gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נפשי גאלה · Nafshi Ge'ala — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת‬ ‫הצדיק מרענענע‬ ‫ר' יצחק בן ר' אשר אנשיל‬ ‫הרה"ח ר' שלמה ברוך‬ ‫בן ר' אברהם הלוי בלוי ז"ל‬ ‫לזכות התורם‬ ‫לישועות מעל הטבע וכל טוב‬ ‫יצא לאור על ידי מכון "נפשי גאלה"‬ ‫לכל עניני הספר‪ ,‬לתרומות ולהנצחות – אפשר לפנות למכון‬ ‫‪052-766-2543‬‬ ‫‪K7662543@gmail.com‬‬ ‫חדש! יצא לאור‬ ‫חוברת כוונות הדלקת נר חנוכה על פי נפשי גאלה‪ ,‬עם כוונות השמות ודרך העבודה‬ ‫וחוברת יחודים ועליות וכוונות על דרך החסידות‬ ‫שתיהן שוות לכל נפש – בין למכוונים ובין לשאינם מכוונים‬ ‫להשגה בטלפון ‪052-766-2543‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫מאמר הכנה לקידוש – חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין ‪ ......................................................‬א‬ ‫שלש פעמים "ויכולו" ‪ ...................................................................................................‬א‬ ‫השכינה בגלות ‪ ..........................................................................................................‬ב‬ ‫ערב שבת ‪ .................................................................................................................‬ד‬ ‫חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין ‪ ...................................................................................................‬ד‬ ‫שעת הקידוש ‪..............................................................................................................‬ו‬ ‫גאולת הנפש למעשה ‪ ....................................................................................................‬ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה – איך בוראים עולמות חדשים ‪.........................................‬ח‬ ‫קיצור הדברים ‪...........................................................................................................‬ח‬ ‫מעשי יעקב עם הצאן – תיקון עולמות העקודים שהם עולמות של דין ‪.........................................‬ח‬ ‫עבודת ישראל – לחבר את הדינים עם הרחמים ‪....................................................................‬י‬ ‫'עולם' מלשון העלם – מקום רוחני שבו מכירים את ה' בדרך המיוחדת לו ‪....................................‬י‬ ‫הצדיק בורא עולמות חדשים‪ ,‬וחלקנו – להיכנס לעולמות שבראו הצדיקים ‪ ................................‬יא‬ ‫משה רבינו חידש לוחות שניות‪ ,‬ועל ידי זה נמתקו הדינים ‪ .....................................................‬יא‬ ‫גאולת הנפש למעשה ‪ ..................................................................................................‬יב‬ ‫שיעור לפרשה – איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‪ ..................................................‬יג‬ ‫קיצור הדברים ‪ ..........................................................................................................‬יג‬ ‫יעקב איש תם ‪ ...........................................................................................................‬יג‬ ‫מה שמפיל את האדם הוא מה שמחברו להשי"ת‪ .................................................................‬טו‬ ‫ענינו של לבן ‪ ............................................................................................................‬טז‬ ‫כחו של יעקב ‪ ............................................................................................................‬יז‬ ‫ההולכים בתורת ה' ‪ .....................................................................................................‬יז‬ ‫תלמידיו של יעקב אבינו ‪ ..............................................................................................‬יט‬ ‫גאולת הנפש למעשה ‪ ...................................................................................................‬כ‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫מאמר הכנה לקידוש‬ ‫חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫שלש פעמים "ויכולו" בליל שבת קודש‪ ,‬הכנה לקידוש‬ ‫שלש פעמים "ויכולו"‬ ‫שלש הפעמים שאומרים "ויכולו" בליל שבת הן שלש מדרגות בעליית השכינה‪ ,‬ובשעת הקידוש‬ ‫נשלמת עלייתה‬ ‫הנה בכל ליל שבת קודש‪ ,‬כשהעולם כולו נח מעמל השבוע‪ ,‬שלש פעמים אנו‬ ‫אומרים "ויכולו"‪ :‬תחילה בלחש בתוך תפילת שמונה עשרה‪ ,‬שוב בקול רם אחר‬ ‫התפילה כשכל הקהל אומרים כאיש אחד‪ ,‬ובפעם השלישית בבית‪ ,‬כשהשולחן‬ ‫ערוך והנרות דולקים‪ ,‬על כוס של ברכה‪ .‬ודווקא בפעם האחרונה הזו מוסיפים‬ ‫ופותחים "יום הששי"‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ :‬מה נתחדש בפעם השלישית‪ ,‬שבעבורה נוספו תיבות אלו? ומה‬ ‫נפעל למעלה באותו רגע נעלה‪ ,‬שהיהודי עומד בתוך ביתו וכוס של ברכה בידו?‬ ‫ולהבין ענין זה יש להקדים‪ ,‬ששלש הפעמים הללו אינן כפל לשון‪ ,‬כי שלש‬ ‫מדרגות הן‪ :‬נה"י‪ ,‬חג"ת‪ ,‬וחב"ד שהם המוחין‪ .‬כלומר‪ ,‬בליל שבת עולה המלכות‪,‬‬ ‫היא השכינה הקדושה‪ ,‬ממדרגה למדרגה‪ ,‬עד שבשעת הקידוש היא באה אל‬ ‫שלמותה‪ .‬אך לא בכוונות נפתח‪ ,‬כי רצוננו לומר דברים שכל יהודי יוכל לחיות‬ ‫עמהם‪ ,‬ועל כן נבאר תחילה בדרך פשוטה מהי השכינה ומהי גלותה בימות‬ ‫החול‪ ,‬משם נעבור אל ההכנות של ערב שבת‪ ,‬ובאחרונה נבוא אל הכוונה‬ ‫שבשעת הקידוש‪.‬‬ ‫א‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫השכינה בגלות‬ ‫חיותו של הקב"ה מלובשת בתוך המאכל‪ ,‬כדי שדרך הגשמי נכיר אותו‬ ‫ראשית דבר יש לדעת מהי השכינה‪ ,‬שהרי השם "שכינה" שגור בפי הכל‪ ,‬ומן‬ ‫הראוי שיידע האדם מה תוכנו‪ .‬והענין פשוט וקרוב אל הלב‪ :‬הקב"ה מחיה בכל‬ ‫רגע ורגע את הבריאה כולה‪ ,‬מן העליונים ועד התחתונים‪ ,‬ואם ישאל השואל‬ ‫לשם מה כל זה ולמה ברא את העולם‪ ,‬התשובה הפשוטה היא שחפץ שנכיר‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ואמנם כיצד מכירים אותו? נצייר בנפשנו אדם שאינו נצרך לא לאכילה ולא‬ ‫לשתיה ולא לשינה‪ .‬לכאורה הרי זה כגן עדן‪ ,‬שאין לו שום טרדה ויכול לחיות עם‬ ‫השי"ת כל היום כולו‪ .‬אבל באמת דייקא אדם כזה לא היה יודע לעולם שהקב"ה‬ ‫הוא הנותן לו את חייו‪ ,‬שהרי מנין ידע‪ ,‬כיון שאין לפניו שום דבר שממנו באה לו‬ ‫חיותו‪.‬‬ ‫אכן עתה‪ ,‬שהאדם תלוי במאכלו ובמשקהו‪ ,‬הדבר מתברר מאליו‪ :‬מי שאינו אוכל‬ ‫כחו תש‪ ,‬ומי שאינו שותה נחלש והולך‪ ,‬הרי שמישהו נותן לו חיות‪ .‬והנה מונחת‬ ‫לפניו חתיכת בשר או עוגה פשוטה‪ ,‬והוא נוטלה בידו ומברך‪ ,‬ובאותו רגע של‬ ‫ברכה נפקחות עיניו‪ ,‬ומבין שהחיות שבמאכל הזה היא חיותו של הקב"ה בעצמו‪,‬‬ ‫החפץ להחיותו עכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬ועושה זאת דרך העוגה הקטנה הזו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫ונמצא דבר נפלא‪ .‬אילולא העוגה לא היתה לאדם‬ ‫"אילולא המאכל לא היה‬ ‫האדם יודע לעולם‬ ‫שום דרך לדעת שהשי"ת מחיה אותו‪ ,‬שהרי היה‬ ‫שהקב"ה מחיה אותו‪.‬‬ ‫נותן לו חיות בלי שום אמצעי‪ ,‬כמו את האויר שהוא‬ ‫הגשמי עצמו הוא הדרך‬ ‫נושם ואינו מרגיש בו כלל; אבל הקב"ה‪ ,‬ברוב‬ ‫שבה רצה הקב"ה שנכיר‬ ‫אהבתו‪ ,‬נוטל את החיות ומלבישה בתוך המאכל‪,‬‬ ‫אותו"‬ ‫וכל מה שהוא מבקש מאתנו הוא שנברך‪ .‬הגשמי‬ ‫עצמו‪ ,‬שנראה כמסתיר‪ ,‬הוא הפתח שדרכו אנו‬ ‫מכירים את הקב"ה‪ .‬וזהו ענין השכינה‪ ,‬שהקב"ה שוכן בתחתונים‪ ,‬בתוך הפת‬ ‫והכוס והעוגה‪ ,‬וחפץ שיהיה לנו קשר עמו דרך הדברים הגשמיים‪.‬‬ ‫ומעתה יתבאר מהי קליפת נוגה‪ .‬שלש קליפות יש שהן טמאות לגמרי ואין בהן‬ ‫טוב כלל‪ ,‬ויש קליפה הנקראת נוגה‪ ,‬והיא הגשמיות המותרת‪ ,‬כמו אותה עוגה‪,‬‬ ‫שיכולה להיות טוב ויכולה להיות רע‪ ,‬והכל תלוי במעשה האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬ ‫הוא אוכל ומברך ויודע מי הוא הנותן לו את החיות‪ ,‬עולה המאכל עמו לקדושה;‬ ‫ואם אוכל רק מחמת התאוה ושוכח את הנותן‪ ,‬נשאר הדבר בקליפה‪ ,‬והשכינה‪,‬‬ ‫שהיא החיות המלובשת בתוכו‪ ,‬נשארת בגלות‪.‬‬ ‫ובזה יכול האדם לנצח אפילו במחשבה קטנה‪ .‬כגון השותה משקה מתוק‪,‬‬ ‫שהחברה המוכרת אותו מכריזה עליו שהוא "טעם החיים"‪ ,‬ובמקום לחשוב כך‬ ‫יחשוב לרגע שהקב"ה הוא הנותן לו את הטעם הזה‪ .‬והברכה עצמה כבר מחשבה‬ ‫כזו‪ ,‬ויכול להאריך בה גם בשעה ששותה‪ ,‬ובמחשבה אחת קטנה כבר עבר‬ ‫המשקה מן הצד הרע שבנוגה אל הצד הטוב שבה‪.‬‬ ‫אבל בימות החול עומדים אנו על כך במלחמה עזה בכל רגע ורגע‪ .‬תאוות רבות‬ ‫עוברות עלינו מבוקר ועד ערב‪ ,‬ובכל דבר ודבר עומדת השאלה לאיזה צד ייטה‪,‬‬ ‫ג‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫פעמים מנצחים ופעמים נופלים‪ ,‬עד שבסוף השבוע מוצאים אנו את עצמנו‬ ‫שקועים בעובי הגשמיות‪ .‬ועל כן בא ערב שבת‪ ,‬שבו מתחילה העבודה לאסוף את‬ ‫כל זה ולהעלותו‪.‬‬ ‫ערב שבת‬ ‫כל ההכנות של ערב שבת מכניעות את הקליפה‪ ,‬שלא יעלה הרע הגמור עם הטוב שבנוגה‬ ‫והנה בערב שבת מתכוננים‪ ,‬וכל ההכנות של ערב שבת הן על דרך אחת‪ :‬להכניע‬ ‫את הקליפה‪ ,‬כדי שבשעה שהטוב שבנוגה עולה לקדושה לא יעלה עמו הרע‬ ‫הגמור‪ .‬ועל כן נוטלים את הצפרנים‪ ,‬שהם המותרות‪ ,‬ובזה חותכים ומסירים את‬ ‫הרע; ורוחצים במים חמים‪ ,‬והמים החמים מכים על ראש הקליפה‪ ,‬שלא יעלה‬ ‫הרע הגמור יחד עם הטוב שבנוגה‪.‬‬ ‫ואף קריאת שנים מקרא ואחד תרגום היא על דרך זה‪ :‬שנים בלשון הקודש‪ ,‬ואחד‬ ‫תרגום כנגד קליפת נוגה‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬כי התרגום הוא לשון העומדת בין הקודש‬ ‫לחול‪ ,‬כשם שהנוגה עומדת בין הטוב לרע‪ ,‬ובקריאה זו מכניעים את הקליפה‪,‬‬ ‫כדי שהטוב שבנוגה יעלה לבדו והרע לא יעלה עמו‪.‬‬ ‫נמצא שבשבת עצמה צריך להעלות את כל חלק הטוב שבנוגה‪ ,‬עד שתהיה כולה‬ ‫טוב‪ .‬כל מה שעבר על האדם במשך השבוע‪ ,‬אכילתו ושתייתו‪ ,‬משאו ומתנו וכל‬ ‫מלחמותיו‪ ,‬הכל עומד עתה לעלות‪ ,‬ועל ידי ההכנות של ערב שבת נכנעת‬ ‫הקליפה והטוב עולה לקדושה‪ ,‬ועמו עולה השכינה‪ ,‬היא מלכותו של הקב"ה‪,‬‬ ‫ממקום גלותה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫רק בשבת מתחילה האמונה לעלות מן הגלות אל השדה‪ ,‬ומשם אל הפרי ואל אכילתו‬ ‫ואולם עליית השכינה אינה נעשית בבת אחת‪ ,‬כי אם דרגה אחר דרגה‪ :‬תחילה‬ ‫"חקל"‪ ,‬אחר כך "תפוחין"‪ ,‬ולבסוף "קדישין"‪ ,‬והם כנגד נה"י‪ ,‬חג"ת וחב"ד‪.‬‬ ‫וענינם יתבאר במשל השדה‪ ,‬שהרי "חקל" פירושו שדה‪.‬‬ ‫ולכאורה היה נראה שהשדה הוא ימות החול‪ ,‬שבהם האדם עובד ונלחם‪ .‬אבל‬ ‫באמת אף מדרגת חקל אינה שייכת עדיין לימות החול‪ ,‬כי בימות החול האמונה‬ ‫עודנה בגלות והמלחמה קשה עוד יותר‪ ,‬ורק בשבת מתחילים לעלות אל השדה‪.‬‬ ‫חקל‪ ,‬כנגד נה"י‪ .‬האדם עומד בשדה ועובד‪ ,‬ועדיין אין לו שום הרגשה‪ ,‬ואף פרי‬ ‫אין לפניו לראות; אבל עצם העלייה אל השדה כבר עלייה היא‪ .‬כלומר‪ ,‬כאן‬ ‫מתחיל האדם להאמין שכל עבודותיו של ימות החול היו עם אמונה‪ ,‬ושהשדה‬ ‫כולו של הקב"ה ואין לעולם שום משען זולתו‪ .‬בימות החול לא היה מאמין בזה‬ ‫בשלמות‪ ,‬ורק בשבת יש לו עלייה להאמין זאת כראוי‪ ,‬וכשהשכינה עולה‬ ‫למדרגה זו בליל שבת‪ ,‬מתחזקת האמונה ומתבהרת ונותנת באדם כח וחיזוק‪.‬‬ ‫תפוחין‪ ,‬כנגד חג"ת‪ .‬כבר גדלו התפוחים וריח טוב עולה מהם‪ ,‬והאדם מריח‬ ‫ואומר‪" :‬אהה‪ ,‬מחיה!" כאן מתחילות ההרגשות‪ :‬הוא מתחיה מקרבת ה'‪ ,‬טועם‬ ‫טעם של שבת‪ ,‬ומרגיש שהעולם אינו ריק‪ ,‬כי הקב"ה נמצא כאן‪ .‬ואף על פי כן‬ ‫עדיין הוא עומד מבחוץ ונהנה מן הריח בלבד‪ ,‬ואין זו עליית השכינה בשלמותה‪.‬‬ ‫ודומה הדבר לנער שעדיין לא הגיע לגיל מצוות‪ ,‬שאמונתו נכונה והרגשתו נכונה‪,‬‬ ‫אבל מוחין עדיין אין לו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫קדישין‪ ,‬כנגד חב"ד‪ .‬עכשיו כבר אוכל הוא את‬ ‫"בימות החול יש מלחמה‬ ‫על כל רגע‪ ,‬ושבת אינה‬ ‫התפוח‪ .‬הריח היה מבחוץ‪ ,‬ואילו האכילה נכנסת‬ ‫זמן של מלחמה‪ ,‬כי אם‬ ‫לתוך האדם ונעשית חלק ממנו; וכך במדרגה זו‬ ‫זמן להתענג על ה'"‬ ‫מתאחד האדם עם אלקות‪ ,‬והשכינה אינה עוד דבר‬ ‫שמחוצה לו‪ ,‬כי אם חלק ממנו‪ .‬כאן עולות האמונה‬ ‫והשכינה לגמרי‪ ,‬עד שיכולים להכיר את הקב"ה בבירור דרך הגשמי עצמו‪ .‬נמצא‬ ‫שזו תכלית הבריאה שפתחנו בה‪ ,‬להכיר את הקב"ה דרך הגשמי‪ :‬בימות החול זו‬ ‫מלחמה על כל עוגה ועל כל כוס‪ ,‬ובשבת‪ ,‬במדרגת קדישין‪ ,‬נשלם הדבר‪.‬‬ ‫וזהו ענין חכמה בינה ודעת‪ :‬ידיעה‪ ,‬הבנה‪ ,‬והכרה שכל זה הוא ה'‪ .‬וכשזוכים‬ ‫למוחין נעשים גדולים‪ .‬ועדיין יש למודעי‪ ,‬שכן ישאל השואל‪ :‬וכי אפשר לבקש‬ ‫מיהודי שבימות החול נלחם ונופל‪ ,‬שבליל שבת יגיע למדרגת חב"ד? אינו כן‪ ,‬כי‬ ‫השבת אינה זמן של מלחמה כי אם זמן להתענג על ה'‪ ,‬והעונג הזה עצמו‪ ,‬שהאדם‬ ‫יודע ומבין שהכל ה'‪ ,‬הוא מדרגת חב"ד‪.‬‬ ‫שעת הקידוש‬ ‫"ויכולו השמים" ראשי תיבות ו"ה‪ ,‬ו"יום הששי" ראשי תיבות י"ה‪ ,‬ובקידוש נשלם השם‬ ‫ומעתה נשוב אל שלש הפעמים של "ויכולו"‪ ,‬ויתבארו הדברים על מכונם‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה אומרים "ויכולו" בתוך התפילה‪ ,‬ועומדים על שתי הרגליים כעד‬ ‫העומד ומעיד שהקב"ה ברא את העולם‪ .‬כאן יוצאת האמונה מן הגלות שהיתה‬ ‫בה כל ימות החול‪ :‬השי"ת הוא שברא את העולם‪ ,‬ולא הקליפות! וזו מדרגת‬ ‫חקל‪ ,‬אמונה בלי הרגשה‪.‬‬ ‫בפעם השניה‪ ,‬אחר התפילה‪ ,‬אומרים אותו בקול עם כל הציבור‪ ,‬וכבר יש בו‬ ‫הרגשה‪ ,‬כמי שמריח את התפוחים; זו מדרגת תפוחין‪ ,‬ועדיין אין בה מוחין‪.‬‬ ‫ו‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫ובפעם השלישית עומדים בבית ומקדשים‪ ,‬וזו מדרגת קדישין‪ ,‬המוחין בשלמותם‪:‬‬ ‫אוחזים את הכוס‪ ,‬היין בידיים‪ ,‬והאדם מדבר עם הקב"ה בעצמו‪.‬‬ ‫ומעתה מובן למה מוסיפים בקידוש "יום הששי"‪" .‬ויכולו השמים" ראשי תיבותיו‬ ‫ו"ה‪ ,‬כנגד המדות‪ :‬ו' שש המדות‪ ,‬וה' האחרונה היא המלכות; ובשתי הפעמים‬ ‫הראשונות אומרים "ויכולו השמים" בלבד‪ ,‬כי עדיין עולה השכינה בתוך המדות‪,‬‬ ‫בנה"י ובחג"ת‪ .‬ובקידוש פותחים "יום הששי"‪ ,‬ראשי תיבות י"ה‪ ,‬כנגד המוחין‪ :‬י'‬ ‫חכמה‪ ,‬ה' בינה‪ .‬ויש לומר‪ ,‬כפי קט שכלנו‪ ,‬שבקידוש מצטרפים י"ה עם ו"ה‪,‬‬ ‫והשם נשלם‪ ,‬והמלכות מתייחדת עם המוחין‪.‬‬ ‫ושלמות המוחין היא שהאדם אוחז‪ ,‬כביכול‪ ,‬את כל העולם בידו‪ .‬כוס היין היא‬ ‫גשמיות גמורה‪ ,‬ובשעת הקידוש הוא מחזיק אותה ויודע בבירור שהקב"ה ברא‬ ‫את העולם כולו‪ .‬זהו קידוש‪ ,‬רבותי! קידוש על כל העולם‪ ,‬ועל כל מה שעבר על‬ ‫האדם בשבוע זה‪ :‬לא על העליות בלבד אלא גם על הירידות‪ ,‬ולא על הירידות‬ ‫בלבד אלא גם על כל הנפילות‪ .‬כל המלחמות שהיו לו‪ ,‬וכל הנוגה שעבר דרכו‬ ‫בימות החול‪ ,‬הכל נכלל עתה בכוס‪ ,‬ועל ידי הקידוש הכל עולה‪.‬‬ ‫גאולת הנפש למעשה‬ ‫בשעה שאוכל או שותה בימות החול‪ ,‬יוסיף מחשבה קטנה שהקב"ה הוא הנותן לו את‬ ‫החיות ואת הטעם‪ .‬בזה הוא מעלה את המאכל לצד הטוב‪ ,‬והברכה היא הפתח לכך‪.‬‬ ‫בערב שבת‪ ,‬כשנוטל צפרניו‪ ,‬רוחץ במים חמים וקורא שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬יכוון‬ ‫שבכל אלו הוא מכניע את הקליפה וחותך את המותרות‪ ,‬כדי שבשבת יעלה הטוב‬ ‫שבנוגה לקדושה‪ ,‬ולא יעלה עמו הרע‪.‬‬ ‫ז‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫מאמר הכנה לקידוש · חקל‪ ,‬תפוחין‪ ,‬קדישין‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫בליל שבת ישים לבו לשלש הפעמים של "ויכולו"‪ :‬בתפילה הוא מעיד באמונה‪ ,‬עם‬ ‫הציבור הוא מתחיל להרגיש‪ ,‬ובקידוש‪ ,‬כשהכוס בידו‪ ,‬הוא עומד לפני הקב"ה ומקדש‬ ‫על כל השבוע כמו שהיה‪ ,‬ואינו משאיר ממנו דבר מבחוץ‪.‬‬ ‫וידע שהשבת אינה זמן של מלחמה‪ .‬גם מי שעבר עליו שבוע קשה‪ ,‬אל יעסוק בשבת‬ ‫בחשבונות‪ ,‬ויתענג על ה'‪.‬‬ ‫א לעכטיגע שבת!‬ ‫ח‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה · איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה‬ ‫איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫הצדיק בתורתו בורא עולמות חדשים של רחמים שבהם אין הגזירה שורה‪ ,‬וחלקנו – להאמין‬ ‫בדבריו ולהיכנס לעולמות הללו‬ ‫קיצור הדברים‬ ‫א‪ .‬גילה האריז"ל שבמעשי יעקב עם הצאן והמקלות תיקן עולמות העקודים והברודים‪ ,‬שהם‬ ‫עולמות של דין והסתרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתחילה היה הכל כלול בלא גילוי – וזהו 'דין'‪ ,‬ואח"כ החריבם ובראם מחדש ומזגם‬ ‫ברחמים; ועבודת ישראל להשלים את חיבור הדינים עם הרחמים‪.‬‬ ‫ג‪' .‬עולם' מלשון העלם – מקום רוחני שבו מכירים את ה' בדרך המיוחדת לו; והצדיק המשיג‬ ‫דעת חדשה ברחמי ה' בורא עולם חדש שאין בו הגזירה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חלקנו פשוטי העם – ללכת בדרכי הצדיקים ולהאמין לדבריהם‪ ,‬וכך נכנסים לעולמות‬ ‫שבראו שבהם אין הדינים שורים‪ ,‬כמו שנמתקו הדינים בלוחות השניות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬וכך אצל כל יהודי‪ :‬בתחילה מציאות של דין והסתרה‪ ,‬עד שמגלה את מציאות ה' – ובזה‬ ‫בורא עולמות חדשים ונמתקים כל הדינים‪.‬‬ ‫ויחמו הצאן אל המקלות‪ 1‬ר״ל שיבואו להם חימום על הדינים ועל המאורעות‬ ‫אשר לא טובים‪ .‬ותלדנה הצאן עקודים כו׳ דאיתא בספרים הקדושים דיש‬ ‫עולמות נקראים כן עקודים כו' שבראם הבורא ב״ה בתחיל׳ והם היו דין ואח״כ‬ ‫החריבם ובראם מחדש ומזגם ברחמים והצדיק בתורתו הקדוש׳ הוא בורא‬ ‫שמים חדשים‪ .‬וכבר אמרתי הטעם שהצדיק יכול לבטל הדינים הקב״ה גוזר‬ ‫‪ 1‬בראשית ל‪ ,‬לט‪.‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה · איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫והצדיק מבטל‪ 2‬הוא עי״ז מחמת שהגזירה נגזרה באיזה עולם והצדיק עוש׳‬ ‫שמים חדשים ונמצא לא הי׳ הגזיר' בזה העולם וממילא הגזירה בטיל׳ וזהו‬ ‫ותלדנה הצאן עקודים ר״ל שהם עצמם מולידים ועושים עולמות ועושים אותם‬ ‫רחמים גמורים‪.‬‬ ‫ויחמו הצאן אל המקלות ר״ל שיבואו להם חימום על הדינים ועל המאורעות‬ ‫אשר לא טובים‪ .‬ותלדנה הצאן עקודים כו׳ דאיתא בספרים הקדושים דיש‬ ‫עולמות נקראים כן עקודים כו' שבראם הבורא ב״ה בתחיל׳ והם היו דין‪.‬‬ ‫מעשי יעקב עם הצאן – תיקון עולמות העקודים שהם עולמות של דין‬ ‫האר"י הקדוש‪ 3‬גילה שבעבודתו של יעקב אבינו עליו השלום היו גנוזים סודות‬ ‫עליונים ועמוקים‪ .‬ולא זו בלבד שעבד בזה את ה'‪ ,‬אלא שבכל מעשיו עם הצאן‬ ‫והמקלות – העקודים‪ ,‬הנקודים והברודים – תיקן בעולמות העליונים‪ ,‬גבוה מעל‬ ‫גבוה‪ .‬כי יש עולמות הנקראים עקודים וברודים‪ ,‬והם נחשבים עולמות של דין‪,‬‬ ‫ויש עולם הנקודים‪ ,‬שהוא כבר עולם של תיקון‪ .‬ולא נרחיב כאן בכל פרטי‬ ‫העניינים העמוקים‪ ,‬אלא ניגע בהם מעט‪ ,‬כקצה המזלג‪.‬‬ ‫בתחילת הבריאה היה הכל כלול ובלול יחד‪ ,‬בלי שום גילוי‪ .‬וההסתרה נחשבת‬ ‫'דין'‪ ,‬שהרי מסתירה היא את מציאות ה'‪ .‬וכך היו כל העניינים כלולים זה בזה‪,‬‬ ‫ולא היה אפשר לראות את הפרטים כראוי‪.‬‬ ‫ואח״כ החריבם ובראם מחדש ומזגם ברחמים‪.‬‬ ‫‪ 2‬מועד קטן טז ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 3‬סודות עולמות העקודים הנקודים והברודים במעשי יעקב – בכתבי האר"י הקדוש‪.‬‬ ‫י‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה · איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫עבודת ישראל – לחבר את הדינים עם הרחמים‬ ‫וזו היא עבודת בני ישראל – לחבר את הדינים עם הרחמים‪ .‬כי בזמן התיקון‬ ‫נעשה על ידי הקב"ה בעצמו רק חלק מן התיקון‪ ,‬ועדיין נשארו לנו החלקים‬ ‫שעלינו לתקן בעולם‪.‬‬ ‫והצדיק בתורתו הקדוש׳ הוא בורא שמים חדשים‪.‬‬ ‫'עולם' מלשון העלם – מקום רוחני שבו מכירים את ה' בדרך המיוחדת לו‬ ‫ודאי אין לנו שמץ השגה בדבריו הקדושים‪ ,‬מה פירוש עולמות חדשים ושמים‬ ‫חדשים‪ .‬אבל באופן כללי‪ ,‬ענין העולמות אינו מקום גשמי‪ ,‬אלא מקום רוחני שבו‬ ‫מכירים את ה' יתברך בדרך המיוחדת לאותו עולם‪ .‬כידוע ומקובל מצדיקים שיש‬ ‫עולם המכונה 'בארדיטשוב'‪ ,‬שעצם הזכרת שמו מעוררת רחמים וסנגוריא על‬ ‫ישראל‪ ,‬וכן היו צדיקים שאמרו זאת על 'מירון'‪.‬‬ ‫כי עולם הוא מלשון העלם; ואין זה דווקא העלם של שלילה‪ ,‬אלא כיון שאי‬ ‫אפשר להשיג את הבורא יתברך בלי לבושים והסתרות‪ ,‬ולכל עולם יש את‬ ‫הגילוי הפרטי שעליו לגלות – לכן באותו עולם מסתירים ומכסים את הכל‪,‬‬ ‫ומשיגים בו רק את השייך אליו‪.‬‬ ‫וכבר אמרתי הטעם שהצדיק יכול לבטל הדינים הקב״ה גוזר והצדיק מבטל‬ ‫הוא עי״ז מחמת שהגזירה נגזרה באיזה עולם והצדיק עוש׳ שמים חדשים‬ ‫ונמצא לא הי׳ הגזירה בזה העולם וממילא הגזירה בטיל׳‪.‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה · איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫הצדיק בורא עולמות חדשים‪ ,‬וחלקנו – להיכנס לעולמות שבראו הצדיקים‬ ‫נמצא שמה שכתב כאן‪ ,‬שהצדיק בורא עולמות חדשים‪ ,‬אינו ענין מופשט בלבד‪,‬‬ ‫אלא דבר השייך לכל אחד ואחד ממש‪ .‬כי גם מי שאין בו כח לברוא עולמות‬ ‫כצדיקים‪ ,‬לכל הפחות ייכנס לעולמות שבראו הצדיקים‪.‬‬ ‫ויש לדעת שענינם של הצדיקים אינו רק לגלות חידושים נאים ורעיונות נחמדים‪,‬‬ ‫אלא הם בוראים עולמות חדשים ממש‪ .‬כשהצדיק משיג דעת חדשה ברחמי ה'‬ ‫ובאהבתו לכלל ישראל‪ ,‬בזה הוא ממשיך בריאה חדשה של עולמות‪.‬‬ ‫וכמו שמביא כאן הרבי ר' אלימלך זי"ע‪ ,‬שבתחילה היו כל העולמות בבחינת דין‬ ‫והסתרה‪ ,‬כי לא הכירו בהם את ה'‪ ,‬ומזה נגרם החורבן – כן ממשיך ענין זה‬ ‫להתקיים אצל כל אחד ואחד כבראשית הבריאה‪ .‬כל מי שחסרה לו בפרטיות‬ ‫הכרה ברחמי ה'‪ ,‬הרי זה נחשב לשבירה; ורק בשיתוף מדת הרחמים המתגלית‬ ‫על ידי הצדיקים יכולים העולמות להתקיים‪.‬‬ ‫את העבודה הזו עושים הצדיקים‪ ,‬והם מחדשים תורות חדשות; וחלקנו‪ ,‬פשוטי‬ ‫העם‪ ,‬הוא ללכת בדרכם של הצדיקים – שלא להתנגד לגילויים‪ ,‬ולהאמין למה‬ ‫שהם אומרים‪( .‬עי' מאמר קידוש)‪.‬‬ ‫משה רבינו חידש לוחות שניות‪ ,‬ועל ידי זה נמתקו הדינים‬ ‫וכשזוכים להידבק בגילוי זה‪ ,‬שוב אין הדינים שורים‪ .‬כי שורש כל הגזירות הוא‬ ‫מדת הדין המקטרגת שאין ישראל ראויים להתקרב לקב"ה חלילה‪ ,‬כמו שהיה‬ ‫הקטרוג על כלל ישראל אחר החטא‪ ,‬עד שבא משה רבינו וחידש לוחות שניות –‬ ‫כביכול תורה חדשה – ועל ידי זה נמתקו הדינים‪ .‬ועל ידי שכלל ישראל מאמינים‬ ‫יב‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫נועם אלימלך על הפרשה · איך בוראים עולמות חדשים‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫במשה רבינו ונכנסים לעולמות הללו‪ ,‬שאין שורה בהם שום דין‪ ,‬ממילא נעשה‬ ‫הכל חסדים ורחמים‪.‬‬ ‫וכיון שהיצר הרע נכנס לכל מקום כדי לבלבל את היהודי ולהרחיקו מה' חלילה‪,‬‬ ‫לכן צריכים הצדיקים לחדש תמיד עוד ועוד חידושים‪ ,‬ויחד עם זה נדרשת מאתנו‬ ‫עוד ועוד אמונה בדבריהם וברחמים הגדולים שהם מגלים ומחדשים‪.‬‬ ‫וזהו ותלדנה הצאן עקודים ר״ל שהם עצמם מולידים ועושים עולמות ועושים‬ ‫אותם רחמים גמורים‪.‬‬ ‫ויש להרחיב בדברי קודש אלו יותר ממה שנתבאר כאן‪ ,‬ועוד חזון למועד בס"ד‪.‬‬ ‫גאולת הנפש למעשה‬ ‫חז"ל גילו שבתחילת הבריאה היה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן‪ .4‬עולמות שמציאות‬ ‫ה' נסתרת בהם הם עולמות של תוהו ודינים‪ ,‬ולכן לא היה להם קיום; עד ששיתף‬ ‫הקב"ה את מדת הרחמים והחל כבוד ה' להיות ניכר‪ ,‬ורק לעולם כזה יש זכות קיום‪.‬‬ ‫וכדברים האלו מתרחש אצל כל יהודי בכל הדורות‪ :‬בתחילה יש אצלו מציאות של דין‬ ‫והסתרה‪ ,‬עד שהוא זוכה לגלות את מציאות ה'‪ ,‬ובזה הוא בורא עולמות חדשים‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה נמתקים כל הדינים‪.‬‬ ‫‪ 4‬בראשית רבה ג‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫יג‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫שיעור לפרשה‬ ‫איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫ויעקב איש תם – למצוא את השי"ת ואת התורה במקום שהאדם נמצא בו‬ ‫קיצור הדברים‬ ‫א‪ .‬יעקב אבינו ירד מגדלות המוחין לבית לבן‪ ,‬ולא די שלא נפל שם‪ ,‬אלא שהוציא משם את‬ ‫נשמות ישראל – וכחו בזה הוא בחינת "איש תם"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איש תם – כל מה שיודע מכוון אצלו אל הדבר שעוסק בו עתה; והחכם – דעתו תמיד‬ ‫במקום אחר‪ ,‬ואינו מחובר למציאות שה' שלחו אליה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬החסרון של אכילה ושינה ופרנסה‪ ,‬שנראה כמפיל את האדם‪ ,‬הוא הוא שמחברו להשי"ת‪,‬‬ ‫כשמשתמש בו על פי רצונו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לבן אומר "כל אשר אתה רואה לי הוא" – שהגשמיות עומדת לעצמה; ויעקב עמד בתוקף‬ ‫האמונה ולקח ממנו את הניצוצות האחרונים‪.‬‬ ‫ה‪" .‬ההולכים בתורת ה'" – למצוא את התורה בכח בכל מצב‪ ,‬ובזה כל אחד נעשה מתלמידיו‬ ‫של יעקב אבינו‪.‬‬ ‫יעקב איש תם‬ ‫איך הרגיש יעקב אבינו בבית לבן? מי שהיה בתכלית גדלות המוחין‪ ,‬שארבע‬ ‫עשרה שנה לא ישן ועסק בתורה בבית מדרשם של שם ועבר‪ ,5‬ירד לשבת בביתו‬ ‫של לבן ולרעות את צאנו‪ ,‬ומה היה בלבו בכל אותם הימים?‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬בישיבתו בבית לבן ובעבודתו בצאן לבן‪ ,‬הוציא משם את נשמות‬ ‫ישראל המגולגלין שם‪ ,‬והעמיד את השבטים‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬שהרי בית לבן הוא‬ ‫‪ 5‬מגילה יז ע"א‪.‬‬ ‫יד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫תכלית הקליפה‪ ,‬וכל חפצו של לבן היה לגנוב מיעקב את הכל ולהפילו‪ ,‬ויעקב‬ ‫היה בתכלית גדלות המוחין‪ .‬ואיך ירד מי שהוא במדרגה כזו אל בית לבן‪ ,‬ולא זו‬ ‫בלבד שלא נפל שם‪ ,‬אלא שיצא משם ונשמות ישראל עמו‪.‬‬ ‫וביאור הענין הוא במה שנקרא 'יעקב איש תם'‪ ,6‬וכמבואר בליקו"מ (סוף תורה‬ ‫א') דבר פלא על המילים 'איש תם'‪ ,‬שהוא בחינת השכל‪ ,‬היינו שזוכה להסתכל‬ ‫על השכל שבכל דבר‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬מה ענין תמימות לשכל‪ ,‬הלא התם הוא‬ ‫דווקא מי שאינו מחוכם‪ ,‬וכי אין זה סתירה? ויש לבאר‪ ,‬שזה בעצמו עיקר הענין‪,‬‬ ‫כמו שיתבאר להלן‪.‬‬ ‫כי הנה 'איש תם'‪ ,‬אפשר שיודע מעט ואפשר שיודע הרבה‪ ,‬ואין בידיעה מרובה‬ ‫שום חסרון חלילה‪ ,‬אבל כל מה שהוא יודע מכוון אצלו אל הדבר שהוא עוסק בו‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫ולעומתו החכם‪ ,‬אף שאפשר שיודע הרבה‪ ,‬דעתו מפוזרת בחכמות רבות‪ ,‬וכשבא‬ ‫לעשות את הדבר שלפניו אינו יודע לקשר אליו את מה שהוא יודע‪ ,‬ונמצא‬ ‫שדעתו תמיד במקום אחר‪ ,‬ונשאר בחכמתו מחוץ לעניני חייו‪.‬‬ ‫הגהה‪ .‬וכן רואים אצל גדולי ישראל‪ ,‬שאף שהיו פקחים שאין כדוגמתם‪ ,‬היתה בהם תמימות‬ ‫בהנהגתם‪ ,‬משום שהיו חיים את חכמתם‪ ,‬וכמו שנאמר 'חָ כְ מַ ת אָ דָ ם ָתאִ יר ָפנָיו' (קהלת ח‪,‬‬ ‫א)‪ ,‬שהחכמה מאירה את פניהם ומחיה אותם‪ .‬ומי שינסה לרמותם‪ ,‬יכירו מיד מי הוא‪ ,‬כי אין‬ ‫התמימות היפך החכמה‪ ,‬אלא מדה שהאדם מנהיג בה את חייו עם מה שהוא עושה‪.‬‬ ‫ומעתה כשהאדם מניח תפילין ומחשבתו על העבודה שהוא עתיד ללכת אליה‪,‬‬ ‫אין זה תם‪ .‬וכן כשהוא בעבודה וחושב 'הלוואי שהייתי עתה בבית הכנסת'‪ ,‬גם אז‬ ‫אינו תם‪ ,‬אלא זהו החכם‪ ,‬שלעולם אינו מחובר למקום שהשי"ת שלחו אליו‪,‬‬ ‫ותמיד הוא שבור ואומר 'הייתי צריך ללמוד יותר‪ ,‬הייתי צריך להתפלל יותר'‪.‬‬ ‫ואפילו כשהוא יושב ללמוד‪ ,‬דעתו במקום אחר‪ ,‬וחושב 'איזה תענוג היה לשבת‬ ‫‪ 6‬בראשית כה‪ ,‬כז‪.‬‬ ‫טו‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫כך כל היום וללמוד‪ ,‬הלוואי שיכולתי'‪ ,‬ובתוך כך מפסיד את הלימוד שלפניו‪.‬‬ ‫אבל מי שבשעת עבודתו חושב מה רצון השי"ת כאן‪ ,‬היינו לפרנס את בני ביתו‬ ‫ביושר‪ ,‬שלא לגזול‪ ,‬ולעשות מלאכתו כראוי‪ ,‬ומשם הולך ומתעלה עד שמרגיש‬ ‫את השי"ת שם‪ ,‬הוא הנקרא 'איש תם'‪ .‬וכן כשהולך לקנות צרכי שבת‪ ,‬או אפילו‬ ‫ליום חול‪ ,‬רואה בעיני שכלו שהמאכל הזה עתיד להתעלות לקדושה‪ ,‬שבניו ובני‬ ‫ביתו‪ ,‬השומרים תורה ומצוות‪ ,‬יברכו עליו ויאכלוהו בכשרות‪ ,‬ועל כן גם עתה‬ ‫הוא נזהר באיזה הכשר הוא קונה וכו'‪ .‬נמצא שאף שהחיים אינם פשוטים‪ ,‬כל‬ ‫דבר נעשה פשוט כשהאדם עושה את מה שעליו לעשות עם השי"ת‪ ,‬שהוא כידוע‬ ‫פשוט בתכלית הפשיטות‪.‬‬ ‫מה שמפיל את האדם הוא מה שמחברו להשי"ת‬ ‫ולהבין את עומק הדבר יש להקדים‪ ,‬שנראה לאדם שאילו לא היה צריך לאכול‬ ‫ולישון ולהביא פרנסה‪ ,‬היה דבוק בהשי"ת בכל רגע‪ ,‬והרי זה כגן עדן‪ .‬אבל אם‬ ‫יתעמק בענין יבין שבאמת הדבר להיפך מזה לגמרי‪ .‬שאילו היה השי"ת מחיה את‬ ‫האדם בלי שיצטרך לשום דבר‪ ,‬ספק אם היה נזכר בו כלל‪ .‬וכמו הנשימה‪ ,‬שבאה‬ ‫כאילו מעצמה‪ ,‬ואין האדם מרגיש בה את חיבורו להשי"ת‪ .‬וכמה מבני אדם‬ ‫מתבוננים בכך‪ ,‬שעל כל נשימה ונשימה צריך להלל את השי"ת‪ ,‬שהוא לבדו‬ ‫מכניס בו את החיות? וכן היה בדור המבול‪ ,‬שהיה להם הכל ולא הרגישו שום‬ ‫צורך בבורא‪ .‬לא שעמדו כנגדו‪ ,‬כי אם שלא חשבו עליו כלל‪.‬‬ ‫אבל השי"ת עשה‪ ,‬שבכל פעם שהאדם נצרך לכח‪ ,‬ובכל פעם שהוא חלש מעט‪,‬‬ ‫הוא צריך לבוא אליו ולקבל חיות חדשה‪ .‬ואיך הוא נותן את החיות? על ידי‬ ‫אכילה ושתיה! זהו הלבוש לחיות של ה'‪ .‬וכשהאדם מברך לפני האוכל‪ ,‬הרי הוא‬ ‫כמבקש 'רבונו של עולם‪ ,‬החייני'‪ ,‬והשי"ת משיבו 'קח ושתה'‪ ,‬ונמצא שהאכילה‬ ‫אינה מפילה אותו ומרחיקה אותו ממנו יתברך‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬מקרבת אותו‪ .‬ואם‬ ‫טז‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫אינו מברך‪ ,‬הרי הוא נוטל את החיות שלו חלילה מן הקליפה‪ ,‬ודומה למי שפורץ‬ ‫לחנות ונוטל בלי רשות‪ .‬וזהו שאמרנו‪ ,‬שהחסרון נצרך כדי להרגיש את המתנה‪,‬‬ ‫ובלעדיו אין לאדם כלי להכיר שהשי"ת הוא המחיה אותו‪ .‬וכן בבוקר‪ ,‬הקליפה‬ ‫רוצה שירגיש האדם מיד כשהוא קם 'אני חי‪ ,‬זה אני'‪ ,‬ועל כן אומרים 'מודה אני‬ ‫לפניך שהחזרת בי נשמתי' ונוטלים ידים‪ ,‬להכיר שהשי"ת הוא שהחזיר בו את‬ ‫החיות‪ .‬ונמצא שהדבר שמפיל את האדם יותר מכל‪ ,‬הוא הדבר שמחברו להשי"ת‬ ‫יותר מכל‪ ,‬כשמשתמש בו על פי התורה‪ ,‬דהיינו על פי רצונו‪.‬‬ ‫ואם יאמר האדם‪ ,‬הלוואי שלא היו לי חסרונות אלו‪ ,‬והייתי במדרגה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫אין הדבר כן‪ .‬שהרי אין כאן אלא שני דרכים‪ .‬אם אוכל ונופל‪ ,‬הרי הוא בעל‬ ‫תאוה‪ .‬ואם אינו צריך לשום דבר‪ ,‬הרי שאין השי"ת בחייו כלל‪ .‬וזה טבעו של‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שיש בו כפירה‪ ,‬לא שמורדים במזיד כנגד השי"ת‪ ,‬אלא פשוט אין‬ ‫חושבים עליו כלל‪ .‬ובזמננו כפירה זו עמוקה ביותר‪ ,‬שהכל מגיע כאילו מעצמו‪,‬‬ ‫ונדמה לאדם שאינו צריך לשום דבר‪ .‬ועבודת האדם היא לקחת את העולם הזה‬ ‫עצמו‪ ,‬ודווקא בו לחשוב על השי"ת‪ ,‬שלזה נברא כל העולם כולו‪ .‬ופשוט שאין‬ ‫להרבות בעניני העולם הזה‪ ,‬שיש בדבר סכנה שישכח ממנו יתברך‪ ,‬כי הדבר‬ ‫מביאו לידי תאוות‪ ,‬ולשם כך ניתנו גדרי ההלכה‪ ,‬ומדת החסידות של 'קדש עצמך‬ ‫במותר לך'‪ 7‬וכו'‪ .‬אבל העולם הזה אינו רע‪ ,‬אלא שיש בו סכנה גדולה‪.‬‬ ‫ענינו של לבן‬ ‫והנה לבן רוצה לגנוב לנו את הכל‪ ,‬ובעיקר לגנוב אליו את הגשמיות‪ ,‬וכלשונו‬ ‫ֲשר אַ ָתה ר ֹאֶׁ ה לִ י הוא' (בראשית לא‪,‬‬ ‫'הַ בָנוֹת ְבנֹתַ י וְהַ ָבנִים ָבנַי וְהַ צ ֹאן צ ֹאנִי ְוכ ֹל א ֶׁ‬ ‫מג)‪ .‬כלומר‪ ,‬שהגשמיות היא שלו‪ ,‬ואין לה שייכות להשי"ת‪ ,‬וזו כפירה גמורה‪.‬‬ ‫‪ 7‬יבמות כ ע"א‪.‬‬ ‫יז‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫ונמצא שבית לבן הוא העולם הזה כשהוא עומד לעצמו‪ ,‬בלי שום מחשבה על‬ ‫השי"ת‪ ,‬שאין לו שום חלק בחיי האדם‪.‬‬ ‫ובזה יתבאר‪ ,‬למה רדף לבן אחרי יעקב כשברח ממנו‪ .‬כי עדיין נשארו כמה‬ ‫ניצוצות שלא לקח‪ ,‬ומה הם? הפחד שבלב‪' ,‬שמא לבן יכול עלי‪ ,‬שמא יש‬ ‫לגשמיות מציאות בפני עצמה'‪ .‬ויעקב אבינו עמד בתוקף האמונה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫לקח את הניצוצות האחרונים והשלים את שנים עשר השבטים‪.‬‬ ‫כחו של יעקב‬ ‫נמצא שכחו של יעקב‪ ,‬שעל ידו יכול היה לשהות בבית לבן ולא ליפול‪ ,‬הוא דבר‬ ‫עמוק מאד‪ ,‬והוא הפשיטות!‬ ‫מה שעליו לעשות עתה‪ ,‬עושה בתמימות‪ ,‬ומוצא שכל אלקי וחיבור להשי"ת‬ ‫במקום הזה עצמו‪ .‬ואם אינו עושה כן‪ ,‬הרי נפל לחכמות‪.‬‬ ‫וזה עיקר נפילת כל אחד ואחד במשך החיים‪ ,‬שהאדם חושב 'יכולתי לעשות כך‪,‬‬ ‫הייתי צריך לעשות כך' וכו'‪ ,‬ועוד מרגיש טוב עם עצמו בזה שהוא שבור מכך‪.‬‬ ‫אבל העצה האמיתית היא‪ ,‬להיות מחובר עתה למה שהוא עושה‪ .‬ואם רוצה‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬בשעת חשבון הנפש יכול להתפלל 'רבונו של עולם‪ ,‬זכני ללמוד‬ ‫יותר‪ ,‬שלא אצטרך לעבוד כל היום'‪ ,‬אבל רק בשעה ההיא ולא בשעה אחרת‪.‬‬ ‫וכשהוא בעבודה‪ ,‬יהיה בעבודה בשלמות‪ ,‬ובאמונה‪ ,‬כי רק על ידי האמונה יכול‬ ‫להיות שם בשלמות‪ .‬ומי שיש בו תמימות זו‪ ,‬יכול להיות בשעת עבודתו בגדלות‬ ‫המוחין‪ ,‬כמו בשעת הנחת תפילין‪ .‬וכן בעניני הבית‪ ,‬אין נכון לחשוב 'פעם היה‬ ‫כך‪ ,‬ואצל אחרים כך'‪ ,‬אלא 'זה מה שנתת לי‪ ,‬וזה מה ששייך אלי‪ ,‬ועל כן צריך‬ ‫אני למצוא אותך כאן‪ ,‬במקום שאני נמצא בו'‪.‬‬ ‫יח‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫ההולכים בתורת ה'‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬הלא יעקב הגיע לשכל זה בזכות התורה‪ ,‬שהיה ארבע עשרה‬ ‫שנה בבית מדרשם של שם ועבר‪ ,‬ואדם שעובד כל היום ואין לו זמן ללמוד‪ ,‬כיצד‬ ‫יגיע לכך‪ .‬ויש לומר‪ ,‬שאין הכרח שעצם הלימוד הוא שהביא ליעקב מדרגה זו‪,‬‬ ‫שהרי רואים שיש שלמדו שנים רבות בישיבה ואחר כך עזבו הכל‪ ,‬ה' ירחם‪ ,‬ומה‬ ‫עם כל התורה שלמדו? איך לא החזיקה אותם? אלא ודאי שצריך ללמוד‬ ‫בפשטות‪ ,‬כל אחד לפי כחו‪ ,‬אבל כוונת התורה כאן היא‪ ,‬שהאדם מכניס את‬ ‫דעתו למצוא את התורה הנמצאת בדבר הזה‪ .‬וזהו 'ההולכים בתורת ה''‪ ,8‬שלומד‬ ‫תורה בכח‪ ,‬היינו שמוצא את התורה בכל מצב ומכניס אותה לכל מעשיו‪.‬‬ ‫ופשוט שמי שאינו לומד כשהוא יכול‪ ,‬איך ימצא את השי"ת בשדה עם הצאן‪ .‬ועל‬ ‫כן קובע עתים לתורה‪ ,‬לא כדי שיאמר שהוא לומד‪ ,‬אלא משום שהשי"ת חפץ‬ ‫ללמוד עמו בחברותא‪ .‬אבל המשך הדבר הוא‪ ,‬שכל היום צריך למצוא בכח את‬ ‫התורה שבכל דבר‪ .‬וזה מה שעשה יעקב אבינו‪ ,‬שמצא את התורה בבית לבן‬ ‫עצמו‪ ,‬שהמקלות שפיצל הם בחינת תפילין‪ .‬ולכאורה מה ענין זה לזה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫עשה זאת בתמימות‪' ,‬עתה אני מניח תפילין'‪ ,‬ותו לא‪ .‬זו העבודה שהשי"ת מזמין‬ ‫לו עתה‪ ,‬וכמו שבתפילין הוא מקיים את רצונו‪ ,‬כך גם כאן‪( .‬כמובן שהדברים‬ ‫עמוקים ולא פשוטים כלל וכלל‪ ,‬אלא שהיסוד הוא באמת כך‪).‬‬ ‫הגהה‪ .‬וכעין זה מצינו אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א‪ ,‬שבשובו מארץ ישראל קמה‬ ‫סערה‪ ,‬ורב החובל ביקש למכרו לעבד‪ ,‬ופחד מאד כיצד ישמור שבת ויניח תפילין‪ ,‬עד שהגיע‬ ‫להשגה לעבוד את השי"ת כעבודת הקדושים קודם מתן תורה‪ ,‬להניח תפילין ולשמור שבת‬ ‫ברוחניות‪ .‬וכשהגיע להשגה זו נח הים מזעפו והגיעו לחוף מבטחים‪ ,‬כי זה היה רצון השי"ת‪,‬‬ ‫שיגיע להשגה הזו‪ .‬וכן ראו אצל יהודים שהיו מקודם רחוקים מאוד מאוד מקיום תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬כשהיו שבויים במנהרות‪ ,‬שעשו קידוש על מיץ תפוזים ומצאו את השי"ת שם‪ .‬ולמה‬ ‫‪ 8‬תהלים קיט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫יט‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫הגיעו לכך? כי לא היה להם מה לעשות אחרת‪ ,‬השי"ת סגר אותם בפינה‪ ,‬ולא נשאר להם‬ ‫אלא מה שלפניהם‪ .‬ואין הכוונה חלילה שלא להניח תפילין‪ ,‬אלא שבכל מקום שימצא את‬ ‫עצמו ימצא שם את ה' ואת התורה בכח‪.‬‬ ‫וטעם הדבר‪ ,‬כי יש תורה בכל מקום‪ ,‬שהרי התורה מחיה את הבריאה‪ ,‬ומה שאין‬ ‫בו תורה אינו קיים‪ .‬אלא שצריך לחפש ולעמול‪ ,‬כמו שלומדים סוגיא בכח‪ .‬וכגון‪,‬‬ ‫כשבא לידו עסק קטן שיש בו חשש גזל‪ ,‬ואף שהיצר מראה לו כמה יוכל להרויח‬ ‫בו‪ ,‬הוא עומד בתמימות ואומר 'השי"ת מפרנס אותי'‪ .‬אם הדבר מותר‪ ,‬ישאל רב‪,‬‬ ‫ואם יש בו חשש איסור‪ ,‬יתבונן מי הוא המחיה אותו‪ .‬וזה הסוד הגדול שצריך‬ ‫ללמוד מהפרשה‪ ,‬להיות איש תם ולעמוד בתוקף בתוך בית לבן‪ ,‬בעולם הזה‪.‬‬ ‫וכן בכל היום‪ ,‬צריך האדם גם באמצע עבודתו לבקש מהשי"ת שיצליח בכל‬ ‫מעשיו והשתדלויותיו‪ ,‬ובזה מכניס את השי"ת לעבודתו‪ ,‬ואינו שוכחו כל היום‪.‬‬ ‫ואין הכוונה רק למי שצריך לצאת לעבוד כל היום‪ ,‬אלא הוא הדין למי שלומד כל‬ ‫היום וצריך לצאת לכל מיני סידורים וכיוצא‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬גם מי שתורתו‬ ‫אומנותו ולומד כל היום נצרך לדבר הזה‪ ,‬שכשאינו מבין‪ ,‬יבקש מהשי"ת שיבין‪,‬‬ ‫וכשהבין‪ ,‬ידע שהשי"ת הוא הלומד עמו‪ .‬וזה לימוד של אמונה‪ ,‬ולא לימוד כמו‬ ‫שלומד כופר‪ ,‬ר"ל‪ ,‬שיש גם ביניהם ידענים גדולים הן בנגלה והן בנסתר‪ .‬ובאופן‬ ‫זה אפשר לבנות את נשמות ישראל ולהוציא את השבטים‪ ,‬דהיינו לא רק להוליד‬ ‫בנים‪ ,‬אלא שלילדים האלו יהיה חלק אלוה ממעל‪ ,‬שענין נשמות ישראל הוא‬ ‫לגלות את השי"ת בעולם!‬ ‫תלמידיו של יעקב אבינו‬ ‫ולכן בפרשיות האלו צריכים להתחיל להיות מתלמידיו וממשיכי דרכו של יעקב‬ ‫אבינו‪ ,‬שהוא העמיד אותנו‪ ,‬ואנו הנשמות שהוציא מבית לבן‪ .‬ויש לדייק‪ ,‬שלא‬ ‫משום שהיה יעקב אבינו יכול לעשות זאת‪ ,‬אלא כשעשה זאת‪ ,‬היה יעקב אבינו‪.‬‬ ‫כ‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫שיעור לפרשה · איך שרד יעקב אבינו בבית לבן‬ ‫נפשי גאלה‬ ‫ואדרבה‪ ,‬לאנשים פשוטים כמונו הדבר קל יותר‪ ,‬שהרי ליעקב‪ ,‬שהיה בתכלית‬ ‫המוחין דגדלות והשגות גבוהות באלקות‪ ,‬היה קשה הרבה יותר לרדת אל בית‬ ‫לבן מאשר לנו‪ ,‬שאין דומה כלל הגדלות שאנו מרגישים מאיזו תפלה טובה‬ ‫וכיוצא‪ ,‬למה שהשיג יעקב אבינו‪ ,‬ובכל זאת עמד בכך‪ .‬ובזה מתבאר מה ששאלנו‬ ‫בתחילה‪ ,‬איך הרגיש יעקב אבינו בבית לבן‪ :‬אף שהיה הדבר קשה לו מאד‪ ,‬היה‬ ‫מחובר להשי"ת בכל מה שעשה שם‪ ,‬ובכל מקום מצא את התורה שבו וחיבור‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫ועל כן‪ ,‬הסידורים הנצרכים לאדם לעשותם עתה‪ ,‬והטרחה הזו‪ ,‬וביתו ובני ביתו‬ ‫כפי שהם‪ ,‬שם עלינו למצוא את השי"ת ולהתחבר אליו‪ .‬וכשיהיה כולו במה‬ ‫שלפניו עתה‪ ,‬וימצא בו בתמימות ובשלימות את התורה שבו‪ ,‬יצא בשלום מבית‬ ‫לבן‪ ,‬והניצוצות עמו‪ ,‬כיעקב אבינו‪.‬‬ ‫גאולת הנפש למעשה‬ ‫כשאדם עומד בעבודתו‪ ,‬בסידוריו ובבני ביתו כפי שהם‪ ,‬אל יאמר "הייתי צריך להיות‬ ‫במקום אחר"‪ ,‬אלא יהיה כולו במה שלפניו עתה‪ ,‬ויבקש באמצע עבודתו שיצליח בכל‬ ‫מעשיו‪ .‬את חשבון הנפש והתפילה "זכני ללמוד יותר" יעשה בשעה שקבע לכך‪ ,‬ולא בשעה‬ ‫אחרת‪ .‬כשאוכל – יברך‪ ,‬וכשקם – יאמר "מודה אני"‪ ,‬ויכיר שהשי"ת מחיה אותו‪ .‬ויקבע‬ ‫עתים לתורה‪ ,‬וימצא אותה בכח בכל מקום שהוא נמצא בו‪.‬‬ ‫כא‬