gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הלימוד השבועי - רבי מאיר סנדר · Halimud Hashvuyi - Rabbi Meir Sander — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תומר דבורה פרק ח'‪" :‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד" [ד'] ~ נמסר ביום ב' ו' כסלו תשפ"ז ~ גיליון מס' ‪53‬‬ ‫עוד יש להביא על כוח התפילה מה שמובא בגמרא יומא (כ"ט‪ ).‬על הפסוק (תהילים)‪" :‬למנצח על‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫אילת השחר" שתפילה דומה היא לאיילה שבקרניה היא מנצחת‪ ,‬וברש"י מובא שם שבכל פעם‬ ‫אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה ב"ה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה‬ ‫צומח לה הקרניים‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן התפילה כל תפילה מצמיחה ישועה!‬ ‫קורדוברו זיע"א שעוסק כולו בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך‪ ,‬ובשבועות האחרונים עסקנו בפרק ח'‬ ‫תִּ ּקּונֵי ַהיְסֹוד‪.‬‬ ‫העוסק בתיקוני "נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד" והיום נעסוק בעניין תיקון היסוד [א'] ונמשיך בו שבוע הבא‬ ‫וְאּולָם הַאֵ יְך י ְַרגִּיל הָָאדָ ם ַעצְמֹו ְבמִּדַ ת ַהיְסֹוד‪ ,‬צ ִָּריְך הָָאדָ ם ְל ִּהזָהֵר מְא ֹד ֵמ ַהדִּבּור ַה ֵמבִּיא לִּי ֵדי ה ְִּרהּור‬ ‫בעז"ה‪ ,‬ונקדים לזה הקדמה בעז"ה מענייני פרשת השבוע שאנחנו נמצאים בהם כעת‪ ,‬שגם הם‬ ‫עוסקים בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך שבזה עוסק ספר קדוש זה‪.‬‬ ‫כְדֵ י שֶׁ ֹּלא י ָב ֹא לִּי ֵדי ק ִֶּׁרי‪ֵ ,‬אין צ ִָּריְך לֹומַר שֶׁ ֹּלא יְדַ בֵר נְ ָבלָה אֶׁ לָא אֲ פִּילּו דִּבּור טָ הֹור ַה ֵמבִּיא לִּידֵ י‬ ‫ה ְִּרהּור ָראּוי ְלהִּשָ מֵר ִּממֶּׁנּו‪ַ ,‬ו ֲהכִּי דָ יֵק לִּישָ נָא דִּ ק ְָרא (ק ֹ ֶׁהלֶׁת ה‪ ,‬ה)‪ַ" :‬אל תִּ תֵ ן אֶׁ ת פִּיָך ַלחֲטִּ יא אֶׁ ת‬ ‫במוצאי שב"ק חזרתי מציון דוד המלך ע"ה ומה"כותל המערבי" עם ידידי הגאון ר' דוד אילוז‬ ‫שליט"א בעל "מרגלא" על התורה ודיבר נו מענייני פרשת השבוע הקודמת פ' תולדות ונאמר מזה‬ ‫בְשָ ֶׁרָך" ִּהזְהִּיר שֶׁ ֹּלא י ִּתֵ ן פִּיו ְבדִּבּור שֶׁ ֵמבִּיא ְל ַהחֲטִּ יא בְשַ ר ק ֹדֶׁ ש אֹות ב ְִּרית ‪ְ -‬בק ִֶּׁרי‪ּ .‬וכְתִּ יב " ָלמָה‬ ‫כמה דברים [ויהיו הדברים לרפואת בנו יאיר חיים בן חנה לרפוא"ש]‪ :‬כתוב בפסוק (תולדות)‪:‬‬ ‫יִּקְצ ֹף הָאֱ ֹלהִּים" וְגֹו'‪ ,‬וְאִּ ם הּוא נִּבְלּות ַהפֶׁה‪ ,‬מַאי ַלחֲטִּ יא‪ ,‬ה ֲֵרי הּוא ְב ַעצְמֹו חֵטְא‪ ,‬אֶׁ לָא אֲ פִּילּו שֶׁ הַדִּ בּור‬ ‫"הקל קל יעקב והידים ידי עשו"‪ ,‬ואמרו על זה חז"ל‪ :‬בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו‪,‬‬ ‫ֹלא יִּ ְהיֶׁה חֵטְ א אֶׁ לָא דִּבּור טָָהֹור‪ ,‬אִּם ֵמבִּיא לִּי ֵדי ה ְִּרהּור צ ִָּריְך ְל ִּהזָהֵר ִּממֶּׁנּו‪ְ ,‬ו ָלזֶׁה ָאמַר " ַל ֲחטִּיא אֶׁ ת‬ ‫ודבר זה אפשר לבאר בכמה אופנים‪ :‬א‪ .‬שלמדו דבר זה בלשון תמיהה והיינו‪" :‬הקל קל יעקב‬ ‫בְשָ ֶׁרָך ָלמָה יִּקְצ ֹף"‪ ,‬י ְִּרצֶׁה ַאחַר שֶׁ ַמחְטִּ יא יִּקְצ ֹף עַל אֹותֹו קֹול ֲאפִּילּו שֶׁ יִּ ְהיֶׁה מֻתָ ר‪ ,‬כִּי עַל יְ ֵדי ְפ ֻעלָה‬ ‫והידים ידי עשו"? שאין שניהם יכולים ללכת יחד‪ ,‬וממילא‪ ,‬אם יש קוטל יעקב אין שולטים ידי‬ ‫ָרעָה ַהּנִּמְשֶׁ כֶׁת ִּממֶּׁנּו‪ָ ,‬חזַר הַּקֹול ְוהַדִּבּור ָרע‪ .‬כָל כְָך צ ִָּריְך זְהִּירּות לְאֹות ב ְִּרית‪ ,‬שֶׁ ֹּלא ְלה ְַרהֵר וְֹלא‬ ‫עשו‪ ,‬ב‪ .‬שלמדו שלא בתמיהה אך למדו כך שכשהקול קול יעקב היינו כשישראל עוסקים בתורה‬ ‫יַשְ חִּית‪.‬‬ ‫ממילא‪" :‬הידים ידי עשו" = עשו מתעסק עם ידיו עמו עצמו‪ ,‬היינו שבמקום להרוג יהודים‬ ‫הורגים בני עשו זה את זה ועסוקים בעצמם‪ ,‬ג‪ .‬עפ"י מה שביאר רבינו הגר"א זיע"א {הובא‬ ‫ונבאר בס"ד‪:‬‬ ‫בספר "קול אליהו"}‪ :‬בפסוק כתוב‪" :‬קל" בלי ו'‪ ,‬וזה מתבאר מלשון‪" :‬קלות" והיינו שאם לא‬ ‫רבינו זיע"א אומר כאן שיש לאדם להיזהר שלא לדבר דיבורים אפילו טהורים‪ ,‬שיכולים להביא‬ ‫לומדים מספיק תורה ויש קלות בלימודה אז‪" :‬הידים ידי עשו"‪ ,‬ר"ל‪ ,‬עוד הוא הביא ביאורים‬ ‫אותו לידי עבירה‪ ,‬וק"ו דיבורים של ליצנות וניבול פה וכדו' שמביאים לידי הרהור חטא וקלות‬ ‫נפלאים בפסוק שאמר עשו‪" :‬יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"‪ ,‬ויש לבארו בכמה‬ ‫ראש‪ ,‬וכך הוא לא יגיע לפגם היסוד המגיע ע"י דיבורים רעים ואפילו טהורים והיינו שאין בהם‬ ‫אופנים‪ :‬א‪ .‬עפ"י מה שביאר רש"י שהוא היה גדול במידת כיבוד אב ולא רצה לצער את אביו‪,‬‬ ‫איסור בעצם אך הם יכולים להביא לחטא! והוא לומד את זה מהפסוק (קהלת – ה'‪ ,‬ה')‪" :‬אל תתן‬ ‫ולכן המתין למותו ולא הרגו בחייו‪ ,‬ב ‪ .‬עפ"י מה שביאר רבינו זקני ה"כלי יקר" זיע"א שעשו ידע‬ ‫את פיך לחטיא את בשרך" – והיינו שאפילו שהדיבור עצמו הוא טהור‪ ,‬אם הוא זה שגרם לחטא‬ ‫הסוד הנ"ל שאמרנו לעיל שכל עוד שעוסקים בתורה אין הוא יכול לשלוט בישראל‪ ,‬וכמו שמובא‬ ‫ה' מצרף אותו לחטא עצמו! וזהו‪" :‬למה יקצף" = היינו שיקצוף ה' גם על הדיבור הזה אפילו אם‬ ‫בגמרא שבת (ל'‪ ).‬על דוד המלך ע"ה שלא יכול היה מלאך המוות לשלוט בו כל עוד הוא עסק‬ ‫טהור היה כיון שהוא זה שרגם לחטא! ולכן יש להיזהר בזה מאוד‪ ,‬וכך יזכה האדם לתקן את‬ ‫בתורה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכיון שכך הוא המתין שימות א ביו ואז ישב יעקב אבינו ע"ה שבעה ואבל פטור‬ ‫היסוד! כי הוא לא יגיע לידי חטא!‬ ‫מת"ת‪ ,‬וכך יוכל לשלוט בו! וקשה‪ :‬הלוא מותר לו ללמוד בדברים המותרים‪ ,‬וכגון‪ :‬הל' אבלות‬ ‫וכאן המקום לציין מה שמובא בספה"ק "אגלי טל" להגה"ק מסוכטשוב זיע"א בהקדמה‪ :‬שעיקר‬ ‫וכדו'‪ ,‬וכן ראיתי בעיני כשמרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי זצוק"ל ישבו שבעה שעסקו‬ ‫התיקון לחטא זה הוא ע"י שמירת שבת כהלכתה וביחוד ע"י לימוד הל' שבת‪ ,‬עיי"ש מה שביאר‬ ‫בתורה כל הזמן בהל' אבלות וכדו'? ותירץ הרב שליט"א‪ :‬אבל מותר לו ללמוד‪ ,‬אך הוא לומד‬ ‫בזה‪ ,‬ואמר לי לפני שנים רבות כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב שליט"א לומר לכל מי ששואל שזה‬ ‫מתוך עצבות‪ ,‬ותורה כזאת אינה מגינה! [ ועי' בזה עוד בספה"ק "אגלי טל" בהקדמה שעיקר‬ ‫עיקר התיקון‪ ,‬ונראה לבאר עוד בדבריו הקדושים ע"פ מה שכותב רבינו זיע"א כאן שהיות‬ ‫הלימוד הוא מתוך שמחה]‪ ,‬ויש לומר עוד‪ :‬שזה ביטול תורה באיכות כי אינו לומד הסוגיה שהוא‬ ‫ודיבורים רעים מביאים לידי חטא זה‪ ,‬ממילא אדם ששומר שבת ומדבר בהלכותיה שתכלית כל‬ ‫רגיל בה‪ ,‬אך זה קשה קצת‪ ,‬ג‪ .‬מובא לבאר [וזה הפוך מרש"י הנ"ל ו"ש בעים פנים לתורה"]‪:‬‬ ‫השבוע הוא שבת קודש‪ ,‬ממילא ע"י דיבורים קדושים אלו הוא מקדש עצמו הרבה‪ ,‬וכמו‬ ‫שעשו כ"כ שנא את יעקב עד שהוא אמר שאפילו שע"י כך הוא יקרב את מיתת אביו בכל אופן‬ ‫שדיבורים רעים גורמים לחטא זה כך דיבורים קדושים אלו של הל' שבת מתקנים אותו‪ ,‬וכן שע"י‬ ‫הוא יהרוג את יעקב! ד‪ .‬יש לבאר עוד בדרך צחות עפ"י מה ששמעתי פעם בשיחה ממגיד‬ ‫כך הוא לא מגיע לידי חטא! והבן!‬ ‫המשרים הרב שלמה לוינשטיין שליט"א שלא היה נעים לו להרוג את אחיו מחשש מה שיאמרו‬ ‫אם כבר הזכרתי את ה"אגלי טל" הנ"ל אני יציין שוב לדבריו שם שעיקר לימוד התורה הוא ע"י‬ ‫אנשים ‪" :‬פתאום אח הורג את אחיו"? אך כשימות אביו יהיה לו סיבות רבות להורגו‪ ,‬וכגון‬ ‫שמחה‪ ,‬וזה ג"כ קשור לחטא זה‪ ,‬כי אמר הרה"ק ר' אהרן מקרלין זיע"א שאף שאין כתוב בתורה‬ ‫שיאמר‪" :‬הוא תפס לי את העמוד"! – "הוא לא נותן לי מפטיר" – "הוא לא משאיר לי את‬ ‫שאין להיות עצוב‪ ,‬בכל אופן העבירות שאפשר לבוא אליהם ע"י העצבות הם החמורים ביותר!‬ ‫המוסדות"! וכדו' וכשיהרגנו אז "לשם שמים" לא יהיה פוצה פה ומצפצף!‪ ,...‬ומזה נלמד כמה יש‬ ‫[וגם החט א הנ"ל‪ ,‬וד"ל]‪ ,‬וכן לא חובה היום לטבול במקווה‪ ,‬אבל הטהרה שאפשר לבוא אליה בכל‬ ‫לנו ללכת בדרכי ה' וללמוד בשמחה ולא להתערב במחלוקת! עוד הוא הביא דבר נפלא על עניין‬ ‫המצוות ובהבנת התורה אין לתאר! וכן אין מצווה בתורה מפורשת להיות בשמחה אבל ההשגות‬ ‫התפילה שקשור לפרשתנו והובא ברד"ק על ההפטרה שקראנו לפני כמה שבועות בפרשת וירא‬ ‫שאפשר לבוא ע"י שמחה אין ערוך להם‪ ,‬וממילא‪ ,‬אדם שנמנע מן העצבות‪ ,‬וטובל‪ ,‬ושמח בתורה‪,‬‬ ‫בה מסופר על אלישע הנביא ז"ל שהחיה את בן באישה‪ ,‬והוא שכב עליו ידיו על ידיו פיו על פיו‬ ‫אין הוא בא לידי עבירה‪ ,‬והבן‪ ,‬וראיתי אתמול כאן בירושלים כשהייתי בשיעור של מרן הגר"ד‬ ‫עיניו על עיניו‪ ,‬וקשה‪ :‬וכי הוא לא יכול היה לומר איזה שם ולמה היה צריך לשכב עליו? וביאר‪:‬‬ ‫לנדוי שליט"א ר"י "סלבודקה" ב"ב בישיבת "קמניץ" כמה שמחה היה על האנשים לשמוע דברי‬ ‫הוא רצה להרגיש את הצרה של השני‪ ,‬ולהרגיש כאילו הוא עצמו נמצא במצב שלו ולכן הוא‬ ‫תורה עד שפרצו במחול‪ ,‬וכמה שמחה היה על מרן שליט"א עצמו! וכך לא מגיעים לידי חטא! וכן‬ ‫שכב עליו! ובזה הוא מבאר מה שכתוב בפרשתנו (תולדות)‪" :‬ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה‬ ‫ראיתי במוצש"ק בבר מצווה לנכד כ"ק האדמו"ר מבויאן שליט"א כאן בירושלים בהשתתפות‬ ‫היא" – "לנכח" = הוא עמד מולה! למה? = "כי עקרה היא"! = הוא רצה להרגיש את הצער‬ ‫אלפים [ואדמורי"ם ורבנים שליט"א] כמה יהודים שמחים במצוות‪ ,‬ומה היא בעצם השמחה בבר‬ ‫שלה! ועוד הוא הביא מה שכתבו הספרים על הפסוק הזה‪" :‬לנכח" ר"ת‪ :‬לומר נשמת כל חי!‬ ‫מצווה? שמחים שהבן הגיע לעול מצוות! ואין ליהודי שמחה גדולה מזה! וע"י השמחה בתורה‬ ‫היינו להודות תמיד לה'‪ ,‬ורבינו ה"רוקח" מהראשונים מביא שלכן אומרים ב"נשמת"‪" :‬בפי‬ ‫ובמצוות נזכה לתקן החטא הנ"ל‪ ,‬ולא להגיע אליו כלל!‬ ‫ישרים וכו' כשהם עומדים זה לנוכח זה זה נהיה בר"ת אותיות‪" :‬יצחק" ו"רבקה"‪ :‬ישרים‪,‬‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולרט‪ ,‬אמן!‬ ‫צדיקים‪ ,‬חסידים‪ ,‬קדושים‪ = ,‬תתרומם‪ ,‬תתברך‪ ,‬תתקדש‪ ,‬תתהלל‪ ,‬וזה נפלא!‬ ‫הוספות לגיליון "תומר דבורה" הקודם (‪ )52‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי‬ ‫עוד דבר נפלא אמר לי אתמול רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א כשנסענו לגאולה על הפסוק‬ ‫ביום א' ה' כסלו תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫בפרשה הבאה (ויצא)‪" :‬ותען רחל ולאה"‪ ,‬וידוע מה שדרשו חז"ל על הפסוק (אסתר)‪ :‬ויאמר המן‬ ‫לפני המלך והשרים" – "מכאן שהדיוט קופץ בראש"‪ ,‬וכן מה שדרשו בפרשת חיי שרה‪" :‬ויען לבן‬ ‫בעניין הטעם השני ל"שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" – כיון שאי אפשר לשלם עליו כאן‬ ‫א‪.‬‬ ‫ובתואל"‪ ,‬והובא ברש"י שם‪" :‬רשע היה וקפץ בראש"‪ ,‬ואיך כאן רחל שהייתה בדרך כלל שתקנית‬ ‫בעוה"ז וכתבתם‪" :‬יש מבארים" – יש לציין שרבינו ה"תומר דבורה" זיע"א עצמו כתב‬ ‫קפצה לפני אחותה הגדולה? וביאר עפ"י מה שכתב רבינו הרמב"ן זיע"א (שם) שיעקב אבינו ע"ה‬ ‫טעם זה שם‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫נשא שני אחיות כי זה היה בחו"ל‪ ,‬ובא"י היה איסור זה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וא"כ כשיבואו לארץ יצטרך‬ ‫בעניין "כל אשר לו" בביאור ה"שפת אמת" זיע"א – לכאורה זה קשה‪ :‬מה הוא הביא לו‬ ‫ב‪.‬‬ ‫להיפרד מאחת מהם‪ ,‬ועל זה קפצה רחל לוותר‪ ,‬ובאמת כן היה שהיא נפטרה לפני כניסתו לארץ‬ ‫את התורה והמצוות שלו? ואולי יש לומר עפ"י מה שידוע שכשהצדיק הולך מן העולם הוא‬ ‫בבית לחם‪ ,‬וזה היה הוויתור השני שלה! [ויש לציין לגמרא פסחים (קי"ט) שיעקב אבינו ע"ה לא‬ ‫יכול לתת לתלמידיו מתכונותיו בעבודת ה'‪ ,‬ואת זה הוא נתן ליצחק‪ ,‬והבן‪( ,‬ולפרש"י הוא‬ ‫רוצה לזמן לעתיד לבוא מפני שהוא נשא שני אחיות‪ ,‬ומשמע קצת שהוא לקח את זה כחטא קצת‬ ‫הביא שם‪ ,‬עיי"ש)‪.‬‬ ‫לרום דרגתו!]‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬א מו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות‬ ‫רגי'נה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬ולרפואת דב בן רבקה‪ ,‬אולג בן רנה‪ ,‬שרה בת שרח שיחי'‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' להצלחתו‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אמו העניא מלכה בת ר' שלמה לייב ע"ה נלב"ע כ"ב טבת‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬