gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: שלח לחמך · Shlaach Laachmecha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ויצא‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫יוצא לאור‬ ‫ע"י מחלקת 'הוצאה לאור'‬ ‫בית הכנסת המרכזי‬ ‫בית מנחם חב״ד ‪ -‬ליובאוויטש‬ ‫'מארינה רושצ׳ה'‪ ,‬מוסקבה רוסיא‬ ‫‪HI‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫‪MTM‬‬ ‫מחלקת הגרפיקה‬ ‫של סוכנות החדשות היהודיות במוסקבה‬ ‫מבשר טוב מוסקבה‬ ‫ג‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫חלום הסולם בבית אל‬ ‫לָ ְמד ּו לוֹ ַמר ֵּכן? ֲאנִ י אוֹ ֵמר ׁ ֶש ֶ ּנ ֱע ַקר ַהר‬ ‫פירוש רש"י על מהלך המאורעות‬ ‫ַה ּמוֹ ִריָ ה ו ָּבא לְ ָכאן‪ ,‬וְ זוֹ ִהיא ְק ִפ ַיצת ָה ָא ֶרץ‬ ‫שקדמו לחלום יעקב‬ ‫יטת ֻח ִּלין (חולין שם)‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּבא‬ ‫ָה ֲאמו ָּרה ִ ּב ׁ ְש ִח ַ‬ ‫כאשר יעקב אבינו הקיץ משנתו בבית‬ ‫ֵ ּבית ַה ִּמ ְק ָד ׁש לִ ְק ָראתוֹ ַעד ֵ ּבית ֵאל‪ ,‬וְ זֶ ה ּו‬ ‫אל לאחר שנתגלה אליו הקב"ה‬ ‫'וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם'‪.‬‬ ‫אמר ַמה נּוֹ ָרא‬ ‫בחלום‪ ,‬נאמר‪“ :‬וַ ִ ּי ָירא וַ ּי ֹ ַ‬ ‫ֹאמר ְּכ ׁ ֶש ָע ַבר יַ ֲעק ֹב ַעל ֵ ּבית‬ ‫ְ“ו ִאם ּת ַ‬ ‫ַה ָּמקוֹ ם ַהזֶ ּה ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵ ּבית ֱא‪-‬ל ֹ ִהים וְ זֶ ה‬ ‫ַה ִּמ ְק ָד ׁש‪ַ ,‬מדּ ו ַּע לֹא ִע ְּכבוֹ ׁ ָשם? ִאיה ּו‬ ‫ׁ ַש ַער ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם" (כח‪ ,‬יז)‪ .‬ורש"י פירש על‬ ‫יה לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ַ ּב ָּמקוֹ ם ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ְּלל ּו‬ ‫לָ א יְ ַהב לִ ֵ ּב ּ‬ ‫“כי ִאם ֵ ּבית ֱא‪-‬ל ֹ ִהים" פירוש ארוך‬ ‫התיבות ִּ‬ ‫ֲאבוֹ ָתיו‪ ,‬ו ִּמן ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם יְ ַע ְּכבוּהוּ?! ִאיה ּו‬ ‫המיוסד הן על דברי המדרש והן על דברי‬ ‫ַעד ָח ָרן ֲאזַ ל‪ִּ ,‬כ ְד ָא ְמ ִרינַ ן ְ ּב ֶפ ֶרק ִ ּגיד ַה ָ ּנ ׁ ֶשה‬ ‫הגמרא‪ ,‬אך שינה מלשונם ואף הרכיבם‬ ‫יח 'וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה';‬ ‫(חולין שם); ו ְּק ָרא מוֹ ִכ ַ‬ ‫לידי פירוש אחד‪ ,‬ויתרה מזו מפרש את‬ ‫ִּכי ְמ ָטא לְ ָח ָרן ָא ַמר‪ֶ ,‬א ְפ ׁ ָשר ׁ ֶש ָע ַב ְר ִּתי ַעל‬ ‫דברי הגמרא באופן מחודש ביותר‪ .‬וכל‬ ‫ָמקוֹ ם ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ְּלל ּו ֲאבוֹ ַתי וְ לֹא ִה ְת ּ ַפ ַּללְ ִּתי‬ ‫המפרשים צללו במים עמוקים למצוא‬ ‫יה לְ ֶמ ֱה ַדר וְ ָחזַ ר ַעד ֵ ּבית ֵאל‪,‬‬ ‫סתרי פירושו‪ ,‬אך לא נתבררו הדברים‬ ‫בּ וֹ ? יְ ַהב דַּ ְע ֵּת ּ‬ ‫וְ ָק ְפ ָצה לוֹ ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫כשמלה‪ .‬ונביא מתחילה את לשון רש"י‪:‬‬ ‫והנה רש"י שינה מלשון המדרש שלפנינו‬ ‫“א ַמר ַר ִ ּבי ֶאלְ ָעזָ ר ְ ּב ׁ ֵשם ַר ִ ּבי יוֹ ֵסי ֶ ּבן זִ ְמ ָרא‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫שמביא שתי דעות שונות‪ ,‬דעת רבי‬ ‫ַה ֻּס ָּלם ַה ֶ ּזה עוֹ ֵמד ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע‬ ‫יוסי בן זמרא ש"הסולם הזה עומד בבאר‬ ‫יע ְּכנֶ גֶ ד ֵ ּבית ַה ִּמ ְק ָד ׁש‬ ‫וְ ֶא ְמ ַצע ׁ ִש ּפוּעוֹ ַמ ִ ּג ַ‬ ‫שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש"‬ ‫(על פי בראשית רבה פס"ט‪ ,‬ז)‪ֶ ׁ .‬ש ְ ּב ֵאר‬ ‫ודעת רבי יהודה ברבי סימון ש"הסולם‬ ‫ׁ ֶש ַבע עוֹ ֵמד ִ ּב ְדרוֹ ָמ ּה ׁ ֶשל יְ הו ָּדה‪ ,‬וִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע‬ ‫ִ ּב ְצפוֹ נָ ּה‪ּ ַ ,‬ב ְ ּגבוּל ׁ ֶש ֵ ּבין יְ הו ָּדה ו ִּבנְ יָ ִמין‪ ,‬ו ֵּבית‬ ‫ֵאל ָהיָ ה ַ ּב ָּצפוֹ ן ׁ ֶשל נַ ֲחלַ ת ִ ּבנְ יָ ִמין‪ּ ַ ,‬ב ְ ּגבוּל‬ ‫עד בית אל"‪ .‬ואילו רש"י כתב בדעת‬ ‫ׁ ֶש ֵ ּבין ִ ּבנְ יָ ִמין ו ֵּבין ְ ּבנֵ י יוֹ ֵסף; נִ ְמ ָצא ֻס ָּלם‬ ‫רבי יוסי “ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית‬ ‫המקדש"‪ .‬ובפשטות החילוק הוא‪ ,‬שנוסח‬ ‫ֹאשוֹ ְ ּב ֵבית ֵאל ַמ ִ ּג ַ‬ ‫יע‬ ‫ׁ ֶש ַרגְ לָ יו ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע וְ ר ׁ‬ ‫ֶא ְמ ַצע ׁ ִש ּפוּעוֹ נֶ גֶ ד יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫המדרש שלפנינו אינו מתאים עם כללות‬ ‫דברי הגמרא דלהלן שיעקב חזר מחרן‬ ‫“ ּו ְכ ַל ּ ֵפי ׁ ֶש ָא ְמר ּו ַרבּ וֹ ֵתינ ּו (חולין צא‪,‬‬ ‫והגיע לבית אל ושם לן בלילה ההוא‪,‬‬ ‫ב) ׁ ֶש ָא ַמר ַה ָּק ָ ּב"ה ַצדִּ יק זֶ ה ָ ּבא‬ ‫אלא לדעת רבי יוסי בן זמרא לן יעקב‬ ‫לְ ֵבית ְמלוֹ נִ י וְ יִ ּ ָפ ֵטר ְ ּבלֹא לִ ינָ ה‪ ,‬וְ עוֹ ד ָא ְמר ּו‬ ‫בבאר שבע וראה בחלומו את הסולם‬ ‫(פסחים פח‪ ,‬א)‪ :‬יַ ֲעק ֹב ְק ָר ָא ּה לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫העולה עד בית המקדש‪ ,‬ולאחר מכן הלך‬ ‫יכן‬‫ֵ ּבית ֵאל‪ ,‬וְ זוֹ לוּז ִהיא וְ לֹא יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ ,‬ו ֵּמ ֵה ָ‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ד‬ ‫ויבוא עד בית אל אחר שטרח יעקב‬ ‫להר המוריה והקים שם מצבה (כן פירש‬ ‫לחזור מחרן ועד בית אל מהלך כמה‬ ‫הרמב"ן על אתר)‪ .‬אמנם רש"י מפרש‬ ‫ימים? ועוד‪ ,‬כי בית אל איננו סוף גבול‬ ‫את מהלך הפסוקים שיעקב ישן בבית אל‬ ‫ארץ ישראל מפאת חרן‪ ,‬כי חרן ארץ קדם‬ ‫ולפיכך פירש שראש הסולם מגיע עד בית‬ ‫הוא"‪ .‬ולכן מסיק שכיון שעלה בלבו של‬ ‫אל‪ ,‬ותמוה מדוע נקט כן בלשון המדרש‪.1‬‬ ‫יעקב אבינו בחרן לחזור ולהתפלל‪ ,‬קפצה‬ ‫לו הדרך והגיע להר המוריה ובו היה‬ ‫קפיצת הדרך או קפיצת הארץ?‬ ‫החלום והתגלות ה'‪ ,‬ולאחר מכן הלך ללוז‬ ‫והנה הרמב"ן הרבה להקשות על עיקר‬ ‫והקים שם מצבה‪.‬‬ ‫פירוש רש"י שחידש בביאור דברי‬ ‫אך המזרחי כתב ליישב קושיות הרמב"ן‪,‬‬ ‫הגמרא שלא הייתה ליעקב אבינו קפיצת‬ ‫שיש לומר שקפיצת הדרך של אליעזר‬ ‫הדרך‪ ,‬אלא הייתה קפיצת המקום שנעקר‬ ‫גם הייתה באופן של קפיצת הארץ עצמה‬ ‫הר המוריה ובא לבית אל בה ישן יעקב‪,‬‬ ‫“שאליעזר נעקרה חרן ובאה לקראתו‬ ‫וכתב הרמב"ן‪“ :‬לא נראה לי כלל‪ ,‬שאין‬ ‫באותו יום ‪ . .‬דהכי משמע מלישנא דקפצה‬ ‫קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא‬ ‫להם הארץ ולא שהם קפצו הארץ"‪ .‬ועוד‬ ‫כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם‬ ‫מבאר שקפיצת הר המוריה היתה רק עד‬ ‫שבא ביום אחד לחרן"‪ ,‬ומוכיח זאת‬ ‫לוז ולא עד חרן‪ ,‬כי לא הייתה כדי להקל‬ ‫מתוכן דברי הגמרא שמשווה את קפיצת‬ ‫ליעקב את טורח הדרך אלא כדי שיתפלל‬ ‫הדרך של אליעזר לקפיצת הדרך של‬ ‫בשני מקומות יחד‪ ,‬שהם שניהם חשובים‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬משום שמונה אותם יחד‬ ‫– ירושלים ובית אל‪ .‬והגור אריה הוסיף‬ ‫במאמרה “שלשה קפצה להם הארץ"‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬שלא יתכן לומר שבית המקדש יקפוץ‬ ‫וגם הגור אריה תמה על פירוש רש"י זה‪,‬‬ ‫לאדמה טמאה בחוצה לארץ‪ ,‬ולכן הוצרך‬ ‫ובלשונו‪“ :‬כל זה הוא נראה בעיני רחוק‬ ‫יעקב לחזור מחרן עד בית אל שהוא מקום‬ ‫הך קפיצה שבא לשם הר המוריה‪ ,‬כי הוי‬ ‫נכבד גם כן מאוד ולשם בא בית המקדש‪.‬‬ ‫ליה לתלמודא לפרש דבר זה‪."2‬‬ ‫ועוד פירש המזרחי שבית אל (לוז) היא‬ ‫ומוסיף הרמב"ן לתמוה על פירוש רש"י‪:‬‬ ‫אכן גבול ארץ ישראל‪ ,‬על אף‬ ‫“ומה טעם שיקפוץ הר המוריה‬ ‫מלבד הרמב"ן‪ ,‬הקשו כן המזרחי והגו"א‪ ,‬ואף שהגו"א פירש כוונת רש"י לשיטתיה‪ ,‬סיים “מכל מקום דברי בראשית רבה לא‬ ‫‪1‬‬ ‫יסבול זה ‪ . .‬לכן הפירוש הנכון הוא דעת רבותינו ז"ל"‪.‬‬ ‫ולהעיר שיש למצוא בד"א כעין מקור מפורש בש"ס לפירש"י‪ ,‬והוא מהמשך דרשת הגמ' בחולין (צא‪ ,‬ב) “הארץ אשר אתה‬ ‫‪2‬‬ ‫שוכב עליה וגו' – מאי רבותיה‪ ,‬אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו"‪ ,‬ובמילא קפיצת‬ ‫הר המוריה לבית אל הוא בכלל מאתים מנה‪ .‬ודרשה זו הביאה רש"י על אתר בפסוק יג‪ ,‬ועי' לקו"ש ח"כ ע' ‪ 130‬שמפרשי רש"י‬ ‫תמהו איך אפשר להיות נס כזה ופירשו שנס זה לא היה כפשוטו‪ ,‬ובחזקוני פי' שהיה זה בחלום‪ ,‬אך בלקו"ש מסיק שבשיטת‬ ‫רש"י יש לפרש שקיפל את כל הארץ כפשוטו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ענין אלקי‪ ,‬ולפיכך נקרא 'בית אל'‪ ,‬וכמו‬ ‫שנאמר בכתוב על אברהם אבינו “בית אל‬ ‫שאמרו על בית אל שלא שלט שם מלאך‬ ‫מים והעי מקדם"‪ ,‬דהיינו שבית אל הייתה‬ ‫המות" (ומקורו בבראשית רבה סט‪ ,‬ח)‪,‬‬ ‫במערב ואילו חרן הייתה במזרח – משום‬ ‫אבל לכאורה מעלתה באה לה כתוצאה‬ ‫שיש לפרש שבית אל והעי שניהם היו‬ ‫מן ההתגלות ליעקב אבינו שם ואינה‬ ‫בגבול מזרח ארץ ישראל‪ ,‬אלא שאברהם‬ ‫הסיבה לכך‪ ,‬ובכל אופן אין רמז כלל‬ ‫אבינו קבע את מושבו ביניהם ונמצאת‬ ‫למעלה זו בפשוטו של מקרא‪ .‬ואם כן‬ ‫בית אל למזרחו של אברהם‪.3‬‬ ‫שוב צריך להבין מפני מה היתה קפיצת‬ ‫אך לכאורה אין דברי המפרשים מיישבים‬ ‫הר המוריה עד בית אל דוקא‪.‬‬ ‫את פירוש רש"י מקושיות הרמב"ן‪:‬‬ ‫(א) יש לתמוה על תירוץ הרא"ם שקפיצת‬ ‫שקיעה מוקדמת‪ :‬עיכובו של יעקב‬ ‫הדרך של אליעזר הייתה גם באופן‬ ‫בבית אל‬ ‫שקפצה חרן עצמה‪ ,‬כי נוסף על כך שהוא‬ ‫ובאמת הקושי העולה על כולנה בפירוש‬ ‫חידוש גדול ביותר לפרש כן‪ ,‬הרי אינו‬ ‫זה של רש"י הוא על כללות‬ ‫הולם את כל מעשה שליחות אליעזר‬ ‫הפירוש‪ :‬מדוע קבע רש"י פירושו על‬ ‫לפי פשוטו של מקרא‪ ,‬שאמר לו אברהם‬ ‫הפסוק “כי אם בית אלקים"‪ ,‬שלכאורה‬ ‫“אל ארצי ואל מולדתי תלך ‪ . .‬וילך אל‬ ‫אינו שייך כלל לפסוק זה אלא לפסוקים‬ ‫ארם נהרים וגו'"‪ .‬ואם כן קושיית הרמב"ן‬ ‫הקודמים על הגעת יעקב לבית אל ועל‬ ‫במקומה עומדת‪ ,‬מפני הוזקק רש"י לפרש‬ ‫חלום הסולם (ובפרט שאכן מביא לעיל‬ ‫חידוש זה בהליכת יעקב שהיתה קפיצת‬ ‫בפסוק יא את נקודת דברי הגמרא‪,‬‬ ‫הארץ והר המוריה הגיע לבית אל?‬ ‫כדלהלן)? לשם מה הוצרך להביא את‬ ‫(ב) קשה לומר שלפי פשטי המקראות‬ ‫דברי המדרש והגמרות כדי לפרש פשוטו‬ ‫היה בית אל מקום נכבד בטרם נגלה‬ ‫של מקרא? וכן תמוה גוף פירושו על‬ ‫בו הקב"ה ליעקב‪ ,‬כדברי מפרשי רש"י‪,‬‬ ‫קפיצת הארץ שהייתה ליעקב‪ ,‬שמעבר‬ ‫שכן כל דברי יעקב על קדושת “המקום‬ ‫להיותו פירוש מחודש‪ ,‬לא מובן בפשוטו‬ ‫הזה" מוסבים על הר המוריה שחשיבותו‬ ‫של מקרא לשם מה עשה הקב"ה נס‬ ‫ידועה לנו מכבר ולא על בית אל‪ .‬ואף‬ ‫מופלא כזה‪?4‬‬ ‫שהגור אריה כתב ש"בית אל היה שם‬ ‫והוסיף הרא"ם לבאר שאין לומר שמדובר באותה בית אל שליד העי‪ ,‬אלא בית אל היא ירושלים‪ ,‬ולוז שבגבול ארץ ישראל‬ ‫‪3‬‬ ‫הייתה מכונה בית אל רק מפני שבאותה עת התאחד עמה הר המוריה ונהיו מקום אחד‪ .‬ולכאורה זהו עיקר דברי רש"י עצמו‬ ‫שהובאו לעיל‪ ,‬וראה מה שנבאר להלן בפנים‪.‬‬ ‫ראה לקוטי שיחות ח"ו ע' ‪ 49‬שהכלל ד"קוב"ה לא עביד ניסא למגנא" (דרשות הר"ן דרשה ח הקדמה א) הוא מובן בשכל‬ ‫‪4‬‬ ‫הפשוט‪ ,‬ובמילא יש לצמצם בניסים בפירוש פשוטו של מקרא‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ו‬ ‫אחרי שהחשיך והוצרך להתעכב‪ ,‬ולא‬ ‫ובטרם נבוא לבאר כוונת דברי רש"י כאן‪,‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ולכן מוסיף בזה מדברי הגמרא‬ ‫ניתנה ראש ונשובה לפירושי רש"י‬ ‫במקום אחר (ברכות כו‪ ,‬ב) “ולמדנו‬ ‫בתחילת הכתובים על הליכת יעקב (פסוק‬ ‫שתיקן תפילת ערבית"‪.‬‬ ‫יא)‪“ :‬וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם וַ ָ ּילֶ ן ׁ ָשם ִּכי ָבא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫וַ ִ ּי ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקוֹ ם וַ ָ ּי ֶ ׂשם ְמ ַר ֲא ׁש ֹ ָתיו וַ ִ ּי ׁ ְש ַּכב‬ ‫ולכאורה צריך ביאור גם כאן לשם מה‬ ‫ַ ּב ָּמקוֹ ם ַההוּא" – “וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם ‪ַ . .‬רבּ וֹ ֵתינ ּו‬ ‫נעשה ליעקב אבינו נס זה של‬ ‫ּ ֵפ ְר ׁש ּו לְ ׁשוֹ ן ְּת ִפ ָּלה ‪ . .‬וְ לָ ַמ ְדנ ּו ׁ ֶש ִּת ֵּקן ְּת ִפ ַּלת‬ ‫שקיעת החמה שלא בזמנה כדי שילון‬ ‫ַע ְר ִבית‪ .‬וְ ׁ ִש ָ ּנה ַה ָּכתוּב וְ לֹא ָּכ ַתב וַ ִ ּי ְת ּ ַפ ֵּלל‪,‬‬ ‫בבית אל‪ ,‬וכי מה חשיבות יש שילון דוקא‬ ‫לְ לַ ֶּמ ְד ָך ׁ ֶש ָּק ְפ ָצה לוֹ ָה ָא ֶרץ‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ְּמפ ָֹר ׁש‬ ‫שם?‪ 5‬וכן מתגברת עד מאוד הקושיא‬ ‫ְ ּב ֶפ ֶרק ִ ּגיד ַה ָ ּנ ׁ ֶשה‪ִּ :‬כי ָבא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש‪ָ .‬היָ ה‬ ‫מפני מה עשה הקב"ה שיקפוץ הר‬ ‫לוֹ לִ ְכ ּתֹב 'וַ ָ ּיבֹא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש וַ ָ ּילֶ ן ׁ ָשם'‪'ִּ ,‬כי ָבא‬ ‫המוריה לבית אל‪ ,‬וכי מדוע לא ימשיך‬ ‫ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש' ַמ ׁ ְש ַמע ׁ ֶש ּ ׁ ָש ְק ָעה לוֹ ַח ָּמה ּ ִפ ְתאוֹ ם‪,‬‬ ‫יעקב אבינו בדרכו עד אשר יגיע להר‬ ‫ׁ ֶשלּ ֹא ְ ּבעוֹ נָ ָת ּה‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ָ ּילִ ין ׁ ָשם"‪.‬‬ ‫המוריה בדרך הטבע‪ .‬בשלמא בשליחות‬ ‫אליעזר הייתה נדרשת מהירות מיוחדת‬ ‫והנה מקור דברי רש"י הוא בדרשת‬ ‫ולכן היתה קפיצת הדרך‪ ,6‬אך יעקב אבינו‬ ‫הגמרא הנ"ל (חולין וסנהדרין‬ ‫לא מיהר בדרכו‪.‬‬ ‫שם)‪ ,‬אך יש שינוי מהותי בין הדברים‪,‬‬ ‫כי בגמרא איתא שקפיצת הדרך של‬ ‫חלום הסולם דווקא בגבול ארץ‬ ‫יעקב היתה כאשר רצה לחזור מחרן להר‬ ‫ישראל‬ ‫המוריה‪ ,‬ופשטות לשונה מורה שהגיע‬ ‫ויש לומר הביאור בכל זה‪ :‬לפי פירוש‬ ‫לשם והתפלל‪ ,‬ו"כד צלי בעי למהדר" –‬ ‫רש"י‪ ,‬יעקב אבינו הגיע לחרן והחליט‬ ‫כאשר סיים להתפלל רצה לחזור לחרן‪,‬‬ ‫לחזור ולהתפלל ב"מקום שהתפללו‬ ‫ואז הקדים הקב"ה שקיעת החמה ונשאר‬ ‫אבותיי" הוא הר המוריה‪ ,‬וגם הקב"ה‬ ‫לישון בהר המוריה‪ .‬אך לפי פירושי רש"י‬ ‫הסכים בעדו ועל כן היה נס קפיצת הארץ‬ ‫כאשר הגיע יעקב לבית אל‪ ,‬קפצה לשם‬ ‫וההר קפץ לבית אל בהגיעו לשם‪ ,‬אלא‬ ‫הארץ – הר המוריה‪ ,‬ומיד שקעה עליו‬ ‫שיעקב אבינו לא ידע בפשטות שהוא‬ ‫החמה שלא בעונתה כדי שלא ימשיך‬ ‫הר המוריה (ועי' דברי דוד על פסוק‬ ‫ללכת להר המוריה אלא יתעכב בבית אל‪.‬‬ ‫יז)‪ ,‬משום שאף שהכיר את ירושלים‬ ‫ולכן השמיט רש"י את הלשון “כד צלי‬ ‫שהרי אמר “עברתי על מקום שהתפללו‬ ‫בעי למהדר"‪ ,‬כי לפירושו יעקב התפלל‬ ‫ואף שנתבאר טעם לזה במדרש (בראשית רבה פס"ח‪ ,‬י) “שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב‬ ‫‪5‬‬ ‫בצנעה"‪ ,‬אך רש"י לא הביאו‪ ,‬ויש לומר שהוא מפני שבפשטות אין זה מבאר מדוע הקדים הקב"ה שקיעת החמה ולא המתין‬ ‫לדבר עמו בצנעה בעת שיגיע לחרן‪.‬‬ ‫עיין בדברינו לעיל על פרשת חיי שרה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ז‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫יעקב מבאר שבע ועד לוז עולים שם‬ ‫אבותי"‪ ,‬אך ראה את ההר בבית אל ולא‬ ‫למעלה והמלאכים המלוים אותו בדרכו‬ ‫בירושלים‪ ,‬ולכן רצה להמשיך בדרכו‬ ‫לחרן יורדים שם ללוותו לחוצה לארץ‪,7‬‬ ‫לירושלים‪ .‬אך הטעם שהביא הקב"ה הר‬ ‫והוצרך הקב"ה לעכב את יעקב שילין‬ ‫המוריה לבית אל הוא משום שרצה לעכב‬ ‫בבית אל שבגבול כדי שיראה זאת‪ .‬אמנם‬ ‫בעדו שיעצור דוקא בבית אל ולא ימשיך‬ ‫ענין התגלות הקב"ה בבחי' מקום הוא‬ ‫לירושלים‪ ,‬ולכן עשה נס זה ששקעה חמה‬ ‫דוקא על ידי “המקום אשר יבחר ה'"‪,‬‬ ‫שלא בעונתה ויעקב היה צריך להישאר‬ ‫דהיינו הר המוריה מקום המקדש‪ ,‬ולכן‬ ‫וללון‪ ,‬משום שאסור לצאת יחידי בלילה‬ ‫היתה קפיצת הארץ ובא הר המוריה לשם‬ ‫(חולין צא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫כדי שיהיה המקום גם מקום קדוש וראוי‬ ‫והטעם שהוצרך יעקב ללון דוקא בבית‬ ‫לגילוי זה‪.‬‬ ‫אל הוא משום שהיא בגבול ארץ‬ ‫ומעתה יובן מדוע יסד רש"י פירושו דוקא‬ ‫ישראל‪ ,‬ודבר זה נוגע ביותר לתוכן החלום‬ ‫על דברי יעקב בבוקר “אין זה כי‬ ‫שרצה הקב"ה להראותו באותו הלילה על‬ ‫אם בית אלקים"‪ ,‬כי דוקא לשון זו מוכיחה‬ ‫המלאכים המלוים אותו‪ .‬כי הנה בשעה‬ ‫שקודם לכן לא ידע יעקב שנמצא בהר‬ ‫שחזר יעקב לארץ ישראל עם משפחתו‪,‬‬ ‫המוריה‪ ,‬ואיך דבר זה יתכן אם הגיע לשם‬ ‫נאמר בו “ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו‬ ‫בפועל (וכאמור בודאי הכיר יעקב מקום‬ ‫מלאכי אלקים"‪ ,‬ופירשו רז"ל (זהר ח"א‬ ‫הר המוריה)? אלא מכאן ראיה שישן‬ ‫קסה‪ ,‬א)‪“ :‬בקדמיתא בלילה בחלמא‪,‬‬ ‫בלוז היא בית אל‪ ,‬והר המוריה קפץ ובא‬ ‫השתא בחיזו דעינא וביממא"‪ ,‬שבעת‬ ‫לשם‪ ,‬ורק כאשר קם בבוקר לאחר שראה‬ ‫יציאתו לחרן השיג המלאכים רק בחלום‬ ‫בחלום הלילה התגלות זו של מלאכי‬ ‫הלילה‪ ,‬ובחזרתו ראה אותם בהקיץ ביום‪.‬‬ ‫אלקים המלווים אותו – הבין שבאה לכאן‬ ‫ועל כן מכיון שבאותו הזמן עוד לא ראה‬ ‫קדושת הר המוריה‪ .‬ומעתה מיושבת‬ ‫יעקב את המלאכים בהקיץ‪ ,‬רצה הקב"ה‬ ‫מאליה קושית הרמב"ן על קפיצת הדרך‪,‬‬ ‫להראותו כיצד הם מלוים אותו הן‬ ‫משום שלא היה צורך למהר הגעת יעקב‬ ‫בארץ ישראל והן בחוצה לארץ‪ ,‬והדרך‬ ‫אבינו‪ ,‬כי אדרבה הגיע למקום שבו רצה‬ ‫להראותו זאת היא דוקא בגבול משום‬ ‫הקב"ה שיתעכב‪ ,‬אלא שרצה הקב"ה‬ ‫שבו מתחלפים משמרות המלאכים‪.‬‬ ‫להביא לשם גם את מקום בית הבחירה‬ ‫וזהו תוכן פירוש רש"י (יז) שרגלי הסולם‬ ‫ולפיכך היתה קפיצת הארץ‪ .‬ובא הכל על‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬שיפועו בירושלים וסופו‬ ‫מכונו בשלום‪.‬‬ ‫בלוז‪ ,‬דהיינו שהמלאכים המלוים את‬ ‫ולהעיר שלפירש"י (פסוק יב) המלאכים עולים ויורדים בזה אחר זה ולא יחד‪ ,‬ודלא כדרשת הש"ס (חולין שם) “כמה רחבו של‬ ‫‪7‬‬ ‫סולם שמונת אלפים פרסאות"‪.‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ח‬ ‫בליל שבת קודש לביתו‪ ,‬שמברכים אותם‬ ‫מטרת ליווי המלאכים‬ ‫'שלום עליכם'‪ ,‬שעיקר הוא ללוות את‬ ‫והנה נחלקו המפרשים מה היה תפקידם‬ ‫האדם לכבודו ולא לשומרו‪ ,8‬ולכן עיקר‬ ‫של המלאכים בליווי יעקב‪ ,‬ויש‬ ‫שליחותם היא ש"מלאך טוב אומר יהי‬ ‫מפרשים שמלאכים אלו ליוו אותו‬ ‫רצון שתהא לשבת אחרת כך‪ ,‬ומלאך‬ ‫לשומרו (גו"א‪ ,‬משכיל לדוד ועוד)‪ ,‬אך‬ ‫רע עונה בעל כרחו אמן" (שבת קיט‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫יש מפרשים ש"לא היה בשביל שמירה‪,‬‬ ‫שבזה יש נתינת כח מיוחדת לאדם‪.‬‬ ‫שהקב"ה שומרו כו' אלא הלוויה בשביל‬ ‫ויש לומר‪ 9‬שענין הליווי של המלאכים‬ ‫כבוד" (דברי דוד)‪ ,‬שהרי הקב"ה בעצמו‬ ‫התגלה ליעקב אבינו דוקא בהיותו‬ ‫הבטיחו “והנה אנכי עמך ושמרתיך"‪,‬‬ ‫בגבול ארץ ישראל‪ ,‬כדי להדגיש המעלה‬ ‫ואילו המלאכים נלוו עמו לכבודו‪.‬‬ ‫העצומה שבעבודתו בקודש בירידתו‬ ‫וליווי זה של כבוד מורה על השגחה‬ ‫חוצה לארץ‪ ,‬שהמלאכים ממשיכים‬ ‫ושימת לב מיוחדת מלמעלה על‬ ‫ללוותו גם בצאתו ומסייעים לו בעבודתו‬ ‫האדם‪ ,‬והוא כעין המבואר על מצות‬ ‫בגלות שתהיה בהצלחה מופלגה‪ .‬ויש‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬שהרמב"ם הזכיר כללות‬ ‫בזה הוראה לכל יהודי היוצא בשליחות‬ ‫המצוה (הלכות אבל ריש פי"ד) בלשון‬ ‫לגלות אלקות בעולם‪ ,‬בחוצה ל'ארץ' –‬ ‫“ללוות האורחים" דוקא‪ ,‬משום שאכילת‬ ‫במקומות שנראה שהם חוץ לרצונו של‬ ‫האורח ולינתו הם בכלל מילוי צרכיו‪,‬‬ ‫הקב"ה כביכול‪ ,‬הרי גם שם מלוים אותו‬ ‫אך דוקא בליווי האורח ניכר ביותר עיקר‬ ‫מלאכי ה' וניתן לו הכח שלא להתפעל‬ ‫המצוה שיפנה המארח בסבר פנים יפות‬ ‫מן הגלות‪ ,‬אלא לעשות גם אותה לארץ‬ ‫לאורחו ויראה לו חיבתו (עי' לקו"ש‬ ‫ישראל‪ ,‬עד לקיום ברכת ה' ליעקב‪:‬‬ ‫חלק כה ע' ‪ 70‬ואילך)‪ .‬ובעצם כן הוא‬ ‫ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה‪.‬‬ ‫גם ענין המלאכים המלווים את האדם‬ ‫ודבר זה מובן מתקנת אמירת ברכת מעין שבע בליל שבת שהייתה “משום סכנה" (שבת כד‪ ,‬ב)‪ ,‬ופירש"י‪ :‬משום סכנת מזיקין‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב" ע"ש‪ .‬ואם המלאכים מלוים את האדם לשמירתו‪ ,‬מאי סכנה איכא‪ .‬ולפי זה יובן מפני מה‬ ‫בליל שבת שחל בליל פסח אין אומרים ברכה מעין שבע משום שהוא ליל שימורים (שו"ע או"ח סי' תפז ס"א)‪ ,‬אך מנהג כו"כ‬ ‫קהילות קדושות בישראל לומר גם אז שלום עליכם (וכן מנהג חב"ד)‪.‬‬ ‫עיין בכל זה לקוטי שיחות חלק כה ע' ‪( 158‬ואף שמבואר שם בכמה דוכתי שיש חילוק בין מלאכים שליוו את יעקב בצאתו מן‬ ‫‪9‬‬ ‫הארץ למלאכים שליוו את יעקב בחזרתו‪ ,‬אך זהו בפרטיות‪ ,‬ואילו בכללות ענין המלאכים הוא כמבואר בפנים)‪.‬‬ ‫גיליון זה מוקדש‬ ‫לחיזוק ההתקשרות‬ ‫לרבי נשיא דורנו‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫מורנו הרב הראשי לרוסיא‬ ‫הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר שליט״א‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫כלל שלוחי הרבי במדינות חבר העמים‬ ‫‪HI‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האיש היקר שהיה מסור ונאמן למלאכתו הקדושה‬ ‫ר' צבי הירש ב"ר ישראל ע"ה גרז'וי‬ ‫אשר שימש כעשרים שנה שמש בבית הכנסת המרכזי‬ ‫ומסר שיעורי תורה במרכז החסד שערי צדק‬