עינים מאירות · Eniyim Meherot — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון נ"ו (פר' ויצא
פרשת ויצא ע úהתורה והמועדים תשפ"ג -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
ויפגע במקום
יעקב תיקן תפילת ערבית • רשות או חובה • וישכב במקום ההוא • סוד ‘תוכו כברו’
והתפילות עולות שם למרומים -נקראה תפילתו לתורה ,לפרש כל אריכות דבריה בסיפורי מעשי תקנת התפילות
'פגיעה' .אין זו רק עמידה ,או שיחה שמשיח האדם את האבות על דבר מה שאירע לבניהם אחריהם ,ללמוד
אשר על ליבו ,אלא תפילה הבאה מעומק הלב ,מתוך מוסר ולכלכל אורחות בדרך הישר והטוב. תפילות -אבות תיקנום .אברהם תיקן תפילת שחרית,
עוצם הרגשת החיבור והדבקות אל ה' יתברך ,דווקא יצחק תיקן תפילת מנחה ,ויעקב תיקן תפילת ערבית.
ומעתה יש לפרש ,כי יציאת יעקב אבינו מבאר שבע לא ראי זו כראי זו ,ובכל תפילה נתקנה בחינה חדשה
במקום הקושי והצרה. והליכתו חרנה ,מרמזת על יציאת בניו אחריו מארץ שלא היתה לפניה ,כי כל אחד מן האבות הקדושים
וכבר אמר הרה"ק ה'אמרי אמת' זיע"א (וישלח תרצ"ג), ישראל לגלות ,במקום חרון אף .אך בדרכו לגלות עמד סידר תפילה לפי מידתו ומעלתו ,כפי עבודת ה'
כי בזמן שיש בו הסתר פנים והחושך יכסה ארץ בענן יעקב אבינו והתפלל לה' יתברך' ,ויפגע במקום' ,לקיים שנאחז בה כל ימיו ,וכל אחת מהן משלימה את
וערפל ,צריכים ישראל לכח תפילתו של יעקב אבינו. מה שנאמר (תהלים צב ג) 'לְה ַּג ִיד ּב ַּבֹקֶר חַס ְּדֶך ָ וֶאֱמוּ נָתְך ָ חברותיה ,עד שנעשות כולן כאגודה אחת להשלים
נאים הדברים למי שאמרם ,ויסוד הדברים נכון בכל ּב ַּל ֵילוֹת' .כאשר אור ה' מאיר לו לאדם כבוקר ,הכל נפש האיש הישראלי בכל חלקי היום ובכל תקופות
עת ,כי בזמן שיש בו הסתר פנים ,מתקבלת תפילתן הולך למישרין וחסד ה' ניכר לעיני כל ,אין זו גבורה חייו ,למען ילמד ליראה את ה' כל הימים -לרבות את
של ישראל בזכות יעקב אבינו ע"ה. כל כך להגיד חסדי ה' .אולם עיקר מעלת האדם היא הלילות.
ובאמת זהו שראה יעקב במחזה הסולם בפרשתנו כאשר יודע הוא להכיר באמונת ה' גם 'בלילות' - כך אמרו חז"ל (ברכות כו" :):איתמר ,רבי יוסי ברבי חנינא
ֹאשוֹ (בראשית כח יב) 'ו ַּי ַ ֲחלֹם וְה ִּנ ֵה ס ֻּל ָם מ ֻּצ ָב אַרְצ ָה וְר ׁ בזמני קושי וצער. אמר ,תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר,
ַשמָיְמָה וְה ִּנ ֵה מַל ְ ֲאכ ֵי אֱלֹקִים עֹל ִים וְיֹרְד ִים ּבוֹ'. מ ַּג ִיעַ הׁ ּ ָ
סולם זה שראה יעקב אבינו ,מלבד הסודות העליונים תפילת יעקב לעומת תפילת אברהם תפלות כנגד תמידין תקנום וכו' .תניא כוותיה דרבי
יוסי ברבי חנינא ,אברהם תקן תפלת שחרית -שנאמר
הגנוזים בו ,יש בו כמה רמזים לדרכי העבודה .ובסולם מטעם זה נקראה כאן התפילה בלשון 'פגיעה' ,לעומת (בראשית יט כז) 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר
זה ראה יעקב מלאכי אלקים עולים ויורדים ,הרומזים תפילתו של אברהם אבינו שנקראת 'עמידה' ' -אל עמד שם' ,ואין עמידה אלא תפלה ,שנאמר (תהלים קו
לאפשרות קבלת התפילות .אמנם כיון שבאה התפילה המקום אשר עמד שם' ,וכפי שהבאנו בראשית דברינו ל) 'ויעמד פינחס ויפלל'; יצחק תקן תפלת מנחה -
מתוך חשיכה ,לכן נאמר בה 'ויפגע במקום' -תפילה מן הגמרא .עמידתו של אברהם בתפילה רומזת על שנאמר (בראשית כד סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות
במפגיע ובחזקה ,והיא שזוכה להתקבל. מציאותו על קרקע מוצקה כל ימיו ,אשר כל רוחות ערב' ,ואין שיחה אלא תפלה ,שנאמר (תהלים קב א)
כיסוד הדברים האלה כתב רבינו צדוק הכהן מלובלין שבעולם לא יכלו לו לעוקרו ממקומו חלילה .אף כי 'תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו' ,יעקב תקן
זיע"א (פרי צדיק פרשת ויצא אות ה) ,כי יעקב אבינו, נזכרה עמידה זו בכתוב בסמוך לתיאור השקפתו תפלת ערבית -שנאמר (בראשית כח יא) 'ויפגע במקום
'תושבחתא דאבהן' -המובחר שבאבות ,אשר ממנו מרחוק על הפיכת סדום ,אשר עלה קיטור הארץ וילן שם' ,ואין פגיעה אלא תפלה ,שנאמר (ירמיה ז טז)
יצאו כלל ישראל והיתה מיטתו שלימה -הוא הזוכה כקיטור הכבשן ,לא זז אברהם אבינו ממקומו אפילו 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה
לתקן את התפילה המכוונת כנגד האור הגדול הבוקע כמלוא נימה ,והיתה תפילתו מאירה כבוקר הזה ותפלה ואל תפגע בי'".
מתוך החושך .ואכן ,בזכות תפילתו של יעקב יזכו המאיר לעולם.
ישראל לבית המקדש השלישי" ,לא כאברהם שקראו אין כוונת הדברים לומר כי דרכו של אברהם אבינו זמן תפילת ערבית -עת חושך רוחני
הר ,ולא כיצחק שקראו שדה ,אלא כיעקב שקראו היתה סוגה בשושנים .בוודאי קשיים ומהמורות רבים במאמר זה נבקש לעסוק בענינה של תפילת ערבית.
בית" (ראה פסחים פח .).והכל על ידי זה שדיבק יעקב היו מנת חלקו ,ובעשרה נסיונות נתנסה .אולם בכל וראוי הדבר לציון ,כי דווקא יעקב אבינו שזכה כי תהא
עצמו באור ה' ממש ,וזכה להאיר לעולם באור העליון. אלו ראה את יד ה' יתברך מכוונת את צעדיו .אברהם מיטתו שלימה ,וממנו יצאו שנים עשר שבטי ישורון,
אבינו הוא שגילה את אור האמונה בעולם .אברהם
עולים ויורדים לימד את הבריות במי לבטוח ועל מי לסמוך ,והוא
הוא שתיקן תפילה זו המורה על זמן הערב והקושי.
לכאורה מתבקש היה כי יעקב אבינו יתקן תפילה
והנה ,אברהם אבינו פרסם בעולם את מציאות ה' שנתגלה לו בעל הבירה המנהיג אותה ברחמים ,אך העוסקת בהודאה על חסדי ה' ועל כל אשר זכה לו .אך
יתברך ,ובזה פקח את עיני הבריות להאיר לעולם טוב וחסד ירדפוני. דווקא הוא זה שתיקן להם לישראל את הדרך לעמוד
באור האמונה .וכמו שאמרו חז"ל (ב"ר ב ג)'" ,ויאמר בקושי הגלות והנסיונות.
אלקים יהי אור' (בראשית א ג) זה אברהם ,הדא הוא תפילת יצחק ותפילת יעקב ואכן מובא הרבה מאוד בדברי חז"ל ובספרים
דכתיב (ישעיה מא ב) 'מי העיר ממזרח צדק' וגו' ,אל לאחר מכן בא יצחק אבינו וגילה מציאות חדשה של הקדושים כי החושך הוא סמל לקושי ונסיון ,ו'ערב'
תקרא 'העיר' אלא 'האיר'" .זו היא תפילה הנקראת תפילה .בתפילתו יצא יצחק מן הבית אל השדה ,חוץ מלשון עירובי תחומין ,זמן מעורב שאין בו ברירות
'עמידה' ,אפשר לעמוד ,ויש על מי לעמוד. לד' אמותיו ולמקום המבטחים ,וכאן נעשתה התפילה ובהירות .ובאמת על חייו של יעקב אבינו דרשו חז"ל
לאחריו בא יצחק ,ותיקן תפילה הנקראת 'שיחה' .כי בבחינת 'שיחה' ,כלשון הכתוב (משלי יב כה) ּ'דְאָג ָה שקַט ְּתִי
של ַו ְּתִי וְלֹא ׁ ָ
(ב"ר פד ג) את הפסוק (איוב ג כו) 'לֹא ׁ ָ
אחר שנודע לאדם 'לפני מי אתה עומד' -יוכל לבוא בְל ֶב א ִׁיש יׁ ְַשח ֶּנ ָה' ' -ישיחנה לאחרים' (ראה יומא עה.). וְלֹא נָח ְּתִי ו ַּיָבֹא רֹג ֶז' .ואמרו" :לא שלותי ולא שקטתי,
ולשפוך שיח לפני הבורא יתברך .ולבסוף בא יעקב תפילתו של יצחק באה מתוך הרגשת האדם בחסרונו, לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה,
אבינו והורה כי אמנם כן הוא ,אך יש לדעת כי כל חיי עטֹף וְלִפ ְנ ֵי ה' יׁ ִש ְּפֹך ְ שִׂיחוֹ' (תהלים קב
ּ'תְפ ִּל ָה לְעָנ ִי כ ִי י ַ ֲ ויבא רוגז ,בא עלי רגזו של יוסף" .וכפי שאמר יעקב
האדם רצופים מעלות ומורדות ,פעמים שרואה האדם א) ,מתוך הצמצום וההעדר בא העני ושופך שיחו לפני אבינו עצמו בעומדו לפני פרעה (בראשית מז ט) 'מְעַט
עצמו עולה בסולם ,ופעמים באים עליו זמני הירידה, ה'[ .ואמנם ,יציאתו של יצחק לחוץ לצורך התפילה וְרָעִים ה ָיוּ יְמֵי ׁשְנ ֵי חַ ּי ַי' .כי כל ימיו היו משך אחד של
ואינו מבין את העובר עליו. קשורה בקשר הדוק לתפילתו של יעקב אבינו ,וכפי יסורים וקשיים ,התמודדויות ונסיונות.
במצבים אלו ,צריך האדם לזכור כי אין כל חייו שיתבאר לפנינו]. והנה ידועים דברי חז"ל (ראה תנחומא לך לך ט) כי מעשי
עשויים מקשה אחת ,אלא יש בהם גם משום חושך לעומת אברהם ויצחק ,כאשר בא יעקב אבינו להר האבות סימן לבנים ,ורבינו הרמב"ן (בראשית יב ו ,שם לב
הגלות והסתר הפנים ,וכפי שעל יעקב אבינו עברו המוריה ,תל תלפיות ,מקום שכל פיות פונים בו ד ,ועוד) בנה על יסוד נאמן זה בנינים גדולים בפירושו
א
עינים מאירות
אל האור ,ומה גם להארה גדולה כזו -השראת קדושת תוקף האור -כשמאיר מתוך החשיכה כמה וכמה הרפתקי ,גלות בחרן וגלות במצרים ,צרת
בית המקדש שלא במקומו .אלא שעל ידי רצון האדם עשו ,צרת דינה וצרת יוסף .ועל כל אלו תיקן יעקב
יוכל לעורר הארה נפלאה שלא כדרך הטבע .כי הכל אך באמת יש לומר כי אלו ואלו דברי אלקים חיים ,ואין אבינו את תפילת הלילה.
תלוי ברצון האדם. כאן כל סתירה .כי אמנם מעיקרה באה תפילת ערבית
הרי מבואר כאן דבר נפלא; גם אחר כל מה שפועל
בזמן בו החושך יכסה ארץ והנהגת ה' בבריאה נסתרת, במראות הלילה
וכן ברמז על חיי האדם באה תפילה זו כרמז על ימים
האדם להתעורר ולדרוש את המקום אשר יבחר ה' יעקב אבינו הוא היחיד אשר עליו נאמר כי ראה
שאין בהם חפץ כביכול ,ימי הזקנה והשיבה בערוב
כמכון לשבתו ,ובא אל המקום אשר עמד שם אברהם, מראות אלוקים בלילה ,ככתוב (בראשית מו ב) 'וַיֹּאמֶר
ואליו יצא יצחק לשוח בשדה ,עדיין לא יצליח לעורר ימיו של אדם ,בבחינת 'וילן שם כי בא השמש' -אך
שׂרָאֵל ּבְמַרְאֹת ה ַּל ַיְל ָה וַיֹּאמֶר י ַ ֲעקֹב י ַ ֲעקֹב
אֱלֹקִים ל ְי ִ ְ
את האהבה עד שתחפץ -עד שיבוא זמן תפילת יש לדעת כי המדבק עצמו בה' יתברך גם בתוקף קושי
וַיֹּאמֶר ה ִּנ ֵנ ִי' .וכתב בזה ה'משך חכמה' שם דברים
ערבית -זמן החושך והגלות ,זמן שלכאורה מושל בו זמנים אלו -הוא הזוכה להשגות נפלאות ועצומות
נפלאים וז"ל" :הנה אצל אברהם ויצחק לא מצאנו זה,
הסתר פנים -ודווקא אז יוכל לבוא אל המקום הנעלה במראות הלילה.
רק ביעקב כאן ,ובויצא ,היינו מפני שהיה מוכן לצאת
והנכבד ,ותקפוץ לו הארץ. ויש להוסיף יותר מזה ,כי האדם הזוכה להתפלל לחוצה לארץ לגור ,לכן בא אליו התגלות אלקית
וזהו שכתב רש"י 'ללמדך שקפצה לו הארץ' ,כי דבר תפילת שחרית כראוי ,וגם תפילת מנחה שלו יש בה בלילה ,להראות שאף בלילה ,בחשכת הגלות ,שורה
זה יסוד מוסד הוא לעולם ,ויש ללמוד ממנו את דרכי טעם; וכן בדרכי העבודה ,אם זכה שמשחרית ימיו שכינה בישראל ,כמו שאמרו (מגילה כט ).גלו לבבל,
העבודה ,כי מכאן ילמד כל אדם שאין מקום בעולם היו כולם שווים לטובה ,ועבד את ה' ביראה כל ימי שכינה עמהם וכו' .ולזה אמר (תהלים כ ב) 'יענך ה' ביום
שלא יוכל להגיע אליו אם רק ירצה באמת ,ובכל מקום היותו על אדמתו ,אזי כאשר זוכה לימי ה'ערבית' ,יוכל צרה ישגבך שם אלקי יעקב' ,שנגלה אליו בלילה".
אשר אליו שלחו ה' יתברך ,יוכל להרגיש את ההארה להרגיש טעם זקנים ,זקני תלמידי חכמים שתורתם והאריך שם עוד ,עיין שם.
הפנימית על ידי נקודה של אמת ,ולהביא לשם את מתיישבת בהם ודעתם מתיישבת עליהם ,ועל ידי זה
עומדת תפילתם במקום גבוה ,וזוכים למראות הלילה. הרי מבואר ,כי במקום בו שורר החושך -שם שורה
קדושת בית המקדש ,כל אחד ואחד לפי דרגתו ומצבו. כוחו של יעקב אבינו במראות הלילה ,להתחבר אל ה'
אלו הם דברי השפת אמת ,המיוסדים על יסודות 'פגיעה' -קפיצת הדרך יתברך ולהתדבק בו בכל המצבים.
נאמנים.
והנה כאמור ,לשון התורה הקדושה בתפילת יעקב ישועות נוראות בתפילת מעריב
מדוע נמלך יעקב אבינו בדעתו? היא (בראשית כח יא) 'ו ַּיִפ ְּג ַע ּב ַּמָקוֹם' ,ופירש רש"י על
ומעשה ביהודי אחד שבא לפני הרה"ק רבי אברהם
אמנם עדיין יש לנו להבין את עצם דברי הגמרא ,בם אתר" :ורבותינו פירשו לשון תפלה ,כמו (ירמיה ז טז) 'ואל
תפגע בי' ,ולמדנו שתקן תפלת ערבית .ושנה הכתוב שלום מסטראפקוב זיע"א לבקש הימנו ברכה וישועה.
נתבאר כי היה כאן שינוי בדעתו של יעקב אבינו ע"ה, נענה הרבי ואמר לו" :אם מבקש אתה להיוושע ,צא
שבתחילה הלך עד לחרן ,ורק כשהגיע נמלך בדעתו ולא כתב 'ויתפלל' ,ללמדך שקפצה לו הארץ ,כמו
שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ."):מבואר בדברי והתפלל תפילת ערבית ,ובקש לך מאת ה' יתברך ככל
להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו ,ואז קפצה לו אשר יחפוץ ליבך .כי אבי הקדוש בעל ה'דברי יחזקאל'
הארץ ותיקן תפילת ערבית. רש"י ,כי אמנם 'ויפגע' לשון תפילה ,אך מה שלא
נכתבה לשון זו בפירוש ,בא לרמוז על קפיצת הארץ משינאווא זיע"א אמר ,כי בתפילת שמונה עשרה יוכל
ויש להבין ,מה סבר יעקב בתחילה ומה נתחדש לו יהודי לפעול ולבקש כל דבר מאתו יתברך ,ואפילו
שהיתה לו ליעקב אבינו ע"ה.
לאחר מכן ,וביותר ,הכיצד זה דווקא אחר שחזר בו 'חלב יונים'"!...
עמד וחידש תקנת תפילה שלא היתה עד עתה? והנה ,על לשון 'פגיעה' כבר פירשנו כי באה ללמד על
הפצרה ודביקות ,אך הגמרא (חולין שם) מוצאת בזה רמז ומסופר אודות הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זיע"א,
והנה ,ידוע שאמר רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, כי כל תפילה מתפילות ימות השנה היתה אצלו
לקפיצת הדרך .כי תחילה הלך יעקב לחרן ,וכאשר
כי כאשר אדם רוצה לצאת לדרכו ,מוטב לו שיקח עמו בהתלהבות נוראה ובמסירות נפש ,מתוך פחד גדול,
תפילת ערבית כשמירה לדרכו ,כי בכל מקום שבו באימה ביראה ברתת ובזיע ,והיה מתפלל בקולי קולות
יתפלל מעריב -יהא שמור מן המזיקים .ואם כן שמא מובא הרבה מאוד בדברי חז"ל ובספרים וברגש נפלא .וסיפר אחד מחסידיו ,כי היה אצלו פעם
יש לפרש ,כי מפני שביקש יעקב אבינו ללון שם ,אחר
ארבע עשרה שנה שלא שכב על משכבו -ביקש לתקן
הקדושים כי החושך הוא סמל לקושי ונסיון, אחת לתפילת ערבית של ימות החול ,והרגיש בקרבו
תפילת ערבית ,כשמירה על עצמו במקום סכנה .ולפי ו'ערב' מלשון עירובי תחומין ,זמן מעורב הרגשות תשובה עצומות ונפלאות שלא זכה להן מאז
הימים הנוראים ,ונדמתה לו תפילה זו כתפילת ערבית
זה מיושב מפני מה חידש תקנת תפילה דווקא עתה שאין בו ברירות ובהירות של ליל יום הכיפורים.
כאשר עלה בדעתו ללון שם במקום שהתפללו בו
אבותיו. מכאן נוכל להבין ולדעת כיצד אמורה להיראות
ולהישמע תפילת ערבית ,מהו סוד כוחה של תפילה זו
אמנם ,בוודאי יש כאן עומק מלבד זה ,מהו ענין תקנת הגיע לחרן נזכר שעבר בהר המוריה ולא עצר שם שתיקן יעקב אבינו בזמן החושך.
תפילת ערבית לכאן דווקא ,ומהו הענין בזה שהלך להתפלל .אמר' ,אפשר עברתי על מקום שהתפללו
יעקב אבינו ולאחר מכן שב על עקבותיו. אבותי ,ואני לא התפללתי' .ואכן ,מיד כאשר העלה על שבחי תפילת הלילה
אור ה' מעלים את כל הרע דעתו לשוב לירושלים קפצה לו הארץ והגיע לשם,
ומיד 'ויפגע במקום' והתפלל שם .כאשר סיים תפילתו
והנה ,עד עתה הראנו לדעת כי הלילה זמן חשיכה
והסתר פנים הוא ,זמן קושי ונסיון ,אשר צריך כל איש
ונראה לבאר על פי מעשה שהיה בזמן שלמד הרה"ק ביקש לשוב לחרן ,אמר הקדוש ברוך הוא' ,צדיק זה ישראל לעמוד בכל אלו בכח שקיבל מאת יעקב אבינו
רבי משה לייב מסאסוב זיע"א אצל הרה"ק רבי בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה' ,מיד שקעה השמש
שמעלקא מניקלשבורג זיע"א. ע"ה .אך יש לדעת כי ישנן גם פנים אחרות לדברים.
והוכרח יעקב ללון שם. וכפי שכתב רבינו בחיי בספר חובות הלבבות (שער
פעם אחת הזדמן גנב לביתו של הרבי ונטל עמו את אמנם עדיין יש להבין לפי זה ,מהי השייכות בין תפילת אהבת ה' פרק ו) וז"ל" :ויחדתי את התפלה בלילה ואם
טבעותיה של הרבנית אשר הסירה מאצבעותיה בזמן ערבית שתיקן יעקב אבינו ,עם כל המעלות הנשגבות היא משובחה גם ביום ,כי תפלת הלילה היא זכה יותר
נטילת ידים .הרבנית הקימה זעקות שבר ,ורבי משה שנתקנו בה וכפי שנתבאר בארוכה -ובין קפיצת מתפלת היום לכמה פנים" וכו' .ומבואר שם בדברי
לייב ביקש לרדוף אחר הגנב ולעשות בו שבטים .אולם הארץ שקפצה לו בשעה זו. קדשו ,כי הלילה זמן מנוחה ורגיעה הוא ,באין בו עסקי
רבו הגדול הורה לו לרוץ אחריו ולומר לו כי נתונות
בני אדם ומלאכתם ,ואז יוכל האדם להתבונן יותר
הן לו במתנה גמורה ,ולא עוד אלא שהזהירו לומר לו גדר קפיצת הדרך -חיבור אל הקדושה בדביקות בתפילתו.
כי מחירן רב ,ואל יתפתה למוכרן במחיר מועט .ובכח
זה השיב את הגנב בתשובה שלימה ,עד שנעשה בעל ותשוקה ויש לומר שסמל לזה הוא ענין החלום שראה יעקב,
צדקה גדול. על נקודות אלו עומד רבינו השפת אמת (בראשית ,ויצא כי החלום הטבעי ענינו ניתוק כבלי הגוף הסותמים
במעשה זה ,לימד רבי שמעלקא את תלמידו רבי תרל"ד) ,ולומד מכך יסוד גדול ועצום; כי באמת אם ירצה בשעות היום את מראות הנפש ,ואז יוכל הצדיק
משה לייב שיעור חשוב בדרך ההנהגה בעבודת ה' האדם בכל עוז ,יוכל לעורר את קדושת ה' יתברך בכל לראות בו מראות אלקים .ואכן ,יעקב אבינו ,הסולם
ובצדקות .הנה לעיתים בא היצר הרע כגנב אל האדם, מקום ,ומכח תשוקה נוראה זו שוב אין טבע העולם אשר מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה -דווקא מתוך
והאדם נכשל ,והיצר מצליח לגנוב ממנו מעשים רעים עומד בפניו כלל ,עד שיוכל הר המוריה להיעקר ולבוא מקום זה תיקן את תפילת הלילה ,תפילה השייכת
ומחשבות אסורות .וכאשר שבה נשמת האדם אליו למקומו .וזהו הטעם שנעקר הר המוריה ובא למקומו למראות הלילה ויש בה דביקות בה' והתקשרות
וסרה ממנו רוח השטות ,מבקש הוא לרדוף אחר היצר. של יעקב אבינו ,אף שהיה מרוחק ממנו מאוד ,כיון במפגיע.
אמנם ,עליו להתבונן ,מה בעצם מבקש הוא להשיג שהתעוררותו ותשוקתו והכנתו היו גבוהות ונעלות בדומה לזה כתב בספה"ק 'מגן אברהם' להרה"ק
ברדיפתו? הרי ודאי עיקר המבוקש הוא שלא תהיה מאוד ,עד שמשך אליו את המקום הקדוש ביותר המגיד מטריסק זיע"א ,כי תפילת ערבית שתיקן יעקב
כאן גניבה אחרת ,ושיוכל לשוב בתשובה שלימה! הקיים בעולם' ,שער השמים' ,מקום בית המקדש של אבינו היא הבריח התיכון הכולל את כל התפילות,
על כך בא הרבי רבי שמעלקא ולימד הנהגה העומדת מטה המכוון כנגד בית המקדש של מעלה .כי כאשר שכן תפילת ה'ערב' מלשון 'עריבות' ונעימות ,וזו היא
מעל לשכל האנושי; השגה אחרת לגמרי מן הדרך בא בבחינת ה'נפש' שבו אל קדושת בית המקדש ,בא מידתו של יעקב אבינו.
הרגילה בעולם; הוא שולח את תלמידו לרוץ אחר אליו הר המוריה גם מבחינת ה'עולם' והמקום. אם כן לכאורה יש כאן כדמות סתירה בדבר ,שכן עד
הגנב ,לא כדי להילחם בו ,ובפי התלמיד דברים נעימים ועל כך כותב רבינו הבחנה נפלאה ,כי באמת זו ממש עתה הוכחנו כי זמן הערב יש בו קושי ודין ונסיונות,
המתיישבים על הלב ,ובדברים אלו מצליח להשיב את היא בחינת תפילת ערבית .שהרי מצד עצם זמן ואילו מאידך הראנו לדעת כי הלילה הוא זמן ערב
הגנב אל שורשו ומקורו .לכאורה אין זה מובן כיצד התפילה ,הרי היא בזמן של חושך ,וזמן זה אינו ראוי ונעים ,נאה והגון לתפילה.
ב
עינים מאירות
שמעון לשמוע את תשובתו של רבן גמליאל ,כדי לו ,והלא רבי יהושע אמר לי רשות! אמר לו ,המתן עד פועל הדבר .אולם יש להבין ,כי במציאות זו שאדם
שיאמר לו שתפילת ערבית חובה היא ולא רשות, שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש .כשנכנסו בעלי נכשל בחטא ,והצליח היצר הרע לחטוף ממנו חלק
ומדוע באמת ראה לעשות כן? תריסין ,עמד השואל ושאל ,תפלת ערבית רשות או מן האור האלוקי השוכן בו ,העצה היעוצה היא לזכור
חובה? אמר לו רבן גמליאל ,חובה .אמר להם רבן ממי גנב ,הלא מאת הקדוש ברוך הוא .ובזה מודיעו ה'
עניני התפילות לפי שורשם העליון גמליאל לחכמים ,כלום יש אדם שחולק בדבר זה? יתברך ,כי ארך אפיים הוא ,חנון ורחום ,וידו פשוטה
והנה על פי דברי המהרש"א ,ודאי כל האבות התפללו אמר ליה רבי יהושע ,לאו .אמר לו והלא משמך אמרו לקבל שבים ,ובלבד שיראה עצמו כחלק מן האור
את כל התפילות ,אלא שכל אחד מהם חידש בה דבר לי רשות! אמר ליה ,יהושע ,עמוד על רגליך ויעידו האלוקי.
כפי מידתו .אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית לפי בך .עמד רבי יהושע על רגליו ואמר ,אלמלא אני חי
מידת החסד ,ויצחק תיקן מנחה במידת הגבורה ,ויעקב והוא מת -יכול החי להכחיש את המת ,ועכשיו שאני מעשה אבות -סימן לבנים
אבינו תיקן תפילת ערבית בתפארת .ואם כן בוודאי חי והוא חי -היאך יכול החי להכחיש את החי? היה זהו סיפור המעשה והמוסר השכל היוצא ממנו.
אחר שנפסק שתפילת ערבית רשות ,שייך ענין זה רבן גמליאל יושב ודורש ,ורבי יהושע עומד על רגליו, ומעתה בין נבין את אשר לפנינו .סיפורי התורה על
לשורש התקנה העליון ,ויש להבין ענין זה. עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן' ,עמוד' יעקב אבינו סמל הם לכל איש ישראל .מובחר שבאבות
עוד מקשה רבינו החתם סופר (דרשות חתם סופר ח"ב ,דרוש ועמד". היה' ,נקי ובר' כלשון רבינו האור החיים הקדוש (בראשית
לשבת הגדול) ,כי הנה כאמור תפילות אבות תקנום וכנגד הצטערו העם בצערו של רבי יהושע ,ואכן ,העבירו מט ג) ,שלם בכל" ,שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה
תמידים תיקנום ,אם כן אברהם תיקן שחרית כנגד את רבן גמליאל מנשיאותו ,אך לא רצו למנות את רבי דאדם הראשון" (ראה ב"מ פד .).הוא שתיקן את חטא אדם
תמיד של שחר והוא חובה ,ויצחק תיקן מנחה כנגד יהושע שהיה בעל המעשה ,וגם לא את רבי עקיבא הראשון בכל המובנים .וככל יהודי היוצא לגלות וסובל
תמיד של בין הערביים שגם הוא חובה ,ואילו דווקא שלא היתה לו זכות אבות ,לכן מינו את רבי אלעזר יסורים ,יצא גם יעקב אבינו לגלות בחרן וסבל מרורות
יעקב ,המובחר שבאבות (ראה ב"ר עו א) ,חוט המשולש בן עזריה תחתיו .ואף על פי כן לא ביטל רבן גמליאל מעשו אחיו .כדי להגיע לדרגתו בעבודת ה' ,הוצרך
חבל נחלתו ,תפילתו רשות ,הלא דבר הוא. אפילו יום אחד מבית המדרש ,והיה עוסק בדברי הלכה יעקב אבינו להתמודד כל ימיו מול היצר הרע ,ומול
עם החכמים.
אחר החובה -עבודה מאהבה לבסוף הלך רבן גמליאל לפייס את רבי יהושע ,ולאחר
נושא כליו בעולם -עשו הרשע ,שכבר מעת היותם
יחד בבטן אימם היה מתרוצץ כנגדו ,וכאשר היה רץ
וכתב שם בתשובתו" :אבל האמת יורה דרכו ,אמרו דין ודברים נתפייס ,וקבעו שיהא רבן גמליאל דורש לבית המדרש היה עשו רץ לבתי עבודה זרה ,ולאחר
חז״ל (יבמות קט' ):מי שאין לו אלא תורה -אפילו תורה שלוש שבתות ,ורבי אלעזר בן עזריה שבת אחת. שגדלו הנערים גם אז לא הניח לו .לאחר מכן סבל
אין לו' ,ופירש חובת הלבבות (ראה שער עבודת האלקים ולבסוף סיימו שם ואמרו ,כי אותו תלמיד ששאל אם צער גידול בנים ,ובפרט ממכירת יוסף הצדיק ,ולבסוף
ריש פרק יג) כי מי שאינו עושה אלא כמו שהוא מצווה, תפילת ערבית רשות או חובה -רבי שמעון בן יוחאי גלה למצרים .ומדוע נגזר על יעקב הצדיק לסבול כל
ומדקדק כחוט השערה ,הוא עושה כעבד שאי אפשר היה. כך מכל יסורים אלו? אלא ,מעשה אבות סימן לבנים,
לו לפטור מעבודת רבו ,ועל כרחו הוא עושה .אבל וכפי שעבר על אבינו הזקן כך עובר על כל בני ישראל
העובד מאהבה בלב שלם ,והתלהבות אהבת ה' יתברך דקדוקים בשאלת רבי שמעון בר יוחאי צאצאי יעקב ,וכל אחד מהם עובר את מסלול חייו
שמו בוער בקרבו ,אין קץ לעבודתו ,ושעל זה כתיב במעשה זה המובא בגמרא רבו השאלות ורבו בדרך שאותה נדרש לתקן ,כפי שהתווה לו יעקב אבינו
(תהלים קיט צו) 'רחבה מצותך מאוד'" וכו'. הדורשים ,ואף אנו נעמוד על כמה נקודות העולות מן את דרכו.
ועל פי זה כתב שם ,כי כך יש לפרש גם את ענין הדברים. זהו שהורה יעקב לבניו ,בדרך יציאתו לגלות בחרן,
תקנת התפילות .כי אמנם תפילת ערבית רשות היא, בשעה שעבר בהר המוריה .הן עיקר תפקידו עתה
אולם מעלתה אינה פחותה משתי התפילות שלפניה,
ואדרבה ,גדולה חשיבותה יותר מכל .כי לאחר שעסק אם זכה שמשחרית ימיו היו כולם שווים היה ללכת ולהקים את ביתו כמצות אביו ואמו .אך
עתה עבר במקום שהתפללו בו אבותיו ,וכפי שכתבו
האדם בכל שעות היום בעבודת הבורא שנתחייב בה לטובה ,ועבד את ה' ביראה כל ימי היותו רבותינו בעלי התוספות (ברכות לד :ד"ה חציף) ,על מה
-התפלל שחרית ומנחה ,הקריב תמיד של שחר ושל
בין הערביים ,ומילא זמנו בתורה ומצוות -עתה בשעת על אדמתו ,אזי כאשר זוכה לימי ה'ערבית', שיצא יצחק אבינו לשוח בשדה ולהתפלל שם ,שלא
לילה נותרו לו עבודות הרשות ,שמקיים מתוך אהבת יוכל להרגיש טעם זקנים ,זקני תלמידי היה זה שדה סתם ,אלא מקום בית המקדש שקראו
יצחק אבינו שדה (ראה פסחים פח .).הרי מבואר כי הר
ה' הבוערת בקרבו ,להתפלל תפילת הרשות .תפילה זו חכמים שתורתם מתיישבת בהם ודעתם המוריה היה מקום תפילת האבות הקדושים.
היא כנגד האיברים והפדרים שנותרו מן היום ,וכאמור
אין הקטרתם בלילה קבועה בכל יום .ומחפצו ורצונו מתיישבת עליהם ומה שבתחילה פסח יעקב אבינו על מקום התפילה
בעבודת ה' גם בלילה לא שכב ליבו .וזו היא העבודה והמשיך בדרכו ,ולבסוף חזר ,יתבאר על פי האמור ,כי
הנבחרת -תפילת יעקב המובחר שבאבות. אך יש לעמוד על מה שטרחו חז"ל להודיענו כי התלמיד יעקב אבינו מסמל במעשיו את מעשי כל איש ישראל,
השואל היה רבי שמעון בר יוחאי ,התנא האלקי מחבר ובכללם גם אלו שאינם מחוברים לתורה כראוי,
תקנת יעקב אבינו -תפילת תשלומין! הזוהר הקדוש ותלמידו של רבי עקיבא .ויש להבין ,אם ועליו לרדוף גם אחריהם כדי להשיבם לשורשם,
ויש להוסיף בזה חידוש נפלא שכתב ה'תורת חיים' אכן ידיעה זו חשובה ונחוצה ,מפני מה לא פתחו בה, שתהא תפילתו מתוקנת גם בעבורם .וכפי שאמר
(חולין צא ):על דברי הגמרא שהובאה לעיל בדבר בקשתו ואמרו' ,מעשה ברבי שמעון בר יוחאי שבא ושאל האם לו ר' משה לייב לאותו גנב ,כך גם יעקב אבינו 'יהיב
של יעקב אבינו לחזור להר המוריה ,וקפיצת הארץ תפילת ערבית רשות או חובה' ,וכדומה? דעתיה למיהדר' ,ביקש לשוב ולהשיב את כל אלו אשר
בעבורו .ושם אמרו בגמרא כי "שמש הבאה בעבורו, בבחינת 'יעקב' עדיין ,ולא באו לכלל בחינת 'ישראל'
ואכן ,פירושים רבים נאמרו בדבר .אך בוודאי ברור
זרחה בעבורו" ,כלומר ,כי רצה הקדוש ברוך הוא שלא הגבוהה הימנה .רמז לדבר' ,והיה עקב תשמעון' ,ישנם
הדבר כי הורו לנו חז"ל בזה עד כמה עיקרית היא
יפטר יעקב מבית מלונו בלא לינה ,על כן הקדים את מחלוקת זו בדבר תפילת ערבית אם רשות היא או בני אדם אשר זוכים לשמוע רק ב'עקב' -בסיום ובסוף,
שקיעת החמה באותו יום ושכב יעקב לישון בהר חובה .כי באמת ,אין זו רק מחלוקת בדין ,אלא מחלוקת אחר שחטאו ,ורק אז שבים הם לכור מחצבתם ,עם כל
המוריה .ומשום כך שבה השמש וזרחה קודם זמנה הנוגעת לעמודי העולם ,לאבות הקדושים אשר תיקנו הקושי שבדבר .ובעבור בני אדם אלו מקצר הקדוש
בעת שהוצרך יעקב לרפואתה אחר שנאבק בשרו של את התפילות ,האם היתה תקנת יעקב אבינו בתפילת ברוך הוא את הדרך ,עד שקופצת להם הארץ ,ונעקר
עשו. ערבית בגדר רשות או חובה ,וזהו ודאי נידון גדול הר המוריה ובא למקומם ,וכדברי ה'שפת אמת' דלעיל.
ועל כך כותב התורת חיים ,כי שמא מאחר ששקעה ונורא נוגע לשורשי האומה הישראלית. ובדרך מליצה יש לפרש בזה טעם מה שדווקא
השמש מוקדם ,לא הספיק יעקב אבינו להתפלל ובאמת ,לפי מאמר חז"ל שהבאנו בראשית הדברים, בתפילת ערבית לא נתקנה חזרת הש"ץ ,כיון שבאו
תפילת מנחה שתיקן יצחק אביו ,שכן סבור היה כי כי תפילות אבות תיקנום וכנגד קרבנות תיקנום ,יש חז"ל בזה לקצר את הדרך בפני השבים ,לכן קיצרו גם
עוד היום הגדול .ומחמת כך עמד ותיקן תפילת ערבית, למצוא רמז לזה שתפילת ערבית רשות ,כי שחרית את התפילה.
והתפלל ערבית שתים :הראשונה לשם ערבית ,והשניה ומנחה כנגד תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים זהו יסוד תקנת תפילת ערבית ,זמן של ערב וחושך,
לתשלומי תפילת מנחה. שהם חובה ,ועל כן גם התפילות חובה .אולם ערבית שדווקא בו אפשר לפעול נשגבות.
ואמנם ,ודאי דברים אלו אין לנו השגה בהם כלל ,אך
יש להבין מהו בדיוק ענין התשלומין שחידש דווקא
כנגד הקטרת איברים ופדרים שנזרק דמם ביום,
ואין הקטרתם בלילה קבועה בכל יום ,שהרי פעמים תפילת ערבית -רשות או חובה?
יעקב אבינו. שנתעכלו מבעוד יום ולא נותרו איברים להקטיר ובכדי לעמוד היטב על פשר תקנת יעקב אבינו ע"ה,
על כל פנים נתבאר ,כי תפילת התשלומין נתחדשה בלילה .כנגד זה תיקנו את תפילת ערבית כרשות (ראה נביא בזה את סוגיית הגמרא (ברכות כז ):העוסקת
מחמת שקיעת השמש שלא בעונתה ,לאחר שקפצה שיטה מקובצת ברכות כו .ד"ה ומפני מה). בשאלה זו האם תפילת ערבית רשות או חובה,
הארץ ובא הר המוריה למקומו של יעקב אבינו, ועדיין יש להבין ,אחר ששאל רבי שמעון בר יוחאי ומחלוקת התנאים המפורסמת בזה ,אשר מחמתה
ורצה הקדוש ברוך הוא שילון הצדיק בבית מלונו. את רבי יהושע ,ונענה כי תפילת ערבית רשות ,מדוע העבירו החכמים את רבן גמליאל מנשיאותו ,עד
ומעין הלקח שעלה מן המעשה ברבי רבי שמעלקא: הוצרך לילך ולשאול שוב גם את רבן גמליאל? כלום שהחזירוהו לאחר מכן.
לא להסתפק בהשבת מה שנחסר ,אלא לעורר מכאן חסרה היתה תשובת רבי יהושע דבר ,אותו רבי יהושע וז"ל הגמרא שם" :תנו רבנן ,מעשה בתלמיד אחד
עבודה חדשה .ובדרכי העבודה -חלף זאת שיביא שנאמר עליו (אבות פ"ב מ"ח) 'אשרי יולדתו' ,רבי יהושע שבא לפני רבי יהושע ,אמר לו ,תפלת ערבית רשות
האדם את עצמו למקום הקדושה ,יביא את הקדושה בן חנניה חכימא דיהודאי (ראה בכורות ח ,):מה פגם נמצא או חובה? אמר ליה ,רשות .בא לפני רבן גמליאל ,אמר
למקומו. בתשובתו? אין זאת אלא כי נראה שמבקש היה רבי לו ,תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו ,חובה .אמר
ג
עינים מאירות
לפי ביאורו של רבי יונתן שטייף יש להציע בדרך שבָר ֶיה ָ כ ִי
שלא כן הדבר ,כמו שנאמר (תהלים ס ד) 'רְפ ָה ׁ ְ למי קפצה הארץ ,ובאלו אופנים?
הדרוש נידון נוסף בענין תשלומין :לא השלמת מנחה מָטָה' [ראה באר מים חיים (בראשית כח יא) שהביא פסוק
בערבית ,שבה עסקנו לעיל ,אלא השלמת תפילת זה] .ועל דרך הדרוש יש לבאר כי באופן זה כביכול וכדי לבאר הענין על מכונו ,ראוי לנו להקדים ולבאר
ערבית שנחסרה ,בשחרית שלאחריה .בשיטה מקובצת את מהות ענין קפיצת הארץ.
'נשברת' הארץ ורק על ידי זה היא מתקפלת לצורך
(ברכות כו .ד"ה טעה) כתב שלמאן דאמר תפילת ערבית הצדיק .כי באמת שלימות הארץ היא כפי שנבראה בספרים הקדושים אמרו כי ישנם כמה אופנים לקפיצת
רשות אין צריך להשלימה .לפי דעה זו יש מקום לבאר בידי הקדוש ברוך הוא ,ורק כאשר דורש כן הענין הארץ; האחד כאשר הארץ עצמה מצטמצמת ,וממילא
את רצונו של רבי שמעון לברר אם ערבית חובה ,כדי והמצב נשברת הארץ לעשות רצון קונה. הרחוקים נעשים קרובים ויוכל האדם לילך ברגע
לדעת את דין השלמתה כשנאנס .אמנם למעשה נפסק אחד כמה פרסאות ,ואופן אחר אשר בו הארץ לעולם
וכן מצינו קפיצת הארץ לצורך הצלה אצל אבישי בן עומדת ,אלא שהאדם עצמו מהלך במהירות מופלגת
שמשלימים גם תפילת ערבית בשחרית (שו"ע או"ח סי' קח צרויה ,שנחפז להציל את דוד (סנהדרין צה ,).ובסיום
ס"ב) ,ואין ללמוד מן הדרוש להקל בדין זה. שאינה מצויה .אמנם אצל יעקב אבינו היה אופן
המעשה נאמר (שמואל ב' כא יז) 'ולא תכבה את נר ישראל'. שלישי -הארץ לא נתקצרה ,ופסיעותיו לא נתרחבו,
מידת רבן גמליאל -תוכו כברו ואילו אצל יעקב אבינו נתבאר בגמרא שקפצה הארץ
כשביקש לשוב למקום שהתפללו בו אבותיו (חולין צא.):
אלא שהארץ עצמה נעקרה ממקומה ובאה למקומו
והנה בגמרא בברכות (כח ).בתוך סיפור המעשה של יעקב אבינו' ,נעקר הר המוריה ממקומו ובא לכאן'.
ובאמת אין זה דבר פשוט כלל וכלל ,שהרי כבר נתבאר
שהיה 'בו ביום' ,מובא כי לאחר שהועבר רבן גמליאל כי 'המקום' הוא שמו של הקדוש ברוך הוא ,וזהו 'ויפגע יעקב השלים את עקידת יצחק
מנשיאותו שילחו את שומר בית המדרש ,כי היה רבן במקום' ,ושלימות המקום היא כאשר הוא משמש
גמליאל אומר שמי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית מעתה נוכל לבאר מה שהבאנו מדברי ה'תורת חיים'
כמקום ,ולא בבחינת 'רפה שבריה' .אלא שלאחר שתיקן יעקב תשלומין לתפילת מנחה .כי הנה כתב
המדרש .ובאותו יום נתרבו התלמידים עד שהוצרכו שאיבד המקום משלימותו ,נצרכת קפיצת הארץ כדי רבינו ה'חתם סופר' זיע"א (חתם סופר על התורה כאן) לפרש
להוסיף ארבע מאות ספסלים חדשים ,ויש אומרים להשיב את השלימות .אברהם אבינו 'עמד במקום' לשון הפסוק (בראשית כח יא) 'ו ַּיׁ ִש ְּכ ַב ּב ַּמָקוֹם ה ַהוּא' ,שבא
שבע מאות ספסלים. אחר מהפכת סדום ועמורה שבה נתרועעה הארץ, הכתוב לומר כי שכב יעקב אבינו על אותו המקום שבו
מושג זה' ,תוכו כברו' ,מרמז לנו על ענין דומה שלמדנו וליעקב אבינו קפצה הארץ אחר שיצא לגלות ,שלא שכב יצחק אביו בשעת העקידה.
עליו כאן .כי 'תוכו' הוא פנים ,ו'ברו' הוא חוץ ,מעין כפי ההנהגה הראויה לצדיק כמותו. ותורף הדברים ,כי תפילתו של יעקב אבינו באה
ההלכה שהבאנו למעלה ,שאמרו חז"ל (ברכות לד ):שלא
להתפלל בבקעה ,וחצוף הוא העושה כן ,כי יש לו תשלומי תפילת הרשות להשלים במילואה את תפילת יצחק ,עם כל אותן
כוונות של מסירות נפש שהיו לו בתפילתו ,אשר
לאדם להתפלל תפילת 'פנים' ולא תפילת 'חוץ' ,אלא נשוב עתה אל מקומנו ,בגדר תקנת תפילת ערבית, בעבורן הלך לשוח בשדה אל המקום אשר נעקד בו
אם כן ה'חוץ' ראוי הוא לתפילה כהר המוריה. במה שהבאנו מדברי התורת חיים כי תיקן יעקב אבינו בהר המוריה ,ושכיבת יעקב שם מרמזת כי התפלל
בתפילת ערבית נעשה ה'חוץ' ל'תוך' תפילת תשלומין למנחה. את תפילת יצחק בזמן שכיבה ,כי שקעה החמה שלא
הנה ,הלכה בידוע היא כי הבא להתפלל תפילת בעונתה .ובזה חיבר יעקב אבינו מידת יום ומידת לילה,
מעתה יש לומר ,כי אמנם תפילת מנחה מפורש בה כי מסירות נפשו בגבורה של יצחק אבינו בזמן החשיכה.
תשלומין עליו להקדים לה את התפילה שבזמנה ,ורק
תיקנה יצחק בחוץ ,ויצא לשוח בשדה ,אלא שמכאן
לאחר מכן לשוב ולהתפלל בעבור התפילה שחיסר והנה ,אצל אברהם אבינו נאמר (שם יט כז) 'ו ַּיׁ ַש ְּכ ֵם
ואילך אפשר להתפלל גם בתוך הבית פנימה .אולם
(ראה שו"ע או"ח סי' קח סעיפים א-ב) .ולכאורה היה מקום אַבְרָה ָם ּב ַּבֹקֶר אֶל ה ַּמָקוֹם אֲׁשֶר עָמַד ׁשָם אֶת ּפ ְנ ֵי ה'',
יעקב אבינו אשר ביקש להשלים תקנת אביו יצחק,
לשאול :אם תפילת ערבית רשות ,כיצד יוכל יעקב הרי נזכרה בחינת מקום .וכן אצל יעקב אבינו נזכר (שם
'וישכב במקום ההוא' -במקום העקידה כדברי החתם כח יא) 'ו ַּיִפ ְּג ַע ּב ַּמָקוֹם' .אולם אצל יצחק אבינו לא נזכר
סופר -פעל בתקנתו לעשות 'תוכו כברו' ,דווקא להשלים בה את תפילת מנחה ,שמא כדי להשלים
מקום כלל ,רק 'לשוח בשדה' .כי מסירות נפשו של
בלילה אשר בני האדם יושבים בבתיהם ואינם יוצאים
חוצה ,יתכנסו כולם לבתי הכנסת להתפלל תפילת אמנם תפילת ערבית רשות היא ,אולם יצחק אבינו העלתה אותו לדרגה שלמעלה מן המקום.
ותפילה זו ביקש יעקב אבינו להשלים.
ערבית 'בפנים'. מעלתה אינה פחותה משתי התפילות שלפניה,
וזהו שביקש רבי שמעון בר יוחאי לשמוע ,כי מעלה
ואדרבה ,גדולה חשיבותה יותר מכל מקומו של עולם
עצומה זו אינה רק בבחינת רשות ,אלא חובה היא והנה כתב האבודרהם (סדר ההגדה ופירושה) לפרש מאמר
המוטלת על הכל לפעול כדוגמת האבות הקדושים, בעל ההגדה" ,ברוך המקום ברוך הוא" ,מפני מה נקרא
ולמסור רצונותיהם בעבור זה .וכך היא מידתו של רבי תפילת חובה יש להקדים תפילה שהיא עצמה חובה, הקדוש ברוך הוא 'המקום' ,והביא שם דרשת חז"ל (ב"ר
שמעון בר יוחאי בכל מקום ,למסור את נפשו בעבור ולא די בתפילת רשות. סח ט ,על פסוק זה 'ויפגע במקום') כי הוא מקומו של עולם
כלל ישראל ,וכפי שמצינו לו (סוכה מה ):שאמר "יכול אני אולם יש לחלק בין עצם חיובה של תפילת ערבית ובין ואין העולם מקומו .והוסיף בזה רמז [אשר נמצא כבר
לפטור את כל העולם כולו מן הדין". היותה התפילה שבזמן הלילה .אף למאן דאמר תפילת בתיקוני הזוהר הקדוש (תיקון מ"ב פא ,]):כי שם הוי"ה
ומעתה נוכל לבאר ,כי זהו פשר הדבר במה שבתחילה ערבית רשות ,אם התפלל אותה הרי היא תפילת הזמן, הקדוש בחשבון גדול עולה בגימטריא כמנין 'מקום'
לא נזכר שמו של רשב"י הקדוש על שאלה זו ,ורק ולאחריה יוכל להתפלל פעם נוספת לתשלומי מנחה. ( ,)186כי י' כפול י' עולה מאה ,וה' כפול ה' עולה כ"ה,
לבסוף אמרו כי אותו תלמיד רבי שמעון בר יוחאי היה. נמצא שהראשונה לשם ערבית ,והשניה חובה מחמת וו' כפול ו' עולה ל"ו ,ושוב ה' כפול ה' עולה כ"ה ,וביחד
שכן יש ללמוד מסדר הדברים בגמרא אורחות חיים, המנחה שחיסר. קפ"ו ( .)186ובתיקוני הזוהר נוסף כי גם חלקי החשבון
כיצד עלה רבי שמעון ונתעלה ,מתחילת היותו תלמיד ובדרך הדרוש יש לקשור בירור זה לשאלת רבי שמעון רומזים לדברים נשגבים ,כי ה' כפול ה' שהם עשרים
העומד לפני רבותיו ,עד שנעשה התנא האלקי הגדול בר יוחאי ,אם תפילת ערבית רשות או חובה :החידוש וחמש ,כנגד עשרים וחמש אותיות הפסוק 'שמע
הקדוש .וזאת ,על ידי שפעל להפוך את הרשות לחובה, ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד' ,וי' כפול י' שהם מאה
הוא שגם תפילה שעיקר תקנתה רשות יכולה להקדים
ולהתדמות לאבות הקדושים ,וזו היתה תכלית מהותו. -כנגד מאה ברכות ,וו' כפול ו' כנגד שרפים העומדים
ולהעמיד את תפילת התשלומין.
ממעל לו 'שש כנפים שש כנפים לאחד' (ישעיה ו ב).
גאולת ישראל בזכות תפילת ערבית וסגולותיה בקשת רבי שמעון לעשות ערבית חובה נמצא כי מבחינת 'ברוך המקום' באים אנו לבירורים
והנה כאמור למעלה ,גדול כוחה של תפילת ערבית שביררו האבות הקדושים בעבודת ה' ,להפריד את
ובדרך הדרוש יש להמתיק עוד ,כפי שביאר הגאון
לתת כח בקדושה גם בחשכת הלילות ,וגם בימי המוץ מן התבואה.
רבי יונתן שטייף בהגדתו (דרוש ב' לפסח ,עמ' שמט–שנ) ,כי
הזקנה .ולפי זה יש למצוא רמז לגלותם של ישראל, וכל זה נכלל בתפילת אברהם אבינו ,שהשכים בבוקר
הטעם ששואל שאלה זו היה דווקא רבי שמעון בר
ולכך שתפילת ערבית רשות ,במה שאמר יעקב אבינו 'אל המקום אשר עמד שם' ,אחר שהתפלל על סדום
יוחאי ,הוא לפי שיטתו הידועה (ראה שבת יא ,).כי תורתו
"אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ,ואני ועמורה ובכל זאת נהפכו ,כי גם באור הבוקר הזורח
אומנותו ,ולא היה מפסיק ממשנתו אפילו לתפילה.
לא התפללתי?" לשון זו מורה על גולה אחר גולה, בתפילת השחר יש קושי הצריך לרפואה ,אלא
ואף על פי כן רצה לקיים מצות תפילה ולצאת ידי
שעברו ישראל פעם אחר פעם על מקום שהתפללו בו שהרפואה באה בכח התפילה.
אבותיהם ,ושוב גלו מארצם אל ארץ אחרת ,עד הגלות חובתו ,ועל כן סמך על תפילת השליח ציבור המוציא
האחרונה .וזו היא בחינת 'רשות' ,כי השאלה אימתי את הרבים ידי חובתם. שבירת הארץ לצורך התיקון
תבוא הגאולה' ,רשות' היא ותלויה במעשינו ,כי בידינו ברם ,כל זה ניחא בשחרית ומנחה ,שבהם חוזר הש"ץ וכפי שכבר נתבאר ,הנה קפיצת הארץ נעשית הן על
הדבר' ,היום אם בקולו תשמעון' ,והרשות בידנו לצקת את התפילה .אולם בתפילת ערבית ,הרי נתברר ידי שהארץ נשברת והן על ידי שהפסיעות מתרחבות.
תוכן בתפילת הערב והחושך ,בחינת 'ויפגע במקום', למעלה כי אם היא רשות הרי שאין חוזרין בה התפילה ואיתא בספרים הקדושים (ראה 'אוהב ישראל' ליקוטים
בדביקות וחשיקה וחפיצה עד אין שיעור ,במסירות (ראה ברמב"ם תפילה פ"ט ה"ט) .משום כך ביקש לברר אם חדשים פרשת חיי שרה ,ועוד) כי מתיבות הפסוק (בראשית א
הנפש למקומו של עולם -הוא הקדוש ברוך הוא. יסכים אחד מן החכמים שתפילת ערבית חובה; ולפי ַשמַי ִם וְאֵת הָאָר ֶץ' יוצא שם קדוש הפועל את
א) 'אֵת הׁ ּ ָ
יהי רצון שייבנה בית המקדש ונצא מחשיכה לאור ביאור זה ,יהיה הש"ץ צריך לחזור גם את תפילת קפיצת הארץ .וזהו כדרך האמור כאן ,שבקפיצת הדרך
גדול ,ותחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים ,לראות ערבית ,וכך יוכל רבי שמעון לצאת ידי חובתו אף בה. יוצא לפועל שלטון ה' יתברך בשמים ובארץ.
את בית המקדש השלישי בתפארתו במהרה בימינו ובזה ביאר מדוע ציינה הגמרא שאותו תלמיד היה רבי והנה ,היה מקום להבין כי באופן שנעשית הקפיצה
אמן. שמעון בר יוחאי. בפעולה בארץ ,אין זה חיסרון ,אולם לשון הכתוב מורה
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
