gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: ויצא (2026-11-16)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • עין טובה • שבת קודש •‬ ‫הילולא דצדיקיא • טבריא של מעלה‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫= פרנסי חודש כסלו =‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫גל‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫ע"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫הרה"ח ר' אפרים‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫אקערמאן הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו‬ ‫•••‬ ‫למזל טוב‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫ליון באידיש‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫נייע נתנדב‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫קול‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוגא‬ ‫שיעורים פון‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ע"‬ ‫גליקליכע ה‬ ‫אלע‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫שיעורים‬ ‫לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫י‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫אברהם‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫פרדס‬ ‫לעיקוואד‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫ר'הש"ס‬ ‫כתרהתורה‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫סיפורי צדיקיםהרה"ח עמוד יומי‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫סדר‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫דזשודעיקא‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫‪4‬‬ ‫בערקוי הי"ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫סוואליווע‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫מלוה‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫בכל הענינים‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪506.‬‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫על הטע‬ ‫‪13‬‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫ליין‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫טאמספרדס‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫החיים‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪16‬יואל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫ריווער‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫‪ 4‬הי"ו‬‫ברוין‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫בכל הענינים‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫• • • ‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫© קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫פרדס‬ ‫החיים‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫זיכוי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫החיים‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪55‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה"ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫כאשר ישכב האדם בלילה כהנהגת‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫יעקב אבינו – יזכה לקום בבוקר‬ ‫לבחינת "והנה ה' נצב עליו"‬ ‫‪ 4‬עין טובה‬ ‫זי"ע‪ .‬הנה מצינו בתורה‬ ‫חלום יעקב אבינו והקדמת‬ ‫‪ 5‬שבת קודש‬ ‫הקדושה שני מיני חלומות‪:‬‬ ‫עמל התורה בישיבת שם‬ ‫יעקב אבינו חולם על סולם‪,‬‬ ‫ועבר‬ ‫ֹאשוֹ ִמ ִ ּג ַיע‬ ‫"ס ָּלם ֻמ ָ ּצב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ‬ ‫ֻ‬ ‫‪ 8‬הילולא דצדיקיא‬ ‫ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ָמה"‪ ,‬חלומו מלא במלאכי‬ ‫"וַ ִ ּי ְפ ַ ּגע ַ ּב ָּמקוֹ ם‪ ...‬וַ ִ ּי ְׁש ַּכב ַ ּב ָּמקוֹ ם‬ ‫אלקים ובבחינת "וְ ִה ֵנּה ה' נִ ָ ּצב‬ ‫ַההוּא‪ ...‬וַ ַ ּי ֲחלֹם וְ ִה ֵנּה ֻס ָּלם ֻמ ָ ּצב‬ ‫‪ 10‬טבריא של מעלה‬ ‫ָעלָ יו"‪ .‬ומאידך גיסא מצינו‬ ‫צב ָעלָ יו" (בראשית‬ ‫ַא ְר ָצה‪ ...‬וְ ִה ֵנּה ה' נִ ָ ּ‬ ‫חלום אחר‪ ,‬חלומות פרעה‪,‬‬ ‫כח‪ ,‬יא‪-‬יג)‪.‬‬ ‫אשר חלם על שבע פרות ושבע‬ ‫הנה יעקב אבינו שכב לישון‬ ‫שבלים‪.‬‬ ‫במקום המקדש‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫ושלום מתורה ועבודת ה'‪ ,‬ובבוא‬ ‫ואמר על כך הרה"ק רבי מאיר‬ ‫הקדוש‪" :‬לשון מיעוט‪ ,‬באותו מקום‬ ‫הלילה בעת שוכבו אין קריאת‬ ‫מפרעמישלאן‪ :‬הכל תלוי באופן‬ ‫שכב" – דוקא באותו מקום שכב‪,‬‬ ‫שמע שלו כראוי‪ ,‬אזי חלומותיו הם‬ ‫בו משכיב האדם את עצמו לישון‪.‬‬ ‫"אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר‬ ‫בבחינת חלומות פרעה על "שבע‬ ‫אם שוכב האדם כדרך ששכב‬ ‫לא שכב בלילה" – שבכל אותן‬ ‫הפרות"‪...‬‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬אשר קדמו לכך ארבע‬ ‫ארבע עשרה שנים שעמל בתורה‬ ‫והוסיף הרה"ק מפרעמישלאן‪,‬‬ ‫עשרה שנים של עמל התורה‬ ‫בישיבת שם ועבר‪ ,‬לא עלה על‬ ‫כי רמז לדבר ישנו בדברי השולחן‬ ‫בישיבת שם ועבר – היינו ששוכב‬ ‫יצועו לישון כלל‪.‬‬ ‫ערוך בראשיתו‪ .‬הנה פתח המחבר‪:‬‬ ‫לישון מתוך קריאת שמע שעל‬ ‫"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת‬ ‫המטה כדקא יאות‪ ,‬לאחר לימוד‬ ‫שלא לחלום מחלומות של‬ ‫בוראו"‪ .‬ויש להקשות‪ :‬כיצד יזכה‬ ‫דף גמרא עם תוספות – אזי חלומו‬ ‫"שבע פרות‪"...‬‬ ‫האדם לכח זה לקום כארי? על כך‬ ‫בלילה הוא בבחינת "והנה מלאכי‬ ‫השיב הרמ"א בהגהתו‪" :‬ובשכבו‬ ‫בהמשך הכתוב נאמר‪" :‬וַ ַ ּי ֲחלֹם‬ ‫אלקים עולים ויורדים בו"‪ ,‬ואז‬ ‫על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב"‬ ‫ֹאשוֹ ִמ ִ ּג ַיע‬ ‫וְ ִה ֵנּה ֻס ָּלם ֻמ ָ ּצב ַא ְר ָצה וְ ר ׁ‬ ‫מרגיש הוא את בחינת "והנה ה'‬ ‫– כי אם בעת שכיבתו בלילה ידע‬ ‫ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ָמה וְ ִה ֵנּה ַמלְ ֲאכֵ י ֱאל ִֹקים‬ ‫נצב עליו"‪.‬‬ ‫לפני מי הוא שוכב‪ ,‬יזכה לקום‬ ‫עֹלִ ים וְ י ְֹר ִדים ּבוֹ "‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬אם במשך היום מתנהג‬ ‫בבוקר כדבעי‪.‬‬ ‫איתא בכתבי הקודש דבור נפלא‬ ‫האדם באופן שהוא מרוחק חס‬ ‫מהרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫ועל כן ראוי לו לאדם לרקוד‬ ‫שהאדם עושה תשובה קודם שנתו‬ ‫קריאת שמע שעל המטה‬ ‫מרוב שמחה ולומר‪" :‬רבונו של‬ ‫– כדאיתא בזוהר הקדוש שצריך‬ ‫כהזדמנות לתשובה‬ ‫עולם! הרי אתה רחום וחנון כל‬ ‫האדם להיות "מרא דחושבנא"‬ ‫כך‪ ,‬שאף שיומי עבר כפי שעבר‪,‬‬ ‫ולפשפש במעשיו – אמר הרה"ק‬ ‫בעומק הדברים‪ ,‬גילה לנו‬ ‫עדיין יכול אני ברגע זה לשוב אליך‬ ‫מלובלין שיש לעשות זאת מתוך‬ ‫הרה"ק מפרעמישלאן עצה נפלאה‬ ‫ולהתקרב"‪ .‬ובודאי יעשה זאת‬ ‫לדרכי עבודת ה'‪ .‬כי אף אם ישנו‬ ‫שמחה גדולה‪.‬‬ ‫אדם אשר לא התנהג במשך היום‬ ‫בשמחה עצומה‪.‬‬ ‫וכפי שדובר כבר פעמים‬ ‫כראוי‪ ,‬ולא היה בבחינת "י"ד‬ ‫רבות‪ ,‬התשובה היא מצות עשה‬ ‫שנה בבית שם ועבר"‪ ,‬ואף בלילה‬ ‫קימה ברעננות על ידי הכנה‬ ‫מן התורה‪ ,‬וכל מצוה צריכה‬ ‫נתבטל מלימודו ומחברותו – הנה‬ ‫ראויה בלילה‬ ‫להעשות בשמחה‪ .‬וכן מצינו בדברי‬ ‫גילה לנו הרבי רבי מאיר'ל‪ :‬לכל‬ ‫כאשר יאמר האדם קריאת‬ ‫רבותינו המאורות הגדולים‪ :‬רבינו‬ ‫הפחות בעת שכיבתך לישון‪ ,‬אמור‬ ‫שמע שעל המטה בשמחה וביראת‬ ‫יונה‪ ,‬הרמ"ק‪ ,‬ה'תפארת שלמה'‬ ‫קריאת שמע שעל המטה בדחילו‬ ‫שמים‪ ,‬כדברי הרמ"א "ובשכבו‬ ‫והשינאווא רב זי"ע‪ ,‬שצריך לעשות‬ ‫ורחימו; קיים בעצמך "ובשכבו על‬ ‫על משכבו ידע לפני מי הוא‬ ‫תשובה בשמחה‪.‬‬ ‫משכבו ידע לפני מי הוא שוכב"‪ .‬כי‬ ‫שוכב" – שהוא רמז לענין קריאת‬ ‫והעולה על כולנה‪ ,‬שאף אם‬ ‫כאשר תאמר קריאת שמע באופן‬ ‫שמע – אזי יזכה שבבוקר יקיץ‬ ‫לא התנהג האדם כל היום כראוי‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬תזכה לשוב בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫ברוח טובה וברעננות‪ ,‬ויוכל לקיים‬ ‫וביטל לימודו הקבוע בגמרא‬ ‫חשיבות עשיית התשובה‬ ‫"יתגבר כארי לעמוד בבוקר"‪ .‬הוא‬ ‫ובשולחן ערוך – הנה עתה בעת‬ ‫יקום בשמחה‪ ,‬בחיזוק ובלהב אש‬ ‫קריאת שמע שעל המטה ניתנה‬ ‫בשמחה‬ ‫קודש‪ ,‬ובעזרת ה' ילך מחיל אל חיל‬ ‫לך האפשרות לתקן הכל ולשוב‬ ‫והנה איתא בדברי הרה"ק‬ ‫בעבודת בוראו!‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫ה'חוזה' מלובלין זי"ע‪ ,‬כי בעת‬ ‫עין טובה‬ ‫איכה יזכה האדם לבנות בקרבו מדת 'עין טובה' ולהגיע‬ ‫למדרגת 'שמח בחלקו'‬ ‫כבשמי מרום כמדרגת בעל חידושי‬ ‫הדבר במדה זו‪ .‬ולא עוד אלא‬ ‫הרה"ק בעל 'חידושי הרי"ם'‬ ‫הרי"ם זי"ע; אך מכל מקום חפצים‬ ‫שאמר כי לאו דוקא בעניני גשמיות‬ ‫זי"ע ומדת עין טובה‬ ‫אנו שתהיה לנו אחיזה כלשהי‬ ‫הרגיש כן‪ ,‬אלא אף בעניני עבודה‬ ‫במדה זו‪.‬‬ ‫בספר 'מאיר עיני הגולה' (חלק א'‪ ,‬הרגיש כי מדת עין טובה הולכת‬ ‫והביאור בזה הוא על פי מה‬ ‫אות ד"ש) הובא כי הרה"ק ה'חידושי לפניו ומלמדת עליו זכות‪.‬‬ ‫ששנינו במסכת אבות (ד‪ ,‬א)‪" :‬איזהו‬ ‫הרי"ם' זי"ע אמר על עצמו‪ ,‬כי עמל‬ ‫כיצד יזכה האדם למדת עין‬ ‫ויגע בתפלה ובתחנונים לפני קונו‬ ‫עשיר? השמח בחלקו"‪ .‬וצריך‬ ‫טובה?‬ ‫שיזכה למדת עין טובה‪ ,‬ולאחר י"ז‬ ‫להבין‪ ,‬כשרואה אדם שחברו דור‬ ‫בבית גדול ועשירותו מרובה‪,‬‬ ‫והנה יש לשאול‪ :‬כיצד יכול‬ ‫שנה עלתה בידו וזכה למדה זו‪.‬‬ ‫או כשהוא רואה שחברו מצליח‬ ‫עוד הוסיף ואמר‪ ,‬כי אחר שזכה האדם לזכות למדה נעלה זו?‬ ‫במעלות רוחניות; כיצד יוכל‬ ‫ודאי אין כונתנו להגיע לשלמות‬ ‫למדת עין טובה‪ ,‬הרגיש סיעתא‬ ‫לשמוח בחלקו באמת?‬ ‫דשמיא מרובה בכל עניניו‪ ,‬ותלה המדה או להעפיל למדרגות רמות‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫תרגיש טעם בחיים‪ .‬אבל אם יהיה‬ ‫היה משביע אותי ולא היה גורם לי‬ ‫לא ימצא האדם קורת רוח‬ ‫לך חלקו של חברך‪ ,‬כגון שתדור‬ ‫קורת רוח‪ ,‬שהרי איני אוהבו"‪ ,‬ועל‬ ‫אלא בחלקו המיוחד לו!‬ ‫בביתו של חברך‪ ,‬או אפילו תשיג‬ ‫כן אין קנאתו מתעוררת כלל‪.‬‬ ‫את מדרגותיו של חברך ברוחניות‪,‬‬ ‫והתשובה לזה פשוטה היא‪.‬‬ ‫וזהו הסוד שגילתה לנו המשנה‪.‬‬ ‫לא תהיה שמח ומאושר בזה‪.‬‬ ‫צריך האדם לידע כי הבורא יתברך‬ ‫נבין הדבר על פי משל מענין‬ ‫מאכל ומשתה‪ :‬כשאדם רואה את‬ ‫וכשם שאין אדם שבע ואינו‬ ‫ברא כל אדם עם חלקו המיוחד‬ ‫חברו אוכל מאכלים מרובים‪ ,‬אך‬ ‫מרגיש טעם במאכל שחברו אוכל‬ ‫לו‪ ,‬וכמו שביאר בעל ה'חובות‬ ‫הם מאכלים שאין נפשו של הרואה‬ ‫כשאין המאכל ההוא לפי טעמו‪ ,‬כך‬ ‫הלבבות' בשער הבטחון (בהקדמה)‪:‬‬ ‫חפצה בהם ‪ -‬כגון שחברו אוכל מין‬ ‫הוא הדבר בעניננו‪:‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא אומר לכל‬ ‫דג או בשר שאין לו בו שום הנאה‬ ‫לא תבוא לידי שביעה ולא‬ ‫אדם‪ :‬דע לך‪ ,‬כי לא תמצא שמחה‬ ‫‪ -‬הרי הוא רואה בטובת חברו בעין‬ ‫תרגיש שום טעם ונעימות בדברים‬ ‫ומנוחה אלא כשתקבל את חלקך‬ ‫יפה ובנפש חפצה‪ ...‬ומחשב בלבו‪:‬‬ ‫השייכים לחברך!‬ ‫הפרטי אשר קצבתי לך‪ ,‬ורק אז‬ ‫"הרי מאכל זה שאוכל חברי לא‬ ‫שבת קודש‬ ‫כיצד חינכו גדולי הדור את צאצאיהם? • סוד "סיפורי‬ ‫צדיקים" אצל השבת טיש‬ ‫ניצול מוכנות הילדים על ידי‬ ‫מעשה מיוחד לכך‪.‬‬ ‫שבת קודש‪ :‬העת להנחיל‬ ‫"סיפורי צדיקים"‬ ‫יסודי היהדות‬ ‫הכנעה ודרך ארץ בדרך‬ ‫וכאן טמון מרגלית טובה שאין‬ ‫הטבע סביב השולחן‬ ‫בכל ימות החול טרוד האדם‬ ‫העולם משגיחים בה‪ :‬הואיל‬ ‫מאוד‪ ,‬איש איש על עבודתו ועל‬ ‫והילדים נמצאים ברובם המכריע‬ ‫מרגע אמירת "שלום עליכם"‪,‬‬ ‫משמרתו; התינוקות של בית‬ ‫במצב רוח של מוכנות לקבל‬ ‫כבר מצפים הילדים לשמוע את‬ ‫רבן‪ ,‬הבנות היקרות בנות ציון‪,‬‬ ‫מהוריהם‪ ,‬וחבל אם נחריש ולא‬ ‫שירת אביהם‪ .‬בעת שפותח האב‬ ‫והגדולים שבבית – לכל אחד סדר‬ ‫נמשיך בדרך זו‪...‬‬ ‫ב"שלום עליכם"‪ ,‬הכל מתחיל‪.‬‬ ‫יומו בלימוד התורה ובבית הספר‪,‬‬ ‫בשעה שמקדש על היין‪ ,‬דממה‬ ‫כאשר משכילים אנו לנצל‬ ‫וכל אחד ואחד במהלך לימודו‪.‬‬ ‫שוררת וכל העיניים נשואות‬ ‫הזדמנות זו – היות שהילדים כבר‬ ‫לעתים מוצאים ההורים שעה‬ ‫אליו‪ .‬בעת סעודת השבת אין איש‬ ‫מוכנים בלבם לשמוע מאתנו –‬ ‫פנויה לעסוק בצרכי הבית ולחזור‬ ‫פותח באכילה קודם שיטעם האב‪,‬‬ ‫ופוסעים צעד אחד קדימה‪ ,‬יכולים‬ ‫על הלימוד עם בניהם‪ ,‬אך בתוך‬ ‫והוא המנהיג את הזמירות סביב‬ ‫אנו להשיג דברים נשגבים‪ .‬וזאת‬ ‫השולחן‪.‬‬ ‫מרוצת ימי החול אין השעה כשרה‬ ‫כאשר מספר האב "סיפורי צדיקים"‪.‬‬ ‫כל כך להנחיל את יסודי היהדות‬ ‫סיפורי צדיקים‪ ,‬כשמספרים אותם‬ ‫נמצא אפוא‪ ,‬כי בדרך הטבע‬ ‫נושאים הילדים עיניהם אל‬ ‫בלב הילדים כפי יכולתם של אב‬ ‫באופן מעורר ענין‪ ,‬בטוב טעם‬ ‫ואם‪.‬‬ ‫ובמאור פנים‪ ,‬יכניסו בלב הילדים‬ ‫אביהם‪ .‬בטבעיות יודעים הם כי‬ ‫מקום האב הוא מקומו המיוחד‬ ‫אמנם בבוא שבת קודש‪ ,‬שורה‬ ‫אור חדש ובהיר‪.‬‬ ‫ואין איש יושב עליו‪ ,‬וכן יודעים הם‬ ‫אוירה של נעימות וטבעיות בחלל‬ ‫המעשה הנורא ממרן הרב‬ ‫כי זהו מקום האם ואין זר יושב שם‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬סדר שולחן השבת ערוך‬ ‫הדרך ארץ שורה באויר! את הכנעת‬ ‫בטבעיות כזו‪ ,‬שכל הילדים מוכנים‬ ‫מבריסק זי"ע‬ ‫הבנים להוריהם ניתן ממש למשש‬ ‫ומזומנים לקבל דברי כיבושין‬ ‫שמעתי מעשה נורא מהגה"צ‬ ‫בידיים‪.‬‬ ‫מן האב ומן האם‪ ,‬אף בלא שעשו‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫אליעזר‪" :‬ברכנו נא‪ ,‬ר' אברהם‪,‬‬ ‫הגה"צ ר' ישראל חיים‬ ‫ר' ישראל חיים אשרי שליט"א (בעל‬ ‫ר' אברהם‪ ,‬תן לנו ברכה!" היה‬ ‫אשרי שליט"א המשיך וסיפר‪:‬‬ ‫'שיח זקנים')‪ ,‬שקיבל איש מפי איש‬ ‫אליעזר משיב‪" :‬סלחו לי‪ ,‬אין אני‬ ‫"שמעתי מעשה זה איש מפי‬ ‫מעשה שהיה‪:‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬אליעזר שמי‪ ,‬רק‬ ‫איש‪ ,‬והלכתי לשאול את פי‬ ‫כאשר זקן ראשי הישיבות‬ ‫ראש הישיבה הנני‪ "...‬אמרו לו‪" :‬יהי‬ ‫רבי דוד סאלאווייטשיק ורבי‬ ‫הגאון רבי איסר זלמן מעלצער‬ ‫כן‪ ,‬חפצים אנו בברכה מפי ראש‬ ‫יצחק סאלאווייטשיק לאמת את‬ ‫זי"ע – שהיה תלמידו של רבי חיים‬ ‫הישיבה"‪.‬‬ ‫הדברים‪ ,‬והם אישרו את המעשה"‪.‬‬ ‫מבריסק ושל הנצי"ב‪ ,‬ורעו של מרן‬ ‫אך היו הולכים משם ותמיהה‬ ‫עוד הוסיפו הבנים‪" :‬היה אבא‬ ‫הבריסקער רב זי"ע – שהה בבית‬ ‫בלבם‪ :‬מה זה היה? אליעזר ראש‬ ‫אומר‪ :‬החזקתי את הבית על ידי‬ ‫הבריסקער רב‪ ,‬שאלו בדמעות‬ ‫הישיבה‪ ,‬בנו של נמרוד? אליעזר‪,‬‬ ‫מעשיות! חבל ילדים‪ ,‬שלא הכרתם‬ ‫בעיניו‪ :‬במה זכיתם לצאצאים‬ ‫בנו של אותו רשע שמרד במלכות‬ ‫את הזיידע!" (כוונתו היתה שחבל שלא זכו‬ ‫מאירים כאלו‪ ,‬תלמידי חכמים‬ ‫שמים‪ ,‬יזכה שיהיה זיו פניו דומה‬ ‫להכיר את הגאון רבי חיים מבריסק זי"ע)‪.‬‬ ‫וגדולי הדור?‬ ‫לאברהם אבינו? לא יכלו הבריות‬ ‫לעניננו‪:‬‬ ‫הן ידוע כי בני הבריסקער רב‬ ‫להבין זאת‪.‬‬ ‫בבוא שולחן השבת‪ ,‬אוחזים אנו‬ ‫– הגאון רבי אברהם יהושע‪ ,‬הגאון‬ ‫הנה אברהם אבינו בבואו‬ ‫בידינו מפתח גדול היכול לפתוח‬ ‫רבי דוד‪ ,‬הגאון רבי מאיר והגאון‬ ‫לבקש כלה ליצחק בנו‪ ,‬הוצרך‬ ‫שערי לבבם של צאצאינו‪ .‬יש‬ ‫רבי יצחק – היו כולם מרביצי‬ ‫לשלוח שליח שיהיה גדול הדור‪,‬‬ ‫בידינו מרגלית יקרה להעניק להם‪:‬‬ ‫תורה לאלפי תלמידים‪ ,‬ומהם‬ ‫שיהא בכחו להלחם עם קליפת‬ ‫סיפורי צדיקים‪.‬‬ ‫נעשו ברבות הימים גדולי ראשי‬ ‫בתואל ולבן ולהוציא משם את‬ ‫הישיבות‪ ,‬רבנים ודיינים‪ .‬הם חיברו‬ ‫רבקה אמנו הקדושה‪ .‬ואיתא ב'שם‬ ‫אליעזר עבד אברהם נשלח‬ ‫ספרים על סדרי קדשים ועל כל‬ ‫משמואל' שלא מצא אברהם אלא‬ ‫אל רבקה אמנו ‪ -‬מדוע?‬ ‫מקצועות התורה‪.‬‬ ‫את אליעזר‪ ,‬שכיון שהיה במדרגות‬ ‫נלך נא צעד נוסף‪ .‬הנה דברי‬ ‫שאל אותו רבי איסר זלמן‪ :‬כיצד‬ ‫רמות ונשגבות‪ ,‬אמר אברהם "רק‬ ‫רש"י בפרשת חיי שרה‪ :‬אברהם‬ ‫זכית לכך?‬ ‫אותו אוכל לשלוח"‪.‬‬ ‫אבינו מבקש כלה ליצחק בנו‪.‬‬ ‫יש להוסיף‪ ,‬כי רוב בניו של‬ ‫הן! בנו של נמרוד‪ ,‬הבא‬ ‫ה'שם משמואל' זי"ע ואחרים‬ ‫הבריסקער רב נישאו בארץ‬ ‫מהמקום הירוד ביותר‪ ,‬דוקא‬ ‫האריכו בזה‪ ,‬כי כאן מניחים את‬ ‫ישראל‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬רבי דוד‬ ‫אותו ישלח‪ ,‬לפי שזכה שיהיו פניו‬ ‫היסוד לכלל ישראל‪ ,‬ויש להביא‬ ‫סאלאווייטשיק העיד כי עומק‬ ‫מאירות לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫את רבקה אמנו‪ ,‬ואין לשלוח שליח‬ ‫חידושי התורה של אביו נאמרו‬ ‫ועוד אמר המדרש על הפסוק‬ ‫פשוט‪ ,‬אלא אדם גדול במעלה‪.‬‬ ‫בימי מלחמת העולם השניה‪ ,‬בעת‬ ‫"המושל בכל אשר לו" ‪ -‬פשוטו‬ ‫עוד נקודה‪ :‬רבקה אמנו נמצאת‬ ‫שהיו נסים מבונקר לבונקר לקול‬ ‫כמשמעו שהיה שליט בביתו‪,‬‬ ‫בתוך עומק הקליפות הטמאות‬ ‫רעש הפצצות! בימי המלחמה היו‬ ‫בבחינת "ובן ביתי הוא דמשק‬ ‫של בתואל ולבן‪ .‬יש לשלוח ענק‬ ‫כל בניו סביבו – בעודם בחורים –‬ ‫בפרשה‬ ‫כדאיתא‬ ‫אליעזר"‪,‬‬ ‫שבענקים להוציא את רבקה משם‪.‬‬ ‫ועמם עלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫דאשתקד‪ ,‬שהיה ממונה על כל גנזי‬ ‫את מי יבחר לשלוח? אברהם אבינו‬ ‫בימי מלחמה‪ ,‬ובבואו לארץ‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬אמנם במדרש איתא‬ ‫החליט לשלוח את אליעזר‪ .‬ומפני‬ ‫הקודש כשכמעט לא היו ישיבות‬ ‫עוד‪" :‬שהיה שליט ביצרו כמותו" ‪-‬‬ ‫מה נבחר אליעזר?‬ ‫בנמצא‪ ,‬אז חינך הבריסקער רב את‬ ‫שמשל ושלט ביצר הרע‪ .‬אליעזר‬ ‫בניו שהיו לגדולי הדור הבא‪.‬‬ ‫היה היצר הרע מסור בידו! ומדובר‬ ‫"שהיה שליט ביצרו כמותו"‬ ‫על זאת שאל רבי איסר זלמן‪:‬‬ ‫ביצר שהיה בו עוד מאביו נמרוד‪,‬‬ ‫אמרו במדרש על המילים‬ ‫"כיצד פעלת זאת?" השיב לו‬ ‫ואף על פי כן היה מושל בו לגמרי‬ ‫"זְ ַקן ֵ ּביתוֹ " (בראשית כד‪ ,‬ב)‪" :‬שהיה‬ ‫הבריסקער רב‪" :‬בהרבה אמירת‬ ‫כאברהם אבינו‪.‬‬ ‫זיו איקונין שלו דומה לאברהם" –‬ ‫תהלים‪ ,‬ובסיפורים אודות האבא‬ ‫ועל כן אמר אברהם אבינו‪:‬‬ ‫תואר פניו של אליעזר היה דומה‬ ‫ואודות הזיידע"‪ .‬בתיבת 'האבא'‬ ‫"צריך אני לשליח עצום‪ ,‬והנה‬ ‫לאברהם‪ .‬האור שהאיר מפניו היה‬ ‫כיוון לרבי חיים מבריסק‪,‬‬ ‫מצאתי את האיש הראוי"‪ .‬וזהו‬ ‫ממש כאורו של אברהם אבינו‪ .‬היו‬ ‫וב'הזיידע' כיוון למרן ה'בית הלוי'‬ ‫אמר ַא ְב ָר ָהם ֶאל ַע ְבדּ וֹ‬‫שנאמר‪" :‬וַ ּיֹ ֶ‬ ‫הבריות הולכים בשוק ורצים לעבר‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫ירושת "סיפורי צדיקים" כדרך‬ ‫"הלא ארור אתה‪ ,‬מבני כנען; אם‬ ‫זְ ַקן ֵ ּביתוֹ ַה ּמֹ ׁ ֵשל ְ ּבכָ ל ֲא ֶׁשר לוֹ "‪,‬‬ ‫סלולה לבנים‬ ‫תלך לאברהם לא יביט עליך איש‬ ‫אמר לו‪" :‬אותך אני שולח להיות‬ ‫ותהיה שם לאין ולאפס‪ .‬ואילו‬ ‫לי לשליח‪ .‬ותדע למה? לפי שזיו‬ ‫הנה אנו חיים בדור שאין צריך‬ ‫כאן הרי אתה משנה למלך‪ ,‬ועתיד‬ ‫איקונין שלך דומה לשלי‪ ,‬ומשום‬ ‫לבאר בו כיצד דבקים בצדיקים‪.‬‬ ‫אתה לירש מלכותי ולהיות מושל‬ ‫שאתה שליט ביצרך‪ ,‬ורק אותך‬ ‫אחר חורבן אירופה‪ ,‬הן בארץ‬ ‫בכיפה על כל העולם כולו!" השיב‬ ‫אוכל לשלוח‪ .‬בבקשה ממך‪ :‬שים‬ ‫הקודש והן במדינות הים‪ ,‬השאיר‬ ‫לו אליעזר ואמר‪" :‬מוטב להיות‬ ‫נא ידך תחת ירכי‪ ,‬והשבע לי‬ ‫לנו השי"ת פליטת סופרים צדיקים‪,‬‬ ‫עבד בבית אברהם‪ ,‬ואף עבד שיש‬ ‫שתעשה ככל אשר אצוך‪ ,‬ותביא‬ ‫גדולי עולם וענקי רוח‪ .‬הם סללו‬ ‫בו מן ה'ארור'‪ ,‬מלהיות מולך על כל‬ ‫כלה ליצחק"‪.‬‬ ‫לנו דרך סלולה‪ ,‬הקימו ישיבות‬ ‫מלכות נמרוד!"‬ ‫ותלמודי תורה‪ ,‬בתי חינוך לבנות‬ ‫נמצא שאליעזר גמר בדעתו‬ ‫"לפי שהוא דבוק נקוד זקן"‬ ‫וכוללים ובתי מדרשות‪ .‬כולם הניחו‬ ‫שהוא הולך להיות דבוק לצדיק‪,‬‬ ‫והנה בא רש"י הקדוש ומגלה‬ ‫אחריהם ספרים קדושים וחידושים‬ ‫להיות דבוק ליהודי כשר ולתלמידי‬ ‫לנו סוד נורא‪ .‬אמר רש"י‪" :‬זְ ַקן‬ ‫בתורה‪ ,‬הן בהלכה והן באגדה‪,‬‬ ‫חכמים‪ ,‬וללכת בדרכיהם‪ .‬וכאשר‬ ‫ֵ ּביתוֹ " ‪ -‬ולכאורה יש להבין מדוע‬ ‫והאירו לנו את הדרך‪.‬‬ ‫האדם מחליט להיות דבוק בצדיק‪,‬‬ ‫ננקד תיבת 'זקן' בפתח‪ ,‬והלא היה‬ ‫אך יתירה מזו‪ ,‬השאירו לנו‬ ‫יכול הוא לעלות אפילו מהדיוטא‬ ‫ראוי להנקד בקמץ‪" :‬זָ קן ביתו"?‬ ‫מתנה שאין לה ערוך‪ :‬והם אלפי‬ ‫התחתונה של נמרוד ולהיות "זיו‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬לפי שהוא דבוק נקוד‬ ‫סיפורי צדיקים מהם ומכל צדיקי‬ ‫איקונין שלו דומה לשל אברהם"‪,‬‬ ‫זקן" ‪ -‬כיון שתיבות "זקן ביתו"‬ ‫הדורות‪ .‬כל רבי‪ ,‬כל ראש ישיבה‬ ‫ולהיות "מושל ביצרו" ממש‬ ‫באות בחיבור‪ ,‬צריך להנקד בפתח‬ ‫וכל רב שהעמיד את הדת על תילה‬ ‫כאברהם אבינו‪.‬‬ ‫לפי כללי הדקדוק‪.‬‬ ‫אחר המלחמה‪ ,‬נכתבו ספרים על‬ ‫והקשה על זה הרה"ק ה'דברי‬ ‫תולדות חייו‪ ,‬על מסירות נפשו‪,‬‬ ‫סוד דברי רש"י בתיבת "זקן"‬ ‫ישראל' ממודז'יץ זי"ע קושיא‬ ‫וכיצד בנה את היהדות מחדש‪.‬‬ ‫וזהו שהוקשה לרש"י‪ :‬וכי‬ ‫עצומה‪ :‬הנה דרכו של רש"י להביא‬ ‫ואת סיפורי הצדיקים הללו‬ ‫אברהם בוחר באליעזר לשליחות‬ ‫דברי דקדוק רק במקום שאין‬ ‫עלינו למסור לבנינו בשולחן שבת‬ ‫כה נעלה שממנה יצא כלל ישראל?‬ ‫הפשט מובן בלעדיהם‪ ,‬אבל אין‬ ‫קודש‪ ,‬ובזה נורה לצאצאינו את‬ ‫הוא בוחר בו להלחם בקליפות‬ ‫דרכו לפרש דקדוק גרידא; ואם‬ ‫הדרך אשר ילכו בה‪ .‬ובפרט אחר‬ ‫הקשות של בתואל ולבן? וכיצד‬ ‫כן מה חסר כאן בהבנת הענין‬ ‫המלחמה האיומה‪ ,‬כשהתחלנו‬ ‫יתכן הדבר‪ ,‬והלא אליעזר בנו של‬ ‫עד שהוצרך רש"י לפרש כללי‬ ‫כאן לבנות בנין חדש על יסודות‬ ‫נמרוד הוא?‬ ‫הדקדוק? הלא בכל התורה כולה‬ ‫עתיקים‪ ,‬והכל היה בכח הצדיקים‪.‬‬ ‫ועל זה השיב רש"י‪" :‬לפי שהיה‬ ‫אפשר לפרש ביאורי דקדוק! אלא‬ ‫אבותינו וזקנינו עוד הכירו את‬ ‫דבוק" ‪ -‬שהיה דבוק ומקושר‬ ‫ודאי טמון כאן סוד טמיר‪.‬‬ ‫אותם צדיקים‪ ,‬ועל כן יש לילדינו‬ ‫לאברהם אבינו‪ .‬והוסיף רש"י‪:‬‬ ‫וביאר ה'דברי ישראל' דבר‬ ‫עדיין קשר אמיץ ורגש עמוק לזה‪.‬‬ ‫"נקוד זקן" ‪ -‬רצונו לומר‪ ,‬כשרואים‬ ‫נפלא‪ :‬הנה על "זקן ביתו" אמרו‬ ‫תיבה מנוקדת בשינוי‪ ,‬הרי זה רמז‬ ‫חז"ל דברים נשגבים במעלת‬ ‫הארת הבית על ידי שולחן‬ ‫"להעמיק ולהתבונן"‪ ,‬לראות מה‬ ‫אליעזר ‪" -‬זיו איקונין שלו דומה‬ ‫השבת‬ ‫נאמר במדרש‪ ,‬ואז תבין למה זכה‪.‬‬ ‫לשל אברהם"‪ ,‬ושהיה "מושל בכל‬ ‫ובעת שאנו חוזרים ומספרים‬ ‫וזהו שאמר רש"י "לפי שהיה‬ ‫אשר לו"‪ .‬ויש להתבונן‪ ,‬במה זכה‬ ‫דברים אלו בשולחן השבת‪ ,‬יאיר‬ ‫דבוק" ‪ -‬מחמת שהיה מקושר‬ ‫לכך? וכיצד יתכן שבנו של נמרוד‪,‬‬ ‫בביתנו אור גדול‪ ,‬כפי שאמר הרב‬ ‫בלב ונפש לאברהם אבינו‪ ,‬על כן‬ ‫שהמריד כל העולם נגד הבורא‪,‬‬ ‫מבריסק להגאון רבי איסר זלמן‬ ‫נאמר בו "זקן"‪ .‬ובזה תבין איך‬ ‫יניח הכל ויפרוש לדרך אחרת?‬ ‫מלצר‪" :‬על ידי אמירת תהלים‬ ‫זכה לכל מדרגות 'זקן' ‪" -‬זקן זה‬ ‫ואיתא במדרש‪ ,‬בשעה שיצא‬ ‫הרבה‪ ,‬ועל ידי סיפורי מעשיות‬ ‫קנה חכמה"‪ ,‬שזיו איקונין שלו‬ ‫אברהם אבינו מכבשן האש‬ ‫מהאב ומהזקן"‪ .‬והלא יש לנו כל‬ ‫היה דומה לאברהם‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫לשלום ובשמחה‪ ,‬אמר אליעזר‬ ‫כך הרבה לספר מרבותינו‪ ,‬מראשי‬ ‫הכתוב "המושל בכל אשר לו"‪,‬‬ ‫לאביו נמרוד שהוא הולך לדבוק‬ ‫הישיבות ומצדיקי הדורות‪.‬‬ ‫שהיה מושל ביצרו‪.‬‬ ‫באברהם אבינו‪ .‬אמר לו אביו‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫אלו‬ ‫דברים‬ ‫ובהעבירנו‬‫מגדולי הדור אשר הקימו והעמידו‬ ‫ובעת עריכת השלחן בשבת‬ ‫עמודי היהדות אחר המלחמה‬ ‫לצאצאינו‪ ,‬נזכה ‪ -‬כפי שאמר מרן‬ ‫קדש‪ ,‬כאשר כל צאצאינו יחיו‬ ‫העולמית השניה‪ .‬לספר מעניני‬ ‫מבריסק ‪ -‬שזהו היה הטעם והסבה‬ ‫נושאים עיניהם אל אביהם‪ ,‬והכל‬ ‫מסירת נפשם‪ ,‬גדלותם בתורה‪,‬‬ ‫מחכים לשמוע הקידוש מפי האב‬ ‫לגדלותם של בניו‪.‬‬ ‫קדושתם וטהרת מדותיהם‪,‬‬ ‫ולראות בעת יתחיל הזמירות‪ ,‬הנה‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה לשבת‬ ‫ומהשקפת החיים אשר חפצו‬ ‫כל הילדים הללו מצפים ומחכים‬ ‫קודש מרומם!‬ ‫להנחיל לנו‪.‬‬ ‫שהאב יתחיל לספר ספורי צדיקים‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי אברהם דוב בן הרה"ק רבי דוד זי"ע מאווריטש ‪-‬‬ ‫בעל מחבר ספר "בת עין"‬ ‫יומא דהילולא קדישא י"ב כסלו ‪ -‬א' פרשת וישלח‬ ‫עבודה' להרה"ק מטאהש זי"ע היה הספר נדפס באותיות קטנות‬ ‫מקור המנהג לערוך סעודה ‪-‬‬ ‫(בפרשת ויצא‪ ,‬בשיחת מוצאי שבת)‪ ,‬שם והיה קשה לקריאה‪ .‬ומכח לימוד‬ ‫מהרה"ק מראחמיסטריווקא‬ ‫אביו‪ ,‬נשתרשה בלבו חיבה גדולה‬ ‫הביא דבר פלא‪.‬‬ ‫זי"ע‬ ‫סיפר הרה"ק‪ ,‬כי בשנת תשל"א‪ ,‬ודביקות בספר הקדוש‪.‬‬ ‫בעת שהה בארץ ישראל‪ ,‬זכה‬ ‫מקובל אצל כלל ישראל‪,‬‬ ‫מעשה הישועה בצפת על ידי‬ ‫להשתטח על הציון הקדוש של‬ ‫ונתפשט הדבר בחיבה יתירה‪,‬‬ ‫הסעודה‬ ‫ה'בת עין'‪ .‬שם במערה גמר את כל‬ ‫אשר עורכים סעודות ביום הילולת‬ ‫ספר התהלים‪ .‬ופגש שם בצפת‬ ‫הרה"ק ה'בת עין' זי"ע‪.‬‬ ‫ומה היה המעשה עם הסעודות?‬ ‫בספר 'אמרות טהורות' להרה"ק‬ ‫כמה זקנים שסיפרו לו מעשיות‬ ‫היתה משפחה אחת בעיר‬ ‫פלא‪.‬‬ ‫מראחמיסטריווקא זי"ע ‪ -‬אשר‬ ‫טרם נמשיך‪ ,‬יש לשאול‪ :‬מה צפת‪ ,‬ברוכת ילדים כנהוג בארץ‬ ‫היה כידוע יליד ארץ הקודש‪,‬‬ ‫ראה הרה"ק מטאהש להיות דבוק ישראל‪ ,‬כעשרה או שנים עשר‬ ‫ואבותיו הקדושים הגיעו לארץ‬ ‫כל כך בספר 'בת עין'? הרי בדרך ילדים בלע"ה‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬שמצב‬ ‫ישראל עוד בדורות קודמים‪ ,‬והוא‬ ‫כלל צדיקים הבאים ממקומות פרנסתם היה בכי רע‪ ,‬ולא היה להם‬ ‫עצמו הסתופף בצל זקני ירושלים‬ ‫מסוימים דבוקים בתלמידי אפילו לחם לאכול‪ .‬ויתירה מזו‪,‬‬ ‫וכן בצל זקנים מצפת ומטבריא‬ ‫הבעש"ט מאותו חבל ארץ; אלו כמה מילדיהם היו חולים וסבלו‬ ‫‪ -‬מובא ששמע מפי זקני צפת‪,‬‬ ‫שבאו מאונגארן דבוקים בצדיקי יסורים קשים ל"ע‪.‬‬ ‫שביום הילולת ה'בת עין' היה‬ ‫פעם אחת‪ ,‬כשראו שמתקרב‬ ‫אונגארן‪ ,‬ואלו מפולין בצדיקי‬ ‫כעין יום טוב בכל עיר צפת‪ .‬והיו‬ ‫פולין‪ .‬מדוע היה הרבי מטאהש כה יום הילולת ה'בת עין'‪ ,‬ומכיוון‬ ‫מבשלים ואופים לכבוד סעודת‬ ‫שידעו שנוהגים לערוך סעודות‪,‬‬ ‫מקושר לספר זה?‬ ‫ההילולא‪ ,‬ועורכים את הסעודות‬ ‫וכתב שם וסיפר‪ ,‬שאביו הרה"ק החליטו לנדב סעודה‪ .‬וקיבלו על‬ ‫ברוב עם‪.‬‬ ‫מטאהש זי"ע היה רגיל בכל שבת עצמם לערוך סעודה בכל שנה‬ ‫מקור המנהג מדברי הרה"ק‬ ‫קודש בבוקר‪ ,‬קודם התפלה‪ ,‬לעמול ושנה ביום ההילולא של ה'בת עין'‪.‬‬ ‫ולהגות בספר 'בת עין'‪ .‬והוסיף‪ ,‬ומאותה שעה שקיבלו על עצמם‬ ‫מטאהש זי"ע‬ ‫שלא כבימינו שהספר נדפס דבר זה‪ ,‬נהפך הכל לטובה‪ .‬הפרנסה‬ ‫מקור נוסף לעריכת הסעודות‬ ‫באותיות מאירות עיניים‪ ,‬בזמנם הושפעה להם בשפע רב‪ ,‬וכל‬ ‫ביום ההילולא נמצא בספר 'עבודת‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫שסעודה ביום הילולא מביאה את‬ ‫וסיום דברי הרבי מטאהש שם‪,‬‬ ‫הילדים שלא היו בקו הבריאות‪ ,‬זכו‬ ‫כל ההשפעות"‪.‬‬ ‫שמזה רואים גודל עניין עריכת‬ ‫לרפואה שלמה פתאום!‬ ‫זהו המקור השני לעריכת‬ ‫הסעודה ביום ההילולא‪.‬‬ ‫סיפר הרבי מטאהש‪ ,‬כי‬ ‫הסעודות‪ ,‬ומדברי הרבי מטאהש‬ ‫וביום כ"ג כסלו‪ ,‬יומא דהילולא‬ ‫בשנת תשל"א באו אליו בני‬ ‫למדנו נקודה נוספת‪ :‬שלא רק‬ ‫של זקנו הרה"ק רבי אלימלך‬ ‫אותה משפחה וסיפרו לו את כל‬ ‫שעורכים סעודות‪ ,‬אלא שהן‬ ‫מטאהש זי"ע‪ ,‬אמר הרבי‪" :‬הריני‬ ‫המעשה‪ ,‬איך נהפך גורלם לטובה‬ ‫מסוגלות לישועות גדולות‪.‬‬ ‫עורך כעת סעודה‪ ,‬כי מכאן רואים‬ ‫בזכות הסעודה‪.‬‬ ‫השתלשלות כתיבת הספר ועבודת הקודש‬ ‫לספר?" כי האמת היתה שה'בת‬ ‫ההתקשרות לצדיקי בית‬ ‫מבשר ואיטריות אין נעשים‬ ‫עין' עצמו לא הראה רצון שידפיסו‬ ‫טשערנאביל‬ ‫"יהודי טוב"‪...‬‬ ‫את דברי תורתו‪ ,‬ורק רבי ישראל‬ ‫כתבם לעצמו‪.‬‬ ‫בהקדמת ספר 'בת עין'‬ ‫מעשה נורא מובא ב'אמרות‬ ‫ויאמר הרה"ק רבי ישראל‬ ‫מביא בן אחיו את השתלשלות‬ ‫טהורות'‪ ,‬שקיבל הרבי מחותנו‬ ‫עלה‬ ‫"הנה‬ ‫מפאלטיטשאן‪:‬‬ ‫הדפסת הספר‪ ,‬ויש שם עניינים‬ ‫הרה"ק מסקווירא זי"ע‪:‬‬ ‫במחשבתי לקרא לשם הספר‬ ‫פלאיים‪ .‬הוא כותב שרבי ישראל‬ ‫הנה ה'בת עין' נתייתם מהוריו‬ ‫'תולדות אדם'‪ ,‬כי אד"ם הוא ראשי‬ ‫מפאלטיטשאן זי"ע גר בארץ‬ ‫בילדותו‪ ,‬וגדל אצל זקנתו שהיתה‬ ‫תיבות אברהם דוב אוורוטש"‪.‬‬ ‫הקודש והיה כותב את תורותיו של‬ ‫צדקת גדולה‪ .‬פעם אחת עסק‬ ‫וכאשר שמע זאת הרה"ק רבי‬ ‫ה'בת עין'‪ ,‬והצדיק עצמו היה עובר‬ ‫בתורה כל הלילה של ליל שישי‪.‬‬ ‫מאטעלע מטשערנאביל‪ ,‬נענה‬ ‫על כל מילה ומגיה אותה‪.‬‬ ‫זקנתו‪ ,‬שראתה נחת רוח גדולה‬ ‫ואמר‪" :‬שם נאה ויפה הוא‪ ,‬כי‬ ‫בשנת תקצ"ז יצא רבי ישראל‬ ‫מנכדה היתום שעמל בתורה‬ ‫אומר לך‪ ,‬שגם שמי 'מרדכי' מרומז‬ ‫לחוץ לארץ אל הרה"ק רבי‬ ‫לילה שלם‪ ,‬הכינה לו מאכל ערב‬ ‫בשם הספר‪ ,‬שכן אד"ם הוא ראשי‬ ‫מאטעלע מטשערנאביל זי"ע‪ .‬היה‬ ‫ומשובח בערב שבת‪.‬‬ ‫תיבות אברהם דוב מרדכי"‪.‬‬ ‫זה עוד בחיי ה'בת עין' (שנסתלק בשנת‬ ‫תר"א)‪.‬‬ ‫ה'בת עין' הקדוש‪ ,‬שהיה רגיל‬ ‫וסיים בדבריו‪" :‬גם לנפשי יש‬ ‫בסיגופים ועמל על קדושתו‪,‬‬ ‫חלק בספר הזה"‪ ,‬כי אמר הרה"ק‬ ‫ה'בת עין' היה תלמיד מובהק‬ ‫של ה'מאור עינים' זי"ע‪ .‬ולאחר‬ ‫הצטער מאוד בלבו‪ .‬חשב לעצמו‪:‬‬ ‫מטשערנאביל שיש לנפשו חלק‬ ‫וכי לאחר לילה שלם של לימוד‬ ‫ונחלה בספר קדוש זה‪.‬‬ ‫הסתלקות רבו‪ ,‬הכניע עצמו והיה‬ ‫מבטל דעתו לפני רבי מאטעלע‬ ‫תורה‪ ,‬אלך לאכול מאכל גשמי‬ ‫ויהי כצאת רבי ישראל‬ ‫כזה? מיד נשך את ידו נשיכה חזקה‬ ‫מטשערנאביל‪ ,‬אף שכתב עליו‬ ‫מפאלטיטשאן מקודש פנימה‬ ‫עד שהכאיב לעצמו מאוד‪...‬‬ ‫בתואר "ידידי"‪.‬‬ ‫מאת הרה"ק מטשערנאביל‪,‬‬ ‫לימים סיפר ה'בת עין' מעשה‬ ‫וימהר לכתוב אגרת אל ה'בת עין'‬ ‫שם הספר‪" :‬תולדות אדם" או‬ ‫זה לתלמידיו ואמר‪" :‬למה אני‬ ‫השוכן בצפת‪ ,‬להודיעו את כל‬ ‫הנעשה‪.‬‬ ‫"בת עין"‬ ‫מספר לכם זאת? כדי שלא תדמו‬ ‫ישראל‬ ‫רבי‬ ‫כשנכנס‬ ‫בנפשכם שמבשר עוף ואיטריות‬ ‫והשיב לו ה'בת עין' בדבריו‬ ‫פאלטיטשאנער אל הקודש פנימה‬ ‫נעשים 'יהודי טוב'‪"...‬‬ ‫שתי תשובות‪ .‬ראשית אמר‪ ,‬כי‬ ‫כיוון שציוה הרה"ק מטשערנאביל‬ ‫אצל רבי מאטעלע מטשערנאביל‪,‬‬ ‫דבר זה הוא הקדמה לכל‬ ‫להדפיסו‪ ,‬יעשה כן וידפיסנו‪ .‬ואף‬ ‫שמח הרבי שמחה גדולה‪ ,‬וכתב‬ ‫המופתים והגדולות שאנו מספרים‬ ‫שכתב‪" :‬מעולם לא עלה בדעתי‬ ‫עליו‪" :‬כל עצמותיו גיל וחדוה‬ ‫על ה'בת עין'‪ ,‬שנדע שאין הדברים‬ ‫להדפיסו"‪ ,‬מכל מקום "לעשות‬ ‫נתמלאו"‪ .‬ממש נזדעזע רבי‬ ‫באים מאליהם‪ ,‬אלא על ידי עמל‬ ‫רצון צדיק מי יבוא אחר המלך"‪,‬‬ ‫מאטעלע מרוב שמחה‪ ,‬וגזר עליו‬ ‫ויגיעה רבה! יש הטועים לחשוב‬ ‫וכיון ש"מאן מלכי רבנן"‪ ,‬אין‬ ‫להדפיס את הספר לזכות את‬ ‫שצדיקים נולדים במדרגתם‪ ,‬אך‬ ‫לבטל חלילה רצון יראיו‪ ,‬ואינו‬ ‫הרבים‪.‬‬ ‫גם אם נולדו בקדושה‪ ,‬הוצרכו‬ ‫יכול לעמוד כנגד רצון הרה"ק‬ ‫שאל רבי מאטעלע את רבי‬ ‫לעמול יומם ולילה בקדושה‬ ‫מטשערנאביל‪ .‬אך זאת ביקש‪,‬‬ ‫ישראל‪" :‬איזה שם בדעתך לקרוא‬ ‫ובפרישות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫נמצאנו למדים דבר נפלא‪ ,‬ש'הגיעו מים עד נפש' ולא היה לו‬ ‫שהרה"ק מטשערנאביל יעבור‬ ‫שספר הקדוש בת עין עבר תחת במה להחיות את נפשו‪ ,‬יצא שוב‬ ‫ויעיין ברוב חלקי הספר‪.‬‬ ‫עיניהם של שני המאורות הגדולים‪ ,‬לחוץ לארץ לאסוף ממון‪.‬‬ ‫והדבר השני היה בענין שם‬ ‫ובבואו לפני הקודש פנימה‬ ‫הן המחבר הקדוש בעצמו שעבר על‬ ‫הספר‪ .‬כי אמר‪ ,‬אילו ידעתי שחפץ‬ ‫כל מלה‪ ,‬והן הרה"ק מטשערנאביל‪.‬‬ ‫הרה"ק מטשערנאביל בשם זה‪,‬‬ ‫אצל הרה"ק מרוזשין זי"ע‪ ,‬בעת‬ ‫ורצונו שיהא שמו מרומז בו‪ ,‬בודאי‬ ‫ויהי כאשר הגיע רבי ישראל ששכן כבוד בסאדיגורא‪ ,‬אמר‬ ‫מפאלטיטשאן לארץ ישראל‪,‬‬ ‫הייתי עושה רצונו הקדוש‪ .‬אך מה‬ ‫לו הרוזשינער דבר פלא‪" :‬עליך‬ ‫אעשה‪ ,‬שכבר קראתי שם לספר‬ ‫ביקש ממנו ה'בת עין' לראות שוב‬ ‫להדפיס את הספר‪ ,‬אך מבקש אני‬ ‫שיוקרא "בת עין" לאחר מאה‬ ‫את הכתבים‪ ,‬וסיפר שעבר עליהם‬ ‫ממך שלא תדפיסנו בחוץ לארץ‪ ,‬כי‬ ‫ה'בת עין' פעם שנית‪.‬‬ ‫ועשרים שנה‪ .‬ומה טעם קראו כן?‬ ‫אם בארץ הקדש דוקא"‪ .‬והוא דבר‬ ‫כי 'בת עין' בגימטריא עולה כמנין‬ ‫פלא למתבונן!‬ ‫הסתלקותו והדפסת הספר‬ ‫'אברהם דוב בער'‪ .‬ואמר שיש לו‬ ‫וכתב רבי ישראל מפאלטיטשאן‪,‬‬ ‫בארץ ישראל‬ ‫עוד טעם בדבר‪ ,‬אלא שבמרוצת‬ ‫הזמן נשתכח הטעם השני‪.‬‬ ‫ביום י"ב כסלו שנת תר"א‪ ,‬שבשובו לארץ ישראל החלו‬ ‫נתבקש ה'בת עין' לישיבה של במלאכת הדפסת הספר‪ .‬וביום כ"ח‬ ‫לאחר הדברים האלה חזר רבי‬ ‫ישראל מפאלטיטשאן אל הרה"ק‬ ‫מנחם אב שנת תר"ז‪ ,‬נשלם סידור‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫מטשערנאביל‪ ,‬ונתרצה הרה"ק‬ ‫באותה עת ישב רבי ישראל הספר ונדפס בעיה"ק ירושלים‪.‬‬ ‫וכתב הסכמה לספר בת עין‪ ,‬אלא‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‬ ‫מפאלטיטשאן בעיר צפת‪ ,‬אך‬ ‫שבעונותינו אינה תחת ידינו‪ ,‬כי‬ ‫הימים היו ימי דוחק וצער‪ ,‬וכיון אמן‪.‬‬ ‫כתב שנאבדה‪.‬‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫סיפור מהאר"י הקדוש ורבינו חיים ויטאל זי"ע‬ ‫בענין בארה של מרים‬ ‫חלק ב'‬ ‫כי כל השגה אינה באה אלא‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫סוד 'בארה של מרים'‬ ‫בצירוף "יגיעת התורה" למעלה מן‬ ‫ראשית המעשה היה כאשר‬ ‫בטבריא‪ ,‬והדרך האמיתית‬ ‫המשוער‪ .‬אף האר"י הקדוש העיד‬ ‫קרא האר"י למהרח"ו בחלום‬ ‫להשגת התורה‬ ‫על עצמו‪ ,‬שעל כל קטע בזהר‬ ‫בהיותו בדמשק‪ ,‬ואמר לו כי לא ירד‬ ‫הקדוש היה מתייגע 'עד קצה‬ ‫תמצית ממה שנכתב בגליון‬ ‫לעולם בגלגול זה אלא עבור נשמתו‬ ‫האחרון' שבוע או שבועיים‪ ,‬עד‬ ‫הקודם‪:‬‬ ‫של רבי חיים‪ .‬ואחר שלשה חדשים‬ ‫שבא אליהו הנביא ואישר לו את‬ ‫הגיע רבי חיים לצפת‪ ,‬ובמסירות‬ ‫חזינו איך שהאר"י הקדוש‬ ‫הפירוש האמיתי‪.‬‬ ‫הוריד את תלמידו המובהק‪ ,‬רבינו‬ ‫נפש עצומה‪ ,‬בשק ואפר‪ ,‬זכה‬ ‫חיים ויטאל זי"ע‪ ,‬לעיר טבריא‪,‬‬ ‫להיות תלמיד מובהק לאריז"ל‪.‬‬ ‫האלשיך הקדוש‪ :‬מכח בארה‬ ‫והשקהו ממי בארה של מרים בים‬ ‫דבר זה מלמדנו יסוד עמוק‪:‬‬ ‫כנרת כנגד העמודים העתיקים‬ ‫של מרים צמחו כל מיני‬ ‫החיד"א והאריז"ל בעצמו גילו‬ ‫של בית המדרש‪ .‬ובו בעת נפתחו‬ ‫מגדים במדבר‬ ‫לנו‪ ,‬שאין לאדם לחשוב כי סגולות‬ ‫לו מעיינות החכמה וזכה להשיג‬ ‫עכשיו נבוא לביאורו של רבינו‬ ‫ומים לבדם פועלים את פעולתם‪,‬‬ ‫השגות נפלאות ונוראות בסתרי‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫שנאמר בישעיה (נה‪ ,‬א)‪" :‬הוֹ י ָּכל‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫האלשיך הקדוש – שהיה תלמיד‬ ‫ָצ ֵמא לְ כ ּו לַ ַּמיִ ם"‪.‬‬ ‫ונקדים את דברי המדרש 'שוחר‬ ‫האר"י ורבו של מהרח"ו – המבאר‬ ‫לפיכך רצה הקב”ה ש'דור דעה'‬ ‫טוב' על תהלים‪ ,‬שם נאמר‪" :‬אמר‬ ‫את הקשר שבין בארה של מרים‬ ‫יזכו להשגות הגדולות ביותר‬ ‫דוד"‪ ,‬דוד המלך ע"ה אמר שעד‬ ‫להשגת סתרי תורה‪( .‬וידוע מה שכתב‬ ‫החיד"א ב'שם הגדולים'‪ ,‬שמהרח"ו קיבל סמיכה‬ ‫בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה‪,‬‬ ‫שלא שתו בני ישראל מן הבאר‪,‬‬ ‫מהאלשיך הקדוש‪ ,‬שקיבל סמיכה מה'בית יוסף'‪,‬‬ ‫ועל כן הוצרכו למן ולבאר כאחד‪:‬‬ ‫היו שואלים "היש ה' בקרבנו?"‪.‬‬ ‫שקיבל מרבו המהר"י בירב)‪.‬‬ ‫המן עבור תורה שבכתב והבאר‬ ‫היינו שעדיין לא היתה להם השגה‬ ‫עבור תורה שבעל פה‪ .‬ומטעם זה‪,‬‬ ‫שלמה ולכן בא עמלק‪ ,‬וכל זה היה‬ ‫האלשיך הקדוש בפרשת חקת‬ ‫בכל מקום שהלכו בני ישראל‪ ,‬היו‬ ‫קודם מתן תורה‪ .‬אך "מששתו‬ ‫(פרק כ‪ ,‬אות יג) שואל‪ :‬מה ענין הבאר‬ ‫המן והבאר מלווים אותם‪.‬‬ ‫מן הבאר נעשו בני עליה"‪ ,‬וידעו‬ ‫שהיתה מלווה את בני ישראל בכל‬ ‫מסעיהם‪ ,‬ומה היתה הסיבה לכך?‬ ‫גבורתו של הקב”ה‪ ,‬ואמרו‪" :‬כל‬ ‫כל "שבט" לפי דרכו והשגתו‬ ‫אשר דבר ה' נעשה ונשמע"‪ .‬נמצא‬ ‫איתא במדרש‪ ,‬שבכל מקום‬ ‫שמי בארה של מרים נתנו כח‬ ‫שחנתה בארה של מרים והגיעו‬ ‫ועתה יש להבין‪ ,‬למה הוצרכה‬ ‫למקום מנוחה‪ ,‬היו הנשיאים של‬ ‫הבאר להיות נחלקת לשנים עשר‬ ‫בטועמם לזכות להשגות רמות‪.‬‬ ‫שנים עשר השבטים מושכים‬ ‫שבטים? ולמה הוצרכו הנשיאים‬ ‫במטותיהם עד מקום שבטם‪ ,‬והיו‬ ‫מדוע ליוו ה"מן" וה"באר" את‬ ‫לחקוק כל אחד במטהו כדי‬ ‫המים זורמים כנחל מים; ונעשו‬ ‫להמשיך את המים לשבטו?‬ ‫ישראל; תורה שבכתב ותורה‬ ‫שם שנים עשר נחלים‪.‬‬ ‫ידוע הדבר כי לכל שבט ושבט‬ ‫שבעל פה‬ ‫עוד מובא במדרש‪ ,‬שכאשר היו‬ ‫מישראל היתה השגה מיוחדת‬ ‫מבאר האלשיך הקדוש שיש‬ ‫בני ישראל במדבר‪ ,‬היו כעל שנים‬ ‫ושורש בפני עצמו בתורה הקדושה‪,‬‬ ‫'תורה שבכתב' ו'תורה שבעל פה'‪.‬‬ ‫עשר איים‪ ,‬וכשחפצה אשה לדבר‬ ‫ועל כן היה כל נשיא ונשיא מלמד‬ ‫על ידי אכילת ה'מן'‪ ,‬שהוא 'מאכל‬ ‫עם רעותה‪ ,‬היתה עוברת משבט‬ ‫את בני שבטו לפי דרכם המיוחדת‬ ‫מלאכי השרת' ו'לחם אבירים'‬ ‫לשבט בספינה‪ .‬וזהו שנאמר‬ ‫והשגתם בלימוד התורה‪.‬‬ ‫(ככתוב בתהלים עח‪ ,‬כה‪" :‬לֶ ֶחם ַא ִ ּב ִירים ָאכַ ל‬ ‫"הלְ כ ּו ַ ּב ִ ּצ ּיוֹ ת‬ ‫בתהלים (קה‪ ,‬מא)‪ָ :‬‬ ‫ִא ׁיש")‪ ,‬זכו ישראל לתורה שבכתב‪.‬‬ ‫נָ ָהר"‪ ,‬שהיו הולכים בספינות בתוך‬ ‫סוד בארה של מרים ותורה‬ ‫בגמרא אמרו‪" :‬רבי יוחנן אמר‪,‬‬ ‫המים‪.‬‬ ‫שבעל פה‬ ‫דבר שנבלע ברמ"ח איברים"‪,‬‬ ‫והוסיף המדרש שצמחו שם‬ ‫והנה בביאור ענין בארה של‬ ‫ופירש רב נחמן בר יצחק שזהו‬ ‫אילנות ופירות‪ ,‬ופירשו המפרשים‬ ‫מרים‪ ,‬כתב רבינו האלשיך הקדוש‬ ‫המן‪ ,‬לחם שנבלע ברמ"ח איברים‪.‬‬ ‫שמשם לקחו את ה'נסכים'‪ .‬שהרי‬ ‫על פי המובא במדרש 'ילקוט'‬ ‫הרי שהמן היה מאכל רוחני‬ ‫יש להבין‪ ,‬איך אפשר להקריב‬ ‫(אות תשס"ג) על הפסוק "וְ ִד ַ ּב ְר ֶּתם‬ ‫הנבלע באיברים‪ ,‬והסיבה שהוצרכו‬ ‫ממעשי נסים‪ ,‬והרי הוצרכו להביא‬ ‫ֶאל ַה ֶּסלַ ע"‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬על ידי‬ ‫למאכל קדוש כזה מבוארת בדברי‬ ‫'מנחות' ו'נסכים' מן הצומח? אלא‬ ‫פרק אחד או הלכה אחת"‪ .‬וביאור‬ ‫חז"ל‪" :‬לא ניתנה תורה אלא לאוכלי‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שעל ידי מי בארה‬ ‫הדברים‪ ,‬שאילו היו לומדים לפני‬ ‫המן"‪ .‬נמצא שעל ידי אכילת המן‬ ‫של מרים צמחו חטים ופירות וכל‬ ‫הסלע פרק אחד או הלכה אחת‪,‬‬ ‫זכו להשיג תורה שבכתב‪.‬‬ ‫מיני מגדים‪.‬‬ ‫היתה בארה של מרים משפעת‬ ‫אך מבאר האלשיך הקדוש‪,‬‬ ‫"מששתו מן הבאר נעשו בני‬ ‫מימיה מכח עסק התורה בלבד‪.‬‬ ‫שתורה שבכתב בלא תורה שבעל‬ ‫אלא שלמעשה הכה משה רבינו‬ ‫פה אין לה קיום‪ .‬ועל כן הוצרכו‬ ‫עליה"‬ ‫את הסלע (וכנודע שהאור החיים הקדוש‬ ‫לבארה של מרים‪ ,‬שעל ידי‬ ‫ומבאר האלשיך הקדוש את‬ ‫האריך בביאור ענין זה)‪.‬‬ ‫שתייתה זכו לתורה שבעל פה‪.‬‬ ‫סוד הדבר‪ :‬למה הוצרכה הבאר‬ ‫וכתב על זה האלשיך הקדוש‪ ,‬כי‬ ‫המן הוא בחינת 'לחם'‪ ,‬והוא‬ ‫ללוות את ישראל במדבר‪ ,‬ולמה‬ ‫מאחר שכל עיקר ענינה של בארה‬ ‫'לחמה של תורה' ככתוב במשלי‬ ‫היה צורך שתיחלק לשנים עשר‬ ‫של מרים היה כדי שיזכו ישראל‬ ‫(ט‪ ,‬ה)‪" :‬לְ כ ּו לַ ֲחמ ּו ְבלַ ְח ִמי"‪ .‬ועל‬ ‫שבטים?‬ ‫להלכות התורה ולתורה שבעל פה‪,‬‬ ‫ידי מי הבאר ששתו‪ ,‬זכו לתורה‬ ‫היסוד הוא‪ ,‬שאכילת המן‬ ‫על כן אמר הקב”ה למשה שידבר‬ ‫שבעל פה‪ ,‬כדאיתא בגמרא במסכת‬ ‫ושתיית הבאר במדבר היו כדי‬ ‫עם אהרן פרק אחד או הלכה אחת‪,‬‬ ‫תענית (ז‪ ,‬א) שהתורה נמשלה למים‪,‬‬ ‫שיזכו ישראל להשגות בתורה‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫על כן‪ ,‬בבוא האדם ללמוד‬ ‫כתב שם‪ ,‬כי התורה היא שמותיו‬ ‫ודוקא בתורה שבעל פה‪ ,‬לפי‬ ‫בכתבי האר"י הקדוש‪ ,‬עליו‬ ‫של הקב”ה‪ ,‬ונקראת 'תורה' מלשון‬ ‫שבארה של מרים היא רמז לתורה‬ ‫להתבונן היטב ולגשת אל הקודש‬ ‫'הוראה'‪ ,‬לפי שהיא מורה לנו הדרך‬ ‫שבעל פה‪ ,‬ועל ידי הדיבור בה היו‬ ‫ביראה ובפחד‪ ,‬לאחר שקיבל‬ ‫איך לדבוק בבורא יתברך‪ ,‬הן על‬ ‫המים מתחילים לנבוע ולזרום‪.‬‬ ‫רשות מרבותיו‪ .‬וכפי שכתב רבינו‬ ‫ידי לימוד התורה והן על ידי קיום‬ ‫והנה האלשיך הקדוש האריך‬ ‫ה'בן איש חי' בתשובתו (שו"ת 'תורה‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫בזה מאוד‪ ,‬ונציין רק שורות אחדות‬ ‫לשמה')‪ ,‬שצריך האדם לידע שגם‬ ‫והוסיף שם‪" :‬כמו שהוא יתברך‬ ‫מדבריו הנוראים הנוגעים למעשה‬ ‫לאחר כל הלימוד והעמל אין הוא‬ ‫אין לו ראשית וסוף‪ ,‬כן אין לתורה‬ ‫הידוע עם רבינו האר"י הקדוש‪:‬‬ ‫מבין מאומה‪ ,‬וכל האומר שמבין‬ ‫קצבה"‪ ,‬וכמו שכתוב בכתוב (איוב‬ ‫"כן השקה יתברך מים רוחניים‬ ‫הוא ‪ -‬הרי זה סימן שאינו מבין‬ ‫"אר ּוכָ ה ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ָ ּדה ו ְּר ָח ָבה‬ ‫יא‪ ,‬ט)‪ֲ :‬‬ ‫מאיכות משתלשל מרוחניות‬ ‫כלל‪ .‬ומכאן נראה עד כמה עמוקה‬ ‫ִמ ִנּי יָ ם"‪ .‬ובזה רצה רבי חיים ויטאל‬ ‫תורה שבעל פה למעלה"‪ .‬פירוש‬ ‫היא החכמה הזו‪ ,‬שאפילו לאחר כל‬ ‫להורות לנו‪ ,‬שלא יחשוב האדם‬ ‫הדברים‪ ,‬שכשם שהמן היה מאכל‬ ‫היגיעות הוצרכו לסיוע מבארה של‬ ‫כי את אשר הוא כותב יוכל להבין‬ ‫מלאכי השרת ובא מן השמים‪ ,‬כך‬ ‫מרים‪.‬‬ ‫בנקל‪ ,‬שהרי הדברים עמוקים לאין‬ ‫גם הבאר באה ממקור עליון ורוחני‪,‬‬ ‫וכפי שהעיד מהרח"ו על עצמו‪,‬‬ ‫שיעור וערך‪.‬‬ ‫ממקום שבו נשנית תורה שבעל‬ ‫שכל מה שכתב אינו אלא בבחינת‬ ‫והנה ידוע שרבי חיים ויטאל‬ ‫פה‪ .‬והוסיף שם האלשיך‪" :‬ומה גם‬ ‫"מגלה טפח ומכסה אלפיים"‪.‬‬ ‫היה מגדולי הגאונים בדורו‪ ,‬ואף‬ ‫לחכמי האמת היודעים מהו באר"‪.‬‬ ‫השי"ת יעזרנו בזכות סיפורי‬ ‫נסמך להוראה על ידי האלשיך‬ ‫ואף שהאלשיך הקדוש לא‬ ‫צדיקים אלו‪ ,‬ובזכות השתוקקותנו‬ ‫הקדוש‪ ,‬ואף על פי כן לא זכה‬ ‫פירש דבריו בזה‪ ,‬מכל מקום למדנו‬ ‫לילך בדרכיהם הישרות‪ ,‬שנזכה‬ ‫להשיג את חכמת האמת אלא‬ ‫מכאן כי בארה של מרים אינה‬ ‫ללמוד וללמד לשמור ולעשות‬ ‫לאחר יגיעה עצומה ונוראה‪ ,‬ורק‬ ‫מיוחדת רק לחלק הנגלה שבתורה‬ ‫ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך‬ ‫בזכות שלמד מפי האר"י הקדוש‬ ‫שבעל פה‪ ,‬אלא היא המקור להשגת‬ ‫באהבה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫אשר השקהו ממי בארה של מרים‪.‬‬ ‫סודות התורה וסתריה‪.‬‬ ‫אחר שתי ההקדמות הללו‬ ‫הנה אחר שהקדמנו שתי‬ ‫הקדמות אלו‪ :‬האחת (שהובאנו בגליון‬ ‫הקודם) מדברי רבינו החיד"א‪ ,‬שאין‬ ‫די בשתיה מבארה של מרים לבדה‬ ‫אלא צריך האדם לעמול בתורה‬ ‫בכל כחו; והשניה מדברי האלשיך‬ ‫הקדוש‪ ,‬שהמן ניתן כדי להשיג על‬ ‫ידו תורה שבכתב‪ ,‬והבאר ניתנה‬ ‫להשיג על ידה תורה שבעל פה‬ ‫וסודות התורה ‪ -‬כעת יובן לנו‬ ‫היטב הסיפור הנורא שאירע‬ ‫לרבינו חיים ויטאל עם רבו האר"י‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫עומק ואינסופיות התורה‬ ‫הקדושה‬ ‫ונסיים פרק זה בדברי רבינו‬ ‫חיים ויטאל בהקדמתו לספר‬ ‫'שער ההקדמות' בענין לימוד‬ ‫חכמת הנסתר‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪12‬‬