gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עינים מאירות · Eniyim Meherot — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עינים מאירות · Eniyim Meherot

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עינים מאירות · Eniyim Meherot — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דברי תורה מאת‬ ‫רבי מנחם מנדל‬ ‫פומרנץ שליט"א‬ ‫גיליון נ"ו‬ ‫(פר' ויצא‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ע‪ ú‬התורה והמועדים‬ ‫תשפ"ג ‪ -‬ביהמ"ד‬ ‫באר ישראל)‬ ‫תשפ"ז‬ ‫ויפגע במקום‬ ‫יעקב תיקן תפילת ערבית • רשות או חובה • וישכב במקום ההוא • סוד ‘תוכו כברו’‬ ‫והתפילות עולות שם למרומים ‪ -‬נקראה תפילתו‬ ‫לתורה‪ ,‬לפרש כל אריכות דבריה בסיפורי מעשי‬ ‫תקנת התפילות‬ ‫'פגיעה'‪ .‬אין זו רק עמידה‪ ,‬או שיחה שמשיח האדם את‬ ‫האבות על דבר מה שאירע לבניהם אחריהם‪ ,‬ללמוד‬ ‫אשר על ליבו‪ ,‬אלא תפילה הבאה מעומק הלב‪ ,‬מתוך‬ ‫מוסר ולכלכל אורחות בדרך הישר והטוב‪.‬‬ ‫תפילות ‪ -‬אבות תיקנום‪ .‬אברהם תיקן תפילת שחרית‪,‬‬ ‫עוצם הרגשת החיבור והדבקות אל ה' יתברך‪ ,‬דווקא‬ ‫יצחק תיקן תפילת מנחה‪ ,‬ויעקב תיקן תפילת ערבית‪.‬‬ ‫ומעתה יש לפרש‪ ,‬כי יציאת יעקב אבינו מבאר שבע‬ ‫לא ראי זו כראי זו‪ ,‬ובכל תפילה נתקנה בחינה חדשה‬ ‫במקום הקושי והצרה‪.‬‬ ‫והליכתו חרנה‪ ,‬מרמזת על יציאת בניו אחריו מארץ‬ ‫שלא היתה לפניה‪ ,‬כי כל אחד מן האבות הקדושים‬ ‫וכבר אמר הרה"ק ה'אמרי אמת' זיע"א (וישלח תרצ"ג)‪,‬‬ ‫ישראל לגלות‪ ,‬במקום חרון אף‪ .‬אך בדרכו לגלות עמד‬ ‫סידר תפילה לפי מידתו ומעלתו‪ ,‬כפי עבודת ה'‬ ‫כי בזמן שיש בו הסתר פנים והחושך יכסה ארץ בענן‬ ‫יעקב אבינו והתפלל לה' יתברך‪' ,‬ויפגע במקום'‪ ,‬לקיים‬ ‫שנאחז בה כל ימיו‪ ,‬וכל אחת מהן משלימה את‬ ‫וערפל‪ ,‬צריכים ישראל לכח תפילתו של יעקב אבינו‪.‬‬ ‫מה שנאמר (תהלים צב ג) 'לְה ַּג ִיד ּב ַּבֹקֶר חַס ְּדֶך ָ וֶאֱמוּ נָתְך ָ‬ ‫חברותיה‪ ,‬עד שנעשות כולן כאגודה אחת להשלים‬ ‫נאים הדברים למי שאמרם‪ ,‬ויסוד הדברים נכון בכל‬ ‫ּב ַּל ֵילוֹת'‪ .‬כאשר אור ה' מאיר לו לאדם כבוקר‪ ,‬הכל‬ ‫נפש האיש הישראלי בכל חלקי היום ובכל תקופות‬ ‫עת‪ ,‬כי בזמן שיש בו הסתר פנים‪ ,‬מתקבלת תפילתן‬ ‫הולך למישרין וחסד ה' ניכר לעיני כל‪ ,‬אין זו גבורה‬ ‫חייו‪ ,‬למען ילמד ליראה את ה' כל הימים ‪ -‬לרבות את‬ ‫של ישראל בזכות יעקב אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫כל כך להגיד חסדי ה'‪ .‬אולם עיקר מעלת האדם היא‬ ‫הלילות‪.‬‬ ‫ובאמת זהו שראה יעקב במחזה הסולם בפרשתנו‬ ‫כאשר יודע הוא להכיר באמונת ה' גם 'בלילות' ‪-‬‬ ‫כך אמרו חז"ל (ברכות כו‪" :):‬איתמר‪ ,‬רבי יוסי ברבי חנינא‬ ‫ֹאשוֹ‬ ‫(בראשית כח יב) 'ו ַּי ַ ֲחלֹם וְה ִּנ ֵה ס ֻּל ָם מ ֻּצ ָב אַרְצ ָה וְר ׁ‬ ‫בזמני קושי וצער‪.‬‬ ‫אמר‪ ,‬תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר‪,‬‬ ‫ַשמָיְמָה וְה ִּנ ֵה מַל ְ ֲאכ ֵי אֱלֹקִים עֹל ִים וְיֹרְד ִים ּבוֹ'‪.‬‬ ‫מ ַּג ִיעַ הׁ ּ ָ‬ ‫סולם זה שראה יעקב אבינו‪ ,‬מלבד הסודות העליונים‬ ‫תפילת יעקב לעומת תפילת אברהם‬ ‫תפלות כנגד תמידין תקנום וכו'‪ .‬תניא כוותיה דרבי‬ ‫יוסי ברבי חנינא‪ ,‬אברהם תקן תפלת שחרית ‪ -‬שנאמר‬ ‫הגנוזים בו‪ ,‬יש בו כמה רמזים לדרכי העבודה‪ .‬ובסולם‬ ‫מטעם זה נקראה כאן התפילה בלשון 'פגיעה'‪ ,‬לעומת‬ ‫(בראשית יט כז) 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר‬ ‫זה ראה יעקב מלאכי אלקים עולים ויורדים‪ ,‬הרומזים‬ ‫תפילתו של אברהם אבינו שנקראת 'עמידה' ‪' -‬אל‬ ‫עמד שם'‪ ,‬ואין עמידה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר (תהלים קו‬ ‫לאפשרות קבלת התפילות‪ .‬אמנם כיון שבאה התפילה‬ ‫המקום אשר עמד שם'‪ ,‬וכפי שהבאנו בראשית דברינו‬ ‫ל) 'ויעמד פינחס ויפלל'; יצחק תקן תפלת מנחה ‪-‬‬ ‫מתוך חשיכה‪ ,‬לכן נאמר בה 'ויפגע במקום' ‪ -‬תפילה‬ ‫מן הגמרא‪ .‬עמידתו של אברהם בתפילה רומזת על‬ ‫שנאמר (בראשית כד סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות‬ ‫במפגיע ובחזקה‪ ,‬והיא שזוכה להתקבל‪.‬‬ ‫מציאותו על קרקע מוצקה כל ימיו‪ ,‬אשר כל רוחות‬ ‫ערב'‪ ,‬ואין שיחה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר (תהלים קב א)‬ ‫כיסוד הדברים האלה כתב רבינו צדוק הכהן מלובלין‬ ‫שבעולם לא יכלו לו לעוקרו ממקומו חלילה‪ .‬אף כי‬ ‫'תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו'‪ ,‬יעקב תקן‬ ‫זיע"א (פרי צדיק פרשת ויצא אות ה)‪ ,‬כי יעקב אבינו‪,‬‬ ‫נזכרה עמידה זו בכתוב בסמוך לתיאור השקפתו‬ ‫תפלת ערבית ‪ -‬שנאמר (בראשית כח יא) 'ויפגע במקום‬ ‫'תושבחתא דאבהן' ‪ -‬המובחר שבאבות‪ ,‬אשר ממנו‬ ‫מרחוק על הפיכת סדום‪ ,‬אשר עלה קיטור הארץ‬ ‫וילן שם'‪ ,‬ואין פגיעה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר (ירמיה ז טז)‬ ‫יצאו כלל ישראל והיתה מיטתו שלימה ‪ -‬הוא הזוכה‬ ‫כקיטור הכבשן‪ ,‬לא זז אברהם אבינו ממקומו אפילו‬ ‫'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה‬ ‫לתקן את התפילה המכוונת כנגד האור הגדול הבוקע‬ ‫כמלוא נימה‪ ,‬והיתה תפילתו מאירה כבוקר הזה‬ ‫ותפלה ואל תפגע בי'"‪.‬‬ ‫מתוך החושך‪ .‬ואכן‪ ,‬בזכות תפילתו של יעקב יזכו‬ ‫המאיר לעולם‪.‬‬ ‫ישראל לבית המקדש השלישי‪" ,‬לא כאברהם שקראו‬ ‫אין כוונת הדברים לומר כי דרכו של אברהם אבינו‬ ‫זמן תפילת ערבית ‪ -‬עת חושך רוחני‬ ‫הר‪ ,‬ולא כיצחק שקראו שדה‪ ,‬אלא כיעקב שקראו‬ ‫היתה סוגה בשושנים‪ .‬בוודאי קשיים ומהמורות רבים‬ ‫במאמר זה נבקש לעסוק בענינה של תפילת ערבית‪.‬‬ ‫בית" (ראה פסחים פח‪ .).‬והכל על ידי זה שדיבק יעקב‬ ‫היו מנת חלקו‪ ,‬ובעשרה נסיונות נתנסה‪ .‬אולם בכל‬ ‫וראוי הדבר לציון‪ ,‬כי דווקא יעקב אבינו שזכה כי תהא‬ ‫עצמו באור ה' ממש‪ ,‬וזכה להאיר לעולם באור העליון‪.‬‬ ‫אלו ראה את יד ה' יתברך מכוונת את צעדיו‪ .‬אברהם‬ ‫מיטתו שלימה‪ ,‬וממנו יצאו שנים עשר שבטי ישורון‪,‬‬ ‫אבינו הוא שגילה את אור האמונה בעולם‪ .‬אברהם‬ ‫עולים ויורדים‬ ‫לימד את הבריות במי לבטוח ועל מי לסמוך‪ ,‬והוא‬ ‫הוא שתיקן תפילה זו המורה על זמן הערב והקושי‪.‬‬ ‫לכאורה מתבקש היה כי יעקב אבינו יתקן תפילה‬ ‫והנה‪ ,‬אברהם אבינו פרסם בעולם את מציאות ה'‬ ‫שנתגלה לו בעל הבירה המנהיג אותה ברחמים‪ ,‬אך‬ ‫העוסקת בהודאה על חסדי ה' ועל כל אשר זכה לו‪ .‬אך‬ ‫יתברך‪ ,‬ובזה פקח את עיני הבריות להאיר לעולם‬ ‫טוב וחסד ירדפוני‪.‬‬ ‫דווקא הוא זה שתיקן להם לישראל את הדרך לעמוד‬ ‫באור האמונה‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל (ב"ר ב ג)‪'" ,‬ויאמר‬ ‫בקושי הגלות והנסיונות‪.‬‬ ‫אלקים יהי אור' (בראשית א ג) זה אברהם‪ ,‬הדא הוא‬ ‫תפילת יצחק ותפילת יעקב‬ ‫ואכן מובא הרבה מאוד בדברי חז"ל ובספרים‬ ‫דכתיב (ישעיה מא ב) 'מי העיר ממזרח צדק' וגו'‪ ,‬אל‬ ‫לאחר מכן בא יצחק אבינו וגילה מציאות חדשה של‬ ‫הקדושים כי החושך הוא סמל לקושי ונסיון‪ ,‬ו'ערב'‬ ‫תקרא 'העיר' אלא 'האיר'"‪ .‬זו היא תפילה הנקראת‬ ‫תפילה‪ .‬בתפילתו יצא יצחק מן הבית אל השדה‪ ,‬חוץ‬ ‫מלשון עירובי תחומין‪ ,‬זמן מעורב שאין בו ברירות‬ ‫'עמידה'‪ ,‬אפשר לעמוד‪ ,‬ויש על מי לעמוד‪.‬‬ ‫לד' אמותיו ולמקום המבטחים‪ ,‬וכאן נעשתה התפילה‬ ‫ובהירות‪ .‬ובאמת על חייו של יעקב אבינו דרשו חז"ל‬ ‫לאחריו בא יצחק‪ ,‬ותיקן תפילה הנקראת 'שיחה'‪ .‬כי‬ ‫בבחינת 'שיחה'‪ ,‬כלשון הכתוב (משלי יב כה) ּ'דְאָג ָה‬ ‫שקַט ְּתִי‬ ‫של ַו ְּתִי וְלֹא ׁ ָ‬ ‫(ב"ר פד ג) את הפסוק (איוב ג כו) 'לֹא ׁ ָ‬ ‫אחר שנודע לאדם 'לפני מי אתה עומד' ‪ -‬יוכל לבוא‬ ‫בְל ֶב א ִׁיש יׁ ְַשח ֶּנ ָה' ‪' -‬ישיחנה לאחרים' (ראה יומא עה‪.).‬‬ ‫וְלֹא נָח ְּתִי ו ַּיָבֹא רֹג ֶז'‪ .‬ואמרו‪" :‬לא שלותי ולא שקטתי‪,‬‬ ‫ולשפוך שיח לפני הבורא יתברך‪ .‬ולבסוף בא יעקב‬ ‫תפילתו של יצחק באה מתוך הרגשת האדם בחסרונו‪,‬‬ ‫לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה‪,‬‬ ‫אבינו והורה כי אמנם כן הוא‪ ,‬אך יש לדעת כי כל חיי‬ ‫עטֹף וְלִפ ְנ ֵי ה' יׁ ִש ְּפֹך ְ שִׂיחוֹ' (תהלים קב‬ ‫ּ'תְפ ִּל ָה לְעָנ ִי כ ִי י ַ ֲ‬ ‫ויבא רוגז‪ ,‬בא עלי רגזו של יוסף"‪ .‬וכפי שאמר יעקב‬ ‫האדם רצופים מעלות ומורדות‪ ,‬פעמים שרואה האדם‬ ‫א)‪ ,‬מתוך הצמצום וההעדר בא העני ושופך שיחו לפני‬ ‫אבינו עצמו בעומדו לפני פרעה (בראשית מז ט) 'מְעַט‬ ‫עצמו עולה בסולם‪ ,‬ופעמים באים עליו זמני הירידה‪,‬‬ ‫ה'‪[ .‬ואמנם‪ ,‬יציאתו של יצחק לחוץ לצורך התפילה‬ ‫וְרָעִים ה ָיוּ יְמֵי ׁשְנ ֵי חַ ּי ַי'‪ .‬כי כל ימיו היו משך אחד של‬ ‫ואינו מבין את העובר עליו‪.‬‬ ‫קשורה בקשר הדוק לתפילתו של יעקב אבינו‪ ,‬וכפי‬ ‫יסורים וקשיים‪ ,‬התמודדויות ונסיונות‪.‬‬ ‫במצבים אלו‪ ,‬צריך האדם לזכור כי אין כל חייו‬ ‫שיתבאר לפנינו]‪.‬‬ ‫והנה ידועים דברי חז"ל (ראה תנחומא לך לך ט) כי מעשי‬ ‫עשויים מקשה אחת‪ ,‬אלא יש בהם גם משום חושך‬ ‫לעומת אברהם ויצחק‪ ,‬כאשר בא יעקב אבינו להר‬ ‫האבות סימן לבנים‪ ,‬ורבינו הרמב"ן (בראשית יב ו‪ ,‬שם לב‬ ‫הגלות והסתר הפנים‪ ,‬וכפי שעל יעקב אבינו עברו‬ ‫המוריה‪ ,‬תל תלפיות‪ ,‬מקום שכל פיות פונים בו‬ ‫ד‪ ,‬ועוד) בנה על יסוד נאמן זה בנינים גדולים בפירושו‬ ‫א‬ ‫עינים מאירות‬ ‫אל האור‪ ,‬ומה גם להארה גדולה כזו ‪ -‬השראת קדושת‬ ‫תוקף האור ‪ -‬כשמאיר מתוך החשיכה‬ ‫כמה וכמה הרפתקי‪ ,‬גלות בחרן וגלות במצרים‪ ,‬צרת‬ ‫בית המקדש שלא במקומו‪ .‬אלא שעל ידי רצון האדם‬ ‫עשו‪ ,‬צרת דינה וצרת יוסף‪ .‬ועל כל אלו תיקן יעקב‬ ‫יוכל לעורר הארה נפלאה שלא כדרך הטבע‪ .‬כי הכל‬ ‫אך באמת יש לומר כי אלו ואלו דברי אלקים חיים‪ ,‬ואין‬ ‫אבינו את תפילת הלילה‪.‬‬ ‫תלוי ברצון האדם‪.‬‬ ‫כאן כל סתירה‪ .‬כי אמנם מעיקרה באה תפילת ערבית‬ ‫הרי מבואר כאן דבר נפלא; גם אחר כל מה שפועל‬ ‫בזמן בו החושך יכסה ארץ והנהגת ה' בבריאה נסתרת‪,‬‬ ‫במראות הלילה‬ ‫וכן ברמז על חיי האדם באה תפילה זו כרמז על ימים‬ ‫האדם להתעורר ולדרוש את המקום אשר יבחר ה'‬ ‫יעקב אבינו הוא היחיד אשר עליו נאמר כי ראה‬ ‫שאין בהם חפץ כביכול‪ ,‬ימי הזקנה והשיבה בערוב‬ ‫כמכון לשבתו‪ ,‬ובא אל המקום אשר עמד שם אברהם‪,‬‬ ‫מראות אלוקים בלילה‪ ,‬ככתוב (בראשית מו ב) 'וַיֹּאמֶר‬ ‫ואליו יצא יצחק לשוח בשדה‪ ,‬עדיין לא יצליח לעורר‬ ‫ימיו של אדם‪ ,‬בבחינת 'וילן שם כי בא השמש' ‪ -‬אך‬ ‫שׂרָאֵל ּבְמַרְאֹת ה ַּל ַיְל ָה וַיֹּאמֶר י ַ ֲעקֹב י ַ ֲעקֹב‬ ‫אֱלֹקִים ל ְי ִ ְ‬ ‫את האהבה עד שתחפץ ‪ -‬עד שיבוא זמן תפילת‬ ‫יש לדעת כי המדבק עצמו בה' יתברך גם בתוקף קושי‬ ‫וַיֹּאמֶר ה ִּנ ֵנ ִי'‪ .‬וכתב בזה ה'משך חכמה' שם דברים‬ ‫ערבית ‪ -‬זמן החושך והגלות‪ ,‬זמן שלכאורה מושל בו‬ ‫זמנים אלו ‪ -‬הוא הזוכה להשגות נפלאות ועצומות‬ ‫נפלאים וז"ל‪" :‬הנה אצל אברהם ויצחק לא מצאנו זה‪,‬‬ ‫הסתר פנים ‪ -‬ודווקא אז יוכל לבוא אל המקום הנעלה‬ ‫במראות הלילה‪.‬‬ ‫רק ביעקב כאן‪ ,‬ובויצא‪ ,‬היינו מפני שהיה מוכן לצאת‬ ‫והנכבד‪ ,‬ותקפוץ לו הארץ‪.‬‬ ‫ויש להוסיף יותר מזה‪ ,‬כי האדם הזוכה להתפלל‬ ‫לחוצה לארץ לגור‪ ,‬לכן בא אליו התגלות אלקית‬ ‫וזהו שכתב רש"י 'ללמדך שקפצה לו הארץ'‪ ,‬כי דבר‬ ‫תפילת שחרית כראוי‪ ,‬וגם תפילת מנחה שלו יש בה‬ ‫בלילה‪ ,‬להראות שאף בלילה‪ ,‬בחשכת הגלות‪ ,‬שורה‬ ‫זה יסוד מוסד הוא לעולם‪ ,‬ויש ללמוד ממנו את דרכי‬ ‫טעם; וכן בדרכי העבודה‪ ,‬אם זכה שמשחרית ימיו‬ ‫שכינה בישראל‪ ,‬כמו שאמרו (מגילה כט‪ ).‬גלו לבבל‪,‬‬ ‫העבודה‪ ,‬כי מכאן ילמד כל אדם שאין מקום בעולם‬ ‫היו כולם שווים לטובה‪ ,‬ועבד את ה' ביראה כל ימי‬ ‫שכינה עמהם וכו'‪ .‬ולזה אמר (תהלים כ ב) 'יענך ה' ביום‬ ‫שלא יוכל להגיע אליו אם רק ירצה באמת‪ ,‬ובכל מקום‬ ‫היותו על אדמתו‪ ,‬אזי כאשר זוכה לימי ה'ערבית'‪ ,‬יוכל‬ ‫צרה ישגבך שם אלקי יעקב'‪ ,‬שנגלה אליו בלילה"‪.‬‬ ‫אשר אליו שלחו ה' יתברך‪ ,‬יוכל להרגיש את ההארה‬ ‫להרגיש טעם זקנים‪ ,‬זקני תלמידי חכמים שתורתם‬ ‫והאריך שם עוד‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫הפנימית על ידי נקודה של אמת‪ ,‬ולהביא לשם את‬ ‫מתיישבת בהם ודעתם מתיישבת עליהם‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫עומדת תפילתם במקום גבוה‪ ,‬וזוכים למראות הלילה‪.‬‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬כי במקום בו שורר החושך ‪ -‬שם שורה‬ ‫קדושת בית המקדש‪ ,‬כל אחד ואחד לפי דרגתו ומצבו‪.‬‬ ‫כוחו של יעקב אבינו במראות הלילה‪ ,‬להתחבר אל ה'‬ ‫אלו הם דברי השפת אמת‪ ,‬המיוסדים על יסודות‬ ‫'פגיעה' ‪ -‬קפיצת הדרך‬ ‫יתברך ולהתדבק בו בכל המצבים‪.‬‬ ‫נאמנים‪.‬‬ ‫והנה כאמור‪ ,‬לשון התורה הקדושה בתפילת יעקב‬ ‫ישועות נוראות בתפילת מעריב‬ ‫מדוע נמלך יעקב אבינו בדעתו?‬ ‫היא (בראשית כח יא) 'ו ַּיִפ ְּג ַע ּב ַּמָקוֹם'‪ ,‬ופירש רש"י על‬ ‫ומעשה ביהודי אחד שבא לפני הרה"ק רבי אברהם‬ ‫אמנם עדיין יש לנו להבין את עצם דברי הגמרא‪ ,‬בם‬ ‫אתר‪" :‬ורבותינו פירשו לשון תפלה‪ ,‬כמו (ירמיה ז טז) 'ואל‬ ‫תפגע בי'‪ ,‬ולמדנו שתקן תפלת ערבית‪ .‬ושנה הכתוב‬ ‫שלום מסטראפקוב זיע"א לבקש הימנו ברכה וישועה‪.‬‬ ‫נתבאר כי היה כאן שינוי בדעתו של יעקב אבינו ע"ה‪,‬‬ ‫נענה הרבי ואמר לו‪" :‬אם מבקש אתה להיוושע‪ ,‬צא‬ ‫שבתחילה הלך עד לחרן‪ ,‬ורק כשהגיע נמלך בדעתו‬ ‫ולא כתב 'ויתפלל'‪ ,‬ללמדך שקפצה לו הארץ‪ ,‬כמו‬ ‫שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא‪ ."):‬מבואר בדברי‬ ‫והתפלל תפילת ערבית‪ ,‬ובקש לך מאת ה' יתברך ככל‬ ‫להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו‪ ,‬ואז קפצה לו‬ ‫אשר יחפוץ ליבך‪ .‬כי אבי הקדוש בעל ה'דברי יחזקאל'‬ ‫הארץ ותיקן תפילת ערבית‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬כי אמנם 'ויפגע' לשון תפילה‪ ,‬אך מה שלא‬ ‫נכתבה לשון זו בפירוש‪ ,‬בא לרמוז על קפיצת הארץ‬ ‫משינאווא זיע"א אמר‪ ,‬כי בתפילת שמונה עשרה יוכל‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מה סבר יעקב בתחילה ומה נתחדש לו‬ ‫יהודי לפעול ולבקש כל דבר מאתו יתברך‪ ,‬ואפילו‬ ‫שהיתה לו ליעקב אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬וביותר‪ ,‬הכיצד זה דווקא אחר שחזר בו‬ ‫'חלב יונים'‪"!...‬‬ ‫עמד וחידש תקנת תפילה שלא היתה עד עתה?‬ ‫והנה‪ ,‬על לשון 'פגיעה' כבר פירשנו כי באה ללמד על‬ ‫הפצרה ודביקות‪ ,‬אך הגמרא (חולין שם) מוצאת בזה רמז‬ ‫ומסופר אודות הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זיע"א‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬ידוע שאמר רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א‪,‬‬ ‫כי כל תפילה מתפילות ימות השנה היתה אצלו‬ ‫לקפיצת הדרך‪ .‬כי תחילה הלך יעקב לחרן‪ ,‬וכאשר‬ ‫כי כאשר אדם רוצה לצאת לדרכו‪ ,‬מוטב לו שיקח עמו‬ ‫בהתלהבות נוראה ובמסירות נפש‪ ,‬מתוך פחד גדול‪,‬‬ ‫תפילת ערבית כשמירה לדרכו‪ ,‬כי בכל מקום שבו‬ ‫באימה ביראה ברתת ובזיע‪ ,‬והיה מתפלל בקולי קולות‬ ‫יתפלל מעריב ‪ -‬יהא שמור מן המזיקים‪ .‬ואם כן שמא‬ ‫מובא הרבה מאוד בדברי חז"ל ובספרים‬ ‫וברגש נפלא‪ .‬וסיפר אחד מחסידיו‪ ,‬כי היה אצלו פעם‬ ‫יש לפרש‪ ,‬כי מפני שביקש יעקב אבינו ללון שם‪ ,‬אחר‬ ‫ארבע עשרה שנה שלא שכב על משכבו ‪ -‬ביקש לתקן‬ ‫הקדושים כי החושך הוא סמל לקושי ונסיון‪,‬‬ ‫אחת לתפילת ערבית של ימות החול‪ ,‬והרגיש בקרבו‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬כשמירה על עצמו במקום סכנה‪ .‬ולפי‬ ‫ו'ערב' מלשון עירובי תחומין‪ ,‬זמן מעורב‬ ‫הרגשות תשובה עצומות ונפלאות שלא זכה להן מאז‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬ונדמתה לו תפילה זו כתפילת ערבית‬ ‫זה מיושב מפני מה חידש תקנת תפילה דווקא עתה‬ ‫שאין בו ברירות ובהירות‬ ‫של ליל יום הכיפורים‪.‬‬ ‫כאשר עלה בדעתו ללון שם במקום שהתפללו בו‬ ‫אבותיו‪.‬‬ ‫מכאן נוכל להבין ולדעת כיצד אמורה להיראות‬ ‫ולהישמע תפילת ערבית‪ ,‬מהו סוד כוחה של תפילה זו‬ ‫אמנם‪ ,‬בוודאי יש כאן עומק מלבד זה‪ ,‬מהו ענין תקנת‬ ‫הגיע לחרן נזכר שעבר בהר המוריה ולא עצר שם‬ ‫שתיקן יעקב אבינו בזמן החושך‪.‬‬ ‫תפילת ערבית לכאן דווקא‪ ,‬ומהו הענין בזה שהלך‬ ‫להתפלל‪ .‬אמר‪' ,‬אפשר עברתי על מקום שהתפללו‬ ‫יעקב אבינו ולאחר מכן שב על עקבותיו‪.‬‬ ‫אבותי‪ ,‬ואני לא התפללתי'‪ .‬ואכן‪ ,‬מיד כאשר העלה על‬ ‫שבחי תפילת הלילה‬ ‫אור ה' מעלים את כל הרע‬ ‫דעתו לשוב לירושלים קפצה לו הארץ והגיע לשם‪,‬‬ ‫ומיד 'ויפגע במקום' והתפלל שם‪ .‬כאשר סיים תפילתו‬ ‫והנה‪ ,‬עד עתה הראנו לדעת כי הלילה זמן חשיכה‬ ‫והסתר פנים הוא‪ ,‬זמן קושי ונסיון‪ ,‬אשר צריך כל איש‬ ‫ונראה לבאר על פי מעשה שהיה בזמן שלמד הרה"ק‬ ‫ביקש לשוב לחרן‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪' ,‬צדיק זה‬ ‫ישראל לעמוד בכל אלו בכח שקיבל מאת יעקב אבינו‬ ‫רבי משה לייב מסאסוב זיע"א אצל הרה"ק רבי‬ ‫בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה'‪ ,‬מיד שקעה השמש‬ ‫שמעלקא מניקלשבורג זיע"א‪.‬‬ ‫ע"ה‪ .‬אך יש לדעת כי ישנן גם פנים אחרות לדברים‪.‬‬ ‫והוכרח יעקב ללון שם‪.‬‬ ‫וכפי שכתב רבינו בחיי בספר חובות הלבבות (שער‬ ‫פעם אחת הזדמן גנב לביתו של הרבי ונטל עמו את‬ ‫אמנם עדיין יש להבין לפי זה‪ ,‬מהי השייכות בין תפילת‬ ‫אהבת ה' פרק ו) וז"ל‪" :‬ויחדתי את התפלה בלילה ואם‬ ‫טבעותיה של הרבנית אשר הסירה מאצבעותיה בזמן‬ ‫ערבית שתיקן יעקב אבינו‪ ,‬עם כל המעלות הנשגבות‬ ‫היא משובחה גם ביום‪ ,‬כי תפלת הלילה היא זכה יותר‬ ‫נטילת ידים‪ .‬הרבנית הקימה זעקות שבר‪ ,‬ורבי משה‬ ‫שנתקנו בה וכפי שנתבאר בארוכה ‪ -‬ובין קפיצת‬ ‫מתפלת היום לכמה פנים" וכו'‪ .‬ומבואר שם בדברי‬ ‫לייב ביקש לרדוף אחר הגנב ולעשות בו שבטים‪ .‬אולם‬ ‫הארץ שקפצה לו בשעה זו‪.‬‬ ‫קדשו‪ ,‬כי הלילה זמן מנוחה ורגיעה הוא‪ ,‬באין בו עסקי‬ ‫רבו הגדול הורה לו לרוץ אחריו ולומר לו כי נתונות‬ ‫בני אדם ומלאכתם‪ ,‬ואז יוכל האדם להתבונן יותר‬ ‫הן לו במתנה גמורה‪ ,‬ולא עוד אלא שהזהירו לומר לו‬ ‫גדר קפיצת הדרך ‪ -‬חיבור אל הקדושה בדביקות‬ ‫בתפילתו‪.‬‬ ‫כי מחירן רב‪ ,‬ואל יתפתה למוכרן במחיר מועט‪ .‬ובכח‬ ‫זה השיב את הגנב בתשובה שלימה‪ ,‬עד שנעשה בעל‬ ‫ותשוקה‬ ‫ויש לומר שסמל לזה הוא ענין החלום שראה יעקב‪,‬‬ ‫צדקה גדול‪.‬‬ ‫על נקודות אלו עומד רבינו השפת אמת (בראשית‪ ,‬ויצא‬ ‫כי החלום הטבעי ענינו ניתוק כבלי הגוף הסותמים‬ ‫במעשה זה‪ ,‬לימד רבי שמעלקא את תלמידו רבי‬ ‫תרל"ד)‪ ,‬ולומד מכך יסוד גדול ועצום; כי באמת אם ירצה‬ ‫בשעות היום את מראות הנפש‪ ,‬ואז יוכל הצדיק‬ ‫משה לייב שיעור חשוב בדרך ההנהגה בעבודת ה'‬ ‫האדם בכל עוז‪ ,‬יוכל לעורר את קדושת ה' יתברך בכל‬ ‫לראות בו מראות אלקים‪ .‬ואכן‪ ,‬יעקב אבינו‪ ,‬הסולם‬ ‫ובצדקות‪ .‬הנה לעיתים בא היצר הרע כגנב אל האדם‪,‬‬ ‫מקום‪ ,‬ומכח תשוקה נוראה זו שוב אין טבע העולם‬ ‫אשר מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ‪ -‬דווקא מתוך‬ ‫והאדם נכשל‪ ,‬והיצר מצליח לגנוב ממנו מעשים רעים‬ ‫עומד בפניו כלל‪ ,‬עד שיוכל הר המוריה להיעקר ולבוא‬ ‫מקום זה תיקן את תפילת הלילה‪ ,‬תפילה השייכת‬ ‫ומחשבות אסורות‪ .‬וכאשר שבה נשמת האדם אליו‬ ‫למקומו‪ .‬וזהו הטעם שנעקר הר המוריה ובא למקומו‬ ‫למראות הלילה ויש בה דביקות בה' והתקשרות‬ ‫וסרה ממנו רוח השטות‪ ,‬מבקש הוא לרדוף אחר היצר‪.‬‬ ‫של יעקב אבינו‪ ,‬אף שהיה מרוחק ממנו מאוד‪ ,‬כיון‬ ‫במפגיע‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬עליו להתבונן‪ ,‬מה בעצם מבקש הוא להשיג‬ ‫שהתעוררותו ותשוקתו והכנתו היו גבוהות ונעלות‬ ‫בדומה לזה כתב בספה"ק 'מגן אברהם' להרה"ק‬ ‫ברדיפתו? הרי ודאי עיקר המבוקש הוא שלא תהיה‬ ‫מאוד‪ ,‬עד שמשך אליו את המקום הקדוש ביותר‬ ‫המגיד מטריסק זיע"א‪ ,‬כי תפילת ערבית שתיקן יעקב‬ ‫כאן גניבה אחרת‪ ,‬ושיוכל לשוב בתשובה שלימה!‬ ‫הקיים בעולם‪' ,‬שער השמים'‪ ,‬מקום בית המקדש של‬ ‫אבינו היא הבריח התיכון הכולל את כל התפילות‪,‬‬ ‫על כך בא הרבי רבי שמעלקא ולימד הנהגה העומדת‬ ‫מטה המכוון כנגד בית המקדש של מעלה‪ .‬כי כאשר‬ ‫שכן תפילת ה'ערב' מלשון 'עריבות' ונעימות‪ ,‬וזו היא‬ ‫מעל לשכל האנושי; השגה אחרת לגמרי מן הדרך‬ ‫בא בבחינת ה'נפש' שבו אל קדושת בית המקדש‪ ,‬בא‬ ‫מידתו של יעקב אבינו‪.‬‬ ‫הרגילה בעולם; הוא שולח את תלמידו לרוץ אחר‬ ‫אליו הר המוריה גם מבחינת ה'עולם' והמקום‪.‬‬ ‫אם כן לכאורה יש כאן כדמות סתירה בדבר‪ ,‬שכן עד‬ ‫הגנב‪ ,‬לא כדי להילחם בו‪ ,‬ובפי התלמיד דברים נעימים‬ ‫ועל כך כותב רבינו הבחנה נפלאה‪ ,‬כי באמת זו ממש‬ ‫עתה הוכחנו כי זמן הערב יש בו קושי ודין ונסיונות‪,‬‬ ‫המתיישבים על הלב‪ ,‬ובדברים אלו מצליח להשיב את‬ ‫היא בחינת תפילת ערבית‪ .‬שהרי מצד עצם זמן‬ ‫ואילו מאידך הראנו לדעת כי הלילה הוא זמן ערב‬ ‫הגנב אל שורשו ומקורו‪ .‬לכאורה אין זה מובן כיצד‬ ‫התפילה‪ ,‬הרי היא בזמן של חושך‪ ,‬וזמן זה אינו ראוי‬ ‫ונעים‪ ,‬נאה והגון לתפילה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫עינים מאירות‬ ‫שמעון לשמוע את תשובתו של רבן גמליאל‪ ,‬כדי‬ ‫לו‪ ,‬והלא רבי יהושע אמר לי רשות! אמר לו‪ ,‬המתן עד‬ ‫פועל הדבר‪ .‬אולם יש להבין‪ ,‬כי במציאות זו שאדם‬ ‫שיאמר לו שתפילת ערבית חובה היא ולא רשות‪,‬‬ ‫שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש‪ .‬כשנכנסו בעלי‬ ‫נכשל בחטא‪ ,‬והצליח היצר הרע לחטוף ממנו חלק‬ ‫ומדוע באמת ראה לעשות כן?‬ ‫תריסין‪ ,‬עמד השואל ושאל‪ ,‬תפלת ערבית רשות או‬ ‫מן האור האלוקי השוכן בו‪ ,‬העצה היעוצה היא לזכור‬ ‫חובה? אמר לו רבן גמליאל‪ ,‬חובה‪ .‬אמר להם רבן‬ ‫ממי גנב‪ ,‬הלא מאת הקדוש ברוך הוא‪ .‬ובזה מודיעו ה'‬ ‫עניני התפילות לפי שורשם העליון‬ ‫גמליאל לחכמים‪ ,‬כלום יש אדם שחולק בדבר זה?‬ ‫יתברך‪ ,‬כי ארך אפיים הוא‪ ,‬חנון ורחום‪ ,‬וידו פשוטה‬ ‫והנה על פי דברי המהרש"א‪ ,‬ודאי כל האבות התפללו‬ ‫אמר ליה רבי יהושע‪ ,‬לאו‪ .‬אמר לו והלא משמך אמרו‬ ‫לקבל שבים‪ ,‬ובלבד שיראה עצמו כחלק מן האור‬ ‫את כל התפילות‪ ,‬אלא שכל אחד מהם חידש בה דבר‬ ‫לי רשות! אמר ליה‪ ,‬יהושע‪ ,‬עמוד על רגליך ויעידו‬ ‫האלוקי‪.‬‬ ‫כפי מידתו‪ .‬אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית לפי‬ ‫בך‪ .‬עמד רבי יהושע על רגליו ואמר‪ ,‬אלמלא אני חי‬ ‫מידת החסד‪ ,‬ויצחק תיקן מנחה במידת הגבורה‪ ,‬ויעקב‬ ‫והוא מת ‪ -‬יכול החי להכחיש את המת‪ ,‬ועכשיו שאני‬ ‫מעשה אבות ‪ -‬סימן לבנים‬ ‫אבינו תיקן תפילת ערבית בתפארת‪ .‬ואם כן בוודאי‬ ‫חי והוא חי ‪ -‬היאך יכול החי להכחיש את החי? היה‬ ‫זהו סיפור המעשה והמוסר השכל היוצא ממנו‪.‬‬ ‫אחר שנפסק שתפילת ערבית רשות‪ ,‬שייך ענין זה‬ ‫רבן גמליאל יושב ודורש‪ ,‬ורבי יהושע עומד על רגליו‪,‬‬ ‫ומעתה בין נבין את אשר לפנינו‪ .‬סיפורי התורה על‬ ‫לשורש התקנה העליון‪ ,‬ויש להבין ענין זה‪.‬‬ ‫עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן‪' ,‬עמוד'‬ ‫יעקב אבינו סמל הם לכל איש ישראל‪ .‬מובחר שבאבות‬ ‫עוד מקשה רבינו החתם סופר (דרשות חתם סופר ח"ב‪ ,‬דרוש‬ ‫ועמד"‪.‬‬ ‫היה‪' ,‬נקי ובר' כלשון רבינו האור החיים הקדוש (בראשית‬ ‫לשבת הגדול)‪ ,‬כי הנה כאמור תפילות אבות תקנום וכנגד‬ ‫הצטערו העם בצערו של רבי יהושע‪ ,‬ואכן‪ ,‬העבירו‬ ‫מט ג)‪ ,‬שלם בכל‪" ,‬שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה‬ ‫תמידים תיקנום‪ ,‬אם כן אברהם תיקן שחרית כנגד‬ ‫את רבן גמליאל מנשיאותו‪ ,‬אך לא רצו למנות את רבי‬ ‫דאדם הראשון" (ראה ב"מ פד‪ .).‬הוא שתיקן את חטא אדם‬ ‫תמיד של שחר והוא חובה‪ ,‬ויצחק תיקן מנחה כנגד‬ ‫יהושע שהיה בעל המעשה‪ ,‬וגם לא את רבי עקיבא‬ ‫הראשון בכל המובנים‪ .‬וככל יהודי היוצא לגלות וסובל‬ ‫תמיד של בין הערביים שגם הוא חובה‪ ,‬ואילו דווקא‬ ‫שלא היתה לו זכות אבות‪ ,‬לכן מינו את רבי אלעזר‬ ‫יסורים‪ ,‬יצא גם יעקב אבינו לגלות בחרן וסבל מרורות‬ ‫יעקב‪ ,‬המובחר שבאבות (ראה ב"ר עו א)‪ ,‬חוט המשולש‬ ‫בן עזריה תחתיו‪ .‬ואף על פי כן לא ביטל רבן גמליאל‬ ‫מעשו אחיו‪ .‬כדי להגיע לדרגתו בעבודת ה'‪ ,‬הוצרך‬ ‫חבל נחלתו‪ ,‬תפילתו רשות‪ ,‬הלא דבר הוא‪.‬‬ ‫אפילו יום אחד מבית המדרש‪ ,‬והיה עוסק בדברי הלכה‬ ‫יעקב אבינו להתמודד כל ימיו מול היצר הרע‪ ,‬ומול‬ ‫עם החכמים‪.‬‬ ‫אחר החובה ‪ -‬עבודה מאהבה‬ ‫לבסוף הלך רבן גמליאל לפייס את רבי יהושע‪ ,‬ולאחר‬ ‫נושא כליו בעולם ‪ -‬עשו הרשע‪ ,‬שכבר מעת היותם‬ ‫יחד בבטן אימם היה מתרוצץ כנגדו‪ ,‬וכאשר היה רץ‬ ‫וכתב שם בתשובתו‪" :‬אבל האמת יורה דרכו‪ ,‬אמרו‬ ‫דין ודברים נתפייס‪ ,‬וקבעו שיהא רבן גמליאל דורש‬ ‫לבית המדרש היה עשו רץ לבתי עבודה זרה‪ ,‬ולאחר‬ ‫חז״ל (יבמות קט‪' ):‬מי שאין לו אלא תורה ‪ -‬אפילו תורה‬ ‫שלוש שבתות‪ ,‬ורבי אלעזר בן עזריה שבת אחת‪.‬‬ ‫שגדלו הנערים גם אז לא הניח לו‪ .‬לאחר מכן סבל‬ ‫אין לו'‪ ,‬ופירש חובת הלבבות (ראה שער עבודת האלקים‬ ‫ולבסוף סיימו שם ואמרו‪ ,‬כי אותו תלמיד ששאל אם‬ ‫צער גידול בנים‪ ,‬ובפרט ממכירת יוסף הצדיק‪ ,‬ולבסוף‬ ‫ריש פרק יג) כי מי שאינו עושה אלא כמו שהוא מצווה‪,‬‬ ‫תפילת ערבית רשות או חובה ‪ -‬רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫גלה למצרים‪ .‬ומדוע נגזר על יעקב הצדיק לסבול כל‬ ‫ומדקדק כחוט השערה‪ ,‬הוא עושה כעבד שאי אפשר‬ ‫היה‪.‬‬ ‫כך מכל יסורים אלו? אלא‪ ,‬מעשה אבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫לו לפטור מעבודת רבו‪ ,‬ועל כרחו הוא עושה‪ .‬אבל‬ ‫וכפי שעבר על אבינו הזקן כך עובר על כל בני ישראל‬ ‫העובד מאהבה בלב שלם‪ ,‬והתלהבות אהבת ה' יתברך‬ ‫דקדוקים בשאלת רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫צאצאי יעקב‪ ,‬וכל אחד מהם עובר את מסלול חייו‬ ‫שמו בוער בקרבו‪ ,‬אין קץ לעבודתו‪ ,‬ושעל זה כתיב‬ ‫במעשה זה המובא בגמרא רבו השאלות ורבו‬ ‫בדרך שאותה נדרש לתקן‪ ,‬כפי שהתווה לו יעקב אבינו‬ ‫(תהלים קיט צו) 'רחבה מצותך מאוד'" וכו'‪.‬‬ ‫הדורשים‪ ,‬ואף אנו נעמוד על כמה נקודות העולות מן‬ ‫את דרכו‪.‬‬ ‫ועל פי זה כתב שם‪ ,‬כי כך יש לפרש גם את ענין‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫זהו שהורה יעקב לבניו‪ ,‬בדרך יציאתו לגלות בחרן‪,‬‬ ‫תקנת התפילות‪ .‬כי אמנם תפילת ערבית רשות היא‪,‬‬ ‫בשעה שעבר בהר המוריה‪ .‬הן עיקר תפקידו עתה‬ ‫אולם מעלתה אינה פחותה משתי התפילות שלפניה‪,‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬גדולה חשיבותה יותר מכל‪ .‬כי לאחר שעסק‬ ‫אם זכה שמשחרית ימיו היו כולם שווים‬ ‫היה ללכת ולהקים את ביתו כמצות אביו ואמו‪ .‬אך‬ ‫עתה עבר במקום שהתפללו בו אבותיו‪ ,‬וכפי שכתבו‬ ‫האדם בכל שעות היום בעבודת הבורא שנתחייב בה‬ ‫לטובה‪ ,‬ועבד את ה' ביראה כל ימי היותו‬ ‫רבותינו בעלי התוספות (ברכות לד‪ :‬ד"ה חציף)‪ ,‬על מה‬ ‫‪ -‬התפלל שחרית ומנחה‪ ,‬הקריב תמיד של שחר ושל‬ ‫בין הערביים‪ ,‬ומילא זמנו בתורה ומצוות ‪ -‬עתה בשעת‬ ‫על אדמתו‪ ,‬אזי כאשר זוכה לימי ה'ערבית'‪,‬‬ ‫שיצא יצחק אבינו לשוח בשדה ולהתפלל שם‪ ,‬שלא‬ ‫לילה נותרו לו עבודות הרשות‪ ,‬שמקיים מתוך אהבת‬ ‫יוכל להרגיש טעם זקנים‪ ,‬זקני תלמידי‬ ‫היה זה שדה סתם‪ ,‬אלא מקום בית המקדש שקראו‬ ‫יצחק אבינו שדה (ראה פסחים פח‪ .).‬הרי מבואר כי הר‬ ‫ה' הבוערת בקרבו‪ ,‬להתפלל תפילת הרשות‪ .‬תפילה זו‬ ‫חכמים שתורתם מתיישבת בהם ודעתם‬ ‫המוריה היה מקום תפילת האבות הקדושים‪.‬‬ ‫היא כנגד האיברים והפדרים שנותרו מן היום‪ ,‬וכאמור‬ ‫אין הקטרתם בלילה קבועה בכל יום‪ .‬ומחפצו ורצונו‬ ‫מתיישבת עליהם‬ ‫ומה שבתחילה פסח יעקב אבינו על מקום התפילה‬ ‫בעבודת ה' גם בלילה לא שכב ליבו‪ .‬וזו היא העבודה‬ ‫והמשיך בדרכו‪ ,‬ולבסוף חזר‪ ,‬יתבאר על פי האמור‪ ,‬כי‬ ‫הנבחרת ‪ -‬תפילת יעקב המובחר שבאבות‪.‬‬ ‫אך יש לעמוד על מה שטרחו חז"ל להודיענו כי התלמיד‬ ‫יעקב אבינו מסמל במעשיו את מעשי כל איש ישראל‪,‬‬ ‫השואל היה רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬התנא האלקי מחבר‬ ‫ובכללם גם אלו שאינם מחוברים לתורה כראוי‪,‬‬ ‫תקנת יעקב אבינו ‪ -‬תפילת תשלומין!‬ ‫הזוהר הקדוש ותלמידו של רבי עקיבא‪ .‬ויש להבין‪ ,‬אם‬ ‫ועליו לרדוף גם אחריהם כדי להשיבם לשורשם‪,‬‬ ‫ויש להוסיף בזה חידוש נפלא שכתב ה'תורת חיים'‬ ‫אכן ידיעה זו חשובה ונחוצה‪ ,‬מפני מה לא פתחו בה‪,‬‬ ‫שתהא תפילתו מתוקנת גם בעבורם‪ .‬וכפי שאמר‬ ‫(חולין צא‪ ):‬על דברי הגמרא שהובאה לעיל בדבר בקשתו‬ ‫ואמרו‪' ,‬מעשה ברבי שמעון בר יוחאי שבא ושאל האם‬ ‫לו ר' משה לייב לאותו גנב‪ ,‬כך גם יעקב אבינו 'יהיב‬ ‫של יעקב אבינו לחזור להר המוריה‪ ,‬וקפיצת הארץ‬ ‫תפילת ערבית רשות או חובה'‪ ,‬וכדומה?‬ ‫דעתיה למיהדר'‪ ,‬ביקש לשוב ולהשיב את כל אלו אשר‬ ‫בעבורו‪ .‬ושם אמרו בגמרא כי "שמש הבאה בעבורו‪,‬‬ ‫בבחינת 'יעקב' עדיין‪ ,‬ולא באו לכלל בחינת 'ישראל'‬ ‫ואכן‪ ,‬פירושים רבים נאמרו בדבר‪ .‬אך בוודאי ברור‬ ‫זרחה בעבורו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬כי רצה הקדוש ברוך הוא שלא‬ ‫הגבוהה הימנה‪ .‬רמז לדבר‪' ,‬והיה עקב תשמעון'‪ ,‬ישנם‬ ‫הדבר כי הורו לנו חז"ל בזה עד כמה עיקרית היא‬ ‫יפטר יעקב מבית מלונו בלא לינה‪ ,‬על כן הקדים את‬ ‫מחלוקת זו בדבר תפילת ערבית אם רשות היא או‬ ‫בני אדם אשר זוכים לשמוע רק ב'עקב' ‪ -‬בסיום ובסוף‪,‬‬ ‫שקיעת החמה באותו יום ושכב יעקב לישון בהר‬ ‫חובה‪ .‬כי באמת‪ ,‬אין זו רק מחלוקת בדין‪ ,‬אלא מחלוקת‬ ‫אחר שחטאו‪ ,‬ורק אז שבים הם לכור מחצבתם‪ ,‬עם כל‬ ‫המוריה‪ .‬ומשום כך שבה השמש וזרחה קודם זמנה‬ ‫הנוגעת לעמודי העולם‪ ,‬לאבות הקדושים אשר תיקנו‬ ‫הקושי שבדבר‪ .‬ובעבור בני אדם אלו מקצר הקדוש‬ ‫בעת שהוצרך יעקב לרפואתה אחר שנאבק בשרו של‬ ‫את התפילות‪ ,‬האם היתה תקנת יעקב אבינו בתפילת‬ ‫ברוך הוא את הדרך‪ ,‬עד שקופצת להם הארץ‪ ,‬ונעקר‬ ‫עשו‪.‬‬ ‫ערבית בגדר רשות או חובה‪ ,‬וזהו ודאי נידון גדול‬ ‫הר המוריה ובא למקומם‪ ,‬וכדברי ה'שפת אמת' דלעיל‪.‬‬ ‫ועל כך כותב התורת חיים‪ ,‬כי שמא מאחר ששקעה‬ ‫ונורא נוגע לשורשי האומה הישראלית‪.‬‬ ‫ובדרך מליצה יש לפרש בזה טעם מה שדווקא‬ ‫השמש מוקדם‪ ,‬לא הספיק יעקב אבינו להתפלל‬ ‫ובאמת‪ ,‬לפי מאמר חז"ל שהבאנו בראשית הדברים‪,‬‬ ‫בתפילת ערבית לא נתקנה חזרת הש"ץ‪ ,‬כיון שבאו‬ ‫תפילת מנחה שתיקן יצחק אביו‪ ,‬שכן סבור היה כי‬ ‫כי תפילות אבות תיקנום וכנגד קרבנות תיקנום‪ ,‬יש‬ ‫חז"ל בזה לקצר את הדרך בפני השבים‪ ,‬לכן קיצרו גם‬ ‫עוד היום הגדול‪ .‬ומחמת כך עמד ותיקן תפילת ערבית‪,‬‬ ‫למצוא רמז לזה שתפילת ערבית רשות‪ ,‬כי שחרית‬ ‫את התפילה‪.‬‬ ‫והתפלל ערבית שתים‪ :‬הראשונה לשם ערבית‪ ,‬והשניה‬ ‫ומנחה כנגד תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים‬ ‫זהו יסוד תקנת תפילת ערבית‪ ,‬זמן של ערב וחושך‪,‬‬ ‫לתשלומי תפילת מנחה‪.‬‬ ‫שהם חובה‪ ,‬ועל כן גם התפילות חובה‪ .‬אולם ערבית‬ ‫שדווקא בו אפשר לפעול נשגבות‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬ודאי דברים אלו אין לנו השגה בהם כלל‪ ,‬אך‬ ‫יש להבין מהו בדיוק ענין התשלומין שחידש דווקא‬ ‫כנגד הקטרת איברים ופדרים שנזרק דמם ביום‪,‬‬ ‫ואין הקטרתם בלילה קבועה בכל יום‪ ,‬שהרי פעמים‬ ‫תפילת ערבית ‪ -‬רשות או חובה?‬ ‫יעקב אבינו‪.‬‬ ‫שנתעכלו מבעוד יום ולא נותרו איברים להקטיר‬ ‫ובכדי לעמוד היטב על פשר תקנת יעקב אבינו ע"ה‪,‬‬ ‫על כל פנים נתבאר‪ ,‬כי תפילת התשלומין נתחדשה‬ ‫בלילה‪ .‬כנגד זה תיקנו את תפילת ערבית כרשות (ראה‬ ‫נביא בזה את סוגיית הגמרא (ברכות כז‪ ):‬העוסקת‬ ‫מחמת שקיעת השמש שלא בעונתה‪ ,‬לאחר שקפצה‬ ‫שיטה מקובצת ברכות כו‪ .‬ד"ה ומפני מה)‪.‬‬ ‫בשאלה זו האם תפילת ערבית רשות או חובה‪,‬‬ ‫הארץ ובא הר המוריה למקומו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ועדיין יש להבין‪ ,‬אחר ששאל רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫ומחלוקת התנאים המפורסמת בזה‪ ,‬אשר מחמתה‬ ‫ורצה הקדוש ברוך הוא שילון הצדיק בבית מלונו‪.‬‬ ‫את רבי יהושע‪ ,‬ונענה כי תפילת ערבית רשות‪ ,‬מדוע‬ ‫העבירו החכמים את רבן גמליאל מנשיאותו‪ ,‬עד‬ ‫ומעין הלקח שעלה מן המעשה ברבי רבי שמעלקא‪:‬‬ ‫הוצרך לילך ולשאול שוב גם את רבן גמליאל? כלום‬ ‫שהחזירוהו לאחר מכן‪.‬‬ ‫לא להסתפק בהשבת מה שנחסר‪ ,‬אלא לעורר מכאן‬ ‫חסרה היתה תשובת רבי יהושע דבר‪ ,‬אותו רבי יהושע‬ ‫וז"ל הגמרא שם‪" :‬תנו רבנן‪ ,‬מעשה בתלמיד אחד‬ ‫עבודה חדשה‪ .‬ובדרכי העבודה ‪ -‬חלף זאת שיביא‬ ‫שנאמר עליו (אבות פ"ב מ"ח) 'אשרי יולדתו'‪ ,‬רבי יהושע‬ ‫שבא לפני רבי יהושע‪ ,‬אמר לו‪ ,‬תפלת ערבית רשות‬ ‫האדם את עצמו למקום הקדושה‪ ,‬יביא את הקדושה‬ ‫בן חנניה חכימא דיהודאי (ראה בכורות ח‪ ,):‬מה פגם נמצא‬ ‫או חובה? אמר ליה‪ ,‬רשות‪ .‬בא לפני רבן גמליאל‪ ,‬אמר‬ ‫למקומו‪.‬‬ ‫בתשובתו? אין זאת אלא כי נראה שמבקש היה רבי‬ ‫לו‪ ,‬תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו‪ ,‬חובה‪ .‬אמר‬ ‫ג‬ ‫עינים מאירות‬ ‫לפי ביאורו של רבי יונתן שטייף יש להציע בדרך‬ ‫שבָר ֶיה ָ כ ִי‬ ‫שלא כן הדבר‪ ,‬כמו שנאמר (תהלים ס ד) 'רְפ ָה ׁ ְ‬ ‫למי קפצה הארץ‪ ,‬ובאלו אופנים?‬ ‫הדרוש נידון נוסף בענין תשלומין‪ :‬לא השלמת מנחה‬ ‫מָטָה' [ראה באר מים חיים (בראשית כח יא) שהביא פסוק‬ ‫בערבית‪ ,‬שבה עסקנו לעיל‪ ,‬אלא השלמת תפילת‬ ‫זה]‪ .‬ועל דרך הדרוש יש לבאר כי באופן זה כביכול‬ ‫וכדי לבאר הענין על מכונו‪ ,‬ראוי לנו להקדים ולבאר‬ ‫ערבית שנחסרה‪ ,‬בשחרית שלאחריה‪ .‬בשיטה מקובצת‬ ‫את מהות ענין קפיצת הארץ‪.‬‬ ‫'נשברת' הארץ ורק על ידי זה היא מתקפלת לצורך‬ ‫(ברכות כו‪ .‬ד"ה טעה) כתב שלמאן דאמר תפילת ערבית‬ ‫הצדיק‪ .‬כי באמת שלימות הארץ היא כפי שנבראה‬ ‫בספרים הקדושים אמרו כי ישנם כמה אופנים לקפיצת‬ ‫רשות אין צריך להשלימה‪ .‬לפי דעה זו יש מקום לבאר‬ ‫בידי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ורק כאשר דורש כן הענין‬ ‫הארץ; האחד כאשר הארץ עצמה מצטמצמת‪ ,‬וממילא‬ ‫את רצונו של רבי שמעון לברר אם ערבית חובה‪ ,‬כדי‬ ‫והמצב נשברת הארץ לעשות רצון קונה‪.‬‬ ‫הרחוקים נעשים קרובים ויוכל האדם לילך ברגע‬ ‫לדעת את דין השלמתה כשנאנס‪ .‬אמנם למעשה נפסק‬ ‫אחד כמה פרסאות‪ ,‬ואופן אחר אשר בו הארץ לעולם‬ ‫וכן מצינו קפיצת הארץ לצורך הצלה אצל אבישי בן‬ ‫עומדת‪ ,‬אלא שהאדם עצמו מהלך במהירות מופלגת‬ ‫שמשלימים גם תפילת ערבית בשחרית (שו"ע או"ח סי' קח‬ ‫צרויה‪ ,‬שנחפז להציל את דוד (סנהדרין צה‪ ,).‬ובסיום‬ ‫ס"ב)‪ ,‬ואין ללמוד מן הדרוש להקל בדין זה‪.‬‬ ‫שאינה מצויה‪ .‬אמנם אצל יעקב אבינו היה אופן‬ ‫המעשה נאמר (שמואל ב' כא יז) 'ולא תכבה את נר ישראל'‪.‬‬ ‫שלישי ‪ -‬הארץ לא נתקצרה‪ ,‬ופסיעותיו לא נתרחבו‪,‬‬ ‫מידת רבן גמליאל ‪ -‬תוכו כברו‬ ‫ואילו אצל יעקב אבינו נתבאר בגמרא שקפצה הארץ‬ ‫כשביקש לשוב למקום שהתפללו בו אבותיו (חולין צא‪.):‬‬ ‫אלא שהארץ עצמה נעקרה ממקומה ובאה למקומו‬ ‫והנה בגמרא בברכות (כח‪ ).‬בתוך סיפור המעשה‬ ‫של יעקב אבינו‪' ,‬נעקר הר המוריה ממקומו ובא לכאן'‪.‬‬ ‫ובאמת אין זה דבר פשוט כלל וכלל‪ ,‬שהרי כבר נתבאר‬ ‫שהיה 'בו ביום'‪ ,‬מובא כי לאחר שהועבר רבן גמליאל‬ ‫כי 'המקום' הוא שמו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וזהו 'ויפגע‬ ‫יעקב השלים את עקידת יצחק‬ ‫מנשיאותו שילחו את שומר בית המדרש‪ ,‬כי היה רבן‬ ‫במקום'‪ ,‬ושלימות המקום היא כאשר הוא משמש‬ ‫גמליאל אומר שמי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית‬ ‫מעתה נוכל לבאר מה שהבאנו מדברי ה'תורת חיים'‬ ‫כמקום‪ ,‬ולא בבחינת 'רפה שבריה'‪ .‬אלא שלאחר‬ ‫שתיקן יעקב תשלומין לתפילת מנחה‪ .‬כי הנה כתב‬ ‫המדרש‪ .‬ובאותו יום נתרבו התלמידים עד שהוצרכו‬ ‫שאיבד המקום משלימותו‪ ,‬נצרכת קפיצת הארץ כדי‬ ‫רבינו ה'חתם סופר' זיע"א (חתם סופר על התורה כאן) לפרש‬ ‫להוסיף ארבע מאות ספסלים חדשים‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫להשיב את השלימות‪ .‬אברהם אבינו 'עמד במקום'‬ ‫לשון הפסוק (בראשית כח יא) 'ו ַּיׁ ִש ְּכ ַב ּב ַּמָקוֹם ה ַהוּא'‪ ,‬שבא‬ ‫שבע מאות ספסלים‪.‬‬ ‫אחר מהפכת סדום ועמורה שבה נתרועעה הארץ‪,‬‬ ‫הכתוב לומר כי שכב יעקב אבינו על אותו המקום שבו‬ ‫מושג זה‪' ,‬תוכו כברו'‪ ,‬מרמז לנו על ענין דומה שלמדנו‬ ‫וליעקב אבינו קפצה הארץ אחר שיצא לגלות‪ ,‬שלא‬ ‫שכב יצחק אביו בשעת העקידה‪.‬‬ ‫עליו כאן‪ .‬כי 'תוכו' הוא פנים‪ ,‬ו'ברו' הוא חוץ‪ ,‬מעין‬ ‫כפי ההנהגה הראויה לצדיק כמותו‪.‬‬ ‫ותורף הדברים‪ ,‬כי תפילתו של יעקב אבינו באה‬ ‫ההלכה שהבאנו למעלה‪ ,‬שאמרו חז"ל (ברכות לד‪ ):‬שלא‬ ‫להתפלל בבקעה‪ ,‬וחצוף הוא העושה כן‪ ,‬כי יש לו‬ ‫תשלומי תפילת הרשות‬ ‫להשלים במילואה את תפילת יצחק‪ ,‬עם כל אותן‬ ‫כוונות של מסירות נפש שהיו לו בתפילתו‪ ,‬אשר‬ ‫לאדם להתפלל תפילת 'פנים' ולא תפילת 'חוץ'‪ ,‬אלא‬ ‫נשוב עתה אל מקומנו‪ ,‬בגדר תקנת תפילת ערבית‪,‬‬ ‫בעבורן הלך לשוח בשדה אל המקום אשר נעקד בו‬ ‫אם כן ה'חוץ' ראוי הוא לתפילה כהר המוריה‪.‬‬ ‫במה שהבאנו מדברי התורת חיים כי תיקן יעקב אבינו‬ ‫בהר המוריה‪ ,‬ושכיבת יעקב שם מרמזת כי התפלל‬ ‫בתפילת ערבית נעשה ה'חוץ' ל'תוך'‬ ‫תפילת תשלומין למנחה‪.‬‬ ‫את תפילת יצחק בזמן שכיבה‪ ,‬כי שקעה החמה שלא‬ ‫הנה‪ ,‬הלכה בידוע היא כי הבא להתפלל תפילת‬ ‫בעונתה‪ .‬ובזה חיבר יעקב אבינו מידת יום ומידת לילה‪,‬‬ ‫מעתה יש לומר‪ ,‬כי אמנם תפילת מנחה מפורש בה כי‬ ‫מסירות נפשו בגבורה של יצחק אבינו בזמן החשיכה‪.‬‬ ‫תשלומין עליו להקדים לה את התפילה שבזמנה‪ ,‬ורק‬ ‫תיקנה יצחק בחוץ‪ ,‬ויצא לשוח בשדה‪ ,‬אלא שמכאן‬ ‫לאחר מכן לשוב ולהתפלל בעבור התפילה שחיסר‬ ‫והנה‪ ,‬אצל אברהם אבינו נאמר (שם יט כז) 'ו ַּיׁ ַש ְּכ ֵם‬ ‫ואילך אפשר להתפלל גם בתוך הבית פנימה‪ .‬אולם‬ ‫(ראה שו"ע או"ח סי' קח סעיפים א‪-‬ב)‪ .‬ולכאורה היה מקום‬ ‫אַבְרָה ָם ּב ַּבֹקֶר אֶל ה ַּמָקוֹם אֲׁשֶר עָמַד ׁשָם אֶת ּפ ְנ ֵי ה''‪,‬‬ ‫יעקב אבינו אשר ביקש להשלים תקנת אביו יצחק‪,‬‬ ‫לשאול‪ :‬אם תפילת ערבית רשות‪ ,‬כיצד יוכל יעקב‬ ‫הרי נזכרה בחינת מקום‪ .‬וכן אצל יעקב אבינו נזכר (שם‬ ‫'וישכב במקום ההוא' ‪ -‬במקום העקידה כדברי החתם‬ ‫כח יא) 'ו ַּיִפ ְּג ַע ּב ַּמָקוֹם'‪ .‬אולם אצל יצחק אבינו לא נזכר‬ ‫סופר ‪ -‬פעל בתקנתו לעשות 'תוכו כברו'‪ ,‬דווקא‬ ‫להשלים בה את תפילת מנחה‪ ,‬שמא כדי להשלים‬ ‫מקום כלל‪ ,‬רק 'לשוח בשדה'‪ .‬כי מסירות נפשו של‬ ‫בלילה אשר בני האדם יושבים בבתיהם ואינם יוצאים‬ ‫חוצה‪ ,‬יתכנסו כולם לבתי הכנסת להתפלל תפילת‬ ‫אמנם תפילת ערבית רשות היא‪ ,‬אולם‬ ‫יצחק אבינו העלתה אותו לדרגה שלמעלה מן המקום‪.‬‬ ‫ותפילה זו ביקש יעקב אבינו להשלים‪.‬‬ ‫ערבית 'בפנים'‪.‬‬ ‫מעלתה אינה פחותה משתי התפילות שלפניה‪,‬‬ ‫וזהו שביקש רבי שמעון בר יוחאי לשמוע‪ ,‬כי מעלה‬ ‫ואדרבה‪ ,‬גדולה חשיבותה יותר מכל‬ ‫מקומו של עולם‬ ‫עצומה זו אינה רק בבחינת רשות‪ ,‬אלא חובה היא‬ ‫והנה כתב האבודרהם (סדר ההגדה ופירושה) לפרש מאמר‬ ‫המוטלת על הכל לפעול כדוגמת האבות הקדושים‪,‬‬ ‫בעל ההגדה‪" ,‬ברוך המקום ברוך הוא"‪ ,‬מפני מה נקרא‬ ‫ולמסור רצונותיהם בעבור זה‪ .‬וכך היא מידתו של רבי‬ ‫תפילת חובה יש להקדים תפילה שהיא עצמה חובה‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא 'המקום'‪ ,‬והביא שם דרשת חז"ל (ב"ר‬ ‫שמעון בר יוחאי בכל מקום‪ ,‬למסור את נפשו בעבור‬ ‫ולא די בתפילת רשות‪.‬‬ ‫סח ט‪ ,‬על פסוק זה 'ויפגע במקום') כי הוא מקומו של עולם‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬וכפי שמצינו לו (סוכה מה‪ ):‬שאמר "יכול אני‬ ‫אולם יש לחלק בין עצם חיובה של תפילת ערבית ובין‬ ‫ואין העולם מקומו‪ .‬והוסיף בזה רמז [אשר נמצא כבר‬ ‫לפטור את כל העולם כולו מן הדין"‪.‬‬ ‫היותה התפילה שבזמן הלילה‪ .‬אף למאן דאמר תפילת‬ ‫בתיקוני הזוהר הקדוש (תיקון מ"ב פא‪ ,]):‬כי שם הוי"ה‬ ‫ומעתה נוכל לבאר‪ ,‬כי זהו פשר הדבר במה שבתחילה‬ ‫ערבית רשות‪ ,‬אם התפלל אותה הרי היא תפילת הזמן‪,‬‬ ‫הקדוש בחשבון גדול עולה בגימטריא כמנין 'מקום'‬ ‫לא נזכר שמו של רשב"י הקדוש על שאלה זו‪ ,‬ורק‬ ‫ולאחריה יוכל להתפלל פעם נוספת לתשלומי מנחה‪.‬‬ ‫(‪ ,)186‬כי י' כפול י' עולה מאה‪ ,‬וה' כפול ה' עולה כ"ה‪,‬‬ ‫לבסוף אמרו כי אותו תלמיד רבי שמעון בר יוחאי היה‪.‬‬ ‫נמצא שהראשונה לשם ערבית‪ ,‬והשניה חובה מחמת‬ ‫וו' כפול ו' עולה ל"ו‪ ,‬ושוב ה' כפול ה' עולה כ"ה‪ ,‬וביחד‬ ‫שכן יש ללמוד מסדר הדברים בגמרא אורחות חיים‪,‬‬ ‫המנחה שחיסר‪.‬‬ ‫קפ"ו (‪ .)186‬ובתיקוני הזוהר נוסף כי גם חלקי החשבון‬ ‫כיצד עלה רבי שמעון ונתעלה‪ ,‬מתחילת היותו תלמיד‬ ‫ובדרך הדרוש יש לקשור בירור זה לשאלת רבי שמעון‬ ‫רומזים לדברים נשגבים‪ ,‬כי ה' כפול ה' שהם עשרים‬ ‫העומד לפני רבותיו‪ ,‬עד שנעשה התנא האלקי הגדול‬ ‫בר יוחאי‪ ,‬אם תפילת ערבית רשות או חובה‪ :‬החידוש‬ ‫וחמש‪ ,‬כנגד עשרים וחמש אותיות הפסוק 'שמע‬ ‫הקדוש‪ .‬וזאת‪ ,‬על ידי שפעל להפוך את הרשות לחובה‪,‬‬ ‫ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד'‪ ,‬וי' כפול י' שהם מאה‬ ‫הוא שגם תפילה שעיקר תקנתה רשות יכולה להקדים‬ ‫ולהתדמות לאבות הקדושים‪ ,‬וזו היתה תכלית מהותו‪.‬‬ ‫‪ -‬כנגד מאה ברכות‪ ,‬וו' כפול ו' כנגד שרפים העומדים‬ ‫ולהעמיד את תפילת התשלומין‪.‬‬ ‫ממעל לו 'שש כנפים שש כנפים לאחד' (ישעיה ו ב)‪.‬‬ ‫גאולת ישראל בזכות תפילת ערבית וסגולותיה‬ ‫בקשת רבי שמעון לעשות ערבית חובה‬ ‫נמצא כי מבחינת 'ברוך המקום' באים אנו לבירורים‬ ‫והנה כאמור למעלה‪ ,‬גדול כוחה של תפילת ערבית‬ ‫שביררו האבות הקדושים בעבודת ה'‪ ,‬להפריד את‬ ‫ובדרך הדרוש יש להמתיק עוד‪ ,‬כפי שביאר הגאון‬ ‫לתת כח בקדושה גם בחשכת הלילות‪ ,‬וגם בימי‬ ‫המוץ מן התבואה‪.‬‬ ‫רבי יונתן שטייף בהגדתו (דרוש ב' לפסח‪ ,‬עמ' שמט–שנ)‪ ,‬כי‬ ‫הזקנה‪ .‬ולפי זה יש למצוא רמז לגלותם של ישראל‪,‬‬ ‫וכל זה נכלל בתפילת אברהם אבינו‪ ,‬שהשכים בבוקר‬ ‫הטעם ששואל שאלה זו היה דווקא רבי שמעון בר‬ ‫ולכך שתפילת ערבית רשות‪ ,‬במה שאמר יעקב אבינו‬ ‫'אל המקום אשר עמד שם'‪ ,‬אחר שהתפלל על סדום‬ ‫יוחאי‪ ,‬הוא לפי שיטתו הידועה (ראה שבת יא‪ ,).‬כי תורתו‬ ‫"אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי‪ ,‬ואני‬ ‫ועמורה ובכל זאת נהפכו‪ ,‬כי גם באור הבוקר הזורח‬ ‫אומנותו‪ ,‬ולא היה מפסיק ממשנתו אפילו לתפילה‪.‬‬ ‫לא התפללתי?" לשון זו מורה על גולה אחר גולה‪,‬‬ ‫בתפילת השחר יש קושי הצריך לרפואה‪ ,‬אלא‬ ‫ואף על פי כן רצה לקיים מצות תפילה ולצאת ידי‬ ‫שעברו ישראל פעם אחר פעם על מקום שהתפללו בו‬ ‫שהרפואה באה בכח התפילה‪.‬‬ ‫אבותיהם‪ ,‬ושוב גלו מארצם אל ארץ אחרת‪ ,‬עד הגלות‬ ‫חובתו‪ ,‬ועל כן סמך על תפילת השליח ציבור המוציא‬ ‫האחרונה‪ .‬וזו היא בחינת 'רשות'‪ ,‬כי השאלה אימתי‬ ‫את הרבים ידי חובתם‪.‬‬ ‫שבירת הארץ לצורך התיקון‬ ‫תבוא הגאולה‪' ,‬רשות' היא ותלויה במעשינו‪ ,‬כי בידינו‬ ‫ברם‪ ,‬כל זה ניחא בשחרית ומנחה‪ ,‬שבהם חוזר הש"ץ‬ ‫וכפי שכבר נתבאר‪ ,‬הנה קפיצת הארץ נעשית הן על‬ ‫הדבר‪' ,‬היום אם בקולו תשמעון'‪ ,‬והרשות בידנו לצקת‬ ‫את התפילה‪ .‬אולם בתפילת ערבית‪ ,‬הרי נתברר‬ ‫ידי שהארץ נשברת והן על ידי שהפסיעות מתרחבות‪.‬‬ ‫תוכן בתפילת הערב והחושך‪ ,‬בחינת 'ויפגע במקום'‪,‬‬ ‫למעלה כי אם היא רשות הרי שאין חוזרין בה התפילה‬ ‫ואיתא בספרים הקדושים (ראה 'אוהב ישראל' ליקוטים‬ ‫בדביקות וחשיקה וחפיצה עד אין שיעור‪ ,‬במסירות‬ ‫(ראה ברמב"ם תפילה פ"ט ה"ט)‪ .‬משום כך ביקש לברר אם‬ ‫חדשים פרשת חיי שרה‪ ,‬ועוד) כי מתיבות הפסוק (בראשית א‬ ‫הנפש למקומו של עולם ‪ -‬הוא הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫יסכים אחד מן החכמים שתפילת ערבית חובה; ולפי‬ ‫ַשמַי ִם וְאֵת הָאָר ֶץ' יוצא שם קדוש הפועל את‬ ‫א) 'אֵת הׁ ּ ָ‬ ‫יהי רצון שייבנה בית המקדש ונצא מחשיכה לאור‬ ‫ביאור זה‪ ,‬יהיה הש"ץ צריך לחזור גם את תפילת‬ ‫קפיצת הארץ‪ .‬וזהו כדרך האמור כאן‪ ,‬שבקפיצת הדרך‬ ‫גדול‪ ,‬ותחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים‪ ,‬לראות‬ ‫ערבית‪ ,‬וכך יוכל רבי שמעון לצאת ידי חובתו אף בה‪.‬‬ ‫יוצא לפועל שלטון ה' יתברך בשמים ובארץ‪.‬‬ ‫את בית המקדש השלישי בתפארתו במהרה בימינו‬ ‫ובזה ביאר מדוע ציינה הגמרא שאותו תלמיד היה רבי‬ ‫והנה‪ ,‬היה מקום להבין כי באופן שנעשית הקפיצה‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫שמעון בר יוחאי‪.‬‬ ‫בפעולה בארץ‪ ,‬אין זה חיסרון‪ ,‬אולם לשון הכתוב מורה‬ ‫לשמיעת השיעורים ‪ -‬קול הלשון‪ | 03-6171077 :‬לקבלת הגיליון בדוא"ל‪newsletter.mechubarim@gmail.com :‬‬ ‫ד‬