פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ויצא (2026-11-16)

כסלו התשפ"ז בס"ד
מפטיר ַויִּבְ ַרח ַי ֲעקֹב (הושע יב יג) א
לּואים (הושע יא ז) סוְ עַ ִּמי ְת ִּ
פרשת ַויֵּצֵּ א
עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל
ּבֹואי כַ לָּ ה .חלום נבואה.
ּבֹואי כַ לָּה ִּ
בפרשת וַ יֵּצֵּ א 148פסוקים = ִּ
ַויֵּצֵּ א ַיעֲקֹ ב ִמ ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע ַו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה( .כח י)
ַיעֲקֹ ב אותיות יבקע – לרמוז שהאוחז במידת ענוה בחינת יעקב יש בכוחו לבקוע רקיעים בתפילתו ,וביום שבת קודש שנשלם השם יעקב כידוע ז' פעמים
הוי-ה בגימטריא יעקב – נמתקים בו כל הגבורות בחסדים ורחמים .וז"ש ַויֵּצֵּ א ַיעֲקֹ ב ִמ ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע ,בשבת קודש שנקרא ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע ,השם יעקב משיג
שלימות ואז מסוגל לבקוע רקיעים ולבטל הדיניםַ ,ו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה החרון אף חלף הלך לו( .אהבת שלום)
וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש וַיִ קַ ח מֵּ אַ ְּבנֵּי הַ מָׁ קֹום ַויָׁשֶ ם ְּמ ַראֲ שֹ תָׁ יו וַיִ ְּשכַב בַ מָׁ קֹום הַ הּוא( .כח יא) פרש"י -הּוא הַ ר הַ ִ
ּמֹוריָּה.
שאלה – מה הטעם שאצל אברהם כתיב (בראשית כב) ַוי ְַּרא אֶ ת הַ מָׁ קֹום מֵּ ָׁרחֹ ק וכן ַויָׁבֹ אּו אֶ ל הַ מָׁ קֹום .ולא כתיב וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום.
תשובה – לפי שהוא רחוק ממנו שמקומו בחסד לכך נאמר ַוי ְַּרא אֶ ת הַ מָׁ קֹום מֵּ ָׁרחֹ ק ,ואע"פ שנאמר ַויָׁבֹאּו אֶ ל הַ מָׁ קֹום לא לן שם ולא נאמר בו פגיעה.
אבל יעקב שהוא מריה דאתרא נאמר בו פגיעה כאדם שהוא פוגע בחבירו ולזה נאמר וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש וגו'.
ַיעֲקֹ ב עם ארבע אותיותיו בגימטריא מקום (( )186שפתי כהן)
עֹוררּותֵ נּו מלמטה ,כך הוא רץ נגדנו לעזור אותנו. וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם – זהו סוד וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום שהוא הקב"ה ,כי כשם שאנו רצים נגדו בְּ הִ ְּת ְּ
ֻסלָׁם מֻצָׁ ב אַ ְּרצָׁ ה וְּ ר ֹאשֹו מַ גִ יעַ הַ שָׁ מָׁ יְּ מָׁ ה (כח יב) – רומז כי אף שהאדם הולך אחר אַ ְּרצִ יִית חָּ ְּמ ִריּות ,דהיינו אכילה ושתיה ,יהיה ר ֹאשֹו דהיינו מחשבתו
בשמים ,שכוונתו תהיה לשם שמים( .אוצרות השל"ה)
ּושפַל רּוחַ ' (ישעיה נז)ַ .רב הּונָּא וְּ ַרב חִ ְּסדָּ א ,חַ ד וְּ ִהנֵּה יְּ -הֹ וָׁה נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו (כח יג) ר"ת עניו .רמז כי העניו מרכבה לשכינה ,כמו שאמרו (סוטה ה' ).וְּ אֶ ת דַ כָׁא ְּ
ּומ ְּסתַ בְּ ָּרא כְּ מַ אן ְּדאָּ מַ ר אֲ נִי אֶ ת דַ כָּא ,שֶ ה ֲֵרי הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא אָּ מַ רִ :א ִתי דַ כָּא אני מגביהו עד ששוכן אצלי ,וְּ חַ ד אָּ מַ ר :אֲ נִי אֶ ת דַ כָּא אני מרכין שכינתי אצלוִ .
הִ נִיחַ כׇּל הָּ ִרים ּוגְּ בָּ עֹות ,וְּ הִ ְּש ָּרה ְּשכִ ינָּתֹו עַ ל הַ ר ִסינַי וְּ ל ֹא גָּבַ ּה הַ ר ִסינַי לְּ מַ עְּ ָּלה .והעניו מאריך ימים כמ"ש (סנהדרין יד ).לְּ עֹולָּם ֱהוֵה קָּ בֵ ל וְּ קַ יָּים כלומר ,ככל
שאתה צנוע יותר ואינך ידוע תאריך ימים .ורמוז בס"ת הנזכרים בגימטריא חי .ורש"י פירש נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו – לְּ שָּ ְּמרֹו .כתב ה'זרע ברך' דהלומד מקרא מלאך
שומרו והלומד תורה שבעל פה ה' שומרו .ואם כן הכא דכתיב וְּ ִהנֵּה יְּ -הֹ וָׁה נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו לְּ שָּ ְּמרֹו מוכרח דהיה לומד תורה שבעל פה דה' שומרו .ואפשר דזה
טענת רז"ל שאמרו (ב"ר ס"ט) וַיִ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְּשנָׁתֹו ַרבִ י יֹוחָּ נָּן אָּ מַ ר ִמ ִמ ְּשנָׁתֹו .דעסק בתורה שבעל פה( .פני דוד)
ּושמָׁ ַרנִ י בַ דֶ ֶרְך הַ זֶה אֲשֶ ר אָׁ נֹ כִ י הֹולְֵּך וְּ נָׁתַ ן לִ י לֶחֶ ם לֶאכֹ ל ּובֶ ֶגד לִ לְּ בֹ ש (כח כ) ִאם אינו תנאי אבל הוא מן הנדר. ֹלהים עִ מָׁ ִדי ְּ ִאם יִ ְּהיֶה אִ -
רמז למלאך הממונה על לְּ ָּויָּה (לשמירה) שהוא יוה"ך סופי תיבות של (תהלים צא) כִ י מַ לְּ אָּ כָּיו יְּצַ ֶּוה ָּלְך שמספרו בגימטריא ִאם( .רבינו אפרים)
ַש ֶרנּו ָׁלְך( .כח כב) ֹלהים וְּ כֹ ל אֲשֶ ר ִתתֶ ן לִ י עַשֵּ ר אֲ ע ְּ וְּ הָׁ אֶ בֶ ן הַ ז ֹאת אֲשֶ ר שַ ְּמ ִתי מַ צֵּ בָׁ ה יִ ְּהיֶה בֵּ ית אִ -
ֲעַש ֶרנּו.
שאלה – מה הטעם שנקט בכפל לשון עַשֵּ ר א ְּ
עַש ֶרנּו לאחר זמן .שהפריש את לוי עשירי לבנים כשתמנה למפרע את השבטים( .הרוקח) שכן מצינו בי"ב שבטים שהיו לו אֶ פְּ ַריִם תשובה – עַשֵּ ר עתה אֲ ְּ
ּומנַשֶ ה שכתוב בהן כִ ְּראּובֵּ ן וְּ ִש ְּמעֹון יִ ְּהיּו לִ י הרי י"ד ,הוצא מהם ד' בכורות לד' אמהות שהרי הבכור קודש ואין קודש מוציא מידי קודש נשארו עשרה ְּ
והעשירי הוא שבט לוי שהבדילו הש"י לשרתו ולברך בשמו והוא שזכתה לו התורה המעשר( .רבינו בחיי) ובמדרש -והא לא דמיא עשורא קמא לעשורא
ֲעַש ֶרנּו בגימטריא 'כמו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש' 1198עם ַש ֶרנּו לְָׁך לבתרא כקדמא .שני עישורין במשמע( .ילקו"ש ,כתובות נ ).עַשֵּ ר א ְּ בתרא ? אֲ ע ְּ
הכולל( .הרוקח) א"נ כי במעשה ה מעשר יש בו שני בחינות האחד למצוא בו רצון ה' שהוא צוה על המעשר ובחינה השנית להנאת עצמו שיתעשר עשר
ּובחָׁ נּונִ י נָׁא בָׁ ז ֹאת וגו' ולכך אמר יעקב שאין רצוני בשביל בחינה השנית להשיג עושר רק כוונתי בשביל שתתעשר ובזה שרי לנסות ה' כמו שדרשו חז"ל ְּ
ַש ֶרנּו לְָׁך דייקא להנאתך ולרצונך ולא להנאתי ולטובתי ח"ו( .תפארת יהונתן) לשם שמים לעשות רצונך וזה שאמר עַשֵּ ר אֲ ע ְּ
ַש ֶרנּו ָׁלְך וַיִּשָּ א ַיעֲקֹ ב ר"ת לוי( .שפתי כהן) הקדש לא יחול על דבר שלא בא לעולם ,נדר בעת צרה יחול אפילו על דבר שלא בא לעולם( .ר אפרים) עַ שֵ ר אֲ ע ְּ
שאלה – מה הטעם שצריך להפריש תחלה אחד מעשרה ויכפול עוד ואינו מפריש מתחלה חומש.
תשובה – הטע ם לרמוז לו שאל יבקש שכר מצות הצדקה בעולם הזה שנבראת באות ה־ה שמספרה חמשה אלא יניח השכר לעולם הבא שנבראת ביו־ד
שמספרה עשרה( .בן יהוידע שם) דכתיב (בראשית ב) אֵּ לֶה תֹולְּ דֹות הַ שָׁ מַ יִ ם וְּ הָׁ אָׁ ֶרץ ְּב ִהבָׁ ְּראָׁ ם פרש"י -בְּ הֵ "א בְּ ָּראָּ ם ,שֶ ֶנאֱמַ ר (ישעיה כו) כִ י ְּב ָׁיּ-ה יְּ -הֹ וָׁה צּור
אֹותיֹות הַ לָּלּו שֶ ל הַ שֵ ם יָּצַ ר ְּשנֵי עֹול ִָּמים .וְּ לִ ּמֶ דְּ ָך שֶ הָּ עֹולָּם הַ זֶה נִ בְּ ָּרא בְּ הֵ "א והעולם הבא ִנבְּ ָּרא בְּ יֹו״ד( .מנחות כט): עֹול ִָׁמים .בִ ְּשתֵ י ִ
ַשקְּ אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן א ֲִחי ִאמֹו(.כט י) אֲחי ִאמֹו וַיִ גַש ַיעֲקֹ ב ַו ָׁיגֶל אֶ ת הָׁ אֶ בֶ ן מֵּ עַל פִ י הַ ְּבאֵּ ר ַוי ְּ אֲחי ִאמֹו וְּ אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן ִ וַיְּ ִהי כַאֲ שֶ ר ָׁראָׁ ה ַיעֲקֹ ב אֶ ת ָׁרחֵּ ל בַ ת לָׁבָׁ ן ִ
אֲחי ִאמֹו והוא מיותר לכאורה. שאלה – מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים ִ
אֲחי ִאמֹו ומצוה לקרב את תשובה – לפי שיעקב אבינו לא חש כלל לרועים כי הם עובדי ע"ז וכתיב ל ֹא ְּתחָׁ נֵּם ורק ללבן רצה לעשות טובה כי הוא ִ
אֲחי ִאמֹו רצה לעזור ,והנה בתחלה גל את האבן מפני ב' סיבות :א' מפני רחל בת אחי אמו שלא תצטרך להמתין ,ב' לעשות קרוביו וגם לרחל שהיא בַ ת ִ
טובה לצאן לבן שלא יצטרכו להמתין ,אבל אחר שגל את האבן שהיו מערין המים לשוקת גדולה ומשם היו כל הצאן שותים בעצמם ולכן לרחל אין שום
נפק"מ בזה עתה כי בין כך היא צריכה להמתין עד שישתו כולם ושם במרעה צריכה להמתין עד שיאכלו ,אבל לצאן לבן היה בזה טובה שהשקה אותם
אֲחי ִאמֹו( .טעמא דקרא) אֲחי ִאמֹו כי כל זה עשה משום שהיה ִ בעצמו במהרה ויוכלו ללכת לרעות ולאכול במהרה ולכן כתיב כאן אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן ִ
א"נ לומר שכל מעשיו היו לצד היותו אחי אמו ולכבוד אמו .או לצד החשד שיראוהו עושה חסד עם רחל והוא איש נכרי לזה היה מוציא מפיו טעם הדבר,
אֲחי ִאמֹו ,ובעת ההשקאה גם כן שבזה הסיר מעליו חשד דבר ,ובעת שנשק לא אמר כי כבר אמר, אֲחי ִאמֹו ,הצאן של לָׁבָׁ ן ִ בראותו רחל אמר בַ ת לָׁבָׁ ן ִ
ועוד בכיו יגיד עליו כי אחים היו( .אוה"ח)
ַויֶאהַ ב ַיעֲקֹ ב אֶ ת ָׁרחֵּ ל וַי ֹאמֶ ר אֶ עבׇ ְּדָך שֶ בַ ע שָׁ נִ ים ְּב ָׁרחֵּ ל ִב ְּתָך הַ קְּ טַ נָׁה( .כט יח) מַ לֵּא ְּשבֻעַ ז ֹאת וְּ נִ ְּתנָׁה לְּ ָך גַם אֶ ת ז ֹאת בַ עֲבֹ דָׁ ה אֲשֶ ר תַ ֲעבֹ ד עִ מָׁ ִדי עֹוד שֶ בַ ע
שָׁ נִ ים אֲחֵּ רֹות( .כט כז)
חידה בפרשה – האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים.
תשובה – יעקב אמר אֶ עבׇ ְּדָך שֶ בַ ע שָׁ נִ ים ולא אמר שבוע משום שהיתה כוונתו משעה זו עד ראש השנה ולא מעת לעת ומשום הכי נמי כתיב וַיִ ְּהיּו
ְּבעֵּינָׁיו כְּ י ִָׁמים אֲחָׁ ִדים שלא היו שבע שנים שלמות .כשאמר לבן ליעקב מַ לֵּא ְּשבֻעַ ז ֹאת אמר לו שלא מלאו ימיו של עבודה ,שאין כוונתו בשבע שנים עד
ראש השנה אלא שבע שנים שלמות מעת לעת והוא ְּשבֻעַ .דדוקא מעת לעת הוי שיעור שבוע אם כן מַ לֵּא ְּש ֻב ַע ז ֹאת ואח"כ תהיה ההתחייבות בשלמות.
מאחר שלאה כבר נישאת והשבע שנים נתמלאו אז וְּ נִ ְּתנָׁה לְּ ָך גַם אֶ ת ז ֹאת .אמנם חשב שבוע הראשונה עבור לאה כיון שלא התנו מאומה עבורה חשב
הרי רוצה ליתן עבורה ז' שנים עבור אישה על כרחך יהיה שבוע זה עבור לאה שבעל כרחו מוכרח לישאנה כדי שיוכל לקחת את רחל( .העמק דבר)
1
וַתַ הַ ר עֹוד וַתֵּ לֶד בֵּ ן וַת ֹאמֶ ר הַ פַעַ ם אֹודֶ ה אֶ ת יְּ -הֹ וָׁה עַל כֵּ ן קָׁ ְּראָׁ ה ְּשמֹו יְּ הּודָׁ ה וַתַ עֲמֹ ד ִמ ֶלדֶ ת( .כט לה)
שאלה – מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד עתה.
קֹרח מלוי ,אבל כשילדה את יהודה ראתה תשובה – לפי שראתה בג' לידות ראשונות שלושה רשעים יוצאים מהם .דָּ תָּ ן ַואֲבִ ָּירם מראובן ,ז ְִּמ ִרי משמעוןַ ,
שיודה על מעשה תמר .ועוד לכן המתינה בהודאת ראובן עד לידת יהודה ואז הודית גם על ראובן ,מכיון שראתה שראובן לא יודה ברבים על מעשה
בלהה וזה שאמר משה וְּ ז ֹאת לִ יהּודָׁ ה שראה ראובן את יהודה ,שעמד יהודה והודה על מעשה תמר -אף הוא הודה על מעשיו .וזה דקדוק הלשון הַ פַ עַם
אֹודֶ ה כלומר עתה אודה על שהיה לו כבר להודות ,דעתה מסוגל ביותר( .פענח רזא)
ישי ו ִַתקְּ ָׁרא ְּשמֹו יִ שָׁ שכָׁר( .ל יח) ֹלהים ְּשכָׁ ִרי אֲשֶ ר נָׁתַ ִתי ִשפְּ חָׁ ִתי לְּ ִא ִ וַת ֹאמֶ ר לֵּאָׁ ה נָׁתַ ן אִ -
שאלה – מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִ שָׁ שכָׁ ר בעוד שהוגים רק אחת.
כַר ִתיָך (ל טז) שהוא לשון גנאי ,ולכן אינה נקראית .א"נ משום הכי אינה נקראת תשובה – אחת בשביל משמעות דנָּתַ ן אֱ ֹ-להִ ים ְּשכ ִָּרי ,ואחת כנגד שָׁ כֹ ר ְּש ְּ
ּובנֵּי יִ שָׁ שכָׁ ר תֹולָׁע ּו ֻפוָׁה וְּ יֹוב וְּ ִש ְּמרֹ ן ,אמר יששכר אין יֹוב שם הגון אוסיף לו אות אחת משמי וְּ יִ קָּ ֵרא ְּשמֹו לפי שנתנה ליוב בנו ,כדכתיב (מו יג) ְּ
יֹורדֵ י ִמצְּ ַריִ ם( .דעת זקנים) א"נ בעבור התחברות שני שיני"ן חסרו יָׁשּוב והיינו דכתיב (במדבר כו כד) לְּ יָׁשּוב ִמ ְּשפַחַ ת הַ יָׁשֻ ִבי פרש"י הּוא יֹוב הָּ אָּ מּור בְּ ְּ
האחד מהמבטא .דהיינו שמו מורכב משתי מילים יֵּש שָׁ כָׁר וכאשר שתי אותיות שי"ן נפגשות ברצף בחיבור המילים ,אחת מהן נשמטת מההגייה( .אבן
עזרא) .א"נ באמת תלתה בקריאת שם זה שני הטעמים ,שכר הדודאים ושכר השפחה ,ולרמז את זה קראתהו יִ שָׁ שכָׁר בשני שיני"ן ,לרמז על שני ענייני
שכר ,אך מפני כי הטעם משכר הדודאים אינו מכובד ,לכן קורין אנו אותו בשי"ן אחד ,ולמדין אנו בזה אל דרך התורה שהשמיטה הטעם משכירת
הדודאים( .תורה תמימה)
יִ שָׁ שכָׁר בגימטריא רחל מסרה ללאה סימנין 830( .עם הכולל)( .רבינו אפרים) ואפשר דכלפי לאה שאמרה שהוא שכר שנתנה זלפה או דודאים ,הזמין
הקב"ה בפיה שם יִ שָׁ שכָׁר שהוא גימטריא רחל מסרה ללאה סימנין שרחל יש לה את כל הזכות הזה .ואמרו רז"ל (איכה רבה) בשעה שבקש הקב"ה
להחריב את בית המקדש באו האבות והאמהות ורחל אמנו הועילה בטענתה שהיא בשר ודם ולא נתקנאה בלאה ,אמר לה הקב"ה בשבילך רחל אני
מחזיר את ישראל למקומן הדא הוא דכתיב (ירמיה לא) כֹ ה אָׁ מַ ר יְּ -הֹ וָׁה ִמנְּ עִ י קֹולְֵּך ִמבֶ כִ י וְּ עֵּינַיִ ְך ִמ ִד ְּמעָׁ ה כִ י יֵּש שָׁ כָׁ ר לִ פְּ ֻע ָׁלתֵּ ְך נְּ אֻ ם יְּ -הֹ וָׁה וְּ שָׁ בּו מֵּ אֶ ֶרץ
אֹויֵּב .רמז לה הקב"ה דטענתה מתקף תקיפא שטענתה חזקה וזהו כִ י יֵּש שָׁ כָׁר לִ פְּ ֻעלָׁתֵּ ְך ותיבות יֵּש שָׁ כָׁר גימטריא רחל מסרה ללאה סימנין כלומר דבר
עלָׁתֵּ ְך( .נחל קדומים) גדול אשר עשית ויֵּש שָׁ כָׁר לִ פְּ ֻ
וַיִ קַ ח לֹו ַיעֲקֹ ב מַ קַ ל לִ ְּבנֶה לַח וְּ לּוז וְּ עַ ְּרמֹון( .ל לז) מַ קַ ל ס"ת אברהם יצחק ישראל .לִ ְּבנֶה קרי ביה לְּ בָׁ נָׁה שהוא ירח הרומז לספירת המלכות .גם לְּ בָׁ נָׁה
בגימטריא אֲ נִ י יְּ -הוָׁה ( )87יחוד קבה"ו .רמז שבטח בזכות אבות אברהם ויצחק ושהוא עתיד להיקרא ישראל ובטח בה' שאמר לו אֲ ִנִ֣י יְּ -ה ָ֗ ָׁוה שיצליהו
ֵּשו 459עם הכולל וכיון ליחד קבה"ו( .חומת אנך) ובזה ינצל מלבן ועשיו .וכן לַח וְּ לּוז וְּ עַ ְּרמֹון בגימטריא ל ָׁ ִָׁ֣בן ע ָׁ ָֽׂ
וְּ עַ תָׁ ה הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ כִ י נִ כְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה לְּ בֵּ ית אָׁ ִביָך לָׁמָׁ ה ָׁגנ ְַּבתָׁ אֶ ת אֹלהָׁ י( .לא ל)
כַר ִתיָך בְּ דּודָּ אֵ י בְּ נִי.
שאלה – מה הטעם שנקט בכפל לשון הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ וכן נִ כְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה .וכן (ל טז) כִ י שָׁ כֹ ר ְּש ְּ
תשובה – אמר הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ לומר שמיום שאמר לו (ל כו) ְּתנָׁה אֶ ת נָׁשַ י וְּ אֶ ת יְּ לָׁדַ י אֲ שֶ ר עָׁבַ ְּד ִתי אֹ ְּתָך בָׁ הֵּ ן וְּ אֵּ לֵּכָׁ ה ,מאותו יום נתן בלבו להלוך ועתה הלך.
זהו הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ ( .שפתי כהן) ב' הליכות הלכת ביום והלכת בלילה ,נִכְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה אתה מצופה מכסף מבית ומחוץ וזה אתה רוצה להוליך לבית אביך.
(רבינו אפרים) וכן לרמוז כי נכסף לאביו ונכסף לארץ הקדושה כלשון (תהלים פד) נִ כְּ ְּספָׁ ה וְּ גַם כָׁלְּ תָׁ ה נַפְּ ִשי לְּ חַ ְּצרֹות יְּ -הֹ וָׁה( .רבינו בחיי) שָׁ כֹ ר ְּשכַ ְּר ִתיָך רמז
שהיתה עתידה לילד את יששכר שעוסק בתורה ומקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא( .רבינו אפרים) א"נ נתתי שכר לזולת בעדך .עוד נתכוונה ששכרה ב'
דברים לינה וזיקה( .אוה"ח) א"נ בשכר שלא בטחתי על דודאים רק על ה' יהיה שכרי שאוליד( .מלבי"ם)
עִ ם אֲשֶ ר ִת ְּמצָׁ א אֶ ת אֹלהֶ יָך ל ֹא יִ ְּחיֶה ֶנגֶד אַ חֵ ינּו הַ כֶר לְּ ָך מָּ ה עִ ּמָּ ִדי וְּ קַ ח לְָּך וְּ ל ֹא ָּידַ ע ַיעֲקֹ ב כִ י ָּרחֵ ל גְּ נָּבָּ תַ ם( .לא לב) פרש"י ּ -ומֵ אֹותָּ ּה קְּ ָּללָּה מֵ תָּ ה ָּרחֵ ל בַ דֶ ֶרְך.
שאלה – אמרו רז"ל (מכות יא ).קִ לְּ לַת חָּ כָּם – אֲ פִ ילּו בְּ חִ נָּם הִ יא בָּ אָּ ה .איך היו מקללים על תנאי בימי התנאים והאמוראים כמו שמצינו גבי רב ענן (כתובות
סטֲ ).ה ָּוה יָּתֵ יב היה יושב ַרב שֵ שֶ ת קַ ּמֵ יּה לפניו לפני רב הונא ,אֲ מַ ר לֵיּה :לו לרב ששת זִיל אֵ ימָּ א לֵיּה לך אמור לרב ענןּ :ובְּ שַ ְּמתָּ א יְּהֵ א מַ אן ְּדלָּא אָּ מַ ר לֵיּה
ובנידוי יהיה מי שלא יאמר לו :״עָּ נָּן ָּענָּן! ִמ ְּּמקַ ְּרקְּ עֵי אֹו ִמ ִּמטַ לְּ ְּטלִ י?״ האם להגבות לה מקרקעות או מטלטלים .וכיוצא בזה הרבה בתלמוד.
תשובה – דווקא אם אין בידו לקיים התנאי ,כגון הכא שלא היה ביד לבן למצוא את התרפים אז באה הקללה אפ' על תנאי אבל היכא שבידו לקיים לא.
(פענח רזא)
ּובאֹ הֶ ל ְּשתֵּ י הָׁ אֲ מָׁ הֹ ת וְּ ל ֹא מָׁ צָׁ א ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ַו ָׁיב ֹא ְּבאֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל( .לא לג) פרש"י ְּ -באֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב הּוא אֹ הֶ ל ָּרחֵ ל (ב"ר עד,ט)
ּובאֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ְּ
ַו ָׁיב ֹא לָׁבָׁ ן ְּבאֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב ְּ
שֶ הָּ יָּה ַיעֲקֹ ב תָּ ִדיר אֶ צְּ לָּּה.
שאלה – מה הטעם שבהתחלה נקרא אֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב ואחרי זה מכנהו אֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל .ועוד יש לברר איך היה סדר האוהלים ולפי איזה סדר חיפש לבן.
תשובה – ארבעת האוהלים היו כמין ריבוע ,וכל אוהל היה פתוח לשפחתה כדי שתוכל לסייע לה .לבן התחיל לחפש את התרפים באוהל יעקב דהיינו
אוהל רחל כמו שפירש"י ,שחשד בה שהחביאה לו ,ומשם המשיך לאוהל הסמוך – אוהל לאה ,שהיא הגדולה ,אח"כ ירד לאוהל שפחתה וממנה לאוהל
השפחה הסמוכה ,היינו לאוהל בלהה שפחת רחל .בעודו באוהל שפחת רחל עלה בדעתו אולי מבריחים ממנו את התרפים ,וכשנכנס לאוהל אחד מיד
מבריחים אותו לשני ,לכן הערים ב חכמה וחזר לאחוריו דרך אוהל לאה ומשם פנה לאוהל רחל לנסות לתפוס את התרפים .וכך ביאורוַ :ו ָׁיב ֹא לָׁבָׁ ן ְּבאֹ הֶ ל
ּובאֹ הֶ ל ְּשתֵּ י הָׁ אֲ מָׁ הֹ ת ,ומכיון שלא מצא הערים ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה שחזר לאחוריו כדי לבוא לאֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל. ַיעֲקֹ ב לשם הגיע ראשון ,ומשם ְּבאֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ְּ
(שבענו מטובך) והאבן עזרא כתב – בהתחלה בא באוהל יעקב ,ואחר כך באוהל לאה ,ואחר כך באוהל רחל ,ואחר כך באוהל שתי האמהות .והטעם,
שביקש באוהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האמהות ,ולא מצא ,כי לא היה שם כלום; ובעת צאתו מאוהל לאה ,ובא באוהל רחל שהיו התרפים שם,
כבר לקחתם רחל ושמה בכר הגמל .כתב רבינו בחיי -ייתכן לומר כי אוהל לאה היה גדול מכולן עד שהיה אוהל שתי האמהות בתוכו ומשיצא מאוהל
שתי האמהות עדיין היה עומד באוהל לאה ולכך הוצרך לומר ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה .המלבי"ם כתב -לבן חפש ג"כ אולי ימצא גנבה אחרת ,ולכן כתב סתם
וְּ ל ֹא מָׁ צָׁ א ,ומשמע שמאוהל יעקב היה יוצא לאוהל לאה ומשם לאוהל ב' האמהות ,ומשם הוצרך לחזור דרך אוהל לאה והיה יוצא לאוהל רחל שהיה לו
פתח בפני עצמו .ולפי זה חיפש באוהל לאה וב' האמהות שתי פעמים גנבה אחרת ואח"כ את התרפים.
ֹלהים( .לב א-ב) ַיִ
ַוי ְַּשכֵּ ם לָׁבָׁ ן בַ בֹ קֶ ר וַיְּ נַשֵּ ק לְּ בָׁ נָׁיו וְּ לִ ְּבנֹותָׁ יו וַיְּ בָׁ ֶרְך אֶ ְּתהֶ ם ַו ֵּילְֶך ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו .וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ו פְּ גְּ עּו בֹו מַ לְּ אֲכֵּי אִ -
שאלה – מאחר וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ודאי ש ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו .ועוד ַו ֵּילְֶך ַויָׁשׇ ב למה לי.
תשובה – פירוש כי מי שיש לו איש קדוש כיעקב בתוך ביתו הלא ראוי להתבשם ממעשיו וחכמתו ולקיים בו (משלי יג) הֹולְֵּך אֶ ת חֲכָׁ ִמים י ְֶּחכָׁ ם ולא כן
היה וכאשר הלך יעקב שב לבן למקומו הראשון היינו מצבו הרע בדעות ובמידות רמאי ואוהב ממון וְּ ַיעֲקֹב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו שהצדיק ות"ח האמיתי הוא הולך
ממקום הראשון למעלות גדולות וכמו שאמרו (ברכות סד ).תַ לְּ ִמידֵ י ֲחכ ִָּמים אֵ ין לָּהֶ ם ְּמנּוחָּ ה ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ זֶה וְּ ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ בָּ א שמתוספים מעלה ומעלה מיום
ֹלהים( .משך חכמה) ליום ומיד וַיִ פְּ גְּ עּו בֹו מַ לְּ אֲכֵּי אִ -
ובמדרש – ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו .חזר לדוויו לצערו ,מלמד שנכנסו ליסטין בתוך ביתו והיו מקרקרין בו כל הלילה( .ילקו"ש)
ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו משום שהיה לבן רחוק מעירו והיה צריך ללכת הרבה כדי לשוב למקומו ,לכך הוסיף תיבת ַו ֵּילְֶך ללמדנו שהלך הליכה מרובה( .הכתב והקבלה)
וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ללמדנו שרק לאחר שנפרד יעקב מלבן ונסתלקו מיעקב טרדות הפרנסה שהיו בבית לבן ותביעותיו וערעוריו של לבן ,רק אז זכה
ֹלהים במראה הסולם( .אברבנאל) שנראו אליו המלאכים ,ובזה שב למעלתו שהיה בה קודם ששהה אצל לבן שזכה בדרכו מחרן לראות מַ לְּ אֲכֵּי אִ -
הטעם ששכר מצות בהאי עלמא ליכא משום דאין שכירות משתלמת אלא לבסוף ,והאדם בכל חייו עודנו שכיר ואחר שימות נשלם זמנו שנעשה חפשי
מן המצות אז נוטל שכרו .וזה דו וקא במצות אבל שכר תורה ישנו גם בעולם הזה ,כי מן המצות נעשה חפשי אחר מיתה ונשלמה פעולתו אבל מעסק
התורה אינו חפשי ,שגם אחר מותו הנפש תעסוק בתורה למעלה ,וכמ"ש בגמרא תַ לְּ ִמידֵ י ֲחכ ִָּמים אֵ ין לָּהֶ ם ְּמנּוחָּ ה ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ ֶזה וְּ ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ בָּ א .אם
כן כיון שאין לפעולה זאת סוף יש לו קבלת שכר על תורה גם בעולם הזה( .בן יהוידע – ברכות סד).
שאלה – הרי עוה"ב שזוכין לו התלמידי חכמים הוא כולו מנוחה כמ"ש (משנה תמיד ז) ִמזְּמֹור ִשיר ֶלע ִָּתיד לָּבֹוא לְּ יֹום שֶ כֻּלֹו שַ בָּ ת ְּמנּוחָּ ה ,לְּ חַ יֵי הָּ עֹול ִָּמים.
ֹלהים בַ יֹום הַ ְּש ִביעִ י פרש"י מַ ה הָּ יָּה הָּ עֹולָּם חָּ סֵ ר? ְּמנּוחָּ ה .בָּ את שַ בָּ ת בָּ את ְּמנּוחָּ ה ,כָּלְּ תָּ ה וְּ נִגְּ ְּמ ָּרה הַ ְּּמלָּאכָּה .דהמנוחה תשובה – כתיב (בראשית ב) וַיְּ כַל אִ -
היא כילוי וסילוק מלאכה ופעולה .וקאמר הכא בת"ח שהוא פעולת השכל ועיון בעוה"ז ובעוה"ב דאין לו מנוחה וכילוי מזאת הפעולה של עיון השכלי
אלא שתמיד פועל בה והיא בעצמה פעולת המנוחה דלעוה"ב שהצדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה בעיון השכלי( .חידושי אגדות שם)
שבעים פנים לתורה ,לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת
התשובות אינם להלכה למעשה ,הערות והארות יתקבלו בברכה
לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל
לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ramnadlan018@gmail.com
2
