gilyoines.com

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: ויצא (2026-11-16)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫בכורות דף נח – ערכין דף ד‬ ‫ויצא ⚫ כסלו תשפ"ז‬ ‫גליון שנה‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף נח ‪ -‬נט‬ ‫הלשון על כן בניי הזהרו ללמוד בימי ניסן פרק ערבי פסחים וכו'‬ ‫וכן בחנוכה הלכות חנוכה ובפורים מגילה כי זו התורה היא ביותר‬ ‫שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום‬ ‫חביבה ומביאה לידי מעשה כהוגן ותורה זו חביבה במאוד מאוד‬ ‫ל' יום קודם החג בשאר מועדים‬ ‫לפני הקדוש ברוך הוא כי יפה היא ובזמנה היא‪ ,‬ע"כ‪ ,‬והדברים‬ ‫יובנו היטב לפי מה שביאר הגרי"ח ז"ל בספרו בן יהוידע (עירובין‬ ‫וחיוב לדרוש ביום טוב ‪ -‬דברי המשנה ברורה‬ ‫נ"ד ע"א) שיש תועלת מרובה כשלומד את ההלכות השייכות‬ ‫לאותו הרגל‪ ,‬וזה לשונו שבא להוסיף סגולה אחרת לשמירת‬ ‫כתב השו"ע (הל' פסח ס' תכט סע' א) שואלין בהלכות פסח קודם‬ ‫התורה בלב שילמד הלכות שלה בעתם דהיינו הלכות פסח בפסח‬ ‫לפסח שלשים יום‪ .‬וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק א) שהרי משה‬ ‫והלכות חג בחג שעי"כ נמצא לימוד שלו בהלכות כמו לימוד הלכה‬ ‫עומד בפסח ראשון ומזהירן על כל הלכות פסח שני וה"ה בשאר‬ ‫למעשה ובזה תתקיים ותתייסד בלבו יותר כי הלכה האמורה‬ ‫יום טוב נמי דורשין קודם לכן ל' יום בהלכותיהן ועיין בביאור‬ ‫בעניין מעשה לא תשתכח מלב האדם ע"כ‪.‬‬ ‫הגר"א שדעתו דבעצרת סגי מיום א' בסיון וי"א דהחיוב שלשים‬ ‫כתבו התוס' מגילה (ד ע"א ד"ה מאי) שלפני פורים אין דין זה‬ ‫יום הוא רק בפסח משום דיש בהן הלכות רבות כגון טחינת חטים‬ ‫נוהג‪ .‬וכן בחנוכה‪ ,‬כתב בקונטרס חסדי אבות (ס' יז‪ ,‬נדפס בסוף‬ ‫ואפיית המצות והגעלת כלים וביעור חמץ שאלו אם אין עושין‬ ‫ספר יבין דעת)‪ ,‬שאין דין זה נוהג‪ .‬ובטעם הדבר כתב‪ ,‬שאם‬ ‫אותן כהלכותיהן קודם פסח לית להו תקנה בפסח משא"כ בשאר‬ ‫בפורים שעיקרו מ'דברי קבלה' וקראוהו יום טוב אין דין זה נוהג‪,‬‬ ‫יום טוב די באיזה ימים קודם ועכ"פ ביום טוב גופא לכו"ע צריך‬ ‫קל וחומר בחנוכה‪ ,‬שאינו אלא מדרבנן ואף לא קראוהו יום טוב‪.‬‬ ‫לשאול ולדרוש בכל יום טוב בהלכותיה וכדאיתא בסוף מגילה‬ ‫[דף לב] משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו‬ ‫לימוד הל' חנוכה בחנוכה – אמירת הנרות הללו‬ ‫של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג‪.‬‬ ‫השיב הגר"ח קניבסקי זצ"ל ונראה שאם אומר הנרות הללו שפיר‬ ‫וע' בבה"ל (שם ד"ה שואלין וכו') שלדעת הרשב"א והר"ן אין‬ ‫נחשב שלומד מעניינו של יום (שמענו כן ראינו ח"ב עמוד תו‬ ‫חיוב ללמוד ההלכות קודם ל' יום‪ ,‬רק נ"מ אם באו בבת אחת שני‬ ‫עכ"ד)‪ .‬ולכאורה יש להקשות‪ ,‬בשלמא אם היה קיום דין תורה‬ ‫תלמידים ואחד שאלה בהל' החג‪ ,‬נזקקין לו קודם דהוא בכלל‬ ‫ללמוד הל' חג בחג סגי בכך‪ ,‬אך אם זה רק דבר טוב‪ ,‬לכאורה צריך‬ ‫שואל כענין‪ ,‬וכתב הבה"ל ששאר הראשונים סוברים שיש חיוב‬ ‫להתעסק בזה יותר מהזכרת הלכה אחת ב'הנרות הללו'‪ .‬ואולי‬ ‫לדרוש ההלכות ל' יום קודם החג‪.‬‬ ‫סמך לדברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל מדברי רבנו ירוחם תולדות‬ ‫ל' יום לפני חנוכה ופורים ובחנוכה עצמה‬ ‫אדם בנתיב התשיעי שיש חיוב ללמוד בענייני חנוכה בו ביום‪,‬‬ ‫שכתב בזה הלשון "וקבעום לדורות להיותם ימים טובים לקרות‬ ‫יש לעיין האם צריך ללמוד בחנוכה בהלכות חנוכה דאיתא בסוף‬ ‫בהם ההלל ולהזכיר דינם ולהודות עליו"‪.‬‬ ‫מגילה ל"ב אי משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין‬ ‫בעניינו של יום ע"ש‪ .‬וכתב הפנ"י (מגילה דף ד ע"א) שכשם‬ ‫כשם שתרומת מעשר ניטלת באומד ומחשבה כך‬ ‫שבפורים דמוקפין שחל בשבת שואלין ודורשים בענייני היום‬ ‫תרומת מעשר ניטלת באומד ומחשבה‬ ‫בשבת‪ ,‬מתקנת משה שצריך לדרוש הלכות חג בחג וכמבואר בגמ'‬ ‫מגילה‪ ,‬הוא הדין שיש לדרוש בחנוכה מעניני היום‪ .‬ועיין בשו"ת‬ ‫הפרשת תרומות ומעשרות במחשבה‬ ‫שלמת חיים סימן שס"ו שדן בזה הגרי"ח זוננפלד זצ"ל אם חיוב‬ ‫זה הוי נמי בחנוכה ורצה השואל למימר שחנוכה הואיל והוי רק‬ ‫תרומה גדולה‪ :‬תרומה גדולה ניטלת במחשבה‪ ,‬וילפינן לה מן‬ ‫מדרבנן ליכא חיוביה ולא דמי לפורים שצריך ללמוד בו ביום‬ ‫הכתוב "ונחשב לכם תרומתכם" [מהי הפרשה במחשבה יעויין‬ ‫בהלכות פורים דשאני התם שהוי מדברי קבלה ובתשובה ענה שם‬ ‫ברש"י בכורות נט ע"א ד"ה במחשבה‪ ,‬ותוס' שם‪ .‬ותוס' רי"ד שבת‬ ‫הגרי"ח ז"ל בזה הלשון פשיטא שהנכון ללמוד דיני חנוכה בזמנם‪.‬‬ ‫קמב)‪.‬‬ ‫ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סימן א' אות ה') שהוכיח מדברי‬ ‫תרומת מעשר‪ :‬תרומת מעשר כתבו תוס' בגיטין לא ע"א ד"ה כך‬ ‫רבנו ירוחם תולדות אדם בנתיב התשיעי שיש חיוב ללמוד בענייני‬ ‫וכן ע' תוס' בסוגיין‪ ,‬דלכו"ע דינה כתרו"מ וניטלת במחשבה‪ ,‬וע"ע‬ ‫חנוכה בו ביום‪ ,‬שכתב בזה הלשון "וקבעום לדורות להיותם ימים‬ ‫ברמב"ן וריטב"א גיטין שם‪ ,‬ברשב"א קידושין מא וריטב"א שם‪.‬‬ ‫טובים לקרות בהם ההלל ולהזכיר דינם ולהודות עליו" ע"כ וכך‬ ‫מעשרות‪ :‬ומעשרות אם דינם כתרומה לענין מחשבה‪ ,‬במאירי‬ ‫מוכח מלשון השאילתות שאילתא כ"ו שכתב בזה הלשון‬ ‫שבת קכז כתב שבמעשרות אין מועיל מחשבה אא"כ הפרישן‪,‬‬ ‫דמחייבין דבית ישראל למיקרא בספרא ולאגמורי באורייתא‬ ‫וצ"ע כוונתו‪ ,‬יעויין ע"ז בשו"ת בית יצחק יו"ד קלח‪ .‬גם בתוס'‬ ‫ולאפטורי בנביא יומא בענייניה וכו' ולמדרש נמי בענייניה דיומא‬ ‫גיטין לא ע"א ד"ה במחשבה משמע קצת שחלוק מעשר מתרומה‬ ‫כדתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משה תיקן לישראל שיהיו‬ ‫לענין מחשבה‪ ,‬וכן פירשו הרש"ש בהגהותיו‪ ,‬והדבר אברהם‬ ‫שואלין ודורשין בעניינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת‬ ‫בח"א ס' טז אות ד [ובדמאי מעיל מחשבה בכל המעשרות ע"ש]‪.‬‬ ‫בעצרת הלכות חג בחג‪ ,‬ועיין שם בפירוש העמק שאלה וכך כתב‬ ‫אבל ק"ק שלא כתבו התוס' חילוק זה להדיא‪ .‬וכן מבואר בקרית‬ ‫השל"ה הקדוש מסכת שבועות (נר מצוה אות צ"ז בדפו"ח) בזה‬ ‫בשו"ע הרב או"ח תנז סע' יח‪ ,‬ובמנחת חינוך מצוה שצו‪.‬‬ ‫ספר פ"ז ממעשר‪ ,‬שחלוק מעשר מתרומה לענין מחשבה‪.‬‬ ‫מסקנת החזון איש בדמאי ס' טו ס"ק ה נראה שמעיקר הדין‬ ‫מאידך הוכיחו האחרונים (אמרי בינה דיני תרו"מ סוף ס' ז‪ ,‬חזון‬ ‫מועלת הפרשה במחשבה בכל המעשרות‪ ,‬אבל כיון שלא מצינו‬ ‫איש דמאי ס' טו ס"ק ה‪ ,‬דבר אברהם ח"א ס' טז) ממה שסתם‬ ‫בהדיא דין מעשר במחשבה ראוי להחמיר‪.‬‬ ‫הרמב"ם בפ"ד הט"ז מתרומות‪ ,‬ולא חילק בין תרומה למעשר‪,‬‬ ‫ןלדינא כתב בספר משפטי ארץ שאין להפריש תרומות ומעשרות‬ ‫ועוד כתב כלל בפ"א ממעשר ה"ז‪ ,‬שכל שאמרנו בתרומה אם תרם‬ ‫במחשבה‪ ,‬אלא יאמר בפיו את כל נוסח ההפרשה‪ .‬הפריש‬ ‫תרומתו תרומה‪ ,‬כך במעשר אם הפריש מעשרותיו מעשר‪ ,‬נראה‬ ‫במחשבה‪ ,‬דהיינו שלא הוציא בשפתיו אלא הרהר בלבו‪ ,‬תרומתו‬ ‫שגם מעשרות אפשר להפריש במחשבה‪ .‬וכן מראה מביאור הגר"א‬ ‫תרומה ומעשרו מעשר (משפטי ארץ תרו"מ פ"י סע' י)‪.‬‬ ‫ליו"ד ס' שלא ס"ק צב שפ' הגמ' בחולין – ודילמא ר"מ נתן עיניו‬ ‫בצד זה ואכל בצד אחר – בודאי‪ ,‬ומשמע שאף במעשר כן וכ"כ‬ ‫הדרן עלך מסכת בכורות‬ ‫מסכת ערכין‬ ‫דף ב‬ ‫ויש בדין זה מחלוקת אחרונים דהנה הר"ן סוף פ"ב דסוכה דף י"ג‬ ‫הכל חייבין בסוכה וכו' לאתויי קטן שאינו צריך לאמו‬ ‫א' כתב ואין החינוך שוה בכל מקום אלא כל חד וחד לפי ענינו‬ ‫דהכא בסוכה תלינן בא"צ לאמו‪ ,‬וגבי ראיה ביכול לעלות‬ ‫חובת קטן במצוות סוכה‬ ‫מירושלים להר הבית‪ ,‬וגבי לולב ביודע לנענע‪ ,‬וגבי ציצית ביודע‬ ‫להתעטף‪ ,‬וגבי תורה ביודע לדבר‪ ,‬ובמשנה שם אמרו מעשה‬ ‫חיוב סוכה כשאינו צריך לאמו‪ :‬ע' שו"ע (ס' תרמ ס' ב) קטן שאינו‬ ‫שילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך ע"ג‬ ‫צריך לאמו שהוא כבן חמש או כבן שש‪ ,‬חייב בסוכה מדברי‬ ‫המיטה בשביל הקטן‪ ,‬וכתב שם הר"ן ושמאי מחמיר לחייב‬ ‫סופרים כדי לחנכו במצוות‪ .‬ובמשנה ברורה (ס"ק ד) שדעת כמה‬ ‫בחינוך אפילו קטן הצריך לאמו כיון דאפשר וחזי להכי‪ ,‬שכן הדין‬ ‫אחרונים‪ ,‬דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז‬ ‫בכל מצוה לחייבו בחינוך כל זמן שאפשר וראוי לכך ורבנן סברי‬ ‫כל כך לאמו‪ ,‬מחויב אביו לחנכו בסוכה אפילו איננו חריף‪.‬‬ ‫דכיון שאמו פטורה מן הסוכה אינו ראוי לחינוך סוכה כל שהוא‬ ‫וע' באחרונים שציין בשער הציון [אליה רבה ביכורי יעקב ובית‬ ‫צריך לה עכ"ל‪.‬‬ ‫מאיר] שאם הוא חריף יש לחנכו לסוכה מגיל ארבע‪ ,‬וכן ע' במשנה‬ ‫ופרי מגדים (פתיחה כוללת ח"ב אות י') הביא דברי הר"ן וכתב סוף‬ ‫ברורה (ס' תיד ס"ק ז) בשם הא"ר לענין הקנאת עירוב‪ ,‬שאפילו‬ ‫דבר מדברי הר"ן משמע כל שראוי לכך מחויב לחנכו‪ ,‬ושמאי הזקן‬ ‫בן ארבע אינו נמשך אחר אמו אם הוא חריף‪ ,‬וכן העיר בשו"ת‬ ‫סבר תינוק בן יום אחד הואיל וראוי לכך חייב בחינוך‪ ,‬ורבנן סברי‬ ‫תשובות והנהגות (ח"ב ס' רז)‪.‬‬ ‫הואיל ואמו פטורה גם הוא פטור‬ ‫ומשמע מדברי הפמ"ג שלמד מדברי הר"ן הנ"ל דמצות חינוך בכל‬ ‫להאכיל קטן בידים מחוץ לסוכה‬ ‫המצות אינו תלוי בדעת והבנה כלל אלא ביכולת בפועל לקיים המצוה‬ ‫וע' במשנה ברורה (ס"ק ה) דקטן שאין לו אב‪ ,‬יש אומרים דאמו‬ ‫וכל שיכול לעשות מעשה המצוה חייב אביו לחנכו במצוה זו וכדברי‬ ‫ובית דין חייבים לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ולכולי עלמא אסור להאכיל‬ ‫החוט שני הנ"ל‪.‬‬ ‫קטן בידים חוץ לסוכה אפילו לאדם אחר [שאינו אביו]‪ ,‬דהיינו ליתן‬ ‫מחלוקת אחרונים‪ :‬אכן דעת מהרש"ל (חכמת שלמה דף טו) והו"ד‬ ‫לתוך פיו או לצוות לו לאכול‪[ .‬היינו דברים שחייבים בסוכה כגון‬ ‫בערוך לנר ורש"ש סוכה דף כח‪ ,‬ובפנ"י (סוכה סוף פ"ב) מבואר דלא‬ ‫לחם או סעודה עם מזונות וכדומה]‪ .‬לענין שינה בסוכה אף בקטן‬ ‫שייך חינוך במצות אצל קטן שאינו בר הבנה אף אם יכול לעשות‬ ‫שאינו צריך לאמו‪ ,‬מצוי שיש לו פטור מדין מצטער‪ ,‬עקב רעש‪,‬‬ ‫מעשה המצוה ולפי דבריהם אף הר"ן מודה לזה‪.‬‬ ‫אנשים אחרים בסוכה או שקשה לו לישון בסוכה מסיבה אחרת‪.‬‬ ‫הכל חייבין בתקיעת שופר לאיתויי קטן שהגיע לחינוך‬ ‫[וכתב בשער הציון (שם ס"ק ח) לאפוקי כשמביא לפניו לאכול‪ ,‬והוא אוכל‬ ‫מעצמו‪ ,‬אבל אביו מחויב מחמת מצות חינוך למנוע אותו שלא לאכול חוץ‬ ‫לסוכה]‪.‬‬ ‫חיוב חינוך בתקיעת שופר‬ ‫דעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (סוכת חיים עמ' שנה תורת המועדים ס'‬ ‫קטן שהגיע לחינוך לתקיעת שופר‪ ,‬ואינו יכול ללכת לבית‬ ‫תקמ אות ד) שהאב אינו צריך להימנע מאכילה ולימוד בסוכה‪ ,‬ועל‬ ‫הכנסת‪ ,‬חייב אביו לתקוע בשבילו‪ ,‬ואם אינו יכול לתקוע‪ ,‬יביא‬ ‫כן יישנו בנו בבית‪ .‬והוסיף‪ ,‬שאף אין צריך האב להעירו ולהעבירו‬ ‫אחר לביתו שיתקע עבורו (גליון מים חיים להגרי"א דינר‬ ‫אחר כך לסוכה‪ ,‬כדין פסקו גשמים כשישן‪.‬‬ ‫שליט"א ע' גמ' ערכין דף ב)‪.‬‬ ‫חיוב חינוך במצה‬ ‫בברכת השופר‪ :‬לכתחילה קטן יברך הברכות‪ .‬וסגי לתקוע ל'‬ ‫קולות‪ .‬וקטן יכול להוציא עוד קטן בברכות‪.‬‬ ‫כתב הרמב"ם (פ"ו מחמץ ומצה ה"י) קטן שיכול לאכול פת מחנכין‬ ‫ילדה שהגיעה לגיל חינוך‪ :‬יש לדון האם יש מצות חינוך כיון‬ ‫אותו במצוות ומאכילין אותו כזית מצה עכ"ל וכתב שם המגיד משנה‬ ‫שנשים אינם חייבות אלא משום שקיבלה עליהן כחובה‪ .‬ועכ"פ‬ ‫זה למד רבינו ממה שאמרו פרק לולב הגזול קטן היכול לאכול כזית‬ ‫אין איסור לתקוע בשבילם משום 'תקיעה בחנם' (תורת המועדים‬ ‫צלי שוחטין עליו את הפסח וכו'‪ ,‬ומשמע התם דכל שיודע לעשות‬ ‫בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל)‪.1‬‬ ‫הדבר מחנכין אותו עכ"ל ובחיי אדם כלל ס"ו סעיף ב העתיק דברי‬ ‫הרמב"ם‪.‬‬ ‫גיל חינוך לתקיעת שופר‬ ‫חיוב חינוך למצה דומיא לעלייה לרגל – שאינו מבין כלל‬ ‫ע' במשנה ברורה (ס' שמג ס"ק ג) דשיעור החינוך במצות עשה‬ ‫כתב בס' חוט שני (שבת חלק ד' עמ' רעו) דבמצות עשה כל שהקטן‬ ‫הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו‪ ,‬בכל מצוה לפי ענינו‪ ,‬כגון‬ ‫יודע לעשות את מעשה המצוה נחשב הגיע לחינוך למצוה זו‪ ,‬אע"פ‬ ‫היודע מענין שבת‪ ,‬חייב להרגילו לשמוע קידוש והבדלה‪ ,‬היודע‬ ‫שאינו מבין כלל את ענין המצוה ואת משמעותה‪ ,‬ומהאי טעמא‬ ‫להתעטף כהלכה חייב בציצית וכד' עכ"ד‪.‬‬ ‫קטן שיודע לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית‬ ‫ודעת הגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני הל' שבת ח"ד בהל' חינוך עמ'‬ ‫חייב בחינוך מצות עליה לרגל‪ ,‬וכן קטן שיכול לאכול פת מאכילין‬ ‫שח) שחינוך לתקיעת שופר צריך הקטן לדעת עכ"פ השיעור של‬ ‫אותו כזית מצה‪ ,‬אע"פ שאינו מבין ענין המצוה‪ ,‬ולפי"ז השיעור‬ ‫התקיעות כמה צריך לתקוע ע"פ דין‪ .‬וצריך הקטן לדעת שהמצוה‬ ‫בגיל הקטן במצות מצה הוא מוקדם מאוד עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ 1‬ובודאי אין לטרוח להביא בעל תוקע עבור קטנה (וכן הסכים הגר"י קנר‬ ‫שליט"א)‪ .‬יש לדון האם קטנה יכולה לברך עבור קטן‪.‬‬ ‫מותר לומר לקטן לתקוע להתלמד שיש בזה מצות חינוך לקטן‬ ‫היא לשמוע תקיעות של תקיעה תרועה וכו' ג' פעמים ולא סתם‬ ‫ללמדו אופן התקיעות (ע' רמ"א מ"ב סו"ס תקצ"ו)‪.‬‬ ‫ציפצופים של תקיעות (וכתב ונראה דסדר הברכות אינו צריך‬ ‫קטן יכול להקשיב רק לעשרה קולות של תקיעת שופר‬ ‫לדעת)‪.‬‬ ‫ויש לעיין בדעת הגר"נ קרליץ זצ"ל מה הבדל בין מצה שחייב‬ ‫ויש לעיין בקטן שיכול להקשיב רק לעשרה קולות ולא לשלשים‬ ‫לאכול בלי להבין‪ ,‬למצות שופר‪ ,‬שחייב להבין‪ .‬וצ"ל שחלק מעיקר‬ ‫קולות אם ע"י זה נתחייב במצות חינוך (דבר מצוי בילדים בגיל‬ ‫מצוות תקיעות שופר הוא לדעת שיש כאן תקיעות עם איזה סדר‪,‬‬ ‫קטן)‪ .‬כיון שמעיקר הדין איתא במשנה ברורה (ס' תקפו ס"ק כב)‬ ‫ולא דמי למצות אכילת מצה‪ ,‬וכזית צלי בפסח‪ ,‬עלייה לרגל שעיקר‬ ‫בהמודר הנאה משופר‪ ,‬ובס' תר ס"ק ז‪ ,‬שיתקע רק עשרה קולות‪.‬‬ ‫המצוה הוא מעשה בלבד בלי הבנה‪.‬‬ ‫[ויש להחמיר לשמוע ל' וכן ע' בבה"ל שאין לברך על פחות מל']‪.‬‬ ‫וע' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב ס' רפא) שהקשה מה הבדל בין‬ ‫ואינו דומה לחינוך של מצות לולב שצריך לדעת כדי לנענע שהוא‬ ‫מצה לשופר‪ ,‬וכי מיד כשקטן יודע לשמוע חייב להביאו לבית‬ ‫המצוה כתיקונה‪ ,‬דהתם כבר בזמן הגמ' תיקנו שנענועים הוא‬ ‫הכנסת לשמוע? והביאר שצ"ל רק כשמבין ענין מצוה שזהו מצות‬ ‫חלק עיקרי של המצוה‪ ,‬משא"כ ל' קולות אנו תוקעין רק מחמת‬ ‫עשה מה"ת‪ ,‬וצריך ליזהר בילד בן ארבע או קודם‪ ,‬שישמע‬ ‫ספקות‪ ,‬ולכאורה יש לצדד שחייב הקטן לשמוע באופן שיודע‬ ‫התקיעות כדי לקיים מצות היום ע"ש שגם במצה צריך איזה‬ ‫להקשיב רק עשרה קולות‪.‬‬ ‫הבנה‪.‬‬ ‫ומוריד כשורה ומנענע דבעינן שיהא יודע לעשות המצוה כתקנתה‬ ‫לנענע כשורה וכן מה שאמרו שם לגבי ציצית שיודע להתעטף ר"ל‬ ‫הכל חייבין בלולב לאיתויי קטן היודע לנענע‬ ‫שיודע לעשות העיטוף כתקנתו להחזיר ב' ציציות לפניו וב'‬ ‫חיוב קטן במצות לולב‬ ‫לאחריו ולאחזם בידו בשעת ק"ש ע' ברמ"א סי' יז ס"ג והעיר‬ ‫מדברי הרדב"ז הנ"ל‪ .‬ובשו"ת התעוררות תשובה ח"א העיר‬ ‫למה צריך הקטן חינוך לנענע‬ ‫מלשון השו"ע (ס' תרנז סע' א) שכתב "קטן היודע לנענע כדינו‬ ‫אביו חייב לחנכו במצות" דהא לכו"ע בנטילה כל דהוא ונענוע כל‬ ‫הקשה החתם סופר (סוכה מב ד"ה קטן היודע לנענע וכו') וז"ל‬ ‫שהוא יוצא ואמאי תפס הש"ע כדינו דמשמע כל הנענועים לכל‬ ‫צ"ע אי מן התורה מדאגבה נפיק ביה בלי שום נענוע‪ ,‬למה לא יחנך‬ ‫הצדדים אלא ודאי שמצד חינוך חייב ליתן לו לולבו דוקא וא"צ‬ ‫הקטן היודע ליקח לולב בידו אפילו בלי נענוע‪ ,‬ומשמע בודאי‬ ‫לקנות אבל קטן היודע כדין לנענע לכל הצדדים צריך לקנות לו‬ ‫מדשיעורא דלולב שיצא מהאגד כדי לנענע בו ואי לאו הכי לא יצא‬ ‫לולב כדי שיעשה הנענועים עמו בהלל ובציבור‪.‬‬ ‫ידי חובתו‪ ,‬א"כ ש"מ הלכה למשה מסיני היא שצריך לנענע עכ"פ‬ ‫נענוע כל שהוא [כוונתו לההיא דסוכה לב דשיעור לולב הוא ג'‬ ‫הקנאת לולב לקטנים ביו"ט ראשון‬ ‫טפחים ועוד טפח בכדי שיהא בו כדי לנענע] ומשמע מפשטות הגמ'‬ ‫כתב השו"ע (ס' תרנח סעיף ו) לא יתננו ביום ראשון לקטן‪ ,‬קודם‬ ‫דשיעור ד' טפחים דין תורה הוא וכן כתב בהדיא הקרית ספר בהל'‬ ‫שיצא בו‪ ,‬מפני שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה‪,‬‬ ‫סוכה פ"ז וז"ל שיעור ארבעה מינים נראה דהרי בכלל שיעורין‬ ‫ונמצא שאם החזירו לו אינו מוחזר; ויש מי שאומר שאם הגיע‬ ‫הל"מ דטפח שדרו של לולב היוצא מן ההדס הוי דאורייתא עכ"ל‪.‬‬ ‫לעונת הפעוטות‪ ,‬מותר; ואם תופס עם התינוק‪ ,‬כיון שלא יצא‬ ‫והנה הגם דעיקר דברי החח"ס שיש מדין תורה חובת נענוע כל שהוא‬ ‫מידו שפיר דמי‪.‬‬ ‫אלא שיש הוספת דין והוא דאם האדם והלולב ראויים לנענוע כל‬ ‫בני חו"ל‪ :‬ע' מ"ב (שם ס"ק כג) שה"ה לדידן דעושין שני ימים‬ ‫שהוא‪ ,‬הרי הוא יוצא דבר תורה גם בלי נענוע‪ ,‬ורק בהגבהה בעלמא‬ ‫שאין לתת לקטן קודם שיצא בו‪ .‬וכן אם מזכה רבים בלולבו‪ ,‬לא‬ ‫ומדין כל הראויה לבילה‪ ,‬מ"מ מה שישב בזה ההיא דקטן היודע‬ ‫יתן לקטן עד שיברכו כולם (מ"ב שם ס"ק כד)‪.‬‬ ‫לנענע דהיינו שצריך להיות עכ"פ גברא דחזי לנענע‪ ,‬ואז אין הנענוע‬ ‫מעכב בו‪ .‬והקשה הגרפ"א פאלק זצ"ל (מחזה אליהו ח"ג ס' פב) שזה‬ ‫ומטעם זה בני חו"ל הנוהגים שני ימים טובים‪ ,‬כתב הפמ"ג (ס'‬ ‫לכאורה אינו עולה יפה לדעת הב"י והמ''א שכתבו ד"קטן היודע‬ ‫תרנח א"א ס"ק יב) שחייבים לקנות לולב נוסף לבניהם הקטנים‪.‬‬ ‫לנענע היינו שצריכים לחנכו לנענע באופן של מוליך ומביא מעלה‬ ‫ומה שאין נוהגים כן ע' להלן בדברי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל‬ ‫ומוריד‪ ,‬ולפי החח"ס הלא מספיק מה שראוי כבר לעשות נענוע כל‬ ‫(אגרות משה ח"א ס' קפד)‪.‬‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫האם אב יכול לקיים מצות חינוך ע"י השאלת ד' מינים לקטן‪:‬‬ ‫עוד יש לעיין למה לא כתוב‪ ,‬קטן היודע להגביה? וביאר הגרפ"א‬ ‫וכתב המ"ב (שם ס"ק כח) וה"ה אם לא מקנה ליה כלל לקטן או‬ ‫פאלק זצ"ל שע"כ הכוונה היא לנענועים באופן שתיקנו חז"ל‪( .‬ראה‬ ‫שאומר לו יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ יהא שלי כבתחלה דהו"ל‬ ‫כעין זה בשו"ת אבני נזר או"ח ס' לט ס"ק ז)‪ .‬שמאחר שיש דין‬ ‫כשאול כנ"ל בס"ג אלא דבכל אלו העצות לא מהני רק לגדול‬ ‫דאורייתא נענוע כל שהוא‪ ,‬חז"ל הוסיפו על הדין תורה שיהא מוליך‬ ‫שיהיה יכול אח"כ לצאת בו אבל הקטן לא יצא בנטילה כזה דהא‬ ‫ומביא מעלה ומוריד‪ .‬ואח"כ נתאחר הדין חינוך עד שיודע לקיים פרט‬ ‫אינו שלו ולא מקרי לכם ולא קיים בו אביו מצות חינוך ויש‬ ‫בעיקר הדאורייתא שהוא מוליך ומביא מעלה ומוריד‪.‬‬ ‫מאחרונים שסוברין דמצות חינוך מתקיים גם בשאול דהא גם‬ ‫וסיים הגרפ"א פאלק זצ"ל שעכ"פ רואים שאין חובת חינוך עד‬ ‫בזה מתחנך הבן למצות וכן משמע במרדכי בשם ראב"ן‪.‬‬ ‫שיודע לקיים המצוה באופן של שלימות שחייבו חז"ל לקיים המצוה‪.‬‬ ‫וסברת המחלוקת‪ ,‬כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א ס' רכד‬ ‫וכן ראה בכורי יעקב (ס' תרנז ס"ק ג) ומרומי שדה (סוכה דף מב‪).‬‬ ‫ד"ה והנה איכא) שנחלקו בעצם מצות חינוך‪ ,‬האם עיקר המצוה‬ ‫והוסיף הגרי"י נויבירט זצ"ל (חינוך הבית למצות ודיני קטן הערה‬ ‫הוא בשביל להרגילו במצוות כדי שיקיימם כשיגדל‪ ,‬ולכן די בלולב‬ ‫קו) מכאן ראיה שנענוע הלולב אינו רק הידור מצוה שאינו חייב לחנך‬ ‫שאול‪ ,‬שעכ"פ מתרגל בזה לעשות מצוה אף שבעצם אין בזה קיום‬ ‫קטן בהידורים‪ ,‬אלא חלק עיקרי של המצוה‪.2‬‬ ‫מצוה‪ ,‬או שהחינוך להתרגל במצוות הוא רק טעם החיוב‪ ,‬אבל‬ ‫מחלוקת בדעת הירושלמי‪ :‬הרדב"ז (ח"ג סי' תקח) הביא מ"ש‬ ‫עצם החיוב הוא שחייבו את האב שיראה שגם הקטן יקיים מצוה‬ ‫המרדכי בשם הירושלמי היודע לנענע וכו' לא סוף דבר שיודע‬ ‫כתקונה‪.‬‬ ‫לנענע אלא מוליך ומביא יודע להתעטף וכו' לא סוף דבר שיודע‬ ‫ולמעשה כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א ס' קלז‪ ,‬יו"ד ח"ב ס'‬ ‫להתעטף אלא להשליך שתי כנפיו לפניו ושתי כנפיו לאחריו וכו'‬ ‫קד) שמדברי השער הציון (ס"ק לו) משמע שנקט שיוצא ידי מצות‬ ‫הא למדת שאע"פ שאינו יודע לעשות המצוה בשלימות אביו לוקח‬ ‫חינוך אף בלולב שאול‪ ,‬וציין שכן נוהגים שהקטן יצא ידי חובה‬ ‫לו וכו' ע"כ‪.‬‬ ‫בלולב של אביו‪ .‬וכן הורה הגרי"י קניבסקי זצ"ל (ארחות רבינו‬ ‫וע"ע במאמר מרדכי (סי' תרנז סק"א) שכתב שנראה פשוט‬ ‫ח"ב עמ' רצז מהדו"ח ח"ג עמ' צז)‪ ,‬שאפשר לסמוך על הראב"ן‬ ‫שהירושלמי בא להקל שאין הקטן מתחייב כאשר יודע לנענע את‬ ‫ושאר הפוסקים הסוברים שמצות חינוך מתקיימת בקטן גם ביום‬ ‫הלולב נענוע כל דהוא אלא רק כשיודע לנענע מוליך ומביא מעלה‬ ‫לעשין ולאווין בעוד שנענועים רק מנהג עתיק ולכן ויתר על הנענועים‬ ‫‪ 2‬ע' בשו"ת תשובות והנהגות (מועדים) בתולדות הקדוש בעל חפץ חיים‬ ‫ע"ש הרי שלדעתו הנענועים בהלל אינם חיובא מדינא רק שורשם מנהג‬ ‫זצ"ל שמביא דבשעת המלחמה בגלותו ברוסיא לא היו אתרוגים ובדוחק‬ ‫בעלמא וא"ש כמ"ש רק צע"ק היאך שרי לבטל בזה מנהג המבואר‬ ‫השיג אתרוג משנה שעברה לצאת בה ולא השתמש בו אלא לברכה לבד‬ ‫במשנה ונפסק בש"ע ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ולא לנענועים בשעת הלל ופירש טעמו הואיל ורבים משתוקקים לקיים‬ ‫מצות נענועים ואין באפשרותם יגרום להם צער ותלישות הדעת שנוגע‬ ‫נאמר שהאב מקיים מצות חינוך בשאול‪ ,‬אך הקטן אינו יכול לברך‬ ‫הראשון גם בלא שהאב יקנה לו את ארבעת המינים‪ ,‬ואפשר לנהוג‬ ‫על לולב שאול‪ ,‬כיון שאינו יוצא בזה‪ ,‬ולכן במקומות שיש ארבעת‬ ‫כמותם באופן שיש לאב הרבה קטנים‪[ .‬ולמעשה נהג לסמוך על זה‬ ‫המינים בשפע ובזול‪ ,‬יש לכל אחד להחמיר ולקנות לכל קטן וקטן‬ ‫אף שהיה לו רק בן אחד‪ ,‬וכנראה משום שארבעת המינים לא היו‬ ‫אתרוג ומיניו שיהיו שלו ממש‪ ,‬ויקיים האב מצות החינוך שעליו‬ ‫מצויים ע"ש בדברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל]‪ .‬וכן מבואר בשו"ת‬ ‫כדין‪[ .‬אכן‪ ,‬מפשטות לשון השער הציון (ס"ק לו) נראה שאף‬ ‫שבט הלוי (ח"ח ס' קנב)‪ .‬וכן ראה הליכות שלמה (פי"א סע' יא)‬ ‫שהקטן אינו יוצא ידי חובה אך יכול לברך לכתחילה]‪.‬‬ ‫בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שראוי להקנות ד' מינים לקטן‪,‬‬ ‫ביאור החזון איש‪ :‬כתב בארחות רבינו (שם) שמרן החזון איש‬ ‫ורבים שאין מקפידים בזה ונותנים להם בדרך השאלה בלבד יש‬ ‫זצוק"ל אמר לו דרך בדיחותא שהעולם אומר הא דאיתא בגמ'‬ ‫להם על מי שיסמכו [וציין לדברי החכם צבי (ס' ט) שאם אין לו ד'‬ ‫סוכה לא לימא איניש לינוקא וכו' בהדי הדדי‪ ,‬הכוונה שלא יתן‬ ‫מינים הכשרים ליו"ט ראשון‪ ,‬עליו לקחת ד' מינים הכשרים‬ ‫לקטן לברך על הלולב ויאמר לו שמקנה לו אבל באמת בלבו לא‬ ‫לשאר הימים‪ ,‬ויקיים עכ"פ מצוה דרבנן‪ ,‬דלא גרע יו"ט ראשון‬ ‫מקנה לו זה אסור שהקטן חושב שהקנו לו‪ .‬ואח"כ ראיתי שהערוך‬ ‫לשאר הימים]‪.‬‬ ‫לנר מפרש כן‪.‬‬ ‫אכן צידד בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סוף ס' צה) שאף אם‬ ‫בקריאת שמע לכו"ע שכבר מצוי אצל אביו גם בלילה]‪.‬‬ ‫הבדלה לקטנים במוצאי שבתות הארוכים‬ ‫עיקר זמן הבדלה הוא עד יום ג'‪ :‬נחלקו הפוסקים אם עיקר זמן‬ ‫הבדלה הוא רק במוצש"ק או כל יום ראשון או כל שלשה ימים‬ ‫גיל חינוך להבדלה‪ :‬ע' מ"ב (ס' שמג ס"ק ג) דשיעור חינוך במצות‬ ‫הראשונים ולמעשה משמעות המ"ב היא דאע"פ שלכתחילה צריך‬ ‫עשה הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו‪ ,‬בכל דבר לפי עניני‪,‬‬ ‫להבדיל במוצאי שבת [או עכ"פ ביום ראשון] משום זריזין‬ ‫"כגון היודע מענין שבת‪ ,‬חייב להרגילו לשמוע קידוש והבדלה"‪,3‬‬ ‫מקדימין למצוות‪ ,‬מ"מ עיקר הזמן הוא כל שלשה ימים ולכן פסק‬ ‫ובהל' קידוש ס' רסט ס"ק א כתב המ"ב שזה כבן שש או בן שבע‪,‬‬ ‫דאפילו אם הזיד ולא הבדיל במוצש"ק‪ ,‬יכול עדיין להבדיל‪( .‬ע'‬ ‫כל אחד לפום חורפיה‪[ ,4‬ובהל' סוכה השיעור הוא כתב (ס' תרמ‬ ‫שו"ע ס' רצט סע' ומ"ב ס' רצט ס"ק טו ‪ -‬טז)‪.‬‬ ‫ס"ק ד) כשהוא כבן חמש – שש כל אחד לפי חריפותו]‪.5‬‬ ‫קטן שלא שמע הבדלה במוצש"ק‪ :‬צריך להבדיל בעצמו ביום‬ ‫ראשון בבוקר‪ ,‬לא מיבעיא משום דקיי"ל שאינה תשלומין אלא‬ ‫להעיר קטן להבדלה‬ ‫גם לפי השיטות שהיא תשלומין בכל זאת הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫א"צ להעיר ילדים במוצש"ק לשמוע הבדלה דאין חיוב לחנכם‬ ‫(פסקי הגרי"ש או"ח עמוד קצ"ה) ושו"ת להורות נתן (ח"ז סי' ד)‬ ‫בדבר שהוא צער להם (ע' חיי אדם כלל סו סע' יא שזה נלמד‬ ‫פסקו שקטן חייב בתשלומין כמו גדול (ע' מעדני יו"ט שם דיש‬ ‫מחינוך לצום יום הכיפורים‪ ,‬וחכמת אדם ס' קנב סי"ז‪ ,‬ע' מעדני‬ ‫להוכיח כשיטתם מתוס' בחגיגה ב ד"ה איזהו ע"ש היטב)‪.‬‬ ‫יו"ט חינוך הבנים עמ' צא ‪ -‬צז) שאין צריך לחנך קטן באבילות‬ ‫וע"ע בשו"ת מחזה אליהו (ח"ג ס' פו) שקטן שלא שמע הבדלה‬ ‫כיון שהוא צער לו דהיינו כל דבר שיש צער לקטן לא שייך חינוך‬ ‫מחמת איחור שעת מוצאי שבת (וחולשת גופו וזמן שינתו)‪ ,‬אינו חייב‬ ‫(שו"ת פרי השדה ח"ג ס' קפז)‪.‬‬ ‫להבדיל ביום ראשון (כיון שבזמן העיקרי של המצוה היה פטור)‪ .‬אבל אם‬ ‫קטן בן י"ב‪ :‬שו"ת באר שרים (ח"ו ס' כה) אם הם כבר בני י"ב‬ ‫רוצים יכולים לחנכם להבדיל אז‪ ,‬הגם שיש בזה עשיית ברכה‪.‬‬ ‫שנה צריך להקיצם‪[ ,‬וכן ראה מ"ב ס' ע ס"ק ח שקטן בן י"ב חייב‬ ‫דף ג‬ ‫ועכ"פ מבואר שיש יותר ענין לנשים לומר הלל בחנוכה מאשר‬ ‫חיוב נשים בהלל בימי החנוכה‬ ‫הלל של ראש חודש יו"ט וחול המועד‪ ,‬שלכו"ע הן פטורות‪.‬‬ ‫בלי נדר‪ :‬אשה שאומרת הלל בר"ח ויו"ט וכו' או מחמירה לומר‬ ‫יש שסוברים שגם נשים חייבות באמירת הלל בחנוכה שאף הן היו‬ ‫הלל בחנוכה‪ ,‬כדאי להקפיד לומר בלי נדר‪ ,‬כמו בשאר הנהגות‬ ‫באותו הנס‪ ,‬וכמו שחייבות בהדלקת נרות חנוכה‪ ,‬ובהלל של ליל‬ ‫טובות (ובפרט אם אינה רגילה להשתתף בכל נדרי‪ ,‬או לומר‬ ‫פסח (ע' תוס' סוכה לח ד"ה מי‪ ,‬מקור חיים (לבעל החוות יאיר)‬ ‫מסירת מודעה בערב ר"ה)‪.‬‬ ‫ס' תרמד))‪ .6‬ויש סוברים שאינן חייבות‪( ,‬ע' קובץ תשובות ח"ג‬ ‫[אף אלו הנשים שנוהגות באמירת הלל בחנוכה‪ ,‬מסתמא לא‬ ‫סימן קה) דהלל בחנוכה אינו תקנה מיוחדת כמו הדלקת הנר‪.7‬‬ ‫קיבלו עלייהו איסור טעימה‪ ,‬כעין מה שמצינו בהל' תקיעת‬ ‫גם לסוברים שאינן חייבות‪ ,‬יכולות לומר הלל ולברך על אמירתה‬ ‫שופר‪.]8‬‬ ‫בתחילתה ובסופה (ע' בה"ל ס' תכב סע' ב ד"ה הלל דגם בר"ח אף‬ ‫שאינן חייבות יכולות לברך)‪.‬‬ ‫בנות ספרד‪ :‬ע' שו"ת אור לציון (ח"ד ס' מט אות א) שהשיב "נשים‬ ‫תאמרנה הלל שלם בחנוכה‪ ,‬אבל אין להן לברך על ההלל"‪.‬‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬ ‫‪ 7‬וכמו שכתב רש"י להדיא בתענית ורש"י ורשב"ם בפסחים (דף קיז ע"א)‪ ,‬דהלל‬ ‫‪ 3‬ואף דאפילו בן שלש ארבע יודע מענין השבת‪ ,‬לכאורה הכוונה שיודע קצת‬ ‫זה מכח מה שתיקנו הנביאים לומר על כל צרה וצרה לכשנגאלין‪ ,‬והרי זה בכלל‬ ‫הבנת הענין ופירוש ענין קידוש והבדלה‪.‬‬ ‫הלל שאומרים בכל רגל שהוא מצות עשה שהזמן גרמא‪ .‬ונשים פטורות‪ .‬וכן ע'‬ ‫‪ 4‬ובענין כוס הבדלה של מוצאי שבת חזון ע' בשו"ת ישא יוסף (או"ח ח"ב ס'‬ ‫בשדי חמד שם בשם החשק שלמה שהוכיח מדברי הרמב"ם פ"ג מהל' חנוכה הל'‬ ‫קלא) שכתב כמדומני שנהגו עלמא לתת לקטן מגיל שבע עד גיל תשע כו'‪.‬‬ ‫יד שפטורות‪ ,‬וכ"מ בבה"ל ס' תכב סע' ב ד"ה הלל דרק בליל פסח חייבות (ויש‬ ‫‪ 5‬ובפמ"ג (פתיחה כוללת ח"ב אות י) כתב‪ ,‬שגיל חינוך מתחיל מחמש שנים‬ ‫מקום לדחות)‪ ,‬וע' בהליכות שלמה ח"ב פי"ז מחזה אליהו ח"א ס' כב‪ ,‬חשוקי‬ ‫שלימות או שש שנים שלימות כל אחד לפי הבנתו‪.‬‬ ‫חמד מגילה יד‪.‬‬ ‫‪ 6‬ע' תורת רפאל ס' עה‪ ,‬שו"ת התעוררות תשובה (ח"א ס' נא)‪ ,‬שדי חמד אסיפת‬ ‫‪ 8‬אכן לדברי הפוסקים שחייבות מדינא לכאורה אין להן לטעום לפני הלל‪.‬‬ ‫דינים חנוכה ס' ט ס"ק ב‪ ,‬ובשו"ת שבט הלוי ח"א ס' רה בהערות על סדר השו"ע‬ ‫ס' תרפג (שצידד לחייבן)‪ ,‬וכן ע' בשו"ת אגרות משה ח"א ס' קצ שמשמע‬ ‫שחייבות‪ ,‬וע' אשי ישראל פמ"ח סע' יא‪.‬‬