ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu
הטקסט של גיליון זה
כי תבוא חכמה בלבך
ודעת לנפשך
(משלי ב ,י) ינעם
בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעזהשי"ת
פרשת ויצא תשפ"ז גליון פ"ז
וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ה)
ריבוע הבתים * מילוי הריבוע בצבע * מילוי הריבוע בעור טחון ובדבק *
ריבוע בצדדים ולא בזויות * ריבוע בתפירות * חריצים במקום התפירות
בהמה גסה ,שיש פגמים ברבוע התיתורא ,והפגם ד"ה נתקלקל ריבוען ,מובא לקמן) ,דלאו דוקא אם נתקלקל א .ריבוע הבתים
ההוא או הסדקים נתמלא ונשלמו על ידי טיח במקום חודו של הזוית ,דהוא הדין אם נתקלקל
ודבק שאינו מין עור ,אם כן שלמות הרבוע ששייך ונפגם אחד מדפני הבית מבחוץ עד שאבד ריבועו מצוי לפעמים ,שבשעת ריבוע התפילין,
גם בתיתורא נשלם על ידי טיח הנ"ל. על ידי זה פסול ,עיי"ש ,ונחזי אנן. נשארים הזוויות כהים ולא חדים ,באופן שיש בזה
חשש שאינו נקרא מרובע ,וכמובן שיש לתקן זאת,
ומאריך שם לצדד להקל בדיעבד בצירוף כמה יש כמה אופנים וצורות לתקן את הריבוע ,ולקמן
סברות ,שנחלקו הפוסקים לגבי ריבוע התיתורא, נדון בכל אחד מהדרכים אי שפיר למיעבד הכי.
מהו התיתורא (רק התחתונה או גם העליונה) ,והאם מעכב
הריבוע באמצע התיתורא ,וגם שזהו רק קצת
בזווית ואולי נקרא מרובע גם בלי זה ,ומסיים
דבריו בזה"ל ,סוף דבר לפי ענ"ד ,אין להחליף
התפילין משום ספק טיח הנ"ל ,דאם אפשר לתקן
על ידי עור מה טוב ,ואם לאו על כל פנים כשר
כנזכר למעלה ,וה' הטוב יצילנו משגיאות ונראה
מתורתו נפלאות ,מיהו כל זה שייך אם אין עצם ומאריך שם באריכות נפלאה ,ומסקנת דבריו
הרבוע והזוית של תפילין נעשו מטיח כנ"ל ,אבל בזה"ל ,תבנא לדינא ,בקמטים באמצע הסובב,
עיני ראו תפילין שעיקר רבוע זוית הבתים היה המכשיר בסתימה מעור יש לו על מי לסמוך ,אבל
נעשה מאיזה טיח ודבק ,באופן שאם היו מסירים בהקצוות ומכל שכן בהזויות ,לכתחילה יסתמו
זה נשארו התפילין אינם מרובעים לגמרי מעור גופיה ,וכאמור שכל זה מעיקרא דדינא ,אבל כתב המשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ח ,ומקורו מנודע
ופסולים מן התורה ,בכהאי גונא פשיטא דפסול למעשה צויתי להמומחים שבכל פעם ידבקו ביהודה קמא סי' א') ז"ל ,וגם הריבוע יהיה על ידי
מעיקר הדין ,והעושה זה הם מהמחטיאים את בעור ,וכל זה בנוגע לכתחילה ,אבל במה שעשוי הבתים עצמן ,ולא על ידי דבר אחר שמטיח
הרבים ,ע"כ. עשוי ואין להוציא לעז ,כנלענ"ד ,ע"כ. עליהם ,ע"כ.
ועיין בתשובת מנחת יצחק (ח"ז סי' א') בתשובה ובשבט הלוי (ח"ג סי' ב') כתב וז"ל ,אי שייך לצרף וכן בקסת הסופר (סי' כ"א סי"ד) כתב בזה וז"ל,
ששלח למרן בעל שבט הלוי בהודאה על ספרו הטיח לשיעור כדי להשלים הרבוע של הבתים יזהרו מאוד הסופרים להשגיח שיהיו הבתים
שבט הלוי ח"ג שיצא אז מהדפוס ,וכך כתב בזה"ל, וכו' ,והסופרים נוהגין לטחון עורות לעפרורית מרובעים בעצמן ,לא כמו שעושין קצת סופרים
והנה כאשר פתחתי את ספרו היקר הנ"ל ,האיר ואבק עורות ,ולערבו עם מין דבק ,ולמלאות על בורים שאין משגיחין על ריבוע גוף הבתים ,רק
לנגד עיני התשובה (סי' ב') בענין עשיית בתים ידי זה חסרונות ונקבים ,וחושבים כן דהאבק הזה שמרבעין אותם אחר כך בטיחה זו העבה ,וזהו
דתפילין ,שגם אנכי בעניי כתבתי מזה בספרי (ח"ו בא ממין העור הלא הוא כמוהו ונהפך שוב לעור, פיסול גמור ,כי הבתים צריכין להיות מרובעין
ס"א) ,וראיתי שדן כבוד הדר גדלתו ,אם דבק מעור ולי דבר זה צל"ע טובא ,דכיון דנטחן לגמרי בטל בעצמן ואינו מועיל מה שהטיח הזה מרבען ,ע"כ.
טחון יש לו דין עור כיון שהוא פנים חדשות ,וגם דין עור ממנו ,ותערובותו אחר כך עם דבק פנים
מילוי הריבוע בצבע ב.
בספרי נגעתי קצת בנדון זה ,ועכשיו ראיתי שיש חדשות הוא ,ואם כן במקום דלולא השלמה זאת
ראיה ברורה שיש לו דין עור ,ממה שכתב הרמ"א היה פסול ,בעינן השלמה על ידי עור ממש בספר אורחות רבינו (ח"א עמוד ל"ג) הביא מה
(סי' ל"ב סמ"ז) גבי ארבע פרשיות של יד שכתבם על כלקמן ,יש לומר דלא מהני ,ובמקום דאין חסרון ששמע מהסטייפלר בזה"ל ,סיפר לי מו"ר,
ארבעה קלפים וז"ל ,והמנהג לדבקם בדבק שיהא פסול אם כן אפשר להשלים במה שהוא רוצה, שהראה את תפיליו למרן (החזון איש) זצוק"ל,
הכל כקלף אחד ,ויזהרו ליטול דבק כשר עכ"ל, ובלבד שלא יהיה דבר טמא ,ובסוף דברינו כתבתי שפינה אחת היתה קצת לבנה ונראית כעגולה,
והנה בבתי התפילין וכן בפרשיות יש שני דינים, ללמד זכות גם בענין השלמת הנקבים על ידי עור אמר מרן להשחירה ושוב לא תראה עגולה ,גם אני
א' שיהיה מעור ,ב' שיהיה מן המותר בפיך, נטחן וכיו"ב. הכותב הראיתי פעם את התפילין שלי למרן,
וכמבואר מזה באריכות בתשובות נודע ביהודה שפינה אחת היתה משופשפת ונראית קצת
(קמא או"ח סי' א') ,ואם מקפידין בדבק שיהיה מן וממשיך השבט הלוי (שם אות ד') ,ואם נחסר
עגולה ,ואמר לי מרן זצוק"ל להשחירה בדיו או
המותר בפיך ,אמאי אין צריך לדקדק שיהיה קצת במקום שפוסל ,המובחר שבדרכים שישים
בצבע כמה פעמים זה על גב זה (לאחר יבוש המרוח
מעור ,אלא על כרחך מה שכתב הרמ"א שיהא דבק שם מעט עור כשר מעובד לשמה כמו תפילין,
הקודם) עד שתראה מרובע ,כמדומה ששמעתי
כשר ,היינו מעור בהמה טהורה ,וכן כתב בשולחן ולדבקו היטב עד שיתבטל לגמרי לעור התפילין,
מכמה עושה בתים שמרן זצוק"ל הורה להם היכא
ערוך הרב (סע"ב) ,וכמו שכתב מזה בתשובת עמק ואין בזה חשש שני עורות ,וכמו שכתב במשנה
שחסר משהו לרבועו של הבית שישחירו כמה
שאלה (או"ח סי' א') עיי"ש ,ושמע מינה דאף דנעשה ברורה (סי' ל"ג סק"ד) בשם הפתחי תשובה ,דסתימת
פעמים כנ"ל (אבל לא בטיח) את הצד החסר עד
פנים חדשות לא נפקע ממנו דין עור ,ע"כ. נקב לא נקרא שני עורות ,וכהאי גונא מוכח באורח
שיתרבע ,דעת מרן שהרבוע צריך להיות לאחר
חיים בסי' תקפ"ט לענין שופר ,דפסול דיבק שברי
שהשחירו את הבית ,ע"כ.
אכן ,הדרך המהודרת ביותר לתקן את הריבוע, שופרות משום שני שופרות ,ואף על פי כן ניקב
הא על ידי הרטבת העור ומשיכתו בצבת עד וסתמו במינו כשר ,והיינו משום שהסתימה בטלה מילוי הריבוע בעור טחון ודבק ג.
שייעשה ריבוע מושלם ,וכך עושים היום בתיקוני לעיקר השופר ,וכיוצא בזה כתב בתשובות מהר"ם
הפינות .אמנם בחורים וסדקים שנעשים לפעמים שיק (או"ח סו"ס י"ט) ,ועוד כמה פוסקים ,וקשה והנה במנחת יצחק (ח"ו סי' א') כתב בזה"ל ,על
במקום הקפלים של הבתים ,אם הסדקים קטנים להאריך עוד. דבר אשר יצאו עוררים על הבתים הנעשים בארץ
ממש ,אפשר לתקן על ידי משיכת העור בצבת, ישראל שפסולים ,כי הקמטים שבעור שמסביב
ואם הסדקים רחבים הוראת הכשרויות היא, ולאחר חתימת התשובה הוסיף השבט הלוי הבתים שהתיתורא תפור בו ממולאים בדבק,
לצמצם את הסדק על ידי הזזת העור מהצדדים בזה"ל ,אחרי שכתבתי זה ,הרעישו כמה תלמידי וטענתם כי הקמטים מבטלים הריבוע ,והוא על
חכמים בענין שנמצא ברוב תפילין הנעשים בעור פי דברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ט
0
אין ראיה ,אלא להיפך ,כאשר הרגיש מעלתו רבוע ברובו כשר ,דרובו ככולו ,גם ראייתו נכונה באופן שהחור לא יהיה רחב ממ"מ אחד כשיעור
בעצמו ,מדלא חשש החיי אדם רק שעל ידי ממזבח ,דלמטה לא הוי מרובע ,ובר מזליה אנא חגירת הציפורן (כפי שבארנו בגליון הקודם ,פ"ו ,בשם שבט
הנקבים הגדולים נמשך החוט לצדדים ,אבל מה בזה ,כי ציינתי כן בגליון הביאור הלכה הנ"ל. הלוי) ,ואז ממלאים את הסדק עם דבק ואבקת עור,
שלא נוגעים חלקי התפירה זה לזה במשהו על ידי ואין זה נחשב שהשלמת הבית תהיה על ידי דבק,
הפסק שטח הנקב אין זה בטול רבוע ,וכן ממה אכן ,בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' ב' אות ג') בא ואכשר דרא שיש יצרנים איכותיים שכל התפילין
שכתב דו"ז הגה"צ מהר"י גייינולד זלה"ה בתשובת בכעין פשר בין הביאור הלכה והארץ צבי וז"ל, מלאות מהעור עצמו בלי סדקים וחורים ,ולא קיים
זכרון יהודה (ח"א סי' ד') מחשש נקבים גדילים ובענין אם יש נפקא מינה בין נחסר בקרן או חשש זה,
בזוית נתקלקל הרבוע ,גם הוא לא חשש אלא באמצע דופן ,כתב כבודו דבמשנה ברורה פסק (הקונה בתים
בזוית ,שעל ידי זה חסר יסוד תואר הרבוע, דאין חילוק ,ובמהרש"ם (ח"ד סי' קכ"א) משמע מוכנים לאחר
צביעה ,לא יכול
שנעשה כל פעם על ידי הקרנות המרובעות ,ואם להקל ,ובשו"ת ארץ צבי נסתפק בזה (בסי' י"ב) ,הנה להבחין אם היו
הנקב גדול מדאי אם כן חסר עיקר הזוית המרבע, אין מחלוקת בזה ,כי ענין רבוע נוגע לכל הצלעות או סדקים
על ידי שהחוטים אינם עושים על ידי נגיעתם של התפילין לא רק למקום חודו וקרן ,כאשר חורים או לא).
[בתמונות
הביאו מענין רבוע דמזבח שכתבו תוס' (סוכה מט,).
זוית כלל ,אבל עצם נגיעת חוטין דרך חיוב לא המצורפות,
שמענו ,ע"כ. דדין פגימת מזבח בכל מקום שהוא הוא מדין אפשר להבחין
רבוע ,וכן מוכח בחולין (פג ):לפי ר"ת בתוס' שם בהבדל בין בית
מלא לבית עם
חריצים במקום התפירות ו. (ד"ה קא מוסיף) ,דגם באמצע דופן שייך בטול רבוע, חורים].
והוא פשוט מסברא ,אלא דמסברא עלינו לומר,
ומה שיש לדון הוא לגבי חריץ שעושים במקום דבקרן וחוד ניכר ביטול הריבוע בשעור קטן יותר
ריבוע התפירות ,כדי שהתפירות יכנסו לתוכן ,וכך מבשטח הדופן ,ואין סברא לומר דפגימה כל ריבוע בצדדים ולא בזויות ד.
לא יזוזו ממקומן ויהיו מרובעות באופן מהודר שהוא באמצע דופן תבטל צורת הרבוע ,ובזה גם
וקבוע .וכך כתב בשבט הלוי (ח"ז סי' ט') וז"ל ,יקרתו המשנה ברורה מודה שם ,ולאידך גיסא גם כתב הביאור הלכה (סי' ל"ב סוד"ה נתקלקל ריבוען)
קבלתי ,ואשר שאל בחכמה בענין שנהגו היום מהרש"ם לא הקיל רק אם בולט מעט ,וכמה הוא וז"ל ,גם פשיטא לי דלאו דוקא אם נתקלקל במקום
עושי הבתים ,לעשות חריץ בתיתורא למעלה שעור מעט אין לנו דבר מקובל בזה ,וכל מה חדו של הזוית למעלה ,דהוא הדין אם נתקלקל
ולמטה ,ומכניסים התפירות תוך אותו חריץ ,האם שנאמר באחרונים בזה הוא רק בהשערה לבד, ונפגם במקום אחר מדפני הבית מבחוץ ,עד שאבד
יאות עבדי או לא ,וכותב לדון ביסוד הדין של והכל לפי ראות העין ,אם יש דופן בזה חשש ביטול רבועו על ידי זה ,וגם כן מהא דמזבח הנ"ל ,דפשוט
ריבוע הבית אי פוסל בכל דפנות וצדדי הבית או רבוע ,ע"כ. דפסול פגימת המזבח הוא בכל מקום מדפנותיו,
לאו .ומציין לדברי הבית יוסף בשם הר"י ולאו דוקא במקום חדו ,ולפי זה אם מחמת רב ישנן
אכסנדרני וז"ל ,ועיין בלשון הר"י אסכנדרני (בבית ה .ריבוע התפירות של התפילין ניכר לכל שאחד מדפנותיו נכנס
יוסף סוס"י ל"ב ד"ה ומ"ש רבינו סו"ד) ,כשמדבר מתפירת לפנים ואינו עומד במקום הראוי לו ,נראה דצריך
התפילין ומהנקבים שעושים לצורך זה ,כתב כפי שכבר כתבנו בגליון הקודם (פ"ו) ,הלכה לתקנם ,ע"כ.
'וכשימצא הד' נקבים עומדים בשווי ,אז יעשה ד' למשה מסיני שיהיו התפילין מרובעות בקציצה,
שרטוטין מכוונים מנקב לחבירו ,ובאלו ד' בתיתורא ובתפירות ,ואף שלדעת רש"י הכוונה אמנם כתב בשו"ת ארץ צבי (קוזיגלוב ,ח"א סי' י"ב
השרטוטין יעשה התפירה' ,וגם כבודו הרגיש 'בתפירות' היינו שלא ימתח התפירות בחוזק כדי אות ז') וז"ל ,גם ראיתי בחסד לאברהם (סי' ח'),
בזה ,ודייק מלשונו שירטוטים ולא חריצים ,ואם שלא לפגום הריבוע של התיתורא ,מכל מקום בנמחה ונתקלקל חודי התפילין בראשן ,כתב דיש
כן על מה סמכו עושי הבתים. דעת רוב הראשונים שהדין הוא בהתפירות עצמם לומר דלא בעינן מרובע בכל משך הבתים מראשן
שיהיו מרובעות .ויש לציין שהמנהג לעשות י"ב עד סופן ,כל שיש רבוע ברובן שפיר דמי ,והא
וממשיך השבט הלוי ,הנה נעלם ממנו לשון תפירות סביב הקציצה ,ומקור הדברים בספר ברוך ראיה ממזבח ,שלמטה לא הוי מרובע כמו שכתבו
המרדכי בהלכות קטנות ,והובא גם כן בחידושי שאמר (הגה"ה ק"כ) וז"ל ,וקבלנו לעשות י"ב תפירות, התוס' (זבחים נד .ד"ה רב) ,וראיתי במשנה ברורה (סי'
הגרעק"א (יו"ד סי' רע"א ס"ה) ,דלשון 'שרטוט' גומא ג' תפירות בכל צד ,והכתיבה שבבתים בין ל"ב) בביאור הלכה כתב להיפך ,דבכל משך ארכן
וחריץ יעו"ש ,היינו שחורץ שרטוט בגוף העור התפירות כמו הכסא שעליו הכבוד ,וסביבו י"ב פוסל אם אינו מרובע ,והא ראיה מהא דפגימת
שיהיה קיים על ידי השקע שבעור ,ואם כן אין מלאכים ג' בכל צד ,לכן סביב המשכן י"ב שבטים המזבח טפח ופסולו משום רבוע ,כתוס' (סוכה נא,).
לדייק כלום מלשון הר"י אסכנלרני ,ונהי דאין ג' שבטים בכל צד ,ע"כ. ושם מסתמא פוסל פגימה בכל מקום מן המזבח,
לדייק שיעשה חריץ קצת עמוק ממש עד עיי"ש.
שהתפירה מונחת בתוכו ,מכל מקום גם להיפך אין הנה כתב המשנה ברורה (ס"ק קע"ז) בשם החיי
לדייק ,ולבי אומר לי שמזה נשתרבב מנהג עושי אדם וז"ל ,וגם יש להשגיח בענין התפירה ,כי וממשיך בארץ צבי ,ולענ"ד לתמוך בימין
בתים אלה ,דהבינו דהחריץ של שרטוט אינו רק מחמת שהסופרים עושין נקבים גדולים קצת החסד לאברהם בזה ,דאי נימא דזה דומה למזבח,
להראות ישרות הרבוע ,אלא גם מקום אחיזה נמשך החוט לצדדין ,ועל ידי זה אין התפירות ובכל מקום ממנו פוסל פגימה ,ואפילו באמצע
להתפירות שלא יזיזו מרבוען ,אבל ודאי מודינא שוות ברבוע ,זה נכנס וזה יוצא ,ע"כ. העור בחוץ ,דומיא דמזבח דפוסל בו פנימה בכל
דאין מקור לנהוג זה ,והתפילין מדורות הקודמים מקום מן המזבח ,אם כן איך מצאנו ידינו ורגלינו
והנה ,על פי מה שנתבאר שהתפירות צריכות בשי"ן של תפילין של ראש ,הרי על ידי זה
לא היה בהם חריץ זה ,כי אין צורך בו ,כי גם מלבד
להיות מרובעות ,ויש לדון באופן שיש חור קצת מתקלקל הרבוע ,ואין לומר דשאני הכי דאי אפשר
זה אפשר להחזיק התפירות ברבוען ,וממילא
רחב ,ויש רווח בין חוט תפירה שיוצא מהחור לצד בענין אחר ומצוותו בכך ,זה אינו ,דיש עצה
הידור מצוה היא שלא לעשות כן ,מכל מקום אין
אחד למשנהו שיוצא מהחור לצד שני ,האם יש לעשות בתים לבנים בלתי שחורות ,דשחורות
להרעיש על זה גדר פסול ,וכבודו כתב בשם
חסרון בשלימות ריבוע התפירות ,וכך כתב בשבט בבתים אינם אלא למצוה ,ולכתוב עליהם השי"ן
האדמו"ר הגה"צ מקלויזנבורג (שליט"א) [זצ"ל]
הלוי (ח"ה סי' י"ד) וז"ל ,ומה שכתב כבודו בענין בדיו ,דכשר ,כמו שכתב המגן אברהם ,ואז לא
שמחמיר יותר בזה ,וכן שמעתי בשמו ,אבל
הנקבים הגדולים שעושים עושי בתים בשעת יתקלקל הרבוע כלל ,מה שאין כן כפי מנהגינו
הנלענ"ד כתבתי ,ע"כ.
התפירה ,ועל ידי זה לא נוגעים חוטי התפירה זה שעושין השי"ן בקמט ,ועל כל פנים זכינו לדין
ובגליון הבא ,נוסיף בס"ד דיבור בענין לזה ,ויש חשש משום בטול רבוע התפירה ,והעיר דלא בכל מקום פוסל פגם בתפלין ,ואינו דומה
התפירות ,ובענין ריבוע רגל או מכונה. מדברי החיי אדם (כלל ד' ס"ב) ,הנה מדברי החיי אדם למזבח ,ושוב יש לומר כהחסד לאברהם ,דכל שיש
היוצא למעשה מכל הנתבאר:
א .ריבוע התפילין צריך להיות על ידי עור הבתים עצמם ולא על ידי טיח על גביהם
דעת החזון איש שריבוע הבתים יכול להיות על ידי הצבע שצובע הבית. ב.
יש הסותמים חורים על ידי עור טחן ומעורב בדבק ,ואינו מהודר ,ובמקום שנעשה על ידי זה הריבוע יש להקפיד בזה יותר ג.
יש להקפיד על ריבוע הבתים בכל צדדי הבית ,ולא רק בזויות ,מכל מקום אינו פסול רק אם ניכר להדיא (ולפחות בעובי 1מ"מ). ד.
ה .הלכה למשה מסיני שהתפירות יהיו מרובעות ,ולכך יש להיזהר שלא יהיו נקבים גדולים מידי ,שהתפירה יכולה לזוז
מ צוי מאוד שיש חריץ במקום התפירה כדי שחוט התפירה לא תזוז ,יש שהקפידו על זה שפוסל הבית ,ולמעשה הדבר כשר. ו.
-ניתן לקבל גליונות קודמים ,על ידי בקשה באימייל - L7133800@GMAIL.COM
יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר,
נערך ע"י :לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר ,מודיעין עילית.
הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה ,הרב חיים מאיר בן גיטל ,הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית,
להערות והארות L7133800@gmail.com 05271-33800 היניק פסח בן ביילא מלכה .רעכיל בת פייגא פעסיל ,שרה בת קריינדל דישנא ,לרפו"ש בתושח"י
