ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — ויצא (2026-11-16)

מרגליות יקרות ואבני חושן,
פנינים נפלאים וסיפורי צדיקים
דברי הגות ורעיון
מאוצרות תורת החסידות
משובצות זהב ומסודרות
משיעוריו ושיחותיו של
רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט”א
פרשת ויצא
תהילים על התורה
אבני חן ונטפי שיח שלהבות קודש והגיונות חכמה
בפרקי נעים זמירות ישראל מפרשת השבוע
וכפי שסיפרו חכמינו (ב”ר כב יג) על
אדם הראשון ,יציר כפיו של הקדוש
חטאים אליך ישובו בנפשי’ .אמר דוד המלך‘ :עד אנה ה’ תשכחני
נצח ,עד אנה תסתיר את פניך ממני’ -עד
עד אנה אשית עצות בנפשי
טוב וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (בראשית
ברוך הוא ,שלא הכיר בכוחה של מתי האדם חווה הסתר פנים? עד מתי נראה כח י).
התשובה ,עד שפגש את בנו קין לאחר (תהלים כה ח). שהקדוש ברוך הוא שכח ממנו? ‘עד אנה
דבר פלא מגלה כאן דוד המלך עליו מובא במדרש (ב”ר סח ב) שכאשר יעקב אבינו
שהרג את הבל ,וכאשר שמע ממנו אשית עצות בנפשי’ -כל עוד שהוא מחפש יצא לחרן כדי למצוא את זיווגו ,תמה בינו
שעשה תשובה על חטאו ,התחיל השלום :הקדוש ברוך הוא אינו דוחה עצות כיצד להחלץ מן הצרה!
את החוטא לאחר שנכשל ,אלא הוא לבין עצמו כיצד יצליח בכך .הלא כאשר
לטפוח על פניו מרוב התרגשות, כל זמן שהאדם סבור שהישועה תגיע על
עצמו מורה לו את הדרך לשוב .ויש אליעזר הלך למצוא שידוך ליצחק ,הוא בא
וקרא“ :כך היא כוחה של תשובה? ידי מעשיו ,והוא אינו סומך על הקדוש ברוך
להתבונן ,מדוע הוראת דרך זו היא לחרן עם עשרה גמלים מלאים כל טוב ,ואילו
ואני לא הייתי יודע!” ומיד עמד הוא לגמרי ,ישועתו תתמהמה ,ויהיה לו
גילוי מיוחד של טובו וישרותו? הוא אין ברשותו אף לא נזם ולא צמיד.
ושורר לפני הבורא את ‘מזמור שיר הסתר פנים .אך ברגע שיסמוך רק על ריבון מיד ביציאתו של יעקב לדרך ,בא אליפז בנו
ליום השבת’. את עומק הדברים ביאר הגאון רבי העולמים ויבטח בו בבטחון גמור ,ישועתו של עשו בשליחות אביו וביקש להרוג את
כי התשובה לפנים משורת הדין אלחנן וסרמן הי״ד (קובץ הערות סימן תגיע במהרה. יעקב ,אך יעקב הצליח לשכנעו לקחת את
היא ,כשם שדרש רב עוירא בגמרא כא אות כד) ,כי התשובה מתנה היא אמר הרב רובשקין לעצמו“ :כל עוד שהייתי כל כספו ,שהרי עני חשוב כמת.
(ברכות כ ,):שטענו מלאכי השרת לפני שנתן הקדוש ברוך הוא לעמו ישראל, בקשר עם עורכי דין ,והם נסו להגיש מכל מקום ,יצא יעקב נקי מכל נכסיו ,ובא
הקדוש ברוך הוא על שהוא נושא אף שבשכל האדם אין לה כל הבנה, ערעורים ולנהל משא ומתן עם התביעה - לחרן כשידיו ריקות .ועל כן היה דואג כיצד
פנים לישראל ,כמו שנאמר (במדבר שהרי אם חטא אדם ,קלקל ופגם הישועה לא היתה קרובה ,אך כעת כשאין יצליח למצוא שידוך ,ואמר (תהלים קכא א)
ו כו)‘ :ישא ה’ פניו אליך’ ,על אף במעשיו את כל העולמות ,ואיך יוכל שום דרך טבעית להשתחרר ,והמצב נראה ‘אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי’!
האמור (דברים י יז) ‘אשר לא ישא פנים לתקן? אבוד לחלוטין – בטחוני נתון לקדוש ברוך אך אז התחזק ואמר (שם פסוקים ב-ג) ‘עזרי
ולא יקח שחד’ ,וענה להם הקדוש וכי אם השליך אדם כלי זכוכית על הוא לבדו ,והישועה יכולה לבוא!” מעם ה’ עשה שמים וארץ אל יתן למוט
ברוך הוא ,שכיוון שבתורה נצטוו הארץ עד שנופץ לרסיסים ,יוכל באותו לילה ,ליל זאת חנוכה ,הדליק הרב רגלך’ .חלילה לי לאבד את בטחוני בקדוש
ישראל לברך ברכת המזון רק אם לאסוף את השברים ולהדביקם זה רובשקין את שמונת הנרות ,ושר את הפיוט ברוך הוא!
אכלו כדי שביעה ,ואילו הם מדקדקים לזה עד כי לא יודע לעולם דבר ‘הנרות הללו’ ,כשהמלים החותמות את נראה מדברי המדרש ,שבתחילה איבד
על עצמם לברך אפילו באכילת כזית שבירתו ,ויהא שלם כאשר בתחילה? הפיוט מרוממות את רוחו בבטחון מלא יעקב אבינו את אמונתו בקדוש ברוך הוא,
או כביצה ,נושא הוא את פניו להם. בישועת השם שיזכה להושע מצרתו בניסים
והרי החטא פוגם בגוף האדם ולאחר מכן היא שבה אליו .אמנם ,מבארים
ואם יבקש אדם לדעת עד היכן מגיע ובנשמתו ,ברמ”ח איברים ובשס”ה גדולים ,ואז יודה לו ‘על נסיך ועל נפלאותיך המפרשים ,שחלילה לומר כן ,ובאמת יעקב
כוחה של תשובה ,ילמד מאנשי נינוה. גידים גופניים ורוחניים! ועל ישועתך’. לא איבד את בטחונו בריבון העולמים אף
רבנו חיים ויטאל כתב ,כי שליחותו למחרת הוא שב ואמר תהלים ,והתפלל לא לרגע קט.
וכבר אמרו חכמינו ז”ל (ירושלמי מכות
של יונה נועדה ללמד את ישראל על מקירות ליבו“ :אנא ה’ ,עשה לי נס היום, אם כן ,כיצד מסבירים את דברי המדרש?
מעלת התשובה ועל כוחה העצום פ”ב ה”ו) ,ששאלו את החכמה“ :חוטא,
מהו ענשו?” אמרה להם‘ :חטאים ב’זאת חנוכה’ .יש לי אמונה שלמה שהיום הדבר יבואר על פי מעשה שהיה :לפני
לבטל גזרת שמים ולהפכה לטובה. תשחרר אותי!” מספר שנים ,העולם היהודי כולו רעש וגעש
תרדף רעה’ (משלי יג כא) .שאלו את
חטאיהם של אנשי נינוה היו בעברות לאחר אמירת התהלים ,התיישב הרב משמחה .רבי שלום מרדכי רובשקין שוחרר
הנבואה“ :חוטא ,מהו ענשו?” אמרה
שבין אדם לחברו בלבד ,בינם לבין רובשקין לסעוד את ליבו ,ואז נפתחה הדלת מהכלא!
עצמם ,כפי שפירש רבנו אברהם אבן להם‘ :הנפש החטאת היא תמות’
(יחזקאל יח ד). בפתאומיות. רבי שלום מרדכי רובשקין ,יהודי מארצות
עזרא (א ב). “רובשקין – צא!” קרא לעברו הסוהר. הברית ,היה בעל משחטה כשרה ,מהגדולות
כאשר הגיע יונה הנביא להזהירם ורק כאשר שאלו את הקדוש ברוך הוצאה מהתא הייתה יכולה להיות מחמת בעולם .הגויים בסביבתו לא יכלו לסבול את
על מעשיהם ,שבו מדרכם הרעה הוא :״חוטא ,מהו ענשו?״ אמר להם: סיבות רבות ,אשר רובן אינן טובות. הצלחתו ,ו’תפרו’ לו תיק ובו אישומים גדולים
בלב שלם ותיקנו את חטאיהם בכל ״יעשה תשובה ויתכפר לו״ .ומסיים “אני באמצע הסעודה .אשב כאן ולא ונוראים .התנהל נגדו משפט אנטישמי,
כוחם ,עד שאם גזל אחד מהם קורה הירושלמי שזוהי כוונת הכתוב :״טוב אפריע” ,ניסה לעורר את רחמי הסוהר. ונגזרו עליו עשרים ושבע שנות מאסר.
והשתמש בה לבנין ,לא הסתפק וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך״ – “לא” ,השיב הסוהר בהחלטיות“ .אתה צריך הוא ניסה להגיש ערעור אחר ערעור ,אך כל
בתשלום שויה לנגזל כתקנת חכמינו הקדוש ברוך הוא מורה לחטאים את לרדת למטה ,משם כבר ילוו אותך”. הערעורים נדחו .לאחר שמונה שנים שבהן
המכונה ‘תקנת מריש’ (גיטין פ”ה מ”ה), הדרך לעשות תשובה. הוא הובל אל משרדי הכלא .מנהל הכלא ישב בבית הסוהר ,הוא הגיש ערעור אחרון,
אלא החריב את הבנין על מנת להשיב כי התשובה מתנה מיוחדת היא מאת נכנס למשרד ,וסביבו סוהרים נוספים ,וכולם והפעם לערכאה הגבוהה ביותר בארצות
את הגזלה אשר גזל כמות שהיא הקדוש ברוך הוא ,מתנה שקדמה עמדו שותקים כשהם מביטים בו במבט הברית .אם ערעור זה נדחה ,אין אפשרות
(תענית טז.). לעולם ,ונתן בה הכוח למחוק את מבולבל. להגיש ערעור נוסף.
דווקא אנשי נינוה ,שהיו שקועים החטא כאילו לא היה ,עד שאמרו לאחר דקות שנדמו כנצח ,שבר המנהל את בא’ טבת תשע”ח ,נר שביעי של חנוכה ,קיבל
ברוע מעשיהם ,נבחרו ללמד שבכל חז”ל (ברכות לד ,):שבמקום שבעלי השקט“ :מזל טוב מיסטר רובשקין”. הרב רובשקין מכתב ובו בשורה נוראה :בית
מצב יכול האדם לשוב בתשובה ,ואם תשובה עומדין -צדיקים גמורים ‘מיסטר רובשקין’ ...זו צורת פנייה שאינה המשפט העליון דחה את הערעור! נותרו לו
שב באמת – תפילתו מתקבלת. אינם עומדין. מקובלת כאשר מדברים אל אסיר... עוד תשע עשרה שנה בבית הכלא!
זהו ‘טוב וישר ה׳’ :גם לאחר שחטא את היסוד הזה ביאר גם רבנו חיים “נשיא ארצות הברית של אמריקה המיר את אך הרב רובשקין לא נשבר .הוא הזכיר
האדם ,אין הבורא יתברך מניחו ויטאל בספרו ‘עץ הדעת טוב’ (פרשת יתרת עונש המאסר והורה לשחררך .אתה לעצמו אמרה של הרב הקדוש רבי ישראל
להתמודד לבדו מול החטא ,אלא בא) ,שהתשובה חסד ה׳ היא ,שיוכלו אדם חפשי כעת .אתה יכול ללכת הביתה!” מרוז’ין זי”ע על דברי דוד המלך בתהלים
מורה לו דרך לתקן ולשוב ,ומקבל את הבריות שחטאו נגדו לשוב ולכפר על הרב רובשקין עמד המום והודה לה’ על (יג ב-ג) ‘עד אנה ה’ תשכחני נצח ,עד אנה
תשובתו ברחמים וברצון. מעשיהן. חסדיו המרובים .רק פחות מעשרים וארבע תסתיר את פניך ממני ,עד אנה אשית עצות
המשך בעמוד ד’ המשך בעמוד ב’
המשך מעמוד א’ על התורה
לכך תיקן אברהם תפילת שחרית שזמנה כי בודאי אי אפשר לומר כן .שהרי ידוע ההרים מאין יבא עזרי’ ,ודרשו חז”ל :אל שעות קודם לכן ,קיבל את הידיעה
עד חצות היום ,כי זמן זה הוא זמן החסד כי האבות הקדושים קיימו את כל התורה תקרא ‘אל ההרים’ אלא ‘אל ההורים’. המדכאת לפיה מזימתם של המעלילים
בעולם וביקש אברהם להמשיך השפעות כלה ,ואפלו תקנות שתקנו חכמינו ז”ל בתחילת הדרך ,נוטה אדם המחפש שידוך עליו צלחה ,והוא עתיד להינמק בכלא
של חסד בזמן זה. בדורות מאוחרים הרבה יותר – קיימו לשאת את עיניו ‘אל ההורים’ -כלומר אל שנים רבות ,והנה מהפך ממש בלתי צפוי,
ומחצות היום והלאה ,כאשר צללי ערב האבות (יומא כח.): החלק הגשמי המיוצג על ידם ,ולחפש ממש בבחינת מה שנאמר אצל יוסף
מתחילים לנטות ,זהו זמן של דין ,ורק אלא כוונת הדברים היא ,כי כל אחת מן שידוך שיש בו ממון או נוחות חמרית ,אך הצדיק (בראשית מא יד) ‘ויריצהו מן הבור’!
יצחק אשר מידתו היא גבורה היה יכול התפילות הללו מיוחסת ושייכת בעיקר עליו להבין שאין זה העיקר ,אלא ‘עזרי לאחר מספר דקות ,נכנס אחד הסוהרים
להמשיך ולהביא חסדים משמים בזמן לאחד מן האבות ,משום שבו מצאנו פסוק מעם ה’’ ,כאשר האשה תשביע את רצון אל החדר ובידו העתק הצו הנשיאותי
שכזה ,והצליח לבטל את הדינים ולהחליש מפורש בתורה שהתפלל בשעה זו ,ובודאי בורא העולם‘ ,עושה שמים וארץ’ אשר ובתחתיתו מתנוססת חתימתו של הנשיא
את כוחם .ולכן תיקן במנחה את אותן קשור הוא במיוחד לתפילה זו .ועוד מביא ברא תחילה את השמים ורק אחר כך את טראמפ המורה לקצר את ענשו ולשחררו
ברכות שבשמונה עשרה כמו שאברהם המהרש”א ביאור בשם רבי אברהם זכות הארץ ,לרמוז שענייני הרוחניות קודמים באופן מיידי.
אבינו תיקן בשחרית. בעל ‘ספר יחסין’ ,מחכמי ספרד בימי לעניני הגשמיות ,ועליהם יש לאדם לשים היה זה דבר מופלא ובלתי מובן שנשיא
אבל בלילה שאז מתגברים הדינים מאוד, הגרוש ,כי כל אחד מן האבות היה מקפיד את הדגש בבואו לחפש את זיווגו. גוי יתערב למען יהודי הנמק בכלא ,ובפרט
לא היה אפילו בכוחו של יצחק למשוך במיוחד על אותה התפילה שנאמר עליו שהיה זה בשנה הראשונה לכהונתו ,בה
חסד מן השמים .רק יעקב שהיו לו את שתי
המדות יחדיו ,חסד כאברהם ודין כיצחק,
שתקן אותה ,וזאת משום שהיא הייתה ואמונתך בלילות נזהרים בדרך כלל הנשיאים מלנקוט
בצעדים דרמטיים ושנויים במחלוקת ,אך
מכונת לפי מידתו והנהגתו המיוחדת וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא
יכול היה למשוך חסדים וכל מה שהיה בעבודת ה’. (בראשית כח יא). לב מלכים ושרים ביד ה’ ,והנשיא היה רק
חפץ בתפילתו ,על אף שהייתה בלילה. רמז נאה לענין זה מביא רבנו דוד תפילת ערבית ,נתקנה כידוע על ידי יעקב השליח להוציא לפועל את השחרור.
הבט נוסף בענין זה ,מצאנו בספר הקדוש אבודרהם ,כי האות השניה בשם כל אחד אבינו עליו השלום. כעת נוכל להבין לעומק גם את הנהגתו
‘אור המאיר’ (פר’ דברים) בו הקשה הרב מן האבות רומזת לתפילה שתיקן .האות מקור הדברים הוא במסכת ברכות (כו,): של יעקב אבינו :כאשר ראה יעקב שמצבו
הקדוש רבי זאב וואלף מזיטומיר זי”ע, השניה ב’אברהם’ היא ב’ – בוקר .ביצחק בה למדו זאת חכמינו ז”ל מן האמור הגשמי בכי רע ,וכי הוא יוצא לחפש שידוך
על מאמר חז”ל שהתפילות נתקנו על ידי צ’ – צהרים ,וביעקב ע’ – ערב. (בראשית כח יא) ‘ויפגע במקום וילן שם’. כשאין בכיסו אף פרוטה .הוא החל לחשוב
האבות ,שהלא לכל שלוש התפילות יש קושיית המהרש”א ,הובאה גם בשם הרב פגיעה זו משמעותה היא תפילה ,שנאמר מאין יבוא עזרו ומה בידו לעשות.
כיום נוסח אחד בתפילת שמונה עשרה, הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב זי”ע, (ירמיה ז טז) ‘ואתה אל תתפלל בעד העם אך אז הוא התעורר ואמר לעצמו :מחשבות
ומה הוסיף כל אחד מן האבות על מה בספר ‘מנחם ציון’ (פר’ ויצא) ,שם הוסיף הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל אלו המנסות למצוא פתרון בדרך הטבע,
שתיקן זה שלפניו? להקשות על יעקב אבינו עצמו ,הרי בשעה תפגע בי’ ,הרי שהמונח פגיעה משמש מצביעות על חיסרון דק בדרגת הבטחון
יתרה מכך ,הוסיף ה’אור המאיר’ להמשיל שתיקן תפילה זו היה בן ששים ושלוש במשמעות של תפילה. המוחלט! הקדוש ברוך הוא כל יכול ,ואינו
את הדבר לאדם הבא אל מלך בשר ודם שנים ,וכי עד אותה שעה לא התפלל דרשה זו של חז”ל ידועה ומוכרת ,עד כדי זקוק שנעזור לו לנהל את עולמו .אפשר
בבקשה ,וחוזר עליה פעמים ושלוש תפילת ערבית? כך שהדברים איבדו מעט את משמעותם, לסמוך עליו לחלוטין!
באותן מילים ,אין ספק שהמלך יזעם עליו ביאר הצדיק הקדוש מרימנוב ,שבאמת כי כבר בקטנותנו שומעים אנו מהמלמד אל ההרים או אל ההורים
וישליכנו מעל פניו. התפללו האבות ערבית עוד לפני שתיקן בתלמוד תורה שהאבות הקדושים תקנו ממשיך המדרש ודורש :זיווגו של האדם
על אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי יעקב אבינו תפילה זו ,ועיקר חידושו של את שלוש התפילות. מגיע ישירות מידיו של הקדוש ברוך הוא.
המלכים הקדוש ברוך הוא ,שאין מן הראוי יעקב אבינו היה במהות התפילה ,שנתקנה כל דרדק יודע לצטט בדיוק מי מהם תיקן יסוד זה מופיע בתורה ,בנביאים ובכתובים.
לחזור על אותן מילים שלוש פעמים ביום. לפי מידת כל אחד ואחד מן האבות. איזו תפילה ,עד שאיננו משכילים להתבונן בתורה אנו מוצאים זאת בפרשת שידוכם
אם כן ,ברור הדבר כי אין הכוונה בשלוש אברהם אבינו ,אשר מידתו חסד ,קיים במתנה העצומה והיקרה שהעניקו לנו של יצחק ורבקה ,כאשר אפילו לבן
תפילות היום לחזרה על המילים בלבד, בעצמו את הפסוק (תהלים צב ג) ‘להגיד האבות הקדושים בתקנתם זו. ובתואל הרשעים נאלצו להודות לנוכח
אלא תפילה במשמעות של חיבור ,מלשון בבקר חסדך’ ,ולימד כי יש מנהיג לבירה מן הראוי אפוא להתבונן ולהפנים עד השתלשלות הניסים המופלאה ולהכריז
(בראשית ל ח) ‘נפתולי אלקים’ (רש”י שם), המנהיג את כל בריותיו בחסד וברחמים. כמה זכות זו אינה מובנת מאליה .עד היכן בקול ‘מה’ יצא הדבר’ (בראשית כד נ).
ועל ידה נעשה האדם דבוק בה’ אלקים. יצחק אבינו ראה את כל בני האדם שקבלו הדברים מגיעים ,שבן אנוש קרוץ מחומר בנביאים מצינו אצל שמשון הגיבור ,שם
על פי זה ,תפילת שמונה עשרה שתיקן את האמונה מכוח אברהם ,והבין כי אין די ובעל יצרים שפלים וחיבור נחות להבלי מעיד הכתוב על בחירתו התמוהה לכאורה
אברהם אבינו לעת בוקר ,בעת שמאיר אור באמונה הבאה מכוח חסד ואהבה ,כי ללא העולם הזה ,רשאי ואף נדרש ,להתייצב באישה פלשתית ,אך באמת ‘אביו ואמו לא
החסד בעולם – מקבלת בשעת המנחה יראה אין קיום לאהבה .ועל כן הדריכם מדי יום ,שלוש פעמים ,ולשוחח עם בורא ידעו כי מה’ היא’ (שופטים יד ד).
גון אחר לגמרי ,בזמן שבו דינים תלויים להתפלל תפילת מנחה בזמן הדין. כל העולמים הגדול והנורא כדבר בן יחיד ובכתובים קבע זאת שלמה המלך בספר
ועומדים ,ועל ידי המתקתם נהפך הזמן ולאחריהם בא יעקב אבינו ותיקן זמן עם אביו אוהבו. משלי (יט יד)‘ :בית והון נחלת אבות ,ומה’
הזה לעת רצון. תפילה בלילה ,בזמן שנברא לשנה ובו לצד הזכות העצומה שבכך ,עלינו לתת אישה משכלת’.
ובשעת ערב ,בזמן תפילת יעקב אבינו, בני האדם יורדים ממדרגתם כיוון שאינם את הדעת גם לכוחה הגדול של התפילה, מובא בספר ‘פרדס יוסף’ (פאצאנאווסקי,
שוב יש כאן תיקון תפילה חדש .זו תפילה פועלים בעסקיהם .ומאחר שהלך יעקב וליכלתה להפוך את מערכות הטבע פרשת ויצא) שלא לחינם נסמכו דברי
שמשלבת חסד וגבורה שהיו בבוקר לחרן ,מקום בו שולט חרון אף של מקום ולפעול ישועה ורחמים בדרכים לא המדרש שיעקב אבינו אמר ‘שיר למעלות
ובצהרים ,תפילה שהיא תחת הגדרתו של (ב”ר ע י) ,ללבן הארמי שכולו שקר ,הוצרך צפויות בעליל. אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי’
יעקב כ’תפארת’ ,תפילה שמאירה באורה לחזק את מידתו – מידת האמת ,והתפלל עוד יש להכיר בכך שלכל תפילה לדרשת רבותינו שזווגו של האדם נקבע
גם בשעות החשכה. שלא יושפע מהם. ישנן מעלות יחודיות ,סגולות טמירות על ידי הקדוש ברוך הוא ,ו’בית והון נחלת
ה’עולם’ נעקר ובא ל’נפש’ הרי שתפילת הערב שנתקנה על ידי כשלעצמה ,וכדברי חכמינו זכרונם לברכה אבות ומה’ אישה משכלת’.
נבואה להתבונן במשמעות המושג פגיעה, יעקב אבינו ,אינה רק תקנה על עצם (ברכות ו ):שאמרו כי לעולם יהא אדם זהיר ופירוש הדבר :בין המחפשים שידוך ישנם
שבלשון זו רמזה לנו התורה את תקנתו זמן התפילה ,אלא על מהות התפילה בתפילת המנחה ,ואחר כך הוסיפו כי יהא שלושה סוגי אנשים .הסוג הראשון -מי
של יעקב אבינו בתפילת ערבית. ומשמעותה העמוקה .תפילה זו פועלת זהיר אף בתפילת ערבית ,ושוב אמרו כי שחפצים בשידוך שבו יקבלו כסף רב
מדוע שינתה התורה וכתבה זאת בלשון דווקא במקומות החשוכים ,הנמוכים, יהא זהיר אף בתפילת שחרית .הרי לנו כנדוניה או שהורי הכלה יהיו עשירים ,ועל
רמז ,ולא כתבה ‘ויתפלל’? על נקודה זו ומעלה את המתפלל מעמק הבכא אל כי כל התפילות חשובות ,כל אחת באופן כך כבר התריעו חז”ל במסכת קידושין (ע).
עמד רש”י הקדוש שפירש כי לשון זו מדרגה מרוממת. המיוחד לה. שהנושא אישה לשם ממון ,נולדים לו בנים
מלמדת אותנו שקפצה לו הארץ. ובענין זה יש להביא את שהקשה הרב אמנם כן ,אינה דומה תפילה לחברתה, שאינם מהוגנים .הסוג השני -המחפשים
דבר זה למדו בגמרא (חולין צא ):מן הקדוש רבי יעקב אריה מרדזימין זי”ע ובכל תפילה נתקנה דרגה חדשה שלא אישה יעילה שתנהל את ענייני הבית
הסתירה שיש בפסוקים :מחד ,נאמר בספרו ‘בכורי אביב’ (פר’ נצבים) ,על חז”ל הייתה לפנייה ,כי כל אחד מן האבות החומריים על הצד הטוב ביותר ,והסוג
(בראשית כח י) ‘ויצא יעקב מבאר שבע וילך שדרשו (דב”ר ח א) את הפסוק (משלי ח הקדושים סידר תפילה לפי מידתו השלישי – אלו שחפצים באישה משכלת
חרנה’ ,משמע שהגיע לחרן ,ומאידך נאמר יז) ‘אני אהבי אהב ומשחרי ימצאנני’ על ומעלתו ,כפי עבודת ה’ שעסק בה כל ימיו. שתנהל את ביתה על אדני התורה ותגדל
תכף לאחר מכן ‘ויפגע במקום’ הוא הר תפילת ערבית ,ולמדו מכאן כי אין לה זמן וכל אחת מהן משלימה את חברותיה ,עד את הבנים לתורה ויראה.
המוריה ,דהיינו שלאחר הגעתו לחרן הגיע קבוע במהלך הלילה. שנעשות כולן כאגודה אחת להשלים את והנה אמרו חז”ל (קידושין ל ):ששלושה
למקום ההוא ,להר המוריה. ולכאורה ,הלא מידת האהבה והחסד היא נפשו של היהודי בכל חלקי היום ובכל שותפים באדם ,האב והאם נותנים את
פירשה הגמרא ,כי תחילה הלך יעקב מידתו של אברהם אבינו שתיקן תפילת תקופות חייו ,למען ילמד ליראה את ה’ כל הגוף ,והקדוש ברוך הוא נופח בו את
לחרן ,וכאשר הגיע לחרן נזכר שעבר שחרית ,ויותר מתאים היה לדרוש את הימים – לרבות את הלילות. הנשמה והשכל.
בהר המוריה ולא עצר שם להתפלל. הפסוק על תפילת שחרית ,ומדוע דרשוהו ועדיין יש להבין ,האם כוונת חכמינו ז”ל אומר ה’פרדס יוסף’ :אם אדם בוחר לשאת
אמר בליבו :וכי ייתכן שעברתי במקום חכמינו ז”ל על ערבית? היא כי עד שלא בא יצחק אבינו ותיקן אישה מחמת ‘בית’ או מחמת ‘הון’ ,מי
שהתפללו אבותי ,ואני לא התפללתי? פירש הצדיק מרדזימין ,כי מדותיו של תפלת מנחה ,לא התפלל אברהם אלא שיהנה מכך יהיה רק הגוף שהוא ‘נחלת
ומיד כאשר העלה על דעתו לשוב יעקב אבינו היו ממוזגות מאהבה ויראה תפילה אחת ביום – תפילת שחרית? וכן אבות’ ,אך ‘ומה’’ – הנשמה שהיא מה’
לירושלים קפצה לו הארץ והגיע לשם. בשוה ,לעומת אברהם שעיקר מידתו את תפילת ערבית שתקנה יעקב אבינו ,וכי יתברך אינה נהנית אלא רק מ’אישה
יעקב התפלל שם ,וכאשר סיים תפילתו היתה אהבה ,ויצחק שעיקר מידתו היתה לא התפללו אותה אברהם ויצחק? משכלת’ ויראת שמים.
ביקש לשוב לחרן .אמר הקדוש ברוך הוא: יראה. על כך כתב רבנו המהרש”א (ברכות כו,): וזהו שאמר יעקב אבינו‘ :אשא עיני אל
אמר לו בחיוך“ :אמנם נגזר עליך להפסיד וחלשות מרוב בכיה. מעבודתך וממעשיך ,כאשר הם נעשים צדיק זה בא לבית מלוני וילך בלא לינה?
את כל כספך ,אבל בכי ודמעות לא הבאנו הותנה בין לבן הארמי לאחותו רבקה בעת בשלמות ,בכוונה נכונה וברצון הלב. מיד שקעה השמש והוכרח יעקב ללון שם.
בחשבון!” לדת בניהם ,שהגדולה לגדול והקטנה על פי זה מתבאר גם המשך דברי המשנה ויש להבין ,מהי השייכות בין תפילת
וכך היה אצל לאה .סדר הזיווגים היה לקטן – כלומר ,לאה מיועדת לעשו, ‘עין רואה’ .לאחר שנאמר ‘דע מה למעלה ערבית שתיקן יעקב אבינו ,לקפיצת הארץ
אמור להיות ‘הגדולה לגדול והקטנה ורחל מיועדת ליעקב .מששמעה זאת ממך’ שכל העולמות תלויים במעשי שקפצה לו בשעה זו?
לקטן’ ,לאה לעשו ורחל ליעקב ,אך הבכי לאה ,הייתה יושבת בפרשת דרכים ,בוכה האדם ,נאמר ‘עין רואה’ שעל ידי שמירת על נקודות אלו עמד הרב הקדוש בעל
והתפילה של לאה ‘יהי רצון שלא אפל ומתחננת מעומק לבה“ :יהי רצון שלא העינים מעוררים מלמעלה בחינת ‘עין ה’שפת אמת’ מגור זי”ע (ויצא תרל”ד) ,שלמד
בגורלו של רשע’ ,ביטלו את הגזרה ,ולא אפל בגורלו של רשע!” רואה’ וזוכים למראות גדולים המאירים מכך יסוד גדול ועצום.
רק שהיא התחתנה עם יעקב ,אלא שנשאה וכאן אנו רואים דבר נורא :על אף שעל פי ביאור יקרות .כאשר האדם שומר על אם ירצה האדם בכל כוחו ,יוכל לעורר
לו לפני רחל ,משום שתפילה מעומק הלב האמת לאה הייתה אמורה להינשא לעשו, עיניו מראות ברע ,הוא מעורר מלמעלה את קדושת ה’ יתברך בכל מקום ,ומכוח
יכולה להפוך הכל לטובה! על ידי תפילתה היא ביטלה את הגזרה שיושפע עליו לראות מראות אלוקים, תשוקה נוראה זו שוב אין טבע העולם
זהו הודו והדרו לחלוטין ,וזכתה להינשא ליעקב אבינו, כדברי חז”ל (ילקו”ש ישעיהו רמז תלט) שכל עומד בפניו כלל ,עד שיוכל הר המוריה
לאור זאת ,נבין דבר נפלא. ולהיות לאם המלכות שממנה יצאו ששה השומר עיניו מראות ברע זוכה ומקבל פני להעקר ולבוא למקום בו הוא עומד.
על המלים (בראשית כט יז) ‘ועיני לאה רכות’ משבטי י-ה. השכינה ,כפי שנאמר (ישעיה לג טו) ‘עצם וזהו הטעם שנעקר הר המוריה ובא
המחשה נפלאה לכוחה של תפילה לשנות עיניו מראות ברע’ ,ולאחר מכן נאמר (שם למקומו של יעקב אבינו ,על אף שהיה
פירש התרגום אונקלוס ‘ועיני לאה יאין’ –
דהינו שעיני לאה היו יפות. גזרות קשות מצינו בסיפורו של הרב פסוק יז) ‘מלך ביפיו תחזינה עיניך’. מרוחק ממנו מאוד ,כיוון שהתעוררותו
מקשה ה’תולדות אפרים’ (הובא בספר פרדס הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא זי”ע. ואכן כך מצינו אצל גדולי עולם ,ה’אור ותשוקתו והכנתו היו גבוהות ונעלות
יוסף ,פרשת ויצא) :לכאורה הדבר הוא פלא, בטרם הפך למנהיג בישראל ,עסק רבי החיים’ הקדוש והרב הקדוש אור שבעת מאוד ,עד שמשך אליו את המקום הקדוש
שהרי לדברי חז”ל ,עיני לאה היו רכות בונים במסחר לפרנסתו ,תוך שהוא הימים ה’בעל שם טוב’ זי”ע ,שזכו למראות ביותר הקיים בעולם ,המכונה ‘שער
וחלשות מחמת שבכתה כל העת על רוע מסתופף בצלו של רבו הקדוש ,רבי יעקב אלקים שלא זכו להם מלאכים ושרפים השמים’ ,מקום בית המקדש של מטה
גורלה ,ואם כן כיצד ניתן להבין את דברי יצחק מלובלין זי”ע‘ ,החוזה מלובלין’. בזכות קדושת נפשם ששמרו וזיככו אותה המכוון כנגד בית המקדש של מעלה.
אונקלוס שעיניה היו יפות? בלובלין היה נהוג ,שמיד לאחר יום זיכוך על גבי זיכוך ,עד שזכו והושפעה כי כידוע ,כל הבריאה מחולקת לשלושה
אל רבנו הגאון רבי משה סופר זצ”ל הכיפורים ,היו נכנסים תלמידיו המקורבים עליהם משמים קדושה ללא כל גבול ומידה. ממדים :עולם ,שנה ,נפש .ומכיוון שיש
ה’חתם סופר’ ,נשלחה פעם שאלה לפני של ה’חוזה’ אל הקודש פנימה ,כדי לשמוע עולים ויורדים – בו! קשר בין שלושה ממדים אלה ,כאשר
חג הסוכות. מרבם מה נגזר עליהם בשמים לשנה לעיתים אין ביכולת האדם להשיג עד כמה הגיע יעקב אבינו ב’נפש’ שבו אל קדושת
באותם ימים באירופה ,אתרוגים היו מצרך הקרובה. כל מעשה שלו משפיע בשמים ,והוא עלול בית המקדש מרוב תשוקתו ,בא אליו הר
נדיר ויקר המציאות ,ולא כל אדם יכול באחת השנים ,נכנס רבי בונים אל ה’חוזה’ לטעות ולחשוב שהתרשלות קלה מצדו לא המוריה גם מבחינת ה’עולם’ והמקום.
היה להרשות לעצמו לרכוש ארבעה מינים כדי לשמוע מה נגזר עליו באותה שנה, תעלה ולא תוריד .אך באמת אין הדבר כך. ועל כך כתב ה’שפת אמת’ הבחנה נפלאה,
משלו .בשל כך ,נהגו הקהילות לקנות ו’החוזה’ אמר לו שבשנה זו הוא עתיד והדבר יתבאר על פי משל :מלך ביקש כי באמת זו ממש היא מהותה של תפילת
במשותף אתרוג ,ובני הקהילה היו נוטלים להפסיד את כספו ולסבול מחרפת רעב. משריו להכין מפה של כל המדינות ערבית .מצד עצם זמן התפילה ,הרי
אותו ומברכים עליו .לצד זאת ,עשירים וכך אכן היה .תחילה חלו אשתו וילדיו של שבשליטתו כדי לספק לתושביהן מזון היא בזמן של חושך ,וזמן זה אינו ראוי
בעלי יכולת היו רוכשים לעצמם אתרוג רבי בונים ,והוא נאלץ להוציא סכומי עתק ומחיה .כאשר הגיעה המפה המוכנה אל לאור ,ובודאי שלא להארה גדולה כזו עד
פרטי ומהודר במיוחד. על רופאים ותרופות ,ולאחר מכן נכשלו המלך ,הבחין שהציר השמיט מדינה אחת. כדי השראת קדושת בית המקדש שלא
אחד מאותם עשירים ,שנהג לרכוש מדי בזה אחר זה כל העסקים שבהם ניסה קרא המלך לצייר ושאל“ :מדוע השמטת במקומו .אלא שעל ידי רצון האדם יכול
שנה אתרוג יפהפה ומשובח ,התברך גם להשקיע את כספו. מדינה זו מן המפה?” הוא לעורר הארה נפלאה שלא כדרך
בטוב עין ,ומיד לאחר שסיים את תפילתו, כאשר כמעט ולא נותרה פרוטה בכיסו, “שגגה נפלה בידי” ,השיב הצייר“ .אולם הטבע ,כי הכול תלוי ברצון האדם.
היה מעמיד את האתרוג שלו לשמושם של החליט רבי בונים לנסוע לעיר הבירה מה בכך? הן המפה כה יפה ומושלמת, הרי מבואר כאן דבר נפלא :גם לאחר כל
המתפללים .אלא שמטבע הדברים ,מרוב ורשה ,בתקוה למצוא שם עסקה שתאפשר ומדינה זו היא נקודה קטנה על המפה מה שפועל האדם להתעורר ולהשתוקק
ידים שמשמשו בו ,כבר ביומו הראשון של לו לפרנס את משפחתו .עם הגעתו לורשה, שבקושי ניתן לראותה!” אל המקום אשר יבחר ה’ ,אל בית המקדש,
החג הוא איבד מן הגון שלו והפך לשחור פנה להתארח בבית המלון המפואר שבו אמר לו המלך“ :כל נקודה שנראית קטנה ואף לאחר שבא אל המקום אשר עמד שם
במקצת. היה רגיל ללון בימי עשרו. על גבי המפה ,מייצגת מדינה שלמה אברהם ,ואליו יצא יצחק לשוח בשדה –
פנה העשיר בשאלה ל’חתם סופר’ :הלא מדי יום יצא אל השוק ,ניסה לקנות הכוללת בני אדם ובעלי חיים רבים מספר. עדיין לא יצליח להגיע אל היעד הנכסף
התורה דרשה (ויקרא כג מ) ‘פרי עץ הדר’ - ולמכור ,לטוות קשרים ולמצוא עסקאות מי שמבקש שמלכותו תצליח ,חייב לדאוג עד שיבוא זמן תפילת ערבית – זמן החושך
שהאתרוג יהיה מהודר ויפה לאורך כל ימי – אך לשוא .מאומה לא צלח ,והוא נותר לכל אחד מנתיניו ללא כל חסרון!” והגלות ,זמן שלכאורה מושל בו הסתר
החג .שמא כדאי לו לחדול ממנהגו להניח ללא שום רוח. והנמשל :על האדם לתת אל ליבו שלכל פנים – ודווקא אז יוכל לבוא אל המקום
לאחרים לטול את האתרוג ,שכן על ידי כך לאחר מספר שבועות של אכזבות ,נגש תיבה ואות בתפילתו ובתורתו יש חשיבות הנעלה והנכבד ואף תקפוץ לו הארץ
נפגם ה’הדר’ שבו? אליו אחד מעובדי המלון והגיש לו ומעלה בפני עצמה ,והיא מתקנת תיקון למעלה מדרך הטבע.
השיב ה’חתם סופר’“ :נראה לי דהוה חשבונית מפורטת על תקופת שהותו נכבד בשמים .על כן אין להתרשל או זהו שכתב רש”י שבא הפסוק ללמדנו
הדר ,כיון שבאו על ידי מצותו – זהו הודו במקום .כשהביט רבי בונים בסכום להפסיד אף אות ותיבה ,שכן כמה יצטער שקפצה הארץ ליעקב אבינו ,כי דבר זה
והדרו!” המצטבר – עשרים וחמשה רובלים ,הון האדם כשיעלה למרום ויגלה שבמעשיו יסוד עצום הוא לעולם ,ויש ללמוד ממנו
פירוש הדבר :יופי והדר אמתיים אינם תועפות באותם הימים – חשכו עיניו .הוא נחסרה השלמות עקב פגם יחיד בעבודתו. את דרכי עבודת ה’.
נמדדים בעינים גשמיות .דווקא אותם פרץ בבכי והתפלל מעומק הלב בדמעות דברים נפלאים ומלהיבים אודות השפעת מכאן ילמד כל אדם שאין מקום בעולם
סימנים כהים שהותירו עליו אצבעותיהם שליש לקדוש ברוך הוא שיושיע אותו מעשי האדם על הבריאה מביא הרב הקדוש שלא יוכל להגיע אליו אם רק ירצה באמת,
של יהודים ,אותם כתמי יזע של חבוב מצרתו. רבי אברהם יהושע השיל מאפטא זי”ע ובכל מקום אשר אליו שלחו ה’ יתברך
מצוה – הם פארו והדרו האמיתי של עוד באותו היום ,הגיע אל המלון שליח בספרו ‘אוהב ישראל’ (פר’ ויצא ד”ה תוכחת): יוכל להרגיש את ההארה הפנימית על ידי
האתרוג! מטעמה של הגבירה המפורסמת תמר’ל על האדם לצייר בדעתו ובמחשבתו כי נקודה של אמת ,ולהביא לשם את קדושת
אומר ה’תולדות אפרים’ :תרגום אונקלוס ברגסון – עשירה יהודיה נודעת שפזרה הוא עצמו בחינת ‘סלם מצב ארצה וראשו בית המקדש ,כל אחד ואחד לפי דרגתו
לא חולק על דברי המדרש ,אלא רק מוסיף מממונה לצדיקי פולין ולתלמידי חכמים. מגיע השמימה’ .אף על פי שהאדם שרוי ומצבו .כי אין דבר העומד בפני הרצון!
עליהם .באמת עיניה של לאה היו רכות, השליח הציע לרבי בונים משרה קבועה בתוך המציאות הארצית והגשמית ,שכלו מה למעלה – ממך!
אך זה הביא לכך שעיניה היו יפות ,משום של נהול עסקיה של הגבירה ,במשכורת ושורש נשמתו דבוקים למעלה בשמים. ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע
שהיופי האמיתי הוא בעינים כאלה שנזוקו מכובדת של ששה רובלים לשבוע. על פי יסוד זה מסביר ה’אוהב ישראל’ השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים
מחמת בכי שלא להינשא לעשו הרשע! רבי בונים ,שהבין כי שער הישועה נפתח את המשך הפסוק‘ :והנה מלאכי אלהים בו (בראשית כח יב).
יסוד זה תובע מאתנו שינוי מהותי ועמוק עבורו ,אמר לעצמו“ :אם זכיתי לפעול עלים וירדים בו’ – כשהאדם מגביה את מכבוד קדושת אדמו”ר רבי דוד חי
בכל דרך הסתכלותנו על העולם. ישועה כזו בכח התפילה והדמעות ,איני ליבו ומוחו בעבודת ה’ ,הוא מעלה עמו אביחצירא שליט”א שמענו לבאר ,כי
בשנים שלפני השואה ,נהגו החסידים רוצה להסתפק רק בהצלה מועטת”. את כל המלאכים לרום שמים ומשפיע בפסוק זה גנוז חיזוק גדול ועצום לכל
בפולין לשיר“ :וואס ביי די וועלט איז הוא פנה לשליח והודיע כי אינו מסתפק עליהם חיות וקדושה .לעומת זאת ,אם יהודי :עליו לדעת ולהאמין שכל מעשה,
שיין – ביי דיר זאל זיין געמיין” -מה במשכורת שבועית ,אלא דורש שותפות אינו נוהג כראוי חלילה ,נגרמת על ידו דיבור ומחשבה שלו פועלים ומשפיעים
שבעיני העולם נחשב ליפה ונוצץ ,אצלך מלאה ואחוזים ברוחי העסק .בתחילה ירידה למלאכים ,כמאמר חז”ל (איכ”ר א לה) בעולמות העליונים ,כל מילה של תורה
צריך להיות מאוס .וממילא נכון הדבר גם סרבה הגבירה לתנאי ,אך לאחר מספר שמעשים אלו מתישים כוחו של מעלה חס ושל תפילה מחיה עולמות עליונים,
להפך :לא כל מה שבעולם החומרי מוגדר ימים נמלכה בדעתה והסכימה – ומשם ושלום. ועבודתו פועלת פעולות נשגבות.
כבלתי יפה ,הוא אכן כזה באמת. נסללה דרכו של רבי בונים בחזרה לעשרו יסוד זה מתבאר בספרי הצדיקים (אור תורה
קנה המדה האמיתי והיחיד לקביעת מהו הקודם. אל דמעתי אל תחרש אות ש ,תולדות יעקב יוסף פר’ ויקרא) על מאמר
‘יפי’ ומהו ‘כעור’ אינו יכול להגזר מאמות בפעם הבאה בה חזר רבי בונים ללובלין ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת המשנה במסכת אבות ‘דע מה למעלה
המדה השטחיות של הרחוב ,אלא אך ורק ונכנס אל הקודש פנימה ,הביט בו החוזה מראה (בראשית כט יז). ממך’ – כלומר ,דע והאמן שכל מה שנפעל
מתוך מבט האמת של התורה. ובטרם הספיק התלמיד לפתוח את פיו, דרשו חז”ל (ב”ר ע טז) :מהו ‘רכות’? רכות ונעשה למעלה בשמים ,הכל נפעל ‘ממך’,
המשך מעמוד א’ תהילים
קולה של תורה ,ומה יש במים המגלה
את דרכה באדם?
והוסיף בעל ה’חפץ חיים’ לבאר את לשון
המשורר ‘ולבקר בהיכלו’ ,כיוון שדרך
שאמנם יכול אדם שכל פעולותיו תהיינה
לשם שמים אף אם אינו יושב בבית ה׳
אחת שאלתי – שבתי בבית ה׳
אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש שבתי
הסבר לכך נמצא בהרחבה במדרש שיר האדם להתפעל מדבר חדש ,וכעבור זמן כל ימי חייו ,אך בקש דוד המלך שיזכה
בבית ה׳ כל ימי חיי לחזות בנעם ה׳ ולבקר
השירים (שיהש”ר א) :״נמשלו דברי תורה מתרגל הוא אף לדבר המופלא ביותר, לשבת בבית ה׳ ולעסק בתורה ובעבודה.
בהיכלו (תהלים כז ד).
במים ,ביין ,בשמן ,בדבש ובחלב״ .מה ושוב אינו מתרשם מכך. ונמצא שזו היתה ״אחת שאלתי״ וזו
עצמה ״אותה אבקש״ :שהישיבה בבית ה׳ בקשה אחת מילאה את לבו של דוד
מים מסוף העולם ועד סופו ,כך תורה ולכך ביקש דוד המלך ‘לבקר בהיכלו’ –
תהיה התכלית ,ולא אמצעי לדבר אחר. המלך עליו השלום‘ :שבתי בבית ה׳ כל
מסוף העולם ועד סופו; מה מים חיים שיחוש תמיד כמבקר בהיכל ה’ ,ותמיד
ימי חיי ,לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו’.
לעולם ,כך תורה חיים לעולם; ומה מים תשמר בקרבו ההתפעלות לעבודת ביקורת תהיה אולם לשון הפסוק טעונה ביאור :לאחר
מן השמים ,כך תורה מן השמים .ואף הבורא בלא להתרגל ,בהתחדשות
בשני אפנים פירש רש”י הקדוש את שכבר אמר ‘אחת שאלתי מאת ה׳’ ,לשם
קולה של תורה כקול המים :״מה המים פנימית.
המלים ‘ולבקר בהיכלו’ .הפירוש האחד מה שב והוסיף ‘אותה אבקש’? וכי אין
בקולי קולות ,שנאמר ׳קול ה׳ על המים׳, על דרך זו פירש מרן הבעל שם טוב הוא פירושו של המדקדק דונש בן לברט הבקשה כלולה בשאלה הראשונה?
כך תורה בקולי קולות ,שנאמר (שמות יט הקדוש זי״ע את בקשת דוד המלך ״אל
טז) ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי בלשון בוקר ,כלומר ,שיזכה לבוא לבית את פשר הכפילות ביאר הגאון רבי יעקב
תשליכני לעת זקנה״ :לא על זקנת הגוף ה’ מדי בוקר ,והפירוש השני פירושו של
קולות וברקים׳״ .קול המים שבמזמור קראנץ ,המגיד מדובנא (אהל יעקב ,פרשת
בלבד התפלל ,אלא שעבודת הבורא שלו המדקדק מנחם בן סרוק ,שפרשן בלשון
מוליך אפוא אל הקולות שבהם ניתנה בשלח) ,במשל לאדם המבקש מחברו
לא תזדקן ולא תתישן ,ושיזכה לחדשה בקור ,כלומר שיבקר את עצמו ויפשפש
התורה. שיאכילנו .לאחר שהאכילו והשקהו כל
בכל יום (דגל מחנה אפרים פר’ עקב) .בכך במעשיו בבית ה’.
הוסיפו חכמינו ז״ל ואמרו :מה המים צרכו ,שוב אינו מבקש ,שהרי אכל ושבע
מתחברת הבקשה ״לבקר בהיכלו״ לרצון
משיבין את הנפש ,כך תורה ,שנאמר ושני הפירושים תלויים האחד ברעהו, ודשן.
לחוש תמיד כמי שזה עתה נכנס להיכל
(תהלים יט ח) ״תורת ה׳ תמימה משיבת שכן רק המבקר מעשיו תמיד ומדקדק אך בעבודת ה’ ,כל הטועם ממנה תכף
ה׳.
נפש״; מה המים מטהרים את האדם בהם היטב שיהיו רצויים לפניו יתברך, הוא מבקש עוד ,וככל שהוא מתמלא
וברוח זו פירש כ״ק אדמו״ר רבי דוד זוכה לאור ה’ המאיר כבוקר.
מטומאה ,כך תורה מטהרת את הטמא ברוחניות כך גדל צמאונו ,כמאמר
אביחצירא שליט״א את קריאת רב החובל
מטומאתו .ומה המים מטהרים את הגוף, כיוצא בזה אמר הרב הקדוש רבי אברהם חכמינו (ברכות מ .סוכה מו“ :).מדת הקדוש
ליונה הנביא :״מה לך נרדם?! קום קרא
כך תורה מטהרת את הגוף; ומה המים מרדכי מגור זי”ע בעל ‘אמרי אמת’ בשם ברוך הוא – כלי מלא מחזיק”; אדם חכם
אל אלהיך!״ אף מי שנפלה עליו תרדמה
מכסים את ערוותו של ים ,כך תורה הרב הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא שהוא כלי מלא ,מחזיק חכמה נוספת
בעבודת ה׳ אינו רשאי להתייאש; עליו
מכסה את ערוותם של ישראל. זי”ע ,על דברי חכמינו שבא הקדוש ברוך שילמד ומסוגל להוסיף עוד ועוד חכמה,
להתעורר ולשוב ולבקש את קרבת ה׳
ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשים הוא לבקר את אברהם ביום השלישי “אם שמוע בישן – תשמע בחדש”.
מחדש.
נחלים נחלים ,כך תורה :אדם לומד שתי למילתו ,שבא הבורא יתברך לבקרו זאת ,לעומת הכלים הגשמיים שכאשר
הלכות היום ושתיים למחר ,עד שנעשה כי יצפנני בסוכה ולבחון את מעשיו ,ולא נמצא בו שום סיג הם מתמלאים אינם יכולים להכיל יותר.
כנחל נובע .התורה אינה נקנית בבת סוכה זו ,פירש רבנו מנחם בן שלמה ופגם עד שהייתה צדקתו מאירה כאור על כן ‘אחת שאלתי’ ,אך אם תמלא
אחת; כל הלכה היא טיפה ,ובהתמדת המאירי שהיא מכוונת להשגחת הבורא היום ,כמו שנאמר (בראשית יח א)‘ :והוא בקשתי – ‘אותה אבקש’ עוד ועוד.
הימים נעשות הטיפות לנחל .מה מים, יתברך על עולמו ,וכשם שהיושבים בצל ישב פתח האהל כחם היום’ (‘בית ישראל’ הסבר נוסף מפי המגיד מדובנא הובא
אם אין אדם צמא להם אינם ערבים סוכת מצוה יושבים ‘בצלא דמהימנותא’ וירא תשכ”ה). בספרו ‘קול יעקב’ (שיה”ש) :פעמים רבות,
בגופו ,כך תורה ,אם אין אדם עיף בה – בצל האמונה ,כי הקדוש ברוך הוא שתי משמעויות אלו מתקימות גם במצות אדם המבקש בקשה אין תכלית מבוקשו
אינה ערבה בגופו .ומה המים מניחים מסוכך עליהם בכוח השמות הקדושים, ביקור חולים ,שבה תפקיד המבקר לבחון במילוי הבקשה ,והיא מהוה רק אמצעי
מקום גבוה והולכים למקום נמוך ,כך כך גם כל אדם הבוטח בה’ ,זוכה לשמירה ולבקר את מצבו של החולה ,ולבדוק להגיע אל תכלית רצונו .כגון הרוצה
תורה מנחת את מי שדעתו גבוהה עליו עליונה ביום רעה ,אשר בו יסתירנו ה’ כיצד יוכל לסייע לרפואתו .ואם יעשה לבנות שולחן ומבקש עצים ,עדיין לא
ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו. יתברך בסתר אהלו ,וימנע מהאויבים כן ,יהיה הביקור ל’בוקר’ – יאיר את נתקיימה תכלית רצונו במילוי בקשת
ומה מים אין מתקיימים בכלי כסף וזהב להזיקו. החולה ויחלימו ויחזקו. העצים ,אלא רק לאחר שיעשה מהם
אלא בירוד שבכלים ,כך תורה אינה והפסוק הששי – ‘ועתה ירום ראשי וכן מצאנו שנכנס התנא הקדוש רבי שולחן.
מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי עקיבא לבקר אצל תלמיד שחלה ,כבד אולם כאן מעיד דוד המלך עליו השלום
חרס .ומה מים אין אדם גדול מתבייש תרועה ,אשירה ואזמרה לה’’ ,מסכם את ורבץ לפניו את הבית עד שהחיה את על עצמו‘ :אחת שאלתי מאת ה’’,
לומר לקטן ״השקני מים״ ,כך בדברי חלקו הראשון של המזמור ,בו מבטא נפשו .ואמר לו התלמיד “רבי ,החייתני!” ורק ‘אותה אבקש’ – כי זו היא תכלית
תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן המאמין את שלמות בטחונו המביאה יצא רבי עקיבא ודרש“ :כל מי שאין מבוקשי‘ ,שבתי בבית ה’ כל ימי חיי’,
״למדני פרק אחד ,דבר אחד ,פסוק אחד אותו לידי שירה וזמרה ,בידעו כי מבקר חולים – כאלו שופך דמים” (נדרים ואיני מבקש דבר זה עבור השגת צורך
ואפילו אות אחת״ .ומה מים ,כשאין אדם מסתופף הוא תחת צלו יתברך. מ.). אחר ,אלא זה עצמו הוא רצוני.
יודע לשוט בהם סופו להתבלע ,כך דברי כך נשזרים פסוקי המזמור זה בזה :מן
תמיד כמבקר בהיכל ממדרגה למדרגה
תורה :אם אין אדם יודע לשוט בהם הבקשה האחת — לשבת בבית ה׳ ,לחזות
ולהורות בהם ,סופו להתבלע .אמר רבי בנועמו ולבקר בהיכלו — צומח הביטחון לפירוש נוסף על פסוק זה זכינו מפי פירוש נוסף כתב הרב הקדוש רבי
חנינא דקיסרין :מה המים נמשכים לגנות ‘כי יצפנני בסוכה ביום רעה’; ומכוח הגאון רבנו ישראל מאיר הכהן מראדין לוי יצחק מברדיטשוב זיע”א בספרו
ולפרדסים ,לבתי כסאות ולמרחצאות, הביטחון מגיע דוד המלך עליו השלום זי”ע בעל ‘חפץ חיים’ ,שהסביר כי מדרך ‘קדושת לוי’ (פר’ שמות) בשם המגיד הרב
יכול אף דברי תורה כן? תלמוד לומר לשירה ולזמרה .בקשתו לא הייתה העולם שככל שאדם מתקדם בחייו – הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי”ע,
(הושע יד י)‘ :כי ישרים דרכי ה׳’ .ואמרו משאלה חד־פעמית ,אלא צייר חייו ,ועל שאיפותיו משתנות כפי מעמדו. שבקשתו של דוד המלך מאת ה’ היתה
עוד :מה המים מגדלים את הצמחים ,כך כן גם לאחר שנענה הוא מוסיף לבקש לא הרי השגותיו של פועל פשוט שתמיד תהיה שאלתו אחת בלבד ,והיא
דברי תורה מגדלים את כל מי שעמל ‘אותה אבקש’. שמשאת נפשו היא משכורת מכובדת לחזות בנועם ה’ ,ורק אותה יבקש תמיד.
בהם כל צורכו. יותר משכר יומו הזעום ,לתשוקותיו של כי בעבודת ה’ אין סוף ,וככל שהאדם
קול ה׳ על המים – קולה של
נמצא ש’קול ה׳ על המים’ אינו קול עשיר ובעל בעמיו שחושק בארמון מנקר עולה ממדרגה למדרגה ,רואה הוא שיש
עינים. מדרגה למעלה מזו וגבוה מעל גבוה.
תורה
העובר מעל פני המים בלבד ,אלא פתח
להבנת קולה של תורה :קול היורד מן אך שאיפותיו של דוד המלך עליו ועל כך התפלל דוד שלעולם לא תפוג
השמים ,מחיה ומטהר ,נאסף בלב טיפין קול ה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על השלום לא השתנו במשך כל ימי חייו; התלהבותו בעבודת הבורא ,ותמיד יזכה
טיפין ,שוכן אצל העניו ומגדל את מים רבים (תהלים כט ג). מעת היותו רועה בצאן ועד שבתו על לעלות ממדרגה למדרגה בלי שום ירידה
העמלים בו .כשהאדם שומע את הקול גילו חכמינו ז״ל כי התורה נמשלה למים, כס מלכות כל שבטי ישראל ושליטתו כלל.
הזה ולומד בענווה ובעמל ,נעשים המים ובמדרש שיר השירים רבה נמנו צדדים על כל העמים אשר מסביב ,משאת חייו ובאופן אחר פירש את כפילות הלשון
הרבים למקור חיים ,וקול ה׳ ממשיך רבים בהשוואה זו .מה מלמדים אפוא ומשאלת נפשו ‘אחת’ הייתה – ‘שבתי הגאון רבי יעקב טננבוים זצ״ל בספרו
להישמע בתורתו. המילים ‘קול ה׳ על המים’ בענין זה של בבית ה’ כל ימי חיי’. ׳שמן אפרסמון׳ (פרשת וזאת הברכה) ,בכך
לשמיעת השיעורים -קול הלשון:
03-6171077
