אורות הפרשה · Oros Haparsha — ויצא (2026-11-16)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
פרשת ויצא תשפ"ז
להתחזק בבטחון וברצונות
טובות ועי"ז ימשיך קדושה
גדולה בכל מקום וזמן
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
להתחזק בבטחון וברצונות טובות ועי"ז ימשיך
קדושה גדולה בכל מקום וזמן
רעווא דרעווין פרשת ויצא תשפ"ו
ענין האבנים המריבות זו עם זו וסיום הפרשה עם 'לקטו אבנים' /אף כשאינו רואה מאין
יבוא עזרתו יתחזק בבטחון ויוושע למעלה מן הטבע /אף שנראה כחושך ודין יבטח בהשי"ת
ויתחנן אליו ויתגלה שהכל רחמים וחסדים /כאשר מריבות אצלו כח התורה והיצר יתחזק
ברצונות טובות וימתיק הכל /אף שנראה שדרך רשעים צלחה ו'הוא' מוקף עם נסיונות
וקשיים ,מ"מ יתחזק באמונתו ועבודתו ועי"ז יתעלה מאוד /יעקב נלחם עם לבן ובלעם
שמעכבים מלשמוח בתורתו ומצוותיו בגלותו את יקר חשיבות הרצונות הטובות /יאמין
בכח השי"ת להושיעו ויתחזק ברצונות טובות ועי"ז יעביר וימתיק כל האבנים הקשים /דוד
המלך ניצח את גלית הגיבור למעלה מדרך הטבע בכח האבן והרצונות הטובות /דוד המלך
השתוקק לגלות את השגחת השי"ת וחסדיו שבכל זמן /הסיפור של הילד שנשאר חי בין
ההריסות הקשות /יש לנו לידע תמיד שיש לנו אב אוהב ומרחם תמיד שלא עוזבינו לנצח
/הסיפור איך שדברי הרה"ק מאפטא ש'יהודי אף פעם אינו לבד' הצילו מהשודדים /יש
להתחזק ולדעת שעצמו מאוד חסדי השי"ת עלינו תמיד בכל זמן ומצב /יעקב אבינו השריש
את הכח להמשיך 'קדושה שלא במקומו' בכל מצב וזמן /אף אם עברו על האדם זמנים
שלא ניצלם כדבעי באשמתו מ"מ כשיתן דעתיה למהדר יכול להשלים הכל /בכל מקום
וזמן שמתחזק בקדושה וטהרה ועבודת השי"ת עם רצונות טובות ממשיך לשם קדושת בית
המקדש /ע"י גילוי האמונה והמסירות נפש מסכימים כל פמליא של מעלה לניסים ונפלאות
למעלה מן הטבע /יה"ר שנזכה כבר לישועות 'יעקב' ,וה'אבן' הזאת יהיה בית אלקים
'יהב דעתיה למהדר' וקפצה לו הארץ, ענין האבנים המריבות זו עם זו וסיום
וכאשר הגיע למקום הר המוריה שקעה לו הפרשה עם 'לקטו אבנים'
חמה שלא בעונתה ,ויקח מ'אבני' המקום
עומדים אנו בשבת קודש פרשת 'ויצא',
וישם מראשותיו ,והתחילו ה'אבנים' לריב
שמצינו בו הענינים והנסיונות שעברו על
זו עם זו ,עד שנעשו ל'אבן אחת'; ואכן
'יעקב אבינו' כאשר הלך לבנות ולהעמיד
'וישכב במקום ההוא' וזכה שם למחזה
את ה'כלל ישראל' ,ותיקן והשריש אז את
הגדול של 'מראה הסולם' ומלאכי האלקים,
היסודות לצאצאיו ולזרעו אחריו לדורותם
וההבטחות הגדולות שקיבל מאת השי"ת.
שממנו ניקח לעבוד את השי"ת.
וכן בסוף הפרשה מצינו ג"כ ענין
ה'אבנים' ,כאשר כרת יעקב את הברית עם והנה מצינו שכאשר עבר את מקום
לבן ,שאמר ג"כ 'לקטו אבנים' ועשו גל, המקדש ולא נתן דעתו להתפלל שם ,ואח"כ
ג
אורות הפרשה
של השי"ת שאוהבינו וממלא את מחסורינו 'עֵ ד הגל הזה ועדה המצבה' ,שלא ירעו ולא
תמיד ,ואף כשלא נראה לנו הדרך שנוכל יזיקו איש את אחיו .ויש להתבונן בעומק
להוושע ,מושיענו השי"ת בכוחו הגדול ענין האבנים ,ועל מה ירמוזון הדברים.
ובזרועו הנטויה! ***
אף שנראה כחושך ודין יבטח בהשי"ת אף כשאינו רואה מאין יבוא עזרתו יתחזק
ויתחנן אליו ויתגלה שהכל רחמים וחסדים בבטחון ויוושע למעלה מן הטבע
וזה גם מה שנרמז לנו במצבת האבן אך יש לבאר הדבר בהקדם הענין
שהקים יעקב אחר מראה החלום ,שכאשר שמצינו בפרשתן ,שכאשר ברח יעקב
'שקעה לו חמה שלא בעונתה' – שמרמז מעשיו והלך לבית לבן ,רדף אחריו אליפז
לעת ש'מחשיך' ובא לו לאדם ,ונראה לו בן עשיו להרגו בציווי אביו עשיו ,ובסוף
ש'חושך על פני תהום' ואין לו למי לפנות, לקח את כל אשר ליעקב בבלתי השאיר לו
'הבט ימין וראה ואין לי מכיר ,אבד מנוס כל ,ובזה קיים את ציווי אביו ,כיוון ש'עני
ממנו אין דורש לנפשי'; אך הרי 'יעקב חשוב כמת'.
תיקן תפילת ערבית' ,שגם בזמני ה'חושך'
ומצינו במדרש שכאשר הגיע יעקב
יתפלל ויזעק להשי"ת' ,זעקתי אליך ה',
לבאר המים כדי למצוא את זיווגו ,נשא
אמרתי אתה מחסי ,חלקי בארץ החיים'; ואזי
עיניו לשמים באמרו שהנה 'אליעזר' עבד
זוכה להיוושע אף למעלה מדרך הטבע ,וזוכה
אבי אבא בא לקחת את רבקה ליצחק –
ל'הוציאה ממסגר נפשי ,להודות את שמך ,בי
כאשר היה טעון בכסף וזהב לרוב ,ועם
יכתירו צדיקים כי תגמול עלי'!
'צמידים' ו'תכשיטים' וכל טוב אדוניו בידו,
ואכן 'יעקב תיקן תפילת ערבית' שהוא והנה 'הוא' מגיע בעירום ובחוסר כל; ואמר
'רשות' ,שמרמז שכאשר קשה וחשוך לו אז 'אשא עני אל ההרים מאין יבוא עזרי?'
לאדם ,הרי שעליו להתפלל ולהתחנן כי עפ"י דרך הטבע לא היה נראה לו דרך
להשי"ת לעזרו ,ואף להוסיף תפילות להיוושע ,אך התחזק בבטחונו בהשי"ת,
'רשות' מלבו ,כמ"ש ה'חפץ חיים' שיש ואמר 'מה אני מוביד סברי מבראי?! ח"ו! לית
להוסיף על התפילות הקבועות ,ולפתוח אנא מוביד סברי מבראי!! [מה אני מאבד
את לבו ולהפיל את תחינתו לפני השי"ת את תקוותי ותוחלתי מבוראי?! ח"ו! אין
כבן המתחטא לפני אביו ,ואז יזכה לאור אני מאבד את תקוותי מאת יוצרי ובוראי
גדול ולישועה ורחמים! יתב"ש!]; 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ'!
וזה אשר אמר יעקב כשהציב את האבן ואכן זכה להיוושע ,כאשר הקים שם י"ב
למצבה' :והיה הוי"ה לי לאלקים' – דהיינו שבטי קה לשם ולתפארת; כי הוא השריש
שגם 'הטבע' [שבגמ' 'אל-הים'] ומה שנראה בתוכו ובזרעו אחריו את היסוד הגדול,
כ'חשכות' ו'מידת הדין' - ,יהיה ל'הוי"ה' – שאין אנו תלוים כלל בדרכי ומוצאי 'טבע
שיתגלה שרק השי"ת הוא המנהיגו ב'מידת העולם' ,אלא אנו נמצאים 'למעלה מדרך
הרחמים' והחסדים תמיד ,ו'יחול שם הטבע' ,ואנו תלוים אך ורק בידיו הרחומות
ד
אורות הפרשה
[הנקרא גם הוא 'אבן'] ,ומתחילים האבנים שמים עלי מתחילה ועד סוף'; והיה הוי"ה
לריב זו עם זו ,כמ"ש חז"ל ש'בינונים - לי לאלקים!
זה וזה שופטן'; שהאדם עולה הוא ויורד, ואף ש'אליעזר' הגיע עם כסף וזהב
ומשתדל לקיים את התורה"ק אך לפעמים לרוב ,והיה כ'מובטח' בהצלחתו ,וליעקב
הוא נכשל. לא היה כלום בדרך הטבע; מ"מ הוא
ועל כן העצה היעוצה לו הוא ש'יבוא בטוח יותר ,משום שהוא מגיע ב'בטחונו'
הכתוב השלישי ויכריע ביניהם' ,שיקיים האיתנה בהשי"ת ,כמו שאמר 'לית אנא
את הפסוק 'תועבת ה' מאזני מרמה, מוביד סברי מבראי'! ,וכפי שהארכנו כבר
ואבן שלימה רצונו' – והיינו שהרצון בדברי המדרש ש'גדול ה'מאמין' יותר מן
וההשתוקקות נקראת גם כן בלשון 'אבן'. ה'מבוטח''!
ולכך כאשר עוברים על האדם קשיים
ונסיונות והאבנים מריבות זו עם זו ,יתחזק כאשר מריבות אצלו כח התורה והיצר
ויתאמץ ב'רצונות טובות'' ,לרצות' ו'לחפוץ' יתחזק ברצונות טובות וימתיק הכל
להתקרב להשי"ת ולעבדו בלבב שלם אף ובביאור ענין ה'אבנים' יש לרמז ,שהנה
כאשר קשה לו ואינו מרגיש – כי הרי 'אין מצינו שמצד אחד ה'תורה הקדושה' נקראת
טעם ברצון'; ויתחזק תמיד באמונה תמימה 'אבן' כמו שמצינו 'לוחות האבן'; אך
לדעת שבכל מצב שהוא 'לית אנא מוביד מצד שני מצינו שגם ה'יצר הרע' נתכנה
סברי מן בראי' שיושיענו אף למעלה מדרך בשם 'אבן' ,וכמ"ש 'והסירותי לב ה'אבן'
הטבע; ועי"ז נהיה מן הכל 'אבן אחת'; מבשרכם' שמרמז על פיתויי ונסיונות
שהכל מתמתק ומתהפך לאחדותו יתברך, היצר; והוא אחד משבעה שמותיו של היצר
יחידו של עולם ,באמונתו ש'ממך הכל כמבואר בגמ'.
ומידך נתנו לך'; ויזכה להוושע ולעבוד את וכן ה'צרות' וה'יסורים' ו'בלבולי הדעת'
השי"ת תמיד מתוך שמחה והרחבה! שעוברים על האדם מכונים בשם 'אבן',
וכמו דאמרי אינשי שהוא 'נושא אבן כבידה
אף שנראה שדרך רשעים צלחה ו'הוא'
על לבו'...
מוקף עם נסיונות וקשיים ,מ"מ יתחזק
באמונתו ועבודתו ועי"ז יתעלה מאוד וכן איתא במדרש ש'יבוא אבן ויתגבר
כי עלינו ללמוד ממעשה האבות הקדושים על האבן' ,וכן 'יבוא אבן ויקיים את האבן',
שהם כסימן לנו הבנים ,וכמו שיעקב אבינו שע"י כח ה'תורה' מתגבר האדם על ה'יצר
עברו עליו עשרים שנים קשות בביתו הרע'; וכן עולה תענוג ונחת רוח להשי"ת
הטמאה של לבן הארמי ,כאשר התמודד כאשר בא אחד שלבו אטום וסתום כ'אבן'
בקשיים ונסיונות עצומים בבואו להעמיד ומתאמץ לקיים את ה'אבן' – ה'תורה"ק'!
את שבטי ישראל ,כמ"ש 'הייתי ביום אכלני והנה כאשר איש ישראל יורד לעולם,
חורב ,וקרח בלילה ,ותידד שנתי מעיני'; הרי תפקידו ורצונו הוא לקיים את התורה"ק
ולעומת זאת היה נראה שאחיו הרשע עשיו ומצוותיה [שנקראת 'אבן'] ,אך מצד שני
נהנה מב' העולמות כאשר 'מוסיף רשעה מגיעים אליו נסיונות וצרות ופיתוי היצר
ה
אורות הפרשה
ולברר כל הרצונות לעשותם אחד ,למען על רשעותו' בנשאו נשי רשע ,ועוד הוא
שמו הגדול באהבה' ,אבן שלימה רצונו', זוכה שאביו אוהבו ול'מחילת עוונותיו'
ועי"ז מתמתק הכל וזוכה לשמירה גדולה כמו שדרשו חז"ל את ענין מחילת העוונות
מכל דרכי היצר! לחתן מנשואי עשיו עם 'מחלת' – 'מלמד
וכן מצינו אצל 'בלעם הרשע' שרצה ש'נמחלו' עוונותיו'...
לקלל את ישראל ,ולקלקל את רצונותיהם אך על כל זה התגבר יעקב ,והמשיך
הטובות בזמניהם הקשות; ואיתא במדרש לעבוד את השי"ת מתוך אמונה תמימה
שכאשר הלך בלעם בַ שביל הצר ש'גדר מזה שבכל מצב שהוא 'לית אנא מוביד סברי
וגדר מזה' ונלחץ רגלו אל ה'קיר' ,הרי זה מבראי!' ,ועל אף ש'עם לבן גרתי' ,מ"מ
מרמז לה'גדר' של ה'אבנים' האלו שהציב 'תרי"ג מצוות שמרתי ,ולא למדתי ממעשיו
יעקב לגל עד; ואכן כך התחילה מפלתו, הרעים'; ומצינו שאף 'בלשונו' של לבן
ע"י כוחו וקדושתו של יעקב ,שהוא חיזק לא רצה להשתמש ,שכאשר קרא לבן לגל
והשריש את גודל חשיבות ה'רצונות' האבנים 'יגר שהדותא' ,קראו יעקב 'גל
וה'תשוקות הטובים' של בני ישראל! עד'; ואכן זכה להתעלות מאוד ולהתקרב
להשי"ת בהעמידו י"ב שבטי קודש,
וזה לימוד לדידן לכל אחד ואחד ,שלא
ובהיותו 'בחיר שבאבות' ש'דמותו חקוקה
להתרשל מחמת נסיונותיו וקשייו ,רק תמיד
תחת כסא הכבוד'; ונתקיים בו הכתוב:
להתחזק באמונה תמימה וברצונות טובים,
'והיה בית יעקב אש ,ובית יוסף להבה,
ועי"ז יזכה להמתיק וליחד הכל לה' אחד,
ובית עשיו לקש' ,ו'ניצוץ אחד יוצא ממפוח
ולהתקרב אליו לעבדו בלבב שלם! שלך ששורף ומכלה את הכל'!
יאמין בכח השי"ת להושיעו ויתחזק יעקב נלחם עם לבן ובלעם שמעכבים
ברצונות טובות ועי"ז יעביר וימתיק כל מלשמוח בתורתו ומצוותיו בגלותו את יקר
האבנים הקשים חשיבות הרצונות הטובות
ואף כאשר נמצא האדם במצב של צרה וכן בסוף הפרשה כאשר התמודד
וצוקה ברוחניות ובגשמיות ,שמרגיש שאבן יעקב עם 'קליפת לבן' שביקש לעקור את
כבידה רובצת עליו ,וכמ"ש 'והאבן גדולה הכל; וכפי שהבאנו לבאר ש'עשיו' מרמז
על פי הבאר'' ,גדר מזה וגדר מזה' ,מ"מ לנסיונות היצר שאינם מניחים את האדם
יתחזק ויתאמץ בתוקף אמונתו בהשי"ת להתרומם ולהתעלות ,לעבוד את השי"ת
שהוא השולט על הטבע ומנהיגו; ובכוחו של ולעשות רצונו; ו'לבן' מורה על פיתוי
יעקב אבינו שלימדנו שבכל מצב שהוא, היצר שאף אחר שקיים המצוות והמעשים
ואף כשנראה ש'שקעה חמה שלא בעונתה' טובים לא ישמח ויגל בהם ,בחשבו שאינם
מ"מ 'לית אנא מוביד סברי מן בראי!', 'שווים' וחשובים וח"ו הולכים לסט"א,
וימתין ב'סבלנות' לישועת ה' שתבוא ,ועי"ז וכטענת לבן 'הבנים בני ,והבנות בנותי,
יזכה לגלול את האבן מעל פי הבאר ולזכות וכל אשר לך שלי הוא; ואז אמר יעקב
לישועה גדולה במהרה! 'לקטו אבנים ועשו גל' ,דהיינו ללקט
ו
אורות הפרשה
כי אף כאשר 'דימוני אלקים' – שנראה וכמ"ש אצל יעקב שהעביר את האבן
כ'מידת הדין' ו'הטבע' ,אך מ"מ אנו מעל פי הבאר כ'מעביר את הפקק מעל
יודעים שתמיד 'חסדך ב'קרב' היכלך' – הצלוחית'' - ,להגיד שכחו גדול' ,והיינו
שב'פנימיותו' נמצא ונגנז 'חסד' השי"ת 'כח' ותוקף אמונתו ובטחונו בהשי"ת ,שעי"ז
ורב טובו על בני האדם; וע"י שהאדם ביטל והמתיק כל הגזירות והרעות ,להמתיק
מאמין בו ומשתוקק ברצונו לגלותו, ולהפך הכל לרצון השי"ת ותורתו ועבודתו!
הרי זוכה שיתגלה לו רב טוב הצפון בו,
ויוושע בדבר ישועה ורחמים אף למעלה דוד המלך ניצח את גלית הגיבור למעלה
מדרך הטבע! מדרך הטבע בכח האבן והרצונות הטובות
וכן אנו מוצאים אצל 'דוד המלך' ,שהיה
לאלקים ובזה מובן גם הפסוק 'אך
קטן וחלש ,ועמד להלחם נגד 'גלית'
דומי נפשי כי ממנו תקוותי' ,שלכאו'
הגיבור העצום; ואף שבדרך הטבע לא
למה משתוקק וצמאה נפשו ל'מדת הדין'
היה יכול לנצחו כלל ,אך 'ויתחזק דוד בה'
ו'הטבע'? אבל כיוון שמתחזק האדם
אלקיו' ,וזרק אבן במצחו של גלית ,ועי"ז
באמונתו וידיעתו ש'אך הוא צורי וישועתי
הרגו והפילו!
משגבי לא אמוט' ,ויודע שבאמת משגיח
השי"ת ומנהיג הכל למעלה מדרך הטבע ומרומז בזה ג"כ כנ"ל שע"י שזרק
ובגודל טובו וחסדו ,ממילא מתגלה הטוב 'אבן' – שמרמז על התשוקות וה'רצונות'
הגנוז ביה זוכה לכל הברכות והחסדים! הטובים ,לכסוף ולהאמין בהשי"ת גם
למעלה מדרך הטבע ,וזרקו ב'מצחו' של
*** גלית שמרמז ל'הסתר' ו'דרך הטבע',
הסיפור של הילד שנשאר חי בין
כמ"ש 'מצח נחושה'; עי"ז זכה לגלות את
ההריסות הקשות
השגחת השי"ת ויכלתו אף 'למעלה מדרך
הטבע' ,וניצח את גלית הגיבור ,והושיע את
ויש לו לאדם לדעת תמיד ,שבכל זמן
ישראל!
ומצב הרי הוא נמצא בידיו האהובות של
אבינו מלכנו' ,ידעתי כי הנני בידך לבד', דוד המלך השתוקק לגלות את השגחת
והשי"ת דואג תמיד לכל צרכיו ומחסורו ,ולא השי"ת וחסדיו שבכל זמן
עזבו ולא יעזבנו לעולמים ,ועי"ז יהיה לו הכח ואכן דוד המלך משורר ואומר 'צמאה
והתוקף להתחזק בכל מצב ובכל הנסיונות נפשי לאלקים לקל חי'; ולכאו' למה הוא
והקשיים לזכור מהשי"ת ללכת בדרכיו צמא ומשתוקק ל'אלקים' – המרמז למידת
ולדבקה בו ,כי הוא חייך ואורך ימיך! הדין וה'טבע'? אלא שאכן הוא מסיים
כמו שרואים מהסיפור שנתפרסם לפני ואומר 'מתי אבוא ואֵ ָראֶ ה 'פני' אלקים' –
מספר שנים ,כאשר במדינה אחת התרחשה שהוא משתוקק ומצפה לגלות ולהראות את
'רעידת אדמה' קשה ,ונפלו ונשברו הרבה ה'פנימיות' של אלקים שבתוכה הרי מלובש
רחובות ובתים ונהפכו לתל עולם .והנה 'מידת הרחמים' והשגחת השי"ת וישועתו
היו שם הרבה אנשים שרח"ל נקברו חיים אף למעלה מטבע העולם!
ז
אורות הפרשה
שאלמנה גלמודה ובודדת אחת בוכה לפני בין ההריסות ,ומצאו שם את מותם ברעב
הרה"ק על מר מצבה ובדידותה הגדול, ובצמא בעירום ובחוסר כל – כאשר אפי'
והרה"ק חיזקה וחזר לפניה כמה פעמים אוויר ראוי לנשימה לא היה להם שם; אך
בקול רם ש'יהודי אף פעם אינו 'לבד'! ובזה לאחר שבוע ימים ,כאשר היו 'מפקחים
הפיח רוח חיים בלבה הנשבר. את הגל' וחיפשו בין ההריסות ,מצאו שם
ילד אחד 'חי' ,שאמנם היה חלוש מאוד ,אך
והנה בדרך כאשר חזר אותו היהודי
לביתו ,באו לפניו רוצחים שודדים נשאר שם בחיותו ובבריאותו השלימה!
להתנפל עליו לרצחו נפש; אך הוא התחזק וכאשר שאלוהו איך הצליח להחזיק
בדיבורים הקדושים שאך זה עתה שמע מעמד במשך כ"כ הרבה זמן במקום
מרבו הקדוש ,והגביה את מקלו למעלה קשה כזאת? ענה ואמר ,שבכל אותו הזמן
וצעק ואמר כמה פעמים בקול רם' :יהודי הקשה ,צלצלו באזניו ועמדו לנגד עיניו את
אף פעם אינו לבד!'; והשודדים בראותם הדברים שאמר לו אביו פעם אחד ,שיֵ דע
זאת נבהלו מפניו בחשבם שהוא עושה בזה תמיד את גודל אהבתו אליו ,שאף אם יאבד
כישוף עליהם וכדו' ונפל יראה עליהם ונסו ממנו ,הרי שלא ינוח ולא ישקוט ויעשה הכל
על נפשם ,ובזה ניצל מצפרני הרוצחים! כדי למצוא אותו ולהצילו; וע"כ בכל הזמן
והמצב הקשה לא איבד את תקוותו בידעו
כי אכן כן הוא באמת ,שבכל מקום,
תמיד ש'יש לו בחוץ אב אוהב שלא עזבו
ובכל זמן ,ובכל מצב ,נמצא השי"ת
ועושה הכל למענו'!
לימינו של כל איש ישראל לעזרו ולתמכו
בימין צדקו! יש לנו לידע תמיד שיש לנו אב אוהב
ומרחם תמיד שלא עוזבינו לנצח
יש להתחזק ולדעת שעצמו מאוד חסדי
וא"כ כ"ש אנחנו שאנו בניו החביבים של
השי"ת עלינו תמיד בכל זמן ומצב
מלך מלכי המלכים ,ששלחנו לעולם הזה רק
ויש לנו להתחזק תמיד ב'אמונה לטובתינו – ואף כאשר מגיע אלינו קשיים
תמימה' ,ולדעת שבכל מצב שהוא אל ונסיונות הרי גם הם לטובתינו כדי שנתגבר
לנו להיבהל ולאבד עשתונותינו' ,הושענא עליהם ונמצא את השי"ת המסתתר בתוכם,
נפש מבהלה'; רק יש לנו לזכור 'כי כגבוה אך באמת הוא נמצא עמנו בכל זמן ומצב
שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו' ,וכמו ועושה הכל למענינו ולטובתינו ,ולא עזבוני
שאיתא לפרש ,שהנה מרחוק נראה שבקצה ולא יעזבנו לנצח; וע"כ אל לנו להתייאש
האופק נושקים ונוגעים השמים והארץ ,אך ולהתרפות ,רק להתחזק ולהתאמץ תמיד
כשנוסעים ומתקרבים למקום הזה ,רואים בעבודתו ויראתו בשמחה וטוב לב!
שגם שם השמים גבהו מאוד מעל הארץ;
וכן הוא עם חסדי השי"ת ,שאף שנראה הסיפור איך שדברי הרה"ק מאפטא ש'יהודי
בעיניו כי כלו רחמיו וחסדיו ח"ו ,הרי באמת אף פעם אינו לבד' הצילו מהשודדים
אינו כן ,אלא החסדים והרחמים הוא עד בלי כמו העובדא שהיה באחד שעמד להיכנס
די וזה שאומר דוד המלך בתהלים 'כגבוה אל הרה"ק מאפטא זי"ע ,ושמע מבחוץ איך
ח
אורות הפרשה
וישכב במקום ההוא וזכה למראה הנורא שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו' ,כנ"ל
וההבטחות הגדולות. שהחסידם והרחמים הוא בלי סוף 'כגבוה
ואיתא מהרה"ק השר שלום מבעלזא זי"ע שמים על הארץ' וגו'.
שאז תיקן והשריש יעקב לו ולזרעו אחריו, ונשכיל תמיד לידע שכל קיומינו וכוחינו
את הבחינה של 'קדושה שלא במקומה', אינו אלא נס ופלא' ,אין בהם טבע ומנהגו
דהיינו שבכל מקום ומצב שנמצא בו האדם, של עולם כלל' כפי שכתב הרמב"ן בסוף
אם מתעורר הוא 'ויהב דעתיה למהדר' ,הרי פרשת בא; או כפי שהחת"ס כותב שהוא
זוכה שם ואז לקדושה הגדולה של 'מקום מפרש באופן אחר – שכל הטבע שבעולם
המקדש' ,ובתוך מקומו ומצבו יכול לזכות והנהגת הבריאה מונהג ומשועבד לכלל
לברכות וקדושה לרוב! ישראל עושי רצונו של מקום!
וכאשר יתחזק האדם אף כאשר נראה לו
אף אם עברו על האדם זמנים שלא ניצלם
שהוא נמצא במקום סתום 'גדר מזה וגדר
כדבעי באשמתו מ"מ כשיתן דעתיה
מזה'; וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק 'ויפגע
למהדר יכול להשלים הכל
במקום' ,שבכל מקום שפנה יעקב אבינו
והנה אף שבוודאי שאין לנו שום השגה
ע"ה ,פגע בכותל וסתום; אך ע"י שמתאמץ
במעשי יעקב ומדריגותיו הקדושות ,אך
באמונתו בהשי"ת ובגודל חסדו על יראיו
'מעשה אבות סימן לבנים' כמ"ש הרמב"ן,
אף למעלה מדרך הטבע ,זוכה ש'יבקע
ונכתבו הדברים בתורה"ק כדי שממנו
כשחר אורו' – שמתוך ה'גדר' וה'חושך'
נקח לעבוד את ה' בנסיונותינו ומעברינו
בוקע ויוצא אור גדול! ו'אבן – מקיר תזעק',
הפרטיים והכללים.
שע"י שמתחזק ברצונות ותשוקות קדושות
והנה רואים בפרשתן שאף שיעקב [המרומזים ב'אבן'] תמיד ,הרי זה בוקע
בעצמו עשה זאת – שעבר במקום הר ו'זועק' מתוך ה'קיר' ,להאיר לפניו ולהוושע
המוריה ולא התפלל שם ,אך מ"מ מיד בכל מחסורו ,אף למעלה מדרך הטבע!
כאשר התעורר ו'יהב דעתיה למהדר' ,הרי
***
שקפצה לו הארץ למעלה מדרך הטבע,
וזכה לקדושה הגדולה ולהבטחות ולמראה יעקב אבינו השריש את הכח להמשיך
הסולם; ואם היה מתייאש לאמר – ש'הנה 'קדושה שלא במקומו' בכל מצב וזמן
כבר חלף עבר מן המקום ,ומה עוד בידו הנה בפרשתן מצינו שכאשר עבר יעקב
לעשות עכשיו' ,הרי שהיה מפסיד את אבינו ע"ה בהר המוריה ,לא נתן דעתו
כל זאת! להתפלל במקום קדוש הזה ,רק אח"כ
ולימוד גדול הוא לדידן ,שכאשר עברו כשכבר הסתלק משם 'יהב דעתיה למהדר'
על האדם מועדים וזמנים קדושים ונעלים, באמרו 'אפשר שעברתי במקום שהתפללו
שבתות וימים טובים; ואף גם ימים ושנים, בו אבותי ,ולא התפללתי שם?!'; וכאשר
עידן ועידנים שמרגיש בנפשו שלא ניצלם התעורר לשוב נעשה לו נס ,וקפצה לו
כדבעי ולא התעלה בהם כאשר היה הארץ ,והגיע 'מקום המקדש' אליו,
ט
אורות הפרשה
בכל אשר תלך' ,ולהבטחת 'כי לא ביכלתו; ועל כן ברצונו להתרפות
אעזבך וגו''! ולהתייאש ,בחשבו ש'כאשר אבדתי
ובכל מקום ובכל זמן שהוא ,וגם
אבדתי' ,ובעצמי הייתי אשם כזה,
כאשר האדם נמצא באיזה 'חנות' או
והייתי כ'שוטה' המאבד מה שנותנים
ב'תחנה' ונלחם שם עם יצרו לשמור
לו; הרי שעי"ז אכן 'יפסיד' את כל
על קדושת וטהרת עיניו ומחשבתו; וכן
הטובה הזאת ,ואף גם להלאה הרי 'לא
כאשר עוברים עליו נסיונות וקשיים
יקח את עצמו'.
והוא מקבל את הכל באמונה וסבלנות אך אם 'יתחזק' ו'יתאמץ' בתשובה
'ועל כל גל וגל נענעתי בראשי' ,הרי על מה שעבר ,וישתדל מעתה לעבוד
שעי"ז זוכה ב'מקומו' ו'זמנו' לקדושת את השי"ת ולנצל את זמני הקודש,
בית המקדש ול'מורא גדול' זה גילוי אזי ע"י ש'יהב דעתיה למהדר' – יזכה
והשראת שכינתו יתברך! ל'קפצה לו הארץ' ,שימשיך לו שם את
'קדושת יעקב' 'קדושה שלא במקומו',
ע"י גילוי האמונה והמסירות נפש ובתוך מצבו וזמנו יזכה לקדושת הר
מסכימים כל פמליא של מעלה לניסים המוריה וקודש הקדשים!
ונפלאות למעלה מן הטבע
בכל מקום וזמן שמתחזק בקדושה
כמ"ש בייטב לב לבאר טעם הדבר
וטהרה ועבודת השי"ת עם רצונות
שיעקב הוצרך להתחזק ו'לומר' 'לית
טובות ממשיך לשם קדושת
אנא מוביד סברי מן בראי'; והרי
בית המקדש
הקב"ה בוחן כליות ולב ,ולפניו נגלו כל
תעלומות והמון נסתרות שמבראשית, ואף כאשר מריבות אצלו האבנים
והוא הרי יודע את מדריגת האדם זו עם זו ,שמצד אחד בוער בקרבו
ובטחונו בהשי"ת? אש קודש לה' ולתורתו; אך מצד שני
באים עליו אבני נגף מאת היצר הרע,
אך מביא שם מקדמונים שהרי במשיכה לריבוי גשמיות ונסיונות
הקב"ה 'מלך במשפט יעמיד ארץ', קשים ובלבולים שונים ,הרי שיתחזק
כאשר יש לפניו 'בית דין של מעלה' לברר ולהגביר את 'כיסופו' ו'רצונו'
ומלאכים מיימינים ומשמאילים; התקיף לה' ולתורתו ,ועי"ז יתאחדו כל
ולכך כדי שיכירו וידעו אף הם בגודל האבנים להיות אחד לה' אחד ושמו
אמונתו ובטחונו ,הוצרך יעקב לומר אחד' ,אבני שתיה' – שממנו הושתת
ולגלות ב'פיו' את בטחונו התקיף ועומד העולם; 'והאבן הזאת אשר
ביוצרו ובוראו תדיר; 'לית אנא מוביד שמתי מצבה יהיה 'בית אלקים'' – בית
סברי מבראי'! מקדש מעט בכל מקום שהוא ,כמ"ש
וכן מצינו בשעת קריעת ים סוף, 'ועשו לי מקדש ושכנתי 'בתוכם'' –
שהיו קטרוגים גדולים למעלה ש'הללו בתוך כל אחד ואחד ,ויזכה לגילוי
והללו עובדי עבודה זרה' ,וכדי לבטל גדול ש'והנה אנכי עמך ושמרתיך
י
אורות הפרשה
להגביר את רצונותינו הטובים ,ובכח את הקטרוגים ,שכל הפמליא של
ה'אבן' נזכה לשמירה והמתקה גדולה מעלה יסכימו לניסי קריעת ים סוף,
מכל החיות רעות ,ומקליפת לבן וכל הוצרכו ל'גלות' את אמונתם ומסירות
פיתויי היצר ,ונזכה להגל את האבן – נפשם להשי"ת ,כמו שאמר להם
הצרות והקשיים – מפי הבאר ,ולעבדו השי"ת אז' :מה תצעק אלי ,דבר אל
בשמחה ובלבב שלם! בני ישראל ויסעו'!
ובזה מפרש את הפסוק 'והיה טרם
ויה"ר שיאיר כבר בכל בתי בני
יקראו' – 'אני אתה' הרי הוא כבר
ישראל אור במושבותם ,ונזכה בקרוב
שומע ויודע ,אך 'עוד הם 'מדברים'
ל'יום שכולו שבת וקדושה ומנוחה';
– שלכך נצרך ש'ידבר בפה' כדי
ונזכה להתחזק תמיד באמונה ובטחון
שיהיה 'ואני אשמע' ,שמרמז להוא
– 'לית אנא מוביד סברי מבראי' ,עד
ובית דינו כדאיתא; שע"י כח האמונה
שנזכה בקרוב שיהיה כבר סוף וקץ
והתפילה והמסי"נ ,זוכה האדם לבטל
לכל צרותינו ,תחילה וראש לפדיון
כל המקטריגים והמשטינים ולהפך את
נפשינו; 'צוה ישועות יעקב' ,והאבן
הכל לטובה!
הזאת יהיה בית אלקים ,כיעקב שקראו
בית ,בבניית בית המקדש השלישי ***
המכוון כנגד יעקב – שלא יחרב
לעולם ,בשמחה הגדולה בישועתן של יה"ר שנזכה כבר לישועות 'יעקב',
ישראל ,בביאת גוא"צ במהרה בימינו, וה'אבן' הזאת יהיה בית אלקים
ברחמים גדולים ,אמן. יעזור השי"ת שאכן נזכה בכל מצב
****
אי
אורות הפרשה
בי
אורות הפרשה
גי
אורות הפרשה
די
אורות הפרשה
וט
