שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — ויצא (2026-11-16)

פרשת ויצא
©
כל הזכויות שמורות
יוצא לאור
ע"י מחלקת 'הוצאה לאור'
בית הכנסת המרכזי
בית מנחם חב״ד -ליובאוויטש
'מארינה רושצ׳ה' ,מוסקבה רוסיא
HI
עימוד ועיצוב:
MTM
מחלקת הגרפיקה
של סוכנות החדשות היהודיות במוסקבה
מבשר טוב מוסקבה
ג +++לחמך פרשת ויצא ש+++לח
חלום הסולם בבית אל
לָ ְמד ּו לוֹ ַמר ֵּכן? ֲאנִ י אוֹ ֵמר ׁ ֶש ֶ ּנ ֱע ַקר ַהר פירוש רש"י על מהלך המאורעות
ַה ּמוֹ ִריָ ה ו ָּבא לְ ָכאן ,וְ זוֹ ִהיא ְק ִפ ַיצת ָה ָא ֶרץ שקדמו לחלום יעקב
יטת ֻח ִּלין (חולין שם)ֶ ׁ ,ש ָ ּבא ָה ֲאמו ָּרה ִ ּב ׁ ְש ִח ַ כאשר יעקב אבינו הקיץ משנתו בבית
ֵ ּבית ַה ִּמ ְק ָד ׁש לִ ְק ָראתוֹ ַעד ֵ ּבית ֵאל ,וְ זֶ ה ּו אל לאחר שנתגלה אליו הקב"ה
'וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם'. אמר ַמה נּוֹ ָרא בחלום ,נאמר“ :וַ ִ ּי ָירא וַ ּי ֹ ַ
ֹאמר ְּכ ׁ ֶש ָע ַבר יַ ֲעק ֹב ַעל ֵ ּבית ְ“ו ִאם ּת ַ ַה ָּמקוֹ ם ַהזֶ ּה ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵ ּבית ֱא-ל ֹ ִהים וְ זֶ ה
ַה ִּמ ְק ָד ׁשַ ,מדּ ו ַּע לֹא ִע ְּכבוֹ ׁ ָשם? ִאיה ּו ׁ ַש ַער ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם" (כח ,יז) .ורש"י פירש על
יה לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ַ ּב ָּמקוֹ ם ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ְּלל ּו לָ א יְ ַהב לִ ֵ ּב ּ “כי ִאם ֵ ּבית ֱא-ל ֹ ִהים" פירוש ארוך התיבות ִּ
ֲאבוֹ ָתיו ,ו ִּמן ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם יְ ַע ְּכבוּהוּ?! ִאיה ּו המיוסד הן על דברי המדרש והן על דברי
ַעד ָח ָרן ֲאזַ לִּ ,כ ְד ָא ְמ ִרינַ ן ְ ּב ֶפ ֶרק ִ ּגיד ַה ָ ּנ ׁ ֶשה הגמרא ,אך שינה מלשונם ואף הרכיבם
יח 'וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה'; (חולין שם); ו ְּק ָרא מוֹ ִכ ַ לידי פירוש אחד ,ויתרה מזו מפרש את
ִּכי ְמ ָטא לְ ָח ָרן ָא ַמרֶ ,א ְפ ׁ ָשר ׁ ֶש ָע ַב ְר ִּתי ַעל דברי הגמרא באופן מחודש ביותר .וכל
ָמקוֹ ם ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ְּלל ּו ֲאבוֹ ַתי וְ לֹא ִה ְת ּ ַפ ַּללְ ִּתי המפרשים צללו במים עמוקים למצוא
יה לְ ֶמ ֱה ַדר וְ ָחזַ ר ַעד ֵ ּבית ֵאל, סתרי פירושו ,אך לא נתבררו הדברים
בּ וֹ ? יְ ַהב דַּ ְע ֵּת ּ
וְ ָק ְפ ָצה לוֹ ָה ָא ֶרץ. כשמלה .ונביא מתחילה את לשון רש"י:
והנה רש"י שינה מלשון המדרש שלפנינו “א ַמר ַר ִ ּבי ֶאלְ ָעזָ ר ְ ּב ׁ ֵשם ַר ִ ּבי יוֹ ֵסי ֶ ּבן זִ ְמ ָרא: ָ
שמביא שתי דעות שונות ,דעת רבי ַה ֻּס ָּלם ַה ֶ ּזה עוֹ ֵמד ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע
יוסי בן זמרא ש"הסולם הזה עומד בבאר יע ְּכנֶ גֶ ד ֵ ּבית ַה ִּמ ְק ָד ׁש וְ ֶא ְמ ַצע ׁ ִש ּפוּעוֹ ַמ ִ ּג ַ
שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש" (על פי בראשית רבה פס"ט ,ז)ֶ ׁ .ש ְ ּב ֵאר
ודעת רבי יהודה ברבי סימון ש"הסולם ׁ ֶש ַבע עוֹ ֵמד ִ ּב ְדרוֹ ָמ ּה ׁ ֶשל יְ הו ָּדה ,וִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם
הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע ִ ּב ְצפוֹ נָ ּהּ ַ ,ב ְ ּגבוּל ׁ ֶש ֵ ּבין יְ הו ָּדה ו ִּבנְ יָ ִמין ,ו ֵּבית
ֵאל ָהיָ ה ַ ּב ָּצפוֹ ן ׁ ֶשל נַ ֲחלַ ת ִ ּבנְ יָ ִמיןּ ַ ,ב ְ ּגבוּל
עד בית אל" .ואילו רש"י כתב בדעת
ׁ ֶש ֵ ּבין ִ ּבנְ יָ ִמין ו ֵּבין ְ ּבנֵ י יוֹ ֵסף; נִ ְמ ָצא ֻס ָּלם
רבי יוסי “ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית
המקדש" .ובפשטות החילוק הוא ,שנוסח ֹאשוֹ ְ ּב ֵבית ֵאל ַמ ִ ּג ַ
יע ׁ ֶש ַרגְ לָ יו ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע וְ ר ׁ
ֶא ְמ ַצע ׁ ִש ּפוּעוֹ נֶ גֶ ד יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם.
המדרש שלפנינו אינו מתאים עם כללות
דברי הגמרא דלהלן שיעקב חזר מחרן “ ּו ְכ ַל ּ ֵפי ׁ ֶש ָא ְמר ּו ַרבּ וֹ ֵתינ ּו (חולין צא,
והגיע לבית אל ושם לן בלילה ההוא, ב) ׁ ֶש ָא ַמר ַה ָּק ָ ּב"ה ַצדִּ יק זֶ ה ָ ּבא
אלא לדעת רבי יוסי בן זמרא לן יעקב לְ ֵבית ְמלוֹ נִ י וְ יִ ּ ָפ ֵטר ְ ּבלֹא לִ ינָ ה ,וְ עוֹ ד ָא ְמר ּו
בבאר שבע וראה בחלומו את הסולם (פסחים פח ,א) :יַ ֲעק ֹב ְק ָר ָא ּה לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם
העולה עד בית המקדש ,ולאחר מכן הלך יכןֵ ּבית ֵאל ,וְ זוֹ לוּז ִהיא וְ לֹא יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ,ו ֵּמ ֵה ָ
+++לחמך פרשת ויצא ש+++לח ד
ויבוא עד בית אל אחר שטרח יעקב להר המוריה והקים שם מצבה (כן פירש
לחזור מחרן ועד בית אל מהלך כמה הרמב"ן על אתר) .אמנם רש"י מפרש
ימים? ועוד ,כי בית אל איננו סוף גבול את מהלך הפסוקים שיעקב ישן בבית אל
ארץ ישראל מפאת חרן ,כי חרן ארץ קדם ולפיכך פירש שראש הסולם מגיע עד בית
הוא" .ולכן מסיק שכיון שעלה בלבו של אל ,ותמוה מדוע נקט כן בלשון המדרש.1
יעקב אבינו בחרן לחזור ולהתפלל ,קפצה
לו הדרך והגיע להר המוריה ובו היה קפיצת הדרך או קפיצת הארץ?
החלום והתגלות ה' ,ולאחר מכן הלך ללוז והנה הרמב"ן הרבה להקשות על עיקר
והקים שם מצבה. פירוש רש"י שחידש בביאור דברי
אך המזרחי כתב ליישב קושיות הרמב"ן, הגמרא שלא הייתה ליעקב אבינו קפיצת
שיש לומר שקפיצת הדרך של אליעזר הדרך ,אלא הייתה קפיצת המקום שנעקר
גם הייתה באופן של קפיצת הארץ עצמה הר המוריה ובא לבית אל בה ישן יעקב,
“שאליעזר נעקרה חרן ובאה לקראתו וכתב הרמב"ן“ :לא נראה לי כלל ,שאין
באותו יום . .דהכי משמע מלישנא דקפצה קפיצת הארץ שהזכירו ביעקב אלא
להם הארץ ולא שהם קפצו הארץ" .ועוד כאותה שאמרו באליעזר עבד אברהם
מבאר שקפיצת הר המוריה היתה רק עד שבא ביום אחד לחרן" ,ומוכיח זאת
לוז ולא עד חרן ,כי לא הייתה כדי להקל מתוכן דברי הגמרא שמשווה את קפיצת
ליעקב את טורח הדרך אלא כדי שיתפלל הדרך של אליעזר לקפיצת הדרך של
בשני מקומות יחד ,שהם שניהם חשובים יעקב אבינו ,משום שמונה אותם יחד
– ירושלים ובית אל .והגור אריה הוסיף במאמרה “שלשה קפצה להם הארץ".
בזה ,שלא יתכן לומר שבית המקדש יקפוץ וגם הגור אריה תמה על פירוש רש"י זה,
לאדמה טמאה בחוצה לארץ ,ולכן הוצרך ובלשונו“ :כל זה הוא נראה בעיני רחוק
יעקב לחזור מחרן עד בית אל שהוא מקום הך קפיצה שבא לשם הר המוריה ,כי הוי
נכבד גם כן מאוד ולשם בא בית המקדש. ליה לתלמודא לפרש דבר זה."2
ועוד פירש המזרחי שבית אל (לוז) היא ומוסיף הרמב"ן לתמוה על פירוש רש"י:
אכן גבול ארץ ישראל ,על אף “ומה טעם שיקפוץ הר המוריה
מלבד הרמב"ן ,הקשו כן המזרחי והגו"א ,ואף שהגו"א פירש כוונת רש"י לשיטתיה ,סיים “מכל מקום דברי בראשית רבה לא 1
יסבול זה . .לכן הפירוש הנכון הוא דעת רבותינו ז"ל".
ולהעיר שיש למצוא בד"א כעין מקור מפורש בש"ס לפירש"י ,והוא מהמשך דרשת הגמ' בחולין (צא ,ב) “הארץ אשר אתה 2
שוכב עליה וגו' – מאי רבותיה ,אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו" ,ובמילא קפיצת
הר המוריה לבית אל הוא בכלל מאתים מנה .ודרשה זו הביאה רש"י על אתר בפסוק יג ,ועי' לקו"ש ח"כ ע' 130שמפרשי רש"י
תמהו איך אפשר להיות נס כזה ופירשו שנס זה לא היה כפשוטו ,ובחזקוני פי' שהיה זה בחלום ,אך בלקו"ש מסיק שבשיטת
רש"י יש לפרש שקיפל את כל הארץ כפשוטו.
ה +++לחמך פרשת ויצא ש+++לח
ענין אלקי ,ולפיכך נקרא 'בית אל' ,וכמו שנאמר בכתוב על אברהם אבינו “בית אל
שאמרו על בית אל שלא שלט שם מלאך מים והעי מקדם" ,דהיינו שבית אל הייתה
המות" (ומקורו בבראשית רבה סט ,ח), במערב ואילו חרן הייתה במזרח – משום
אבל לכאורה מעלתה באה לה כתוצאה שיש לפרש שבית אל והעי שניהם היו
מן ההתגלות ליעקב אבינו שם ואינה בגבול מזרח ארץ ישראל ,אלא שאברהם
הסיבה לכך ,ובכל אופן אין רמז כלל אבינו קבע את מושבו ביניהם ונמצאת
למעלה זו בפשוטו של מקרא .ואם כן בית אל למזרחו של אברהם.3
שוב צריך להבין מפני מה היתה קפיצת אך לכאורה אין דברי המפרשים מיישבים
הר המוריה עד בית אל דוקא. את פירוש רש"י מקושיות הרמב"ן:
(א) יש לתמוה על תירוץ הרא"ם שקפיצת
שקיעה מוקדמת :עיכובו של יעקב הדרך של אליעזר הייתה גם באופן
בבית אל שקפצה חרן עצמה ,כי נוסף על כך שהוא
ובאמת הקושי העולה על כולנה בפירוש חידוש גדול ביותר לפרש כן ,הרי אינו
זה של רש"י הוא על כללות הולם את כל מעשה שליחות אליעזר
הפירוש :מדוע קבע רש"י פירושו על לפי פשוטו של מקרא ,שאמר לו אברהם
הפסוק “כי אם בית אלקים" ,שלכאורה “אל ארצי ואל מולדתי תלך . .וילך אל
אינו שייך כלל לפסוק זה אלא לפסוקים ארם נהרים וגו'" .ואם כן קושיית הרמב"ן
הקודמים על הגעת יעקב לבית אל ועל במקומה עומדת ,מפני הוזקק רש"י לפרש
חלום הסולם (ובפרט שאכן מביא לעיל חידוש זה בהליכת יעקב שהיתה קפיצת
בפסוק יא את נקודת דברי הגמרא, הארץ והר המוריה הגיע לבית אל?
כדלהלן)? לשם מה הוצרך להביא את (ב) קשה לומר שלפי פשטי המקראות
דברי המדרש והגמרות כדי לפרש פשוטו היה בית אל מקום נכבד בטרם נגלה
של מקרא? וכן תמוה גוף פירושו על בו הקב"ה ליעקב ,כדברי מפרשי רש"י,
קפיצת הארץ שהייתה ליעקב ,שמעבר שכן כל דברי יעקב על קדושת “המקום
להיותו פירוש מחודש ,לא מובן בפשוטו הזה" מוסבים על הר המוריה שחשיבותו
של מקרא לשם מה עשה הקב"ה נס ידועה לנו מכבר ולא על בית אל .ואף
מופלא כזה?4 שהגור אריה כתב ש"בית אל היה שם
והוסיף הרא"ם לבאר שאין לומר שמדובר באותה בית אל שליד העי ,אלא בית אל היא ירושלים ,ולוז שבגבול ארץ ישראל 3
הייתה מכונה בית אל רק מפני שבאותה עת התאחד עמה הר המוריה ונהיו מקום אחד .ולכאורה זהו עיקר דברי רש"י עצמו
שהובאו לעיל ,וראה מה שנבאר להלן בפנים.
ראה לקוטי שיחות ח"ו ע' 49שהכלל ד"קוב"ה לא עביד ניסא למגנא" (דרשות הר"ן דרשה ח הקדמה א) הוא מובן בשכל 4
הפשוט ,ובמילא יש לצמצם בניסים בפירוש פשוטו של מקרא ,יעו"ש.
+++לחמך פרשת ויצא ש+++לח ו
אחרי שהחשיך והוצרך להתעכב ,ולא ובטרם נבוא לבאר כוונת דברי רש"י כאן,
קודם לכן ,ולכן מוסיף בזה מדברי הגמרא ניתנה ראש ונשובה לפירושי רש"י
במקום אחר (ברכות כו ,ב) “ולמדנו בתחילת הכתובים על הליכת יעקב (פסוק
שתיקן תפילת ערבית". יא)“ :וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם וַ ָ ּילֶ ן ׁ ָשם ִּכי ָבא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש
וַ ִ ּי ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקוֹ ם וַ ָ ּי ֶ ׂשם ְמ ַר ֲא ׁש ֹ ָתיו וַ ִ ּי ׁ ְש ַּכב
ולכאורה צריך ביאור גם כאן לשם מה
ַ ּב ָּמקוֹ ם ַההוּא" – “וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם ַ . .רבּ וֹ ֵתינ ּו
נעשה ליעקב אבינו נס זה של
ּ ֵפ ְר ׁש ּו לְ ׁשוֹ ן ְּת ִפ ָּלה . .וְ לָ ַמ ְדנ ּו ׁ ֶש ִּת ֵּקן ְּת ִפ ַּלת
שקיעת החמה שלא בזמנה כדי שילון
ַע ְר ִבית .וְ ׁ ִש ָ ּנה ַה ָּכתוּב וְ לֹא ָּכ ַתב וַ ִ ּי ְת ּ ַפ ֵּלל,
בבית אל ,וכי מה חשיבות יש שילון דוקא
לְ לַ ֶּמ ְד ָך ׁ ֶש ָּק ְפ ָצה לוֹ ָה ָא ֶרץְּ ,כמוֹ ׁ ֶש ְּמפ ָֹר ׁש
שם? 5וכן מתגברת עד מאוד הקושיא
ְ ּב ֶפ ֶרק ִ ּגיד ַה ָ ּנ ׁ ֶשהִּ :כי ָבא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁשָ .היָ ה
מפני מה עשה הקב"ה שיקפוץ הר
לוֹ לִ ְכ ּתֹב 'וַ ָ ּיבֹא ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש וַ ָ ּילֶ ן ׁ ָשם''ִּ ,כי ָבא
המוריה לבית אל ,וכי מדוע לא ימשיך
ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש' ַמ ׁ ְש ַמע ׁ ֶש ּ ׁ ָש ְק ָעה לוֹ ַח ָּמה ּ ִפ ְתאוֹ ם,
יעקב אבינו בדרכו עד אשר יגיע להר
ׁ ֶשלּ ֹא ְ ּבעוֹ נָ ָת ּהְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ָ ּילִ ין ׁ ָשם".
המוריה בדרך הטבע .בשלמא בשליחות
אליעזר הייתה נדרשת מהירות מיוחדת והנה מקור דברי רש"י הוא בדרשת
ולכן היתה קפיצת הדרך ,6אך יעקב אבינו הגמרא הנ"ל (חולין וסנהדרין
לא מיהר בדרכו. שם) ,אך יש שינוי מהותי בין הדברים,
כי בגמרא איתא שקפיצת הדרך של
חלום הסולם דווקא בגבול ארץ יעקב היתה כאשר רצה לחזור מחרן להר
ישראל המוריה ,ופשטות לשונה מורה שהגיע
ויש לומר הביאור בכל זה :לפי פירוש לשם והתפלל ,ו"כד צלי בעי למהדר" –
רש"י ,יעקב אבינו הגיע לחרן והחליט כאשר סיים להתפלל רצה לחזור לחרן,
לחזור ולהתפלל ב"מקום שהתפללו ואז הקדים הקב"ה שקיעת החמה ונשאר
אבותיי" הוא הר המוריה ,וגם הקב"ה לישון בהר המוריה .אך לפי פירושי רש"י
הסכים בעדו ועל כן היה נס קפיצת הארץ כאשר הגיע יעקב לבית אל ,קפצה לשם
וההר קפץ לבית אל בהגיעו לשם ,אלא הארץ – הר המוריה ,ומיד שקעה עליו
שיעקב אבינו לא ידע בפשטות שהוא החמה שלא בעונתה כדי שלא ימשיך
הר המוריה (ועי' דברי דוד על פסוק ללכת להר המוריה אלא יתעכב בבית אל.
יז) ,משום שאף שהכיר את ירושלים ולכן השמיט רש"י את הלשון “כד צלי
שהרי אמר “עברתי על מקום שהתפללו בעי למהדר" ,כי לפירושו יעקב התפלל
ואף שנתבאר טעם לזה במדרש (בראשית רבה פס"ח ,י) “שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב 5
בצנעה" ,אך רש"י לא הביאו ,ויש לומר שהוא מפני שבפשטות אין זה מבאר מדוע הקדים הקב"ה שקיעת החמה ולא המתין
לדבר עמו בצנעה בעת שיגיע לחרן.
עיין בדברינו לעיל על פרשת חיי שרה. 6
ז +++לחמך פרשת ויצא ש+++לח
יעקב מבאר שבע ועד לוז עולים שם אבותי" ,אך ראה את ההר בבית אל ולא
למעלה והמלאכים המלוים אותו בדרכו בירושלים ,ולכן רצה להמשיך בדרכו
לחרן יורדים שם ללוותו לחוצה לארץ,7 לירושלים .אך הטעם שהביא הקב"ה הר
והוצרך הקב"ה לעכב את יעקב שילין המוריה לבית אל הוא משום שרצה לעכב
בבית אל שבגבול כדי שיראה זאת .אמנם בעדו שיעצור דוקא בבית אל ולא ימשיך
ענין התגלות הקב"ה בבחי' מקום הוא לירושלים ,ולכן עשה נס זה ששקעה חמה
דוקא על ידי “המקום אשר יבחר ה'", שלא בעונתה ויעקב היה צריך להישאר
דהיינו הר המוריה מקום המקדש ,ולכן וללון ,משום שאסור לצאת יחידי בלילה
היתה קפיצת הארץ ובא הר המוריה לשם (חולין צא ,א).
כדי שיהיה המקום גם מקום קדוש וראוי והטעם שהוצרך יעקב ללון דוקא בבית
לגילוי זה. אל הוא משום שהיא בגבול ארץ
ומעתה יובן מדוע יסד רש"י פירושו דוקא ישראל ,ודבר זה נוגע ביותר לתוכן החלום
על דברי יעקב בבוקר “אין זה כי שרצה הקב"ה להראותו באותו הלילה על
אם בית אלקים" ,כי דוקא לשון זו מוכיחה המלאכים המלוים אותו .כי הנה בשעה
שקודם לכן לא ידע יעקב שנמצא בהר שחזר יעקב לארץ ישראל עם משפחתו,
המוריה ,ואיך דבר זה יתכן אם הגיע לשם נאמר בו “ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו
בפועל (וכאמור בודאי הכיר יעקב מקום מלאכי אלקים" ,ופירשו רז"ל (זהר ח"א
הר המוריה)? אלא מכאן ראיה שישן קסה ,א)“ :בקדמיתא בלילה בחלמא,
בלוז היא בית אל ,והר המוריה קפץ ובא השתא בחיזו דעינא וביממא" ,שבעת
לשם ,ורק כאשר קם בבוקר לאחר שראה יציאתו לחרן השיג המלאכים רק בחלום
בחלום הלילה התגלות זו של מלאכי הלילה ,ובחזרתו ראה אותם בהקיץ ביום.
אלקים המלווים אותו – הבין שבאה לכאן ועל כן מכיון שבאותו הזמן עוד לא ראה
קדושת הר המוריה .ומעתה מיושבת יעקב את המלאכים בהקיץ ,רצה הקב"ה
מאליה קושית הרמב"ן על קפיצת הדרך, להראותו כיצד הם מלוים אותו הן
משום שלא היה צורך למהר הגעת יעקב בארץ ישראל והן בחוצה לארץ ,והדרך
אבינו ,כי אדרבה הגיע למקום שבו רצה להראותו זאת היא דוקא בגבול משום
הקב"ה שיתעכב ,אלא שרצה הקב"ה שבו מתחלפים משמרות המלאכים.
להביא לשם גם את מקום בית הבחירה וזהו תוכן פירוש רש"י (יז) שרגלי הסולם
ולפיכך היתה קפיצת הארץ .ובא הכל על בבאר שבע ,שיפועו בירושלים וסופו
מכונו בשלום. בלוז ,דהיינו שהמלאכים המלוים את
ולהעיר שלפירש"י (פסוק יב) המלאכים עולים ויורדים בזה אחר זה ולא יחד ,ודלא כדרשת הש"ס (חולין שם) “כמה רחבו של 7
סולם שמונת אלפים פרסאות".
+++לחמך פרשת ויצא ש+++לח ח
בליל שבת קודש לביתו ,שמברכים אותם מטרת ליווי המלאכים
'שלום עליכם' ,שעיקר הוא ללוות את והנה נחלקו המפרשים מה היה תפקידם
האדם לכבודו ולא לשומרו ,8ולכן עיקר של המלאכים בליווי יעקב ,ויש
שליחותם היא ש"מלאך טוב אומר יהי מפרשים שמלאכים אלו ליוו אותו
רצון שתהא לשבת אחרת כך ,ומלאך לשומרו (גו"א ,משכיל לדוד ועוד) ,אך
רע עונה בעל כרחו אמן" (שבת קיט ,ב), יש מפרשים ש"לא היה בשביל שמירה,
שבזה יש נתינת כח מיוחדת לאדם. שהקב"ה שומרו כו' אלא הלוויה בשביל
ויש לומר 9שענין הליווי של המלאכים כבוד" (דברי דוד) ,שהרי הקב"ה בעצמו
התגלה ליעקב אבינו דוקא בהיותו הבטיחו “והנה אנכי עמך ושמרתיך",
בגבול ארץ ישראל ,כדי להדגיש המעלה ואילו המלאכים נלוו עמו לכבודו.
העצומה שבעבודתו בקודש בירידתו וליווי זה של כבוד מורה על השגחה
חוצה לארץ ,שהמלאכים ממשיכים ושימת לב מיוחדת מלמעלה על
ללוותו גם בצאתו ומסייעים לו בעבודתו האדם ,והוא כעין המבואר על מצות
בגלות שתהיה בהצלחה מופלגה .ויש הכנסת אורחים ,שהרמב"ם הזכיר כללות
בזה הוראה לכל יהודי היוצא בשליחות המצוה (הלכות אבל ריש פי"ד) בלשון
לגלות אלקות בעולם ,בחוצה ל'ארץ' – “ללוות האורחים" דוקא ,משום שאכילת
במקומות שנראה שהם חוץ לרצונו של האורח ולינתו הם בכלל מילוי צרכיו,
הקב"ה כביכול ,הרי גם שם מלוים אותו אך דוקא בליווי האורח ניכר ביותר עיקר
מלאכי ה' וניתן לו הכח שלא להתפעל המצוה שיפנה המארח בסבר פנים יפות
מן הגלות ,אלא לעשות גם אותה לארץ לאורחו ויראה לו חיבתו (עי' לקו"ש
ישראל ,עד לקיום ברכת ה' ליעקב: חלק כה ע' 70ואילך) .ובעצם כן הוא
ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. גם ענין המלאכים המלווים את האדם
ודבר זה מובן מתקנת אמירת ברכת מעין שבע בליל שבת שהייתה “משום סכנה" (שבת כד ,ב) ,ופירש"י :משום סכנת מזיקין, 8
שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב" ע"ש .ואם המלאכים מלוים את האדם לשמירתו ,מאי סכנה איכא .ולפי זה יובן מפני מה
בליל שבת שחל בליל פסח אין אומרים ברכה מעין שבע משום שהוא ליל שימורים (שו"ע או"ח סי' תפז ס"א) ,אך מנהג כו"כ
קהילות קדושות בישראל לומר גם אז שלום עליכם (וכן מנהג חב"ד).
עיין בכל זה לקוטי שיחות חלק כה ע' ( 158ואף שמבואר שם בכמה דוכתי שיש חילוק בין מלאכים שליוו את יעקב בצאתו מן 9
הארץ למלאכים שליוו את יעקב בחזרתו ,אך זהו בפרטיות ,ואילו בכללות ענין המלאכים הוא כמבואר בפנים).
גיליון זה מוקדש
לחיזוק ההתקשרות
לרבי נשיא דורנו
HI
לזכות
מורנו הרב הראשי לרוסיא
הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר שליט״א
HI
לזכות
כלל שלוחי הרבי במדינות חבר העמים
HI
לעילוי נשמת
האיש היקר שהיה מסור ונאמן למלאכתו הקדושה
ר' צבי הירש ב"ר ישראל ע"ה גרז'וי
אשר שימש כעשרים שנה שמש בבית הכנסת המרכזי
ומסר שיעורי תורה במרכז החסד שערי צדק
