gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כסלו התשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר ַויִּבְ ַרח ַי ֲעקֹב (הושע יב יג) א‬ ‫לּואים (הושע יא ז) ס‬‫וְ עַ ִּמי ְת ִּ‬ ‫פרשת ַויֵּצֵּ א‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫ּבֹואי כַ לָּ ה‪ .‬חלום נבואה‪.‬‬ ‫ּבֹואי כַ לָּה ִּ‬ ‫בפרשת וַ יֵּצֵּ א ‪ 148‬פסוקים = ִּ‬ ‫ַויֵּצֵּ א ַיעֲקֹ ב ִמ ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע ַו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה‪( .‬כח י)‬ ‫ַיעֲקֹ ב אותיות יבקע – לרמוז שהאוחז במידת ענוה בחינת יעקב יש בכוחו לבקוע רקיעים בתפילתו‪ ,‬וביום שבת קודש שנשלם השם יעקב כידוע ז' פעמים‬ ‫הוי‪-‬ה בגימטריא יעקב – נמתקים בו כל הגבורות בחסדים ורחמים‪ .‬וז"ש ַויֵּצֵּ א ַיעֲקֹ ב ִמ ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע‪ ,‬בשבת קודש שנקרא ְּבאֵּ ר שָׁ בַ ע‪ ,‬השם יעקב משיג‬ ‫שלימות ואז מסוגל לבקוע רקיעים ולבטל הדינים‪ַ ,‬ו ֵּילְֶך חָׁ ָׁרנָׁה החרון אף חלף הלך לו‪( .‬אהבת שלום)‬ ‫וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש וַיִ קַ ח מֵּ אַ ְּבנֵּי הַ מָׁ קֹום ַויָׁשֶ ם ְּמ ַראֲ שֹ תָׁ יו וַיִ ְּשכַב בַ מָׁ קֹום הַ הּוא‪( .‬כח יא) פרש"י ‪ -‬הּוא הַ ר הַ ִ‬ ‫ּמֹוריָּה‪.‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שאצל אברהם כתיב (בראשית כב) ַוי ְַּרא אֶ ת הַ מָׁ קֹום מֵּ ָׁרחֹ ק וכן ַויָׁבֹ אּו אֶ ל הַ מָׁ קֹום‪ .‬ולא כתיב וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שהוא רחוק ממנו שמקומו בחסד לכך נאמר ַוי ְַּרא אֶ ת הַ מָׁ קֹום מֵּ ָׁרחֹ ק‪ ,‬ואע"פ שנאמר ַויָׁבֹאּו אֶ ל הַ מָׁ קֹום לא לן שם ולא נאמר בו פגיעה‪.‬‬ ‫אבל יעקב שהוא מריה דאתרא נאמר בו פגיעה כאדם שהוא פוגע בחבירו ולזה נאמר וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם כִ י בָׁ א הַ שֶ מֶ ש וגו'‪.‬‬ ‫ַיעֲקֹ ב עם ארבע אותיותיו בגימטריא מקום (‪( )186‬שפתי כהן)‬ ‫עֹוררּותֵ נּו מלמטה‪ ,‬כך הוא רץ נגדנו לעזור אותנו‪.‬‬ ‫וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום ַו ָׁילֶן שָׁ ם – זהו סוד וַיִ פְּ גַע בַ מָׁ קֹום שהוא הקב"ה‪ ,‬כי כשם שאנו רצים נגדו בְּ הִ ְּת ְּ‬ ‫ֻסלָׁם מֻצָׁ ב אַ ְּרצָׁ ה וְּ ר ֹאשֹו מַ גִ יעַ הַ שָׁ מָׁ יְּ מָׁ ה (כח יב) – רומז כי אף שהאדם הולך אחר אַ ְּרצִ יִית חָּ ְּמ ִריּות‪ ,‬דהיינו אכילה ושתיה‪ ,‬יהיה ר ֹאשֹו דהיינו מחשבתו‬ ‫בשמים‪ ,‬שכוונתו תהיה לשם שמים‪( .‬אוצרות השל"ה)‬ ‫ּושפַל רּוחַ ' (ישעיה נז)‪ַ .‬רב הּונָּא וְּ ַרב חִ ְּסדָּ א‪ ,‬חַ ד‬ ‫וְּ ִהנֵּה יְּ ‪-‬הֹ וָׁה נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו (כח יג) ר"ת עניו‪ .‬רמז כי העניו מרכבה לשכינה‪ ,‬כמו שאמרו (סוטה ה‪' ).‬וְּ אֶ ת דַ כָׁא ְּ‬ ‫ּומ ְּסתַ בְּ ָּרא כְּ מַ אן ְּדאָּ מַ ר אֲ נִי אֶ ת דַ כָּא‪ ,‬שֶ ה ֲֵרי הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא‬ ‫אָּ מַ ר‪ִ :‬א ִתי דַ כָּא אני מגביהו עד ששוכן אצלי‪ ,‬וְּ חַ ד אָּ מַ ר‪ :‬אֲ נִי אֶ ת דַ כָּא אני מרכין שכינתי אצלו‪ִ .‬‬ ‫הִ נִיחַ כׇּל הָּ ִרים ּוגְּ בָּ עֹות‪ ,‬וְּ הִ ְּש ָּרה ְּשכִ ינָּתֹו עַ ל הַ ר ִסינַי וְּ ל ֹא גָּבַ ּה הַ ר ִסינַי לְּ מַ עְּ ָּלה‪ .‬והעניו מאריך ימים כמ"ש (סנהדרין יד‪ ).‬לְּ עֹולָּם ֱהוֵה קָּ בֵ ל וְּ קַ יָּים כלומר‪ ,‬ככל‬ ‫שאתה צנוע יותר ואינך ידוע תאריך ימים‪ .‬ורמוז בס"ת הנזכרים בגימטריא חי‪ .‬ורש"י פירש נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו – לְּ שָּ ְּמרֹו‪ .‬כתב ה'זרע ברך' דהלומד מקרא מלאך‬ ‫שומרו והלומד תורה שבעל פה ה' שומרו‪ .‬ואם כן הכא דכתיב וְּ ִהנֵּה יְּ ‪-‬הֹ וָׁה נִ צָׁ ב עָׁ לָׁיו לְּ שָּ ְּמרֹו מוכרח דהיה לומד תורה שבעל פה דה' שומרו‪ .‬ואפשר דזה‬ ‫טענת רז"ל שאמרו (ב"ר ס"ט) וַיִ יקַ ץ ַיעֲקֹ ב ִמ ְּשנָׁתֹו ַרבִ י יֹוחָּ נָּן אָּ מַ ר ִמ ִמ ְּשנָׁתֹו‪ .‬דעסק בתורה שבעל פה‪( .‬פני דוד)‬ ‫ּושמָׁ ַרנִ י בַ דֶ ֶרְך הַ זֶה אֲשֶ ר אָׁ נֹ כִ י הֹולְֵּך וְּ נָׁתַ ן לִ י לֶחֶ ם לֶאכֹ ל ּובֶ ֶגד לִ לְּ בֹ ש (כח כ) ִאם אינו תנאי אבל הוא מן הנדר‪.‬‬ ‫ֹלהים עִ מָׁ ִדי ְּ‬ ‫ִאם יִ ְּהיֶה א‪ִ -‬‬ ‫רמז למלאך הממונה על לְּ ָּויָּה (לשמירה) שהוא יוה"ך סופי תיבות של (תהלים צא) כִ י מַ לְּ אָּ כָּיו יְּצַ ֶּוה ָּלְך שמספרו בגימטריא ִאם‪( .‬רבינו אפרים)‬ ‫ַש ֶרנּו ָׁלְך‪( .‬כח כב)‬ ‫ֹלהים וְּ כֹ ל אֲשֶ ר ִתתֶ ן לִ י עַשֵּ ר אֲ ע ְּ‬ ‫וְּ הָׁ אֶ בֶ ן הַ ז ֹאת אֲשֶ ר שַ ְּמ ִתי מַ צֵּ בָׁ ה יִ ְּהיֶה בֵּ ית א‪ִ -‬‬ ‫ֲעַש ֶרנּו‪.‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שנקט בכפל לשון עַשֵּ ר א ְּ‬ ‫עַש ֶרנּו לאחר זמן‪ .‬שהפריש את לוי עשירי לבנים כשתמנה למפרע את השבטים‪( .‬הרוקח) שכן מצינו בי"ב שבטים שהיו לו אֶ פְּ ַריִם‬ ‫תשובה – עַשֵּ ר עתה אֲ ְּ‬ ‫ּומנַשֶ ה שכתוב בהן כִ ְּראּובֵּ ן וְּ ִש ְּמעֹון יִ ְּהיּו לִ י הרי י"ד‪ ,‬הוצא מהם ד' בכורות לד' אמהות שהרי הבכור קודש ואין קודש מוציא מידי קודש נשארו עשרה‬ ‫ְּ‬ ‫והעשירי הוא שבט לוי שהבדילו הש"י לשרתו ולברך בשמו והוא שזכתה לו התורה המעשר‪( .‬רבינו בחיי) ובמדרש ‪ -‬והא לא דמיא עשורא קמא לעשורא‬ ‫ֲעַש ֶרנּו בגימטריא 'כמו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש' ‪1198‬עם‬ ‫ַש ֶרנּו לְָׁך לבתרא כקדמא‪ .‬שני עישורין במשמע‪( .‬ילקו"ש‪ ,‬כתובות נ‪ ).‬עַשֵּ ר א ְּ‬ ‫בתרא ? אֲ ע ְּ‬ ‫הכולל‪( .‬הרוקח) א"נ כי במעשה ה מעשר יש בו שני בחינות האחד למצוא בו רצון ה' שהוא צוה על המעשר ובחינה השנית להנאת עצמו שיתעשר עשר‬ ‫ּובחָׁ נּונִ י נָׁא בָׁ ז ֹאת וגו' ולכך אמר יעקב שאין רצוני בשביל בחינה השנית להשיג עושר רק כוונתי‬ ‫בשביל שתתעשר ובזה שרי לנסות ה' כמו שדרשו חז"ל ְּ‬ ‫ַש ֶרנּו לְָׁך דייקא להנאתך ולרצונך ולא להנאתי ולטובתי ח"ו‪( .‬תפארת יהונתן)‬ ‫לשם שמים לעשות רצונך וזה שאמר עַשֵּ ר אֲ ע ְּ‬ ‫ַש ֶרנּו ָׁלְך וַיִּשָּ א ַיעֲקֹ ב ר"ת לוי‪( .‬שפתי כהן) הקדש לא יחול על דבר שלא בא לעולם‪ ,‬נדר בעת צרה יחול אפילו על דבר שלא בא לעולם‪( .‬ר אפרים)‬ ‫עַ שֵ ר אֲ ע ְּ‬ ‫שאלה – מה הטעם שצריך להפריש תחלה אחד מעשרה ויכפול עוד ואינו מפריש מתחלה חומש‪.‬‬ ‫תשובה – הטע ם לרמוז לו שאל יבקש שכר מצות הצדקה בעולם הזה שנבראת באות ה־ה שמספרה חמשה אלא יניח השכר לעולם הבא שנבראת ביו־ד‬ ‫שמספרה עשרה‪( .‬בן יהוידע שם) דכתיב (בראשית ב) אֵּ לֶה תֹולְּ דֹות הַ שָׁ מַ יִ ם וְּ הָׁ אָׁ ֶרץ ְּב ִהבָׁ ְּראָׁ ם פרש"י ‪ -‬בְּ הֵ "א בְּ ָּראָּ ם‪ ,‬שֶ ֶנאֱמַ ר (ישעיה כו) כִ י ְּב ָׁי‪ּ-‬ה יְּ ‪-‬הֹ וָׁה צּור‬ ‫אֹותיֹות הַ לָּלּו שֶ ל הַ שֵ ם יָּצַ ר ְּשנֵי עֹול ִָּמים‪ .‬וְּ לִ ּמֶ דְּ ָך שֶ הָּ עֹולָּם הַ זֶה נִ בְּ ָּרא בְּ הֵ "א והעולם הבא ִנבְּ ָּרא בְּ יֹו״ד‪( .‬מנחות כט‪):‬‬ ‫עֹול ִָׁמים‪ .‬בִ ְּשתֵ י ִ‬ ‫ַשקְּ אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן א ֲִחי ִאמֹו‪(.‬כט י)‬ ‫אֲחי ִאמֹו וַיִ גַש ַיעֲקֹ ב ַו ָׁיגֶל אֶ ת הָׁ אֶ בֶ ן מֵּ עַל פִ י הַ ְּבאֵּ ר ַוי ְּ‬ ‫אֲחי ִאמֹו וְּ אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן ִ‬ ‫וַיְּ ִהי כַאֲ שֶ ר ָׁראָׁ ה ַיעֲקֹ ב אֶ ת ָׁרחֵּ ל בַ ת לָׁבָׁ ן ִ‬ ‫אֲחי ִאמֹו והוא מיותר לכאורה‪.‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים ִ‬ ‫אֲחי ִאמֹו ומצוה לקרב את‬ ‫תשובה – לפי שיעקב אבינו לא חש כלל לרועים כי הם עובדי ע"ז וכתיב ל ֹא ְּתחָׁ נֵּם ורק ללבן רצה לעשות טובה כי הוא ִ‬ ‫אֲחי ִאמֹו רצה לעזור‪ ,‬והנה בתחלה גל את האבן מפני ב' סיבות‪ :‬א' מפני רחל בת אחי אמו שלא תצטרך להמתין‪ ,‬ב' לעשות‬ ‫קרוביו וגם לרחל שהיא בַ ת ִ‬ ‫טובה לצאן לבן שלא יצטרכו להמתין‪ ,‬אבל אחר שגל את האבן שהיו מערין המים לשוקת גדולה ומשם היו כל הצאן שותים בעצמם ולכן לרחל אין שום‬ ‫נפק"מ בזה עתה כי בין כך היא צריכה להמתין עד שישתו כולם ושם במרעה צריכה להמתין עד שיאכלו‪ ,‬אבל לצאן לבן היה בזה טובה שהשקה אותם‬ ‫אֲחי ִאמֹו‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫אֲחי ִאמֹו כי כל זה עשה משום שהיה ִ‬ ‫בעצמו במהרה ויוכלו ללכת לרעות ולאכול במהרה ולכן כתיב כאן אֶ ת צ ֹאן לָׁבָׁ ן ִ‬ ‫א"נ לומר שכל מעשיו היו לצד היותו אחי אמו ולכבוד אמו‪ .‬או לצד החשד שיראוהו עושה חסד עם רחל והוא איש נכרי לזה היה מוציא מפיו טעם הדבר‪,‬‬ ‫אֲחי ִאמֹו‪ ,‬ובעת ההשקאה גם כן שבזה הסיר מעליו חשד דבר‪ ,‬ובעת שנשק לא אמר כי כבר אמר‪,‬‬ ‫אֲחי ִאמֹו‪ ,‬הצאן של לָׁבָׁ ן ִ‬ ‫בראותו רחל אמר בַ ת לָׁבָׁ ן ִ‬ ‫ועוד בכיו יגיד עליו כי אחים היו‪( .‬אוה"ח)‬ ‫ַויֶאהַ ב ַיעֲקֹ ב אֶ ת ָׁרחֵּ ל וַי ֹאמֶ ר אֶ עבׇ ְּדָך שֶ בַ ע שָׁ נִ ים ְּב ָׁרחֵּ ל ִב ְּתָך הַ קְּ טַ נָׁה‪( .‬כט יח) מַ לֵּא ְּשבֻעַ ז ֹאת וְּ נִ ְּתנָׁה לְּ ָך גַם אֶ ת ז ֹאת בַ עֲבֹ דָׁ ה אֲשֶ ר תַ ֲעבֹ ד עִ מָׁ ִדי עֹוד שֶ בַ ע‬ ‫שָׁ נִ ים אֲחֵּ רֹות‪( .‬כט כז)‬ ‫חידה בפרשה – האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים‪.‬‬ ‫תשובה – יעקב אמר אֶ עבׇ ְּדָך שֶ בַ ע שָׁ נִ ים ולא אמר שבוע משום שהיתה כוונתו משעה זו עד ראש השנה ולא מעת לעת ומשום הכי נמי כתיב וַיִ ְּהיּו‬ ‫ְּבעֵּינָׁיו כְּ י ִָׁמים אֲחָׁ ִדים שלא היו שבע שנים שלמות‪ .‬כשאמר לבן ליעקב מַ לֵּא ְּשבֻעַ ז ֹאת אמר לו שלא מלאו ימיו של עבודה‪ ,‬שאין כוונתו בשבע שנים עד‬ ‫ראש השנה אלא שבע שנים שלמות מעת לעת והוא ְּשבֻעַ ‪ .‬דדוקא מעת לעת הוי שיעור שבוע אם כן מַ לֵּא ְּש ֻב ַע ז ֹאת ואח"כ תהיה ההתחייבות בשלמות‪.‬‬ ‫מאחר שלאה כבר נישאת והשבע שנים נתמלאו אז וְּ נִ ְּתנָׁה לְּ ָך גַם אֶ ת ז ֹאת‪ .‬אמנם חשב שבוע הראשונה עבור לאה כיון שלא התנו מאומה עבורה חשב‬ ‫הרי רוצה ליתן עבורה ז' שנים עבור אישה על כרחך יהיה שבוע זה עבור לאה שבעל כרחו מוכרח לישאנה כדי שיוכל לקחת את רחל‪( .‬העמק דבר)‬ ‫‪1‬‬ ‫וַתַ הַ ר עֹוד וַתֵּ לֶד בֵּ ן וַת ֹאמֶ ר הַ פַעַ ם אֹודֶ ה אֶ ת יְּ ‪-‬הֹ וָׁה עַל כֵּ ן קָׁ ְּראָׁ ה ְּשמֹו יְּ הּודָׁ ה וַתַ עֲמֹ ד ִמ ֶלדֶ ת‪( .‬כט לה)‬ ‫שאלה – מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד עתה‪.‬‬ ‫קֹרח מלוי‪ ,‬אבל כשילדה את יהודה ראתה‬ ‫תשובה – לפי שראתה בג' לידות ראשונות שלושה רשעים יוצאים מהם‪ .‬דָּ תָּ ן ַואֲבִ ָּירם מראובן‪ ,‬ז ְִּמ ִרי משמעון‪ַ ,‬‬ ‫שיודה על מעשה תמר‪ .‬ועוד לכן המתינה בהודאת ראובן עד לידת יהודה ואז הודית גם על ראובן‪ ,‬מכיון שראתה שראובן לא יודה ברבים על מעשה‬ ‫בלהה וזה שאמר משה וְּ ז ֹאת לִ יהּודָׁ ה שראה ראובן את יהודה‪ ,‬שעמד יהודה והודה על מעשה תמר ‪ -‬אף הוא הודה על מעשיו‪ .‬וזה דקדוק הלשון הַ פַ עַם‬ ‫אֹודֶ ה כלומר עתה אודה על שהיה לו כבר להודות‪ ,‬דעתה מסוגל ביותר‪( .‬פענח רזא)‬ ‫ישי ו ִַתקְּ ָׁרא ְּשמֹו יִ שָׁ שכָׁר‪( .‬ל יח)‬ ‫ֹלהים ְּשכָׁ ִרי אֲשֶ ר נָׁתַ ִתי ִשפְּ חָׁ ִתי לְּ ִא ִ‬ ‫וַת ֹאמֶ ר לֵּאָׁ ה נָׁתַ ן א‪ִ -‬‬ ‫שאלה – מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִ שָׁ שכָׁ ר בעוד שהוגים רק אחת‪.‬‬ ‫כַר ִתיָך (ל טז) שהוא לשון גנאי‪ ,‬ולכן אינה נקראית‪ .‬א"נ משום הכי אינה נקראת‬ ‫תשובה – אחת בשביל משמעות דנָּתַ ן אֱ ‪ֹ-‬להִ ים ְּשכ ִָּרי‪ ,‬ואחת כנגד שָׁ כֹ ר ְּש ְּ‬ ‫ּובנֵּי יִ שָׁ שכָׁ ר תֹולָׁע ּו ֻפוָׁה וְּ יֹוב וְּ ִש ְּמרֹ ן‪ ,‬אמר יששכר אין יֹוב שם הגון אוסיף לו אות אחת משמי וְּ יִ קָּ ֵרא ְּשמֹו‬ ‫לפי שנתנה ליוב בנו‪ ,‬כדכתיב (מו יג) ְּ‬ ‫יֹורדֵ י ִמצְּ ַריִ ם‪( .‬דעת זקנים) א"נ בעבור התחברות שני שיני"ן חסרו‬ ‫יָׁשּוב והיינו דכתיב (במדבר כו כד) לְּ יָׁשּוב ִמ ְּשפַחַ ת הַ יָׁשֻ ִבי פרש"י הּוא יֹוב הָּ אָּ מּור בְּ ְּ‬ ‫האחד מהמבטא‪ .‬דהיינו שמו מורכב משתי מילים יֵּש שָׁ כָׁר וכאשר שתי אותיות שי"ן נפגשות ברצף בחיבור המילים‪ ,‬אחת מהן נשמטת מההגייה‪( .‬אבן‬ ‫עזרא)‪ .‬א"נ באמת תלתה בקריאת שם זה שני הטעמים‪ ,‬שכר הדודאים ושכר השפחה‪ ,‬ולרמז את זה קראתהו יִ שָׁ שכָׁר בשני שיני"ן‪ ,‬לרמז על שני ענייני‬ ‫שכר‪ ,‬אך מפני כי הטעם משכר הדודאים אינו מכובד‪ ,‬לכן קורין אנו אותו בשי"ן אחד‪ ,‬ולמדין אנו בזה אל דרך התורה שהשמיטה הטעם משכירת‬ ‫הדודאים‪( .‬תורה תמימה)‬ ‫יִ שָׁ שכָׁר בגימטריא רחל מסרה ללאה סימנין‪ 830( .‬עם הכולל)‪( .‬רבינו אפרים) ואפשר דכלפי לאה שאמרה שהוא שכר שנתנה זלפה או דודאים‪ ,‬הזמין‬ ‫הקב"ה בפיה שם יִ שָׁ שכָׁר שהוא גימטריא רחל מסרה ללאה סימנין שרחל יש לה את כל הזכות הזה‪ .‬ואמרו רז"ל (איכה רבה) בשעה שבקש הקב"ה‬ ‫להחריב את בית המקדש באו האבות והאמהות ורחל אמנו הועילה בטענתה שהיא בשר ודם ולא נתקנאה בלאה ‪ ,‬אמר לה הקב"ה בשבילך רחל אני‬ ‫מחזיר את ישראל למקומן הדא הוא דכתיב (ירמיה לא) כֹ ה אָׁ מַ ר יְּ ‪-‬הֹ וָׁה ִמנְּ עִ י קֹולְֵּך ִמבֶ כִ י וְּ עֵּינַיִ ְך ִמ ִד ְּמעָׁ ה כִ י יֵּש שָׁ כָׁ ר לִ פְּ ֻע ָׁלתֵּ ְך נְּ אֻ ם יְּ ‪-‬הֹ וָׁה וְּ שָׁ בּו מֵּ אֶ ֶרץ‬ ‫אֹויֵּב‪ .‬רמז לה הקב"ה דטענתה מתקף תקיפא שטענתה חזקה וזהו כִ י יֵּש שָׁ כָׁר לִ פְּ ֻעלָׁתֵּ ְך ותיבות יֵּש שָׁ כָׁר גימטריא רחל מסרה ללאה סימנין כלומר דבר‬ ‫עלָׁתֵּ ְך‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫גדול אשר עשית ויֵּש שָׁ כָׁר לִ פְּ ֻ‬ ‫וַיִ קַ ח לֹו ַיעֲקֹ ב מַ קַ ל לִ ְּבנֶה לַח וְּ לּוז וְּ עַ ְּרמֹון‪( .‬ל לז) מַ קַ ל ס"ת אברהם יצחק ישראל‪ .‬לִ ְּבנֶה קרי ביה לְּ בָׁ נָׁה שהוא ירח הרומז לספירת המלכות‪ .‬גם לְּ בָׁ נָׁה‬ ‫בגימטריא אֲ נִ י יְּ ‪-‬הוָׁה (‪ )87‬יחוד קבה"ו‪ .‬רמז שבטח בזכות אבות אברהם ויצחק ושהוא עתיד להיקרא ישראל ובטח בה' שאמר לו אֲ ִנִ֣י יְּ ‪-‬ה ָ֗ ָׁוה שיצליהו‬ ‫ֵּשו ‪ 459‬עם הכולל וכיון ליחד קבה"ו‪( .‬חומת אנך)‬ ‫ובזה ינצל מלבן ועשיו‪ .‬וכן לַח וְּ לּוז וְּ עַ ְּרמֹון בגימטריא ל ָׁ ִָׁ֣בן ע ָׁ ָֽׂ‬ ‫וְּ עַ תָׁ ה הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ כִ י נִ כְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה לְּ בֵּ ית אָׁ ִביָך לָׁמָׁ ה ָׁגנ ְַּבתָׁ אֶ ת אֹלהָׁ י‪( .‬לא ל)‬ ‫כַר ִתיָך בְּ דּודָּ אֵ י בְּ נִי‪.‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שנקט בכפל לשון הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ וכן נִ כְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה‪ .‬וכן (ל טז) כִ י שָׁ כֹ ר ְּש ְּ‬ ‫תשובה – אמר הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ לומר שמיום שאמר לו (ל כו) ְּתנָׁה אֶ ת נָׁשַ י וְּ אֶ ת יְּ לָׁדַ י אֲ שֶ ר עָׁבַ ְּד ִתי אֹ ְּתָך בָׁ הֵּ ן וְּ אֵּ לֵּכָׁ ה‪ ,‬מאותו יום נתן בלבו להלוך ועתה הלך‪.‬‬ ‫זהו הָׁ ֹלְך הָׁ לַכְּ תָׁ ‪( .‬שפתי כהן) ב' הליכות הלכת ביום והלכת בלילה‪ ,‬נִכְּ סֹ ף נִ כְּ סַ פְּ תָׁ ה אתה מצופה מכסף מבית ומחוץ וזה אתה רוצה להוליך לבית אביך‪.‬‬ ‫(רבינו אפרים) וכן לרמוז כי נכסף לאביו ונכסף לארץ הקדושה כלשון (תהלים פד) נִ כְּ ְּספָׁ ה וְּ גַם כָׁלְּ תָׁ ה נַפְּ ִשי לְּ חַ ְּצרֹות יְּ ‪-‬הֹ וָׁה‪( .‬רבינו בחיי) שָׁ כֹ ר ְּשכַ ְּר ִתיָך רמז‬ ‫שהיתה עתידה לילד את יששכר שעוסק בתורה ומקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא‪( .‬רבינו אפרים) א"נ נתתי שכר לזולת בעדך‪ .‬עוד נתכוונה ששכרה ב'‬ ‫דברים לינה וזיקה‪( .‬אוה"ח) א"נ בשכר שלא בטחתי על דודאים רק על ה' יהיה שכרי שאוליד‪( .‬מלבי"ם)‬ ‫עִ ם אֲשֶ ר ִת ְּמצָׁ א אֶ ת אֹלהֶ יָך ל ֹא יִ ְּחיֶה ֶנגֶד אַ חֵ ינּו הַ כֶר לְּ ָך מָּ ה עִ ּמָּ ִדי וְּ קַ ח לְָּך וְּ ל ֹא ָּידַ ע ַיעֲקֹ ב כִ י ָּרחֵ ל גְּ נָּבָּ תַ ם‪( .‬לא לב) פרש"י ‪ּ -‬ומֵ אֹותָּ ּה קְּ ָּללָּה מֵ תָּ ה ָּרחֵ ל בַ דֶ ֶרְך‪.‬‬ ‫שאלה – אמרו רז"ל (מכות יא‪ ).‬קִ לְּ לַת חָּ כָּם – אֲ פִ ילּו בְּ חִ נָּם הִ יא בָּ אָּ ה‪ .‬איך היו מקללים על תנאי בימי התנאים והאמוראים כמו שמצינו גבי רב ענן (כתובות‬ ‫סט‪ֲ ).‬ה ָּוה יָּתֵ יב היה יושב ַרב שֵ שֶ ת קַ ּמֵ יּה לפניו לפני רב הונא‪ ,‬אֲ מַ ר לֵיּה‪ :‬לו לרב ששת זִיל אֵ ימָּ א לֵיּה לך אמור לרב ענן‪ּ :‬ובְּ שַ ְּמתָּ א יְּהֵ א מַ אן ְּדלָּא אָּ מַ ר לֵיּה‬ ‫ובנידוי יהיה מי שלא יאמר לו‪ :‬״עָּ נָּן ָּענָּן! ִמ ְּּמקַ ְּרקְּ עֵי אֹו ִמ ִּמטַ לְּ ְּטלִ י?״ האם להגבות לה מקרקעות או מטלטלים‪ .‬וכיוצא בזה הרבה בתלמוד‪.‬‬ ‫תשובה – דווקא אם אין בידו לקיים התנאי‪ ,‬כגון הכא שלא היה ביד לבן למצוא את התרפים אז באה הקללה אפ' על תנאי אבל היכא שבידו לקיים לא‪.‬‬ ‫(פענח רזא)‬ ‫ּובאֹ הֶ ל ְּשתֵּ י הָׁ אֲ מָׁ הֹ ת וְּ ל ֹא מָׁ צָׁ א ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ַו ָׁיב ֹא ְּבאֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל‪( .‬לא לג) פרש"י ‪ְּ -‬באֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב הּוא אֹ הֶ ל ָּרחֵ ל (ב"ר עד‪,‬ט)‬ ‫ּובאֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ְּ‬ ‫ַו ָׁיב ֹא לָׁבָׁ ן ְּבאֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב ְּ‬ ‫שֶ הָּ יָּה ַיעֲקֹ ב תָּ ִדיר אֶ צְּ לָּּה‪.‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שבהתחלה נקרא אֹ הֶ ל ַיעֲקֹ ב ואחרי זה מכנהו אֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל‪ .‬ועוד יש לברר איך היה סדר האוהלים ולפי איזה סדר חיפש לבן‪.‬‬ ‫תשובה – ארבעת האוהלים היו כמין ריבוע‪ ,‬וכל אוהל היה פתוח לשפחתה כדי שתוכל לסייע לה‪ .‬לבן התחיל לחפש את התרפים באוהל יעקב דהיינו‬ ‫אוהל רחל כמו שפירש"י‪ ,‬שחשד בה שהחביאה לו‪ ,‬ומשם המשיך לאוהל הסמוך – אוהל לאה‪ ,‬שהיא הגדולה‪ ,‬אח"כ ירד לאוהל שפחתה וממנה לאוהל‬ ‫השפחה הסמוכה‪ ,‬היינו לאוהל בלהה שפחת רחל‪ .‬בעודו באוהל שפחת רחל עלה בדעתו אולי מבריחים ממנו את התרפים‪ ,‬וכשנכנס לאוהל אחד מיד‬ ‫מבריחים אותו לשני‪ ,‬לכן הערים ב חכמה וחזר לאחוריו דרך אוהל לאה ומשם פנה לאוהל רחל לנסות לתפוס את התרפים‪ .‬וכך ביאורו‪ַ :‬ו ָׁיב ֹא לָׁבָׁ ן ְּבאֹ הֶ ל‬ ‫ּובאֹ הֶ ל ְּשתֵּ י הָׁ אֲ מָׁ הֹ ת‪ ,‬ומכיון שלא מצא הערים ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה שחזר לאחוריו כדי לבוא לאֹ הֶ ל ָׁרחֵּ ל‪.‬‬ ‫ַיעֲקֹ ב לשם הגיע ראשון‪ ,‬ומשם ְּבאֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה ְּ‬ ‫(שבענו מטובך) והאבן עזרא כתב – בהתחלה בא באוהל יעקב‪ ,‬ואחר כך באוהל לאה‪ ,‬ואחר כך באוהל רחל‪ ,‬ואחר כך באוהל שתי האמהות‪ .‬והטעם‪,‬‬ ‫שביקש באוהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האמהות‪ ,‬ולא מצא‪ ,‬כי לא היה שם כלום; ובעת צאתו מאוהל לאה‪ ,‬ובא באוהל רחל שהיו התרפים שם‪,‬‬ ‫כבר לקחתם רחל ושמה בכר הגמל‪ .‬כתב רבינו בחיי ‪ -‬ייתכן לומר כי אוהל לאה היה גדול מכולן עד שהיה אוהל שתי האמהות בתוכו ומשיצא מאוהל‬ ‫שתי האמהות עדיין היה עומד באוהל לאה ולכך הוצרך לומר ַויֵּצֵּ א מֵּ אֹ הֶ ל לֵּאָׁ ה‪ .‬המלבי"ם כתב ‪ -‬לבן חפש ג"כ אולי ימצא גנבה אחרת‪ ,‬ולכן כתב סתם‬ ‫וְּ ל ֹא מָׁ צָׁ א‪ ,‬ומשמע שמאוהל יעקב היה יוצא לאוהל לאה ומשם לאוהל ב' האמהות‪ ,‬ומשם הוצרך לחזור דרך אוהל לאה והיה יוצא לאוהל רחל שהיה לו‬ ‫פתח בפני עצמו‪ .‬ולפי זה חיפש באוהל לאה וב' האמהות שתי פעמים גנבה אחרת ואח"כ את התרפים‪.‬‬ ‫ֹלהים‪( .‬לב א‪-‬ב)‬ ‫ַיִ‬ ‫ַוי ְַּשכֵּ ם לָׁבָׁ ן בַ בֹ קֶ ר וַיְּ נַשֵּ ק לְּ בָׁ נָׁיו וְּ לִ ְּבנֹותָׁ יו וַיְּ בָׁ ֶרְך אֶ ְּתהֶ ם ַו ֵּילְֶך ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו‪ .‬וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ו פְּ גְּ עּו בֹו מַ לְּ אֲכֵּי א‪ִ -‬‬ ‫שאלה – מאחר וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ודאי ש ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו‪ .‬ועוד ַו ֵּילְֶך ַויָׁשׇ ב למה לי‪.‬‬ ‫תשובה – פירוש כי מי שיש לו איש קדוש כיעקב בתוך ביתו הלא ראוי להתבשם ממעשיו וחכמתו ולקיים בו (משלי יג) הֹולְֵּך אֶ ת חֲכָׁ ִמים י ְֶּחכָׁ ם ולא כן‬ ‫היה וכאשר הלך יעקב שב לבן למקומו הראשון היינו מצבו הרע בדעות ובמידות רמאי ואוהב ממון וְּ ַיעֲקֹב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו שהצדיק ות"ח האמיתי הוא הולך‬ ‫ממקום הראשון למעלות גדולות וכמו שאמרו (ברכות סד‪ ).‬תַ לְּ ִמידֵ י ֲחכ ִָּמים אֵ ין לָּהֶ ם ְּמנּוחָּ ה ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ זֶה וְּ ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ בָּ א שמתוספים מעלה ומעלה מיום‬ ‫ֹלהים‪( .‬משך חכמה)‬ ‫ליום ומיד וַיִ פְּ גְּ עּו בֹו מַ לְּ אֲכֵּי א‪ִ -‬‬ ‫ובמדרש – ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו‪ .‬חזר לדוויו לצערו‪ ,‬מלמד שנכנסו ליסטין בתוך ביתו והיו מקרקרין בו כל הלילה‪( .‬ילקו"ש)‬ ‫ַויָׁשׇ ב לָׁבָׁ ן לִ ְּמקֹ מֹו משום שהיה לבן רחוק מעירו והיה צריך ללכת הרבה כדי לשוב למקומו‪ ,‬לכך הוסיף תיבת ַו ֵּילְֶך ללמדנו שהלך הליכה מרובה‪( .‬הכתב והקבלה)‬ ‫וְּ ַיעֲקֹ ב הָׁ לְַך לְּ דַ ְּרכֹו ללמדנו שרק לאחר שנפרד יעקב מלבן ונסתלקו מיעקב טרדות הפרנסה שהיו בבית לבן ותביעותיו וערעוריו של לבן‪ ,‬רק אז זכה‬ ‫ֹלהים במראה הסולם‪( .‬אברבנאל)‬ ‫שנראו אליו המלאכים‪ ,‬ובזה שב למעלתו שהיה בה קודם ששהה אצל לבן שזכה בדרכו מחרן לראות מַ לְּ אֲכֵּי א‪ִ -‬‬ ‫הטעם ששכר מצות בהאי עלמא ליכא משום דאין שכירות משתלמת אלא לבסוף‪ ,‬והאדם בכל חייו עודנו שכיר ואחר שימות נשלם זמנו שנעשה חפשי‬ ‫מן המצות אז נוטל שכרו‪ .‬וזה דו וקא במצות אבל שכר תורה ישנו גם בעולם הזה‪ ,‬כי מן המצות נעשה חפשי אחר מיתה ונשלמה פעולתו אבל מעסק‬ ‫התורה אינו חפשי‪ ,‬שגם אחר מותו הנפש תעסוק בתורה למעלה ‪ ,‬וכמ"ש בגמרא תַ לְּ ִמידֵ י ֲחכ ִָּמים אֵ ין לָּהֶ ם ְּמנּוחָּ ה ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ ֶזה וְּ ל ֹא בָּ עֹולָּם הַ בָּ א‪ .‬אם‬ ‫כן כיון שאין לפעולה זאת סוף יש לו קבלת שכר על תורה גם בעולם הזה‪( .‬בן יהוידע – ברכות סד‪).‬‬ ‫שאלה – הרי עוה"ב שזוכין לו התלמידי חכמים הוא כולו מנוחה כמ"ש (משנה תמיד ז) ִמזְּמֹור ִשיר ֶלע ִָּתיד לָּבֹוא לְּ יֹום שֶ כֻּלֹו שַ בָּ ת ְּמנּוחָּ ה‪ ,‬לְּ חַ יֵי הָּ עֹול ִָּמים‪.‬‬ ‫ֹלהים בַ יֹום הַ ְּש ִביעִ י פרש"י מַ ה הָּ יָּה הָּ עֹולָּם חָּ סֵ ר? ְּמנּוחָּ ה‪ .‬בָּ את שַ בָּ ת בָּ את ְּמנּוחָּ ה‪ ,‬כָּלְּ תָּ ה וְּ נִגְּ ְּמ ָּרה הַ ְּּמלָּאכָּה‪ .‬דהמנוחה‬ ‫תשובה – כתיב (בראשית ב) וַיְּ כַל א‪ִ -‬‬ ‫היא כילוי וסילוק מלאכה ופעולה‪ .‬וקאמר הכא בת"ח שהוא פעולת השכל ועיון בעוה"ז ובעוה"ב דאין לו מנוחה וכילוי מזאת הפעולה של עיון השכלי‬ ‫אלא שתמיד פועל בה והיא בעצמה פעולת המנוחה דלעוה"ב שהצדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה בעיון השכלי‪( .‬חידושי אגדות שם)‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬ ‫‪2‬‬