזירת הבורא – כיסוי גשמי בלבד .ברגע שנופל המסך ּוְׁשָפָ חֹות ַוַ ֲֲעָבִָדִ ים
"ַוַ ִּיּ ְפְֹרֹץ ָהִָאִ יׁש ְמְֹאֹד ְמְֹאֹד ַוַ ְיְִהִ י לֹו ֹצֹאן ַַרּבֹות ׁ
ומתברר שאין חכמה ,אין תבונה ,אין עצה ואין שום נוסחה ּוְגְַמִּלּ ים ַוַ ֲֲחֹמִֹרִ ים".
ַ
כלכלית שתוסיף או תגרע פרוטה אחת ממה שנקצב לאדם חובת האדם בעולמו היא לעשות השתדלות .אך הטעות
מראש השנה – יורד מן הלב כל כובד החרדה ,הלחץ והאכזבה. השורשית מתחילה ברגע שבו האדם מאמין שההשתדלות
עלינו לעשות את ההשתדלות באחריות ,ביושר ובתמימות היא-היא שמייצרת את התוצאה ,או שחכמת האדם היא
– לפתוח את החריץ הצר במשעול הטבע .אך יחד עם זאת, הקובעת את שכרו.
עלינו לזכור בכל רגע ורגע :אין שום נוסחה שתקבע מאין ולפתע ,מול עינינו המשתאות
תצמח הפרנסה ,אין שום עצה שתוכל לשנות את מה שנגזר,
ואיש מאיתנו אינו יודע מאיזה צינור תפציע הישועה .האדם כל אחד מאיתנו שיוצא יום־יום להתפרנס ,בכל תחום
עושה את המוטל עליו ביושר ,ומניח את הנהגת עולמו בידי ומלאכה שבהם שלח את ידו ,מכיר את התחושה הזו היטב
מי שבאמת מנהל אותו מאז ולעולמי עד. מתוך בשרו ומסחר חייו.
15 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
באחד הימים לא התאפקתי .ושאלתי: ַחִַּי �ִים
"תגיד ,מה אתה משתגע?" ֵחֵן ָוֶָחֶֶסֶד
מאת :חיים סויפר תּוָּקִנִ ים
ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
רעש הפטישים והקונגו בבניין לא השאיר מקום לספק :הדירה של שכני היקר
נכנסה לשיפוץ יסודי .פסולת בניין בשקים ,וערמות של מרצפות גרניט פורצלן
בחדר המדרגות .שברו קירות ,הזיזו מחיצות ,הוסיפו מרפסת ,וכל חלל הבית
עבר מהפכה של ממש.
אבל יותר מהכל משכה את עיניי דמותו של– השכן עצמו .יום אחרי יום ראיתי
אותו עומד שם שעות על גבי שעות ,עומד מעל הפועלים ,בחן כל פינה ,מדד
בסרט מדידה ,והתעקש על כל תג ותג.
באחד הימים לא התאפקתי .ושאלתי" :תגיד ,מה אתה משתגע? הפועלים האלה
מנוסים ,הם הרי יודעים את המלאכה .וגם אם משהו לא ייצא מדויק – הרי יש
קבלן ,תמיד תוכל לפנות אליו ולדרוש תיקונים .למה לך לבזבז ימים שלמים כאן?
השכן חייך חיוך של אדם שמבין בדיוק מה עומד מול עיניו ,והסביר לי דברים
שנחרתו עמוק בזיכרוני:
"אתה לא מבין ",הוא אמר" ,הדברים שנעשים כאן בימים אלו – הולכים להישאר
לעשרים השנים הבאות! צבע תמיד אפשר לתקן בקלות ,אבל קירות וריצוף לא
מחליפים כל יום .אם הרצף לא יקפיד על כיוון הדוגמה ויניח לי מרצפת עם
דוגמה הפוכה ממש במרכז הסלון – אף אחד לא יפרק את כל הריצוף בגלל זה,
ואנחנו ניאלץ לראות את הפגם הזה מול העיניים בכל יום במשך שנים.
אם הפועל יבנה את קיר המקלחת רק עשרה סנטימטרים קרוב מדי – לא נוכל דרך אגב...
לזוז שם בנוחות לעולם .ואם הנישה למקרר תהיה צרה בכמה סנטימטרים בלבד
– המקרר פשוט לא ייכנס ,וזהו ,נתקענו .הפועלים והקבלן יסיימו את הפרויקט שמתם בוודאי לב
וימשיכו לדירה הבאה ,אבל אנחנו? אנחנו נחיה עם הטעויות האלו כל החיים. תמיד יהיה מישהו שחייב להגיד
לכן אני חייב להיות כאן עכשיו ,בעיניים פקוחות!" לכם משהו באמצע 'קדיש'...
כשעליתי במדרגות ,המילים שלו הידהדו בי בעוצמה רבה. הטלפון החשוב תמיד יגיע
השכן שלי עומד על המשמר בשביל דירה שתעמוד עשרים או שלושים שנה. בכניסה לכולל...
הוא מבין שבמלאכה שנשארת לדורות ,עשרה סנטימטרים שחסרים ,הופכים אתם חייבים תמיד לברוח לפני
לבכייה לשנים רבות. 'עלינו לשבח' כי עוד דקה
ומה איתנו? ההסעה תברח...
כשיהודי ניגש לקיים מצווה ,לעמוד בתפילה ,לפתוח גמרא וללמוד – מה הוא והחברותא של השכן שלך
בונה באותו רגע? הוא לא משפץ דירה לשני עשורים; הוא בונה את בית עולמו בספסל ,תמיד יהיה חסר ,כשאין
לנצח נצחים! כל ברכה ,כל כוונה בתפילה וכל הבנה בסוגיה נחקקים בעולמות לך עכשיו פנאי לעזור לו...
העליונים וקובעים את מראה הבניין הנצחי שלו לעדי עד. וכמובן ,הילדים הקטנים תמיד
והיצר הרע ,מה הוא מנסה לעשות? הוא מרדים את האדם בדיוק ברגע המכריע. ימצאו משהו להפריע באמצע
הוא נותן לו לדפדף בעלונים בחזרת הש"ץ ,לנמנם באמצע הלימוד ...הוא גונב הקידוש...
לנו עשרה סנטימטרים של כוונה ,עוד חצי סנטימטר של ריכוז ,עוד דף בעיון... אז תזכרו את הכלל :שום דבר
ואז ,כשהאדם יגיע אחרי מאה ועשרים לראות את הדירה שבנה לעצמו לנצח, לא קורה בטעות ,יש מישהו
הוא עלול לגלות קירות עקומים ,פתחים חסומים וריצוף פגום – ואין שום קבלן שקוראים לו יצר הרע ,והקב"ה
שאפשר לחזור אליו ולבקש תיקון .הזמן לבנות היה כאן ,בעולם המעשה ,בזמן שלח אותו לעולם עבורך...
אמת. ומתפקידו להפריע לך בזמן
לכן ,כשאנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים ,חובה עלינו לפקוח עיניים בשתי הכי נכון מבחינתו .והוא משתדל
ידיים .כשאוחזים בבניין הנצח – שמים את כל הכוח ,ומבינים שכל רגע של לעשות את תפקידו הכי טוב...
תשומת לב בעולם הזה שווה היכל מפואר ומאיר לעולמי עולמים. אז תיזהרו...
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 16
חייבים לברר את העניין עם אבא ,מחליט הבן ,אולם למרבה
פליאתו סירב האב לדבר על המקווה מטוב ועד רע
מאת :הרב דוד משי
שפתחה את שעריה בפנינו ,אך כאן נתקלנו בניסיונות רוחניים
ַוַ ֲֲא ִִביֶכֶ ן ֵֵה ֶֶתל ִִּבי ְוְ ֶֶה ֱֱחִלִ ף ֶֶאת ַַמ ְְׂשֻּכֻ ְְר ִִּתי ֲעֲ ֶֶׂש ֶֶרת ֹמִֹנִ ים (לא)
לא פשוטים ,משמירת שבת ,דרך כשרות המאכלים
ועד למקוואות שהיו בשפל המצב .כשהתמניתי לרב העיר, המעשה התרחש לפני כמה
התברר לי שהמקווה הקרוב ממוקם במרחק של שעתיים עשורים .אחד מרבני עיר פלונית
נסיעה .הדבר הראשון שלקחתי על עצמי ,אפוא ,היה לבנות באמריקה פרש לגמלאות ,ואת
מקווה .יהודי המקום ניסו להניאני מהעניין בטענה שחבל מקומו מילא בנו .בין הצעדים
על הכסף ,אבל אני התעקשתי ולא נרגעתי עד שהמשימה הראשונים שנקט הבן עם
הושלמה .עכשיו רק נותר להמתין לגשם שימלא את ה'אוצר', כניסתו לתפקיד ,היה לבדוק
אולם למרבה הפלא ,למרות שבאזור זה יורדים גשמים ברוב את כשרות המקווה העירוני,
חודשי השנה ,החלה עצירת גשמים בלתי מוסברת .הרגשתי אותו בנה אביו .למרבה הצער,
כמי שקיבל מלמעלה 'סטירת לחי' כואבת .הרי כל כך הרבה המומחה שהוזמן לערוך את הבדיקה ,גילה כי הצינורות
השקעתי כדי שיהודים לא יכשלו! כל היהודים שלעגו לי מקודם, שנבנו בשעתו ,שבו אמורים היו מי הגשמים להיכנס למקווה,
לעגו לי כעת שבעתיים ,עד שב'חדשות' כבר פרסם מישהו בנויים בצורה הנוגדת את ההלכה ,כך שהמקווה פסולה
שעצירת הגשמים באה בעטיו של הרב היהודי מעיר פלונית... למהדרין .הבן נחרד למשמע אוזניו .האם לאורך ארבעים
אחרי 11חודשים של יובש ,נסעתי להביא מרחוק שלג, השנים האחרונות נכשלו כאן יהודים באיסורים דאורייתא?
מילאתי את ה'אוצר' והכשרתי את המקווה. "אולי כדאי לברר עם זה שבנה את המקווה .יתכן שהצינורות
אבא ,אתה צריך לברך 'הגומל' האלה הם רק משיפוצים שנעשו לאחרונה ,ואילו המקווה
נבנתה בכשרות" ניסה המומחה לטעת תקווה .מאתרים את
את המכה השנייה קבלתי למחרת ,עת החלו לרדת לפתע הפועל הקשיש ,שמאשר כי הוא אכן בנה את המקווה ,כולל
גשמים מרובים ...הדבר גרם לי לעצב גדול ולהחלטה שיותר את הצינורות הבעייתיים...
אני לא נוגע במקווה ואפילו לא מחליף את האוצר" סיים ואז ניאות האב לגולל את הסיפור הכאוב
האב את סיפורו.
"אבא ,אתה צריך לברך 'הגומל' ,כי הכל היה לטובה!" התרגש "חייבים לברר את העניין עם אבא" מחליט הבן ,אולם למרבה
הבן והציג בפני אביו את תוצאות הבדיקה שהעלו כי המקווה פליאתו סירב האב לדבר על המקווה מטוב ועד רע .אחרי
נבנתה בצורה פסולה" .אילו היו יורדים גשמים ,היתה כמה דקות של שיחה ,מנסה שוב הבן להשחיל משפט בנוגע
המקווה פסולה ורק בזכות עצירת הגשמים הלכת להביא למקווה ,ואז ניאות האב לגולל את הסיפור הכאוב.
שלג ,ואפילו העצב שנגרם לך למחרת כשירדו גשמים היה "כמו פליטי חרב רבים ,הגעתי אף אני אל ארצות הברית
באשערט ,כדי שתחליט שלא להחליף יותר את מי האוצר,
כי אילו היית מחליף ,שוב היה המקווה נפסל!".
לפעמים צריכים לעבור ארבעים שנה בשביל לקלוט שכל
מה שהשם עושה איתנו זה רק מתוך חסדים ורחמים.
(יש"כ למג"ש הגר"י בהגר"צ רכניצר שליט"א)
(גליון התקרבות כי תבוא תשפ"ו)
17 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
ַַּׁשַעַר ַלַד'
ֶז ֶה ַה � � ׁ
בּוַע
ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ
ַצִַּד�ִיִקִים
ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ
תושבי באר שבע הרגישו האבנים הבינו שיותר חשוב שיניח צדיק
באווירת הקדושה ראשו עליהן מלהיות מזבח!
הגאון רבי מאיר צימרוט שליט"א הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א
ַוַ ֵּיֵ ֵצֵ א ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִמ ְְּב ֵֵאר ָָׁש ַַבע ַוַ ִּיִ ַַּקח ֵֵמ ַַא ְְבֵנֵ י ַַה ָָּמקֹום ַוַ ָּיָ ֶֶׂשם
ַוַ ֵּיֵ ֶלֶ ְך ָָח ָָרָנָ ה (כח) ְְמ ַַר ֲֲאֹׁש ָָֹתיו (כח)
פירש רש"י" :לא היה מרן הגאון רבי נסים
צריך לכתוב אלא וילך קרליץ זצ"ל נשאל
יעקב חרנה ,ולמה פעם :רואים כל כך
הזכיר יציאתו? אלא הרבה מוסדות שיש בהם
מגיד שיציאת צדיק מן מחלוקת ,לכל אחד יש
המקום עושה רושם, טענות משלו ,איך אפשר
שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, לבחון ולדעת עם מי הצדק?! הוא ענה :יש לבדוק מי אינו
יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה". עושה צרות לצד השני .מי שיודע לא להגיב ולענות רק
וצריך ביאור ,שהרי מצאנו כמה וכמה פעמים ,גם אצל לשתוק ולוותר -הוא הצודק!
אברהם אבינו וגם אצל יצחק אבינו ,שהתורה כתבה כתוב בפסוק" :ויקח את האבן אשר שם מראשתיו" .קודם לכן
"וילך" ולא "ויצא"" :וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" נאמר" :ויקח מאבני המקום" .מביא רש"י מחז"ל ,שהאבנים
(יב)" ,וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר" (כו) .מדוע אצלם היו מריבות זו עם זו -עלי יניח צדיק ראשו ,מיד עשאן
לא כתבה התורה שיציאתם עשתה רושם ,ורק אצל הקב"ה אבן אחת.
יעקב כתבה זאת? למד מכך מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל יסוד
אלא ,לאברהם אבינו היה מפעל הכנסת אורחים ,אש"ל. גדול .בדרך כלל בכל מריבה זה אחד שנפרד לכמה ,כאן קרה
מי שהיה נכנס לאוהלו היה זוכה בסעודה דשנה ,ובסיומה דבר מוזר :ממריבה נוצר אחד! בהכרח שהייתה זו מריבה
מברך את הבורא .כשאברהם יצא מהמקום – האש"ל לשם שמים ,כי כאשר המריבה היא לשם שמים ,אם אפשר
נסגר .כולם הרגישו בדבר .מילתא דפשיטא הוא שיציאתו שגם אני וגם השני נהיה ביחד -אז למה לא! ...ואפילו שגם
עשתה רושם .פתאום אין בית הכנסת אורחים. לאחר שהתחברו ונעשו אבן אחת יעקב לא הניח את ראשו
יצחק אבינו היה עמוד העבודה .כל מי שראה אותו קיבל על כל האבנים ,רק על חלק מהאבן ,עם כל זאת ,עצם זה
יראת שמים .כשהוא יוצא מהמקום – בוודאי שזה עושה שראשו כבר מונח גם על שאר האבנים -זה כבר מספיק.
רושם .אין יותר על מי להסתכל כדי לרכוש יראת שמים. זוהי מריבה לשם שמים.
אבל יעקב אבינו היה "איש תם יושב אוהלים" .כל היום בספר "נאות אפרים" (על שמות סימן מה) מביא קושיה
היה יושב בבית המדרש ליד הסטנדר ולומד .מי הכיר מהפוסקים .יעקב אבינו אומר" :והאבן הזאת אשר שמתי
אותו? מי ידע עליו? מה הוא תרם לחברה? איזו השפעה מצבה יהיה בית אלקים" (כח) .הדבר תמוה שהרי יש דין
יש לו על העיר? מי יודע מתי הוא כאן ומתי הוא יצא שדבר שנשתמש בו הדיוט לא ישתמש בו לגבוה ,והנה כאן
מכאן? איזה רושם עושה יציאה של אדם כזה מהעיר? יעקב משתמש באבן תחת ראשו .את אותה אבן הוא הופך
באה התורה והוסיפה עוד מילה" :ויצא יעקב" ,להגיד למזבח ,וממזבח לתשתית של בית המקדש .יש אומרים
שגם יציאתו של יעקב עשתה רושם! כל עוד יעקב שאחר כך השתנו ,שנהיו אבן אחת ,אך עדיין תמוה ,כיצד
נמצא בעיר ,ולומד תורה בבית המדרש ,לימודו מקרין האבנים בתחילה ויתרו על הזכות להיעשות למזבח כדי
אווירה של קדושה על כל העיר! תושבי באר שבע שישן עליהם הצדיק .כתב ה"חתם סופר" ,שכשראו האבנים
הרגישו שאווירת הקדושה ,שהיתה בעיר ,פחתה והלכה שיש כאן צדיק שצריך להם ,זה היה להם הרבה יותר חשוב
עם יציאתו של יעקב ממנה. מאשר להיות במזבח .האבנים הבינו שיותר חשוב שיניח צדיק
(מתוך 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף') (מתוך 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף')
ראשו עליהן מלהיות מזבח!
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 18
פעם באו אליו גבאי העיירה לבקש ממנו שיתרום איך יתכן לומר שיעקב אבינו
לקופת העיר היה ירא מהחיות הרעות ?
הגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א הגאון רבי חזקיהו קרלינשטיין שליט"א
ֹאֶמר ָלָ ָָבן טֹוב ִִּת ִִּתי ֹא ָָֹתּה ָלָ ְך ִִמ ִִּת ִִּתי ֹא ָָֹתּה ְלְ ִִאיׁש
ַוַ ֹּי ֶ ַוַ ִּיִ ַַּקח ֵֵמ ַַא ְְבֵנֵ י ַַה ָָּמקֹום
ַַא ֵֵחר ְְׁש ָָבה ִעִ ָָּמ ִִדי (כט) ַוַ ָּיָ ֶֶׂשם ְְמ ַַר ֲֲאֹׁש ָָֹתיו (כח)
רבי איצל'ה מוולוז'ין זצ"ל היה אומר :ראו פירש רש"י" :עשאן
נא איזו תשובה 'דיפלומטית' ומתחכמת השיב כמין מרזב סביב
לבן ליעקב .הרי יעקב אמר לו "אעבדך שבע לראשו ,שהיה ירא
שנים ברחל בתך הקטנה" .יעקב ידע עם מי מפני חיות רעות".
יש לו עסק ,ולכן פירט בפניו את רצונו לשאת ַַּב ִּמְִדְָרָׁש (ִמְִׁשְֵלֵ י
את 'רחל' ולא איזו רחל מהשוק אלא 'בתך', כ) ָאְָמְ רּוִׁ" :שְִבְָעָ ה
ואל תנסה להערים עלי ולקרוא לבתך הגדולה רחל ,כי אני מתכוון לבתך ְוְֵאּלּו ֵֵהןֲֲ :אִרִ יְּ ,כְִפִ יר, ָהַָאְרְֵיֵ הֵ , ֵֵׁשמֹות ִנְִקְָרָ א ַ
'הקטנה' .הנה דברים ברורים וחד-משמעיים. ָלִָבִ יאַ ,לַ ִיִׁשַַׁ ,ש ַַחלַַׁ ,ש ַַחץֲֲ .אִרִ י ְּ -כְִמְִׁשְָמָ עֹוֶֶׁ ,ש ַַהֹּכֹל
ומה משיב לו לבן" :טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר" .אם היה רֹוֶאה אֹותֹו ִמִֶּמּנּוְּ .כְִפִ יר ֶֶׁ -שָּכָ ל ִמִ י ֶֶׁש ֶ ִמְִתְָיְָרְִאִ ין ֶ
מישהו אחר מבקש לשאת אותה ,בוודאי שהייתי מעדיף לתת אותה חֹוֵטף ִלְִבְ בֹות ְּבְֵנֵ יְּבְַחָּיָ יוָ .לִָבִ יא ֶֶׁ -שהּוא ֵ ּכֹוֵפר ֵַ
לך .אבל אם לא מגיע מישהו אחר ,במקרה כזה לא התחייבתי להשיא ָאָָדָ םַ .לַ ִיִׁש ֶֶׁ -שְּבְָׁשָָרָ ן ֶֶׁשל ְּבְֵנֵ י ָאָָדָ ם ְּכְ ֹלא ֵיֵ ׁש
אותה לך... ׁשֹוֵחל ִמְִּלְָפָָנָ יוַַׁ .ש ַַחץֵ ְּבְִׁשִָּנָ יוַַׁ .ש ַַחל ֶֶׁ -ש ַַהֹּכֹל
לכן כאשר יעקב גילה את הרמאות ובא בטענה "למה רמיתני" ,יכול ֶֶׁ -שהּוא ַַמְׁשְִחִ יץ ְּבְִׁשִָּנָ יו".
היה לבן לומר לו ,שאין מדובר ברמאות ,שהרי אמר לו מפורש שאין והנה ,אדם רגיל צריך לפחד מחיות טרף ,אבל
הוא מתחייב להשיא אותה דווקא לו אם לא יבוא מישהו אחר וירצה על אנשי מעלה לא חלים הכללים הטבעיים
לשאת אותה לאשה. הרגילים ,וכמו שמסופר על דניאל שנכנס
להמתיק את דברי רבי איצל'ה ,אמרנו פעם משל :בעיירה אחת התגורר לגוב אריות ולא ארע לו מאומה .איך יתכן,
גביר גדול ,אבל ככל שהיה לו ממון רב יותר ,כך הוא היה קמצן גדול אפוא ,לומר שיעקב אבינו היה ירא מחיות
יותר .איש לא ראה ממנו פרוטה לצדקה. רעות שיפגעו בו?
פעם באו אליו גבאי העיירה לבקש ממנו שיתרום לקופת העיר כי יש ביאר הנצי"ב :לאריות יש יראה מיוחדת
כלות עניות שאין להן פרוטה לפרטה .הגבאים ניסו לדבר על לבו שיתרכך מצלם אלוקים ,לכן הם אינם פוגעים לרעה
מעט ,ואמרו לו שהרי לא יקח את רכושו עמו לקבר... בבני אדם בעלי מדרגה .אך לשאר בעלי
השיב להם הגביר" :אתם מדברים איתי על הכנסת כלה? הרי יש לי אח החיים אין יראה מבני אדם .ומה שאמרו
שיש לו כמה בנות שהגיעו לפרקן ,והוא זקוק לכסף רב כדי להשיאן,
על יעקב שהיה ירא מפני חיות רעות ,אין
וכיצד עולה בדעתכם שאתן את הכסף לכם?" דבריו של הגביר התקבלו
הכוונה לאריות אלא לשאר החיות.
על דעתם ,והם עזבו אותו לנפשו.
אלא שעדיין אין הדברים מחוורים .הרי
למחרת התייצב אחיו של אותו גביר בפני גבאי הצדקה והתחנן לפניהם
מעלתם של בעלי החיים גדולה מן הדומם,
שיתנו לו כסף ,כיוון שיש לו כמה בנות שהגיעו לפרקן ואין לו אפשרות
ואם האבנים רבו ביניהן ,וכל אחת אמרה:
להשיא אותן.
"עלי יניח צדיק את ראשו" ,על אחת כמה
אמרו לו הגבאים" :הרי יש לך אח עשיר ,ומדוע אינך מבקש ממנו?" אמר
וכמה החיות יכבדו את הצדיק וירצו להיטיב
להם הלה" :אל תזכירו בפני את השם של אחי ,הוא קמצן גדול ,ופרוטה
לו ,ובוודאי לא יעזו להזיק לו!
אין הוא מוכן לתת לי!" חזרו הגבאים אל הגביר ואמרו לו" :אתמול
מכוח קושיה זו אמר הרב דסלר זצ"ל יסוד
דחית את בקשתנו לתת להכנסת כלה בטענה שיש לך אח נזקק ,והנה
נוקב :לעתים אנשים פשוטים יודעים לייקר
שומעים אנו שאינך נותן לו פרוטה" .אמר להם הגביר" :וכי אמרתי לכם
שאני נותן לאחי? כל מה שאמרתי שיש לי אח שזקוק להכנסת כלה ,ואם את מעלת הצדיק ולכבדו יותר מאנשים
לאחי אין אני נותן ,כיצד עולה בדעתכם שאתן לכם?"... חשובים ,שהם כחיות רעות המבקשות את
זו הייתה הרמאות של לבן באומרו ליעקב" :טוב תתי אתה לך מתתי נפש הצדיק.
אתה לאיש אחר" .אני מעדיף לתת אותה לך מאשר לאיש אחר ,אבל האבנים הפשוטות יריבו ביניהן על כבוד
כאשר אין 'איש אחר' ,לא התחייבתי לתת אותה דווקא לך! הצדיק ,ואילו החיות המרוממות יותר יקומו
עליו וינעצו בו את שיניהן.
(מתוך 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף') (מתוך 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף')
19 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
ַצִַּד�ִיק
ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח
תּוָּקִנִ ים
צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
ֹנ ֶֶֹפת ִ
אני אשתמש רק במאה דולר שלושה חילוקים
ראיתי סיפור נפלא בספר "נפלאותיך אשיחה" :מסופר שם בין מי שמטפס בסולם
על יהודי עשיר שהגיעה אליו תביעה מ'מס הכנסה' לשלם
סכום גדול מאוד של כסף .הוא לא ידע איך להשתחרר מהם למי שעולה במדרגות
ופנה אל אחד מגדולי האדמו"רים בבקשה שיתפלל עליו
שיוושע מהצרה הזאת .הוא הביא מעטפה ל'פדיון נפש' עם
שמו לברכה ושם במעטפה עשרת אלפים דולר .אמר לו הרב:
אני אשתמש רק במאה דולר מתוך הסכום ,ואילו את שאר
הסכום בסך תשעת אלפים ותשע מאות דולר אשתמש רק
אחרי שתיוושע .אותו יהודי עשיר פנה למס הכנסה ,ניהל
איתם משא ומתן ובסופו פטרו אותו מלשלם את התשלום
הגבוה שהשיתו עליו .שב העשיר וסיפר לרבי על הישועה
הגדולה שהייתה לו ,והרבי אמר" :אם כך ,יכול אני להשתמש
ביתרת הכסף" .לא חלף זמן רב ,ואל האדמו"ר נכנס יהודי
שעמד לפני חתונת בתו וסיפר לרבי שהוא נמצא בלחץ כספי הגאון רבי יהודה אריה הלוי דינר שליט"א :הנה,
כבד ואינו מצליח להשיג הלוואות כדי להתחיל לשלם את בעלי המוסר היו אומרים שיש ללמוד מהסולם
הוצאות החתונה .אמר לו הרבי" :הנה לפניך מעטפה ובה של יעקב כמה יסודות בעבודת ה' ,שלכאורה יש
תשעת אלפים ותשע מאות דולר ,ואני אוסיף לך עוד מאה לשאול מדוע החלום היה דוקא על סולם ולא על
דולר ,כך שיהיו לך עשרת אלפים דולר כדי להתחיל לשלם מדרגות רגילות.
את הוצאות החתונה" .נטל היהודי את המעטפה ,והנה הוא אכן יש שלושה חילוקים מהותיים בין מי שמטפס
רואה שכתוב עליה את שמו של אותו יהודי עשיר שהיה בסולם למי שעולה במדרגות,
ממכריו .פנה אליו ושאל אותו" :אתה נתת לרבי את הסכום א .המטפס בסולם עליו לאחוז חזק בסולם כל
הזה?" השיב לו אותו עשיר בחיוב .אמר לו היהודי" :ראה נא הזמן ,ומשא"כ במדרגות אפשר לעלות גם בלי
כי הרבי נתן לי את כל הסכום שהבאת לו להכנסת כלה". לאחוז במעקה,
השתומם העשיר ואמר לו" :ראה נא כיצד הבורא מגלגל את ב .המטפס בסולם הוא עולה לאט לאט ,שלב אחרי
העניינים .אתה הרי באת אלי לפני מספר חודשים וביקשת שלב ,ואינו יכול לרוץ ולדלג ,ומשא"כ במדרגות
ממני הלוואה של עשרת אלפים דולר ,ואני סירבתי להלוות אפשר לרוץ ולדלג,
לך כיוון שאמרתי בליבי שאין סיכוי שתוכל להחזיר לי את
ג .סולם הוא נייד ההולך עם האדם ממקום למקום,
ההלוואה .מה עשה הקב"ה? הביא עליי את 'מס הכנסה'
ומשא"כ מדרגות קבועות במקומם,
ש'התלבשו' עלי ,אני רצתי לרבי לבקש ישועה ואתה קיבלת
ושלושה דברים הללו שיש בסולם הם יסודות
את אותם עשרת אלפים דולר שביקשת ,לא כהלוואה אלא
חשובים מאוד בעבודת ה',
כמתנה .לו הייתי חכם ,הייתי נותן לך בשעתו את הכסף
א .על האדם כל הזמן לאחוז בסולם שבו הוא
כהלוואה ,ואז גם הייתי חוסך מעצמי את כל כאב הראש
מתעלה בעבודת ה' ,ואם הוא יעזוב אפילו לרגע
של 'מס הכנסה' ,וגם היה סיכוי שהכסף היה שב אלי בסופו
הוא עלול ח"ו ליפול,
של דבר .ועתה זכית בכל הכסף כמתנה ,מכיוון שחשבתי
ב .יש לעלות בעבודת ה' מדרגה אחרי מדרגה ,ולא
להתחכם כנגד רצונו יתברך" .יהודי חושב שהוא יכול לפעול
לקפוץ למדרגה גבוהה שהוא כעת לא אוחז בה,
נגד רצון הבורא והנה השם יתברך מגלגל שבסופו של דבר
ג .על האדם לקחת את סולם העלייה שבו הוא
רצונו ייעשה .אם יש לו כסף להלוות ואינו מלווה מכל מיני
חשבונות ,התוצאה היא שהכסף יצא בסופו של דבר ממנו, מתעלה בעבודת ה' לכל מקום ומקום ,ואל יאמר
ויתכן גם שלא יחזור אליו לעולם... שכעת העלייה בעבודת ה' נשארה בבית ...אלא
כל הזמן ,בכל מקום ובכל מצב שהוא האדם חייב
ויכול להתעלות עוד ועוד.
(הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א מתוך 'שש באמרתך' בהוצאת 'יפה נוף') (דברי השירה גליון 363ויצא תשפ"ד)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 20
כשאחד השכנים
הוציא ראשו מהחלון
עטור בכיפת שינה לבנה
מעשייה משעשעת ששמעתי מפי שני
בעלי המעשה :היה זה לפני שנים.
שניהם היו בחורים בישיבה גדולה
בכל לילה מתחולל בתוכנו נס של ממש ושקדו על תלמודם .לחץ המבחנים
והרצון לגמוע מסכתות בידיעה ,עורר
(כח) ַוַ ַּיַ ֲֲחֹלם ְוְ ִִהֵּנֵ ה ֻֻסָּלָ ם ֻֻמָּצָ ב ַַא ְְרָצָ ה אותם לקבוע לימוד משותף בשעה
שבין לילה ליום .בעפעפי שחר .האחד
חשבתם פעם מה מתרחש בגופנו בזמן שאנחנו עוצמים עיניים ושוקעים מהם הצליח להשכים קום מדי לפנות
בשינה? בוקר ורעהו התקשה .מה עשו? סיכמו
בכל לילה מתחולל בתוכנו נס של ממש .בעוד הגוף נראה דומם ושרוי ביניהם על הפתרון הנפוץ באותם ימים,
במנוחה מוחלטת ,בפנים פועלת "מעבדת תחזוקה" אדירה וסוערת .המוח האחד יקשור על ידו חוט ,אותו ישלשל
אינו כבה לרגע; הוא ממשיך לעבד מידע ,לברור חוויות ,לסדר זיכרונות מהחלון למורד הרחוב ועמיתו יגיע
וליצור עולמות שלמים ומלאי חיים – תמונות ,קולות ורגשות עזים. עם שחר ,ימשוך בחוט בכל כוחו עד
לעיתים אנו מוצאים את עצמנו רצים ,עפים ,מדברים או נופלים ,והכול שייעור חברו.
נחווה כאמיתי ומוחשי לחלוטין. השחר עלה והחבר הזריז התיצב למרגלות
וכאן מתגלה אחד ממנגנוני ההגנה המופלאים ביותר שטבע הבורא יתב' הבניין ועיניו תרות אחר החוט .לא ידע
בגופנו :בשלב השינה שבו מתרחשים החלומות החיים ביותר ,המוח פועל שחברו שכב לישון באישון ליל ושכח
בקצב גבוה וגלגלי העיניים נעים במהירות מצד לצד ,אך רוב שרירי הגוף לשלשל חוט .חיפש וחיפש עד שאיתר
נכנסים למצב של שיתוק זמני ומבוקר. חוט משונה והתחיל למשוך .המשיכה
מדוע? זהו "מנעול ביטחון" גאוני .אילולא השיתוק הזה ,היינו קמים לא הייתה קלה והיא עוררה קולות
ומבצעים פיזית את כל מה שמתרחש בחלום! דמיינו מה היה קורה אילו חריקה .זה הסתיים כשאחד השכנים
רגלינו היו מנסות לרוץ בעולם האמיתי בזמן שאנו חולמים על מרדף ,או הוציא ראשו מהחלון עטור בכיפת שינה
מנופפות בידיים כשאנו חולמים שאנו ממריאים... לבנה וצעק עליו" :מה אתה עושה?
מדוע השינה חיונית כל כך לגוף? למה אתה הורס את חוטי הטלפון של
בזמן שאנו ישנים ,מערכות הגוף עוברות ל"משמרת לילה" אינטנסיבית הבניין? כלך לך!"
של שיקום וריפוי: הסיפור הותיר אותי עם חיוך רחב ותובנה
בנייה והתחדשות תאים :שרירים שנשחקו במשך היום נבנים מחדש ,רקמות עוצמתית לכל מי שמושך בחוטים :הורים
מתרפאות ,ומופרשים הורמוני גדילה ושיקום החיוניים לחידוש הכוחות. המחפשים למשוך בחוטים שיעוררו את
חיזוק המערכת החיסונית :הגוף מייצר חלבונים ונוגדנים הנלחמים בזיהומים צאצאיהם ,מחנכים התרים אחר החוט
ומחלות .אדם שאינו ישן מספיק מחליש באופן ישיר את יכולת ההגנה שיצליח להעיר ולהאיר את התלמיד
הטבעית שלו. וכל מי שמחפש לגרום להתעוררות
איזון הלב ולחץ הדם :הדופק מואט ,קצב הנשימה מתייצב ולחץ הדם יורד, אצל זולתו.
מה שמעניק למערכת הדם והלב הפוגה קריטית מעומס היום. לפני שאתה מושך בחוט בכל הכוח...
ומה קורה לנפש? לא רק הגוף נבנה בלילה – גם הנפש מקבלת את חבל תוודא רק שאתה מושך בחוט הנכון.
ההצלה שלה: לא החוט שנראה לך הכי בולט ושאתה
עיבוד רגשי ואיפוס נפשי :החלומות והשינה מאפשרים לנפש לפרוק מסיק שהוא הנכון – הוא תמיד זה
מתחים" ,לעכל" חוויות מטלטלות או רגשות עזים שנצברו ביום שחלף, שקשור אל זרוע הלב .לפעמים החוט
ולהרגיע את מנגנוני החרדה והלחץ. שאתה מושך בכל הכוח ,רק הורס את
סדר בזיכרון :המוח לוקח את אלפי רסיסי המידע של היום ,מוחק את קו התקשורת ביניכם ...ומאידך ,אם
הטפל ,ומאחסן את העיקר בזיכרון לטווח ארוך – ממש כמו סידור מדפים תדע לכוון אל החוט הנכון ,לא תצטרך
ופינוי שולחן העבודה לקראת יום חדש. למשוך עד כדי חריקת בלמים ,די לה
בכל לילה מחדש ,מעניק לנו הבורא יתברך מתנה עצומה בחסדו :היכולת במשיכה קלה ועדינה כדי להעיר ולהאיר
לעצור את מרוץ החיים הבלתי פוסק ,להשיל את כובד טרדות היום, את כל החושים.
לאפשר לגוף להתרפא ולנפש למצוא מנוחה ושלווה עמוקה.
(ש.ק) (יקותיאל יהודה גנזל – המבשר כ"ב חשון תשפ"ז)
21 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים
ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים
המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא
ַַהִּמ ְְּת ָָחִִרים ֶׁׁשָּלּ נּו ֵֵהִכִ ינּו ֲֲחִבִ ילֹות ֶׁׁשל ַּדּ ִּּפים ְוְ ֶֶע ְְפרֹונֹות ְְמ ֻֻחָּד ִִּדיםַּ ,ב ַַּה ְְפ ָָס ָָקה,
ְׁשְּׁפֵּטי ַַהֶּק ֶֶּסם
ְּפָּע ִִמים ֶֶאת ִִמ ֵ ְּפִּנָּיּה ִלִ ְכְ ֹּתּב ַּכָּּמּ ה ֶׁׁשּי ֵֹוֵתר ָ
ָּכּ ל ֶיֶֶלֶ ד ַּבּ ֵ'ֵח ֶיֶדר' ִִקֵּבּ ל ִ
'ִׁשְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק' ְוְ ַ'ַת ֲֲחרּות ָָהאֹור'
ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ֲֲעְנְ ִִקי ְְמ ַַס ְִּפִּרים ַַעל ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ
ּוְמְַדְּבִּרִ ים ְּדָּבִָרִ ים ָרִָעִ ים ַַעל ֲֲא ֵֵחִרִ ים. ָלֶָהם ֵֵמ ַַהֶּפּ הַ , ֶׁשּׁיֹוְצְ אֹות ֶ ָהֶָרֶּבּ ה ִׁשְׁמְ עֹון ַלַ ִּכּ ָּּתהּ ,וָפָָנָ יו ָקְָרְ נּו ְּבֹּרֹאׁש ֹח ֶֶֹדׁש ִּכּ ְסְֵלֵ וִ ,נְִכְַנַ ס ֶ
ָהֵָאֶּלּ ה,
'ְוְַהֵּׁשִׁנִ י ָעָָׂשׂ ה ָּכּ ָכָ ה'ֲֲ ...אָבָ ל ַַהְּדָּבִָרִ ים ּנֹוָרִָאִ ים ֵ
ַ'ַההּוא ָּכּ ָכָ ה'ַ , ֵֵמאֹור ְמְֻיֻ ָחָ ד.
ֶׁשִּׁנּ ְקְָרִָאִ ים 'ְלְׁשֹון ָהָָרָ ע' ,עֹוִׂשׂ ים ְנְָזִָקִ ים ְּגּ דֹוִלִ יםְ ,וְ גֹוְרְִמִ ים ִקְִטְ רּוג "ַאֶּתּ ם יֹוְדְִעִ ים ְּמַּרֵּגּׁשַ , "ַּתְּלְִמִ יִדִ ים ְיְָקִָרִ ים ",הּוא ָּּפ ַַתח ְּבּ קֹולֹו ַַה ַ
ִלְִקְַראת ֲֲחֻנֻ ָּכּ הֲֲ ,אַנַ ְחְ נּו ְצְִרִ יִכִ יםַּבָּּׁשַׁמִיִ ם ַַחס ְוְָחִָלִ יָלָ הָ .לֵָכֵ ןַ ,
ַ ָּגּ דֹול ֶׁשַׁעְכְָׁשׁ יו ֲֲאַנַ ְחְ נּו ִנְִכְָנִָסִ ים ַלַ ֹח ֶֶֹדׁש ֶׁשׁ ל ַַחג ַַה ֲֲחֻנֻ ָּכּ הֲֲ .חֻנֻ ָּכּ ה ֶזֶ ה ַ
ּוְלְַהְגְ ִּּביר ֶֶאת ָהָ אֹור!".
ְלְִהְִתְַחֵּזּ ק ָּּבֶזֶ ה ַ
ַ ֶׁשֲׁאַנַ ְחְ נּו אֹוְמְִרִ ים – 'ְּכֶּׁשָׁעְָמְָדָ ה ַַהִּנּ ָּּצחֹון ֶׁשׁ ל ָהָ אֹור ַַעל ַַהֹחֶֹׁשׁ ְךְּ .כּ מֹו ֲ
ְוְִנְִרְֶאה ִמִ י
ֶ ֵּצַּע ְמְִׂשׂ יָמָ ה, "ְנְַחֵּלּ ק ֶֶאת ַַהִּכּ ָּּתה ִלִ ְׁׁשַּתִּיִ םְ ,וְָכָ ל ַַצד ְַיְַב ַ
ַ ּתֹוָרֶָתָך'ָ .אָ ז ָמָ ה ַַהִּנּ ָּּצחֹון ֶ ְלְַה ְׁׁשִּכּ יָחָ ם
ַַמְלְ כּות ָיָָוָ ן ָהְָרְָׁשָׁעָ הַ ...
ְוְָאַָמר:
ְלְֶמְרְַּכּ ז ַַהִּכּ ָּּתה ַ ָהֶָרֶּבּ ה .הּוא ָּּפ ַַסע ֶ ָקַָבע ֶ יֹוֵתרַ ", יַח ֵ ַיַ ְצְִלִ ַ ִמִִּתי ֶׁשָּׁלּ נּו? ַַהִּנּ ָּּצחֹון ֶׁשָּׁלּ נּו הּוא ַּדְּוְָקָ א ֶׁשַׁנַ ְגְ ִּּביר ֶֶאת אֹור ָהֲָא ּ ֲ
ְמְַחְּיִּבִ ים ֶֶאתַּבַּחִּיּ יםֶׁ ,שִׁאִ ם ַ "ַאֶּתּ ם יֹוְדְִעִ יםֵ ...יֵ ׁש ַַהְרְֵּבּ ה ְּדָּבִָרִ ים ַ ַ ְוְֶאת ַַהּטֹוב ָּּבעֹוָלָ ם! ְוְִהִ ֵּנּ ה ,אֹור ַַה ֲֲחֻנֻ ָּכּ ה ֵֵמִבִ יא ַַהְרְֵּבּ ה ַַהּתֹוָרָ ה ֶ
ָהָָאָָדָ ם ַלַ ֲֲעׂשֹות אֹוָתָ ם – ֶזֶ ה ַַמְרְִּגּ יׁש לֹו ְּכּ מֹו ֹעֶֹנֶ ׁשֲֲ .אָבָ ל ִאִ ם הּוא ֶׁשַׁפע רּוָחִָנִ י ָעֵָלֵ ינּוֲֲ ,אָבָ ל ֲֲאַנַ ְחְ נּו ְצְִרִ יִכִ ים ַּגּ ם ַלַ ֲֲעׂשֹות ַַמ ֶּׁׁשהּו ַ
עֹוֶׂשׂ ה ֶֶאת ֶזֶ ה ֵֵמְרְ צֹונֹו ַַהּטֹוב ּוְבְִׂשְׂמְָחָ ה – ֶזֶ ה ֹלא ֹעֶֹנֶ ׁש ֶֶאָּלּ א ְּפָּרָ ס ַּתֲּחרּות, ְטְִּתי ֶׁשׁ ָּּצִרִ יְך ַלַ ֲֲעׂשֹות ֲ "ֶהְחְַלַ ּ ְלְַמ ָּּטהָ .לֵָכֵ ןֶ ,ִמִִּצֵּדּ נּו ֹּפּה ַ ּ
ָיֶָפה ֶׁשָׁהָֹעֶֹנֶ ׁש
ְלְֻדְגְָמָ אִ :אִ ם ַנַ ִּגּ יד ְלְֶיֶ ֶלֶ ד ֶׁשׁ ֹּלא ִהְִתְַנַ ֵֵהג ֶ ָעָ צּום! ְקְ חּו ֻ ַּבֲּחֻנֻ ָּכּ ה!ֶ ,זֶ ה ֹלא ִחִ ידֹון ֲֲחֻנֻ ָּכּ ה ,זֹו ֶׁשַׁה ִּּסּיּום ַַהָּגּ דֹול ֶׁשָּׁלּ ּה ִיְִהְֶיֶ ה ֲ ַ
ַּבַּּמְּחְֶּבֶּרתָ ,אָ ז ָקֶָׁשׁ ה
ֶ ֶׁשּׁלֹו ִהִ יא ִלְִכְֹּתּב ְּ 100פָּעִָמִ ים ֵֵאיֶזֶ ה ִמִ ְׁׁש ָּּפט ַּתֲּחרּות ְרְִצִ יִנִ ית ְוְָעְָצְָמִָתִ ית!" ַּתֲּחרּותֲ . ֲ
לֹו ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶאת ֶזֶ הֲֲ .אָבָ לִ ...אִ ם הּוא ֵיֵ ֵׁשׁ ב ִלְִכְֹּתּב ְלְִמִ יֶׁשׁ הּו ֶׁשׁ הּוא "ְוְֵאיְך
ָהֶָרֶּבּ הֵ . יֹוֵתר ֶֶאת ָהָ אֹור!" ִהְִכְִרִ יז ֶ ַּתֲּחרּות – ִמִ י ַיַ ְגְ ִּּביר ֵ "זֹו ֲ
אֹוֵהב ִמְִכְַּתּ ב ּתֹוָדָ ה ָאָֹרְֹך ֶׁשׁ ל ִ 100מִ ִּלּ ים? ֶזֶ ה ַַמ ָּּמׁש ֹלא ָקֶָׁשׁ ה ֵ ִמִָּב ֵֵצק ֶׁשׁ ל ֻֻסְפְָּגּ ִנִָּיּ הַּ .תְּחְ ְׁׁשבּוַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ֶֶאת ֶזֶ ה? ּבֹואּו ִנִ ַּּקח ֻּדְּגְָמָ א ּ
לֹוִּ ,כּ י ֶזֶ ה ָּּבא ִמִ ִּּבְפְִנִ ים!" ָיֶָפה ֶׁשׁ ל ֻֻסְפְָּגּ ִנִָּיּ הָּּ ,ת ַַפח ְּכּ מֹו ֶׁשׁ ָּּצִרִ יְךַ ,וַ ֲֲאִפִּלּוֶׁשְּׁלִּמִ יֶׁשׁ הּו ֵיֵ ׁש ָּּב ֵֵצק ֶ
לשון הרע זם איום ונורא ִרִָּבה ְמְ תּוָקָ ה ִּּבְפְִנִ יםַַ .הִאִ ם ֶֶאְפְָׁשׁ ר ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ֶֶאת ֶזֶ ה ֵיֵ ׁש ָלָ ּה ְּכָּבָ ר ּ
ָּכּ ָכָ הַַ ,חי ֵֵמ ַַהְּקָּעָָרָ ה?"
אֹוֲהִבִ יםֵׂמִחִ ים ֶׁשׁ ֲ ְּכֶּׁשֲׁאַנַ ְחְ נּו ְיְָלִָדִ ים ָּכּ ל ָּכּ ְך ְׂש ֵ
ֲ "ָאָ ז ַּגּ ם ֲֲאַנַ ְחְ נּו – ְקְֵהָלָ הֶֶ ,חְלְָקָ ם ֲֲאִפִ יּלּו ָעָׂשּו ְּבַּמ ֵָׁשֲׁאגּו ֻּכָּּלּ ם ַ "ְּבַּוַ ַּדּ אי ֶׁשׁ ֹּלא!!!" ֲ
ֶׁשּׁיֹוֵתר
ֵ ַּכָּּמה
ְצְָטֵָרְך ִלְִכְֹּתּב ּ
ִמְִצְ וֹות – ִנְִכְֹּתּב ֵֵמ ַַהֵּלּ ב! ְקְ בּוָצָ ה ַַא ַַחת ִּּת ֵ ְוְֵאִלִ י.
ֹּגַּעלִ" .הִ יא ַַח ֶֶּיֶּבת ִטִּגּון אֹו ֲֲאִפִָּיּ ה!" הֹוִסִ יפּו יֹוִסִ י ֵ ְּּתנּוָעָ ה ֶׁשׁ ל ַ
ְוְַהְּקּ בּוָצָ ה נֹוָרא!ַ . ְּפָּעִָמִ ים ֶֶאת ַַה ִּּמ ְׁׁש ָּּפטָָ :לׁשֹון ָָה ָָרע ֶזֶ ה ָָאּיֹום ְוְ ָ ְלְַסֵּיּ ם ֶֶאת ַַהְּמָּלָ אָכָ ה. ָהֶָרֶּבּ הֶ" ,זֶ ה ִנְִקְָרָ א ַ ָאַָמר ֶ "ָנָ כֹון ְמְֹאֹדַ ",
ְצְָטֵָרְך ִלְִכְֹּתּב ׁשּוב ָוָׁשּוב ֶֶאת ַַה ִּּמ ְׁׁש ָּּפטְְ :ל ַַד ֵּּבר טֹוב ֶזֶ ה ַַה ְּׁׁשִנִָּיּ ה ִּּת ֵ ְלְַבֵּׁשׁ לָּ .כּ ְך ְּבָּכָ ל ָּּדָבָ ר ַּגּ ְׁׁשִמִ י
ְּבַּתְבְִׁשׁ יל – ֶזֶ ה ַ ְּבּ עּוָגָ ה – ֶזֶ ה ֶלֶ ֱֱאפֹותַ .
ֲֲהִכִ י טֹוב!". ְלְֻמ ְׁׁשָלָ םּ .וִמִֵּכּ יָוָ ן
ֶׁשַּׁתֲּהֹפְֹך אֹותֹו ֻ ֲ ְּפֻּעָּלּ ה ֶֶאְקְִטִ יִבִ ית
ָצִָרִ יְך ַלַ ֲֲעׂשֹות ֻ
ָהֱָא ֶֶמת ִהִ יא ֶׁשְּׁבּ אֹותֹו ֶֶרַגַ ע ַַהִּנּ יצֹוץ ִנְִדְַלַ ק ָּּב ֵֵעיַנַ ִיִ ם ֶׁשׁ ל ֻּכָּּלּ נּוֶ .זֶ ה ֱ ְּכֶּׁשֲׁאַנַ ְחְ נּו עֹוִׂשׂ ים ְּפּ עּולֹות ֲ מּוְׁשָלָ ם,
ִאִָּתנּו ֹלא נֹוַלַ ד ׁ ֶׁשַׁאף ֶֶאָחָ ד ֵֵמ ּ ַ
ִהְִתְַחְּלָּקָ ה ִלִ ְׁׁשַנַ ִיִ ם,
ַ ַּכָּּמה ַּדּּקֹות ַַהִּכּ ָּּתה
ִמִִּתי! ּתֹוְך ּ ָהָָיָ ה ֶֶאְתְָּגּ ר ֲֲא ּ חֹוֶד ֶֶרת ְלְֶנֶ ֶֶפׁש ְּפֻּעָּלּ ה ַַהּזֹו ֶ ְמְֻסָּיּ מֹות ְוְ חֹוְזְִרִ ים ֲֲעֵלֵ ֶיֶהן ׁשּוב ָוָׁשּובַַ ,ה ֻ ֻ
ָיִָמִ ין ּוְׂשֹׂמֹאל. ָהָָאָָדָ ם ֶוֶ 'אֹוָפָ ה' אֹותֹוִ .הִ יא ַַמְהְֶּפֶּכֶ ת אֹותֹו ִמִ ִּּבְפְִנִ ים ְלְָאָָדָ ם טֹוב
ֶׁשּׁיֹוֵתר
ֵ ַּכָּּמה
ַּמָּּטָרָ ה ִהִ יא ֶלֶ ֱֱאֹסֹף ּ "ַה ָּהֶָרֶּבּ ה ִהְִסְ ִּּביר ֶֶאת ַַהְּכָּלִָלִ יםַ : ֶ יֹוֵתר". ּוֵמִאִ יר ֵ ֵ
ְוְַאֶּתּ ם
ְּבַּעְצְְמְֶכֶ ם ַַהְרְֵּבּ הַ , ִמִ ְׁׁש ָּּפִטִ ים ְּכּ תּוִבִ יםַַ .אֶּתּ ם ְיְ כֹוִלִ ים ִלְִכְֹּתּב ַ ָהֶָרֶּבּ ה ִהְִמְִׁשׁ יְך ְּבֶּמ ַַתחׁ ,שֹוִתִ ים ְּבָּצָָמָ א ָּכּ ל ִמִָּלּ הֶ . ֻּכָּּלּ נּו ִהְִקְַׁשְׁבְ נּו ֶ
ְלְַבֵּקּׁש ֵֵמ ַַה ְּׁׁשֵכֵ ִנִ ים
ְוְַההֹוִרִ יםַ , ָהַָאִחִ ים ַ
ְלְַבֵּקּׁש ַּבַּּבִּיִ ת ֶׁשָּׁלּ ֶכֶ ם ֵֵמ ַ
ֵּתְּלְ כּו ַ "ַאֶּתּ ם יֹוְדְִעִ ים ֶׁשַּׁגּ ם יֹוֵתרַ : ְמְַעט ֵ ָהַָפְך ִלְִרְִצִ יִנִ י ַ ְּכֶּׁשׁ ּטֹון ִּּדּבּורֹו ַ
ַּתֲּחרּות! ֶׁשַׁאֶּתּ ם ַַרק רֹוִצִ ים ֶׁשׁ ִּיּ ְכְֹּתּב ָלֶָכֶ ם ַלַ ֲ
ּוִמִִּמי ַ ֶׁשָּׁלּ ֶכֶ םִ ,מִּדֹוִדִ יםּ , ְלְַצ ֲֲע ֵֵרנּוֹ ,לא ָּּתִמִ יד ָׂשִׂמִ ים ֵלֵ ב ַלַ ִּּמִּלּ ים ְיְָלִָדִ ים ְוְַגַ ם ְמְ בּוָגִָרִ יםַ ,
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 22
ָּכּ ל ָּכּ ְך ָקֶָׁשׁ ה! ָרִָאִ ינּו אֹוָתָ ם ָרִָצִ ים ֵֵמ ֶֶאָחָ ד ַלַ ֵּׁשִׁנִ יַַ ,מְסְ ִּּביִרִ ים ְּבְּכְַתב ָיָ דֹו! ׁשּום ַ ְּבַּעְצְּמֹו,
ֲֲאָבָ ל ַַהְּכָּלָ ל הּוא ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶאָחָ ד ִיְִכְֹּתּב ַ
ְלְַדֵּבּ ר
ֶּבֱּא ֶֶמת רֹוִצִ ים ֹלא ַ ַּכָּּמה ֵֵהם ֱ ּוְמְַׁשְׁכְְנְִעִ ים ִּּבְמְִסִ ירּותָ .רִָאִ ינּו ּ כֹוֵתב
ִצִּלּוֵמי ִמְִסְָמִָכִ ים ּוְמְ כֹונֹות ִצִּלּום! ִּּתְזְְּכּ רּו – ְּכֶּׁשָׁאָָדָ ם יֹוֵׁשׁ ב ְוְ ֵ ֵ
ַּתֲּחרּות – ֵֵהם ַַאף ְיְֵמי ַַה ֲ ֶׁשְּׁבֶּמֶׁשׁ ְך ָּכּ ל ֵ
ֶ ְבְָּדה
ְלְׁשֹון ָהָָרָ עִּ ,כּ י ֻֻע ּ חֹוֵרט ְּבַּעְצְּמֹו ׁשּוב ָוָׁשּוב ,אֹוִתִּיֹות ִמְִצְָטְָרְ פֹות ְלְִמִ ִּלּ יםֶ ,זֶ ה ֵ ַַמ ֶּׁׁשהּו ַ
ַּפַּעם ֹלא ָאְָמְ רּו ׁשּום ָּּדָבָ ר ַַרע ַַעל ַַהְּקּ בּוָצָ ה ֶׁשָּׁלּ נּו! ָלֵָכֵ ןֲֲ ,אַנַ ְחְ נּו ַ ֶּנֶּפׁש ֶׁשּׁלֹו". ְוְַה ֶ ַּמֲּחָׁשָׁבָ ה ַ
אֹוָתָ ן ְּפִּנִ יָמָ ה ְוְֶזֶ ה ִנְִכְָנָ ס ָעָֹמֹק ְלְ תֹוְך ַַה ֲ
ֵּצַּח".
יַע ְלְַנַ ַחֹוְׁשִבִ ים ֶׁשָּׁלּ ֶֶהם ַַמִּגּ ַ
ַּבְּּקּ בּוָצָ ה ׁ ַּתֲּחרּות!
ְוְָכָ ְך ְּבִּדִּיּוק ִהְִתְִחִ יָלָ ה ַַה ֲ
ֶּנֶּפׁש ֶׁשׁ ל ִׁשׁ יִמִ יֲֲ .אָבָ ל עֹוד ִלְִפְֵנֵ י ֻּכָּּלּ נּו ָיַָׁשְׁבְ נּו ַַהּמּוִמִ ים ִמִַּגְּדְ לּות ַַה ֶ ּתֹוְך יֹום ֶֶאָחָ ד ְּכָּבָ ר ַַהֹּכּל ִהְִתְִחִ ילַַ .ה ִּּמְתְָחִָרִ ים ֶׁשָּׁלּ נּו ֵֵהִכִ ינּו ֲֲחִבִ ילֹות
ְפְָּתִלִ יֹ ,רֹאׁש ַַהְּקּ בּוָצָ ה ַַה ִּּמְתְָחָָרָ ה, ְלְַעֵּכּ ל ֶֶאת ֶזֶ הַ ,נַ ּ ֶׁשִׁהְִסְַּפְּקְ נּו ַ ַּבַּהְפְָסָָקָ הָּ ,כּ לְמְֻח ָּּדִדִ יםְ ,וְָדָָבָ ר ִרִ אׁשֹון ַ ְוְֶעְפְ רֹונֹות ֻ ַּדִּּפים ֶ ֶׁשׁ ל ּ
ְלְֵה ֶֶפְך!" ָקָָרָ א חֹוְׁשִבִ ים ֶׁשְּׁבִּדִּיּוק ֵ "ֲאַנַ ְחְ נּו ׁ ְלְַדֵּבּ רֲ : ָקַָפץ ּוִבִֵּקּׁש ַ ַ ַּכָּּמה
ָלֶָׁשֶׁבת ְוְִלְִכְֹּתּב ּ ֶ ֶיֶ ֶלֶ ד ַּבּ ֵ'ֵח ֶיֶדר' ִמִִּכּ ּתֹות ֲֲא ֵֵחרֹות ִקִֵּבּ ל ְּפִּנִָּיּ ה
'ְלְַדֵּבּ ר טֹוב ֲֲהִכִ י טֹוב' ִהִ יא "ַהְּקּ בּוָצָ ה ֶׁשׁ ל ַ ְּבִּהְִתְַרְּגּׁשּותַ ,
ַ ְפְָּתִלִ י
ַנַ ּ ְלְַא ַַחר ַַהִּלּ ּמּוִדִ יְםְ ַַה ְּׁׁשֵכֵ ִנִ ים ֶּקֶּסםַ . ְּפֵּטי ַַה ֶ
ֶׁשּׁיֹוֵתר ְּפָּעִָמִ ים ֶֶאת ִמִ ְׁׁש ֵ
ֵ
ֵּצַּח! ָרִָאִ ינּו ֵֵאיְך ֵֵהם ְמְַנַ ִּּסים ְלְַׁשְׁכְֵנֵ ַַע ְיְָלִָדִ ים ּזֹו ֶׁשְּׁצִּרִ יָכָ ה ְלְַנַ ַ ַּבָּּקׁשֹות ִלְִכְֹּתּבֶ .זֶ ה ָהָָיָ ה ַַמ ֲֲחֶזֶ ה ָּּפׁשּוט ַַמְדְִהִ ים ֶׁשׁ ל ַַהְיְָלִָדִ ים ִקְִּבּ לּו ּ
נֹוַעםֲֲ ,אָבָ ל ַּגּ ם ָרִָאִ ינּו ֶׁשַּׁלְּמְ רֹות ִלְִכְֹּתּב ֶֶאת ַַה ִּּסיְסְָמָ א ֶׁשָּׁלּ ֶֶהם ְּבּ ַ ָאֵָמן – ֶזֶ ה ִנְִרְָאָ ה ְּכִּאִּלּו ֵֵמאֹותְ ,וְ אּוַלַ י ַַמ ָּּמׁש ֲֲאָלִָפִ ים ֶׁשׁ ל ְוְ ֹלא ֵיֵ ֵ
ְמְַדְּבִּרִ ים טֹוב ַַעל ַַהְּקּ בּוָצָ ה ֶׁשָּׁלּ נּו! ַוַ ֲֲאִפִּלּו ַּכָּּמה ֵֵהם ַ ַּתֲּחרּות – ּ ַַה ֲ ְּכֶּאָחָ דֲֲ ,עסּוִקִ ים ֻּכָּּלּ ם ַַרק ְּבָּדָָבָ ר ֶֶאָחָ ד: ֲֲאָנִָׁשׁ יםְ ,יְָלִָדִ ים ּוְמְ בּוָגִָרִ ים ֶ
ַּכָּּמה ְיְָלִָדִ ים ִמִִּכּ ּתֹות ֲֲא ֵֵחרֹות יֹוֵתרָ :הָ יּו ּ ָרִָאִ ינּו ַַמ ֶּׁׁשהּו ַַמְדְִהִ ים ֵ ְ"-לְַדֵּבּ ר טֹוב ַ ּכֹוְתְִבִ ים ִעִ ם ִחִּיּוְך – "ְלְׁשֹון ָהָָרָ ע ֶזֶ ה ָאָֹיֹם ְוְ נֹוָרָ א!" ְוְ
ְבְֵרי ַַהְּקּ בּוָצָ ה ֶׁשׁ ל ִׁשׁ יִמִ י ְוְַח ֵ
ָלֶָהם ִלְִכְֹּתּבַ , ֶׁשִׁהְִתְַלַ ְּבּ טּו ָמָ ה ָעִָדִ יף ֶ ֶזֶ ה ֲֲהִכִ י טֹוב!"ָ .הָ אֹור ַַהָּגּ דֹול ֶׁשׁ ל ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּו ָיָָצָ א ְלְָהִָאִ יר ֶֶאת
'ְמְֻצָּיּ ןִ ,אִ ם ַַאֶּתּ ם ִמְִתְַלַ ְּבִּטִ יםֵּ ,תְּלְ כּו ַלַ ְּקּ בּוָצָ ה
ָלֶָהםֻ : ָּּפׁשּוט ָאְָמְ רּו ֶ ָהָ עֹוָלָ ם ַּבּ חּוץ!
ֶׁשֵׁהם ֵֵאֶּלּ הָלֶָהם!' ָאָ ז ֲֲאִנִ י חֹוֵׁשׁ ב ְּבַּוַ ָּּדאּות ֵ ְוְַת ַַעְזְ רּו ְֶפְָּתִלִ י ַ
ֶׁשׁ ל ַנַ ּ המתח בכיתה היה בשיאו
ְקְֻדָּׁשׁ ה ְוְֹט ַַֹהר ָעְָטְָפָ ה ֶֶאת ַַהִּכּ ָּּתה. ֵּצַּח!" ְּדָּמָָמָ ה ֶׁשׁ ל ֻ ֶׁשְּׁצִּרִ יִכִ ים ְלְַנַ ַ
ְקְַטּנֹות ֶׁשׁ ל ָהֶָרֶּבּ ה ִׁשְׁמְ עֹון ָקָ ם ִמִִּכּ ְסְ אֹוֵֵ ,עיָנָ יו ָּּבְרְ קּו ִמְִּדָּמָ עֹות ַ ֶ יַעת ַַהְּקּ בּוָצָ ה ּמֹוֵעד ַַהָּגּ דֹול ִלְִקְִבִ ַ יַע ַַה ֵ בּוַע ָׁשֵׁלֵ םְ ,וְִהִִּגּ ַ
ָעַָבר ָׁשׁ ַ ַ
ְוְָאַָמר:
ְּבַּא ֲֲהָבָ ה ָרָָבָ ה ַ ֹאֶֹׁשׁ ר ְוְַגַ ֲֲאָוָ ה ֵּכָּנָ ה .הּוא ִהִ ִּּביט ָּּבנּו ַ ֶּמַּתח ַּבִּּכּ ָּּתה ָהָָיָ ה ְּבִּׂשׂ יאֹוֶֶ ,אְפְָׁשׁ ר ֶׁשִּׁנּ ְּצָּחָ ה ְּבּ ַ'ַת ֲֲחרּות ָהָ אֹור'ַַ .ה ַ
ְּבַּסִּכּ ין!
ָהָָיָ ה ַַמ ָּּמׁש ַלַ ְחְֹּתְּך אֹותֹו ַ
ָצֲָעדּו ְלְ תֹוְך ַַהִּכּ ָּּתהָּ .כּ ל ְקְ בּוָצָ ה ְוְִהִ ֵּנּ הְ ,נְִצִ יֵגֵ י ְׁׁשֵּתּ י ַַהְּקּ בּוצֹות ֲ
ְּכֵּבִדִ ים ּוְמְֵלֵ ִאִ ים ַַעד ֶֶא ֶֶפס ָסֲָחָבָ ה ְּבַּגַ ֲֲאָוָ ה ְׁׁשֵנֵ י ַַקְרְ טֹוִנִ ים ֲֲעָנִָקִִּיִ יםֵ , ֲ
ַּדִּּפים ְּכּ תּוִבִ יםַּ .בּ ַּקְּרְ טֹוִנִ ים ֶׁשׁ ל ְקְ בּוָצָ ה ַַא ַַחת ָחַָזַ ר ְלְֵפי ְּּבַּא ֵ
ָמָ קֹום ַ
ּוַבַּקְּרְ טֹוִנִ ים
נֹוָרא!"ַ , "ָלׁשֹון ָָה ָָרע ֶזֶ ה ָָאּיֹום ְוְ ָ ַַעל ַַעְצְ מֹו ַַה ִּּמ ְׁׁש ָּּפטָ :
"ְל ַַד ֵּּבר טֹוב ַּבִּּמִּלּ יםְ :ֶׁשׁ ל ַַהְּקּ בּוָצָ ה ַַה ְּׁׁשִנִָּיּ ה ָּכּ ל ַּדּ ף ָהָָיָ ה ָמֵָלֵ א ּ
ֶזֶ ה ֲֲהִכִ י טֹוב".
ָלֶָרֶּבּ ה ִׁשְׁמְ עֹון. ֻּכָּּלּ נּו ִהִַּבְּטְ נּו ֶֶאָחָ ד ַּבֵּּׁשִׁנִ יְ ,וְָאָ ז ָנָָׂשׂ אנּו ַַמ ָּּבט ֶ
ַַה ְּׁׁש ֵֵאָלָ ה ָהְָיְָתָ ה ְרְׁשּוָמָ ה ְלְֻכֻ ָּלּ נּו ַַעל ַַה ָּּפִנִ יםֵֵ :איְך ֶֶאְפְָׁשׁ ר ִּּבְכְָלָ ל
ָלַָד ַַעת ִלְִסְֹּפּר ַּכּּמּות ַַא ִּּדיָרָ ה ָּכּ זֹו ֶׁשׁ ל ִמִ ְׁׁש ָּּפִטִ ים? ִמִ י ִּּבְכְָלָ ל ָיָ כֹול ַ
ִמִִּתי?ָהֲָא ּ ֵּצַּח ֲּוְלְַחֵּׁשׁ ב ִמִ י הּוא ַַהְּמַּנַ ַַ
ֶׁשַׁהְּמַּנַ ְּצִּחִ ים ֵֵהם... אֹוֵמר ָלֶָכֶ ם ַ "ַוַ ֲֲאִנִ יֲֲ ...אִנִ י ֵ ְלְֶפ ַַתע ִּּפְתְ אֹוםָ ,קָ ם ִׁשׁ יִמִ יִׁ .שׁ יִמִ י ָהָָיָ ה ֹרֹאׁש ַַהְּקּ בּוָצָ ה ֲֲאָבָ ל ָאָ זֶ ,
ִמִִּתי ֶׁשׁ ל ֲֲחֻנֻ ָּכּ הָּ .כּ ל ַַהִּכּ ָּּתה ָהֲָא ֶּׁשָּׁקָרָ ה ֹּפּה ַַהּיֹום הּוא ַַהִּנּ ָּּצחֹון ֲ ָמָ ה ּ ָלֶָרֶּבּ ה ְּבּ קֹול ָּּברּורֶ"ֶ :רֶּבּ הֲֲ ,אִנִ י "ְלְַדֵּבּ ר טֹוב"ְ ,וְ הּוא ָּּפָנָ ה ֶ ֶׁשׁ ל ַ
ָהַָרעָ ,עִָׂשׂ ינּו ְּדָּבִָרִ ים ָּכּ ל ָּכּ ְך טֹוִבִ ים ּוְטְ הֹוִרִ ים, ֵּיֶּצר ַַיַ ַַחד ִנְִּצָּחָ ה ֶֶאת ַַה ֶ ַּצַּחת ּזֹו ַַהְּקּ בּוָצָ ה ַַה ְּׁׁשִנִָּיּ הֶ ,זֶ ה ַַהְּקּ בּוָצָ ה ַּצַּחתַַ .הְּמַּנַ ַ
יֹוֵד ַַע ִמִ י ַַהְּמַּנַ ַ ֵ
ָהֵָאֶּלּ ה ֶׁשָּׁכּ ַַתְבְֶּתּ ם ָּּפׁשּוט ָחְָדְ רּו ָלֶָכֶ ם ָיָָׁשׁ ר ְלְ תֹוְך ַַהֵּלּ ב!" ְוְַה ִּּמִּלּ ים ֵ ַ נֹוָרא!' ֻּכָּּלּ ם ִהְִסְַּתְּּכּ לּו ָעָָלָ יו ש'ָלׁשֹון ָָה ָָרע ֶזֶ ה ָָאּיֹום ְוְ ָ ֶׁשָּׁכּ ְתְָבָ ה ָ
ֶׁשַּׁנֲּעֶׂשׂ ה הּוא:
ָהֶָרֶּבּ ה ָמָָחָ א ַּכַּּפִּיִ ם ְּבִּהְִתְַלַ ֲֲהבּות ְוְ הֹוִסִ יףָ" :לֵָכֵ ןָ ,מָ ה ֲ ֶ ִהְִסְִּפיק ִלְִסְֹּפּר ֶֶאת ּ יֹוֵד ַַע? הּוא ְּבֶּהֶלֶ ם ֻֻמְחְָלָ טֵֵ .מ ֵֵאיֹפֹה הּוא ֵ ֶ
אֶתם ַַהּיֹום, ֶׁשֲׁה ֵֵב ֶָהֲָעמּוסֹות ֲ ֲֲאַנַ ְחְ נּו ִנִ ַּּקח ֶֶאת ֻֻקְפְְסְ אֹות ַַהַּקְּרְ טֹון ֲ ַּדִּּפים ַּבּ ַּקְּרְ טֹוִנִ ים ֵֵמ ַַהַּלְּיְָלָ ה?!
ַַה ּ
יַח אֹוָתָ ן ָּכּ אן ,גלּויֹות ּוְמְֻכֻ ָּּבדֹותִּּ ,ב ְׁׁשֵּתּ י ַַה ִּּפּנֹות ַַה ִּּקְדְִמִּיֹות ֶׁשׁ ל ַנַ ִּנּ ַ ֶׁשֲׁאַנַ ְחְ נּו
"ִּתְרְ אּוִ ,מִֵּכּ יָוָ ן ֲ ֲֲאָבָ ל ִׁשׁ יִמִ י ִחִֵּיּ ְך ֶֶאל ְקְ בּוָצָ תֹו ְוְִהְִמְִׁשׁ יְךּ :
ְלְַמד ֶׁשִּׁנּ ָּכּ ֵנֵ ס ְלְָכָ אןֻּ ,כָּּלּ נּו ִנְִסְַּתֵּּכּ ל
ַַהִּכּ ָּּתה ֶׁשָּׁלּ נּוָּ .כּ ְךָּ ,כּ ל ֹֹבָכָ ל יֹום ֶׁשִּׁנּ ַ 'ְלְַדֵּבּ ר טֹוב ֶזֶ ה ֲֲהִכִ י טֹוב'ָ ,אָ ז ָחָׁשּוב ָלָ נּו בּוַע ֶׁשׁ ַ
ָּכּ ַַתְבְ נּו ָּכּ ל ַַהָּׁשׁ ַ
ֹּכַּח ֵיֵ ׁש ְלְִמִ ִּלּ ים ֶׁשָּׁלּ נּוְ ,וְַכַ ָּּמה ָּּתִמִ יד, ַַעל ַַהֻּקְּפְָסָ אֹות ְוְִנְִזְ ֹּכּר ֵֵאיֶזֶ ה ַ ּוְלְַהִּגּ יד ָמָ ה ֶׁשָׁרִָאִ ינּו.
ְלְַדֵּבּ ר ַַעְכְָׁשׁ יו טֹוב ַַעל ַַה ֲֲח ֵֵבִרִ ים ֶׁשָּׁלּ נּו ַ ְמְֹאֹד ַ
ּוְכְַדאי ִלְִהְ יֹות טֹוִבִ ים ְוְֶלֶ ֱֱאֹהֹב ֶזֶ ה ֶֶאת ֶזֶ ה". ֲֲאָבָ ל ָּּתִמִ יד – ִמִ ְׁׁשַּתֵּּלּ ם ַ בּוַצת 'ְלְׁשֹון ָהָָרָ ע' – ָעְָבְָדָ ה ְפְָּתִלִ י – ְקְ ַ ָרִָאִ ינּו ֵֵאיְך ַַהְּקּ בּוָצָ ה ֶׁשׁ ל ַנַ ּ
23 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז
מתקרבים למיליון גיליונות
זה התחיל כחלום טהור להרבות כבוד שמים ,ללא שום ארגון ומוסד
יש לנו תוכניות גדולות להרחיב את התפוצה ,להגדיל את זה התחיל כחלום טהור להרבות כבוד שמים ,ללא שום ארגון
הכמויות ולהגיע לכל פינה בארץ שבה מבקשים חיזוק וקרבת ומוסד וללא תקציבי עתק .רק קבוצת יהודים שפועלים לשם
אלוקים .התוכניות קיימות ומוכנות – אבל התקציב חסר. שמים" ,בלתי לד' לבדו".
הזכות הזו יכולה להיות שלכם בשנתיים האחרונות ,בסייעתא דשמיא גלויה ,החלום הזה
צמח לממדים שלא שיערנו :כ 10,000-גיליונות של "על
לא כל יום מגיע לידך זכות עצומה כזו .אנו פונים אליך, הצדיקים" מודפסים ומופצים כמעט מדי שבוע ,וכעת אנו
קורא יקר שמתחזק ונהנה מהגיליון .בוא להיות שותף מלא עומדים לחצות את רף המיליון גיליונות.
בזכות העצומה של זיכוי הרבים. הגיליון שאתם מחזיקים כעת בידיכם הוא לא עוד כמה דפים
מודפסים .הוא השקעה ענקית של מיטב הכותבים ומאמץ
בתרומה סמלית של 18ש"ח או 36ש"ח בחודש (ובוודאי מחשבתי רב ,להביא ולקרב לאהבת השם יתב' ,למידות
בתרומה גדולה יותר) ,אתה לא רק תורם להדפסה – אתה טובות ויראת שמים טהורה .כעת ,כשאנו מתקרבים לציון
קונה לעצמך חלק נצחי בכל אות ,בכל התעוררות של תשובה, דרך היסטורי של מיליון גיליונות ,אנו קוראים לכם לקחת
ובכל התחזקות במידות טובות שנגרמת בזכות הגיליון. חלק בזכות העצומה הזו.
אלו זכויות נצח שיעמדו לך ולמשפחתך עדי עד.
איך זוכים להיות שותפים? הצמאון אדיר ,אך הידיים כבולות.
בעמדות 'נדרים פלוס' :חפשו את גליון 'על הצדיקים' למרות המספרים המדהימים ,האמת היא שאנו לא מצליחים
בטלפון :חייגו עכשיו 055-4007720 לספק אפילו מחצית מהביקוש .יהודים מכל רחבי הארץ
משתוקקים לקבל את הגיליון ,ללמוד ולהתחזק ,ואנו נאלצים
להשיב פניהם ריקם .הוצאות ההדפסה וההפצה כבדות מאוד,
והעול נופל על כתפיים שכל מטרתן היא זיכוי הרבים.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אציו פ''ז 24
