gilyoines.com

משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: ויצא (2026-11-16)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫גודל מעלת‬ ‫נשמת ישראל‬ ‫פרשת ויצא שנת תשפ”ז‬ ‫שנה א’ גליון י”ז‬ ‫‪1‬‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות במספר טלפון‪:‬‬ ‫‪079-494-6307‬‬ ‫או בכתובת דוא”ל‪:‬‬ ‫‪MishnasHachasidus@gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫מובא בזוהר הק'‪ ,‬שהאדם כלול מכל‬ ‫הרה"ק ר' מענדיל מויטעפסק‪:‬‬ ‫הנבראים‪ .‬וז"ל (מדרש הנעלם בראשית‬ ‫נעלמה מעין כל חי מה רב טוב‬ ‫דף י')‪ :‬וא"ר יהודה כולהו כללם הקב"ה‬ ‫הצפון בנשמת האדם ומדותיו‬ ‫באדם‪ ,‬א"ל הקב"ה‪ :‬אני בראתי אותך‬ ‫אלוקים זולתו יעשה למחכה לו‪.‬‬ ‫עליון והמלכתיך על כל בריות‪ ,‬נתתי‬ ‫בך כח מן המלאכים‪ ,‬וכח מן המשרתים‬ ‫נבאר גודל מעלת נשמת איש‬ ‫שהם למעלה‪ ,‬וכח התהום וכח הארץ‪,‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬ששורשה משורש גבוה‬ ‫ונתתי בך שכל טהור הגזור מכסאי‪.‬‬ ‫עד למאד‪ ,‬ונעלם גודל ערכה מכל‬ ‫הנבראים‪ ,‬ונשלחה לעולם הזה‪ ,‬כדי‬ ‫להכיר מעלת אבותיו‬ ‫להמליך את מלך מלכי המלכים הקב"ה‪,‬‬ ‫ונורא נוראות הם הדברים שמלמדנו‬ ‫שידע כל פעול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין‬ ‫רבנו יונה ז"ל‪ ,‬שצריך להתבונן מעלתנו‬ ‫כל יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר‬ ‫הגדולה‪ ,‬וזה ‪ -‬על ידי שנתבונן מעלת‬ ‫נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך‬ ‫אבותינו‪ ,‬ואנו ממשיכים את שרשרת‬ ‫ומלכותו בכל משלה‪ .‬ונביא דברי חז"ל‬ ‫הזהב‪ .‬וכדבריו בספרו "שערי העבודה"‬ ‫הקדושים‪ ,‬בענין זה‪ .‬והוא ‪ -‬שכל אחד‬ ‫(אות א')‪:‬‬ ‫הוא עולם מלא‪ ,‬ושקול נגד כל הבריאה‪,‬‬ ‫וכדבריהם ב"אבות דרבי נתן" (פרק לא)‪:‬‬ ‫הפתח הראשון הוא‪ ,‬שידע האיש‬ ‫רבי נחמי'ה אומר ‪ -‬מנין שאדם אחד‬ ‫העובד ערך עצמו‪ ,‬ויכיר מעלת אבותיו‬ ‫שקול כנגד כל מעשה בראשית‪ ,‬שנאמר‬ ‫וגדולתם וחשיבותם אצל הבורא יתברך‪,‬‬ ‫(בראשית ה')‪" :‬זה ספר תולדות אדם"‪,‬‬ ‫וישתדל ויתחזק תמיד להעמיד עצמו‬ ‫ולהלן הוא אומר (שם ב')‪" :‬אלה תולדות‬ ‫במעלה ההיא‪ ,‬ולהתנהג בה תמיד‪ .‬בכל‬ ‫השמים והארץ בהבראם" וכו'‪ .‬ר"א בנו‬ ‫יום יוסיף אומץ לקנות מעלות ומדות‪,‬‬ ‫של רבי יוסי הגלילי אומר‪ ...‬אף כך‬ ‫אשר יתקרב בהם לבוראו וידבק אליו‪.‬‬ ‫הקב"ה יהא שמו הגדול מבורך לעולם‬ ‫ויעשה אשר לא יבשו אבותיו מדרכיו‬ ‫ולעולמי עולמים‪ ,‬בחכמתו ובתבונתו‬ ‫וממעשיו‪ ,‬כפי כוחו והשגת ידו‪ .‬ויצא‬ ‫ברא את כל העולם כולו‪ ,‬וברא את‬ ‫לו מזה‪ ,‬כי כאשר יתאוה תאוה‪ ,‬ויעלה‬ ‫השמים ואת הארץ‪ ,‬עליונים ותחתונים‪,‬‬ ‫בלבו לעשות דבר שאינו הגון‪ ,‬יבוש‬ ‫ויצר באדם כל מה שברא בעולמו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מעצמו ויבוש מאבותיו‪ .‬וישיב לנפשו‪,‬‬ ‫ויאמר‪ :‬אדם גדול וחשוב כמוני‪ ,‬שיש‬ ‫והיות והאדם הוא מטרת הבריאה‪,‬‬ ‫בו כמה מעלות טובות ורמות ונשאות‪,‬‬ ‫ועליו להתעלות ‪ -‬ולהעלות עמו את כל‬ ‫ושאני בן גדולים בן מלכי קדם‪ ,‬איך‬ ‫הבריאה‪ ,‬לכן כשנברא‪ ,‬נברא מכל עפר‬ ‫אעשה הרעה הגדולה הזאת‪ ,‬וחטאתי‬ ‫העולם‪ ,‬כמבואר (סנהדרין דף לח א)‪:‬תניא‬ ‫לאלוקים ולאבותי כל הימים‪ .‬על כן‬ ‫היה ר' מאיר אומר ‪ -‬אדם הראשון‬ ‫האיש העובד‪ ,‬ישתדל תמיד להשיג‬ ‫מכל העולם כולו ‪ -‬הוצבר עפרו‪ .‬וכן‬ ‫ג‬ ‫של נשמות שעדיין לא באו לעולם הזה‪,‬‬ ‫ערכו וערך הצדיקים והחסידים‪,‬‬ ‫שעליהם אמרו ז"ל (יבמות סב‪" ).‬עד‬ ‫וממעלת חשיבותם וחיבתם‪ ,‬כאשר‬ ‫שיכלו נשמות שבגוף"‪ .‬ואוצר ב' ‪ ,‬של‬ ‫יעבדו עבודתם‪ .‬ויבין וישכיל וידע‪,‬‬ ‫נשמות שכבר באו לעולם הזה‪ ,‬וחזרו‬ ‫כי יוכל להשיג מעלתם‪ ,‬כאשר יעבוד‬ ‫וניתנו באוצר החיים‪ .‬וכולם נותנים‬ ‫כמותם כל ימי חייו‪ ,‬כפי כוחו והשגתו‪.‬‬ ‫שיר ושבח והודאה לבורא יתעלה שמו‪,‬‬ ‫כמו שנאמר‪" :‬כי קרוב אליך הדבר‬ ‫בסוד "כל פעל ה' למענהו"‪ .‬למעלה‬ ‫מאד בפיך ובלבבך לעשותו"‪ ,‬כי הא‪-‬ל‬ ‫מהם השיר והשבח העולה מהנשמות‬ ‫יתברך אינו מבקש מבני אדם כי אם‬ ‫אשר הם בעולם הזה‪ ,‬אשר הם תוך‬ ‫לפי כחם‪ ,‬וגם האבות ז"ל לא עבדוהו‬ ‫הבשר‪ ,‬והוא מונעם מהכיר ה'‪ .‬והם‬ ‫כי אם לפי כחם והשגתם‪.‬‬ ‫מתעצמים לאהב ה' ולשבחו ולהודות‬ ‫למאמרו‪ ,‬זה עליון וחשוק אצל הבורא‬ ‫הנשמות חצובות מאורו יתברך‬ ‫למעלה מהכל‪.‬‬ ‫ובגודל מעלת נשמתנו‪ ,‬אנו לומדים‬ ‫במשנת רבנו ה"אור החיים" הקדוש‬ ‫ברוך ה' אלוקי ישראל‬ ‫זי"ע‪ ,‬בפרשת בחוקותי (כ"ו י"א)‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫ומה נעמו דבריו במעלתנו יותר‬ ‫נשמות עם בני ישראל חצובות מאורו‬ ‫מכל הנבראים‪ ,‬כדבריו בפרשת ואתחנן‬ ‫יתברך‪ ,‬והרחקת שכינתם בעולם הזה‪,‬‬ ‫(ו‪ ,‬ה)‪ :‬לעורר לב איש ישראל לאהבת ה'‬ ‫לא יסובב פרידתה ממקורה‪ .‬והרי היא‬ ‫על דרך אומרם ז"ל (ילקוט סוף פרשת נח)‬ ‫דבוקה בחבל הכסף‪ ,‬עד מקום מחצבתה‪,‬‬ ‫בפסוק "ישב תהלות ישראל" ‪ -‬שלא‬ ‫ודרך שם יורד אור החיים ממקור עליון‪,‬‬ ‫בחר ה' מכל התהלות‪ ,‬זולת כשהללהו‬ ‫ומחבר נפש קדושה עם מקורה‪.‬‬ ‫ואמרו לפניו‪" :‬ברוך ה' אלוקי ישראל"‪.‬‬ ‫זאת ועוד – גילוי נפלא הוא‬ ‫אז ישב על כסא מלכות עולם‪ .‬והוא‬ ‫מגלה לנו ‪ -‬בגודל שגב ישראל עם‬ ‫אומרו‪" :‬ואהבת את ה'" לטעם זה‪ ,‬שלא‬ ‫קדוש‪ ,‬והנחת רוח הגדול שיש לבורא‬ ‫בחר להיות אלא "אלוקיך"‪ .‬ובהעיר‬ ‫העולמים‪ ,‬דייקא מהשבח וההלל של‬ ‫האדם לבו לפרטים כאלו‪ ,‬תתנתק נפשו‬ ‫בניו בני ישראל הנמצאים בעולם‬ ‫ותתר ממקומה‪ ,‬בהתעוררות נפלא ורם‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬יותר משבח המלאכים ונשמות‬ ‫באהבת הנאהב יתעלה רום תפארת‬ ‫הצדיקים שכבר באו לעולם‪ ,‬וחזרו‬ ‫כבודו‪.‬‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬וכולם נותנים שבח לבורא‬ ‫נעלם מעין כל חי‬ ‫ברוך הוא‪ .‬וכדבריו בפרשת קרח (טז כב)‪:‬‬ ‫החפץ שיש לבורא‪ .‬האחד ‪ -‬הוא שבח‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה‪,‬‬ ‫והלל אשר יתנו לו צבא מעלה‪ .‬למעלה‬ ‫הם דברי הרה"ק ר' מנחם מענדיל‬ ‫ממנו שבח והלל אשר יתנו לו נשמות‬ ‫מויטעפסק זי"ע‪ ,‬המגלה לנו סודות‬ ‫הצדיקים מב' אוצרות החיים‪ .‬אוצר א'‬ ‫ד‬ ‫הקדושה (שמות יט ה)‪" :‬והייתם לי סגולה‬ ‫מגינזייא דמלכא‪ ,‬בגודל מעלת נשמת‬ ‫מכל העמים"‪ ,‬ואין שום מלאך ושרף‬ ‫איש ישראל‪ ,‬כמובא בספרו "פרי‬ ‫יודעים מהות ערכם ואהבתם בעיני‬ ‫הארץ" (פרשת כי תבוא)‪ ,‬וזל"ק‪ :‬כי אחרי‬ ‫המקום‪ ,‬מחמת שהמחצב שלהם מאוצר‬ ‫ידיעתו שמדת נפשו הם עולמות ואורות‬ ‫מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫עליונים‪ ,‬אשר לא ידע אנוש ערכה‪,‬‬ ‫אולם לצדיקי הדור‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫ונעלמה מעין כל חי מה רב טוב הצפון‬ ‫מגלה להם את אהבתו‪ ,‬שיש לכל אחד‬ ‫בנשמת האדם ומדותיו‪ ,‬אלוקים זולתו‬ ‫ואחד מישראל‪ ,‬בכדי שיעוררו עליהם‬ ‫יעשה למחכה לו‪ ,‬איך ישתמש עמהם‬ ‫רחמים בעת הצורך‪.‬‬ ‫להנאת גשמית וחיי שעה‪ .‬כידוע ממשל‬ ‫מרגלית יקרה מאד‪ ,‬שלא יתננה בדבר‬ ‫אי אפשר להשיג החלק‬ ‫מועט‪ ,‬או בפרוסת לחם‪ ,‬אפילו אם ירעב‬ ‫האלוקי שבקרבנו‬ ‫מאד‪ ,‬אחרי ידיעתו מגודל ערכה‪ ,‬אם לא‬ ‫גם במשנתו של הרה"ק מאלכסנדר‬ ‫מי שהוא שוטה כל ימיו ולא ידע ערכה‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬אנו לומדים גודל מעלת נשמת‬ ‫איש הישראלי‪ ,‬ומקדים דברי הזוהר‬ ‫שורשו למעלה ממדריגת‬ ‫הקדוש (פרשת אחרי)‪" :‬קוב"ה ואורייתא‬ ‫המלאכים‬ ‫וישראל חד הוא"‪ .‬ומתבטא בדיבורים‬ ‫כעין זה אנו רואים במשנתו של‬ ‫נוראים‪ ,‬שכמו שאי אפשר להשיג ערך‬ ‫הרה"ק ר' יהושע מאוסטרובא זי"ע‪,‬‬ ‫שמו יתברך‪ ,‬כך אי אפשר להשיג ערך‬ ‫שגודל מעלת איש הישראלי ‪ -‬כי שורשו‬ ‫של התורה הקדושה‪ ,‬וכן אין שום בריה‬ ‫ממקום גבוה מאד‪ ,‬שהוא למעלה מכל‬ ‫יכולה להשיג תוכן ונקודה הפנימית‬ ‫מדריגת המלאכים והשרפים‪.‬‬ ‫שבלב ישראל‪.‬‬ ‫וכדבריו בספרו "תולדות אדם"‬ ‫וכדבריו בספרו "ישמח ישראל"‬ ‫(פרשת עקב ד"ה והיה)‪ :‬דהנה איתא‬ ‫(בראשית אות א')‪" :‬ואורייתא וישראל‬ ‫בגמרא (כריתות ו‪ ,‬ב)‪ :‬שצריכים אנו‬ ‫וקודשא בריך הוא חד הוא" (זוה"ק פ'‬ ‫לצרף באגודת תעניתינו‪ ,‬את פושעי‬ ‫אחרי)‪ .‬היינו ‪ -‬כמו שאי אפשר להשיג‬ ‫ישראל‪ ,‬שיהיו באגודה אחת עמנו‪.‬‬ ‫ערך שמו יתברך שהוא אין סוף‪ ,‬ותכלית‬ ‫והסימן לזה סממני הקטורת‪ ,‬שהיה‬ ‫הידיעה שלא נדע‪ .‬כן ‪ -‬אי אפשר‬ ‫החלבנה בצירוף עמהם‪ .‬והטעם בזה‬ ‫להשיג ערך שכל אלוקי‪ ,‬שהיא התורה‬ ‫הוא ‪ -‬מחמת שהנקודה הפנימית שיש‬ ‫הקדושה‪ ,‬דברי אלקים חיים‪ ,‬וארוכה‬ ‫בכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬הוא יקר מאד‬ ‫מארץ מידה‪ .‬כמו כן "ישראל"‪ ,‬היינו ‪-‬‬ ‫מאד‪ ,‬כמאמר חז"ל (סנהדרין מג‪ ,‬א) "אף‬ ‫שכל אחד מישראל יש לו חלק אלוקי‬ ‫על פי שחטא ישראל הוא"‪ .‬והנכבדות‬ ‫שנפח באפו‪ ,‬מאן דנפח מתוכו נפח‪.‬‬ ‫הזאת הוא‪ ,‬מפני ששרשם נחצב מסגולת‬ ‫וזה הניצוץ לא יכבה לעולם‪ ,‬ואף על פי‬ ‫ואוצר מלכו של עולם‪ .‬כאמור בתורתנו‬ ‫ה‬ ‫ישראל‪ ,‬ושעל ידי מעשיו הטובים הוא‬ ‫שחטא‪ ,‬ישראל הוא‪ ,‬היינו החלק אלוקי‬ ‫ממשיך שפע לכל העולמות‪.‬‬ ‫שנקרא חלק יעקב אין סוף ואין לו‬ ‫שיעור לא למעלה ולא למטה ח"ו‪ ,‬ואין‬ ‫וכדבריו בספרו "קדושת לוי" (קדושה‬ ‫שום בריה יכול להשיג תוכן ונקודה‬ ‫שלישית פורים)‪ :‬והנראה כי עיקר בריאת‬ ‫הפנימית שבלב ישראל‪ ,‬בלתי הבוחן‬ ‫העולם‪ ,‬כי כשאדם מתפלל ולומד‬ ‫לבות וכליות‪ ,‬בחינת אני ה' חוקר לב‬ ‫ועובד את הבורא ברוך הוא וברוך שמו‬ ‫ובוחן כליות‪.‬‬ ‫בתורה ובמצות‪ .‬אזי יש להקדוש ברוך‬ ‫הוא שמחה גדולה מזו‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫לכל אחד יש אות בתורה‬ ‫חכמינו ז"ל (מסכת זבחים דף מו‪ ,‬א‪" :).‬לשם‬ ‫ששה דברים הזבח נזבח"‪ ,‬ואמרו‪ :‬לשם‬ ‫זאת ועוד – גודל שגב נשמת איש‬ ‫ריח לשם ניחוח‪ .‬ופרש"י‪ :‬שנחת רוח‬ ‫הישראלי הוא גדול כל כך‪ ,‬שלכל אחד‬ ‫לפניו שאמר ונעשה רצונו‪ .‬ובזה עיקר‬ ‫באופן פרטי יש שורש בתורה‪ .‬כמו‬ ‫עבודתינו לתת נחת רוח להבורא ברוך‬ ‫שמביא הרה"ק ר' נחום מטשרנובל‬ ‫הוא‪ ,‬ליוצרינו ולבוראינו בעבודתינו‬ ‫זי"ע‪ ,‬בספרו "מאור עינים" (פרשת‬ ‫התמה‪ ,‬ובכל הדבורים אנחנו ממשיכין‬ ‫ואתחנן)‪ .‬ותוכן דבריו‪ :‬כלל ישראל הם‬ ‫שפע רב‪ ,‬בכל הברואים והיצורים‬ ‫ששים רבוא שרשי נשמות‪ ...‬כמנין‬ ‫והנעשים‪ .‬וכשיעלה זה במחשבת‬ ‫אותיות התורה‪ .‬ויש לכל שורש אחיזה‬ ‫לבב איש‪ ,‬אזי יתלהב לבבו בקרבו‪,‬‬ ‫באות מן התורה‪ ,‬והתורה יש בה רמ"ח‬ ‫וככה יגיד במחשבתו‪ ,‬איש אשר נוצר‬ ‫מצוות עשה ושס"ה לא תעשה‪ ,‬שהן‬ ‫מטיפה סרוחה ואחריתו רמה ותולעה‪,‬‬ ‫קומת האדם העליון הרוחני‪ .‬וכמו כן‬ ‫יעלה ככה למעלה על ידי מעשיו‬ ‫יש בנשמה רמ"ח אברים רוחניים‪,‬‬ ‫הנעימים‪ ,‬ויעשה פרי במעשיו שיוכל‬ ‫ושס"ה גידים רוחניים‪ .‬וכן בלבוש‬ ‫לשמח בו הבורא ברוך הוא אשר הוא‬ ‫הגשמי שהוא הגוף החומרי‪ ,‬גם כן יש‬ ‫קדוש ומשרתיו קדושים‪ ,‬ויבא שפע רב‬ ‫רמ"ח אברים ושס"ה גידים‪ ,‬וכל זה מצד‬ ‫בכל העולמות ובכל המלאכים ובכל‬ ‫השורש שהיא התורה‪ ,‬אשר לכן נאמר‪:‬‬ ‫הנשמות‪ ,‬והאל הקדוש ישמח בו‪...‬‬ ‫"זאת התורה אדם"‪ ,‬שכלל התורה הוא‬ ‫וזה הוא עיקר עבודת האדם‪ ,‬לעשות‬ ‫האדם הרוחני‪.‬‬ ‫נחת רוח להבורא ברוך הוא‪ .‬אמנם אם‬ ‫מתייאש ואומר שאין להקב"ה נחת רוח‬ ‫ממשיך שפע לכל העולמות‬ ‫במעשיו‪ ,‬הגם שסובר שהוא עניו ושפל‬ ‫ולב איש הישראלי עולה על גדותיו‬ ‫ברך‪ .‬אין זה נקרא עניו ושפל ברך‪,‬‬ ‫בדבריו הנוראים והקדושים‪ ,‬שמגלה‬ ‫אדרבה הוא נוטה למינות‪ .‬רק זה הדרך‬ ‫לנו סניגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק ר' לוי‬ ‫שאדם מתענג בעת אשר לומד ומקיים‬ ‫יצחק מברדיטשוב זי"ע‪ ,‬גודל הנחת‬ ‫מצותיו‪ ,‬ועיקר הנחת רוח של בני‬ ‫רוח והשמחה שיש להקב"ה מכל איש‬ ‫ו‬ ‫וצריכים להזהר שלא לשמוע לדברי‬ ‫ישראל בעת עסקם בתורה שחושבין‬ ‫היצר הרע‪ ,‬המייאש את האדם‪ ,‬ומכניס‬ ‫שאלוקי האלוקים ואדוני האדונים יש‬ ‫בו הרגשה‪ ,‬שאין ערך למעשיו ואינם‬ ‫לו נחת רוח כביכול ושמח במעשינו‬ ‫רצויים‪.‬‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫וכמו שמביא הרה"ק בעל התולדות‬ ‫הרי זה כפירה‬ ‫יעקב יוסף זי"ע‪ ,‬ששמע מרבינו‬ ‫הבעש"ט זי"ע (תולדות יעקב יוסף פ' עקב‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים כמה צריך‬ ‫דף קעב)‪ :‬שרוב ענותנותו של האדם‬ ‫האדם לדעת מעלתו וגודל הנחת רוח‬ ‫גורם שנתרחק מעבודת ה'‪ ,‬שמצד‬ ‫שיש להקב"ה מעבודתו בקיום המצות‪.‬‬ ‫שפלותו אינו מאמין ‪ -‬שע"י עבודתו‬ ‫ולעומת זאת ‪ -‬זה שאינו מחשיב מעשיו‬ ‫את השי"ת‪ ,‬ממשיך שפע לכל העולמות‬ ‫הטובים‪ ,‬וחושב איזה ערך יש למצות‬ ‫ולמלאכים‪ .‬שאילו היה מאמין ‪ -‬הרי‬ ‫שאני מקיים‪ ,‬הרי אני חוטא ואין‬ ‫שהיה עובד את ה' בשמחה וביראה‪.‬‬ ‫הקב"ה רוצה את מעשי‪ ,‬הס מלומר כן‪,‬‬ ‫והיה נזהר בכל פעולה ודבור‪ ,‬לעשותה‬ ‫כי האומר כך זה כפירה רח"ל‪ .‬וכלשונו‬ ‫ולאומרה בשלימות‪ .‬ואומר‪ :‬עד היכן‬ ‫בפרשת עקב (ד"ה ועתה)‪ :‬האדם צריך‬ ‫הדברים מגיעים ‪ -‬הקב"ה שומר ושוקד‬ ‫להיות עניו בכל דרכיו ובכל מעשיו‪,‬‬ ‫על שפתי האדם לנושקה ‪ -‬כשהוא אומר‬ ‫ושמא תאמר בעבודת ה' גם כן יהיה‬ ‫דבורים בתורה ותפלה בדחילו ורחימו‪.‬‬ ‫עניו‪ ,‬חס ושלום לומר כן‪ ,‬אדרבה‬ ‫האדם צריך לומר‪ :‬מעשי שאני עושה‬ ‫וזה מרומז בדברי דוד המלך ע"ה‪:‬‬ ‫מצות ה' חשוב אצל הבורא יתברך‪,‬‬ ‫"אם תשכבון בין שפתים" (תהלים‬ ‫והשי"ת כביכול יש לו תענוג מן המצות‬ ‫סח‪ ,‬יד)‪ .‬ואם ישים אל לבו דבר נורא‬ ‫שלי‪ ,‬כי אם חס ושלום יהיה עניו במצות‬ ‫זה‪ ,‬יאחזנו רתת וזיע‪ ,‬שהמלך הגדול‬ ‫ה'‪ ,‬ויאמר‪ :‬מה מעשי חשובים אל ה'‪,‬‬ ‫והנורא ‪ -‬מלך מלכי המלכים‪ ,‬שומר‬ ‫זה הוא כפירה‪ .‬אדרבה במצות ה' צריך‬ ‫ושוקד על שפתים של אדם נבזה חדל‬ ‫האדם לומר‪ :‬מעשי שאני עושה רצון ה'‪,‬‬ ‫אישים‪ .‬מה שאין כן ‪ -‬אם אינו מעריך‬ ‫הם חשובים בעיני הבורא‪ ,‬ויש לו תענוג‬ ‫מעשיו‪ ,‬וחושב מי אני שעל ידי מעשי‬ ‫שאני עושה את מצותיו‪.‬‬ ‫יתוקן או יפגם בעולמות העליונים‪.‬‬ ‫כי על ידי זה הולך ח"ו בשרירות לבו‪,‬‬ ‫הקב"ה שוקד על שפתי האדם‬ ‫עכ"ד הבעש"ט זי"ע‪ .‬ובזה מפרש בעל‬ ‫הלומד ומתפלל‬ ‫התולדות זי"ע ‪ -‬את המשנה (אבות פ"ב‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים ‪ -‬עלינו‬ ‫מ"א)‪ :‬דע מה למעלה ממך‪ .‬ע"י הנהגתך‬ ‫לדעת שלפי מעשינו מתנהגת כל‬ ‫כאן בעולם הזה‪ ,‬כך מתעורר למעלה‪.‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬והקב"ה שוקד ומצפה‪ ,‬לכל‬ ‫וזה שאומר התנא‪ :‬בן אדם הוי זהיר‬ ‫עשיה של מצוה של כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫במעשיך‪ ,‬כי כל מה שנעשה למעלה‬ ‫ז‬ ‫העולמות העליונים‪ .‬ולעומת זאת ‪ -‬אם‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬ממך ‪ -‬תלויים בך‪.‬‬ ‫ח"ו חוטא‪ ,‬הרי הוא מקלקל ומחריב‬ ‫עולמות העליניום‪.‬‬ ‫אנחה אחת בוקעת רקיעים‬ ‫וכדבריו בספרו "נפש החיים"‪( .‬שער‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬אור שבעת הימים‬ ‫א' פרק ד')‪ :‬וזאת תורת האדם כל איש‬ ‫רבנו הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬מגלה לנו‬ ‫ישראל ‪ -‬אל יאמר בלבו חס ושלום‪,‬‬ ‫מעלת וחשיבות העבודה של כל איש‬ ‫כי מה אני ומה כחי לפעול במעשי‬ ‫ישראל‪ ,‬שאפילו שהוא במצב נמוך‬ ‫השפלים שום ענין בעולם‪ .‬אמנם יבין‬ ‫מאד‪ ,‬מכל מקום הקב"ה מצפה ומחכה‬ ‫וידע ויקבע במחשבות לבו‪ ,‬שכל פרטי‬ ‫לעבודתו‪ ,‬ואנחה שלו בוקעת רקיעים‪.‬‬ ‫מעשיו ודבוריו ומחשבותיו כל עת‬ ‫כמובא בספר "מגן אברהם" להרה"ק ר'‬ ‫ורגע‪ ,‬לא אתאבידו חס ושלום‪ ,‬ומה‬ ‫אברהם מטריסק זי"ע (פרשת בלק)‪ :‬וכמו‬ ‫רבו מעשיו ומאד גדלו ורמו‪ ,‬שכל אחד‬ ‫שאמר אבא מארי זצוקללה"ה (הרה"ק ר'‬ ‫עולה כפי שרשה לפעול פעולתה בגבהי‬ ‫מרדכי מטשרנובל זי"ע)‪ ,‬בשם הבעש"ט‬ ‫מרומים בעולמות העליונים‪ .‬ובאמת‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬שגם זה האיש המוטרד‬ ‫כי האיש החכם ויבין את זאת לאמיתו‪,‬‬ ‫בעסקיו כל היום בשווקים וברחובות‪,‬‬ ‫לבו יחיל בקרבו בחיל ורעדה‪ ,‬בשומו‬ ‫וכמעט ששוכח שיש בורא עולם‪ ,‬רק‬ ‫על לבו על מעשיו אשר לא טובים חס‬ ‫בעת שמגיע זמן תפלת מנחה‪ ,‬עולה על‬ ‫ושלום‪ ,‬עד היכן המה מגיעים לקלקל‬ ‫זכרונו שהגיע זמן התפלה‪ ,‬וגונח ונאנח‬ ‫ולהרוס בחטא קל חס ושלום‪ ,‬הרבה‬ ‫בלבו בהתבוננות‪ ,‬האיך שפנה כל היום‬ ‫יותר ממה שהחריב נבוכדנצר וטיטוס‪.‬‬ ‫בהבלי העולם‪ ,‬והוא רץ לסימטא אחת‬ ‫כי הלא לא עשו במעשיהם שום פגם‬ ‫מן הצד ומתפלל מנחה‪ ,‬הגם שאינו‬ ‫וקלקול כלל למעלה‪ ,‬כי לא להם חלק‬ ‫יודע כלל מה הוא מדבר‪ ,‬עם כל זה גם‬ ‫ושורש בעולמות העליונים‪ ,‬שיהיו‬ ‫זה חשוב ויקר מאד לפני הבורא ברוך‬ ‫יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם‪ .‬רק‬ ‫הוא‪ ,‬והאנחה שלו בוקעת רקיעים‪ ,‬ולכן‬ ‫שבחטאינו נתמעט ותש כביכול כח‬ ‫יראו בלק ומואב גם מאנשים האלו‪ ,‬כי‬ ‫גבורה של מעלה‪ ,‬את מקדש ה' טמאו‬ ‫רב כחם מאוד‪.‬‬ ‫כביכול המקדש העליון‪ .‬ועל ידי כן היה‬ ‫להם כח לנבוכדנצר וטיטוס‪ ,‬להחריב‬ ‫פועל בכל העולמות‬ ‫המקדש של מטה‪ ,‬המכוון נגד המקדש‬ ‫גם במשנתו של הגאון ר' חיים‬ ‫של מעלה‪ .‬ובהג"ה הוא מוסיף‪ :‬וקרוב‬ ‫מוואלזין זי"ע‪ ,‬אנו לומדים גדולת‬ ‫לשמוע שגם זה בכלל כוונתם ז"ל‬ ‫נשמתינו‪ ,‬ולב כל אחד יחיל בקרבו‬ ‫באבות (פרק ב' מ"א)‪" :‬מה למעלה ממך"‬ ‫בחיל ורעדה‪ ,‬כשיתבונן גודל הכח‬ ‫‪ -‬רצה לומר עם כי אינך רואה בעיניך‬ ‫של המעשים טובים שעושה‪ ,‬כי הוא‬ ‫הענינים הנוראים הנעשים ממעשיך‪.‬‬ ‫פועל פעולות גדולות ונשגבות בכל‬ ‫ח‬ ‫כשמייחדים כל מעשיהם‪ ,‬ואפילו‬ ‫אבל תדע נאמנה כי כל מה שנעשה‬ ‫בעניני ארציות וגשמיות‪ ,‬ומעלים מכל‬ ‫למעלה בעולמות העליונים גבוהי‬ ‫הארציות הניצוצות קדושים לשורשם‬ ‫גבוהים‪ ,‬הכל ממך הוא על פי מעשיך‬ ‫ומקומם הרמתה‪ ,‬על ידי זה ממשיכים‬ ‫לאן נוטים‪ ,‬על פיהם יצאו ויבואו‪.‬‬ ‫שפע מעולמות העליונים לזה העולם‪.‬‬ ‫אפילו כוונה בתפלה אחת‬ ‫נמשך ממחשבתו יתברך‬ ‫לב איש הישראלי צריך להיות מלא‬ ‫וכל הנ"ל יבוארו היטיב לפי דברי‬ ‫בשמחה‪ ,‬מגודל הזכיה שזכה שמלך‬ ‫הבעל התניא זי"ע‪ ,‬המבאר לנו בספרו‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה מקבל ממנו נחת‬ ‫"לקוטי אמרים"‪ ,‬שקדושתן ומעלתן‬ ‫רוח‪ ,‬יותר מכל המלאכים והשרפים‪ .‬וכל‬ ‫של ישראל הק'‪ ,‬נובעת מחמת שאנו‬ ‫מעשיו הרוחניים והגשמיים‪ ,‬מעוררים‬ ‫בנים להשי"ת‪ ,‬ונשמת כל איש ישראל‬ ‫שמחה בכל העולמות‪ ,‬וממשיכים שפע‬ ‫נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך‪.‬‬ ‫רב לעולם הזה‪.‬‬ ‫וז"ל (פרק ב')‪:‬‬ ‫כמו שאנו לומדים במשנתו של‬ ‫נשמות ישראל עלו במחשבה‪,‬‬ ‫הרה"ק המגיד מקוזניץ זי"ע‪ ,‬מביאו‬ ‫כדכתיב‪" :‬בני בכורי ישראל"‪" ,‬בנים‬ ‫בנו הרה"ק ר' משה מקוזניץ זי"ע‪,‬‬ ‫אתם לה' אלקיכם"‪ ...‬כך כביכול נשמת‬ ‫בספרו "קהלת משה" (פרשת האזינו)‪:‬‬ ‫כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו‬ ‫"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ‬ ‫וחכמתו יתברך‪ ,‬דאיהו חכים ולא‬ ‫אמרי פי"‪ .‬יש לבאר על פי מה שאמר‬ ‫בחכמה ידיעא‪ ,‬אלא הוא וחכמתו‬ ‫הרב הקדוש אאמו"ר זצלה"ה (המגיד‬ ‫אחד‪ ...‬ואף שיש רבבות מיני חלוקי‬ ‫מקוזניץ זי"ע) הגם שיש להבורא ברוך‬ ‫מדרגות בנשמות‪ ,‬גבוה על גבוה לאין‬ ‫הוא מלאכים ושרפים ואופנים‪ ,‬וכל‬ ‫קץ‪ ,‬כמו גודל מעלת נשמות האבות‬ ‫מלאך יש לו אלף פיות ואלף לשונות‪,‬‬ ‫ומשה רבינו ע"ה‪ ,‬על נשמות דורותינו‬ ‫ואין לשער גודל השבח והשירה היוצא‬ ‫אלה דעקבי משיחא‪ ,‬שהם בחינת‬ ‫מהם‪ .‬ועם כל זה כביכול אינו מקבל‬ ‫עקביים ממש לגבי המוח והראש‪...‬‬ ‫שום תענוג מזה‪ ,‬רק מעם קרובו ישראל‬ ‫וככה ממש כביכול בשרש כל הנפש‬ ‫קדושים‪.‬‬ ‫רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה‪,‬‬ ‫היינו כשאיזה אדם מישראל עומד‬ ‫בירידתו ממדריגה למדריגה על ידי‬ ‫בתפילה‪ ,‬יהיה באיזה כוונה שיהיה‪,‬‬ ‫השתלשלות העולמות אצילות בריאה‬ ‫אם יאמר רק ברכה אחת בכל תפילתו‬ ‫יצירה עשיה מחכמתו יתברך כדכתיב‬ ‫בכוונה אמיתית ומקירות לבו‪ ,‬זהו עיקר‬ ‫כולם בחכמה עשית נתהוו ממנו נפש‬ ‫שעשועיו ותענוגו ית"ש כביכול‪ ,‬ומטה‬ ‫רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי‬ ‫אוזן לקבל תפילתו כביכול‪ .‬ובפרט‬ ‫הערך‪ .‬ועם כל זה עודינה קשורות‬ ‫ט‬ ‫ומדריגה של קדושה שאיש הישראלי‬ ‫ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום במהותן‬ ‫משיג‪ ,‬יש מקודם נסיונות‪ ,‬והוא – על‬ ‫ועצמותן הראשון שהוא המשכת חכמה‬ ‫ידי קטנות והסתלקות החיות לגמרי‪,‬‬ ‫עילאה‪.‬‬ ‫ונשאר כאבן דומם‪ ,‬וצריך לחזק עצמו‬ ‫באמונה גדולה שמלא כל הארץ כבודו‪,‬‬ ‫הקב"ה מעלים חשיבותו‬ ‫ויצפה לישועת בלב אמת‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬דברים מכבשונו של‬ ‫עולם מגלה לנו הרה"ק ר' יצחק אייזיק‬ ‫אנחה אחת בזמן הזה‬ ‫מקמארנא זי"ע‪ ,‬והוא ‪ -‬כדי שלא יבא‬ ‫בסיום דברינו נביא הדברים‬ ‫האדם לידי גאוה‪ ,‬ויעשה מעשיו לשם‬ ‫הנפלאים‪ ,‬שמביא הרה"ק ר' ישראל‬ ‫שמים‪ ,‬מעלים הקב"ה מהאדם‪ ,‬גודל‬ ‫יצחק מאלכסנדר זי"ע‪ ,‬מקודש הקדשים‬ ‫מעלתו בקיום המצות‪ ,‬שזכה לפאר‬ ‫רבנו האר"י זי"ע‪ ,‬בחשיבות העבודה‬ ‫את השי"ת‪ ,‬על ידי מעשיו הטובים‪.‬‬ ‫בזמנינו‪ .‬וכדבריו בספרו "ישמח ישראל‬ ‫ונדמה לו שמכיון שאין מרגיש‪ ,‬הרי‬ ‫(סוף פ' עקב)‪:‬‬ ‫שאין חשיבות לעבודתו‪ .‬רעיון נפלא‬ ‫זה המגלה לנו סודות הבחירה‪ ,‬אנו‬ ‫שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זי"ע‪,‬‬ ‫לומדים בספרו "אוצר החיים" (פרשת‬ ‫בשם הר"ח וויטאל שהקשה להאר"י‬ ‫בהר)‪ :‬הפסוק אומר‪" :‬תנו עוז לאלוקים‬ ‫הק'‪ ,‬על הירושלמי (שבת סוף פרק ה')‪ ,‬על‬ ‫על ישראל גאותו"‪ ,‬שאין לך איש‬ ‫המשנה פרתו של ר' אלעזר בן עזריה‬ ‫הישראלי‪ ,‬אף מפחותי ערך‪ ,‬שלא יגיע‬ ‫היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה שלא‬ ‫ממנו התפארות לאלוקים אלוקי ישראל‪,‬‬ ‫ברצון חכמים‪ ,‬אמר ר' חנניה פעם אחת‬ ‫והקב"ה משתעשע בו‪ ,‬אלא שהוא נעלם‪,‬‬ ‫היתה יוצאת והשחירו שיניו מפני‬ ‫כדי שהאדם יעשה לשם שמים‪ ,‬בלב‬ ‫הצומות‪ .‬ועיי"ש בגמרא שאמרו ‪ -‬לא‬ ‫שפל ורוח נמוכה‪ .‬וכל המבזה לשום בר‬ ‫שלו היתה אלא של שכנו היתה‪ ,‬ומפני‬ ‫ישראל אף בלב‪ ,‬עליו נאמר‪" :‬תועבת‬ ‫שלא מיחה נקראת על שמו‪ .‬והקשה אם‬ ‫ה' כל גבה לב"‪ .‬אלא בלב שמח יקשר‬ ‫בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי‬ ‫עצמו עם כל ישראל‪ ,‬עד שיזכה שלא‬ ‫הקיר‪ ,‬ואנן מה נעני אבתריה‪ ,‬והשיב לו‪:‬‬ ‫יראה על ישראל רק טובות‪ ,‬שבאמת‬ ‫אשר אנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה‪,‬‬ ‫הם כולו טוב‪ ,‬ואין בהם רע כלל‪ .‬וכל‬ ‫יקר וחביב בעיני ה' יותר מהתענתים‬ ‫הרואה שום דבר רע‪ ,‬רע של עצמו הוא‬ ‫והסגופים של הראשונים‪ ,‬מחמת גודל‬ ‫רואה‪ .‬כי צדיק אמת אין רואה שום‬ ‫הסתרת הפנים‪ .‬ואם בדורו אמר כן ‪ -‬קל‬ ‫רע כלל על ישראל‪ .‬וכביכול – השם‬ ‫וחומר בן בנו של קל וחומר‪ ,‬על דורות‬ ‫יתברך צריך עזר וכח מישראל‪ ,‬על ידי‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫מעשיהם‪ .‬אחיי וריעי על כל מדריגה‬ ‫י‬ ‫שגב גדלותם של רבותינו הקדושים‬ ‫מאורי החסידות זי"ע‬ ‫כתר שם טוב ריש חלק א‬ ‫אגרת הקודש ששלח רבנו הקדוש האלוקי לו דומיה תהלה אור שבעת הימים רבנו‬ ‫הבעש"ט זי"ע לארץ הקדושה‪:‬‬ ‫בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך‪ ,‬וראיתי דברים נפלאים במראה‬ ‫מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי‪ ,‬ואשר ראיתי ולמדתי בעלותי לשם‪ ,‬בלתי‬ ‫אפשרי לספר ולדבר אפילו פנים אל פנים‪ .‬אך בחזרתי לגן עדן התחתון‪ ,‬וראיתי כמה‬ ‫נשמות החיים והמתים הידועים לי‪ ,‬ושאינם ידועים לי בלי שיעור ומספר‪ ,‬ברצוא ושוב‬ ‫לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן‪ ...‬ומחמת השמחה הגדולה שראיתי‬ ‫ביניהם‪ ,‬אמרתי לעלות עמהם‪ ,‬ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי‪ ,‬כי סכנה גדולה לילך‬ ‫ולעלות לעולמות העליונים‪ .‬כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו‪,‬‬ ‫ועליתי מדריגה אחר מדריגה‪ ,‬עד שנכנסתי להיכל משיח ‪ -‬ששם לומד משיח תורה עם כל‬ ‫התנאים והצדיקים‪ ,‬וגם עם שבעה רועים‪ ,‬ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד‪ ,‬ואיני יודע‬ ‫לשמחה מה זו עושה‪ ,‬והייתי סובר שהשמחה הזו ח"ו על פטירתי מהעולם הזה‪ .‬והודיעו‬ ‫לי אחר כך שאיני נפטר עדיין‪ ,‬כי הנאה להם כשאני מייחד יחודים למטה ע"י תורתם‬ ‫הקדושה‪ ,‬אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה‪ .‬ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר?‬ ‫והשיב‪ :‬בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ‪ -‬ויפוצו מעיינותיך חוצה‪ ,‬מה‬ ‫שלמדתי אותך והשגת‪ .‬ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך‪ ,‬ואז יכלו כל הקליפות‪,‬‬ ‫ויהיה עת רצון וישועה‪.‬‬ ‫ובספר "שארית ישראל" (שער ההתקשרות שער הא' מאמר שלישי) ‪ :‬והנה הצדיקים הגד�ו‬ ‫לים מהבעש"ט ז"ל זי"ע‪ ,‬עד התגלות המשיח לגמרי ‪ -‬הם הארת המשיח כידוע‪.‬‬ ‫כתר שם טוב חלק ב' אות תכד‬ ‫שמעתי מחסיד אחד‪ ,‬כששמע הרב מו"ה דוב בער זלה"ה‪ ,‬מהשם הגדול של הרב הקדוש‬ ‫הבעש"ט‪ ,‬וכל העם נוסעים אליו‪ ,‬ופועל בתפלתו פעולות גדולות ונוראות‪ .‬והנה הרב מו"ה‬ ‫דוב בער זלה"ה‪ ,‬היה חריף גדול ובקי בכל הש"ס ובכל הפוסקים‪ ,‬והיה לו עשר ידות בחכמת‬ ‫הקבלה‪ .‬והיה מתמיה מגודל מעלת הבעש"ט‪ .‬ופעם אחד נתיישב בדעתו לנסוע אל הבעש"ט‬ ‫כדי לנסותו‪ ...‬ושאל אותו הבעש"ט זלה"ה‪ ,‬יכול אתה ללמוד? והשיב‪ :‬כן‪ .‬ואמר לו הבעש"ט‪,‬‬ ‫וכן שמעתי עליך שאתה יכול ללמוד‪ .‬ושאל אותו הבעש"ט יש לך ידיעה בחכמת הקבלה‪,‬‬ ‫והשיב‪ :‬כן‪ .‬ואמר הבעש"ט לגבאי שלו‪ ,‬תביא את ספר עץ חיים‪ .‬והראה הבעש"ט להמגיד‬ ‫מאמר אחד שיעיין בו‪ ,‬ויאמר לו הפשט‪ ,‬ואמר להבעש"ט את הפשט‪ .‬ואמר לו הבעש"ט אינך‬ ‫יודע כלום‪ ,‬וחזר ועיין בו‪ ,‬ואמר‪ :‬הפשט שאמרתי הוא הנכון‪ ,‬ואם יודע מעלתו פשט אחר‬ ‫שיאמר לי‪ ,‬ואשמע האמת עם מי‪ .‬ואמר לו הבעש"ט‪ :‬עמוד על רגליך ועמד‪ ,‬והנה במאמר‬ ‫הזה היה כמה שמות מלאכים‪ ,‬ומיד כשאמר הבעש"ט זה המאמר‪ ,‬נתמלא כל הבית כולו ‪-‬‬ ‫אורה ואש היתה מלהטת סביבותיו‪ ,‬וראו בחוש את המלאכים הנזכרים‪ .‬ואמר לו הבעש"ט‪:‬‬ ‫אמת שהפשט כמו שאמרת‪ ,‬אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה‪ .‬ותיכף ומיד צוה המגיד זלה"ה‬ ‫למשרת שלו שיסע לביתו‪ ,‬והוא נשאר אצל הבעש"ט‪ ,‬ולמד אצלו חכמות גדולות ועמוקות‪,‬‬ ‫כל זה שמע מפה קודש הרב דוב בער זלה"ה‪.‬‬ ‫אי‬