gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom

שבוע: ויצא (2026-11-16)

ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרגליות יקרות ואבני חושן‪,‬‬ ‫פנינים נפלאים וסיפורי צדיקים‬ ‫דברי הגות ורעיון‬ ‫מאוצרות תורת החסידות‬ ‫משובצות זהב ומסודרות‬ ‫משיעוריו ושיחותיו של‬ ‫רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט”א‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תהילים‬ ‫על התורה‬ ‫אבני חן ונטפי שיח‬ ‫שלהבות קודש והגיונות חכמה‬ ‫בפרקי נעים זמירות ישראל‬ ‫מפרשת השבוע‬ ‫וכפי שסיפרו חכמינו (ב”ר כב יג) על‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬יציר כפיו של הקדוש‬ ‫חטאים אליך ישובו‬ ‫בנפשי’‪ .‬אמר דוד המלך‪‘ :‬עד אנה ה’ תשכחני‬ ‫נצח‪ ,‬עד אנה תסתיר את פניך ממני’ ‪ -‬עד‬ ‫עד אנה אשית עצות בנפשי‬ ‫טוב וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך‬ ‫ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (בראשית‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬שלא הכיר בכוחה של‬ ‫מתי האדם חווה הסתר פנים? עד מתי נראה‬ ‫כח י)‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬עד שפגש את בנו קין לאחר‬ ‫(תהלים כה ח)‪.‬‬ ‫שהקדוש ברוך הוא שכח ממנו? ‘עד אנה‬ ‫דבר פלא מגלה כאן דוד המלך עליו‬ ‫מובא במדרש (ב”ר סח ב) שכאשר יעקב אבינו‬ ‫שהרג את הבל‪ ,‬וכאשר שמע ממנו‬ ‫אשית עצות בנפשי’ ‪ -‬כל עוד שהוא מחפש‬ ‫יצא לחרן כדי למצוא את זיווגו‪ ,‬תמה בינו‬ ‫שעשה תשובה על חטאו‪ ,‬התחיל‬ ‫השלום‪ :‬הקדוש ברוך הוא אינו דוחה‬ ‫עצות כיצד להחלץ מן הצרה!‬ ‫את החוטא לאחר שנכשל‪ ,‬אלא הוא‬ ‫לבין עצמו כיצד יצליח בכך‪ .‬הלא כאשר‬ ‫לטפוח על פניו מרוב התרגשות‪,‬‬ ‫כל זמן שהאדם סבור שהישועה תגיע על‬ ‫עצמו מורה לו את הדרך לשוב‪ .‬ויש‬ ‫אליעזר הלך למצוא שידוך ליצחק‪ ,‬הוא בא‬ ‫וקרא‪“ :‬כך היא כוחה של תשובה?‬ ‫ידי מעשיו‪ ,‬והוא אינו סומך על הקדוש ברוך‬ ‫להתבונן‪ ,‬מדוע הוראת דרך זו היא‬ ‫לחרן עם עשרה גמלים מלאים כל טוב‪ ,‬ואילו‬ ‫ואני לא הייתי יודע!” ומיד עמד‬ ‫הוא לגמרי‪ ,‬ישועתו תתמהמה‪ ,‬ויהיה לו‬ ‫גילוי מיוחד של טובו וישרותו?‬ ‫הוא אין ברשותו אף לא נזם ולא צמיד‪.‬‬ ‫ושורר לפני הבורא את ‘מזמור שיר‬ ‫הסתר פנים‪ .‬אך ברגע שיסמוך רק על ריבון‬ ‫מיד ביציאתו של יעקב לדרך‪ ,‬בא אליפז בנו‬ ‫ליום השבת’‪.‬‬ ‫את עומק הדברים ביאר הגאון רבי‬ ‫העולמים ויבטח בו בבטחון גמור‪ ,‬ישועתו‬ ‫של עשו בשליחות אביו וביקש להרוג את‬ ‫כי התשובה לפנים משורת הדין‬ ‫אלחנן וסרמן הי״ד (קובץ הערות סימן‬ ‫תגיע במהרה‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬אך יעקב הצליח לשכנעו לקחת את‬ ‫היא‪ ,‬כשם שדרש רב עוירא בגמרא‬ ‫כא אות כד)‪ ,‬כי התשובה מתנה היא‬ ‫אמר הרב רובשקין לעצמו‪“ :‬כל עוד שהייתי‬ ‫כל כספו‪ ,‬שהרי עני חשוב כמת‪.‬‬ ‫(ברכות כ‪ ,):‬שטענו מלאכי השרת לפני‬ ‫שנתן הקדוש ברוך הוא לעמו ישראל‪,‬‬ ‫בקשר עם עורכי דין‪ ,‬והם נסו להגיש‬ ‫מכל מקום‪ ,‬יצא יעקב נקי מכל נכסיו‪ ,‬ובא‬ ‫הקדוש ברוך הוא על שהוא נושא‬ ‫אף שבשכל האדם אין לה כל הבנה‪,‬‬ ‫ערעורים ולנהל משא ומתן עם התביעה ‪-‬‬ ‫לחרן כשידיו ריקות‪ .‬ועל כן היה דואג כיצד‬ ‫פנים לישראל‪ ,‬כמו שנאמר (במדבר‬ ‫שהרי אם חטא אדם‪ ,‬קלקל ופגם‬ ‫הישועה לא היתה קרובה‪ ,‬אך כעת כשאין‬ ‫יצליח למצוא שידוך‪ ,‬ואמר (תהלים קכא א)‬ ‫ו כו)‪‘ :‬ישא ה’ פניו אליך’‪ ,‬על אף‬ ‫במעשיו את כל העולמות‪ ,‬ואיך יוכל‬ ‫שום דרך טבעית להשתחרר‪ ,‬והמצב נראה‬ ‫‘אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי’!‬ ‫האמור (דברים י יז) ‘אשר לא ישא פנים‬ ‫לתקן?‬ ‫אבוד לחלוטין – בטחוני נתון לקדוש ברוך‬ ‫אך אז התחזק ואמר (שם פסוקים ב‪-‬ג) ‘עזרי‬ ‫ולא יקח שחד’‪ ,‬וענה להם הקדוש‬ ‫וכי אם השליך אדם כלי זכוכית על‬ ‫הוא לבדו‪ ,‬והישועה יכולה לבוא!”‬ ‫מעם ה’ עשה שמים וארץ אל יתן למוט‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬שכיוון שבתורה נצטוו‬ ‫הארץ עד שנופץ לרסיסים‪ ,‬יוכל‬ ‫באותו לילה‪ ,‬ליל זאת חנוכה‪ ,‬הדליק הרב‬ ‫רגלך’‪ .‬חלילה לי לאבד את בטחוני בקדוש‬ ‫ישראל לברך ברכת המזון רק אם‬ ‫לאסוף את השברים ולהדביקם זה‬ ‫רובשקין את שמונת הנרות‪ ,‬ושר את הפיוט‬ ‫ברוך הוא!‬ ‫אכלו כדי שביעה‪ ,‬ואילו הם מדקדקים‬ ‫לזה עד כי לא יודע לעולם דבר‬ ‫‘הנרות הללו’‪ ,‬כשהמלים החותמות את‬ ‫נראה מדברי המדרש‪ ,‬שבתחילה איבד‬ ‫על עצמם לברך אפילו באכילת כזית‬ ‫שבירתו‪ ,‬ויהא שלם כאשר בתחילה?‬ ‫הפיוט מרוממות את רוחו בבטחון מלא‬ ‫יעקב אבינו את אמונתו בקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫או כביצה‪ ,‬נושא הוא את פניו להם‪.‬‬ ‫בישועת השם שיזכה להושע מצרתו בניסים‬ ‫והרי החטא פוגם בגוף האדם‬ ‫ולאחר מכן היא שבה אליו‪ .‬אמנם‪ ,‬מבארים‬ ‫ואם יבקש אדם לדעת עד היכן מגיע‬ ‫ובנשמתו‪ ,‬ברמ”ח איברים ובשס”ה‬ ‫גדולים‪ ,‬ואז יודה לו ‘על נסיך ועל נפלאותיך‬ ‫המפרשים‪ ,‬שחלילה לומר כן‪ ,‬ובאמת יעקב‬ ‫כוחה של תשובה‪ ,‬ילמד מאנשי נינוה‪.‬‬ ‫גידים גופניים ורוחניים!‬ ‫ועל ישועתך’‪.‬‬ ‫לא איבד את בטחונו בריבון העולמים אף‬ ‫רבנו חיים ויטאל כתב‪ ,‬כי שליחותו‬ ‫למחרת הוא שב ואמר תהלים‪ ,‬והתפלל‬ ‫לא לרגע קט‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חכמינו ז”ל (ירושלמי מכות‬ ‫של יונה נועדה ללמד את ישראל על‬ ‫מקירות ליבו‪“ :‬אנא ה’‪ ,‬עשה לי נס היום‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד מסבירים את דברי המדרש?‬ ‫מעלת התשובה ועל כוחה העצום‬ ‫פ”ב ה”ו)‪ ,‬ששאלו את החכמה‪“ :‬חוטא‪,‬‬ ‫מהו ענשו?” אמרה להם‪‘ :‬חטאים‬ ‫ב’זאת חנוכה’‪ .‬יש לי אמונה שלמה שהיום‬ ‫הדבר יבואר על פי מעשה שהיה‪ :‬לפני‬ ‫לבטל גזרת שמים ולהפכה לטובה‪.‬‬ ‫תשחרר אותי!”‬ ‫מספר שנים‪ ,‬העולם היהודי כולו רעש וגעש‬ ‫תרדף רעה’ (משלי יג כא)‪ .‬שאלו את‬ ‫חטאיהם של אנשי נינוה היו בעברות‬ ‫לאחר אמירת התהלים‪ ,‬התיישב הרב‬ ‫משמחה‪ .‬רבי שלום מרדכי רובשקין שוחרר‬ ‫הנבואה‪“ :‬חוטא‪ ,‬מהו ענשו?” אמרה‬ ‫שבין אדם לחברו בלבד‪ ,‬בינם לבין‬ ‫רובשקין לסעוד את ליבו‪ ,‬ואז נפתחה הדלת‬ ‫מהכלא!‬ ‫עצמם‪ ,‬כפי שפירש רבנו אברהם אבן‬ ‫להם‪‘ :‬הנפש החטאת היא תמות’‬ ‫(יחזקאל יח ד)‪.‬‬ ‫בפתאומיות‪.‬‬ ‫רבי שלום מרדכי רובשקין‪ ,‬יהודי מארצות‬ ‫עזרא (א ב)‪.‬‬ ‫“רובשקין – צא!” קרא לעברו הסוהר‪.‬‬ ‫הברית‪ ,‬היה בעל משחטה כשרה‪ ,‬מהגדולות‬ ‫כאשר הגיע יונה הנביא להזהירם‬ ‫ורק כאשר שאלו את הקדוש ברוך‬ ‫הוצאה מהתא הייתה יכולה להיות מחמת‬ ‫בעולם‪ .‬הגויים בסביבתו לא יכלו לסבול את‬ ‫על מעשיהם‪ ,‬שבו מדרכם הרעה‬ ‫הוא‪ :‬״חוטא‪ ,‬מהו ענשו?״ אמר להם‪:‬‬ ‫סיבות רבות‪ ,‬אשר רובן אינן טובות‪.‬‬ ‫הצלחתו‪ ,‬ו’תפרו’ לו תיק ובו אישומים גדולים‬ ‫בלב שלם ותיקנו את חטאיהם בכל‬ ‫״יעשה תשובה ויתכפר לו״‪ .‬ומסיים‬ ‫“אני באמצע הסעודה‪ .‬אשב כאן ולא‬ ‫ונוראים‪ .‬התנהל נגדו משפט אנטישמי‪,‬‬ ‫כוחם‪ ,‬עד שאם גזל אחד מהם קורה‬ ‫הירושלמי שזוהי כוונת הכתוב‪ :‬״טוב‬ ‫אפריע”‪ ,‬ניסה לעורר את רחמי הסוהר‪.‬‬ ‫ונגזרו עליו עשרים ושבע שנות מאסר‪.‬‬ ‫והשתמש בה לבנין‪ ,‬לא הסתפק‬ ‫וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך״ –‬ ‫“לא”‪ ,‬השיב הסוהר בהחלטיות‪“ .‬אתה צריך‬ ‫הוא ניסה להגיש ערעור אחר ערעור‪ ,‬אך כל‬ ‫בתשלום שויה לנגזל כתקנת חכמינו‬ ‫הקדוש ברוך הוא מורה לחטאים את‬ ‫לרדת למטה‪ ,‬משם כבר ילוו אותך”‪.‬‬ ‫הערעורים נדחו‪ .‬לאחר שמונה שנים שבהן‬ ‫המכונה ‘תקנת מריש’ (גיטין פ”ה מ”ה)‪,‬‬ ‫הדרך לעשות תשובה‪.‬‬ ‫הוא הובל אל משרדי הכלא‪ .‬מנהל הכלא‬ ‫ישב בבית הסוהר‪ ,‬הוא הגיש ערעור אחרון‪,‬‬ ‫אלא החריב את הבנין על מנת להשיב‬ ‫כי התשובה מתנה מיוחדת היא מאת‬ ‫נכנס למשרד‪ ,‬וסביבו סוהרים נוספים‪ ,‬וכולם‬ ‫והפעם לערכאה הגבוהה ביותר בארצות‬ ‫את הגזלה אשר גזל כמות שהיא‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מתנה שקדמה‬ ‫עמדו שותקים כשהם מביטים בו במבט‬ ‫הברית‪ .‬אם ערעור זה נדחה‪ ,‬אין אפשרות‬ ‫(תענית טז‪.).‬‬ ‫לעולם‪ ,‬ונתן בה הכוח למחוק את‬ ‫מבולבל‪.‬‬ ‫להגיש ערעור נוסף‪.‬‬ ‫דווקא אנשי נינוה‪ ,‬שהיו שקועים‬ ‫החטא כאילו לא היה‪ ,‬עד שאמרו‬ ‫לאחר דקות שנדמו כנצח‪ ,‬שבר המנהל את‬ ‫בא’ טבת תשע”ח‪ ,‬נר שביעי של חנוכה‪ ,‬קיבל‬ ‫ברוע מעשיהם‪ ,‬נבחרו ללמד שבכל‬ ‫חז”ל (ברכות לד‪ ,):‬שבמקום שבעלי‬ ‫השקט‪“ :‬מזל טוב מיסטר רובשקין”‪.‬‬ ‫הרב רובשקין מכתב ובו בשורה נוראה‪ :‬בית‬ ‫מצב יכול האדם לשוב בתשובה‪ ,‬ואם‬ ‫תשובה עומדין ‪ -‬צדיקים גמורים‬ ‫‘מיסטר רובשקין’‪ ...‬זו צורת פנייה שאינה‬ ‫המשפט העליון דחה את הערעור! נותרו לו‬ ‫שב באמת – תפילתו מתקבלת‪.‬‬ ‫אינם עומדין‪.‬‬ ‫מקובלת כאשר מדברים אל אסיר‪...‬‬ ‫עוד תשע עשרה שנה בבית הכלא!‬ ‫זהו ‘טוב וישר ה׳’‪ :‬גם לאחר שחטא‬ ‫את היסוד הזה ביאר גם רבנו חיים‬ ‫“נשיא ארצות הברית של אמריקה המיר את‬ ‫אך הרב רובשקין לא נשבר‪ .‬הוא הזכיר‬ ‫האדם‪ ,‬אין הבורא יתברך מניחו‬ ‫ויטאל בספרו ‘עץ הדעת טוב’ (פרשת‬ ‫יתרת עונש המאסר והורה לשחררך‪ .‬אתה‬ ‫לעצמו אמרה של הרב הקדוש רבי ישראל‬ ‫להתמודד לבדו מול החטא‪ ,‬אלא‬ ‫בא)‪ ,‬שהתשובה חסד ה׳ היא‪ ,‬שיוכלו‬ ‫אדם חפשי כעת‪ .‬אתה יכול ללכת הביתה!”‬ ‫מרוז’ין זי”ע על דברי דוד המלך בתהלים‬ ‫מורה לו דרך לתקן ולשוב‪ ,‬ומקבל את‬ ‫הבריות שחטאו נגדו לשוב ולכפר על‬ ‫הרב רובשקין עמד המום והודה לה’ על‬ ‫(יג ב‪-‬ג) ‘עד אנה ה’ תשכחני נצח‪ ,‬עד אנה‬ ‫תשובתו ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫מעשיהן‪.‬‬ ‫חסדיו המרובים‪ .‬רק פחות מעשרים וארבע‬ ‫תסתיר את פניך ממני‪ ,‬עד אנה אשית עצות‬ ‫המשך בעמוד ד’‬ ‫המשך בעמוד ב’‬ ‫המשך מעמוד א’‬ ‫על התורה‬ ‫לכך תיקן אברהם תפילת שחרית שזמנה‬ ‫כי בודאי אי אפשר לומר כן‪ .‬שהרי ידוע‬ ‫ההרים מאין יבא עזרי’‪ ,‬ודרשו חז”ל‪ :‬אל‬ ‫שעות קודם לכן‪ ,‬קיבל את הידיעה‬ ‫עד חצות היום‪ ,‬כי זמן זה הוא זמן החסד‬ ‫כי האבות הקדושים קיימו את כל התורה‬ ‫תקרא ‘אל ההרים’ אלא ‘אל ההורים’‪.‬‬ ‫המדכאת לפיה מזימתם של המעלילים‬ ‫בעולם וביקש אברהם להמשיך השפעות‬ ‫כלה‪ ,‬ואפלו תקנות שתקנו חכמינו ז”ל‬ ‫בתחילת הדרך‪ ,‬נוטה אדם המחפש שידוך‬ ‫עליו צלחה‪ ,‬והוא עתיד להינמק בכלא‬ ‫של חסד בזמן זה‪.‬‬ ‫בדורות מאוחרים הרבה יותר – קיימו‬ ‫לשאת את עיניו ‘אל ההורים’ ‪ -‬כלומר אל‬ ‫שנים רבות‪ ,‬והנה מהפך ממש בלתי צפוי‪,‬‬ ‫ומחצות היום והלאה‪ ,‬כאשר צללי ערב‬ ‫האבות (יומא כח‪.):‬‬ ‫החלק הגשמי המיוצג על ידם‪ ,‬ולחפש‬ ‫ממש בבחינת מה שנאמר אצל יוסף‬ ‫מתחילים לנטות‪ ,‬זהו זמן של דין‪ ,‬ורק‬ ‫אלא כוונת הדברים היא‪ ,‬כי כל אחת מן‬ ‫שידוך שיש בו ממון או נוחות חמרית‪ ,‬אך‬ ‫הצדיק (בראשית מא יד) ‘ויריצהו מן הבור’!‬ ‫יצחק אשר מידתו היא גבורה היה יכול‬ ‫התפילות הללו מיוחסת ושייכת בעיקר‬ ‫עליו להבין שאין זה העיקר‪ ,‬אלא ‘עזרי‬ ‫לאחר מספר דקות‪ ,‬נכנס אחד הסוהרים‬ ‫להמשיך ולהביא חסדים משמים בזמן‬ ‫לאחד מן האבות‪ ,‬משום שבו מצאנו פסוק‬ ‫מעם ה’’‪ ,‬כאשר האשה תשביע את רצון‬ ‫אל החדר ובידו העתק הצו הנשיאותי‬ ‫שכזה‪ ,‬והצליח לבטל את הדינים ולהחליש‬ ‫מפורש בתורה שהתפלל בשעה זו‪ ,‬ובודאי‬ ‫בורא העולם‪‘ ,‬עושה שמים וארץ’ אשר‬ ‫ובתחתיתו מתנוססת חתימתו של הנשיא‬ ‫את כוחם‪ .‬ולכן תיקן במנחה את אותן‬ ‫קשור הוא במיוחד לתפילה זו‪ .‬ועוד מביא‬ ‫ברא תחילה את השמים ורק אחר כך את‬ ‫טראמפ המורה לקצר את ענשו ולשחררו‬ ‫ברכות שבשמונה עשרה כמו שאברהם‬ ‫המהרש”א ביאור בשם רבי אברהם זכות‬ ‫הארץ‪ ,‬לרמוז שענייני הרוחניות קודמים‬ ‫באופן מיידי‪.‬‬ ‫אבינו תיקן בשחרית‪.‬‬ ‫בעל ‘ספר יחסין’‪ ,‬מחכמי ספרד בימי‬ ‫לעניני הגשמיות‪ ,‬ועליהם יש לאדם לשים‬ ‫היה זה דבר מופלא ובלתי מובן שנשיא‬ ‫אבל בלילה שאז מתגברים הדינים מאוד‪,‬‬ ‫הגרוש‪ ,‬כי כל אחד מן האבות היה מקפיד‬ ‫את הדגש בבואו לחפש את זיווגו‪.‬‬ ‫גוי יתערב למען יהודי הנמק בכלא‪ ,‬ובפרט‬ ‫לא היה אפילו בכוחו של יצחק למשוך‬ ‫במיוחד על אותה התפילה שנאמר עליו‬ ‫שהיה זה בשנה הראשונה לכהונתו‪ ,‬בה‬ ‫חסד מן השמים‪ .‬רק יעקב שהיו לו את שתי‬ ‫המדות יחדיו‪ ,‬חסד כאברהם ודין כיצחק‪,‬‬ ‫שתקן אותה‪ ,‬וזאת משום שהיא הייתה‬ ‫ואמונתך בלילות‬ ‫נזהרים בדרך כלל הנשיאים מלנקוט‬ ‫בצעדים דרמטיים ושנויים במחלוקת‪ ,‬אך‬ ‫מכונת לפי מידתו והנהגתו המיוחדת‬ ‫וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא‬ ‫יכול היה למשוך חסדים וכל מה שהיה‬ ‫בעבודת ה’‪.‬‬ ‫(בראשית כח יא)‪.‬‬ ‫לב מלכים ושרים ביד ה’‪ ,‬והנשיא היה רק‬ ‫חפץ בתפילתו‪ ,‬על אף שהייתה בלילה‪.‬‬ ‫רמז נאה לענין זה מביא רבנו דוד‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬נתקנה כידוע על ידי יעקב‬ ‫השליח להוציא לפועל את השחרור‪.‬‬ ‫הבט נוסף בענין זה‪ ,‬מצאנו בספר הקדוש‬ ‫אבודרהם‪ ,‬כי האות השניה בשם כל אחד‬ ‫אבינו עליו השלום‪.‬‬ ‫כעת נוכל להבין לעומק גם את הנהגתו‬ ‫‘אור המאיר’ (פר’ דברים) בו הקשה הרב‬ ‫מן האבות רומזת לתפילה שתיקן‪ .‬האות‬ ‫מקור הדברים הוא במסכת ברכות (כו‪,):‬‬ ‫של יעקב אבינו‪ :‬כאשר ראה יעקב שמצבו‬ ‫הקדוש רבי זאב וואלף מזיטומיר זי”ע‪,‬‬ ‫השניה ב’אברהם’ היא ב’ – בוקר‪ .‬ביצחק‬ ‫בה למדו זאת חכמינו ז”ל מן האמור‬ ‫הגשמי בכי רע‪ ,‬וכי הוא יוצא לחפש שידוך‬ ‫על מאמר חז”ל שהתפילות נתקנו על ידי‬ ‫צ’ – צהרים‪ ,‬וביעקב ע’ – ערב‪.‬‬ ‫(בראשית כח יא) ‘ויפגע במקום וילן שם’‪.‬‬ ‫כשאין בכיסו אף פרוטה‪ .‬הוא החל לחשוב‬ ‫האבות‪ ,‬שהלא לכל שלוש התפילות יש‬ ‫קושיית המהרש”א‪ ,‬הובאה גם בשם הרב‬ ‫פגיעה זו משמעותה היא תפילה‪ ,‬שנאמר‬ ‫מאין יבוא עזרו ומה בידו לעשות‪.‬‬ ‫כיום נוסח אחד בתפילת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב זי”ע‪,‬‬ ‫(ירמיה ז טז) ‘ואתה אל תתפלל בעד העם‬ ‫אך אז הוא התעורר ואמר לעצמו‪ :‬מחשבות‬ ‫ומה הוסיף כל אחד מן האבות על מה‬ ‫בספר ‘מנחם ציון’ (פר’ ויצא)‪ ,‬שם הוסיף‬ ‫הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל‬ ‫אלו המנסות למצוא פתרון בדרך הטבע‪,‬‬ ‫שתיקן זה שלפניו?‬ ‫להקשות על יעקב אבינו עצמו‪ ,‬הרי בשעה‬ ‫תפגע בי’‪ ,‬הרי שהמונח פגיעה משמש‬ ‫מצביעות על חיסרון דק בדרגת הבטחון‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬הוסיף ה’אור המאיר’ להמשיל‬ ‫שתיקן תפילה זו היה בן ששים ושלוש‬ ‫במשמעות של תפילה‪.‬‬ ‫המוחלט! הקדוש ברוך הוא כל יכול‪ ,‬ואינו‬ ‫את הדבר לאדם הבא אל מלך בשר ודם‬ ‫שנים‪ ,‬וכי עד אותה שעה לא התפלל‬ ‫דרשה זו של חז”ל ידועה ומוכרת‪ ,‬עד כדי‬ ‫זקוק שנעזור לו לנהל את עולמו‪ .‬אפשר‬ ‫בבקשה‪ ,‬וחוזר עליה פעמים ושלוש‬ ‫תפילת ערבית?‬ ‫כך שהדברים איבדו מעט את משמעותם‪,‬‬ ‫לסמוך עליו לחלוטין!‬ ‫באותן מילים‪ ,‬אין ספק שהמלך יזעם עליו‬ ‫ביאר הצדיק הקדוש מרימנוב‪ ,‬שבאמת‬ ‫כי כבר בקטנותנו שומעים אנו מהמלמד‬ ‫אל ההרים או אל ההורים‬ ‫וישליכנו מעל פניו‪.‬‬ ‫התפללו האבות ערבית עוד לפני שתיקן‬ ‫בתלמוד תורה שהאבות הקדושים תקנו‬ ‫ממשיך המדרש ודורש‪ :‬זיווגו של האדם‬ ‫על אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי‬ ‫יעקב אבינו תפילה זו‪ ,‬ועיקר חידושו של‬ ‫את שלוש התפילות‪.‬‬ ‫מגיע ישירות מידיו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאין מן הראוי‬ ‫יעקב אבינו היה במהות התפילה‪ ,‬שנתקנה‬ ‫כל דרדק יודע לצטט בדיוק מי מהם תיקן‬ ‫יסוד זה מופיע בתורה‪ ,‬בנביאים ובכתובים‪.‬‬ ‫לחזור על אותן מילים שלוש פעמים ביום‪.‬‬ ‫לפי מידת כל אחד ואחד מן האבות‪.‬‬ ‫איזו תפילה‪ ,‬עד שאיננו משכילים להתבונן‬ ‫בתורה אנו מוצאים זאת בפרשת שידוכם‬ ‫אם כן‪ ,‬ברור הדבר כי אין הכוונה בשלוש‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬אשר מידתו חסד‪ ,‬קיים‬ ‫במתנה העצומה והיקרה שהעניקו לנו‬ ‫של יצחק ורבקה‪ ,‬כאשר אפילו לבן‬ ‫תפילות היום לחזרה על המילים בלבד‪,‬‬ ‫בעצמו את הפסוק (תהלים צב ג) ‘להגיד‬ ‫האבות הקדושים בתקנתם זו‪.‬‬ ‫ובתואל הרשעים נאלצו להודות לנוכח‬ ‫אלא תפילה במשמעות של חיבור‪ ,‬מלשון‬ ‫בבקר חסדך’‪ ,‬ולימד כי יש מנהיג לבירה‬ ‫מן הראוי אפוא להתבונן ולהפנים עד‬ ‫השתלשלות הניסים המופלאה ולהכריז‬ ‫(בראשית ל ח) ‘נפתולי אלקים’ (רש”י שם)‪,‬‬ ‫המנהיג את כל בריותיו בחסד וברחמים‪.‬‬ ‫כמה זכות זו אינה מובנת מאליה‪ .‬עד היכן‬ ‫בקול ‘מה’ יצא הדבר’ (בראשית כד נ)‪.‬‬ ‫ועל ידה נעשה האדם דבוק בה’ אלקים‪.‬‬ ‫יצחק אבינו ראה את כל בני האדם שקבלו‬ ‫הדברים מגיעים‪ ,‬שבן אנוש קרוץ מחומר‬ ‫בנביאים מצינו אצל שמשון הגיבור‪ ,‬שם‬ ‫על פי זה‪ ,‬תפילת שמונה עשרה שתיקן‬ ‫את האמונה מכוח אברהם‪ ,‬והבין כי אין די‬ ‫ובעל יצרים שפלים וחיבור נחות להבלי‬ ‫מעיד הכתוב על בחירתו התמוהה לכאורה‬ ‫אברהם אבינו לעת בוקר‪ ,‬בעת שמאיר אור‬ ‫באמונה הבאה מכוח חסד ואהבה‪ ,‬כי ללא‬ ‫העולם הזה‪ ,‬רשאי ואף נדרש‪ ,‬להתייצב‬ ‫באישה פלשתית‪ ,‬אך באמת ‘אביו ואמו לא‬ ‫החסד בעולם – מקבלת בשעת המנחה‬ ‫יראה אין קיום לאהבה‪ .‬ועל כן הדריכם‬ ‫מדי יום‪ ,‬שלוש פעמים‪ ,‬ולשוחח עם בורא‬ ‫ידעו כי מה’ היא’ (שופטים יד ד)‪.‬‬ ‫גון אחר לגמרי‪ ,‬בזמן שבו דינים תלויים‬ ‫להתפלל תפילת מנחה בזמן הדין‪.‬‬ ‫כל העולמים הגדול והנורא כדבר בן יחיד‬ ‫ובכתובים קבע זאת שלמה המלך בספר‬ ‫ועומדים‪ ,‬ועל ידי המתקתם נהפך הזמן‬ ‫ולאחריהם בא יעקב אבינו ותיקן זמן‬ ‫עם אביו אוהבו‪.‬‬ ‫משלי (יט יד)‪‘ :‬בית והון נחלת אבות‪ ,‬ומה’‬ ‫הזה לעת רצון‪.‬‬ ‫תפילה בלילה‪ ,‬בזמן שנברא לשנה ובו‬ ‫לצד הזכות העצומה שבכך‪ ,‬עלינו לתת‬ ‫אישה משכלת’‪.‬‬ ‫ובשעת ערב‪ ,‬בזמן תפילת יעקב אבינו‪,‬‬ ‫בני האדם יורדים ממדרגתם כיוון שאינם‬ ‫את הדעת גם לכוחה הגדול של התפילה‪,‬‬ ‫מובא בספר ‘פרדס יוסף’ (פאצאנאווסקי‪,‬‬ ‫שוב יש כאן תיקון תפילה חדש‪ .‬זו תפילה‬ ‫פועלים בעסקיהם‪ .‬ומאחר שהלך יעקב‬ ‫וליכלתה להפוך את מערכות הטבע‬ ‫פרשת ויצא) שלא לחינם נסמכו דברי‬ ‫שמשלבת חסד וגבורה שהיו בבוקר‬ ‫לחרן‪ ,‬מקום בו שולט חרון אף של מקום‬ ‫ולפעול ישועה ורחמים בדרכים לא‬ ‫המדרש שיעקב אבינו אמר ‘שיר למעלות‬ ‫ובצהרים‪ ,‬תפילה שהיא תחת הגדרתו של‬ ‫(ב”ר ע י)‪ ,‬ללבן הארמי שכולו שקר‪ ,‬הוצרך‬ ‫צפויות בעליל‪.‬‬ ‫אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי’‬ ‫יעקב כ’תפארת’‪ ,‬תפילה שמאירה באורה‬ ‫לחזק את מידתו – מידת האמת‪ ,‬והתפלל‬ ‫עוד יש להכיר בכך שלכל תפילה‬ ‫לדרשת רבותינו שזווגו של האדם נקבע‬ ‫גם בשעות החשכה‪.‬‬ ‫שלא יושפע מהם‪.‬‬ ‫ישנן מעלות יחודיות‪ ,‬סגולות טמירות‬ ‫על ידי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ו’בית והון נחלת‬ ‫ה’עולם’ נעקר ובא ל’נפש’‬ ‫הרי שתפילת הערב שנתקנה על ידי‬ ‫כשלעצמה‪ ,‬וכדברי חכמינו זכרונם לברכה‬ ‫אבות ומה’ אישה משכלת’‪.‬‬ ‫נבואה להתבונן במשמעות המושג פגיעה‪,‬‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬אינה רק תקנה על עצם‬ ‫(ברכות ו‪ ):‬שאמרו כי לעולם יהא אדם זהיר‬ ‫ופירוש הדבר‪ :‬בין המחפשים שידוך ישנם‬ ‫שבלשון זו רמזה לנו התורה את תקנתו‬ ‫זמן התפילה‪ ,‬אלא על מהות התפילה‬ ‫בתפילת המנחה‪ ,‬ואחר כך הוסיפו כי יהא‬ ‫שלושה סוגי אנשים‪ .‬הסוג הראשון ‪ -‬מי‬ ‫של יעקב אבינו בתפילת ערבית‪.‬‬ ‫ומשמעותה העמוקה‪ .‬תפילה זו פועלת‬ ‫זהיר אף בתפילת ערבית‪ ,‬ושוב אמרו כי‬ ‫שחפצים בשידוך שבו יקבלו כסף רב‬ ‫מדוע שינתה התורה וכתבה זאת בלשון‬ ‫דווקא במקומות החשוכים‪ ,‬הנמוכים‪,‬‬ ‫יהא זהיר אף בתפילת שחרית‪ .‬הרי לנו‬ ‫כנדוניה או שהורי הכלה יהיו עשירים‪ ,‬ועל‬ ‫רמז‪ ,‬ולא כתבה ‘ויתפלל’? על נקודה זו‬ ‫ומעלה את המתפלל מעמק הבכא אל‬ ‫כי כל התפילות חשובות‪ ,‬כל אחת באופן‬ ‫כך כבר התריעו חז”ל במסכת קידושין (ע‪).‬‬ ‫עמד רש”י הקדוש שפירש כי לשון זו‬ ‫מדרגה מרוממת‪.‬‬ ‫המיוחד לה‪.‬‬ ‫שהנושא אישה לשם ממון‪ ,‬נולדים לו בנים‬ ‫מלמדת אותנו שקפצה לו הארץ‪.‬‬ ‫ובענין זה יש להביא את שהקשה הרב‬ ‫אמנם כן‪ ,‬אינה דומה תפילה לחברתה‪,‬‬ ‫שאינם מהוגנים‪ .‬הסוג השני ‪ -‬המחפשים‬ ‫דבר זה למדו בגמרא (חולין צא‪ ):‬מן‬ ‫הקדוש רבי יעקב אריה מרדזימין זי”ע‬ ‫ובכל תפילה נתקנה דרגה חדשה שלא‬ ‫אישה יעילה שתנהל את ענייני הבית‬ ‫הסתירה שיש בפסוקים‪ :‬מחד‪ ,‬נאמר‬ ‫בספרו ‘בכורי אביב’ (פר’ נצבים)‪ ,‬על חז”ל‬ ‫הייתה לפנייה‪ ,‬כי כל אחד מן האבות‬ ‫החומריים על הצד הטוב ביותר‪ ,‬והסוג‬ ‫(בראשית כח י) ‘ויצא יעקב מבאר שבע וילך‬ ‫שדרשו (דב”ר ח א) את הפסוק (משלי ח‬ ‫הקדושים סידר תפילה לפי מידתו‬ ‫השלישי – אלו שחפצים באישה משכלת‬ ‫חרנה’‪ ,‬משמע שהגיע לחרן‪ ,‬ומאידך נאמר‬ ‫יז) ‘אני אהבי אהב ומשחרי ימצאנני’ על‬ ‫ומעלתו‪ ,‬כפי עבודת ה’ שעסק בה כל ימיו‪.‬‬ ‫שתנהל את ביתה על אדני התורה ותגדל‬ ‫תכף לאחר מכן ‘ויפגע במקום’ הוא הר‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬ולמדו מכאן כי אין לה זמן‬ ‫וכל אחת מהן משלימה את חברותיה‪ ,‬עד‬ ‫את הבנים לתורה ויראה‪.‬‬ ‫המוריה‪ ,‬דהיינו שלאחר הגעתו לחרן הגיע‬ ‫קבוע במהלך הלילה‪.‬‬ ‫שנעשות כולן כאגודה אחת להשלים את‬ ‫והנה אמרו חז”ל (קידושין ל‪ ):‬ששלושה‬ ‫למקום ההוא‪ ,‬להר המוריה‪.‬‬ ‫ולכאורה‪ ,‬הלא מידת האהבה והחסד היא‬ ‫נפשו של היהודי בכל חלקי היום ובכל‬ ‫שותפים באדם‪ ,‬האב והאם נותנים את‬ ‫פירשה הגמרא‪ ,‬כי תחילה הלך יעקב‬ ‫מידתו של אברהם אבינו שתיקן תפילת‬ ‫תקופות חייו‪ ,‬למען ילמד ליראה את ה’ כל‬ ‫הגוף‪ ,‬והקדוש ברוך הוא נופח בו את‬ ‫לחרן‪ ,‬וכאשר הגיע לחרן נזכר שעבר‬ ‫שחרית‪ ,‬ויותר מתאים היה לדרוש את‬ ‫הימים – לרבות את הלילות‪.‬‬ ‫הנשמה והשכל‪.‬‬ ‫בהר המוריה ולא עצר שם להתפלל‪.‬‬ ‫הפסוק על תפילת שחרית‪ ,‬ומדוע דרשוהו‬ ‫ועדיין יש להבין‪ ,‬האם כוונת חכמינו ז”ל‬ ‫אומר ה’פרדס יוסף’‪ :‬אם אדם בוחר לשאת‬ ‫אמר בליבו‪ :‬וכי ייתכן שעברתי במקום‬ ‫חכמינו ז”ל על ערבית?‬ ‫היא כי עד שלא בא יצחק אבינו ותיקן‬ ‫אישה מחמת ‘בית’ או מחמת ‘הון’‪ ,‬מי‬ ‫שהתפללו אבותי‪ ,‬ואני לא התפללתי?‬ ‫פירש הצדיק מרדזימין‪ ,‬כי מדותיו של‬ ‫תפלת מנחה‪ ,‬לא התפלל אברהם אלא‬ ‫שיהנה מכך יהיה רק הגוף שהוא ‘נחלת‬ ‫ומיד כאשר העלה על דעתו לשוב‬ ‫יעקב אבינו היו ממוזגות מאהבה ויראה‬ ‫תפילה אחת ביום – תפילת שחרית? וכן‬ ‫אבות’‪ ,‬אך ‘ומה’’ – הנשמה שהיא מה’‬ ‫לירושלים קפצה לו הארץ והגיע לשם‪.‬‬ ‫בשוה‪ ,‬לעומת אברהם שעיקר מידתו‬ ‫את תפילת ערבית שתקנה יעקב אבינו‪ ,‬וכי‬ ‫יתברך אינה נהנית אלא רק מ’אישה‬ ‫יעקב התפלל שם‪ ,‬וכאשר סיים תפילתו‬ ‫היתה אהבה‪ ,‬ויצחק שעיקר מידתו היתה‬ ‫לא התפללו אותה אברהם ויצחק?‬ ‫משכלת’ ויראת שמים‪.‬‬ ‫ביקש לשוב לחרן‪ .‬אמר הקדוש ברוך הוא‪:‬‬ ‫יראה‪.‬‬ ‫על כך כתב רבנו המהרש”א (ברכות כו‪,):‬‬ ‫וזהו שאמר יעקב אבינו‪‘ :‬אשא עיני אל‬ ‫אמר לו בחיוך‪“ :‬אמנם נגזר עליך להפסיד‬ ‫וחלשות מרוב בכיה‪.‬‬ ‫מעבודתך וממעשיך‪ ,‬כאשר הם נעשים‬ ‫צדיק זה בא לבית מלוני וילך בלא לינה?‬ ‫את כל כספך‪ ,‬אבל בכי ודמעות לא הבאנו‬ ‫הותנה בין לבן הארמי לאחותו רבקה בעת‬ ‫בשלמות‪ ,‬בכוונה נכונה וברצון הלב‪.‬‬ ‫מיד שקעה השמש והוכרח יעקב ללון שם‪.‬‬ ‫בחשבון!”‬ ‫לדת בניהם‪ ,‬שהגדולה לגדול והקטנה‬ ‫על פי זה מתבאר גם המשך דברי המשנה‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מהי השייכות בין תפילת‬ ‫וכך היה אצל לאה‪ .‬סדר הזיווגים היה‬ ‫לקטן – כלומר‪ ,‬לאה מיועדת לעשו‪,‬‬ ‫‘עין רואה’‪ .‬לאחר שנאמר ‘דע מה למעלה‬ ‫ערבית שתיקן יעקב אבינו‪ ,‬לקפיצת הארץ‬ ‫אמור להיות ‘הגדולה לגדול והקטנה‬ ‫ורחל מיועדת ליעקב‪ .‬מששמעה זאת‬ ‫ממך’ שכל העולמות תלויים במעשי‬ ‫שקפצה לו בשעה זו?‬ ‫לקטן’‪ ,‬לאה לעשו ורחל ליעקב‪ ,‬אך הבכי‬ ‫לאה‪ ,‬הייתה יושבת בפרשת דרכים‪ ,‬בוכה‬ ‫האדם‪ ,‬נאמר ‘עין רואה’ שעל ידי שמירת‬ ‫על נקודות אלו עמד הרב הקדוש בעל‬ ‫והתפילה של לאה ‘יהי רצון שלא אפל‬ ‫ומתחננת מעומק לבה‪“ :‬יהי רצון שלא‬ ‫העינים מעוררים מלמעלה בחינת ‘עין‬ ‫ה’שפת אמת’ מגור זי”ע (ויצא תרל”ד)‪ ,‬שלמד‬ ‫בגורלו של רשע’‪ ,‬ביטלו את הגזרה‪ ,‬ולא‬ ‫אפל בגורלו של רשע!”‬ ‫רואה’ וזוכים למראות גדולים המאירים‬ ‫מכך יסוד גדול ועצום‪.‬‬ ‫רק שהיא התחתנה עם יעקב‪ ,‬אלא שנשאה‬ ‫וכאן אנו רואים דבר נורא‪ :‬על אף שעל פי‬ ‫ביאור יקרות‪ .‬כאשר האדם שומר על‬ ‫אם ירצה האדם בכל כוחו‪ ,‬יוכל לעורר‬ ‫לו לפני רחל‪ ,‬משום שתפילה מעומק הלב‬ ‫האמת לאה הייתה אמורה להינשא לעשו‪,‬‬ ‫עיניו מראות ברע‪ ,‬הוא מעורר מלמעלה‬ ‫את קדושת ה’ יתברך בכל מקום‪ ,‬ומכוח‬ ‫יכולה להפוך הכל לטובה!‬ ‫על ידי תפילתה היא ביטלה את הגזרה‬ ‫שיושפע עליו לראות מראות אלוקים‪,‬‬ ‫תשוקה נוראה זו שוב אין טבע העולם‬ ‫זהו הודו והדרו‬ ‫לחלוטין‪ ,‬וזכתה להינשא ליעקב אבינו‪,‬‬ ‫כדברי חז”ל (ילקו”ש ישעיהו רמז תלט) שכל‬ ‫עומד בפניו כלל‪ ,‬עד שיוכל הר המוריה‬ ‫לאור זאת‪ ,‬נבין דבר נפלא‪.‬‬ ‫ולהיות לאם המלכות שממנה יצאו ששה‬ ‫השומר עיניו מראות ברע זוכה ומקבל פני‬ ‫להעקר ולבוא למקום בו הוא עומד‪.‬‬ ‫על המלים (בראשית כט יז) ‘ועיני לאה רכות’‬ ‫משבטי י‪-‬ה‪.‬‬ ‫השכינה‪ ,‬כפי שנאמר (ישעיה לג טו) ‘עצם‬ ‫וזהו הטעם שנעקר הר המוריה ובא‬ ‫המחשה נפלאה לכוחה של תפילה לשנות‬ ‫עיניו מראות ברע’‪ ,‬ולאחר מכן נאמר (שם‬ ‫למקומו של יעקב אבינו‪ ,‬על אף שהיה‬ ‫פירש התרגום אונקלוס ‘ועיני לאה יאין’ –‬ ‫דהינו שעיני לאה היו יפות‪.‬‬ ‫גזרות קשות מצינו בסיפורו של הרב‬ ‫פסוק יז) ‘מלך ביפיו תחזינה עיניך’‪.‬‬ ‫מרוחק ממנו מאוד‪ ,‬כיוון שהתעוררותו‬ ‫מקשה ה’תולדות אפרים’ (הובא בספר פרדס‬ ‫הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא זי”ע‪.‬‬ ‫ואכן כך מצינו אצל גדולי עולם‪ ,‬ה’אור‬ ‫ותשוקתו והכנתו היו גבוהות ונעלות‬ ‫יוסף‪ ,‬פרשת ויצא)‪ :‬לכאורה הדבר הוא פלא‪,‬‬ ‫בטרם הפך למנהיג בישראל‪ ,‬עסק רבי‬ ‫החיים’ הקדוש והרב הקדוש אור שבעת‬ ‫מאוד‪ ,‬עד שמשך אליו את המקום הקדוש‬ ‫שהרי לדברי חז”ל‪ ,‬עיני לאה היו רכות‬ ‫בונים במסחר לפרנסתו‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫הימים ה’בעל שם טוב’ זי”ע‪ ,‬שזכו למראות‬ ‫ביותר הקיים בעולם‪ ,‬המכונה ‘שער‬ ‫וחלשות מחמת שבכתה כל העת על רוע‬ ‫מסתופף בצלו של רבו הקדוש‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫אלקים שלא זכו להם מלאכים ושרפים‬ ‫השמים’‪ ,‬מקום בית המקדש של מטה‬ ‫גורלה‪ ,‬ואם כן כיצד ניתן להבין את דברי‬ ‫יצחק מלובלין זי”ע‪‘ ,‬החוזה מלובלין’‪.‬‬ ‫בזכות קדושת נפשם ששמרו וזיככו אותה‬ ‫המכוון כנגד בית המקדש של מעלה‪.‬‬ ‫אונקלוס שעיניה היו יפות?‬ ‫בלובלין היה נהוג‪ ,‬שמיד לאחר יום‬ ‫זיכוך על גבי זיכוך‪ ,‬עד שזכו והושפעה‬ ‫כי כידוע‪ ,‬כל הבריאה מחולקת לשלושה‬ ‫אל רבנו הגאון רבי משה סופר זצ”ל‬ ‫הכיפורים‪ ,‬היו נכנסים תלמידיו המקורבים‬ ‫עליהם משמים קדושה ללא כל גבול ומידה‪.‬‬ ‫ממדים‪ :‬עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש‪ .‬ומכיוון שיש‬ ‫ה’חתם סופר’‪ ,‬נשלחה פעם שאלה לפני‬ ‫של ה’חוזה’ אל הקודש פנימה‪ ,‬כדי לשמוע‬ ‫עולים ויורדים – בו!‬ ‫קשר בין שלושה ממדים אלה‪ ,‬כאשר‬ ‫חג הסוכות‪.‬‬ ‫מרבם מה נגזר עליהם בשמים לשנה‬ ‫לעיתים אין ביכולת האדם להשיג עד כמה‬ ‫הגיע יעקב אבינו ב’נפש’ שבו אל קדושת‬ ‫באותם ימים באירופה‪ ,‬אתרוגים היו מצרך‬ ‫הקרובה‪.‬‬ ‫כל מעשה שלו משפיע בשמים‪ ,‬והוא עלול‬ ‫בית המקדש מרוב תשוקתו‪ ,‬בא אליו הר‬ ‫נדיר ויקר המציאות‪ ,‬ולא כל אדם יכול‬ ‫באחת השנים‪ ,‬נכנס רבי בונים אל ה’חוזה’‬ ‫לטעות ולחשוב שהתרשלות קלה מצדו לא‬ ‫המוריה גם מבחינת ה’עולם’ והמקום‪.‬‬ ‫היה להרשות לעצמו לרכוש ארבעה מינים‬ ‫כדי לשמוע מה נגזר עליו באותה שנה‪,‬‬ ‫תעלה ולא תוריד‪ .‬אך באמת אין הדבר כך‪.‬‬ ‫ועל כך כתב ה’שפת אמת’ הבחנה נפלאה‪,‬‬ ‫משלו‪ .‬בשל כך‪ ,‬נהגו הקהילות לקנות‬ ‫ו’החוזה’ אמר לו שבשנה זו הוא עתיד‬ ‫והדבר יתבאר על פי משל‪ :‬מלך ביקש‬ ‫כי באמת זו ממש היא מהותה של תפילת‬ ‫במשותף אתרוג‪ ,‬ובני הקהילה היו נוטלים‬ ‫להפסיד את כספו ולסבול מחרפת רעב‪.‬‬ ‫משריו להכין מפה של כל המדינות‬ ‫ערבית‪ .‬מצד עצם זמן התפילה‪ ,‬הרי‬ ‫אותו ומברכים עליו‪ .‬לצד זאת‪ ,‬עשירים‬ ‫וכך אכן היה‪ .‬תחילה חלו אשתו וילדיו של‬ ‫שבשליטתו כדי לספק לתושביהן מזון‬ ‫היא בזמן של חושך‪ ,‬וזמן זה אינו ראוי‬ ‫בעלי יכולת היו רוכשים לעצמם אתרוג‬ ‫רבי בונים‪ ,‬והוא נאלץ להוציא סכומי עתק‬ ‫ומחיה‪ .‬כאשר הגיעה המפה המוכנה אל‬ ‫לאור‪ ,‬ובודאי שלא להארה גדולה כזו עד‬ ‫פרטי ומהודר במיוחד‪.‬‬ ‫על רופאים ותרופות‪ ,‬ולאחר מכן נכשלו‬ ‫המלך‪ ,‬הבחין שהציר השמיט מדינה אחת‪.‬‬ ‫כדי השראת קדושת בית המקדש שלא‬ ‫אחד מאותם עשירים‪ ,‬שנהג לרכוש מדי‬ ‫בזה אחר זה כל העסקים שבהם ניסה‬ ‫קרא המלך לצייר ושאל‪“ :‬מדוע השמטת‬ ‫במקומו‪ .‬אלא שעל ידי רצון האדם יכול‬ ‫שנה אתרוג יפהפה ומשובח‪ ,‬התברך גם‬ ‫להשקיע את כספו‪.‬‬ ‫מדינה זו מן המפה?”‬ ‫הוא לעורר הארה נפלאה שלא כדרך‬ ‫בטוב עין‪ ,‬ומיד לאחר שסיים את תפילתו‪,‬‬ ‫כאשר כמעט ולא נותרה פרוטה בכיסו‪,‬‬ ‫“שגגה נפלה בידי”‪ ,‬השיב הצייר‪“ .‬אולם‬ ‫הטבע‪ ,‬כי הכול תלוי ברצון האדם‪.‬‬ ‫היה מעמיד את האתרוג שלו לשמושם של‬ ‫החליט רבי בונים לנסוע לעיר הבירה‬ ‫מה בכך? הן המפה כה יפה ומושלמת‪,‬‬ ‫הרי מבואר כאן דבר נפלא‪ :‬גם לאחר כל‬ ‫המתפללים‪ .‬אלא שמטבע הדברים‪ ,‬מרוב‬ ‫ורשה‪ ,‬בתקוה למצוא שם עסקה שתאפשר‬ ‫ומדינה זו היא נקודה קטנה על המפה‬ ‫מה שפועל האדם להתעורר ולהשתוקק‬ ‫ידים שמשמשו בו‪ ,‬כבר ביומו הראשון של‬ ‫לו לפרנס את משפחתו‪ .‬עם הגעתו לורשה‪,‬‬ ‫שבקושי ניתן לראותה!”‬ ‫אל המקום אשר יבחר ה’‪ ,‬אל בית המקדש‪,‬‬ ‫החג הוא איבד מן הגון שלו והפך לשחור‬ ‫פנה להתארח בבית המלון המפואר שבו‬ ‫אמר לו המלך‪“ :‬כל נקודה שנראית קטנה‬ ‫ואף לאחר שבא אל המקום אשר עמד שם‬ ‫במקצת‪.‬‬ ‫היה רגיל ללון בימי עשרו‪.‬‬ ‫על גבי המפה‪ ,‬מייצגת מדינה שלמה‬ ‫אברהם‪ ,‬ואליו יצא יצחק לשוח בשדה –‬ ‫פנה העשיר בשאלה ל’חתם סופר’‪ :‬הלא‬ ‫מדי יום יצא אל השוק‪ ,‬ניסה לקנות‬ ‫הכוללת בני אדם ובעלי חיים רבים מספר‪.‬‬ ‫עדיין לא יצליח להגיע אל היעד הנכסף‬ ‫התורה דרשה (ויקרא כג מ) ‘פרי עץ הדר’ ‪-‬‬ ‫ולמכור‪ ,‬לטוות קשרים ולמצוא עסקאות‬ ‫מי שמבקש שמלכותו תצליח‪ ,‬חייב לדאוג‬ ‫עד שיבוא זמן תפילת ערבית – זמן החושך‬ ‫שהאתרוג יהיה מהודר ויפה לאורך כל ימי‬ ‫– אך לשוא‪ .‬מאומה לא צלח‪ ,‬והוא נותר‬ ‫לכל אחד מנתיניו ללא כל חסרון!”‬ ‫והגלות‪ ,‬זמן שלכאורה מושל בו הסתר‬ ‫החג‪ .‬שמא כדאי לו לחדול ממנהגו להניח‬ ‫ללא שום רוח‪.‬‬ ‫והנמשל‪ :‬על האדם לתת אל ליבו שלכל‬ ‫פנים – ודווקא אז יוכל לבוא אל המקום‬ ‫לאחרים לטול את האתרוג‪ ,‬שכן על ידי כך‬ ‫לאחר מספר שבועות של אכזבות‪ ,‬נגש‬ ‫תיבה ואות בתפילתו ובתורתו יש חשיבות‬ ‫הנעלה והנכבד ואף תקפוץ לו הארץ‬ ‫נפגם ה’הדר’ שבו?‬ ‫אליו אחד מעובדי המלון והגיש לו‬ ‫ומעלה בפני עצמה‪ ,‬והיא מתקנת תיקון‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫השיב ה’חתם סופר’‪“ :‬נראה לי דהוה‬ ‫חשבונית מפורטת על תקופת שהותו‬ ‫נכבד בשמים‪ .‬על כן אין להתרשל או‬ ‫זהו שכתב רש”י שבא הפסוק ללמדנו‬ ‫הדר‪ ,‬כיון שבאו על ידי מצותו – זהו הודו‬ ‫במקום‪ .‬כשהביט רבי בונים בסכום‬ ‫להפסיד אף אות ותיבה‪ ,‬שכן כמה יצטער‬ ‫שקפצה הארץ ליעקב אבינו‪ ,‬כי דבר זה‬ ‫והדרו!”‬ ‫המצטבר – עשרים וחמשה רובלים‪ ,‬הון‬ ‫האדם כשיעלה למרום ויגלה שבמעשיו‬ ‫יסוד עצום הוא לעולם‪ ,‬ויש ללמוד ממנו‬ ‫פירוש הדבר‪ :‬יופי והדר אמתיים אינם‬ ‫תועפות באותם הימים – חשכו עיניו‪ .‬הוא‬ ‫נחסרה השלמות עקב פגם יחיד בעבודתו‪.‬‬ ‫את דרכי עבודת ה’‪.‬‬ ‫נמדדים בעינים גשמיות‪ .‬דווקא אותם‬ ‫פרץ בבכי והתפלל מעומק הלב בדמעות‬ ‫דברים נפלאים ומלהיבים אודות השפעת‬ ‫מכאן ילמד כל אדם שאין מקום בעולם‬ ‫סימנים כהים שהותירו עליו אצבעותיהם‬ ‫שליש לקדוש ברוך הוא שיושיע אותו‬ ‫מעשי האדם על הבריאה מביא הרב הקדוש‬ ‫שלא יוכל להגיע אליו אם רק ירצה באמת‪,‬‬ ‫של יהודים‪ ,‬אותם כתמי יזע של חבוב‬ ‫מצרתו‪.‬‬ ‫רבי אברהם יהושע השיל מאפטא זי”ע‬ ‫ובכל מקום אשר אליו שלחו ה’ יתברך‬ ‫מצוה – הם פארו והדרו האמיתי של‬ ‫עוד באותו היום‪ ,‬הגיע אל המלון שליח‬ ‫בספרו ‘אוהב ישראל’ (פר’ ויצא ד”ה תוכחת)‪:‬‬ ‫יוכל להרגיש את ההארה הפנימית על ידי‬ ‫האתרוג!‬ ‫מטעמה של הגבירה המפורסמת תמר’ל‬ ‫על האדם לצייר בדעתו ובמחשבתו כי‬ ‫נקודה של אמת‪ ,‬ולהביא לשם את קדושת‬ ‫אומר ה’תולדות אפרים’‪ :‬תרגום אונקלוס‬ ‫ברגסון – עשירה יהודיה נודעת שפזרה‬ ‫הוא עצמו בחינת ‘סלם מצב ארצה וראשו‬ ‫בית המקדש‪ ,‬כל אחד ואחד לפי דרגתו‬ ‫לא חולק על דברי המדרש‪ ,‬אלא רק מוסיף‬ ‫מממונה לצדיקי פולין ולתלמידי חכמים‪.‬‬ ‫מגיע השמימה’‪ .‬אף על פי שהאדם שרוי‬ ‫ומצבו‪ .‬כי אין דבר העומד בפני הרצון!‬ ‫עליהם‪ .‬באמת עיניה של לאה היו רכות‪,‬‬ ‫השליח הציע לרבי בונים משרה קבועה‬ ‫בתוך המציאות הארצית והגשמית‪ ,‬שכלו‬ ‫מה למעלה – ממך!‬ ‫אך זה הביא לכך שעיניה היו יפות‪ ,‬משום‬ ‫של נהול עסקיה של הגבירה‪ ,‬במשכורת‬ ‫ושורש נשמתו דבוקים למעלה בשמים‪.‬‬ ‫ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע‬ ‫שהיופי האמיתי הוא בעינים כאלה שנזוקו‬ ‫מכובדת של ששה רובלים לשבוע‪.‬‬ ‫על פי יסוד זה מסביר ה’אוהב ישראל’‬ ‫השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים‬ ‫מחמת בכי שלא להינשא לעשו הרשע!‬ ‫רבי בונים‪ ,‬שהבין כי שער הישועה נפתח‬ ‫את המשך הפסוק‪‘ :‬והנה מלאכי אלהים‬ ‫בו (בראשית כח יב)‪.‬‬ ‫יסוד זה תובע מאתנו שינוי מהותי ועמוק‬ ‫עבורו‪ ,‬אמר לעצמו‪“ :‬אם זכיתי לפעול‬ ‫עלים וירדים בו’ – כשהאדם מגביה את‬ ‫מכבוד קדושת אדמו”ר רבי דוד חי‬ ‫בכל דרך הסתכלותנו על העולם‪.‬‬ ‫ישועה כזו בכח התפילה והדמעות‪ ,‬איני‬ ‫ליבו ומוחו בעבודת ה’‪ ,‬הוא מעלה עמו‬ ‫אביחצירא שליט”א שמענו לבאר‪ ,‬כי‬ ‫בשנים שלפני השואה‪ ,‬נהגו החסידים‬ ‫רוצה להסתפק רק בהצלה מועטת”‪.‬‬ ‫את כל המלאכים לרום שמים ומשפיע‬ ‫בפסוק זה גנוז חיזוק גדול ועצום לכל‬ ‫בפולין לשיר‪“ :‬וואס ביי די וועלט איז‬ ‫הוא פנה לשליח והודיע כי אינו מסתפק‬ ‫עליהם חיות וקדושה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬ ‫יהודי‪ :‬עליו לדעת ולהאמין שכל מעשה‪,‬‬ ‫שיין – ביי דיר זאל זיין געמיין” ‪ -‬מה‬ ‫במשכורת שבועית‪ ,‬אלא דורש שותפות‬ ‫אינו נוהג כראוי חלילה‪ ,‬נגרמת על ידו‬ ‫דיבור ומחשבה שלו פועלים ומשפיעים‬ ‫שבעיני העולם נחשב ליפה ונוצץ‪ ,‬אצלך‬ ‫מלאה ואחוזים ברוחי העסק‪ .‬בתחילה‬ ‫ירידה למלאכים‪ ,‬כמאמר חז”ל (איכ”ר א לה)‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬כל מילה של תורה‬ ‫צריך להיות מאוס‪ .‬וממילא נכון הדבר גם‬ ‫סרבה הגבירה לתנאי‪ ,‬אך לאחר מספר‬ ‫שמעשים אלו מתישים כוחו של מעלה חס‬ ‫ושל תפילה מחיה עולמות עליונים‪,‬‬ ‫להפך‪ :‬לא כל מה שבעולם החומרי מוגדר‬ ‫ימים נמלכה בדעתה והסכימה – ומשם‬ ‫ושלום‪.‬‬ ‫ועבודתו פועלת פעולות נשגבות‪.‬‬ ‫כבלתי יפה‪ ,‬הוא אכן כזה באמת‪.‬‬ ‫נסללה דרכו של רבי בונים בחזרה לעשרו‬ ‫יסוד זה מתבאר בספרי הצדיקים (אור תורה‬ ‫קנה המדה האמיתי והיחיד לקביעת מהו‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫אל דמעתי אל תחרש‬ ‫אות ש‪ ,‬תולדות יעקב יוסף פר’ ויקרא) על מאמר‬ ‫‘יפי’ ומהו ‘כעור’ אינו יכול להגזר מאמות‬ ‫בפעם הבאה בה חזר רבי בונים ללובלין‬ ‫ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת‬ ‫המשנה במסכת אבות ‘דע מה למעלה‬ ‫המדה השטחיות של הרחוב‪ ,‬אלא אך ורק‬ ‫ונכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬הביט בו החוזה‬ ‫מראה (בראשית כט יז)‪.‬‬ ‫ממך’ – כלומר‪ ,‬דע והאמן שכל מה שנפעל‬ ‫מתוך מבט האמת של התורה‪.‬‬ ‫ובטרם הספיק התלמיד לפתוח את פיו‪,‬‬ ‫דרשו חז”ל (ב”ר ע טז)‪ :‬מהו ‘רכות’? רכות‬ ‫ונעשה למעלה בשמים‪ ,‬הכל נפעל ‘ממך’‪,‬‬ ‫המשך מעמוד א’‬ ‫תהילים‬ ‫קולה של תורה‪ ,‬ומה יש במים המגלה‬ ‫את דרכה באדם?‬ ‫והוסיף בעל ה’חפץ חיים’ לבאר את לשון‬ ‫המשורר ‘ולבקר בהיכלו’‪ ,‬כיוון שדרך‬ ‫שאמנם יכול אדם שכל פעולותיו תהיינה‬ ‫לשם שמים אף אם אינו יושב בבית ה׳‬ ‫אחת שאלתי – שבתי בבית ה׳‬ ‫אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש שבתי‬ ‫הסבר לכך נמצא בהרחבה במדרש שיר‬ ‫האדם להתפעל מדבר חדש‪ ,‬וכעבור זמן‬ ‫כל ימי חייו‪ ,‬אך בקש דוד המלך שיזכה‬ ‫בבית ה׳ כל ימי חיי לחזות בנעם ה׳ ולבקר‬ ‫השירים (שיהש”ר א)‪ :‬״נמשלו דברי תורה‬ ‫מתרגל הוא אף לדבר המופלא ביותר‪,‬‬ ‫לשבת בבית ה׳ ולעסק בתורה ובעבודה‪.‬‬ ‫בהיכלו (תהלים כז ד)‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬ביין‪ ,‬בשמן‪ ,‬בדבש ובחלב״‪ .‬מה‬ ‫ושוב אינו מתרשם מכך‪.‬‬ ‫ונמצא שזו היתה ״אחת שאלתי״ וזו‬ ‫עצמה ״אותה אבקש״‪ :‬שהישיבה בבית ה׳‬ ‫בקשה אחת מילאה את לבו של דוד‬ ‫מים מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬כך תורה‬ ‫ולכך ביקש דוד המלך ‘לבקר בהיכלו’ –‬ ‫תהיה התכלית‪ ,‬ולא אמצעי לדבר אחר‪.‬‬ ‫המלך עליו השלום‪‘ :‬שבתי בבית ה׳ כל‬ ‫מסוף העולם ועד סופו; מה מים חיים‬ ‫שיחוש תמיד כמבקר בהיכל ה’‪ ,‬ותמיד‬ ‫ימי חיי‪ ,‬לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו’‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬כך תורה חיים לעולם; ומה מים‬ ‫תשמר בקרבו ההתפעלות לעבודת‬ ‫ביקורת תהיה‬ ‫אולם לשון הפסוק טעונה ביאור‪ :‬לאחר‬ ‫מן השמים‪ ,‬כך תורה מן השמים‪ .‬ואף‬ ‫הבורא בלא להתרגל‪ ,‬בהתחדשות‬ ‫בשני אפנים פירש רש”י הקדוש את‬ ‫שכבר אמר ‘אחת שאלתי מאת ה׳’‪ ,‬לשם‬ ‫קולה של תורה כקול המים‪ :‬״מה המים‬ ‫פנימית‪.‬‬ ‫המלים ‘ולבקר בהיכלו’‪ .‬הפירוש האחד‬ ‫מה שב והוסיף ‘אותה אבקש’? וכי אין‬ ‫בקולי קולות‪ ,‬שנאמר ׳קול ה׳ על המים׳‪,‬‬ ‫על דרך זו פירש מרן הבעל שם טוב‬ ‫הוא פירושו של המדקדק דונש בן לברט‬ ‫הבקשה כלולה בשאלה הראשונה?‬ ‫כך תורה בקולי קולות‪ ,‬שנאמר (שמות יט‬ ‫הקדוש זי״ע את בקשת דוד המלך ״אל‬ ‫טז) ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי‬ ‫בלשון בוקר‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיזכה לבוא לבית‬ ‫את פשר הכפילות ביאר הגאון רבי יעקב‬ ‫תשליכני לעת זקנה״‪ :‬לא על זקנת הגוף‬ ‫ה’ מדי בוקר‪ ,‬והפירוש השני פירושו של‬ ‫קולות וברקים׳״‪ .‬קול המים שבמזמור‬ ‫קראנץ‪ ,‬המגיד מדובנא (אהל יעקב‪ ,‬פרשת‬ ‫בלבד התפלל‪ ,‬אלא שעבודת הבורא שלו‬ ‫המדקדק מנחם בן סרוק‪ ,‬שפרשן בלשון‬ ‫מוליך אפוא אל הקולות שבהם ניתנה‬ ‫בשלח)‪ ,‬במשל לאדם המבקש מחברו‬ ‫לא תזדקן ולא תתישן‪ ,‬ושיזכה לחדשה‬ ‫בקור‪ ,‬כלומר שיבקר את עצמו ויפשפש‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫שיאכילנו‪ .‬לאחר שהאכילו והשקהו כל‬ ‫בכל יום (דגל מחנה אפרים פר’ עקב)‪ .‬בכך‬ ‫במעשיו בבית ה’‪.‬‬ ‫הוסיפו חכמינו ז״ל ואמרו‪ :‬מה המים‬ ‫צרכו‪ ,‬שוב אינו מבקש‪ ,‬שהרי אכל ושבע‬ ‫מתחברת הבקשה ״לבקר בהיכלו״ לרצון‬ ‫משיבין את הנפש‪ ,‬כך תורה‪ ,‬שנאמר‬ ‫ושני הפירושים תלויים האחד ברעהו‪,‬‬ ‫ודשן‪.‬‬ ‫לחוש תמיד כמי שזה עתה נכנס להיכל‬ ‫(תהלים יט ח) ״תורת ה׳ תמימה משיבת‬ ‫שכן רק המבקר מעשיו תמיד ומדקדק‬ ‫אך בעבודת ה’‪ ,‬כל הטועם ממנה תכף‬ ‫ה׳‪.‬‬ ‫נפש״; מה המים מטהרים את האדם‬ ‫בהם היטב שיהיו רצויים לפניו יתברך‪,‬‬ ‫הוא מבקש עוד‪ ,‬וככל שהוא מתמלא‬ ‫וברוח זו פירש כ״ק אדמו״ר רבי דוד‬ ‫זוכה לאור ה’ המאיר כבוקר‪.‬‬ ‫מטומאה‪ ,‬כך תורה מטהרת את הטמא‬ ‫ברוחניות כך גדל צמאונו‪ ,‬כמאמר‬ ‫אביחצירא שליט״א את קריאת רב החובל‬ ‫מטומאתו‪ .‬ומה המים מטהרים את הגוף‪,‬‬ ‫כיוצא בזה אמר הרב הקדוש רבי אברהם‬ ‫חכמינו (ברכות מ‪ .‬סוכה מו‪“ :).‬מדת הקדוש‬ ‫ליונה הנביא‪ :‬״מה לך נרדם?! קום קרא‬ ‫כך תורה מטהרת את הגוף; ומה המים‬ ‫מרדכי מגור זי”ע בעל ‘אמרי אמת’ בשם‬ ‫ברוך הוא – כלי מלא מחזיק”; אדם חכם‬ ‫אל אלהיך!״ אף מי שנפלה עליו תרדמה‬ ‫מכסים את ערוותו של ים‪ ,‬כך תורה‬ ‫הרב הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא‬ ‫שהוא כלי מלא‪ ,‬מחזיק חכמה נוספת‬ ‫בעבודת ה׳ אינו רשאי להתייאש; עליו‬ ‫מכסה את ערוותם של ישראל‪.‬‬ ‫זי”ע‪ ,‬על דברי חכמינו שבא הקדוש ברוך‬ ‫שילמד ומסוגל להוסיף עוד ועוד חכמה‪,‬‬ ‫להתעורר ולשוב ולבקש את קרבת ה׳‬ ‫ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשים‬ ‫הוא לבקר את אברהם ביום השלישי‬ ‫“אם שמוע בישן – תשמע בחדש”‪.‬‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫נחלים נחלים‪ ,‬כך תורה‪ :‬אדם לומד שתי‬ ‫למילתו‪ ,‬שבא הבורא יתברך לבקרו‬ ‫זאת‪ ,‬לעומת הכלים הגשמיים שכאשר‬ ‫הלכות היום ושתיים למחר‪ ,‬עד שנעשה‬ ‫כי יצפנני בסוכה‬ ‫ולבחון את מעשיו‪ ,‬ולא נמצא בו שום סיג‬ ‫הם מתמלאים אינם יכולים להכיל יותר‪.‬‬ ‫כנחל נובע‪ .‬התורה אינה נקנית בבת‬ ‫סוכה זו‪ ,‬פירש רבנו מנחם בן שלמה‬ ‫ופגם עד שהייתה צדקתו מאירה כאור‬ ‫על כן ‘אחת שאלתי’‪ ,‬אך אם תמלא‬ ‫אחת; כל הלכה היא טיפה‪ ,‬ובהתמדת‬ ‫המאירי שהיא מכוונת להשגחת הבורא‬ ‫היום‪ ,‬כמו שנאמר (בראשית יח א)‪‘ :‬והוא‬ ‫בקשתי – ‘אותה אבקש’ עוד ועוד‪.‬‬ ‫הימים נעשות הטיפות לנחל‪ .‬מה מים‪,‬‬ ‫יתברך על עולמו‪ ,‬וכשם שהיושבים בצל‬ ‫ישב פתח האהל כחם היום’ (‘בית ישראל’‬ ‫הסבר נוסף מפי המגיד מדובנא הובא‬ ‫אם אין אדם צמא להם אינם ערבים‬ ‫סוכת מצוה יושבים ‘בצלא דמהימנותא’‬ ‫וירא תשכ”ה)‪.‬‬ ‫בספרו ‘קול יעקב’ (שיה”ש)‪ :‬פעמים רבות‪,‬‬ ‫בגופו‪ ,‬כך תורה‪ ,‬אם אין אדם עיף בה‬ ‫– בצל האמונה‪ ,‬כי הקדוש ברוך הוא‬ ‫שתי משמעויות אלו מתקימות גם במצות‬ ‫אדם המבקש בקשה אין תכלית מבוקשו‬ ‫אינה ערבה בגופו‪ .‬ומה המים מניחים‬ ‫מסוכך עליהם בכוח השמות הקדושים‪,‬‬ ‫ביקור חולים‪ ,‬שבה תפקיד המבקר לבחון‬ ‫במילוי הבקשה‪ ,‬והיא מהוה רק אמצעי‬ ‫מקום גבוה והולכים למקום נמוך‪ ,‬כך‬ ‫כך גם כל אדם הבוטח בה’‪ ,‬זוכה לשמירה‬ ‫ולבקר את מצבו של החולה‪ ,‬ולבדוק‬ ‫להגיע אל תכלית רצונו‪ .‬כגון הרוצה‬ ‫תורה מנחת את מי שדעתו גבוהה עליו‬ ‫עליונה ביום רעה‪ ,‬אשר בו יסתירנו ה’‬ ‫כיצד יוכל לסייע לרפואתו‪ .‬ואם יעשה‬ ‫לבנות שולחן ומבקש עצים‪ ,‬עדיין לא‬ ‫ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו‪.‬‬ ‫יתברך בסתר אהלו‪ ,‬וימנע מהאויבים‬ ‫כן‪ ,‬יהיה הביקור ל’בוקר’ – יאיר את‬ ‫נתקיימה תכלית רצונו במילוי בקשת‬ ‫ומה מים אין מתקיימים בכלי כסף וזהב‬ ‫להזיקו‪.‬‬ ‫החולה ויחלימו ויחזקו‪.‬‬ ‫העצים‪ ,‬אלא רק לאחר שיעשה מהם‬ ‫אלא בירוד שבכלים‪ ,‬כך תורה אינה‬ ‫והפסוק הששי – ‘ועתה ירום ראשי‬ ‫וכן מצאנו שנכנס התנא הקדוש רבי‬ ‫שולחן‪.‬‬ ‫מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי‬ ‫על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי‬ ‫עקיבא לבקר אצל תלמיד שחלה‪ ,‬כבד‬ ‫אולם כאן מעיד דוד המלך עליו השלום‬ ‫חרס‪ .‬ומה מים אין אדם גדול מתבייש‬ ‫תרועה‪ ,‬אשירה ואזמרה לה’’‪ ,‬מסכם את‬ ‫ורבץ לפניו את הבית עד שהחיה את‬ ‫על עצמו‪‘ :‬אחת שאלתי מאת ה’’‪,‬‬ ‫לומר לקטן ״השקני מים״‪ ,‬כך בדברי‬ ‫חלקו הראשון של המזמור‪ ,‬בו מבטא‬ ‫נפשו‪ .‬ואמר לו התלמיד “רבי‪ ,‬החייתני!”‬ ‫ורק ‘אותה אבקש’ – כי זו היא תכלית‬ ‫תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן‬ ‫המאמין את שלמות בטחונו המביאה‬ ‫יצא רבי עקיבא ודרש‪“ :‬כל מי שאין‬ ‫מבוקשי‪‘ ,‬שבתי בבית ה’ כל ימי חיי’‪,‬‬ ‫״למדני פרק אחד‪ ,‬דבר אחד‪ ,‬פסוק אחד‬ ‫אותו לידי שירה וזמרה‪ ,‬בידעו כי‬ ‫מבקר חולים – כאלו שופך דמים” (נדרים‬ ‫ואיני מבקש דבר זה עבור השגת צורך‬ ‫ואפילו אות אחת״‪ .‬ומה מים‪ ,‬כשאין אדם‬ ‫מסתופף הוא תחת צלו יתברך‪.‬‬ ‫מ‪.).‬‬ ‫אחר‪ ,‬אלא זה עצמו הוא רצוני‪.‬‬ ‫יודע לשוט בהם סופו להתבלע‪ ,‬כך דברי‬ ‫כך נשזרים פסוקי המזמור זה בזה‪ :‬מן‬ ‫תמיד כמבקר בהיכל‬ ‫ממדרגה למדרגה‬ ‫תורה‪ :‬אם אין אדם יודע לשוט בהם‬ ‫הבקשה האחת — לשבת בבית ה׳‪ ,‬לחזות‬ ‫ולהורות בהם‪ ,‬סופו להתבלע‪ .‬אמר רבי‬ ‫בנועמו ולבקר בהיכלו — צומח הביטחון‬ ‫לפירוש נוסף על פסוק זה זכינו מפי‬ ‫פירוש נוסף כתב הרב הקדוש רבי‬ ‫חנינא דקיסרין‪ :‬מה המים נמשכים לגנות‬ ‫‘כי יצפנני בסוכה ביום רעה’; ומכוח‬ ‫הגאון רבנו ישראל מאיר הכהן מראדין‬ ‫לוי יצחק מברדיטשוב זיע”א בספרו‬ ‫ולפרדסים‪ ,‬לבתי כסאות ולמרחצאות‪,‬‬ ‫הביטחון מגיע דוד המלך עליו השלום‬ ‫זי”ע בעל ‘חפץ חיים’‪ ,‬שהסביר כי מדרך‬ ‫‘קדושת לוי’ (פר’ שמות) בשם המגיד הרב‬ ‫יכול אף דברי תורה כן? תלמוד לומר‬ ‫לשירה ולזמרה‪ .‬בקשתו לא הייתה‬ ‫העולם שככל שאדם מתקדם בחייו –‬ ‫הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי”ע‪,‬‬ ‫(הושע יד י)‪‘ :‬כי ישרים דרכי ה׳’‪ .‬ואמרו‬ ‫משאלה חד־פעמית‪ ,‬אלא צייר חייו‪ ,‬ועל‬ ‫שאיפותיו משתנות כפי מעמדו‪.‬‬ ‫שבקשתו של דוד המלך מאת ה’ היתה‬ ‫עוד‪ :‬מה המים מגדלים את הצמחים‪ ,‬כך‬ ‫כן גם לאחר שנענה הוא מוסיף לבקש‬ ‫לא הרי השגותיו של פועל פשוט‬ ‫שתמיד תהיה שאלתו אחת בלבד‪ ,‬והיא‬ ‫דברי תורה מגדלים את כל מי שעמל‬ ‫‘אותה אבקש’‪.‬‬ ‫שמשאת נפשו היא משכורת מכובדת‬ ‫לחזות בנועם ה’‪ ,‬ורק אותה יבקש תמיד‪.‬‬ ‫בהם כל צורכו‪.‬‬ ‫יותר משכר יומו הזעום‪ ,‬לתשוקותיו של‬ ‫כי בעבודת ה’ אין סוף‪ ,‬וככל שהאדם‬ ‫קול ה׳ על המים – קולה של‬ ‫נמצא ש’קול ה׳ על המים’ אינו קול‬ ‫עשיר ובעל בעמיו שחושק בארמון מנקר‬ ‫עולה ממדרגה למדרגה‪ ,‬רואה הוא שיש‬ ‫עינים‪.‬‬ ‫מדרגה למעלה מזו וגבוה מעל גבוה‪.‬‬ ‫תורה‬ ‫העובר מעל פני המים בלבד‪ ,‬אלא פתח‬ ‫להבנת קולה של תורה‪ :‬קול היורד מן‬ ‫אך שאיפותיו של דוד המלך עליו‬ ‫ועל כך התפלל דוד שלעולם לא תפוג‬ ‫השמים‪ ,‬מחיה ומטהר‪ ,‬נאסף בלב טיפין‬ ‫קול ה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על‬ ‫השלום לא השתנו במשך כל ימי חייו;‬ ‫התלהבותו בעבודת הבורא‪ ,‬ותמיד יזכה‬ ‫טיפין‪ ,‬שוכן אצל העניו ומגדל את‬ ‫מים רבים (תהלים כט ג)‪.‬‬ ‫מעת היותו רועה בצאן ועד שבתו על‬ ‫לעלות ממדרגה למדרגה בלי שום ירידה‬ ‫העמלים בו‪ .‬כשהאדם שומע את הקול‬ ‫גילו חכמינו ז״ל כי התורה נמשלה למים‪,‬‬ ‫כס מלכות כל שבטי ישראל ושליטתו‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫הזה ולומד בענווה ובעמל‪ ,‬נעשים המים‬ ‫ובמדרש שיר השירים רבה נמנו צדדים‬ ‫על כל העמים אשר מסביב‪ ,‬משאת חייו‬ ‫ובאופן אחר פירש את כפילות הלשון‬ ‫הרבים למקור חיים‪ ,‬וקול ה׳ ממשיך‬ ‫רבים בהשוואה זו‪ .‬מה מלמדים אפוא‬ ‫ומשאלת נפשו ‘אחת’ הייתה – ‘שבתי‬ ‫הגאון רבי יעקב טננבוים זצ״ל בספרו‬ ‫להישמע בתורתו‪.‬‬ ‫המילים ‘קול ה׳ על המים’ בענין זה של‬ ‫בבית ה’ כל ימי חיי’‪.‬‬ ‫׳שמן אפרסמון׳ (פרשת וזאת הברכה)‪ ,‬בכך‬ ‫לשמיעת השיעורים ‪ -‬קול הלשון‪:‬‬ ‫‪03-6171077‬‬