gilyoines.com

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu

שבוע: ויצא (2026-11-16)

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫כי תבוא חכמה בלבך‬ ‫ודעת לנפשך‬ ‫(משלי ב‪ ,‬י)‬ ‫ינעם‬ ‫בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫גליון פ"ז‬ ‫וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ה)‬ ‫ריבוע הבתים * מילוי הריבוע בצבע * מילוי הריבוע בעור טחון ובדבק *‬ ‫ריבוע בצדדים ולא בזויות * ריבוע בתפירות * חריצים במקום התפירות‬ ‫בהמה גסה‪ ,‬שיש פגמים ברבוע התיתורא‪ ,‬והפגם‬ ‫ד"ה נתקלקל ריבוען‪ ,‬מובא לקמן)‪ ,‬דלאו דוקא אם נתקלקל‬ ‫א‪ .‬ריבוע הבתים‬ ‫ההוא או הסדקים נתמלא ונשלמו על ידי טיח‬ ‫במקום חודו של הזוית‪ ,‬דהוא הדין אם נתקלקל‬ ‫ודבק שאינו מין עור‪ ,‬אם כן שלמות הרבוע ששייך‬ ‫ונפגם אחד מדפני הבית מבחוץ עד שאבד ריבועו‬ ‫מצוי לפעמים‪ ,‬שבשעת ריבוע התפילין‪,‬‬ ‫גם בתיתורא נשלם על ידי טיח הנ"ל‪.‬‬ ‫על ידי זה פסול‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ונחזי אנן‪.‬‬ ‫נשארים הזוויות כהים ולא חדים‪ ,‬באופן שיש בזה‬ ‫חשש שאינו נקרא מרובע‪ ,‬וכמובן שיש לתקן זאת‪,‬‬ ‫ומאריך שם לצדד להקל בדיעבד בצירוף כמה‬ ‫יש כמה אופנים וצורות לתקן את הריבוע‪ ,‬ולקמן‬ ‫סברות‪ ,‬שנחלקו הפוסקים לגבי ריבוע התיתורא‪,‬‬ ‫נדון בכל אחד מהדרכים אי שפיר למיעבד הכי‪.‬‬ ‫מהו התיתורא (רק התחתונה או גם העליונה)‪ ,‬והאם מעכב‬ ‫הריבוע באמצע התיתורא‪ ,‬וגם שזהו רק קצת‬ ‫בזווית ואולי נקרא מרובע גם בלי זה‪ ,‬ומסיים‬ ‫דבריו בזה"ל‪ ,‬סוף דבר לפי ענ"ד‪ ,‬אין להחליף‬ ‫התפילין משום ספק טיח הנ"ל‪ ,‬דאם אפשר לתקן‬ ‫על ידי עור מה טוב‪ ,‬ואם לאו על כל פנים כשר‬ ‫כנזכר למעלה‪ ,‬וה' הטוב יצילנו משגיאות ונראה‬ ‫מתורתו נפלאות‪ ,‬מיהו כל זה שייך אם אין עצם‬ ‫ומאריך שם באריכות נפלאה‪ ,‬ומסקנת דבריו‬ ‫הרבוע והזוית של תפילין נעשו מטיח כנ"ל‪ ,‬אבל‬ ‫בזה"ל‪ ,‬תבנא לדינא‪ ,‬בקמטים באמצע הסובב‪,‬‬ ‫עיני ראו תפילין שעיקר רבוע זוית הבתים היה‬ ‫המכשיר בסתימה מעור יש לו על מי לסמוך‪ ,‬אבל‬ ‫נעשה מאיזה טיח ודבק‪ ,‬באופן שאם היו מסירים‬ ‫בהקצוות ומכל שכן בהזויות‪ ,‬לכתחילה יסתמו‬ ‫זה נשארו התפילין אינם מרובעים לגמרי‬ ‫מעור גופיה‪ ,‬וכאמור שכל זה מעיקרא דדינא‪ ,‬אבל‬ ‫כתב המשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ח‪ ,‬ומקורו מנודע‬ ‫ופסולים מן התורה‪ ,‬בכהאי גונא פשיטא דפסול‬ ‫למעשה צויתי להמומחים שבכל פעם ידבקו‬ ‫ביהודה קמא סי' א') ז"ל‪ ,‬וגם הריבוע יהיה על ידי‬ ‫מעיקר הדין‪ ,‬והעושה זה הם מהמחטיאים את‬ ‫בעור‪ ,‬וכל זה בנוגע לכתחילה‪ ,‬אבל במה שעשוי‬ ‫הבתים עצמן‪ ,‬ולא על ידי דבר אחר שמטיח‬ ‫הרבים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫עשוי ואין להוציא לעז‪ ,‬כנלענ"ד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועיין בתשובת מנחת יצחק (ח"ז סי' א') בתשובה‬ ‫ובשבט הלוי (ח"ג סי' ב') כתב וז"ל‪ ,‬אי שייך לצרף‬ ‫וכן בקסת הסופר (סי' כ"א סי"ד) כתב בזה וז"ל‪,‬‬ ‫ששלח למרן בעל שבט הלוי בהודאה על ספרו‬ ‫הטיח לשיעור כדי להשלים הרבוע של הבתים‬ ‫יזהרו מאוד הסופרים להשגיח שיהיו הבתים‬ ‫שבט הלוי ח"ג שיצא אז מהדפוס‪ ,‬וכך כתב בזה"ל‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬והסופרים נוהגין לטחון עורות לעפרורית‬ ‫מרובעים בעצמן‪ ,‬לא כמו שעושין קצת סופרים‬ ‫והנה כאשר פתחתי את ספרו היקר הנ"ל‪ ,‬האיר‬ ‫ואבק עורות‪ ,‬ולערבו עם מין דבק‪ ,‬ולמלאות על‬ ‫בורים שאין משגיחין על ריבוע גוף הבתים‪ ,‬רק‬ ‫לנגד עיני התשובה (סי' ב') בענין עשיית בתים‬ ‫ידי זה חסרונות ונקבים‪ ,‬וחושבים כן דהאבק הזה‬ ‫שמרבעין אותם אחר כך בטיחה זו העבה‪ ,‬וזהו‬ ‫דתפילין‪ ,‬שגם אנכי בעניי כתבתי מזה בספרי (ח"ו‬ ‫בא ממין העור הלא הוא כמוהו ונהפך שוב לעור‪,‬‬ ‫פיסול גמור‪ ,‬כי הבתים צריכין להיות מרובעין‬ ‫ס"א)‪ ,‬וראיתי שדן כבוד הדר גדלתו‪ ,‬אם דבק מעור‬ ‫ולי דבר זה צל"ע טובא‪ ,‬דכיון דנטחן לגמרי בטל‬ ‫בעצמן ואינו מועיל מה שהטיח הזה מרבען‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫טחון יש לו דין עור כיון שהוא פנים חדשות‪ ,‬וגם‬ ‫דין עור ממנו‪ ,‬ותערובותו אחר כך עם דבק פנים‬ ‫מילוי הריבוע בצבע‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בספרי נגעתי קצת בנדון זה‪ ,‬ועכשיו ראיתי שיש‬ ‫חדשות הוא‪ ,‬ואם כן במקום דלולא השלמה זאת‬ ‫ראיה ברורה שיש לו דין עור‪ ,‬ממה שכתב הרמ"א‬ ‫היה פסול‪ ,‬בעינן השלמה על ידי עור ממש‬ ‫בספר אורחות רבינו (ח"א עמוד ל"ג) הביא מה‬ ‫(סי' ל"ב סמ"ז) גבי ארבע פרשיות של יד שכתבם על‬ ‫כלקמן‪ ,‬יש לומר דלא מהני‪ ,‬ובמקום דאין חסרון‬ ‫ששמע מהסטייפלר בזה"ל‪ ,‬סיפר לי מו"ר‪,‬‬ ‫ארבעה קלפים וז"ל‪ ,‬והמנהג לדבקם בדבק שיהא‬ ‫פסול אם כן אפשר להשלים במה שהוא רוצה‪,‬‬ ‫שהראה את תפיליו למרן (החזון איש) זצוק"ל‪,‬‬ ‫הכל כקלף אחד‪ ,‬ויזהרו ליטול דבק כשר עכ"ל‪,‬‬ ‫ובלבד שלא יהיה דבר טמא‪ ,‬ובסוף דברינו כתבתי‬ ‫שפינה אחת היתה קצת לבנה ונראית כעגולה‪,‬‬ ‫והנה בבתי התפילין וכן בפרשיות יש שני דינים‪,‬‬ ‫ללמד זכות גם בענין השלמת הנקבים על ידי עור‬ ‫אמר מרן להשחירה ושוב לא תראה עגולה‪ ,‬גם אני‬ ‫א' שיהיה מעור‪ ,‬ב' שיהיה מן המותר בפיך‪,‬‬ ‫נטחן וכיו"ב‪.‬‬ ‫הכותב הראיתי פעם את התפילין שלי למרן‪,‬‬ ‫וכמבואר מזה באריכות בתשובות נודע ביהודה‬ ‫שפינה אחת היתה משופשפת ונראית קצת‬ ‫(קמא או"ח סי' א')‪ ,‬ואם מקפידין בדבק שיהיה מן‬ ‫וממשיך השבט הלוי (שם אות ד')‪ ,‬ואם נחסר‬ ‫עגולה‪ ,‬ואמר לי מרן זצוק"ל להשחירה בדיו או‬ ‫המותר בפיך‪ ,‬אמאי אין צריך לדקדק שיהיה‬ ‫קצת במקום שפוסל‪ ,‬המובחר שבדרכים שישים‬ ‫בצבע כמה פעמים זה על גב זה (לאחר יבוש המרוח‬ ‫מעור‪ ,‬אלא על כרחך מה שכתב הרמ"א שיהא דבק‬ ‫שם מעט עור כשר מעובד לשמה כמו תפילין‪,‬‬ ‫הקודם) עד שתראה מרובע‪ ,‬כמדומה ששמעתי‬ ‫כשר‪ ,‬היינו מעור בהמה טהורה‪ ,‬וכן כתב בשולחן‬ ‫ולדבקו היטב עד שיתבטל לגמרי לעור התפילין‪,‬‬ ‫מכמה עושה בתים שמרן זצוק"ל הורה להם היכא‬ ‫ערוך הרב (סע"ב)‪ ,‬וכמו שכתב מזה בתשובת עמק‬ ‫ואין בזה חשש שני עורות‪ ,‬וכמו שכתב במשנה‬ ‫שחסר משהו לרבועו של הבית שישחירו כמה‬ ‫שאלה (או"ח סי' א') עיי"ש‪ ,‬ושמע מינה דאף דנעשה‬ ‫ברורה (סי' ל"ג סק"ד) בשם הפתחי תשובה‪ ,‬דסתימת‬ ‫פעמים כנ"ל (אבל לא בטיח) את הצד החסר עד‬ ‫פנים חדשות לא נפקע ממנו דין עור‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫נקב לא נקרא שני עורות‪ ,‬וכהאי גונא מוכח באורח‬ ‫שיתרבע‪ ,‬דעת מרן שהרבוע צריך להיות לאחר‬ ‫חיים בסי' תקפ"ט לענין שופר‪ ,‬דפסול דיבק שברי‬ ‫שהשחירו את הבית‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הדרך המהודרת ביותר לתקן את הריבוע‪,‬‬ ‫שופרות משום שני שופרות‪ ,‬ואף על פי כן ניקב‬ ‫הא על ידי הרטבת העור ומשיכתו בצבת עד‬ ‫וסתמו במינו כשר‪ ,‬והיינו משום שהסתימה בטלה‬ ‫מילוי הריבוע בעור טחון ודבק‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שייעשה ריבוע מושלם‪ ,‬וכך עושים היום בתיקוני‬ ‫לעיקר השופר‪ ,‬וכיוצא בזה כתב בתשובות מהר"ם‬ ‫הפינות‪ .‬אמנם בחורים וסדקים שנעשים לפעמים‬ ‫שיק (או"ח סו"ס י"ט)‪ ,‬ועוד כמה פוסקים‪ ,‬וקשה‬ ‫והנה במנחת יצחק (ח"ו סי' א') כתב בזה"ל‪ ,‬על‬ ‫במקום הקפלים של הבתים‪ ,‬אם הסדקים קטנים‬ ‫להאריך עוד‪.‬‬ ‫דבר אשר יצאו עוררים על הבתים הנעשים בארץ‬ ‫ממש‪ ,‬אפשר לתקן על ידי משיכת העור בצבת‪,‬‬ ‫ישראל שפסולים‪ ,‬כי הקמטים שבעור שמסביב‬ ‫ואם הסדקים רחבים הוראת הכשרויות היא‪,‬‬ ‫ולאחר חתימת התשובה הוסיף השבט הלוי‬ ‫הבתים שהתיתורא תפור בו ממולאים בדבק‪,‬‬ ‫לצמצם את הסדק על ידי הזזת העור מהצדדים‬ ‫בזה"ל‪ ,‬אחרי שכתבתי זה‪ ,‬הרעישו כמה תלמידי‬ ‫וטענתם כי הקמטים מבטלים הריבוע‪ ,‬והוא על‬ ‫חכמים בענין שנמצא ברוב תפילין הנעשים בעור‬ ‫פי דברי המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ט‬ ‫‪0‬‬ ‫אין ראיה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬כאשר הרגיש מעלתו‬ ‫רבוע ברובו כשר‪ ,‬דרובו ככולו‪ ,‬גם ראייתו נכונה‬ ‫באופן שהחור לא יהיה רחב ממ"מ אחד כשיעור‬ ‫בעצמו‪ ,‬מדלא חשש החיי אדם רק שעל ידי‬ ‫ממזבח‪ ,‬דלמטה לא הוי מרובע‪ ,‬ובר מזליה אנא‬ ‫חגירת הציפורן (כפי שבארנו בגליון הקודם‪ ,‬פ"ו‪ ,‬בשם שבט‬ ‫הנקבים הגדולים נמשך החוט לצדדים‪ ,‬אבל מה‬ ‫בזה‪ ,‬כי ציינתי כן בגליון הביאור הלכה הנ"ל‪.‬‬ ‫הלוי)‪ ,‬ואז ממלאים את הסדק עם דבק ואבקת עור‪,‬‬ ‫שלא נוגעים חלקי התפירה זה לזה במשהו על ידי‬ ‫ואין זה נחשב שהשלמת הבית תהיה על ידי דבק‪,‬‬ ‫הפסק שטח הנקב אין זה בטול רבוע‪ ,‬וכן ממה‬ ‫אכן‪ ,‬בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' ב' אות ג') בא‬ ‫ואכשר דרא שיש יצרנים איכותיים שכל התפילין‬ ‫שכתב דו"ז הגה"צ מהר"י גייינולד זלה"ה בתשובת‬ ‫בכעין פשר בין הביאור הלכה והארץ צבי וז"ל‪,‬‬ ‫מלאות מהעור עצמו בלי סדקים וחורים‪ ,‬ולא קיים‬ ‫זכרון יהודה (ח"א סי' ד') מחשש נקבים גדילים‬ ‫ובענין אם יש נפקא מינה בין נחסר בקרן או‬ ‫חשש זה‪,‬‬ ‫בזוית נתקלקל הרבוע‪ ,‬גם הוא לא חשש אלא‬ ‫באמצע דופן‪ ,‬כתב כבודו דבמשנה ברורה פסק‬ ‫(הקונה בתים‬ ‫בזוית‪ ,‬שעל ידי זה חסר יסוד תואר הרבוע‪,‬‬ ‫דאין חילוק‪ ,‬ובמהרש"ם (ח"ד סי' קכ"א) משמע‬ ‫מוכנים לאחר‬ ‫צביעה‪ ,‬לא יכול‬ ‫שנעשה כל פעם על ידי הקרנות המרובעות‪ ,‬ואם‬ ‫להקל‪ ,‬ובשו"ת ארץ צבי נסתפק בזה (בסי' י"ב)‪ ,‬הנה‬ ‫להבחין אם היו‬ ‫הנקב גדול מדאי אם כן חסר עיקר הזוית המרבע‪,‬‬ ‫אין מחלוקת בזה‪ ,‬כי ענין רבוע נוגע לכל הצלעות‬ ‫או‬ ‫סדקים‬ ‫על ידי שהחוטים אינם עושים על ידי נגיעתם‬ ‫של התפילין לא רק למקום חודו וקרן‪ ,‬כאשר‬ ‫חורים או לא)‪.‬‬ ‫[בתמונות‬ ‫הביאו מענין רבוע דמזבח שכתבו תוס' (סוכה מט‪,).‬‬ ‫זוית כלל‪ ,‬אבל עצם נגיעת חוטין דרך חיוב לא‬ ‫המצורפות‪,‬‬ ‫שמענו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דדין פגימת מזבח בכל מקום שהוא הוא מדין‬ ‫אפשר להבחין‬ ‫רבוע‪ ,‬וכן מוכח בחולין (פג‪ ):‬לפי ר"ת בתוס' שם‬ ‫בהבדל בין בית‬ ‫מלא לבית עם‬ ‫חריצים במקום התפירות‬ ‫ו‪.‬‬ ‫(ד"ה קא מוסיף)‪ ,‬דגם באמצע דופן שייך בטול רבוע‪,‬‬ ‫חורים]‪.‬‬ ‫והוא פשוט מסברא‪ ,‬אלא דמסברא עלינו לומר‪,‬‬ ‫ומה שיש לדון הוא לגבי חריץ שעושים במקום‬ ‫דבקרן וחוד ניכר ביטול הריבוע בשעור קטן יותר‬ ‫ריבוע התפירות‪ ,‬כדי שהתפירות יכנסו לתוכן‪ ,‬וכך‬ ‫מבשטח הדופן‪ ,‬ואין סברא לומר דפגימה כל‬ ‫ריבוע בצדדים ולא בזויות‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא יזוזו ממקומן ויהיו מרובעות באופן מהודר‬ ‫שהוא באמצע דופן תבטל צורת הרבוע‪ ,‬ובזה גם‬ ‫וקבוע‪ .‬וכך כתב בשבט הלוי (ח"ז סי' ט') וז"ל‪ ,‬יקרתו‬ ‫המשנה ברורה מודה שם‪ ,‬ולאידך גיסא גם‬ ‫כתב הביאור הלכה (סי' ל"ב סוד"ה נתקלקל ריבוען)‬ ‫קבלתי‪ ,‬ואשר שאל בחכמה בענין שנהגו היום‬ ‫מהרש"ם לא הקיל רק אם בולט מעט‪ ,‬וכמה הוא‬ ‫וז"ל‪ ,‬גם פשיטא לי דלאו דוקא אם נתקלקל במקום‬ ‫עושי הבתים‪ ,‬לעשות חריץ בתיתורא למעלה‬ ‫שעור מעט אין לנו דבר מקובל בזה‪ ,‬וכל מה‬ ‫חדו של הזוית למעלה‪ ,‬דהוא הדין אם נתקלקל‬ ‫ולמטה‪ ,‬ומכניסים התפירות תוך אותו חריץ‪ ,‬האם‬ ‫שנאמר באחרונים בזה הוא רק בהשערה לבד‪,‬‬ ‫ונפגם במקום אחר מדפני הבית מבחוץ‪ ,‬עד שאבד‬ ‫יאות עבדי או לא‪ ,‬וכותב לדון ביסוד הדין של‬ ‫והכל לפי ראות העין‪ ,‬אם יש דופן בזה חשש ביטול‬ ‫רבועו על ידי זה‪ ,‬וגם כן מהא דמזבח הנ"ל‪ ,‬דפשוט‬ ‫ריבוע הבית אי פוסל בכל דפנות וצדדי הבית או‬ ‫רבוע‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דפסול פגימת המזבח הוא בכל מקום מדפנותיו‪,‬‬ ‫לאו‪ .‬ומציין לדברי הבית יוסף בשם הר"י‬ ‫ולאו דוקא במקום חדו‪ ,‬ולפי זה אם מחמת רב ישנן‬ ‫אכסנדרני וז"ל‪ ,‬ועיין בלשון הר"י אסכנדרני (בבית‬ ‫ה‪ .‬ריבוע התפירות‬ ‫של התפילין ניכר לכל שאחד מדפנותיו נכנס‬ ‫יוסף סוס"י ל"ב ד"ה ומ"ש רבינו סו"ד)‪ ,‬כשמדבר מתפירת‬ ‫לפנים ואינו עומד במקום הראוי לו‪ ,‬נראה דצריך‬ ‫התפילין ומהנקבים שעושים לצורך זה‪ ,‬כתב‬ ‫כפי שכבר כתבנו בגליון הקודם (פ"ו)‪ ,‬הלכה‬ ‫לתקנם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫'וכשימצא הד' נקבים עומדים בשווי‪ ,‬אז יעשה ד'‬ ‫למשה מסיני שיהיו התפילין מרובעות בקציצה‪,‬‬ ‫שרטוטין מכוונים מנקב לחבירו‪ ,‬ובאלו ד'‬ ‫בתיתורא ובתפירות‪ ,‬ואף שלדעת רש"י הכוונה‬ ‫אמנם כתב בשו"ת ארץ צבי (קוזיגלוב‪ ,‬ח"א סי' י"ב‬ ‫השרטוטין יעשה התפירה'‪ ,‬וגם כבודו הרגיש‬ ‫'בתפירות' היינו שלא ימתח התפירות בחוזק כדי‬ ‫אות ז') וז"ל‪ ,‬גם ראיתי בחסד לאברהם (סי' ח')‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬ודייק מלשונו שירטוטים ולא חריצים‪ ,‬ואם‬ ‫שלא לפגום הריבוע של התיתורא‪ ,‬מכל מקום‬ ‫בנמחה ונתקלקל חודי התפילין בראשן‪ ,‬כתב דיש‬ ‫כן על מה סמכו עושי הבתים‪.‬‬ ‫דעת רוב הראשונים שהדין הוא בהתפירות עצמם‬ ‫לומר דלא בעינן מרובע בכל משך הבתים מראשן‬ ‫שיהיו מרובעות‪ .‬ויש לציין שהמנהג לעשות י"ב‬ ‫עד סופן‪ ,‬כל שיש רבוע ברובן שפיר דמי‪ ,‬והא‬ ‫וממשיך השבט הלוי‪ ,‬הנה נעלם ממנו לשון‬ ‫תפירות סביב הקציצה‪ ,‬ומקור הדברים בספר ברוך‬ ‫ראיה ממזבח‪ ,‬שלמטה לא הוי מרובע כמו שכתבו‬ ‫המרדכי בהלכות קטנות‪ ,‬והובא גם כן בחידושי‬ ‫שאמר (הגה"ה ק"כ) וז"ל‪ ,‬וקבלנו לעשות י"ב תפירות‪,‬‬ ‫התוס' (זבחים נד‪ .‬ד"ה רב)‪ ,‬וראיתי במשנה ברורה (סי'‬ ‫הגרעק"א (יו"ד סי' רע"א ס"ה)‪ ,‬דלשון 'שרטוט' גומא‬ ‫ג' תפירות בכל צד‪ ,‬והכתיבה שבבתים בין‬ ‫ל"ב) בביאור הלכה כתב להיפך‪ ,‬דבכל משך ארכן‬ ‫וחריץ יעו"ש‪ ,‬היינו שחורץ שרטוט בגוף העור‬ ‫התפירות כמו הכסא שעליו הכבוד‪ ,‬וסביבו י"ב‬ ‫פוסל אם אינו מרובע‪ ,‬והא ראיה מהא דפגימת‬ ‫שיהיה קיים על ידי השקע שבעור‪ ,‬ואם כן אין‬ ‫מלאכים ג' בכל צד‪ ,‬לכן סביב המשכן י"ב שבטים‬ ‫המזבח טפח ופסולו משום רבוע‪ ,‬כתוס' (סוכה נא‪,).‬‬ ‫לדייק כלום מלשון הר"י אסכנלרני‪ ,‬ונהי דאין‬ ‫ג' שבטים בכל צד‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ושם מסתמא פוסל פגימה בכל מקום מן המזבח‪,‬‬ ‫לדייק שיעשה חריץ קצת עמוק ממש עד‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫שהתפירה מונחת בתוכו‪ ,‬מכל מקום גם להיפך אין‬ ‫הנה כתב המשנה ברורה (ס"ק קע"ז) בשם החיי‬ ‫לדייק‪ ,‬ולבי אומר לי שמזה נשתרבב מנהג עושי‬ ‫אדם וז"ל‪ ,‬וגם יש להשגיח בענין התפירה‪ ,‬כי‬ ‫וממשיך בארץ צבי‪ ,‬ולענ"ד לתמוך בימין‬ ‫בתים אלה‪ ,‬דהבינו דהחריץ של שרטוט אינו רק‬ ‫מחמת שהסופרים עושין נקבים גדולים קצת‬ ‫החסד לאברהם בזה‪ ,‬דאי נימא דזה דומה למזבח‪,‬‬ ‫להראות ישרות הרבוע‪ ,‬אלא גם מקום אחיזה‬ ‫נמשך החוט לצדדין‪ ,‬ועל ידי זה אין התפירות‬ ‫ובכל מקום ממנו פוסל פגימה‪ ,‬ואפילו באמצע‬ ‫להתפירות שלא יזיזו מרבוען‪ ,‬אבל ודאי מודינא‬ ‫שוות ברבוע‪ ,‬זה נכנס וזה יוצא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫העור בחוץ‪ ,‬דומיא דמזבח דפוסל בו פנימה בכל‬ ‫דאין מקור לנהוג זה‪ ,‬והתפילין מדורות הקודמים‬ ‫מקום מן המזבח‪ ,‬אם כן איך מצאנו ידינו ורגלינו‬ ‫והנה‪ ,‬על פי מה שנתבאר שהתפירות צריכות‬ ‫בשי"ן של תפילין של ראש‪ ,‬הרי על ידי זה‬ ‫לא היה בהם חריץ זה‪ ,‬כי אין צורך בו‪ ,‬כי גם מלבד‬ ‫להיות מרובעות‪ ,‬ויש לדון באופן שיש חור קצת‬ ‫מתקלקל הרבוע‪ ,‬ואין לומר דשאני הכי דאי אפשר‬ ‫זה אפשר להחזיק התפירות ברבוען‪ ,‬וממילא‬ ‫רחב‪ ,‬ויש רווח בין חוט תפירה שיוצא מהחור לצד‬ ‫בענין אחר ומצוותו בכך‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דיש עצה‬ ‫הידור מצוה היא שלא לעשות כן‪ ,‬מכל מקום אין‬ ‫אחד למשנהו שיוצא מהחור לצד שני‪ ,‬האם יש‬ ‫לעשות בתים לבנים בלתי שחורות‪ ,‬דשחורות‬ ‫להרעיש על זה גדר פסול‪ ,‬וכבודו כתב בשם‬ ‫חסרון בשלימות ריבוע התפירות‪ ,‬וכך כתב בשבט‬ ‫בבתים אינם אלא למצוה‪ ,‬ולכתוב עליהם השי"ן‬ ‫האדמו"ר הגה"צ מקלויזנבורג (שליט"א) [זצ"ל]‬ ‫הלוי (ח"ה סי' י"ד) וז"ל‪ ,‬ומה שכתב כבודו בענין‬ ‫בדיו‪ ,‬דכשר‪ ,‬כמו שכתב המגן אברהם‪ ,‬ואז לא‬ ‫שמחמיר יותר בזה‪ ,‬וכן שמעתי בשמו‪ ,‬אבל‬ ‫הנקבים הגדולים שעושים עושי בתים בשעת‬ ‫יתקלקל הרבוע כלל‪ ,‬מה שאין כן כפי מנהגינו‬ ‫הנלענ"ד כתבתי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫התפירה‪ ,‬ועל ידי זה לא נוגעים חוטי התפירה זה‬ ‫שעושין השי"ן בקמט‪ ,‬ועל כל פנים זכינו לדין‬ ‫ובגליון הבא‪ ,‬נוסיף בס"ד דיבור בענין‬ ‫לזה‪ ,‬ויש חשש משום בטול רבוע התפירה‪ ,‬והעיר‬ ‫דלא בכל מקום פוסל פגם בתפלין‪ ,‬ואינו דומה‬ ‫התפירות‪ ,‬ובענין ריבוע רגל או מכונה‪.‬‬ ‫מדברי החיי אדם (כלל ד' ס"ב)‪ ,‬הנה מדברי החיי אדם‬ ‫למזבח‪ ,‬ושוב יש לומר כהחסד לאברהם‪ ,‬דכל שיש‬ ‫היוצא למעשה מכל הנתבאר‪:‬‬ ‫א‪ .‬ריבוע התפילין צריך להיות על ידי עור הבתים עצמם ולא על ידי טיח על גביהם‬ ‫דעת החזון איש שריבוע הבתים יכול להיות על ידי הצבע שצובע הבית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יש הסותמים חורים על ידי עור טחן ומעורב בדבק‪ ,‬ואינו מהודר‪ ,‬ובמקום שנעשה על ידי זה הריבוע יש להקפיד בזה יותר‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יש להקפיד על ריבוע הבתים בכל צדדי הבית‪ ,‬ולא רק בזויות‪ ,‬מכל מקום אינו פסול רק אם ניכר להדיא (ולפחות בעובי ‪ 1‬מ"מ)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הלכה למשה מסיני שהתפירות יהיו מרובעות‪ ,‬ולכך יש להיזהר שלא יהיו נקבים גדולים מידי‪ ,‬שהתפירה יכולה לזוז‬ ‫מ צוי מאוד שיש חריץ במקום התפירה כדי שחוט התפירה לא תזוז‪ ,‬יש שהקפידו על זה שפוסל הבית‪ ,‬ולמעשה הדבר כשר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪ -‬ניתן לקבל גליונות קודמים‪ ,‬על ידי בקשה באימייל ‪- L7133800@GMAIL.COM‬‬ ‫יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר‪,‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר‪ ,‬מודיעין עילית‪.‬‬ ‫הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה‪ ,‬הרב חיים מאיר בן גיטל‪ ,‬הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪L7133800@gmail.com 05271-33800‬‬ ‫היניק פסח בן ביילא מלכה‪ .‬רעכיל בת פייגא פעסיל‪ ,‬שרה בת קריינדל דישנא‪ ,‬לרפו"ש בתושח"י‬