בית העירוב · Bees Huaruv — ויצא (2026-11-16)

©
3'-3
גליון מס 53פרשת ויצא תשפ"ז
שטח בית הכנסת בעיירה בעלזא
בין כתלי הקדוש בו התפללו האדמורי"ם זצוק"ל עם אלפי שיחת הטלפון היתה קטועה ונשמעה ממרחקים .לקח זמן ,פלוס כמה ניתוקים ,עד שהמתקשר
מעבר לקו ,התמקם במקום עם קליטה מספיק טובה ,והצליח לקיים שיחה ברורה ומובנת עם
בית העירוב חסידים במשך שנים ארוכות.
ידוע לנו שבעיירה אין בית העירוב.
עירוב ואסור לטלטל קבוצה עם יחד הגעתי שבאוקראינה. בעלזא מהעיירה כעת "אני מדבר
שום דבר מחוץ למתחם האכסנייה .אסור לנו לקחת סידורים לשטח זי"ע בעלזא לבית האדמורי"ם של הקדושים הציונים את לפקוד
בית הכנסת ,לכן ניקח לשם מערב שבת סידורים ,נשים אותו בתוך הטמונים כאן בעיירה .אנחנו נשארים לשבות כאן בשבת באכסנייה
קופסת קרטון ונטמין אותם במקום מחבוא בשולי המגרש. 'בית פנחס' .העיירה עצמה חרבה ושוממה מבלי זכר כלל לעברה
המפואר ,אחד השרידים שנשארו כאן כזכר לחורבן הגדול ,הוא שטח
אלא שרצינו לדעת מה ואיך מותר לנו לטלטל בתוך השטח עצמו ,ומה
בית הכנסת ,שנבנה על ידי הראשון בשושלת הקודש הרה"ק רבי שר
אסור?". שלום זי"ע ,והורחב ושופץ על ידי צאצאיו האדמורי"ם הממשיכים.
סיים המתקשר את סיפורו/שאלתו. כידוע השקיע השר שלום עבודה נשגבה ועצומה בבניית בית הכנסת.
"יפה מאד ששמת לב לשאלות שיכולות להיווצר בטלטול במקום .כי אף שבית הכנסת עצמו נחרב כליל ולא נשאר ממנו שום זכר) ,עד שכיום
היו כבר קבוצות ששבתו במקום ולא חשבו על כך" ,ענה לו הרב בבית שטח בית הכנסת משמש הוא כחצר של בית הספר המקומי ר"ל( ,מכל מקום אין ספק שהקדושה
העירוב. שורה בקרקע עצמה של המקום הקדוש הלזה.
כיוון שיש להרחיב קצת בתשובה לשאלה .נביא את התשובה המפורטת במדור ההלכתי. אנחנו לא רוצים לוותר על הזכות הגדולה להתפלל לפחות תפילה אחת בשבת ,במקום
שאלה ותמונה בצידה
במה להיזהר כשמתפללים בשבת בשטח פתוח? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
הבית יוסף בריש סי' שס"ג הביא סתירת הטור בזה ,דשם כתב שבמוקף בג' מחיצות הרי הוא אכן יפה שאל המתקשר שהובאה שאלתו במדור הסמוך .משום שבסוג שטחים כאלה ייתכן שגם
רשות היחיד מן התורה ,ואילו בסימן שמ"ה כתב שהוא כרמלית .ותירץ הט"ז על פי שיטת המגיד בתוך השטח עצמו אסור לטלטל יותר מד' אמות ,ואם כן אין ללכת עם הסידור או הטלית ביד
משנה ,שמחלק בין מקום הפתוח לרשות הרבים שרבים נדחקים לשם קצת בדרך הליכתן ולכן יותר מארבע אמות.
אינו רשות היחיד ,לבין מקום הפתוח לכרמלית דאז מועיל ג' מחיצות דליהוי רשות היחיד מן וכבר שמענו ממאן דהו שהיה שם בשבת ולא עלתה על דעתו שיש בזה כלל שאלה .שהרי אין
התורה. זה רשות של רבים אלא מקום פרטי .והוסיף לומר שלמיטב זכרונו השטח ברובו מוקף גדרות.
נמצא שלכל הדעות ,לפחות מדרבנן ,צריך גם תיקון ברוח רביעית .ככל שאין תיקון כזה ויש על כן יש לבדוק את המציאות בשטח כדי לברר ההלכה ,האם יש איסור טלטול בתוך מקום בית
פרצה יתר על י' אמות ,אין המקום רשות היחיד אלא כרמלית לכל דבר וענין .לפי זה יש ליזהר הכנסת עצמו אם לאו.
בדבר המצוי :ששוכרים בית עם חצר גדולה ביישובים שאין שם עירוב כשר ,יש ליזהר ולבדוק
שהחצר מוקפת לגמרי במחיצות כשרות .שאם יש בה פרצה • היקף המחיצות •
האוסרת ,אסור להוציא שום דבר מהבית לחצר ,כיוון שהבית הוא כידוע כדי לגדור מקום שיהא עליו דין רשות היחיד שמותר לטלטל
רשות היחיד והשטח מסביבו כרמלית .כמו כן אסור לטלטל בתוך שם ללא שום הגבלות ,צריך המקום להיות מוקף מכל צדדיו
השטח עמו יותר מד' אמות כדין כרמלית. במחיצות גבוהות י' טפחים ,שהם כמטר אחד ,לשיטת החזו"א .יש
תנאי נוסף יש במחיצה :שלא יהא הפרוץ מרובה על העומד .דהיינו לבדוק ולוודא שהמחיצות לכל ארכן אין בהן פרצות האוסרות ,לא
שתהא אורך המחיצה הקיימת לפחות כשיעור אורך הפרצה ,ולא ניכנס כאן לדון בפרטי דיני פרצות כי רבים הם.
פחות ממנו .אבל אם אורך הפרצה גדול משיעור המחיצה ,גם אם על כן בדקנו תחילה האם השטח עצמו מוקף במחיצות אם לאו.
הפרצה קטנה מעשר אמות פסולה. ואכן מתברר שהוא מוקף מארבע רוחות בגדר ברזל יציבה וחזקה
אמנם כיוון שהפרצה היא בכניסה ויש שם דלתות ,יש לנו עוד היתר שעומדת על יציקת בטון.
בכאן ,כפי שמצינו בסימן שס"ד שאף רשות הרבים האסורה מן מטר, כ5.10- היא הכניסה רוחב הכביש. מצד הכניסה למגרש היא
כל השטח מגודר
התורה ,אם יש לה דלתות הרי הן מועילות לבטל שם רשות הרבים ויש שם דלתות ברזל ,שפתוחות בדרך כלל.
ממנה ונעשית לרשות היחיד .והביא המחבר מחלוקת הראשונים האם צריך שיהיו הדלתות והנה ,בזמן שהדלתות סגורות בוודאי הוי השטח רשות היחיד ,שהרי אז השטח מוקף לגמרי בלי
ננעלות בכל לילה ,או מועיל אף אם רק ראויות לינעל. שום פרצות ,אבל כשהדלתות פתוחות יש לדון בזה.
אך בדין דלתות נחלקו גדולי האחרונים שדעת הישועות מלכו ,הגר"נ אדלר ועו"פ שדלתות
מועילות רק אם יש להן משקוף ומזוזות לצורת הפתח ,וכן פסק החזו"א .אבל דעת הגרע"א • פרצת עשר אמות •
והחתם סופר ועו"פ שעצם הדלתות מועילות אף אם אין צורת הפתח ,וכן פסק בשבט הלוי. במשנה עירובין דף טו :איתא "וכל פרצה שהיא בעשר אמות מותרת ,מפני שהיא כפתח ,יתר מכן
אסור" .וכן פסק המחבר בשולחנו סימן שס"ב סעיף ט' .שפרצה עד עשר אמות ,ועד בכלל אינה
• להלכה בנידון דידן • פוסלת את המחיצה ,אבל יותר מעשר פוסלת את כל המחיצה הזו )ונחלקו אם פרצת עשר פוסלת
נמצא להלכה שבשטח בית הכנסת שאמנם מוקף מכל ד' רוחותיו במחיצות ,אלא שיש בו פרצה מדאורייתא או מדרבנן( ,וכאילו כל המחיצה שברוח זו אינה.
אחת ברוחב 5.10מטר .לשיעור החזון איש שעשר אמות הם כ 5.70-מטר ,פרצה זו פחותה
מעשר ,אך לשיעור הגר"ח נאה עשר אמות הם 4.80מטר ,אם כן פרצה זו יתרה על עשר אמות שלוש רק לנו ונשארו אחת מחיצה לנו חסר נמצא שאם יש ברוח אחת פרצה יותר מעשר אמות,
ואסור לטלטל שם. מחיצות המקיפות את המקום.
אמנם היה אפשר להתיר את הפרצה בגין הדלתות שיש שם ,אך כיוון שהן דלתות בלבד ללא מחיצה? אין רביעית וברוח בלבד רוחות בשלושה המוקף מקום דין אם כן צריכים אנו לדון מה
צורת הפתח ,גם פתרון זה שנוי במחלוקת הפוסקים .לכן נכון לסגור את הדלתות המותקנות מקום כזה מצינו מחלוקת בראשונים האם מדאורייתא סגי בג' מחיצות לעשותו רשות היחיד ,אם
בכניסה לשטח ,כדי שיוכלו לטלטל שם לכל הדעות בלי שום חשש .ויש לוודא שהדלתות מגיעות לאו .דעת רש"י והרא"ש ורוב הראשונים שמדאורייתא סגי בג' מחיצות לרשות היחיד ,ומדרבנן
תוך ג' לקרקע מתחתיהן ,שאם לא כן הרי הן כמחיצה תלויה ואין מועילות. הצריכו שיעשה ברוח ד' לחי או קורה ,או אם רחב יותר מעשר אמות יעשה צורת הפתח.
כמו יש לוודא שלא נשתנה כלום ולא נפרצה פרצות בהיקף המחיצות שסביב לשטח. אלא התורה. אבל דעת הרמב"ם ור"ח שצריך ד' מחיצות ובפחות מכך אינו רה"י אפילו מן
שחכמים תיקנו שברוח ד' אין צריך מחיצה רגילה כמו בשאר הרוחות ,ומועיל בתיקונים קלים
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. יותר כגון לחי וקורה.
* דרושים בדחיפות בעלי רכבים המוכנים להסיע בודקי עירובין באזור י-ם ובית שמש ,למשך כשעתיים בסוף השבוע ,באופן קבוע או זמני.
נא להתקשר ל ' -בית העירוב' 02-5-666-999 :שלוחה .5
לשירות
* מענה הלכתי ומידע בענייני עירוב בבית הוראה 'בית העירוב' – 02-5-666-999 :שמור בזכרון.
הצורך!
ך! ת הצ
שמורר לעת
- 02ש
02-5
-566
666-
666-99
רוב חייג999 :
עירו
יניי עי
ניינ
ינ בעני
ניריםם בע
רורי
בירו
רו ות וובי
בי אלות
לשאל
אל לש
הציבור !
