נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov
הטקסט של גיליון זה
ויצא תשפ"ז
רעוא דרעוין פרשת ויצא תשפ"ו~ בארא פארק יע"א
תשי"ו כוחות הקדושה
יבאר כי ישנם לאדם תשי"ו עצמות בקדושה ועל ידם יכול הוא להכניע את תשי"ו כוחות הטומאה,
וגם יוכל להנצל על ידם מכלבים ,ובדבר הזה עסקה אסתר המלכה בכל עת ,להכניע את כח ושת"י
הרשעה וכל כוחות הטומאה ,ולהגביר את כוחות הקדושה ע"י התקשרותה במרדכי הצדיק ,וגם יעקב
אבינו התגבר בקדושת אלו תשי"ו כוחות הקדושה ומהם לקח מלאכים להלחם בקלי' עשו הרשע
יש לאדם תשי"ו עצמות בקדושה וכנגדן יעקב אבינו נטל מלאכים מאותם שראה
ישנם תשי"ו כוחות הטומאה ב'מחנים'
וביאור סוד הדברים גלה גילה בקדשו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים:
הרה"ק רבי שמשון מאסטרפאליא זי"ע, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה
והובאו בסה"ק 'ליקוטי שושנים' [אשר בו ויקרא שם המקום ההוא מחנים (לב ב-ג).
נלקטו דברי תורתו] ,וזה לשון קדשו 'אי' וכתב על זה בעל הטורים 'מחנים' נוטריקון
במדרש פליאה כי תשי"ו עצמות יש לאדם מ'אותן ח'יילות נ'טל י'עקב מ'לאכים (ב"ר עד
בקדושה ,וכנגדן בטומאה גם כן ,והוא כמנין ז).
'ושתי' ו'יתוש'.
צ"ב היאך אמר יעקב אבינו 'ואבואה
'ואבואה' נוטריקון 'ואבוא ה'' והיינו אליה'
שיצטרף אות ה' לתיבת 'אשתי' ובזה כדי להבין עומק הענין ,נבוא תחילה לבאר
יעלה כמנין תשי"ו מקרא שכתוב בפרשתן (כט כא) 'ויאמר
ויעקב אבינו רצה לבטל אלו תשי"ו קלי', יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי
לכן אמר 'הבה את אשתי כי מלאו ימי' וגו', ואבואה אליה' וכתב על זה רש"י הק'
והלא קל שבקלים לא יאמר כן כמו שפי' 'ואבואה אליה והלא קל שבקלים אינו אומר
רש"י בחומש ,אבל דע סודו כי יש ד' קלי' כן ,אלא להוליד תולדות אמר כן (בר"ר ע יח).
'א'חימן ש'שי ת'למי י'לידי הענק' (במדבר יג וצ"ב כי לכאו' עדיין לא נתיישבה קושייתו
כב) ר"ת אשת"י ,ו'אשתי' גי' תשי"א ,וזהו 'והלא קל שבקלים אינו אומר כן' ,והרי גם
שאמר 'ואבוא'ה אליה' ר"ל אביא עוד ה' אל להעמיד תולדות לא ידברו קלי הקלים
כזאת.
-ג-
ויצא תשפ"ז
רבה שחטיה לרבי זירא ולמחר בעי 'אשתי' ויהיה מנין תשי"ו ,ויהיה כוונתו
רחמי ואחייה להעביר גילולים מן הארץ.
והנה מצינו מעשה פלא בגמ' (ז ):וז"ל 'רבה כח תשי"ו דקדושה יכולים לבטל את
ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, יניקת הקלי' של כלבים
איבסום [פירש"י נשתכרו] ,קם רבה שחטיה והנה כתבו המקובלים שמסיטרא של
לרבי זירא ,למחר בעי רחמי ואחייה ,לשנה תשי"ו עצמות בקלי' באים הכלבים עזי נפש
[הבאה] אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת שיונקים מאלו תשי"ו עצמות ,וגם סגולה
פורים בהדי הדדי ,אמר ליה לא בכל שעתא מרב פפא למי שסבבוהו כלבים שיאמר
ושעתא מתרחיש ניסא'. להנובחים 'יש בי תשי"ו עצמות דקדושה
יבטלו תשי"ו עצמות דטומאה' ,ר"ל שתשי"ו
מצאתי בזה חילופי אגרות בין האדר"ת שלי יבטלו שלכם דקלי' ,ואז לא יזיקוהו
ובין הגר"ח ברלין הכלבים וכו'.
ואודות מעשה זה ,מצאתי חילופי אגרות כאשר 'סבבוני כלבים' העצה היא 'אספר
נפלאים בין שני גאוני עולם ,הלא המה כל עצמותי' ובכח תשי"ו העצמות
הגאון האדיר רבי אליהו דוד רבינוביץ- יתבטלו
תאומים זצ"ל המכונה בר"ת 'האדר"ת' ,אשר
ולדעתי לזה כיון דוד המלך ע"ה בתהלים
כיהן בסוף ימיו ברבנות בעיה"ק ירושלים
(כב יז) 'כי סבבוני כלבים עדת מרעים' וגו',
תובב"א ,ובין הגאון רבי חיים ברלין זצ"ל
ר"ל מה אעשה [כדי להנצל מהם ,ועל זה אמר]
[בנו של הנצי"ב מוואלאזין] אשר היה בעת
'אספר כל עצמותי' ר"ל כמה הם עצמותי –
ההיא מגדולי רבני ירושלים (הובאו בס'
תשי"ו' ,כל עצמותי המה' גי' תשי"ו ,ואז
הזכרון לבעל ה'פחד יצחק' עמ' תרנט).
'המה יביטו יראו בי' ולא יזיקוני' [עכלה"ק].
רבי אבהו קיבל עליו שיעשה סעודה אסתר המלכה הגבירה את כח תשי"ו
כאשר יתרפא רבי זירא כוחות הקדושה ובזה הכניעה את קלי'
ושת"י הרשעה
ותוכן דבר האגרת ששלח האדר"ת היה ,כי
הנה אי' בגמ' (ברכות מו ).אשר פ"א חלה רבי ומדבריו למדנו להשכיל ,את עומק טומאת
זירא ובא רבי אבהו לבקרו ,וקיבל עליו קלי' ושת"י הרשעה ,אשר בקשה להגביר
שאם יתרפא רבי זירא יעשה 'יומא טבא את כח כל אלו תשי"ו כוחות הקלי'
לרבנן' ,ואכן כאשר התרפא ועמד מחליו והטומאה ,ולעומתם עמדה אסתר המלכה
עשה סעודתא לכולהו רבנן. בתפילה ותחנונים לפני ה' ,שיזכו בני
ישראל להנצל מכוחות הטומאה הללו,
ובזה יצא משפטם לאורה' ,ונהפוך הוא
אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם'.
-ד-
ויצא תשפ"ז
'וקדשתו' לכל דבר שבקדושה ,לפתוח רבי אבהו כיבד את רבי זירא לבצוע את
ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה הפת והוא השיבו כי הבעל בית צריך
ראשון [עכ"ל]. לבצוע
בשעה שמת רבי זירא פקעה ממנו ויהי כאשר נטלו ידיהם לסעודה ,כיבד רבי
קדושת הכהונה אבהו את רבי זירא לבצוע את הפת ,אך רבי
ומחמת קושיא זו ,יצא האדר"ת לחדש זירא חזר ושאלו 'וכי לא סבר לה מר להא
חידוש עצום ונשגב ,כי מאחר שנתבאר דרבי יוחנן דאמר בעל הבית בוצע' ,ולכן
שבימי הפורים 'קם רבה ושחטיה לרבי זירא צריך אתה רבי אבהו בעל הבית לבצוע על
ולמחר בעי רחמי ואחייה' ,אזי באותה הלחם ,ואכן קיים רבי אבהו את דבריו ובצע
השעה שמת רבי זירא פקעה ממנו קדושת את הפת.
כהונה ,ואחר שחזר לתחיה שוב לא היה רבי אבהו כיבד את רבי זירא לברך על
דינו ככהן ,ולכן דנו בגמ' לכבדו רק מדין הכוס דאורח מברך אולם הוא דחה
אורח. ואמר דהבוצע מברך
וכדרך הזה היה גם אח"כ בשעה שבאו לברך
מבואר בגמ' כי לעת"ל יחזרו ויתנו ברכת המזון ,אשר גם בעת ההיא ביקש רבי
תרומה לאהרן הכהן בעצמו וחזינן אבהו לכבד את רבי זירא בברכת המזון ,אך
שישארו בקדושתם רבי זירא מיאן ואמר לרבי אבהו 'וכי לא סבר
לה מר להא דרב הונא דמן בבל דאמר בוצע
והגאון רבי חיים ברלין כתב להשיב אליו
מברך' ,ומאחר שרבי אבהו בצע את הפת
בחריפות יתירה ,כי נעלמה ממנו גמ'
צריך הוא גם לברך על הכוס ,אולם דחו
מפורשת במס' סנהדרין (צ ):וז"ל 'מניין
ואמרו בגמ' עלה כי רבי אבהו ס"ל כי הא
לתחיית המתים מן התורה שנאמר (במדבר
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי
יח כח) 'ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן
דבעל הבית בוצע ואורח מברך ,בעל הבית
הכהן' ,וכי אהרן לעולם קיים ,והלא לא נכנס
בוצע כדי שיבצע בעין יפה ,ואורח מברך
לארץ ישראל שנותנין לו תרומה ,אלא
כדי שיברך את בעל הבית.
מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו
תרומה ,מכאן לתחיית המתים מן התורה' צ"ב דהלא רבי זירא כהן היה ובלא"ה
[עכ"ל] ,וחזינן להדיא שעתיד אהרן הכהן צריך לכבדו מדין 'וקדשתו'
לקום בתחיית המתים ובעת ההיא ניתן לו ותמה על זה האדר"ת ,דהלא מבואר
תרומה ,ואף שכבר מת וחזר לתחיה לא בירושלמי (ברכות פ"ח ה"ז) שרבי זירא היה
תפקע ממנו קדושת הכהונה ,ומוכח דלא כהן ,וממילא היה צריך לכבד את רבי זירא
כדברי האדר"ת. מדין כהן ,כאשר אמרו רז"ל (נדרים סב .ועוד)
דכתיב (ויקרא כא ח) 'וקדשתו כי את לחם
אלקיך הוא מקריב' ,ותנא דבי רבי ישמעאל
-ה-
ויצא תשפ"ז
י"ל שאין קדושת הכהונה פוקעת מן צדיקים במיתתן קרויים חיים וממילא
הצדיקים במיתתם ,כי גם באותה השעה בוודאי לא תפקע הטומאה מהם כלל.
נקראים חיים.
ויש להוסיף עוד תבלין לדבר ,כי הרי מצינו
צ"ב היאך נעלמה גמ' ערוכה מרבינו שאמרו רז"ל (ברכות יח ).שהצדיקים אף
האדר"ת במיתתן קרויים חייםא ,ויותר מזה מבואר
אך לפי"ז תגדל התימה על רבינו האדר"ת, בגמ' במס' שבת (קנב ):דהנהו קפולאי דהוו
אשר נודע דכל רז לא אניס ליה ,וכל דברי קפלי בארעא דרב נחמן ,נחר בהו רב אחאי
התלמוד היו שגורים וערוכים בפיו ,והיאך בר יאשיה ,אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר
זה נעלמה ממנו גמרא ערוכה כגון זו ,ומצוה בן גברא ,אתא ואמר ליה מאן ניהו מר ,אמר
רבתי היא ליישב את דבריו. ליה אנא אחאי בר יאשיה ,א"ל ולאו אמר רב
מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא ,א"ל ומני מרי
מבואר בדברי הרמב"ן כי לעת"ל יחזרו דלא ידענא ליה ,א"ל והא קרא כתיב 'וישוב
וימשחו את אהרן הכהן העפר על הארץ כשהיה' ,אמר ליה דאקרייך
ופי' בזה האחרונים (ראה קובץ הר המור קובץ קהלת לא אקרייך משלי דכתיב (משלי יד ל)
ז' ניסן תשמ"ה עמ' ,)72כי אף שמבואר בדברי 'ורקב עצמות קנאה' כל מי שיש לו קנאה
הגמ' שעתיד אהרן לקבל תרומה לעתיד בלבו עצמותיו מרקיבים ,כל שאין לו קנאה
לבוא ,אכתי יתכן שלא תהיה זאת מחמת בלבו אין עצמותיו מרקיבים ,גששיה חזייה
הקדושה הראשונה שנתקדש בחייו ,אלא דאית ביה מששא ,אמר ליה ליקום מר
שבאותה השעה יחזור וימשח לכהונה לגוויה דביתא ,אמר ליה גלית אדעתך
מחדש ,ורק עי"ז יוכל לחזור ולקבל תרומה דאפילו נביאי לא קרית ,דכתיב (יחזקאל לז
ושאר כל מתנות כהונה ,וכן מפורש להדיא יג) 'וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם'
בדברי הרמב"ן בספר המצוות (שורש ג') וז"ל וכו' [עכ"ל] ,וחזינן שיש בהם ממשות של
'עוד יש לי ראיה על ענין זה שפירשתי' חיים ממש ,אלא שאינם יכולים לצאת
מאמרם ז"ל ב[פרק] ראשון של יומא (ה): מקברם ולבוא לבתיהם עד שיבוא השי"ת
כיצד הלבישן לאהרן ולבניו בימי ויפתח בעצמו את קבריהם ,ולפי"ז שפיר
שמפורש בתורה על מי שמת בכרת בקיצור ימים ושנים א .ולא נאמר דבר זה רק בצדיקים ,אלא אף על כל אחד
בלא בנים ,והתחייבה אשתו ליבום או חליצה 'ולא ימחה ואחד מבני ישראל ,כי כולם עתידים לקום בתחיית
שמו מישראל' ,ורק במשומד נחלקו הפוסקים מה דינו, המתים ,כי זהו אחד מי"ג העיקרים 'אני מאמין בתחיית
אך בישראל כשר חלילה מלומר כן ,וכן מובא במכתב המתים' ,ורעיונו העמוק הוא ,שלעולם אין לאיש ישראל
מרב האי גאון ,שכתב לו מאן דהו על איש ישראל 'ימח להתייאש משפל מצבו יהיה אשר יהיה ,כי לעולם תשאר
שמו' ,והשיבו בחריפות שאסור לומר כן ,דכתיב במצות בו נקודה הפנימית ,היא נשמת ישראל אשר בו.
חליצה 'ולא ימחה שמו מישראל' ,וחזינן שהקפידה ומזה נלמד שלא נהיה כאותם טועים שרוגזים על אחיהם
ובקשה התורה שיהיה זכר לכל אחד מבני ישראל, מישראל ,ופולטים קללה מפיהם לומר עליו 'ימח שמו
מאחר שכולם עתידים לקום לתחיה לעת קץ בב"א. וזכרו' ,ובאמת אסור להתכוון באמיתות לבבו לזה ,כמו
-ו-
ויצא תשפ"ז
לקום בתחיית המתים ולקבל תרומה מבני המילואים ,ותמהו כיצד הלבישן מאי דהוה
ישראל ,מ"מ בעת מיתתו פקעה ממנו הוה ,אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא,
קדושת כהונה ,ובטרם יחזור ויקבל מתנות לעתיד לבוא נמי כשיבואו אהרן ובניו משה
כהונה יצטרך להמשח מחדש ולהתקדש רבינו עמם ,כלומר נשאל לוב ,והנה סוברים
כבראשונה ,ורק לאחמ"כ יוכל לחזור ולקבל כי לתחיית המתים יתקדש אהרן ובנו עמו
תרומה מבני ישראל. במילואים ,לפי שכבר בטלה משיחתן ממנו
ומזרעו בשעת המיתה ויהיו אנשים
יש נפקותא בחקירה זו גם לגבי דיני
מחודשים ,יצטרכו להתקדש כראשונה,
קידושין ועוד
ויהיו המילואים האלה נוהגים בהן' [עכ"ל].
[ואגב אורחא נציין ,כי באמת סוגיא זו אינה
יתכן שפקעה מאהרן קדושת הכהונה
נוגעת רק לדיני כהונה ,אלא יש בה נפקותא
גם לעוד הרבה הלכות ,כגון לדיני קידושין אלא שיחזור וימשח ואזי יקבל תרומה
שיש להסתפק אם צריך לחזור ולקדש את ובזה יתיישבו דברי הגמ' סנהדרין אף לדעת
אשתו אחר שחזר לחיים או לאג ,וכבר חקר האדר"ת ,כי הן אמת שעתיד אהרן הכהן
ולפיכך הותר לנו אף בזמן הזה לטעת אילנות סרק ,יען ב .מידי דברי בו ,נזכרתי דרך אגב מעובדא דהווה בגאון
עתידין הם לטעון פירות ,ויתהפכו לעצי פרי שמותר ר' משולם איגרא זי"ע ,שהיה קדוש וטהור והיה בעל
ליטוע ,ונמצא שהלכה זו לא תהא שייכת לעתיד לבוא. זיכרון עצום ,ומעודו לא שכח דבר אחד מתלמודו ,עד
וכן מה שלא הביא ההלכה לומר ברכת חכם הרזים ,יען שהיה ממש בבחינת 'בור סוד שאינו מאבד טיפה',
שכתב הרמב"ם בסוף ספרו ,כי בביאת המשיח יתקיים וגדלה השגתו בתורה כל כך ,עד שיכלו לומר עליו ברכת
בנו הכתוב 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים 'חכם הרזים' ,אמנם הוא היה מקפיד מאוד על כל מי
מכסים' ,וכל בני ישראל ידעו את כל התורה כולה ,ושוב שאמר עליו ברכה זו ,ולא הניח לאמרו עליו.
לא יחשב מה שיודע אדם אחד את כל התורה כולה פ"א נכנס לחדרו החתם סופר זי"ע ,וחפץ היה לברך
לומר עליו ברכה מיוחדת ,כי לא יהיו עמי הארצות עליו ברכה זו ,ולכן התחכם בדבריו ופתח פיו בחכמה
בקרב בני ישראל ,ולפיכך השמיט הרמב"ם הלכה זו ,כי לשאול אותו בהאי לישנא 'רבי ,יש לי שתי קושיות,
גם היא לא תהא שייכת לעתיד לבוא. האחת מדוע השמיט הרמב"ם ההלכה שכאשר רואים
ג .ואי נימא דבאמת צריך לחזור ולקדש ,יצא לנו דבר מי שיודע כל התורה כולה יש לאמר 'ברוך אתה הוי"ה
מחודש ,כי הרי מבואר בגמ' (שבת פח ):שבכל דיבור אלוקינו מלך העולם חכם הרזים' [ואמר את נוסח הברכה
מעשרת הדברות פרחה נשמתן של בני ישראל ,וחזר בשם ומלכות] ,ומדוע השמיט גם ההלכה שלא ליטע עצי
הקב"ה והחיה אותם ע"י הטל שעתיד להחיות בו מתים סרק.
לעת"ל ,ולפי"ז נמצא שבשעה שחזרו לבתיהם נצרכו התחייך הגאון ר' משולם איגרא וסטר לו על לחיו
כולם לחזור ולקדש את נשותיהם ,והוא פלאי. בחיבה ,יען הבין היטב כוונתו ,אך השיבו כי מאחר
אך יש לדחות כי יתכן דבלא"ה לפני מתן תורה היה שכבר שאלת ,אשיבך ואבינך את טעם הדבר ,כי
דינם כבני נח ,ורק עתה נתחדש בהם דין ישראל, הרמב"ם לא הביא בספרו הלכות רק הלכות שנוגעות
וממילא בלא"ה לא תפסו בהם הקידושין שנתקדשו גם בזמן הזה וגם לעתיד לבוא ,ומהאי טעמא השמיט
מעיקרא ,ונצרכו לחזור ולקדש את נשותיהם כדת משה שני הלכות אלו ,כי הרי אי' בגמ' (כתובות קיב):
וישראל ,ויש לפלפל בזה טובא ואכ"מ. שעתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות,
-ז-
ויצא תשפ"ז
השראת השכינה ירמוז לי' כוחות ועם בזה הברכי יוסף והובא בפתחי תשובה
מנין תיבת 'אסתר' עולה כמנין שם אדנ"י באבן העזר סי' יז (סק"א) ,וכן יש לדון אם יש
במילואו לו דיני קרבה עם קרוביו ועדיין נאסר בהם
או שהוא כקטן שנולד ,ואכהמל"ב].
והפנימיות בזה הוא ,כי מבואר בדברי רז"ל
הללו אשר בכל עת ועונה הלכה עמה שורש הטומאה והמיתה בא מאלו
השכינה הק' ורק עתה נסתלקה ,ונודע כי תשי"ו כוחות הטומאה ובהם נתגברה
כללות השראת השכינה הק' היא בסוד ושת"י ולעומתה הגבירה אסתר את
עשר כוחות הקדושה ,ולזה תמצא ותראה תשי"ו כוחות הקדושה
כי מנין שם 'אסתר' עם תוספת י' כוחות
והנה שורש כל המיתה והטומאה נמשך
הקדושה עולין במכוון כמנין שם הק' אדנ"י
מכח הקלי' והסט"א כנודע ,ועיקרם הוא
במילואו [כזה :אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד] הרומז
מכח אלו התשי"ו קלי' כמנין עצמות האדם
לשכינה הק' כנודע.
כנ"ל ,ובכח זה התגברה ושת"י הרשעה על
מרדכי הצדיק היה מרכבה לשם הוי"ה בני ישראל ,ולתכלית זו באה אסתר להכניע
במילוי אלפי"ן העולה מ"ה את כחה ולבטלה כליל ,עד שזכתה ונתקיים
בה 'וימליכה תחת ושת"י' (אסתר ב יז),
ובכל עת תמיד הלכה אסתר המלכה
ונתגבר כח הקדושה והכניע את כל כוחות
בהתקשרות עם קדושת מרדכי הצדיק,
הקלי' והטומאה הללו ,ובעבודה זו
וכבר נודע מה שגילה בקדשו רבינו האר"י
המשיכה אסתר המלכה לעסוק בכל עת
הק' כי מרדכי הצדיק היה משורש נשמת
ועונה ,לבטל ולהתי"ש את כוחות הטומאה
משה רבינו ,ולכן נאמר עליו (אסתר ח א) 'כי
הללו ,ולבטל כל גזירות קשות ורעות מעל
הגידה אסתר מ"ה הוא לה' ,אשר הוא כדרך
בני ישראל.
שנאמר במשה רבינו (שמות טז ז) 'ונחנו
מ"ה' ,וסוד הדבר הוא כי מנין מ"ה עולה בשעה שהלכה אסתר להתייצב לפני
כמנין שם הוי"ה במילואו [כזה :יו"ד ה"א וא"ו אחשוורוש נסתלקה הימנה שכינה
ה"א] ,ומרדכי הצדיק היה דבוק בכל עת ואמרה 'א'לי א'לי למה עזבתני'
בקוב"ה בסוד שם הק' מ"ה ,ולכן נאמר בו
ובזה בין תבין סוד מאמר רז"ל (מגילה טו,):
'כי הגידה אסתר מ"ה הוא לה'.
אשר בשעה שנגזרה גזירת המן הרשע על
מנין שם הק' מ"ה עם מנין שם אדנ"י בני ישראל ,והלכה אסתר המלכה להתייצב
במילואו עולין במכוון כמנין תשי"ו לפני אחשוורוש ,להתחנן לפניו ולבקש
כוחות הקדושה מלפניו על עמה ,אזי 'כיון שהגיעה לבית
הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ,אמרה
ומאחר שהלכה אסתר בכל עת בהתקשרות
'א'לי א'לי למה עזבתני' (תהלים כב ב)' [עכ"ל].
עם מרדכי הצדיק ,אזי היה בכחה להמשיך
את שלימות תשי"ו כוחות הקדושה
ולהכניע על ידם את קלי ושת"י הרשעה וכל
-ח -
ויצא תשפ"ז
'מכלכל 'חיים בחסד מחיה מתים' כוחות הטומאה דילה ,כי כאשר נבואה
ברחמים רבים' עולה כמנין תשי"ו כוחות חשבון ונמנה את שם הק' מ"ה עם מנין שם
הקדושה שמהם שורש תחיית המתים 'אסת"ר' בתוספת מנין י' כוחות הקדושה
לעת"ל שבאו בכח השראת השכינה כנ"ל ,יעלה
המנין בדקדוק נמרץ למנין תשי"ו כוחות
ולעומת אלו התשי"ו כוחות הטומאה אשר של קדושה.
מביאין את שורש המיתה והטומאה לעולם,
עומדין תשי"ו כוחות של קדושה המביאין
את שורש החיים והטהרה לעולם ,ומהם כאשר נסתלקו מאסתר י' כוחות
יהיה נמשך שורש תחיית המתים וביטול הקדושה אבדה את תשי"ו כוחות
כללות כל ענין המיתה מן העולם ,כאשר הקדושה ולכן אמרה 'א'לי א'לי למה
אנו משבחין ומפארין להשי"ת שהוא עזבתני' שבו נרמזו תשי"ו כוחות הללו
'מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים
רבים' ,ולכן תמצא ותראה כי מנין התיבות אולם עתה בבואה לבית הצלמים 'נסתלקה
'חיים בחסד מחיה מתים' (עה"א ועה"ת הימנה שכינה' ,ואבדה את מנין י' כוחות
ועה"כ) עולה גם הוא במכוון כמנין תשי"ו הקדושה ,ושוב לא היה בכחה להכניע
כוחות הקדושה ,כי בכחם ועל ידם יהיה ולבטל את כל תשי"ו כוחות הטומאה ,ולכן
שלימות תחיית המתים לעתיד לבוא, נתייראה מאוד לנפשה היאך תוכל לעמוד
וביטול כל כוחות הטומאה בשלימות, ולהתקיים במקומות הללו ,ועמדה וצעקה
להעביר גילולים מן הארץ ולתקן עולם לפני ה' 'א'לי א'לי למה עזבתני' ,והיאך זה
במלכות ה'. אוכל להתקיים ולעמוד מבלעדי עוזך
ועזרתך ,ונרמז הדבר בנוסח תפילתה ,כי
יעקב אבינו ראה את תשי"ו כוחות כאשר נבואה חשבון תיבות אלו 'א'לי א'לי
הקדושה ולכן קרא המקום 'מחנים' שבו למה עזבתני' (עה"א ועה"ת ועה"כ) יעלה
נרמז מנין זה המנין במכוון כמנין זה של תשי"ו כוחות
ועתה נתנה ראש ונשובה לפרש מקרא הקדושה ,אשר בכחם בקשה להתגבר על
קודש הניצב בראש אמרינו' ,ויעקב הלך כוחות הקלי' והטומאה ולהכניעם,
לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים ,ויאמר והמשיכה ואמרה בדבריה (שם פס' יז) 'כי
יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה ויקרא סבבוני כלבים' שהם כוחות הטומאה הללו,
שם המקום ההוא מחנים' ,ולפי דרכנו וכמשנ"ת שכח תשי"ו העצמות של האדם
יתפרש שראה יעקב אבינו את שורש כל יכולים להגן לאדם מכוחות כל הני כלבין
כוחות הקדושה שהם תשי"ו כוחות הללו, דחציפין ,והעצה להנצל מהם הוא 'אספר
ולכן עמד וקרא להם 'מחנים' ,כי מנין תיבה כל עצמותי' הם תשי"ו עצמות כנ"ל ,ובזה
זו במס"ג [אשר ה-ם נחשבת כו' מאות] (עה"א 'המה יביטו יראו בי' ולא יוכלו להזיק כלל.
ועה"ת) עולה תשי"ד ,והרי 'מחנים' הוא ל'
רבים ומיעוט רבים שנים ,וממילא כאשר
-ט-
ויצא תשפ"ז
בעבורו ,להחיש לו ישועה ומזור בכל נצרף למנין עוד ב' יעלה החשבון בדקדוק
הנצרך לו. נמרץ למנין תשי"ו כוחות הקדושה אשר
ולא אכחד ממכם ,כי סבור אנוכי כי ישנו ראה יעקב אבינו ,ושפיר קרא שם המקום
לבית מדרש זה קדושת ארץ ישראל, הוא 'מחנים'.
ולפיכך פרצה שריפה קשה בבית המדרש, *
לפי שקדושת ארץ ישראל בוערת כאש ,...
וכן אי' בסה"ק כי לעתיד לבוא בביאת אחי ורעי ,אחר השבת קודש ששבתנו כאן
המשיח יסעו בתי המדרשות שבחו"ל לארץ יחדיו ,הנני מסיים עתה להיות כחודש ימים
ישראל ,והיינו שיכנסו בני ישראל על אדמת נכר ,ועתה בשבוע הבא עומד
שבארצות הגולה אל בתי המדרשות ,וכך אנוכי לשוב לארץ הקודש ,ואברך אתכם
יסיעו אותם בתי המדרשות שקדושים שנוכל לעלות יחד לציון ברננה ,ונבוא כולנו
בקדושת ארץ ישראל ,לארץ חמדת האבות, יחדיו לארצנו הקדושה ומשיח צדקנו
ולכן צריך שתהיה חמימות ואש קודש בראשינו.
תמיד בביהמ"ד ,כי אם לא יהא לבית ואך זאת אציין לפניכם ,כי שמחתי לראות
המדרש 'ברען' ,כיצד יוכל להתרומם וליסע מקרוב את בית מדרשינו פועל ושוקק חיים
לארץ ישראל בביאת המשיח ... כדבעי ,ואיך כל זה נעשה בטוב טעם ודעת
ובצאתי עתה מן העיר ברך אברך אתכם, על ידי בני הרב שליט"א ,שהוא 'עושה חי"ל'
שבקרוב נתראה יחד עם כל בני ישראל נוטריקון שמו רבי 'ח'נניה י'וט ל'יפא
בארץ ישראל בביאת המשיח בקרוב ,ואזכה שליט"א.
לשמוע מכל אחד מכם רק בשורות טובות, ומעתה בעזהשי"ת אשתדל להתפלל
ויתברך כל אחד בכל המצטרך לו ,חיי בני בפרטיות על כל אחד ואחד מבאי הבית
ומזוני רוויחא. הגדול והקדוש הזה ,הן הגבאים והן
ויעזור השי"ת שבחודש זה הוא חודש המתפללים הקבועים והן הבאים להתפלל
כסלו שבו יחולו ימי החנוכה ,יאיר השי"ת כאן רק מפעם לפעם ,הן הבאים בימים והן
לכל בתי ישראל ,למלאות לכל אחד די אברכים הצעירים והבחורים והילדים ,וזאת
מחסורו אשר יחסר לו ,ויהיו לו כל תדעו נאמנה כי אינני מסיח דעתי
הצטרכויותיו ,בבריאות השלימה וזיווגים מלהתפלל תמידים כסדרם על כל
הגונים ופרנסה ונחת מתוך בריות גופא המתפללים כאן ,ועתה אוסיף ואתפלל
ונהורא מעליא ,עדי יעלו כל בני ישראל עליכם בתוך שאר כל בני ישראל בכל שני
לארץ ישראל מתוך שמחה ולבב טוב,
לקדם פני משיח צדקנו בב"א.
וחמישי ,ובל"נ כל מי שאוכל לזכור אתפלל
***
-י-
ויצא תשפ"ז
~ הילולא דצדיקאי ~
ט' כסלו
ויטש נלב"ע
ָה ַא ְדמֹו"ר ָה ֶא ְמ ָצ ִעי ֵמ ַחבַ "ד הרה"ק ַרבִ י ּדּובֶ ער בהרה"ק ר' ְשנֵ יאֹור זַ לְ ָמן ִמלְ יּובַ אוִ ְ
בִ ְשנַ ת תקפ"ח
הרה''ק ר' מ ֶֹשה בֶ ן הרה''ק ַרבִ י ִפנְ ָחס מקוריץ
ּנֹודע
הּוא ָהיָ ה הבעה''ב ֶשל ַה ְּדפּוס ְסלּוויטא ַה ָ
י' כסלו
ַרבִ י ִא ָסר זַ לְ ָמן ב''ר בָ רּוְך ֶפ ֶרץ ֶמלְ ֶצר בַ ַעל ָה ֶאבֶ ן ָה ָאזַ ל נלב''ע תשי''ד
י"א כסלו
ַרבִ י ִש ְמ ָחה ִמ ְּד ִעסּוי ב''ר ְצבִ י ָח ִריף ִמפֹוזְ נָ א ַב ַעל ַהגָ הֹות ַהש''ס נלב"ע תקמ''ו
י"ב כסלו
לּוריָ א ִמלּובְ לִ ין נלב"ע בִ ְשנַ ת של"ד.
ַה ַ'מ ַה ְר ַש"ל' הגה"ק ַרבִ י ְשֹלמֹה בהג"ר יְ ִח ֵיאל ְ
יטש נלב"ע ִב ְשנַ ת תר"א
אֹויע ְרבַ אְך ֵמ ַאוְ ִור ְ
ַה'בַ ת ַעיִ ן' הרה"ק ַרבִ י ַאבְ ָר ָהם ּדֹב בְ הג"ר ָּדוִ ד ֶ
י''ג כסלו
מֹורא ְמ ַס ֵּדר ַהש''ס
ָרבִ ינָ א ָה ָא ָ
י"ד כסלו
ְראּובֵ ן בֶ ן יַ ֲעקֹב אע''ה ב' ֲאלָ ִפים שי''ט וְ גַ ם נֹולַ ד בֹו בַ ּיֹום
עשט נלב"ע
עשט הרה"ק ַרבִ י ְמנַ ֵחם נָ חּום בהרה"ק ר' יִ ְש ָר ֵאל ִמ ְש ֶט ְפנֶ ְ
ַרבִ י ְמנַ ֵחם נָ חּום ִמ ְש ֶט ְפנֶ ְ
בִ ְשנַ ת תרכ"ט
ט"ו כסלו
הּודה בֶ ן ַרבָ ן ִש ְמעֹון ַהּנָ ִשיא – ַרבֵ נּו ַה ָקדֹוש נלב"ע בִ ְשנַ ת ג' ֲאלָ ִפים תתקנ"ד
הּודה ַהּנָ ִשיא ַרבִ י יְ ָ
ַרבִ י יְ ָ
'ש ָשה ִס ְד ֵרי ִמ ְשנָ ה'.
ִס ֵּדר ֶאת ַה ִ
וירא נלב"ע בִ ְשנַ ת תר"פ.
וירא הרה"ק ַרבִ י ָּדוִ ד בהרה"ק ר' יִ ְצ ָחק ִמ ְס ְקוִ ָ
ַרבִ י ָּדוִ ד ִמ ְס ְקוִ ָ
-יא-
בס"ד
ברגשי שמחה וסיפוק מתכוננים אנשי שלומינו,
בחורי החבורות ,אברכים ,בעה"ב וחברי 'ממלכת
התורה -קביעין' למעמד הגדול 'תורה אור'
שיתקיים בליל ז' דחנוכה קודם הדלקת הנרות ע"י
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בו יזכו כבקשת הקודש
עשרות מאנ"ש שקיבלו ע"ע לימוד שעות רצופות
להגיש קוויטל מיוחד עם שמם וסך השעות שלמדו
לברכת ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים ולזכות
הקודש .שיקוים בנו "כי נר מצווה ותורה אור" .
התקבלה תרומה חשובה לחלוקת שמן זית
להדלקת נרות חנוכה ,עבור לומדי הכולל אשר
יתמידו בשבועות הבאים כהכנה דרבה לימי
החנוכה
בס"ד
"
)מתוך דא"ח ליל הושענא רבא(
שמך יהיה שם?
תלוי בך!
בס"ד
מזלא טבא וגדיא יאה
ברון שיר וקול זמרה ורננים ,מעומק ליבנו פנימה נשגרים ,במיטב ברכותינו
ואיחולים ,בהוקרה והערכה נאמנים ,מזלא טבא וגדיא יאה נאמרים ,באותות אהבה
וידידות ניכרים ,קדם האי גברא רבא היקר באנשים ,המפאר בפאר את בית חיינו
הקדושים ,הלוא הוא הגבר הנודע בשערים ,בפי כל מוכתר בתוארים והילולים ,נחמד
למעלה ולמטה לבריות ולשמים ,כליל המעלות שבמידותיו מצויינים ,לבו ונפשו לכ"ק
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א קשור בקישורים ,לו נאה ויאה כל התהילות והשבחים,
ולא נוכל להעלות על הכתובים ,אפילו את מקצת מן השבחים ,הלוא הוא
הרה"ח ר' יהודה אריה לייב זעלמן שליט"א
לרגל השמחה הגדולה במעונו באירוסי בתו תחי'
עם הבה"ח החתן אלתר מרדכי שוורץ הי"ו
למזל טוב
עינינו נשואות לבורא כל עולמים ,ושפתותינו מרחשות תפילה בסילודים ,שיזכה
לראות דורות ישרים ומבורכים ,ורוב נחת ממנה ומכל הבנים ,לחנכם ולגדלם לתורה
וליראת שמים ,עפ"י דרך הסלולה לנו מגזע עצי התמרים ,וראשם מגיע עד אור
שבעת הימים ,בחסידות וטהרה מרובים ,בתורת ה' להיות עוסקים ,ויזכה
לכל הברכות אשר בתורה כתובים ,בעושר ואושר והצלחה מרובה כל הימים ,עדי
נזכה כולנו בקרוב בימינו ברננים ,שיבוא אליהו לבשרנו
שימי משיח צדקנו קרובים ועומדים.
המברכים
מורינו הרב שליט"א
מתפללי בית המדרש הגבאים
