gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫מאורות השבת‬ ‫להערות והארות‪:‬‬ ‫‪0527615936b@gmail.com‬‬ ‫•מן הפרשה‬ ‫מתקבלות‬ ‫עבודות הקלדה ועימוד‬ ‫•מן המדרש‬ ‫ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪.‬‬ ‫•זכרון לצדיקים‬ ‫שע"י המכון התורני ירושלים‬ ‫טל‪0533194867 :‬‬ ‫ויצא ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 239‬הפקה ועריכה‪ :‬הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫"ַוַ ִ �ִּי ַ �ַּג ׁׁש ַיַ ֲֲעֹקֹב ַוַ ָ �ָּיֶגֶ ל ֶֶאת ָָה ֶֶא ֶֶבן ֵֵמ ַַעל � ִִּפי ַַה ְ �ְּב ֵֵאר" (בראשית‬ ‫העלון יוצא לאור‬ ‫כט‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫לרפואה השלמה והמהירה של‬ ‫ר' משה בן קיטנה שליט"א‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מן הפרשה‬ ‫פירש רש"י‪' ,‬כאדם שמעביר את הפקק מעל פי‬ ‫החבית‪ ,‬להודיעך שכוחו גדול'‪.‬‬ ‫ותמוה‪ ,‬מאי נפקא לן בזה שהיה גבור עריץ‪.‬‬ ‫חשיבות לומדי תורה‬ ‫והביאור הוא אמר רבי אייזיק שר‪ ,‬שהרי איתא‬ ‫מאן‪ ,‬אמר ר' יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן‬ ‫"ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִמ ְ �ְּב ֵֵאר � ָָׁש ַַבע ַוַ ֵ �ֵּיֶלֶ ְְך ָָח ָָרָנָ ה" (בראשית כח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫במדרש רבה (עד‪ ,‬י)‪ַ" :‬וַ ִ �ִּי ַַחר ְלְ ַיַ ֲֲעֹקֹב ַוַ ָ �ָּי ֶֶרב ְ �ְּבָלָ ָָבן"‬ ‫לדידהו קרו לדידהו תנו‪[ ,‬רש"י ‪ -‬והם אינם יודעים‬ ‫"ויצא"‪ ,‬לא היה צריך לכתוב אלא 'וילך יעקב חרנה'‪,‬‬ ‫(בראשית לא‪ ,‬לו) – 'דא את סבור שמא מכות ופצעים‬ ‫שעולם מתקיים עליהם]‪ .‬אמר ליה אביי‪ ,‬האי מגלה‬ ‫ולמה הזכיר יציאתו‪ ,‬אלא מגיד שיציאת צדיק מן‬ ‫יהיו שם‪ ,‬אלא דברי פיוסים'‪ ,‬וקמ"ל שדבר זה לא‬ ‫פנים בתורה [רש"י ‪ -‬שכופר במה שכתוב בתורה]‪,‬‬ ‫המקום עושה רושם‪ ,‬שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה‬ ‫בא מחמת חולשה ופחד‪ ,‬אלא מקורה באצילות‬ ‫"ִאם ֹל ֹא ְְב ִִר ִיִתי יֹוֹ ָָמם ָוָ ָלָ ְיְ ָלָ ה ֻֻחּקֹּוֹ ת � ָָׁש ַַמִיִ ם ָוָ ָָא ֶֶרץ‬ ‫דכתיב ִ‬ ‫הוא זיוה הוא הדרה‪ ,‬יצא משם‪ ,‬פנה הודה פנה זיוה‬ ‫נפשם של האבות‪ .‬גבורת נפשם כובשת את כוחם‬ ‫ֹל ֹא ָָׂש� ְְמ �ִִּתי" (ירמיהו לג‪ ,‬כה) [רש"י ‪ -‬שמהנין העולם ומקיימין‬ ‫פנה הדרה (רש"י)‪.‬‬ ‫הגדול‪ ,‬ובאצילותם הם מפייסים את רודפם‪.‬‬ ‫אותו והוא אומר דלא מהני מידי]‪ .‬א"ר נחמן בר יצחק‪,‬‬ ‫מבואר בדברי רש"י שהאדם צריך להבין ולהרגיש‬ ‫(רבי שמחה זיסל ברוידא)‬ ‫‬ ‫אִתי ְלְ ָכָ ל ַַה � ָָּמקֹוֹ ם‬ ‫מהכא נמי שמע מינה שנאמר "ְוְ ָנָ ָָׂש� ִ‬ ‫כשיש צדיק במקומו‪ ,‬שעל ידו בא כל השפע והטוב‬ ‫*‬ ‫בּוָּרם" (בראשית יח‪ ,‬כו)‪ .‬מבואר מדברי חז"ל שאדם שאינו‬ ‫ַ �ַּב ֲֲע ָ‬ ‫למקום‪ .‬ומצינו שאפילו לבן הכיר בזה‪ ,‬ואמר (ל‪ ,‬כח)‪:‬‬ ‫"ַא ְְך ַַעְצְ ִִמי ְּוְּבָׂש�ָ ִִרי ָָא ָ�ָּתה" (בראשית כט‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מכיר שהצדיק או התלמיד חכם הוא המקיים את‬ ‫"ִנִ ַַח � ְְׁש �ִִּתי ַוַ ְיְ ָָב ְְרֵכֵ ִנִ י ה' ִ �ִּבְגְ ָלָ ֶלֶ ָָך"‪ ,‬וכמו שכתב שם רש"י‬ ‫נראה הביאור בזה‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל (נדה לא‪ ,‬א)‬ ‫העולם נקרא אפיקורס וכופר בתורה‪ .‬והוסיף ר' ליב‬ ‫שעל ידך באה לי ברכה‪ .‬וכן מצינו ביוסף (וישב לט‪ ,‬ג) "ַוַ ַ �ַּי ְְרא‬ ‫שלשה שותפין יש באדם‪ ,‬הקב"ה אביו ואמו‪ .‬חלק‬ ‫חסמן זצ"ל‪ ,‬שלפי זה יתכן שאדם לומד תורה יומם‬ ‫יַח ְ �ְּבָיָ דֹוֹ "‪.‬‬ ‫ֲֲאֹדָֹנָ יו ִ�ִּכי ה' ִִאּתֹּוֹ ְוְ ֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר הּוּא ֹע ֶֶֹׂש� ה ה' ַַמ ְְצִלִ ַ‬ ‫הלובן והוא העצמות מהאב‪ ,‬חלק האודם והוא‬ ‫ולילה‪ ,‬ויהיה הוא עצמו נקרא כופר‪ ,‬אם אינו מכיר‬ ‫הרי לנו שאף הרשעים הכירו שהטוב והשפע שהם‬ ‫הבשר‪ ,‬מהאם‪ ,‬והקב"ה נותן בו רוח ונשמה‪.‬‬ ‫חשיבות עצמו‪ ,‬וכמה תועלת הוא מביא לכל העולם‪.‬‬ ‫זוכים לו‪ ,‬הוא בזכות מה שנמצאים בסביבת הצדיק‪.‬‬ ‫והנה קרבת יעקב ללבן היתה בין מן האב בין מן‬ ‫ומי שיש לו הכרה זו שעל ידו מתקיים‪ ,‬בודאי ילמד‬ ‫וכן הוא בכל דור‪ ,‬שמי שעוסק בתורה ועבודת ה'‪ ,‬הוא‬ ‫האם‪ ,‬ובתחילה חשב שיש לו קירבה עם יעקב גם‬ ‫בחשק גדול ובהתמדה נפלאה‪ ,‬בידעו כמה טובה הוא‬ ‫המביא השראת השכינה לעולם‪ .‬ומי שזכה להיות‬ ‫ברוח‪ .‬ואחר כך ראה כי טעה בזה‪ ,‬ואמר‪',‬אך עצמי‬ ‫משפיע לכל העולם‪.‬‬ ‫עובד ה' ולישב בד' אמות של הלכה בבית ה'‪ ,‬שהוא‬ ‫ובשרי אתה'‪ ,‬אבל ברוח אין בינינו שום קורבה‪...‬‬ ‫ולכן צריכים אנו להכיר בחשיבות לומדי התורה‪ ,‬שהם‬ ‫מקום השראת השכינה בזמן הזה‪ ,‬צריך לדעת ולהכיר‬ ‫(רבי שלמה היימן‪ ,‬ראש ישיבת תורה ודעת)‬ ‫‬ ‫זיו המקום והדרו‪ ,‬ולהכיר להם טובה שבזכותם מגיע‬ ‫את התועלת הגדולה שיש לו מזה‪.‬‬ ‫*‬ ‫שפע וטובה לכל המקום‪ ,‬וגם מצילים הם את כל‬ ‫ואמר רבי שלום שבדרון זצ"ל דבר נורא בשם רבו רבי‬ ‫"ַוַ ֶ �ֶּי ֱֱא ַַהב ַ �ַּגם ֶֶאת ָָר ֵֵחל ִִמ ֵ�ֵּל ָָאה" (בראשית כט‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫(עץ החיים – רבי חיים מינץ)‬ ‫סביבתם מגזירות רעות ח"ו‪.‬‬ ‫ליב חסמן זצ"ל‪ .‬איתא בסנהדרין (צט‪ ,‬ב)‪' :‬אפיקורס כגון‬ ‫הרי משמעות הפסוק שאת לאה אהב רק לא כמו‬ ‫הכל תלוי בתפלה‬ ‫נּוָּאה ֵלֵ ָָאה" (בראשית‬ ‫רחל‪ ,‬ואם כן מהו "ַוַ ַ �ַּי ְְרא ה' ִ�ִּכי �ְְׂש ָ‬ ‫שבטי ישראל‪ ,‬וזכתה לזה ע״י התפילה והבכי]‪ .‬ורחל‬ ‫יַפת ַַמ ְְר ֶֶאה"‬ ‫"ְוְ ֵֵעיֵנֵ י ֵלֵ ָָאה ַַרּכֹּוֹ ת ְוְ ָָר ֵֵחל ָָהְיְ ָָתה ְיְ ַַפת �ֹּת ַַֹאר ִוִ ַ‬ ‫נּוָּאה ָָאֹנִֹכִ י" (שם פסוק לג)‪,‬‬ ‫ו"ִּכי � ָָׁש ַַמע ה' ִ�ִּכי �ְְׂש ָ‬ ‫כט‪ ,‬לא) ִ�‬ ‫היא שנבראה להיות בת זוגו של יעקב‪ ,‬ואע״פ כן נהפך‬ ‫(בראשית כט‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫וגם ברור שיעקב אבינו לא עבר על לאו מפורש‬ ‫הדבר וזכתה לינשא ליעקב‪ .‬ומכאן רואים את גודל כח‬ ‫בתורה ד"ֹלֹא ִִת �ְְׂשָנָ א ֶֶאת ָָא ִִח ָיָך ִ �ִּבְלְ ָָב ֶֶב ָָך" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪,‬‬ ‫"רכות"‪ .‬שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה‬ ‫ולא על מה שאמרו חז״ל (יבמות סב‪ ,‬ב) 'אוהבה כגופו‬ ‫התפילה והבכי‪ ,‬שהרי ע״י תפילתה ובכיה נהפך הדבר‬ ‫שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן‬ ‫ממש‪ ,‬וכן אמרו חז״ל 'שערי דמעות לא ננעלו' (ב״מ נט‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫ומכבדה יותר מגופו'‪.‬‬ ‫הגדולה לגדול והקטנה לקטן (רש״י)‪' .‬שהיתה בוכה‬ ‫ורואים אנו שבחינת שנאה בין איש לאשתו אינו‬ ‫שאף שלאה היתה מיועדת להינשא לעשו‪ ,‬ביטלה את‬ ‫ואומרת יהי רצון שלא אפול בגורלו של רשע‪ .‬א״ר‬ ‫הגזרה ע״י כח תפלתה ונעשית לאחת מן האמהות‪.‬‬ ‫גדר שנאת האויבים‪ ,‬אלא שבאהבת אשה אחרת‬ ‫הונא‪ ,‬קשה היא התפילה שבטלה את הגזרה' (מדרש רבה‬ ‫יותר ממנה‪ ,‬הרי זה �ֵֵּת ָָח � ֵֵׁשב כשנאה בעיני הקב״ה‪.‬‬ ‫ויותר מזה מצינו בהמשך הפרשה "ַוַ ִ �ִּיְזְ ֹּכ� ֹר ֱֱאֹל ִִֹקים ֶֶאת‬ ‫ע‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫והנה כלל ישראל נמשלה כאשה להקב״ה וכמו‬ ‫הנה היתה כאן גזירה שלאה תנשא לעשו‪ ,‬וגזירה של ָָר ֵֵחל ַוַ ִ �ִּי � ְְׁש ַַמע ֵֵאֶלֶ ָ‬ ‫יָה ֱֱאֹל ִִֹקים ַוַ ִ �ִּי ְְפ �ַַּתח ֶֶאת ַַר ְְח ָָמּהּ " (בראשית ל‪,‬‬ ‫שאמר הנביא (הושע ב‪ ,‬כא) "ְוְ ֵֵא ַַר �ְְׂש �ִִּת ְיְך ִלִ י ְלְ עֹוֹ ָלָ ם‬ ‫הקב״ה פירושה שכך היתה כוונת היצירה וזה היה כב)‪ ,‬ופירש רש״י‪' :‬שהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו‬ ‫ְוְ ֵֵא ַַר �ְְׂש �ִִּת ְיְך ִלִ י ְ �ְּב ֶֶצ ֶֶדק ְּוְּב ִִמ � ְְׁש � ָָּפט ְּוְּב ֶֶח ֶֶסד ְּוְּב ַַר ֲֲח ִִמים"‪,‬‬ ‫תפקידה של לאה בעולמה‪ ,‬ולא היתה שייכת ליעקב של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים‪ ,‬ואף‬ ‫ואם כן מה שאמרה התורה על שלשים ועל רבעים‬ ‫אבינו כלל‪[ .‬ובאמת עשו היה יכול להיות צדיק גדול עשו הרשע כן עלה בלבו כששמע שאין לה בנים'‬ ‫לשונאי‪ ,‬אין הכוונה לאלו השונאים ח״ו את ה׳‪ ,‬אלא‬ ‫ולאה היתה יכולה להחזירו למוטב‪ ,‬כמו שמצינו וכו׳‪ .‬והיינו שאפילו שרחל היתה בת זוגו של יעקב‬ ‫שבאהבת דבר אחר יותר מאהבת ה׳ ‪ -‬באם יש הנאה‬ ‫טענה על יעקב שלא הניח לדינה להינשא לעשו‪ ,‬שאז מעיקרא‪ ,‬אבל משלא נולדו לה בנים היתה עלולה‬ ‫גשמית להאדם אשר היא יותר ערבה מלהתענג על‬ ‫היתה יכולה להחזירו למוטב (ב״ר עו‪ ,‬ט)‪ ,‬ולאה הרי היתה להתגרש וליפול בחלקו של עשו‪ ,‬ורק ע״י ריבוי‬ ‫ה׳ בשמירת מצוותיו ‪ -‬אז הוא ח״ו בבחינת 'שונא'‪.‬‬ ‫בת גילו של עשו יותר מדינה‪ ,‬אבל לאה לא רצתה התפילה בטל החשש וזכתה לבנים ולהשאר אשת‬ ‫(רבי שמעון שוואב)‬ ‫ועל זה ידוו כל הדוים!‬ ‫בזה‪ .‬וי״ל על דרך מה שכתוב במדרש (ילקו״ש מלכים רמז ריד) יעקב‪ .‬הרי שאפילו דבר שכבר יש לו לאדם‪ ,‬אם אינו‬ ‫*‬ ‫כשהביאו במצות אליהו הנביא שני פרים אחד לה׳ מתפלל עליו יכול לאבדו‪.‬‬ ‫נּוָּאה ֵלֵ ָָאה ַוַ ִ �ִּיְפְ �ַַּתח ֶֶאת ַַר ְְח ָָמּהּ " (בראשית‬ ‫"ַוַ ַ �ַּי ְְרא ה' ִ�ִּכי ְׂש�ְ ָ‬ ‫וכן שמעתי ממו״ר ר׳ יעקב יצחק רודרמן זצ״ל שדיבר‬ ‫ואחד לבעל‪ ,‬הפר שנועד לבעל לא רצה ללכת‪ ,‬ואמר‬ ‫כט‪ ,‬לא)‪.‬‬ ‫פעם עם המשגיח מו״ר הרב דוד קראנגלאס זצ״ל‬ ‫לו אליהו הנביא שגם על ידו יהיה קידוש ה׳‪ ,‬ואעפ״כ‬ ‫הכל היה עומד לצאת מרחל‪ ,‬מלכות שבט יהודה‬ ‫אודות הרבה בחורים שלמדו בישיבה‪ ,‬ומצאו דבר‬ ‫אמר הפר שרוצה רק להיות קרבן לה'‪ .‬וכן י״ל שלאה‬ ‫וכהונת שבט לוי‪ ,‬ובזה שהיתה לאה שנואה‪ ,‬זכתה‬ ‫פלא‪ ,‬שהרבה בחורים שחשבו שלא יצליחו נעשו‬ ‫היתה יכולה לקדש את ה׳ ע״י שתנשא לעשו הרשע‬ ‫שיבנה הכל ממנה‪.‬‬ ‫גדולים‪ ,‬ומצד שני היו הרבה שדיברו עליהם גדולות‬ ‫ותשתדל להחזירו למוטב‪ ,‬ואעפ״כ לא רצתה לקדש‬ ‫'נורא מאוד מה שיכולים לזכות במעט בזיונות'!‬ ‫ולא נתקיים מה שציפו מהם‪ .‬והסיקו מזה שאי אפשר‬ ‫את ה׳ אלא ע״י שתנשא ליעקב‪ ,‬ולהיות האם של‬ ‫(רבי יחזקאל לעוונשטיין)‬ ‫‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬אציוציוו [עמ' ‪]1‬‬ ‫"ַוַ ַ �ַּי ֲֲעֹבֹד ַיַ ֲֲעֹקֹב ְ �ְּב ָָר ֵֵחל ֶׁש� ֶ ַַבע ָׁש� ָ ִנִ ים ַוַ ִ �ִּי ְְהיּוּ מתחילה לדעת מה שיהיה‪ .‬ואע״פ שבודאי העיקר תלוי וכן להיפך‪ ,‬שאפילו מה שמתחלה לא שייך לאדם כלל‬ ‫ְְב ֵֵעיָנָ יו ְ�ְּכָיָ ִִמים ֲֲא ָָח ִִדים ְ �ְּב ַַא ֲֲה ָָבת�ֹו ֹא ָָֹתּהּ " ביגיעת התורה שלהם‪ ,‬אבל גם תפילה נכנסת בחשבון מי מצד מזלו ותפקידו בעולם‪ ,‬יכול הוא לזכות ולקבלו בכח‬ ‫ישפל ומי ירום‪ ,‬שאפילו דבר שכבר יש לו ובעצם מגיע התפלה‪ ,‬שע״י תפלתו יזכה מן השמים לענין חדש לגמרי‪.‬‬ ‫(בראשית כט‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫(עץ החיים)‬ ‫לו‪ ,‬אם אינו מתפלל יכול לאבדו‪ ,‬ולהישאר בלא כלום‪ .‬‬ ‫הנה כל עובר ישתומם‪ ,‬הלא החוש מעיד‬ ‫שבמצב כזה כל יום לשנה יחשב‪ ,‬ואילו‬ ‫"ַוַ ִ �ִּיַּד�ַ ר ַיַ ֲֲעֹקֹב ֶנֶ ֶֶדר ֵלֵ אֹמֹר ִִאם ִיִ ְְהֶיֶ ה ֱֱאֹל ִִֹהים ִִע � ָָּמ ִִדי � ְ‬ ‫ּוְּׁש ָָמ ַַרִנִ י יבוא התנאי אז אעשה המעשה‪.‬‬ ‫כאן מעיד הכתיב שהיה עליו כימים‬ ‫ּוֶּבֶגֶ ד וב"כלי יקר" כתב‪ :‬חלילה לומר שהיה יעקב מסופק‬ ‫ַ �ַּבֶּד�ֶ ֶֶר ְְך ַַה ֶ �ֶּזה ֲֲא � ֶֶׁשר ָָאֹנִֹכִ י הֹוֹ ֵלֵ ְְך ְוְ ָנָ ַַתן ִלִ י ֶלֶ ֶֶחם ֶלֶ ֱֱאֹכֹל ֶ‬ ‫אחדים‪.‬‬ ‫בהבטחת ה' יתברך כי כבר אמר לו האלוקים "והנה אנכי‬ ‫ִלִ ְלְ ֹּב� ֹׁשׁ " (בראשית כח‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫'אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי‪ ,‬עמך ושמרתיך בכל אשר תלך"‪ ,‬אלא ביאור הענין הוא‬ ‫ושמעתי ממו"ר רבי אליהו לופיאן‪,‬‬ ‫שיעקב לא ביקש כלל על שמירת הגוף שכבר הובטח‬ ‫כמו שאמר לי (פסוק טו) "ְוְ ִִה ֵ �ֵּנה ָָאֹנִֹכִ י ִִע � ָָּמ ְְך" (רש"י)‪.‬‬ ‫שהביאור הוא‪ ,‬שהעולם טועים במושג‬ ‫הטעם שהתנה תנאי על הבטחה מפורשת שהבטיחו בו‪ ,‬אלא ביקש עכשיו על שמירת הנפש מן החטא‪ ,‬כי זה‬ ‫'אהבה'‪ .‬להם אהבה זה כשהאדם אוהב‬ ‫השי"ת‪ ,‬כתב הרמב"ן‪ ,‬שהיה ירא שמא יגרום החטא‪ ,‬וכך דבר התלוי בבחירתו של אדם וצריך גם עזר אלוקי‪ .‬ויש‬ ‫את עצמו ורואה דבר טוב שמתוק לחיך‬ ‫אמרו בבראשית רבה (עו‪ ,‬ב) רב הונא בשם ר 'אחא "הנה לציין שכן משמע בתרגום יונתן שכתב‪' :‬אין יהי מימרא‬ ‫לעינים‪ ,‬אך אהבה אמיתית הוא כשבאמת‬ ‫אנכי עמך" וכתיב "אם יהיה אלקים עמדי"‪ ,‬אלא מכאן דה' בסעדי ויטרנני משפיכות אדם זכאי פולחנא נוכראה‬ ‫אוהב האדם ההוא לא את עצמו‪ .‬ואהבת‬ ‫וגילוי עריתא'‪.‬‬ ‫שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה‪.‬‬ ‫יעקב לרחל היתה מפני מעלותיה הטובות‬ ‫ויתכן עוד על דרך הפשט שאין הספק בדבר‪ ,‬אבל בכל וב"אור החיים" כתב שמקודם הבטיחו ה' במידת הרחמים‬ ‫שעי"ז יגיעו לחיי העולם הבא‪ ,‬והיה צריך‬ ‫"ַעד ֲֲא � ֶֶׁשר ִִאם ָָע ִִׂש� ִיִתי" (בראשית דכתיב "והנה 'הוי"ה' נצב עליו" וכאן ביקש שגם מידת‬ ‫העתיד יאמר הכתוב כן‪ ,‬כמו ַ‬ ‫לעבוד כדי לעלות להגיע לזה המדריגה‪,‬‬ ‫כח‪ ,‬טו)‪ ,‬וכן "ְוְ ִִאם ִיִ ְְהֶיֶ ה ַַה �ֹּי ֵֵֹבל ִלִ ְְבֵנֵ י ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל" (במדבר לו‪ ,‬ד)‪ ,‬אם יבא הדין תסכים על הדבר‪ ,‬והוא אומרו אם יהיה 'אלוקים'‬ ‫וכשעובד על זה להתעלות נפשו‪ ,‬אז הזמן‬ ‫העת שיהיה התנאי אז יתקיים המעשה‪ ,‬כלומר כאשר עמדי‪.‬‬ ‫עובר כימים אחים! (מפי רבי ממתיהו סולמון)‬ ‫מן המדרש‬ ‫מדרש רבה ויצא סח‪ ,‬י‬ ‫"ויפגע במקום"‪ .‬לא הזכיר הכתוב את שם המקום שפגע בו יעקב‪ ,‬ללמד שהואיל‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪‬פגּ‪ ‬ע ּ‪‬ב ּ‪‬מקוֹ ם" )בראשית כח‪ ,‬יא(‪ּ .‬ב ּ‪‬ק ׁש ‪  ‬‬ ‫לעבר‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולא הכיר בקדושת המקום‪ ,‬בקש לעבר על פניו ולא להתעכב בו‪ ,‬ונעשה העולם‬ ‫"כי ‪‬בא‬ ‫לפניו‪ּ .‬‬ ‫נעשה ‪‬העוֹ ‪‬לם ּ‪‬כ ּלוֹ ּ‪‬כ ‪‬מין ּכוֹ ‪‬תל ‪  ‬‬ ‫‪ׂ  ‬‬ ‫כמין כותל לפניו‪ ,‬שהיה פוגע בו ולא היה יכול לעבור אותו‪ ,‬ולכן נשאר ללון שם‬ ‫מלמד‬‫ה‪‬מש‪ּ   ,‬‬ ‫יבא ‪ׁ   ‬‬ ‫אמרי‪ּ ,‬כ ּ‪‬‬ ‫רב ‪‬נן ‪  ‬‬‫ה‪‬מש" )שם(‪ּ  .‬‬ ‫‪ׁ  ‬‬ ‫באותו המקום‪" .‬וילן שם כי בא השמש"‪ .‬ממה שאמר הכתוב "וילן שם"‪ ,‬משמע‬ ‫בודאי שעשה זאת לאחר ששקעה החמה ולא היה יכול להמשיך בדרכו‪ ,‬ומדוע הוסיף‬ ‫ש‪‬א‬ ‫חמה ׁ‪‬‬ ‫הוא גּ‪ ‬לגּ‪ ‬ל ‪ּ ‬‬ ‫רו‪ּ ‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫קיע ‪ּ ‬‬ ‫הש ‪ ‬‬ ‫ש ‪ׁ ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫הכתוב ואמר כי בא השמש‪ .‬מבאר המדרש‪ ,‬רבנן אמרי‪ ,‬רמז הכתב שהקב"ה כיבא‬ ‫צנעה‪.‬‬ ‫אבינו ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫יעקב ‪ּ  ‬‬ ‫לדבר ‪‬עם ‪  ‬‬ ‫נתה ּ‪‬ב ׁ ‪‬ש ‪‬ביל ‪ּ  ‬‬ ‫ּ‪‬בעוֹ ‪ּ  ‬‬ ‫]כיבה[ את השמש ומלמד שהשקיע הקדוש ברוך הוא גלגל חמה שלא בעונתה‬ ‫אמר‬ ‫לפרקים‪  ,‬‬ ‫אצלוֹ ‪   ‬‬ ‫ש ּ‪‬בא ‪ ‬‬ ‫מל‪ׁ ‬‬ ‫של ‪ ‬‬ ‫משל ‪‬לאוֹ ‪‬הבוֹ ׁ‪‬‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫]בזמנה[ והביא את חשכת הלילה‪ ,‬בשביל לדבר עם יעקב בצנעה‪ ,‬וכיון שבגללו‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫אני‬ ‫נסין ׁ‪‬‬ ‫הפ ‪ ‬‬ ‫יב ּו ‪‬את ‪ּ ‬‬ ‫יב ּו ‪‬את ‪‬הנּ‪ ‬רוֹ ת ּ‪‬כ ּ‬ ‫המ ‪‬ל‪ּ ‬כ ּ‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫שקעה החמה נחשב כאילו כיבה יעקב את החמה‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאוהבו‬ ‫של מלך שבא אצלו ]אל המלך[ לפרקים ]לעיתים רחוקות[ ולכן אין כבודו של‬ ‫הש ‪ ‬‬ ‫קיע‬ ‫צנעה‪ּ .‬כ‪ ׁ  ‬‬ ‫הבי ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫לדבר ‪‬עם אוֹ ‪ ‬‬ ‫מבק ׁש ‪ּ  ‬‬ ‫‪ּ  ‬‬ ‫המלך לדבר עמו בפרהסיא‪ ,‬ועל כן אמר המלך‪ ,‬כבו את הנרות כבו את הפנסין‪,‬‬ ‫ש‪‬א ּ‪‬בעוֹ ‪ּ  ‬‬ ‫נתה‬ ‫חמה ׁ‪‬‬ ‫הוא גּ‪ ‬לגּ‪ ‬ל ‪ּ ‬‬ ‫רו‪ּ ‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫כיון שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצנעה‪ .‬כך השקיע הקדוש ברוך הוא גלגל‬ ‫אבינו ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫צנעה‪.‬‬ ‫יעקב ‪ּ  ‬‬ ‫לדבר ‪‬עם ‪  ‬‬ ‫ּ‪‬ב ׁ ‪‬ש ‪‬ביל ‪ּ  ‬‬ ‫חמה לא בעונתה‪ ,‬בשביל לדבר עם יעקב בצנעה‪.‬‬ ‫אמר‪ׁ ,‬ש ‪‬מע‬ ‫צפוֹ ‪‬רין ‪ ‬‬ ‫חנין ‪‬דּ ‪ּ ‬‬‫רבי ‪ ‬‬‫שם ‪ּ ‬‬ ‫ינחס ּ‪‬ב ׁ‪‬‬ ‫רבי ּ ‪‬פ ‪ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫רבי פינחס בשם רבי חנין דציפורין אמר לבאר באופן נוסף את דברי הכתוב "כי‬ ‫ה‪‬מש ּ‪‬בא‬ ‫מרים ּ‪‬בא ‪ׁ   ‬‬ ‫ה‪‬רת אוֹ ‪ ‬‬‫מלאכי ‪  ‬‬‫של ‪   ‬‬ ‫קוֹ ‪‬לן ׁ‪‬‬ ‫בא השמש"‪ ,‬שמע יעקב קולן של מלאכי השרת אומרים‪ ,‬בא השמש‪ ,‬בא השמש‪,‬‬ ‫ש ‪‬עה‬‫משא‪ּ .‬ב ׁ‪‬‬ ‫אתא ׁ ‪‬ש ‪ׁ ‬‬ ‫משא‪  ,‬‬ ‫אתא ׁ ‪‬ש ‪ׁ ‬‬ ‫ה‪‬מש‪  ,‬‬‫‪ׁ  ‬‬ ‫כלומר אתא שמשא‪ ,‬אתא שמשא‪ ,‬והוא יעקב הנקרא 'שמש'‪ .‬וכששמע יעקב זאת‪,‬‬ ‫הכיר במעלת המקום ונשאר ללון בו‪ ,‬לראות אם תבוא עליו שם רוח ממרום‪ .‬והמדרש‬ ‫רח" )בראשית לז‪ ,‬ט(‬ ‫וה‪‬י ‪ ‬‬ ‫ּ‬ ‫ה‪‬מש ‪ ‬‬‫"והנּ‪ ‬ה ‪ׁ   ‬‬‫אמר יוֹ ‪‬סף ‪ ‬‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫מוכיח שיעקב נקרא 'שמש'‪ ,‬שהרי בשעה שאמר יוסף לאחיו מה שראה בחלומו‬ ‫ש‪ׁ ‬‬ ‫מש‪.‬‬ ‫‪‬מי ׁ‪‬‬‫ש‪ ‬‬ ‫יעקב ‪‬מי ‪‬גּ ּ‪‬לה לוֹ ׁ‪‬‬ ‫אמר ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫"והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי"‪ ,‬והשמש הם רמז ליעקב‬ ‫הוא‬ ‫רו‪ּ ‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫קיע לוֹ ‪ּ ‬‬ ‫הש ‪ ‬‬ ‫ש ‪ׁ ‬‬‫שעוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫אוֹ ‪‬תן ׁ ‪‬ש ּ‪‬תי ׁ‪‬‬ ‫ורחל‪ ,‬אומר הכתוב ואביו שמר את הדבר‪ ,‬כלומר שידע שיש בחלום זה ממש‪ ,‬כי אמר‬ ‫יעקב בלבו‪ ,‬לא יתכן שהיה חלום זה מהרהורי לבו של יוסף והוא דברים בטלים‪,‬‬ ‫החזירן‪ּ ,‬ב ‪  ‬‬ ‫חזירתוֹ‬ ‫אימתי ‪   ‬‬ ‫אביו ‪  ‬‬ ‫מבית ‪ ‬‬‫חמה ּ‪‬ב ‪‬צאתוֹ ‪ּ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫שהרי מי גלה לו רז זה ששמי שמש‪ ,‬אלא בודאי שיש נבואה בחלום זה‪.‬‬ ‫ה‪‬מש"‬ ‫זרח לוֹ ‪ׁ   ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ ‬‬ ‫דכתיב ‪‬‬ ‫הוא ‪  ‬‬ ‫הדא ּ‬ ‫אביו‪  ,‬‬ ‫לבית ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מברר המדרש‪ ,‬אותן שתי שעות שהשקיע לו ]בשביל יעקב[ הקדוש ברוך הוא‬ ‫את ‪ ‬‬ ‫סימן‬ ‫הוא ‪ּ ‬‬‫רו‪ּ ‬‬ ‫הקדוֹ ׁש ּ‪‬ב ּ‬ ‫אמר לוֹ ‪ּ ‬‬ ‫)בראשית לב‪ ,‬לב(‪  ,‬‬ ‫חמה טרם זמנה בצאתו מבית אביו‪ ,‬אימתי החזירן‪ ,‬בחזירתו של יעקב לבית אביו‬ ‫חמה ּו ‪    ‬‬ ‫בחזירת‪‬‬ ‫קעתי ‪ּ ‬‬ ‫הש ‪ּ  ‬‬ ‫צאת‪ ׁ  ‬‬ ‫אתה ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫לבני‪ ,‬מה ‪ּ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫החזיר הקב"ה שעות אלו‪ ,‬שהקדימה החמה לזרוח שתי שעות קודם זמנה‪ ,‬הדא הוא‬ ‫צאתם‬ ‫חמה‪ּ ,‬כ‪ּ ‬ב ‪‬ני‪ּ ‬ב ‪ ‬‬ ‫החזרתי ‪‬ל‪ ‬גּ‪ ‬לגּ‪ ‬ל ‪ּ ‬‬ ‫‪ּ    ‬‬ ‫דכתיב ]זה מה שנאמר[ אחר מלחמתו של יעקב עם המלאך במעבר יבוק "ויזרח לו‬ ‫ה‪‬בעה" )ירמיה טו‪ ,‬ט(‪ּ ,‬ו ‪    ‬‬ ‫בחזירתן‬ ‫ילדת ‪   ‬‬ ‫"אמללה ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫השמש"‪ ,‬ולכאורה קשה‪ ,‬וכי בשבילו לבד זרחה החמה‪ ,‬והלא לכל באי עולם זרחה‪.‬‬ ‫יראי ׁ ‪‬ש ‪‬מי וגו'" )מלאכי ג‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫אלא פירוש הכתוב הוא‪ ,‬שהשמש ששקעה קודם זמנה בשבילו‪ ,‬זרחה כעת קודם‬ ‫לכם ‪  ‬‬‫"וזרחה ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫זמנה בשבילו‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב‪ ,‬את סימן לבניך‪ ,‬מה אתה בצאתך‬ ‫מבית אביך ומארצך השקעתי עבורך חמה‪ ,‬ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה‪ ,‬כך בניך בצאתם יהיו בצער כעין זמן שקיעת חמה שמחשיך העולם‪,‬‬ ‫וכמו שנאמר על זמן יציאתם לגלות "אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם"‪ ,‬ובחזירתן "ישובו בששון ושמחה" ועל זמן זה‬ ‫נאמר "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וגו'‪.‬‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬אציוציוו [עמ' ‪]2‬‬ ‫זכרון לצדיקים‬ ‫י"ד כסלו ה'תרכ"ט‪ :‬כ"ק רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט זצוק"ל‬ ‫ממנו דעת‪ ,‬חכמה ויראת השם‪ .‬אביו [הרוז'ינר] התבטא עליו כי הוא‬ ‫הרה״ק רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט ציס"ע מנורה הטהורה‪ ,‬בוצינא‬ ‫משכים קום לתפילה וכך כל היום פנוי לו לירא מפחד השם‪ ,‬ובמועד אחר‬ ‫קדישא‪ ,‬משרת עליון‪ ,‬קדוש יאמר לו‪ ,‬האיר את העולם בצדקתו וקדושתו‪,‬‬ ‫הוסיף ואמר כי השחוק והשמחה בו הרגיל את עצמו בכדי שלא יישרף‬ ‫עמוד האש ההולך לפני המחנה האדמו"ר הראשון משטפנשט ‪ -‬רומניה‪.‬‬ ‫מפחד הבורא שיש לו‪.‬‬ ‫בנו הרביעי של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א [הרוז'ניר] – נולד בשנת‬ ‫כל שנותיו היה חלוש בגופו וידוע חולי‪ ,‬לעיתים היה רתוק למיטתו במשך‬ ‫ה'תקפ"ג בעיירה רוזי'ן (אוקראינה) ונקרא 'מנחם נחום' על שם אדמו"ר רבי‬ ‫שבועות ואחד הפרופסורים שבדק אותו אמר כי אינו חולה אלא יש לו‬ ‫מנחם נחום טברסקי מטשרנוביל‪.‬‬ ‫השתוקקות לדבר מה ואינו מגיע לזה‪ ,‬אולם נראה שיש ביכולתו להשיג‬ ‫יומם ולילה שקד על לימוד התורה‪ ,‬מאוד הקפיד על סדר יומו‪ ,‬ונהג לא‬ ‫כל שירצה‪ .‬לאחר צאתו מהפרופסור אמר למקורביו – 'מה מבין הפרופסור‬ ‫להאריך בתפילתו‪.‬‬ ‫בהשתוקקות שיש לי לבורא עולם וכי אפשר לי להשיגו?' בד' אב ה'תרי"ט‬ ‫בראש חודש תמוז ה'תקצ"ו נשא לאישה את בתו של ר' אליעזר‬ ‫נולדה בתו השניה (בת שבע)‪.‬‬ ‫קושאנסקי‪ .‬בשנת ה'תרי"ב עבר להתגורר בעיירה שטפנשט (רומניה) והקים‬ ‫בסוף שנת ה'תרכ"ח החל לרמוז על פטירתו‪ .‬בחודש חשון ה'תרכ"ט נסע‬ ‫בה את חצרו המפוארת‪ .‬התפרסם כפועל ישועות גם בקרב הגויים ורבים‬ ‫לקבלת טיפול רפואי בעיר יאשי (רומניה) ואמר 'יהודי צריך שיהיו לו שלושה‬ ‫נהרו לבקש את ברכתו‪.‬‬ ‫דברים‪ :‬יד‪ ,‬כיס ולב' [לאחר פטירתו הבינו את כוונתו לי"ד כסלו]‪ .‬בתחילת‬ ‫נהג לספר סיפורים מופלאים וטמירים ובהם רמז עניינים שונים בתורת‬ ‫חודש כסלו ביקש לכתוב צוואה ובי"ד כסלו קם ממיטתו‪ ,‬רחץ את פניו‪,‬‬ ‫הנסתר‪ ,‬בליל שבת ערך קידוש בהתלהבות רבה ונודע בענוותנותו‪ .‬ייסד‬ ‫סידר את זקנו ופאות ראשו‪ ,‬התיישב על המיטה והחל לנגן את ניגון‬ ‫בביתו בית מדרש אשר כונה ה'קלויז' ובו חדר משובץ זהב וכסף וקירותיו‬ ‫"הדביקות" של אביו‪ ,‬אסף את רגליו אל המיטה והשיב את נשמתו ליוצרה‪.‬‬ ‫מעוטרים ציורים שנקרא 'חדרו של משיח' ובו הניחו כתר זהב שנעשה‬ ‫דברי תורתו כונסו בספר 'אמונת אמת' שנדפס ע"י מוסדות שטפנשט‬ ‫בפיקוחו – מגולף ומורכב משלוש קומות‪ .‬חדר זה נפתח בהוראתו לעיתים‬ ‫וכן ספר נדיר יומן זכרונות הגבאי בשם 'מילין סתימין' ובו שפע תורתו‬ ‫רחוקות ולחסידיו אמר כי כאשר יבוא הגואל הוא יגור בחדר זה‪ .‬הדריך‬ ‫וסיפוריו‪.‬‬ ‫את תלמידיו בחינוך והנהגות ישרות וסביבו התלכדו תלמידי חכמים שקנו‬ ‫ממנו למלאות תשוקותיו על כן הוא מייעצו למלאות כל חמדותיו ובהם‬ ‫רזין דרזין‬ ‫הרה״ק בעל ה׳אור ישראל׳ מסדיגורה זיע״א היה מעריץ ביותר את דודו ימצא מזור ותרופה למחלותיו‪ ,‬בצאתו מבית הרופא פנה אדמוה״ז‬ ‫הק׳ רבינו מנחם נחום האדמו״ר הראשון משטפנשט זיע״א‪ .‬והפליא משטפנשט למלווהו ובלשון צחות כדרכו בקודש נענה ואמר‪ַַ ,‬ה ָ �ָּי ִִבין‬ ‫ביותר את נועם אמריו ושיחותיו הק׳‪ ,‬ואת דרכו בקודש לתבל שיחותיו גוי תשוקה וחמדה שאינה יודעת גבול ומדה‪ ,‬היא התשוקה והחמדה‬ ‫במשלים נסתרים ובגוזמאות שונות‪ ,‬שלא הובנו לכל השומעים‪ .‬כשראו להדבק בחי העולמים‪ ,‬אשר כל עוד הנפש שוכנת בגוף בתי חומר אינה‬ ‫(ספר אגרות הרה״ק מרוזי'ן ובניו)‬ ‫ממש בחוש שהוא מייחד יחודים נעלים ומסתיר כוונות עליונות ורזין יכולה לבוא על סיפוקה‪.‬‬ ‫דרזין בתוך דברי קדשו‪ .‬והרה״ק משטפנשט אמר פעם על ה׳אור‬ ‫לפיכך אנחנו חייבים‬ ‫ישראל׳ עוד כשהיה אברך צעיר לימים‪ ,‬אוהב אני את האברך הזה‪ ,‬הוא‬ ‫(מסילות לי' שבט תשס״א) שמעתי מהרב שמואל אלטער ז״ל (מחבר ספר "ליקוטי בתר ליקוטי")‪ ,‬על הא דאיתא‬ ‫מהאנשים שלי‪ ,‬הוא מבין אותי טוב‪.‬‬ ‫במסכת סנהדרין (צ״ח‪ ,‬א) אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או שכולו‬ ‫כמו תלמידי הבעש״ט‬ ‫זכאי‪ ,‬שהאדמו״ר הזקן מרן אברהם יעקב מסאדיגורא ז״ל אמר‪ ,‬שהיה‬ ‫דודי הרב מנחם מנדל רבינוביץ סיפר לי פעמים רבות‪ ,‬שסביו הגאון הק׳ רוצה שיבוא משיח בדור שכולו חייב‪ .‬ולא הבין כוונתו‪ ,‬עד שפירשם‬ ‫רבי נתן ז״ל מברדיטשוב שהיה בסוף ימיו אב״ד פרומושיקא־רומניה‪ ,‬אחיו האדמו״ר מרן מנחם נחום מסטעפאנעסטי [־משטפנשט] ז״ל‪,‬‬ ‫זכה לראות את הצדיקים המפורסמים‪ ,‬כמו הרה״צ ר׳ ישראל מפיקוב בנו שהנה ידוע שבדור שמשיח יבוא יהיו אז חבלי משיח וצרות רבות יעברו‬ ‫של הרה״ק ה׳קדושת לוי׳ מבארדיטשוב ואשר מלא מקומו אחריו‪ ,‬ואת על כלל ישראל‪ ,‬כמבואר בפסוק (יחזקאל כ‪ ,‬לג) ִ‬ ‫"ִאם ֹל ֹא ְ �ְּבָיָ ד ֲֲחָזָ ָָקה ִּוִּבְזְ רֹוֹ ַַע‬ ‫הה״צ מאפטא בעל ׳אוהב ישראל׳ והה״צ רבי משה מסאווראן ז״ל‪ ,‬הה״צ ְנְ טּוָּיָ ה ְּוְּב ֵֵח ָָמה � ְְׁשפּוָּכָ ה ֶֶא ְְמלֹוֹ ְְך ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם" ‪ .‬ובדור זה יהיו כאלו שיהיה‬ ‫מנעסכיז ז״ל הה״צ רבי מאטל׳ה מטשרנוביל ובניו הק׳ ז״ל‪ ,‬וסיפר מהם בלבם קושיות על דרכי ההנהגה ויעשו חשבונות שהרבש״ע חייב להם‪.‬‬ ‫נפלאות גדולות שראה בעיניו ממש‪ .‬ובבואו למדינת רומניה וזכה לקבל ומאידך‪ ,‬יהיו גם כאלו שיבינו להיפך‪ ,‬שמה שנשארו בחיים זהו כולו‬ ‫פני הצדיק רבינו הק׳ רבי מנחם נחום משטפנשט ז״ל ושתה מבארו באר חסד‪ ,‬ויכירו שאין הקב״ה חייב להם כלום‪ ,‬אלא אדרבה הם החייבים‬ ‫מים חיים‪ ,‬האמין בו עד מאוד‪ .‬מפני שראה והכיר בו את מקצת שבחו‪ ,‬לרבש״ע‪ .‬וזה היה כוונת דברי הרבי מסאדיגורא‪ ,‬שרצה שמשיח יבוא‬ ‫גדולתו וקדושתו‪ ,‬והתפעל מאוד ממנו‪ ,‬ואמר עליו כי על פי השגתו בדור שכולם מכירים שהם חייבים לרבש״ע‪.‬‬ ‫וראייתו את הצדיקים הנ״ל שהוא במדרגת ובחינת תלמידי הבעש״ט כשסיפרו זאת לאדמו״ר מרן ישראל מהוסיאטין ז״ל (שנפטר בארץ ישראל)‪ ,‬אמר‬ ‫(אוצרות מנחם מכתבי הרמ"מ ברייאר) שעל פי זה יש להבין מאמר בעל ההגדה‪ ,‬שלאחר סיפור כל הנסים‬ ‫המפורסמים מראשוני רועי דרך החסידות‪.‬‬ ‫והנפלאות שעשה הקב״ה עמנו‪ ,‬אנו אומרים "לפיכך אנחנו חייבים"‪,‬‬ ‫הזכירה כי יש בורא ומנהיג לעולם היא תיקון הנפשות‬ ‫פעם אחת ביקש אחד מהחסידים מהמשב״ק שיבקש מרבינו עבורו דרך דהיינו שאנו מכירים שאנחנו חייבים לרבש״ע‪ ,‬ולא הרבש״ע לנו‪.‬‬ ‫(הג"ר אברהם יעקב טייטלבוים –קול יעקב)‬ ‫׳תיקון לנפש׳ כפי שנהגו הרבה צדיקים וענהו רבינו לאמר לו‪ :‬אני‪ ,‬אינני ‬ ‫לימוד הלכות שבת וקיומם מסוגל לזכרון ‪ -‬זכרו תורת משה‬ ‫נותן הדרכות מיוחדות לצורך ׳תיקון׳‪ .‬יהודי צריך לדעת ולזכור בכל‬ ‫(מילין סתימין ק״כ)‬ ‫אשר הוא עושה‪ ,‬כי יש בורא ומנהיג לעולם‪ ,‬וזהו התיקון!‬ ‫מסופר‪ ,‬כי יהודי אחד בא לפני הרה״ק רבי מנחם נחום משטפנשט‬ ‫זי״ע וביקש ממנו ברכה ועצה שיזכה לזכרון‪ .‬שיזכור את תלמודו‪,‬‬ ‫'תשוקה עזה פנימית לדבר נכסף'‬ ‫בהיותו ידוע חולי ומכאוב הרבה לדרוש ברופאים ולנסוע לעיירות נענה ואמר לו הרה״ק משטפנשט זי״ע‪ ,‬שילמוד ויעסוק בהלכות‬ ‫מרפא‪ ,‬מסופר כי פעם אחת לאחר שנבדק ע״י אחד מגדולי הרופאים‪ ,‬שבת‪ ,‬וישתדל להיות זהיר בכל הלכותיה‪ ,‬והוסיף ואמר לו כי כך איתא‬ ‫קבע הרופא כי מספר רב של מחלות מקננות בגופו‪ ,‬וכל אלו נובעים בזמירות השבת‪ ,‬בה נאמר‪ :‬׳זכרו תורת משה ‪ -‬במצות שבת גרוסה׳‪,‬‬ ‫כנראה מתשוקה עזה פנימית לדבר נכסף‪ ,‬ובהבינו שבמעמדו לא נמנע היינו שע״י שגורסין ולומדים מצוות שבת דהיינו כל ההלכות של שבת‪,‬‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬אציוציוו [עמ' ‪]3‬‬ ‫עי״ז זוכה ל׳זכרו תורת משה׳ שיזכה לזכרון‪ ,‬לזכור את תלמודו‪ ,‬ובכלל בני אדם‪ .‬שכן‪ ,‬בדרך כלל כאשר אדם שוחק‪ ,‬יכול לשחוק ולעלוז עוד‬ ‫שבת הוא עת של זכירה‪ ,‬וכדאיתא זכר למעשה בראשית שהוא זכר זמן מה‪ ,‬אבל הרה״ק משטפנשט היה שוחק אך מעט‪ ,‬באמצע השחוק‬ ‫היה לפתע מפסיק באחת לגמרי את שחוקו‪ ,‬הנהגה נדירה זאת היא‬ ‫ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫( אדמו״ר מבאיאן שליט״א ליל שב״ק ויצא תשס"ה) חידוש גדול‪.‬‬ ‫‬ ‫ונוכל להבין זאת דהרי ידוע מה שאמר עליו אביו הרה״ק מרוז׳ין‪,‬‬ ‫תפילה בהשכמה‬ ‫שאילולא היה שוחק‪ ,‬היה נשרף מרוב יראה‪ ,‬וממילא כל שחוקו היה‬ ‫יש הרבה מאוד סיפורים על הרה״ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט רק כדי שלא ישרף מיראה‪ ,‬ולכן‪ ,‬כל כמה שלא היה צריך לזה יותר‪,‬‬ ‫זי״ע‪ ,‬ויש דבר אחד שלא כל כך ידוע על אביו הרה״ק רבי מנחם נחום עצר מיד בעד השחוק‪ .‬והרי זה דרך חיים מחושבת להפליא‪ ,‬כאשר‬ ‫משטפנשט זי״ע בנו של הרוז׳ינער זי"ע המסופר בקובץ בית דלי מתוך שהיה חי במדרגת היראה הגדולה‪ ,‬וכדי להזהר שלא ישרף באש‬ ‫מאאמו״ר הגה״ח רבי יצחק דוד לידר זצ״ל שהרוז'יינער זי"ע אמר לבניו היראה‪ ,‬היה מחשב באופן מדוייק כמה הוא שיעור השחוק המדוקדק‬ ‫הקדושים שכידוע היו מאחרים בתפילתם תלמדו מאחיכם הרה״ק ואז היה עוצר באמצע השחוק‪.‬‬ ‫משטפנשט זי״ע הוא קם מוקדם בבוקר והוא מתפלל מוקדם בבוקר‬ ‫(מפי הגה״ח ר' אמש ציינורט שליט״א בסעודת הילולא בבימהמ״ד שטפנשט בב״ב)‬ ‫ועי״ז יש לו זמן כל היום לפחד מהקב״ה‪.‬‬ ‫'פרומער'‬ ‫קידוש בהתלהבות‬ ‫טז‪ .‬באחת הערים נתוועדו יחדיו חבורת חסידים וגמרו בדעתם לנסוע‬ ‫פעם אירע שהרבי הקדוש רבי מנחם נחום משטפנשט זיע״א‪ ,‬בעת אל רבם הרה״ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע״א‪ ,‬אותה עת נפל‬ ‫שקידש בהתלהבות גדולה על היין בליל שבת‪ ,‬טעה באמירת הקידוש למשכב בעירם אדם שהיה מכונה בשם ׳פרומער׳‪ ,‬על שם חומרותיו‬ ‫והתבלבל בין המילים‪ .‬כמובן שהוא מיד תיקן את עצמו והמשיך היתרות‪ ,‬ומאחר והיה חולה מאוד‪ ,‬בקשו בני ביתו מבני החבורה‬ ‫באמירת הקידוש עד תומו‪ .‬עמדו שם החסידים‪ ,‬והחלו להתלחשש שיזכירוהו לטובה אצל הרבי‪ .‬באשר נתנו לרבי את הפתקא שלו ורצו‬ ‫ולדון בינם ובין עצמם מה התכוון הרבי בטעותו‪ .‬הרי לא יכול להיות לעורר רחמים בעבורו‪ ,‬המליצו עליו לפני הרבי כי הוא איש כשר וגם‬ ‫שהרבי טעה‪ ,‬כנראה שהיו לו פה כוונות נסתרות‪ .‬זה טוען בכה וזה הוא ׳פרומער׳‪ ,‬מחמיר ביותר‪.‬‬ ‫נענה רבי מנחם נחם ואמר‪ ,‬׳לא אדע מה זה פרומער‪ ,‬וגם מאבי הרה״ק‬ ‫טוען בכה‪.‬‬ ‫שם הרבי לב לדיון הזה‪ ,‬ואמר להם‪" :‬אני רוצה לספר לכם סיפור"‪ ,‬כך רבי ישראל מרוז׳ין זיע״א לא שמעתי מעולם מזה‪ ,‬אבל אני סובר שזה‬ ‫אמר להם הרבי‪" .‬היה פעם איש אחד‪ ,‬ביש גדא‪ ,‬׳שלימזל׳ מקצועי‪ .‬ענין של ׳לבוש׳ כמו שכתוב אצל המצורע ובגדיו יהיו ׳פרומים׳‪ ,‬הלבוש‬ ‫שום דבר לא הלך לו‪ ,‬הוא ניסה לעבוד בעבודות רבות‪ ,‬ואף פעם לא העליון מגאוה‪ ,‬הבטנה מכעס‪ ,‬והבגד תפור בחטים של מרה שחרה‪.‬‬ ‫(אמתה אמת)‬ ‫הצליח‪ ,‬כך הוא התדרדר מדחי אל דחי‪ ,‬עד שהיה מהלך ברחוב בבגדים ‬ ‫קרועים ובלויים‪ ,‬אין לו בית‪ ,‬אין לו רכוש‪ ,‬כלום‪" .‬פתאום רץ אחריו‬ ‫המזכיר של מושל העיר‪ ,‬ואומר לו‪ :‬׳הלו‪ ,‬אדוני! אתה לא מאמין מה משיח‬ ‫קרה לך עכשיו! קיבלנו מברק שקיבלת ירושה ענקית‪ .‬אחד מקרובי מחשבותיו והגיגיו הטהורים של רבנו רבי מנחם נחום משטפנשט‬ ‫המשפחה הרחוקים שלך מת‪ ,‬והותיר אחריו הון עצום‪ ,‬חיפשו ומצאו זצוק״ל‪ ,‬סבבו תמיד על ציר ביאת המשיח‪ .‬בהשתוקקות העילאית‬ ‫שאתה הכי קרוב אליו‪ ,‬וכל הכסף עובר אליך‪ .‬יש לך עכשיו ארמונות‪ ,‬לביאת הגואל לגאולת השכינה וגאולת ישראל‪ ,‬שגורה היתה על לשונו‬ ‫יאכטות‪ ,‬בוסתנים מלאי פרי‪ ,‬אורוות מלאות סוסים משובחים‪ ,‬אוצרות ושזורה ברוב שיחיו ושיגיו‪ .‬רבות מאמרותיו הנעלות עוסקות בסוגיא‬ ‫זו של ביאת המשיח והגאולה השלמה‪.‬‬ ‫מלאי כסף וזהב‪.,‬‬ ‫"נו‪ ,‬מה אתם חושבים?"‪ ,‬שאל הרבי את החסידים‪" ,‬האם האיש הזה שנה אחת‪ ,‬ביום טוב של שמיני עצרת בעת הפרידה מן הסוכה‪ ,‬נשא‬ ‫שזכה בכל העושר האגדי הזה התבלבל קצת כשהוא שמע על כך‪ ,‬או רבנו את עיניו הדומעות השמימה וסח כדבר בן אל אביו‪' :‬הרופא הנכרי‬ ‫שהוא שמר על קור רוח??? "כמובן שהוא התבלבל!"‪ ,‬ענה הרבי מיניה הנכנס ויוצא בבתי היהודים תמה כבר ושואל‪ :‬מה זאת? הוא שומע‬ ‫וביה‪" ,‬ועכשיו תגידו לי אתם‪ ,‬אתם יודעים מה עשיתי מקודם? עשיתי אותנו מדי שנה בשנה חוזרים ומכריזים במלוא התקווה‪' :‬לשנה הבאה‬ ‫קידוש! אמרתי ׳ויכולו׳‪ ,‬חז״ל הקדושים אומדים שאני נעשיתי שותף בירושלים הבנויה' ולבסוף אין קול ואין עונה!' ‪ -‬אוי‪ ,‬רבונו של עולם!‬ ‫לקב״ה במעשה שמים וארץ‪ .‬חצי שלו וחצי שלי‪ ,‬אנחנו שותפים! איך הגיעה כבר העת שתרחם על יהודיך!'‬ ‫אפשר לשמור על קור רוח? ודאי שאני אתבלבל באמירת הקידוש!!!" מקום קבורתו‬ ‫רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט טמון בבית העלמין בעיר יאס‪,‬‬ ‫לולי ה׳שחוק׳ היה נשרף מ׳יראה׳‬ ‫אדמו״ר הרה״צ עיר קדיש טמיר ונעלם מו״ה מנחם נחום זצלל״ה המתפרס על מרחב עצום בו נמצאים כשלושים אוהלי צדיקים‪ .‬מבין‬ ‫משטיפינעשט זי״ע דרכו היה נעלה בקודש בר אלהין פה מפיק כל קברי הצדיקים‪ ,‬בלט במשך שנים אוהלו של רבינו – הוא גדל מאד‬ ‫מרגליות בשיחות נאות נאדרים בקודש‪ ,‬לא פסק חוכי מפום ממלל (‪ 10×10‬מטר) ובמרכזו‪ ,‬ללא מצבה היה ציונו הקדוש‪ .‬מעל הציון 'ניצבה‬ ‫רברבין‪ ,‬ואביו אדמו״ר מרוז׳ין זי״ע אמר עליו שלולא השחוק שלו מנורה מוזהבת‪ ,‬אשר נרות שמן דלקו בתוכה במשך עשרים וארבע‬ ‫שהיה רגיל בזה‪ ,‬היה נשרף מגודל אש היראה שהיה לו [בנוסח אחר שעות ביממה‪ .‬בימי מלחמת העולם השניה‪ ,‬הגרמנים ימ"ש כבשו את‬ ‫מובא בכתבי חסידים‪..." :‬ומספרים שאביו אמר עליו‪ ,‬שלולי מדת יאס וברשעותם הוציאו הוראה לפנות את בית העלמין היהודי העתיק‬ ‫הצחוק (השמחה) שהיה לו‪ ,‬ואלמלא היה מאריך יותר בעבודת התפילה ‪ -‬במקום‪ .‬בעיצומה של המלחמה‪ ,‬לא ניתן היה‪ ,‬לשנות את רוע הגזירה‪,‬‬ ‫שכידוע היה מתנהג לקצר יותר משאר האחים הקדושים ‪ -‬היה בטל בקושי רב הצליחו יהודי העיר להשיג רשיון להעביר את הקברים מבית‬ ‫(בית ישראל חזון נחום עז‪ ):‬העלמין הישן לבית העלמין החדש וכך ניצל קברו של רבינו‪.‬רבינו‪,‬‬ ‫במציאות מפחד השי״ת]‪.‬‬ ‫נטמן מחדש בכניסה לבית העלמין החדש ביאס‪ ,‬וגם על קברו זה‬ ‫הוקם "אוהל"‪ .‬המקום ממשיך לשמש מוקד משיכה למתפללים רבים‬ ‫שחוקו כמידה מדוקדקת כלפי יראתו‬ ‫הרה״ק משטפנשט היה דרכו תמיד באמירת גוזמאות‪ ,‬וכשהיה מסיים עד היום הזה‪ ,‬כשאלו מגיעים יהודים מכל רחבי תבל‪ ,‬כדי להיפקד‬ ‫לומר הגוזמאות היה מחייך‪ .‬והיה בשחוקו זה דבר פלא‪ ,‬בניגוד לטבע בזכותו בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת ‪ -‬אציוציוו [עמ' ‪]4‬‬