gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: ויצא (2026-11-16)

דף מקשר · Daf Mikesher — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪255‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫סיפר הרב גדליה הופנונג שליט"א‪ :‬יש לי חבר‬ ‫מסכת ערכין בדף ד‪ .‬ואכלת ושבעת‬ ‫שעובד כיהלומן בבורסה‪ ,‬ונדרש מדי פעם לטוס‬ ‫מעשה שהיה באדם שסעד את ליבו‪ ,‬סיים לאכול ובירך ברכה אחרונה‪ ,‬אלא שמאותו‬ ‫להודו לצורכי עבודתו‪ .‬לקראת נסיעתו הראשונה‬ ‫הרגע החל להשתעל בפעמים תכופות מאוד והרגיש שמשהו נתקע לו בגרון באמצע צינור‬ ‫פנה לסוכן נסיעות להזמין כרטיס‪ ,‬אך הסוכן שאל‪:‬‬ ‫הושט‪ ,‬הלך לרופא‪ ,‬בדקו ואמר לו שרואים שנתקע לו חתיכה קטנה של עצם בגרון‪ ,‬וכדי‬ ‫"קיבלת את הנחיות משרד הבריאות לנוסעים‬ ‫להוציאה צריך הוא לאכול לחם יבש בשביל לדחוף את העצם‪ ,‬ואכן לאחר אכילת כמה‬ ‫להודו?" כשהשיב בשלילה‪ ,‬הסביר לו הסוכן‪:‬‬ ‫פרוסות השתחררה העצם ב"ה‪ ,‬לאחר מכן הסתפק האם הוא חייב לברך כעת ברכת‬ ‫"הודו היא מדינת עולם שלישי יש שם מחלות‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫ונגיפים שאינך רגיל אליהם‪ .‬לפני הנסיעה עליך‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬השיב‬ ‫לקבל חיסונים מתאימים‪ .‬למקום כזה לא נוסעים‬ ‫שיש לפשוט זאת מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת ערכין‬ ‫בלי להתחסן!"‬ ‫שהחלו בלימודה‪ ,‬בדף ד‪ .‬הכל חייבים בזימון כהנים לוים וישראלים‪ ,‬פשיטא‪ ,‬לא צריכא‬ ‫בפרשתנו יוצא יעקב אבינו לפדן ארם‪ ,‬לבית לבן‪,‬‬ ‫דקאכלי קדשים‪ ,‬סד"א ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא‪ ,‬קמ"ל‬ ‫כדי למצוא את זיווגו‪ .‬שואל רבי יעקב קמינצקי‬ ‫ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו‪ ,‬ע"כ הגמרא‪ ,‬וכמה ביאורים נאמרו בביאור‬ ‫בספרו "אמת ליעקב"‪ :‬מדוע התורה מאריכה‬ ‫בתיאור עשרים שנותיו בבית לבן‪ ,‬ואילו את ארבע‬ ‫ההו"א והמסקנא של הגמרא‪.‬‬ ‫עשרה שנות לימודו בישיבת שם ועבר אינה‬ ‫השיטמ"ק ביאר שס"ד שכיון שאין אכילתן לצורך שביעה אלא אוכלין אותו לכפרה‪,‬‬ ‫מזכירה? ועוד‪ ,‬מדוע התעכב יעקב בישיבה במקום‬ ‫ממילא ליפטרו מברכת המזון‪ ,‬קמ"ל שלא‪ .‬ורבינו גרשום ביאר שס"ד שמכיון שאכילתם‬ ‫לקיים מיד את שליחות הוריו? ומבאר יסוד נפלא‪:‬‬ ‫חובה ס"ד שיפטרו מברכת המזון‪ ,‬קמ"ל‪ .‬ולכאו' צ"ב מה הסברא בזה ליפטר מברכ"ז‬ ‫יעקב גדל בביתם הקדוש של יצחק ורבקה‪ ,‬אך כעת‬ ‫משום שהוא חובה‪ ,‬הרי עכ"פ שבע הוא‪ ,‬ועיין בדברי הגר"י פערלא (עשין ל) שהביא את‬ ‫עמד להיכנס לבית לבן הרמאי‪ ,‬לסביבה מלאה שקר‬ ‫דברי הראבי"ה (סימן קכד) שכתב וז"ל‪ :‬וגרסינן בריש ערכין הכל חייבין וכו' פשיטא אי‬ ‫וניסיונות‪ .‬כדי לעמוד בניסיונות אלו נזקק להכנה‬ ‫הני לא מחייבי מאן מחייב‪ ,‬לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א ואכלו אותם אשר כופר‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ולכן הלך ללמוד דווקא אצל שם ועבר שחיו‬ ‫בהם אמר רחמנא והאי בר כפרה הוא‪ ,‬קמ"ל ואכלת ושבעת כתיב והא איתנייהו‪ ,‬וכל‬ ‫בדור המבול ודור הפלגה וידעו כיצד לשמור על דרך‬ ‫שכן שאר אכילה דמצוה כגון מצה בליל פסח דמחייבי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והיינו שהו"א שאם אוכל‬ ‫התורה גם בין אנשים מושחתים‪ .‬ארבע עשרה שנות‬ ‫בע"כ כגון לשם מצוה לא יתחייב בברכמ"ז קמ"ל שסו"ס שבע‪ ,‬ואפילו שעיקר אכילתו‬ ‫הלימוד היו ההכנה הרוחנית שאפשרה ליעקב‬ ‫לא היתה לשם שביעה‪ ,‬מ"מ שבע וצריך לברך‪.‬‬ ‫להישאר נאמן לדרכו בבית לבן‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר עשרים‬ ‫ודומה לזה מצינו במשך חכמה (דברים פרק ח) שכתב‪ :‬אך באמת אין הברכה (ברכמ"ז)‬ ‫שנה העיד יעקב‪" :‬עם לבן גרתי" — "ותרי"ג‬ ‫על זה (הודאה) בלבד‪ ,‬רק הוא ענין אחר‪ ,‬שכשאוכל ושבע עלול לבעט וכמש"כ 'פן תאכל‬ ‫מצוות שמרתי‪ ,‬ולא למדתי ממעשיו הרעים"‪ .‬כעת‬ ‫ושבעת וכו' ושכחת את ה' אלוקיך' לכן ציוה ה' יתברך שכשיאכל וישבע‪ ,‬יזכיר שם‬ ‫מובן מדוע התורה מאריכה דווקא בשנותיו בבית‬ ‫אלוקים בתודה ויברכנו ויזכור כי 'הוא הנותן לך כח לעשות חיל' (שם פסוק יח) ומידו‬ ‫לבן‪ ,‬שכן שם התגלתה עוצמת לימודו‪ ,‬לא רק בבית‬ ‫לוקח האוכל למלאות נפשו כי ירעב‪ ,‬וזה שאמר בסמוך (שם) 'השמר לך פן תשכח וכו' פן‬ ‫המדרש אלא דווקא מול ניסיונות החיים‪ .‬וזה גם‬ ‫תאכל ושבעת וכו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'‪ ,‬הראה לנו טעם הברכה‪ ,‬שלא יקשיח‬ ‫עומק דברי רש"י על יוסף‪" :‬כל מה שלמד משם‬ ‫לבבו מדרכי השו"ת ועדותיו‪ ,‬וזה יתכן כשהוא שבע ולא כשהוא רעב‪...‬‬ ‫ועבר מסר לו"‪ .‬יעקב ידע שיוסף יזדקק לכוחות‬ ‫וזהו דבר י הגמ' בערכין (והביא את סוגיין) שהו"א כיון שזאת האכילה הוא עניין דתי‬ ‫רוחניים כדי להתמודד עם ניסיונות קשים‪ ,‬ולכן‬ ‫וחוק ומצוה א"כ האכילה הזאת אינה גורמת לידי עוון ואינו צריך לברך‪ ,‬קמ"ל שאף‬ ‫מסר לו דווקא את התורה שהעניקה לו עצמו את‬ ‫באכילת קדשים צריך שלא יהא דעתו זחה עליו‪ ,‬כי אע"פ שמצוות לא להנות ניתנו‪ ,‬בכל‬ ‫הכוח לעמוד בניסיונות בית לבן‪ .‬המסר ברור‪ :‬כוחו‬ ‫זאת הנאת הגוף דאיכא בהדיה לא בטיל וכמאמרם בר"ה (כח‪ ).‬בנודר מן המעיין שטובל‬ ‫האמיתי של לימוד התורה נבחן לא רק בבית‬ ‫בימות הגשמים ולא בימות החמה‪ ,‬דהנאת הגוף לא בטלה‪ ,‬ועלול לשבוע ולשכוח‬ ‫המדרש‪ ,‬אלא ביכולת להישאר נאמן לערכים גם‬ ‫ולהשתקע בגסות וחמריות אף כשהאכילה היא מצוה וקרובה לענין אלוקי‪ ...‬עיי"ש‪ .‬ולפי‬ ‫כשהסביבה כולה נוהגת אחרת‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬בשאלתינו שאכילת הלחם לא היתה ע"מ לאכול ולשבוע אלא רק בשביל לשחרר‬ ‫וזהו המסר עבורנו‪ :‬גם אנו יוצאים מדי יום לעולם‬ ‫את העצם‪ ,‬יוצא שלפי ההו"א יתכן שלא היה צריך לברך ברכמ"ז‪ .‬אולם הלכה למעשה‬ ‫מלא טרדות וניסיונות‪ ,‬והחיסון הרוחני שלנו הוא‬ ‫צריך לברך‪ ,‬שהרי סו"ס מסקנת הגמ' היא שקמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא‬ ‫לימוד התורה‪ .‬זהו כוחו של הדף היומי — כל דף‬ ‫איתנהו (דבשביעה תלה רחמנא‪ ,‬רבינו גרשום) וכן מבואר בשו"ע (רד ס"ז) שמי שחנקתו‬ ‫מוסיף חיזוק וכוח לעמוד בניסיונות החיים‪.‬‬ ‫אומצא ושתה מים אינו מברך‪ ,‬וכתב המשנ"ב שדוקא במים שאין לו הנאה ממנו לא‬ ‫השבוע זכו לומדי הדף היומי לסיים את מסכת‬ ‫מברך‪ ,‬אך בשאר דברים שיש לו מהם הנאה מברך לאחריהם אפילו כשאכלם רק משום‬ ‫בכורות ולהתחיל את מסכת ערכין‪ .‬נאחל לכל‬ ‫שחנקו אומצא‪ ,‬וה"ה בעינינו‪.‬‬ ‫הלומדים והמסיימים שיזכו להתמיד בתורה מתוך‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫שמחה‪ ,‬בריאות וסייעתא דשמיא‪ ,‬ולהאיר באורה‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫את חיי המעשה‪ .‬חילכם לאורייתא!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף נח‪ .‬ניחא ליה לאיניש דלתעביד מצוה בממוניה‬ ‫מבואר בסוגייתינו שלכן חז"ל קבעו ג' גרנות למעשר בהמה‪ ,‬כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים‪ ,‬שאע"ג שמותר למכור בהמות קודם‬ ‫שמפריש מעשר בהמה‪ ,‬שהרי אין העדר נקרא טבל‪ ,‬מ"מ ידוע לחכמים שישראל רוצים לעשות מצוות בממונם כשאין להם הפסד‪ ,‬ולכן ימתינו‬ ‫עד הזמן של מעשר בהמה ואז יפרישו‪ .‬ומאותו הטעם נפסק בשו"ע (סי"ד ס"ד) שמותר להתעטף בטלית של חבירו ללא רשותו ובלבד שיקפל‬ ‫אותה אם מצאה מקופלת‪ ,‬וזאת מטעם זה שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו‪ ,‬אמנם להלכה כתב הערוך השולחן (שם סי"א) שהיום אנו רואים‬ ‫שהרבה אנשים מקפידים בזה‪ ,‬ובפרט כשהטלית חדשה ונקיה‪ ,‬ויש בני אדם שאינם סובלים כלל שאדם אחר ילבש בגד שלהם מחמת זיעה‬ ‫ונקיות וכו'‪ .‬ובכף החיים (ס"ה טז) כ' שכל היתר השו"ע דוקא כשהטלית מונחת בבית הכנסת על האיצטבא או בחלון שאין בו דלת או מנעול‪.‬‬ ‫והבן איש חי ( לך לך ש"ר אות ו) הוסיף שבזמן הזה רואים שרוב העולם מקפידים שלא ילבשו אחרים ציצית ותפילין ללא רשותם‪ ,‬ולכן אסור‬ ‫לקחת מהגבאי של ביהכנ"ס טו"ת של אחרים ללא רשות הבעלים‪ ,‬אא"כ יודע הגבאי בפירוש שאיש זה אינו מקפיד‪ ,‬ואין כל הדעות שוות‬ ‫בזה‪' ,‬הלא גם אנוכי מכיר בעצמי שאני מהאנשים המקפידים בזה'‪...‬‬ ‫בדף נח‪ .‬בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום‬ ‫כתב הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות ח"ה מאמר חקור דין סי' יא) שלא עבר בן עזאי על הלכות דרך ארץ כשאמר שכל חכמי ישראל כקליפת‬ ‫השום‪ ,‬אלא אדרבא התכוון לכבד אותם‪ ,‬כי כוונתו לומר שחכמי ישראל הם השומרים לתורה כמו שהקליפה שומרת את השום‪ ,‬ומה שאמר‬ ‫חוץ מרבי עקיבא וכינהו 'קרח'‪ ,‬הוא משום שנאמר (ויקרא יג מ) קרח הוא טהור הוא' וכוונתו שר"ע נמשל לשום בעצמו שהוא רמז על עצם‬ ‫התורה שבע"פ‪ .‬והשל"ה הק' (מסכת שבועות דף קפא‪ ).‬ביאר שבן עזאי נקט דוקא קליפת השום ולא קליפת פרי אחר‪ ,‬לא מחמת שקליפת‬ ‫השום גרועה משאר קליפות‪ ,‬אלא שבן עזאי דקדק לומר כל חכמי ישראל דומין 'עלי' ולא אמר דומים 'בעיני'‪ ,‬כלומר שיש פרט שהם מעולים‬ ‫ממני כפי שקליפת השום מעולה משאר הפירות‪ ,‬שיש חילוק בין חריפות תוכו לקליפתו‪ ,‬ואמר בן עזאי שאמנם חריפותו גדולה משל החכמים‬ ‫כחריפות השום עצמו‪ ,‬אולם רק החכמים שהם גדולים ממנו בחכמתם ובבקיאותם‪ ,‬הם מעמידים את תורתו ומשמרים אותה כקליפת השום‬ ‫שמשמרתו‪ .‬וע"ע מדור "חידות הדף" חידה ד' בשם הבן יהוידע‪.‬‬ ‫בדף נט‪ .‬מה מעשר דגן ניטל באומד ובמחשבה‬ ‫בשו"ת רעק"א (קמא סי' כט) הביא מכתב מאת דודו הגאון ר' וולף איגר‪ ,‬שבסעודת החתונה של רעק"א דנו התלמידי חכמים שם האם מועיל‬ ‫לספור ספירת העומר ע"י כתיבה‪ ,‬וכ' שא"א לברך על הכתיבה וראיה לזה מדברי הבית יוסף (או"ח תלב ד"ה ומה שכתב) שהטעם שתיקנו‬ ‫חז"ל לברך על בדיקת חמץ מדרבנן ולא על הביטול שהוא מדאוריתא‪ ,‬משום שביטול הוא בלב ואין מברכים על דברים שבלב‪ ,‬ולפי"ז כ' שה"ה‬ ‫כיון שתיקנו ברכה על ספירת העומר‪ ,‬סימן הוא שצריך להוציא בשפתיו ולא יצא י"ח בכתיבה‪ ,‬אך מחותנו הג"ר ישעיה פיק העיר על דברי‬ ‫הב"י שלא תיקנו ברכה על דשב"ל‪ ,‬שהרי תרומה מועיל במחשבה כמבואר בסוגייתינו ואפ"ה תיקנו חז"ל ברכה על ההפרשה‪ ,‬והשיב לו ר'‬ ‫וולף שהרי שיטת רש"י בפי' א' שמחשבה היינו דיבור‪ ,‬ואפילו לפי' התוס' שהכוונה למחשבה בלא דיבור‪ ,‬מ"מ הרי כ' התוס' בחולין (ו‪ :‬ד"ה‬ ‫והתיר) שרק בודאי הקילו כן אבל בטבל ודאי‪ ,‬צריך מעשה הפרשה ואז מברך‪ ,‬ועוי"ל שכל מה שאמרו בסוגייתינו שתרומה מועלת במחשבה‬ ‫היינו מדאוריתא אבל מדרבנן חייבים דיבור ולכך תיקנו ברכה‪ .‬ורעק"א השיב לו שיש לתרץ את הב"י‪ ,‬שבתרומה כיון ששורש ההפרשה נגמר‬ ‫במעשה שצריך ליתנו לכהן‪ ,‬לכן נקרא מעשה על שם סופו ומשא"כ ביטול בלב‪ .‬וע"ע בנידון זה במעדני ארץ (תרומות פ"ב הט"ז)‪.‬‬ ‫בדף נט‪ :‬מנין הראוי פוטר‬ ‫בשו"ת תורה לשמה (סי' תיב) המיוחס לבא"ח‪ ,‬דן על מי שנפטרו אביו ואמו בשנה אחת סמוכים זל"ז‪ ,‬אם עולה הקדיש לשניהם‪ ,‬או שמא‬ ‫צריך לשכור אחד שיאמר קדיש בשביל אחד מהם‪ ,‬כי הקדיש שיאמר הוא עולה לאחד ולא לשניים‪ .‬וכתב שיותר טוב שהוא בעצמו יאמר‬ ‫קדיש עבור שניהם ויהיה להם בשותפות‪ ,‬שאם יאמר עבור אחד מהם ולשני ישכור אחר‪ ,‬נמצא מזלזל הוא בכבוד אחד שהם‪ ,‬כי ודאי עדיף‬ ‫הקדיש של הבן יותר מאחר ואביו ואמו רוצים שהוא יאמר עליהם קדיש ולא אחר‪ ,‬ואחרי פטירתם חיוב כבודם שווה‪ .‬והביא ראיה לזה‬ ‫מסוגייתינו‪ ,‬שאמר רבא מנין הראוי פוטר‪ ,‬שאם היו לו עשרה בהמות ומנה ח' ואחד מהנשארים מת שאין לו כבר עשרה‪ ,‬הח' שמנה נפטרו‬ ‫ממעשר‪ ,‬ואפילו בספק מנין הראוי פטורים ממעשר‪ ,‬כגון שיצאו ארבעה בהמות מפתח זה וארבעה בהמות מפתח שני ונשארו בדיר ששה‬ ‫בהמות‪ ,‬כל השמנה בהמות שיצאו משני הפתחים פטורים‪ .‬הרי לנו שאותם כששה בדיר יכולים לפטור גם את הארבעה שיצאו מפתח זה וגם‬ ‫את הארבעה האחרים‪ ,‬וה"ה קדיש אחד עולה לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫בדף ס‪ :‬אין מביאים קדשים לבית הפסול‬ ‫במסכת זבחים (עה‪ ):‬מקור דין זה‪ ,‬והקשה שם בספר יכהן פאר מהיכן נלמד איסור זה‪ ,‬שבשלמא בשביעית אמרה תורה (ויקרא כה ו) והיתה‬ ‫שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו חז"ל בפסחים (נב‪ ):‬לאכלה ולא להפסד‪ ,‬וכן לגבי תרומה אמרה תורה (במדבר יח ח) ואני הנה נתתי לך את‬ ‫משמרת תרומתי‪ ,‬ולמדו מכך שצריך לעשות שימור לתרומה ולא להפסידה‪ ,‬אך מהיכן נלמד הדין שאסור להפסיד קדשים‪ ,‬והביא שאכן‬ ‫הקרית ספר (פסולי המוקדשין פ"ו) והשער המלך (שם סוף פ"ו) כתבו שזה איסור רק מדרבנן כדי שלא יבא לידי נותר‪ .‬אמנם רש"י בחולין‬ ‫(ב‪ :‬ד"ה ובמוקדשין) כתב‪ ,‬שהטעם שטמא לא ישחוט קדשים לכתחילה אפילו בסכין ארוכה‪ ,‬הוא משום שכתוב 'ואני הנה נתתי לך את‬ ‫משמרת תרומותי' שמזה למדו שקדשים צריכים שמירה‪ ,‬לפיכך גזרו רבנן שטמא לא ישחוט כלל‪ ,‬הרי שלדעת רש"י מאותו פסוק שלומדים‬ ‫שאסור לטמאות תרומה‪ ,‬לומדים גם שאסור לטמאות קדשים‪ ,‬ויל"ע אם יש חילוק בין טומאה לשאר הפסד‪ ,‬ע"י בחי' רבי שמואל במכות‬ ‫(יד‪ :‬ד"ה והנה בתוס')‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף נח – ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"ח נוטריקון נח לאדם וכו'‪.‬‬ ‫דף נט – כל הדף מדבר בענין עירוב הבהמות וספיקות‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"ט ר"ת נתערב ט' (התשיעי)‪.‬‬ ‫דף ב – מסכת ערכין‪ ,‬דף ב' הכל מעריכים ונערכין ונידרין כהנים לוים וישראלים וכו'‪ ,‬וסימנך דף ב' נוטיקון בכל מעריכים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫איזה דבר שאינו של האדם מותר להשתמש בו במקומו ואם מוציאו מבית הכנסת יש חשש איסור דאוריתא?‬ ‫א‪.‬‬ ‫איזו הלכה מסוגייתינו במסכת בכורות צריך לקיים בכל שנה ביום פורים והיא מהלכות פסח?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫היכן רמוז בתורה שבכתב שצריך לדרוש בהלכות פסח שלושים יום קודם הפסח?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האם לתנא 'בן עזאי' היו בנים?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מי מן האחרונים ראה בעיניו את התנאים שבסוגייתינו?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫האם ילד בגיל שתים עשרה יכול להפריש מעשר בהמה כמו שיכול לעשות את כל הנדרים וההקדשות?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫אדם שנפטרו לו אבא ואמא האם מספיק להדליק נר אחד לעילוי נשמתם או עדיף נר לכל אחד בנפרד?‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מי שעישר בהמותיו ולא מנה אחד שתיים שלוש וכו' אלא רק בעשירי מנה 'עשירי' האם קדוש?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫מדוע התורם אחד משישים נקרא עין רעה הרי סוף סוף תורם מממונו לאחרים?‬ ‫ט‪.‬‬ ‫היכן אוחזים רבבות לומדי "הדף היומי" בסדר לימודם ומדוע הם כל כך מאושרים בשבוע זה?‬ ‫י‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫בדף נח‪ .‬ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה‪ .‬בשולחן ערוך (או"ח יד ס"ד) נפסק שמותר להתעטף בטלית של חבירו אף ללא בקשת רשות‬ ‫א‪.‬‬ ‫מפורשת מחבירו‪ ,‬וזהו מהטעם המוזכר בסוגייתינו‪ ,‬שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו‪ ,‬והוסיף השו"ע תנאי‪ ,‬ובלבד שיקפל אותה אם‬ ‫מצאה מקופלת‪ .‬וכתב שם המשנ"ב (ס"ק יג) ודוקא באקראי אבל בקביעות אסור‪ ,‬ואפילו באקראי דוקא באותו מקום‪ ,‬אבל הוציאו‬ ‫מביתו לבית הכנסת או איפכא אסור‪ ,‬דאפשר שמקפיד עליו והוי גזל‪ .‬עכ"ל‪ .‬ולענין הלכה בימינו‪ ,‬עיין במדור "פניני הדף"‪.‬‬ ‫בדף נח‪ .‬שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום‪ .‬וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח תכט ס"א) וכתב המשנ"ב (ס"ק ב) שלושים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬ומתחילים מיום הפורים עצמו‪ ,‬ובשער הציון ציין למקור הדברים מהחק יעקב ויד אהרן והגר"א‪ .‬יוצא שבכל שנה בסעודת פורים‬ ‫על פי ההלכה צריך לומר איזו הלכה בהלכות פסח‪.‬‬ ‫בדף נח‪ .‬שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום‪ .‬דורשי רשומות אמרו שרמוז דבר זה במה שכתוב (שמות יב כז) 'ואמרתם זבח‬ ‫ג‪.‬‬ ‫פסח הוא להשם' והנה חצי של אות פ' בגימטריא הוא מ'‪ ,‬וחצי של אות ס' הוא ל'‪ ,‬וחצי של או' ח' הוא ד'‪ ,‬נמצא שמחצה של 'פסח' הוא‬ ‫'למ"ד'‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב ואמרתם זבח פסח‪ ,‬זבח מלשון זביחה וחיתוך‪ ,‬דהיינו כשתחתוך תיבת פסח לשניים‪ ,‬המחצה של פסח שהוא‬ ‫למ"ד יהיה גם לה'‪ ,‬של' יום קודם הפסח ידרשו בהלכות הפסח‪...‬‬ ‫בדף נח‪ .‬בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום‪ .‬כמה ביאורים נאמרו במאמר זה‪ ,‬ועיין בבן יהוידע שפירש באופן זה‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שחכמי ישראל היו מתרעמים על בן עזאי שלא נשא אשה‪ ,‬ואמרו בב"ק (פב‪ ).‬שהשום מרבה את הזרע ולא קליפתו‪ ,‬ולכן דקדק לומר‬ ‫שחכמי ישראל דומים 'עלי' ולא אמר דומים 'בעיני' כי כוונתו שהם דומים בדעתם לומר עלי שאני כקליפת השום שאינו מרבה זרע‬ ‫בישראל‪ ,‬אך הם טועים‪ ,‬כי באמת אני מרבה זרע בישראל‪ ,‬שאני מוליד נשמות ע"י הלימוד שלי‪ ,‬והם לא יכולים לעשות כן‪ ,‬חוץ מן הקרח‬ ‫הזה שהוא רבי עקיבא‪ ,‬שגם הוא יודע לעסוק בתורה כמוני ולהוליד נשמות‪ ,‬ויודע הוא שאיני כקליפת השום אלא אני כמו השום שמרבה‬ ‫זרע וגם אני מוליד נשמות מהלימוד ומרבה זרע בישראל‪ ...‬וע"ע במדור "פניני הדף" ביאורים נוספים‪.‬‬ ‫בדף נח‪ .‬חוץ מן הקרח הזה‪ .‬רש"י פירש שהוא רבי עקיבא‪ ,‬והתוס' הביאו בשם רבינו תם שהוא שם של אדם אחר כמו שם קורח שבתורה‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ועיין בס' פתח עינים להחיד"א (פסחים קיב‪ .‬ד"ה ת"ר) שהביא משער הגילגולים (הקדמה לו) שכתוב שם‪ ,‬שאמר האר"י ז"ל שראה‬ ‫בעיניו את רבי יהושע בן קרחה ואת רבי יהושע בנו של רבי עקיבא ואינם איש אחד‪ .‬ומבואר בדבריו כדברי ר"ת‪ ,‬שריב"ק ור"י בן רבי‬ ‫עקיבא אי"ז אותו אדם‪.‬‬ ‫בדף נט‪ .‬ומעשר קרייה רחמנא תרומה‪ .‬כ' המנח"ח (מצוה שס אות יז) שקטן אינו יכול להפריש מעשר בהמה ואפילו בן י"ב שנה שנחשב‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מופלא הסמוך לאיש ויכול לנדור ולתרום ולהקדיש‪ ,‬אבל מעשר בהמה אינו מקדיש‪ ,‬כיון שצריך 'מעשה' מנין‪ ,‬ומעשה קטן אינו כלום‪.‬‬ ‫בדף ס‪ .‬דהאיך חד חזי להכא ולהכא‪ .‬בשו"ת תורה לשמה (סי' תיב) המיוחס לבא"ח כ' שמכאן מוכח שמועיל נר אחד לשניהם‪ ,‬אך מ"מ‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כ' שעדיף להדליק לכל אחד נר בפני עצמו‪ ,‬כי אפשר בקל‪ ,‬ועיין מדור "פניני הדף"‪.‬‬ ‫בדף ס‪ .‬הואיל ואיתיה במנין פרסי‪ .‬הח"ח בחיבורו ליקוטי הלכות (ד"ה אמר"י) הוכיח מסוגייתינו שבדיעבד אם מנה רק את העשירי‪,‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫חלה עליו קדושת מעשר‪ .‬אולם החזו"א (בכורות סי' כז סק"י ד"ה כ') נחלק עליו‪.‬‬ ‫בדף סא‪ .‬ואיכא דתרים בעין רעה‪ .‬הפני מנחם ביאר (פ' לך לך) שכיון שתורם א' משישים א"כ הטעם של הקדושה בטל בשישים‪ ,‬ומתערב‬ ‫ט‪.‬‬ ‫בשישים חלקים חולין שהשאיר האדם לעצמו‪...‬‬ ‫בדף סא‪ .‬הדרן עלך מסכת בכורות‪ .‬בשבוע זה זוכים לומדי "הדף היומי" לסיים את מסכת 'בכורות'‪ ,‬לאחר שלמדנו את מסכתות ברכות‪,‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬שקלים‪ ,‬ר"ה‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה‪ ,‬מו"ק‪ ,‬חגיגה‪ ,‬יבמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬סוטה‪ ,‬גיטין‪,‬‬ ‫קידושין‪ ,‬ב"ק‪ ,‬ב"מ‪ ,‬ב"ב‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬מכות‪ ,‬שבועות‪ ,‬ע"ז‪ ,‬הוריות‪ ,‬זבחים‪ ,‬מנחות‪ ,‬חולין‪ ,‬וכעת גם בכורות! לא נשאר עוד הרבה זמן עד‬ ‫לסיום הש"ס‪ ,‬שנזכה לחגגו אי"ה בתחילת חודש סיון הבא עלינו לטובה‪ ,‬כל אחד יכול להצטרף לאושר של הלומדים ואפשר עדיין לקפוץ‬ ‫על העגלה שנוסעת מהר‪...‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף נח‪ .‬שתהא בהמה מצויה‬ ‫המגיד מדובנא פגש פעם חבורה של משכילים‪ ,‬אמר אחד כשפיו מלא צחוק‪ :‬ברוך הבא לאליהו הנביא! ענה לו המגיד מדובנא‪ :‬אתה צודק‪,‬‬ ‫הגמרא אומרת 'כלבים צוחקים‪ ,‬אליהו הנביא בא לעיר'‪...‬‬ ‫בדף נט‪ :‬מת אחד מהמנויים‬ ‫בעיר אחת מת אדם בור ועם הארץ אך קרוביו היו קשורים למרא דאתרא של המקום והוא היה חייב לבא ולהספיד את הנפטר 'הצדיק'‪,‬‬ ‫נעמד הרב והספידו שהיה צדיק ובעל לב טוב והיה לו גם הנהגה מיוחדת שמעולם לא שח שיחת חולין בבית הכנסת! לאחר ההספד המרגש‪,‬‬ ‫שאלו אותו תלמידיו‪ :‬וכי מותר לשקר עד כדי כך מפני השלום? השיב להם הרב‪ :‬אמת אמרתי שלא שח שיחת חולין בבית הכנסת‪ ,‬כיון‬ ‫שמעולם לא היה בבית הכנסת‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף ס‪ .‬יצאו שניים כאחת‬ ‫מספר הרב בן ציון נורדמן שליט"א מחדרה‪ :‬בערב סוער וגשום במיוחד‪ ,‬קיבלתי שיחת טלפון‪" .‬שלום כבוד הרב"‪ ,‬פתח הקול‪" ,‬אפשר לבקש‬ ‫משהו בדחיפות"? "תמיד אפשר לשאול"‪ ,‬עניתי‪" .‬אני מנהל אירועים‪ .‬יש לנו עכשיו אירוע באולם‪ ,‬חתונה‪ .‬באופן פתאומי‪ ,‬הרב שהתמנה‬ ‫מראש לסדר את הקידושין לא יכול להגיע‪ .‬רציתי לשאול האם תוכלו להגיע לחתונה לסדר את הקידושין‪" ".‬בשמחה‪ ,‬כבר אגיע"‪ ,‬עניתי‪,‬‬ ‫ומיד התארגנתי לצאת אל הסופה שבחוץ‪.‬‬ ‫אמנם זה לא היה קל‪ ,‬היו לי תוכניות אחר ות לאותו ערב‪ ,‬אבל היה לי ברור שאם הטלפון הזה הגיע אליי‪ ,‬משמע שזו שליחות שנועדה לי‬ ‫משמיים‪ ,‬לסדר קידושין בחתונה הזאת‪ .‬הגעתי לאולם ופגשתי במחותנים לחוצים‪ ,‬שרק ראו אותי ואורו עיניהם‪ .‬מיד ניגשתי למלאכת‬ ‫כתיבת הכתובה‪ ,‬וידאתי את שמות החתן והכלה ועוד פרטים נחוצים‪ ,‬והנה בתוך כך מופיע בפתח האולם רבה של עמק חפר‪ ,‬הרב חן סידה‪,‬‬ ‫שהגיע במיוחד לסדר את הקידושין‪.‬‬ ‫נדהמתי‪ .‬מה קורה פה?! יש רב או אין רב?! ואם כבר דיברו עם רב אחר‪ ,‬למה התקשרו גם אליי? התרוממתי מיד‪ ,‬והצעתי לפנות את מקומי‬ ‫לרב החשוב‪ .‬התברר כי הרב שהוזמן מלכתחילה לסידור הקידושין‪ ,‬דאג בעצמו למחליף‪ ,‬ומנהל האירועים לא ידע על כך‪.‬‬ ‫עתה עמדנו שנינו‪ ,‬נבוכים איך לנהוג‪ .‬הרב סידה אמר לי מיד‪" ,‬כיוון שכבוד הרב התחיל במצווה‪ ,‬מן הראוי שיסיים"‪ .‬אני מצידי אמרתי‬ ‫שכיוון שהוא הוזמן על ידי הרב שהוזמן מראש‪ ,‬ייתכן שהוא קודם‪ .‬אולם‪ ,‬בסופו של 'ויכוח' הוחלט שאני אמשיך בסידור הקידושין‪ ,‬ואת‬ ‫הרב סידה יכבדו בברכות‪ .‬כך אכן היה‪ .‬החופה התקיימה כהלכה‪ ,‬ובית נאמן הוקם בישראל‪.‬‬ ‫בדרכי לביתי ניסיתי להבין מה היה פה‪ .‬בשביל מה הקב"ה סובב את העניינים כך שאבוא‪ ,‬ובמזג אוויר שכזה‪ ,‬כאשר כבר היה עוד מישהו‬ ‫שפניו מועדות לאותה השליחות בדיוק!?‬ ‫כעבור שבוע כבר הבנתי‪ .‬בחור צעיר נרגש התקשר אליי ואמר לי‪" ,‬כבוד הרב‪ ,‬בזכותכם נמנעה מחלוקת שיכלה לחבל בבניית בית בישראל‪".‬‬ ‫"מה פירוש?" ביקשתי להבין‪" .‬הייתי בחתונה לפני שבוע‪ ,‬כאשר הרב הוזמן לסדר קידושין"‪ ,‬הוא סיפר‪" ,‬וראיתי שהרב כיבד את הרב השני‪,‬‬ ‫ושני הרבנים קיבלו כיבוד מתחת לחופה‪" ".‬כן‪ ,‬כן"‪ ,‬זכרתי היטב את האירוע‪" .‬לקראת החתונה שלי הייתה לנו בעיה גדולה עם חלוקת‬ ‫הכיבודים‪.‬‬ ‫אני רציתי את הרב שלי לסידור הקידושין‪ ,‬ואבא של הכלה רצה את הרב של היישוב שלו‪ .‬הגענו למצב ממש לא נעים‪ ,‬וחששתי מאוד‬ ‫ממחלוקת‪ .‬לא רציתי לגשת לבניית הבית שלי עם התחלה כזאת‪ .‬ואז ראיתי בחתונה שהרבנים עולים יחד לבימת החופה‪ ,‬והכול בכזה כבוד‬ ‫אחד לשני‪ ,‬שכבר ידעתי מה אעשה‪ .‬התקשרתי לאבי הכלה‪ ,‬סיפרתי לו מה שראו עיניי‪ ,‬והוא הסכים כי נפעל בדרך זו‪ .‬שני הרבנים הוזמנו‬ ‫לחופה‪ ,‬כל אחד קיבל כיבוד אחר‪ ,‬וכך נמנעה עוגמת נפש גדולה‪".‬‬ ‫הודיתי לחתן על סיפורו המרגש‪ .‬עתה הבנתי איזו שליחות נועדה לי באותו ערב גשום‪ .‬חשבתי שבאתי לסדר קידושין עבור חתן וכלה‪ ,‬ולא‬ ‫ידעתי כי באותם רגעים ממש מסתדרים הקידושין של חתן וכלה נוספים‪ ,‬ממש 'יצאו שניים כאחת'‪...‬‬ ‫מערכת עלון "דף מקשר " מאחלת מזל טוב לכלל לומדי הדף היומי לרגל סיום מסכת בכורות ותחילת מסכת ערכין בשעה טובה ומוצלחת!‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫לליאת בת אמירה‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫למשפחת דרור הנכבדה‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫הי"ו‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬