דף מקשר · Daf Mikesher — ויצא (2026-11-16)

בס"ד
גיליון מס' 255
דף מקשר גיליון
מס' 4
הדף היומי
פנינים וחידושים חידות והלכות על
+
'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דבר העורך הדף אליבא דהלכתא
סיפר הרב גדליה הופנונג שליט"א :יש לי חבר מסכת ערכין בדף ד .ואכלת ושבעת
שעובד כיהלומן בבורסה ,ונדרש מדי פעם לטוס מעשה שהיה באדם שסעד את ליבו ,סיים לאכול ובירך ברכה אחרונה ,אלא שמאותו
להודו לצורכי עבודתו .לקראת נסיעתו הראשונה הרגע החל להשתעל בפעמים תכופות מאוד והרגיש שמשהו נתקע לו בגרון באמצע צינור
פנה לסוכן נסיעות להזמין כרטיס ,אך הסוכן שאל: הושט ,הלך לרופא ,בדקו ואמר לו שרואים שנתקע לו חתיכה קטנה של עצם בגרון ,וכדי
"קיבלת את הנחיות משרד הבריאות לנוסעים להוציאה צריך הוא לאכול לחם יבש בשביל לדחוף את העצם ,ואכן לאחר אכילת כמה
להודו?" כשהשיב בשלילה ,הסביר לו הסוכן: פרוסות השתחררה העצם ב"ה ,לאחר מכן הסתפק האם הוא חייב לברך כעת ברכת
"הודו היא מדינת עולם שלישי יש שם מחלות המזון.
ונגיפים שאינך רגיל אליהם .לפני הנסיעה עליך משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א ,השיב
לקבל חיסונים מתאימים .למקום כזה לא נוסעים שיש לפשוט זאת מהנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת ערכין
בלי להתחסן!" שהחלו בלימודה ,בדף ד .הכל חייבים בזימון כהנים לוים וישראלים ,פשיטא ,לא צריכא
בפרשתנו יוצא יעקב אבינו לפדן ארם ,לבית לבן, דקאכלי קדשים ,סד"א ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא ,קמ"ל
כדי למצוא את זיווגו .שואל רבי יעקב קמינצקי ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו ,ע"כ הגמרא ,וכמה ביאורים נאמרו בביאור
בספרו "אמת ליעקב" :מדוע התורה מאריכה
בתיאור עשרים שנותיו בבית לבן ,ואילו את ארבע ההו"א והמסקנא של הגמרא.
עשרה שנות לימודו בישיבת שם ועבר אינה השיטמ"ק ביאר שס"ד שכיון שאין אכילתן לצורך שביעה אלא אוכלין אותו לכפרה,
מזכירה? ועוד ,מדוע התעכב יעקב בישיבה במקום ממילא ליפטרו מברכת המזון ,קמ"ל שלא .ורבינו גרשום ביאר שס"ד שמכיון שאכילתם
לקיים מיד את שליחות הוריו? ומבאר יסוד נפלא: חובה ס"ד שיפטרו מברכת המזון ,קמ"ל .ולכאו' צ"ב מה הסברא בזה ליפטר מברכ"ז
יעקב גדל בביתם הקדוש של יצחק ורבקה ,אך כעת משום שהוא חובה ,הרי עכ"פ שבע הוא ,ועיין בדברי הגר"י פערלא (עשין ל) שהביא את
עמד להיכנס לבית לבן הרמאי ,לסביבה מלאה שקר דברי הראבי"ה (סימן קכד) שכתב וז"ל :וגרסינן בריש ערכין הכל חייבין וכו' פשיטא אי
וניסיונות .כדי לעמוד בניסיונות אלו נזקק להכנה הני לא מחייבי מאן מחייב ,לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א ואכלו אותם אשר כופר
מיוחדת ,ולכן הלך ללמוד דווקא אצל שם ועבר שחיו בהם אמר רחמנא והאי בר כפרה הוא ,קמ"ל ואכלת ושבעת כתיב והא איתנייהו ,וכל
בדור המבול ודור הפלגה וידעו כיצד לשמור על דרך שכן שאר אכילה דמצוה כגון מצה בליל פסח דמחייבי ,עכ"ל .והיינו שהו"א שאם אוכל
התורה גם בין אנשים מושחתים .ארבע עשרה שנות בע"כ כגון לשם מצוה לא יתחייב בברכמ"ז קמ"ל שסו"ס שבע ,ואפילו שעיקר אכילתו
הלימוד היו ההכנה הרוחנית שאפשרה ליעקב לא היתה לשם שביעה ,מ"מ שבע וצריך לברך.
להישאר נאמן לדרכו בבית לבן .ואכן ,לאחר עשרים ודומה לזה מצינו במשך חכמה (דברים פרק ח) שכתב :אך באמת אין הברכה (ברכמ"ז)
שנה העיד יעקב" :עם לבן גרתי" — "ותרי"ג על זה (הודאה) בלבד ,רק הוא ענין אחר ,שכשאוכל ושבע עלול לבעט וכמש"כ 'פן תאכל
מצוות שמרתי ,ולא למדתי ממעשיו הרעים" .כעת ושבעת וכו' ושכחת את ה' אלוקיך' לכן ציוה ה' יתברך שכשיאכל וישבע ,יזכיר שם
מובן מדוע התורה מאריכה דווקא בשנותיו בבית אלוקים בתודה ויברכנו ויזכור כי 'הוא הנותן לך כח לעשות חיל' (שם פסוק יח) ומידו
לבן ,שכן שם התגלתה עוצמת לימודו ,לא רק בבית לוקח האוכל למלאות נפשו כי ירעב ,וזה שאמר בסמוך (שם) 'השמר לך פן תשכח וכו' פן
המדרש אלא דווקא מול ניסיונות החיים .וזה גם תאכל ושבעת וכו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל' ,הראה לנו טעם הברכה ,שלא יקשיח
עומק דברי רש"י על יוסף" :כל מה שלמד משם לבבו מדרכי השו"ת ועדותיו ,וזה יתכן כשהוא שבע ולא כשהוא רעב...
ועבר מסר לו" .יעקב ידע שיוסף יזדקק לכוחות וזהו דבר י הגמ' בערכין (והביא את סוגיין) שהו"א כיון שזאת האכילה הוא עניין דתי
רוחניים כדי להתמודד עם ניסיונות קשים ,ולכן וחוק ומצוה א"כ האכילה הזאת אינה גורמת לידי עוון ואינו צריך לברך ,קמ"ל שאף
מסר לו דווקא את התורה שהעניקה לו עצמו את באכילת קדשים צריך שלא יהא דעתו זחה עליו ,כי אע"פ שמצוות לא להנות ניתנו ,בכל
הכוח לעמוד בניסיונות בית לבן .המסר ברור :כוחו זאת הנאת הגוף דאיכא בהדיה לא בטיל וכמאמרם בר"ה (כח ).בנודר מן המעיין שטובל
האמיתי של לימוד התורה נבחן לא רק בבית בימות הגשמים ולא בימות החמה ,דהנאת הגוף לא בטלה ,ועלול לשבוע ולשכוח
המדרש ,אלא ביכולת להישאר נאמן לערכים גם ולהשתקע בגסות וחמריות אף כשהאכילה היא מצוה וקרובה לענין אלוקי ...עיי"ש .ולפי
כשהסביבה כולה נוהגת אחרת. הנ"ל ,בשאלתינו שאכילת הלחם לא היתה ע"מ לאכול ולשבוע אלא רק בשביל לשחרר
וזהו המסר עבורנו :גם אנו יוצאים מדי יום לעולם את העצם ,יוצא שלפי ההו"א יתכן שלא היה צריך לברך ברכמ"ז .אולם הלכה למעשה
מלא טרדות וניסיונות ,והחיסון הרוחני שלנו הוא צריך לברך ,שהרי סו"ס מסקנת הגמ' היא שקמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא
לימוד התורה .זהו כוחו של הדף היומי — כל דף איתנהו (דבשביעה תלה רחמנא ,רבינו גרשום) וכן מבואר בשו"ע (רד ס"ז) שמי שחנקתו
מוסיף חיזוק וכוח לעמוד בניסיונות החיים. אומצא ושתה מים אינו מברך ,וכתב המשנ"ב שדוקא במים שאין לו הנאה ממנו לא
השבוע זכו לומדי הדף היומי לסיים את מסכת מברך ,אך בשאר דברים שיש לו מהם הנאה מברך לאחריהם אפילו כשאכלם רק משום
בכורות ולהתחיל את מסכת ערכין .נאחל לכל שחנקו אומצא ,וה"ה בעינינו.
הלומדים והמסיימים שיזכו להתמיד בתורה מתוך אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!
שמחה ,בריאות וסייעתא דשמיא ,ולהאיר באורה כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!
את חיי המעשה .חילכם לאורייתא!
מאיר ישראל ארוגטי
השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות 20:30-21:40בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין 48
פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב) .השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור
1
פניני הדף
בדף נח .ניחא ליה לאיניש דלתעביד מצוה בממוניה
מבואר בסוגייתינו שלכן חז"ל קבעו ג' גרנות למעשר בהמה ,כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים ,שאע"ג שמותר למכור בהמות קודם
שמפריש מעשר בהמה ,שהרי אין העדר נקרא טבל ,מ"מ ידוע לחכמים שישראל רוצים לעשות מצוות בממונם כשאין להם הפסד ,ולכן ימתינו
עד הזמן של מעשר בהמה ואז יפרישו .ומאותו הטעם נפסק בשו"ע (סי"ד ס"ד) שמותר להתעטף בטלית של חבירו ללא רשותו ובלבד שיקפל
אותה אם מצאה מקופלת ,וזאת מטעם זה שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו ,אמנם להלכה כתב הערוך השולחן (שם סי"א) שהיום אנו רואים
שהרבה אנשים מקפידים בזה ,ובפרט כשהטלית חדשה ונקיה ,ויש בני אדם שאינם סובלים כלל שאדם אחר ילבש בגד שלהם מחמת זיעה
ונקיות וכו' .ובכף החיים (ס"ה טז) כ' שכל היתר השו"ע דוקא כשהטלית מונחת בבית הכנסת על האיצטבא או בחלון שאין בו דלת או מנעול.
והבן איש חי ( לך לך ש"ר אות ו) הוסיף שבזמן הזה רואים שרוב העולם מקפידים שלא ילבשו אחרים ציצית ותפילין ללא רשותם ,ולכן אסור
לקחת מהגבאי של ביהכנ"ס טו"ת של אחרים ללא רשות הבעלים ,אא"כ יודע הגבאי בפירוש שאיש זה אינו מקפיד ,ואין כל הדעות שוות
בזה' ,הלא גם אנוכי מכיר בעצמי שאני מהאנשים המקפידים בזה'...
בדף נח .בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום
כתב הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות ח"ה מאמר חקור דין סי' יא) שלא עבר בן עזאי על הלכות דרך ארץ כשאמר שכל חכמי ישראל כקליפת
השום ,אלא אדרבא התכוון לכבד אותם ,כי כוונתו לומר שחכמי ישראל הם השומרים לתורה כמו שהקליפה שומרת את השום ,ומה שאמר
חוץ מרבי עקיבא וכינהו 'קרח' ,הוא משום שנאמר (ויקרא יג מ) קרח הוא טהור הוא' וכוונתו שר"ע נמשל לשום בעצמו שהוא רמז על עצם
התורה שבע"פ .והשל"ה הק' (מסכת שבועות דף קפא ).ביאר שבן עזאי נקט דוקא קליפת השום ולא קליפת פרי אחר ,לא מחמת שקליפת
השום גרועה משאר קליפות ,אלא שבן עזאי דקדק לומר כל חכמי ישראל דומין 'עלי' ולא אמר דומים 'בעיני' ,כלומר שיש פרט שהם מעולים
ממני כפי שקליפת השום מעולה משאר הפירות ,שיש חילוק בין חריפות תוכו לקליפתו ,ואמר בן עזאי שאמנם חריפותו גדולה משל החכמים
כחריפות השום עצמו ,אולם רק החכמים שהם גדולים ממנו בחכמתם ובבקיאותם ,הם מעמידים את תורתו ומשמרים אותה כקליפת השום
שמשמרתו .וע"ע מדור "חידות הדף" חידה ד' בשם הבן יהוידע.
בדף נט .מה מעשר דגן ניטל באומד ובמחשבה
בשו"ת רעק"א (קמא סי' כט) הביא מכתב מאת דודו הגאון ר' וולף איגר ,שבסעודת החתונה של רעק"א דנו התלמידי חכמים שם האם מועיל
לספור ספירת העומר ע"י כתיבה ,וכ' שא"א לברך על הכתיבה וראיה לזה מדברי הבית יוסף (או"ח תלב ד"ה ומה שכתב) שהטעם שתיקנו
חז"ל לברך על בדיקת חמץ מדרבנן ולא על הביטול שהוא מדאוריתא ,משום שביטול הוא בלב ואין מברכים על דברים שבלב ,ולפי"ז כ' שה"ה
כיון שתיקנו ברכה על ספירת העומר ,סימן הוא שצריך להוציא בשפתיו ולא יצא י"ח בכתיבה ,אך מחותנו הג"ר ישעיה פיק העיר על דברי
הב"י שלא תיקנו ברכה על דשב"ל ,שהרי תרומה מועיל במחשבה כמבואר בסוגייתינו ואפ"ה תיקנו חז"ל ברכה על ההפרשה ,והשיב לו ר'
וולף שהרי שיטת רש"י בפי' א' שמחשבה היינו דיבור ,ואפילו לפי' התוס' שהכוונה למחשבה בלא דיבור ,מ"מ הרי כ' התוס' בחולין (ו :ד"ה
והתיר) שרק בודאי הקילו כן אבל בטבל ודאי ,צריך מעשה הפרשה ואז מברך ,ועוי"ל שכל מה שאמרו בסוגייתינו שתרומה מועלת במחשבה
היינו מדאוריתא אבל מדרבנן חייבים דיבור ולכך תיקנו ברכה .ורעק"א השיב לו שיש לתרץ את הב"י ,שבתרומה כיון ששורש ההפרשה נגמר
במעשה שצריך ליתנו לכהן ,לכן נקרא מעשה על שם סופו ומשא"כ ביטול בלב .וע"ע בנידון זה במעדני ארץ (תרומות פ"ב הט"ז).
בדף נט :מנין הראוי פוטר
בשו"ת תורה לשמה (סי' תיב) המיוחס לבא"ח ,דן על מי שנפטרו אביו ואמו בשנה אחת סמוכים זל"ז ,אם עולה הקדיש לשניהם ,או שמא
צריך לשכור אחד שיאמר קדיש בשביל אחד מהם ,כי הקדיש שיאמר הוא עולה לאחד ולא לשניים .וכתב שיותר טוב שהוא בעצמו יאמר
קדיש עבור שניהם ויהיה להם בשותפות ,שאם יאמר עבור אחד מהם ולשני ישכור אחר ,נמצא מזלזל הוא בכבוד אחד שהם ,כי ודאי עדיף
הקדיש של הבן יותר מאחר ואביו ואמו רוצים שהוא יאמר עליהם קדיש ולא אחר ,ואחרי פטירתם חיוב כבודם שווה .והביא ראיה לזה
מסוגייתינו ,שאמר רבא מנין הראוי פוטר ,שאם היו לו עשרה בהמות ומנה ח' ואחד מהנשארים מת שאין לו כבר עשרה ,הח' שמנה נפטרו
ממעשר ,ואפילו בספק מנין הראוי פטורים ממעשר ,כגון שיצאו ארבעה בהמות מפתח זה וארבעה בהמות מפתח שני ונשארו בדיר ששה
בהמות ,כל השמנה בהמות שיצאו משני הפתחים פטורים .הרי לנו שאותם כששה בדיר יכולים לפטור גם את הארבעה שיצאו מפתח זה וגם
את הארבעה האחרים ,וה"ה קדיש אחד עולה לכאן ולכאן.
בדף ס :אין מביאים קדשים לבית הפסול
במסכת זבחים (עה ):מקור דין זה ,והקשה שם בספר יכהן פאר מהיכן נלמד איסור זה ,שבשלמא בשביעית אמרה תורה (ויקרא כה ו) והיתה
שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו חז"ל בפסחים (נב ):לאכלה ולא להפסד ,וכן לגבי תרומה אמרה תורה (במדבר יח ח) ואני הנה נתתי לך את
משמרת תרומתי ,ולמדו מכך שצריך לעשות שימור לתרומה ולא להפסידה ,אך מהיכן נלמד הדין שאסור להפסיד קדשים ,והביא שאכן
הקרית ספר (פסולי המוקדשין פ"ו) והשער המלך (שם סוף פ"ו) כתבו שזה איסור רק מדרבנן כדי שלא יבא לידי נותר .אמנם רש"י בחולין
(ב :ד"ה ובמוקדשין) כתב ,שהטעם שטמא לא ישחוט קדשים לכתחילה אפילו בסכין ארוכה ,הוא משום שכתוב 'ואני הנה נתתי לך את
משמרת תרומותי' שמזה למדו שקדשים צריכים שמירה ,לפיכך גזרו רבנן שטמא לא ישחוט כלל ,הרי שלדעת רש"י מאותו פסוק שלומדים
שאסור לטמאות תרומה ,לומדים גם שאסור לטמאות קדשים ,ויל"ע אם יש חילוק בין טומאה לשאר הפסד ,ע"י בחי' רבי שמואל במכות
(יד :ד"ה והנה בתוס').
סימני הדף
דף נח – ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה ,וסימנך :דף נ"ח נוטריקון נח לאדם וכו'.
דף נט – כל הדף מדבר בענין עירוב הבהמות וספיקות ,וסימנך :דף נ"ט ר"ת נתערב ט' (התשיעי).
דף ב – מסכת ערכין ,דף ב' הכל מעריכים ונערכין ונידרין כהנים לוים וישראלים וכו' ,וסימנך דף ב' נוטיקון בכל מעריכים.
2
חידות הדף
שאלות
איזה דבר שאינו של האדם מותר להשתמש בו במקומו ואם מוציאו מבית הכנסת יש חשש איסור דאוריתא? א.
איזו הלכה מסוגייתינו במסכת בכורות צריך לקיים בכל שנה ביום פורים והיא מהלכות פסח? ב.
היכן רמוז בתורה שבכתב שצריך לדרוש בהלכות פסח שלושים יום קודם הפסח? ג.
האם לתנא 'בן עזאי' היו בנים? ד.
מי מן האחרונים ראה בעיניו את התנאים שבסוגייתינו? ה.
האם ילד בגיל שתים עשרה יכול להפריש מעשר בהמה כמו שיכול לעשות את כל הנדרים וההקדשות? ו.
אדם שנפטרו לו אבא ואמא האם מספיק להדליק נר אחד לעילוי נשמתם או עדיף נר לכל אחד בנפרד? ז.
מי שעישר בהמותיו ולא מנה אחד שתיים שלוש וכו' אלא רק בעשירי מנה 'עשירי' האם קדוש? ח.
מדוע התורם אחד משישים נקרא עין רעה הרי סוף סוף תורם מממונו לאחרים? ט.
היכן אוחזים רבבות לומדי "הדף היומי" בסדר לימודם ומדוע הם כל כך מאושרים בשבוע זה? י.
תשובות
בדף נח .ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה .בשולחן ערוך (או"ח יד ס"ד) נפסק שמותר להתעטף בטלית של חבירו אף ללא בקשת רשות א.
מפורשת מחבירו ,וזהו מהטעם המוזכר בסוגייתינו ,שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו ,והוסיף השו"ע תנאי ,ובלבד שיקפל אותה אם
מצאה מקופלת .וכתב שם המשנ"ב (ס"ק יג) ודוקא באקראי אבל בקביעות אסור ,ואפילו באקראי דוקא באותו מקום ,אבל הוציאו
מביתו לבית הכנסת או איפכא אסור ,דאפשר שמקפיד עליו והוי גזל .עכ"ל .ולענין הלכה בימינו ,עיין במדור "פניני הדף".
בדף נח .שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום .וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח תכט ס"א) וכתב המשנ"ב (ס"ק ב) שלושים ב.
יום ,ומתחילים מיום הפורים עצמו ,ובשער הציון ציין למקור הדברים מהחק יעקב ויד אהרן והגר"א .יוצא שבכל שנה בסעודת פורים
על פי ההלכה צריך לומר איזו הלכה בהלכות פסח.
בדף נח .שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום .דורשי רשומות אמרו שרמוז דבר זה במה שכתוב (שמות יב כז) 'ואמרתם זבח ג.
פסח הוא להשם' והנה חצי של אות פ' בגימטריא הוא מ' ,וחצי של אות ס' הוא ל' ,וחצי של או' ח' הוא ד' ,נמצא שמחצה של 'פסח' הוא
'למ"ד' ,וזהו שאמר הכתוב ואמרתם זבח פסח ,זבח מלשון זביחה וחיתוך ,דהיינו כשתחתוך תיבת פסח לשניים ,המחצה של פסח שהוא
למ"ד יהיה גם לה' ,של' יום קודם הפסח ידרשו בהלכות הפסח...
בדף נח .בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום .כמה ביאורים נאמרו במאמר זה ,ועיין בבן יהוידע שפירש באופן זה, ד.
שחכמי ישראל היו מתרעמים על בן עזאי שלא נשא אשה ,ואמרו בב"ק (פב ).שהשום מרבה את הזרע ולא קליפתו ,ולכן דקדק לומר
שחכמי ישראל דומים 'עלי' ולא אמר דומים 'בעיני' כי כוונתו שהם דומים בדעתם לומר עלי שאני כקליפת השום שאינו מרבה זרע
בישראל ,אך הם טועים ,כי באמת אני מרבה זרע בישראל ,שאני מוליד נשמות ע"י הלימוד שלי ,והם לא יכולים לעשות כן ,חוץ מן הקרח
הזה שהוא רבי עקיבא ,שגם הוא יודע לעסוק בתורה כמוני ולהוליד נשמות ,ויודע הוא שאיני כקליפת השום אלא אני כמו השום שמרבה
זרע וגם אני מוליד נשמות מהלימוד ומרבה זרע בישראל ...וע"ע במדור "פניני הדף" ביאורים נוספים.
בדף נח .חוץ מן הקרח הזה .רש"י פירש שהוא רבי עקיבא ,והתוס' הביאו בשם רבינו תם שהוא שם של אדם אחר כמו שם קורח שבתורה, ה.
ועיין בס' פתח עינים להחיד"א (פסחים קיב .ד"ה ת"ר) שהביא משער הגילגולים (הקדמה לו) שכתוב שם ,שאמר האר"י ז"ל שראה
בעיניו את רבי יהושע בן קרחה ואת רבי יהושע בנו של רבי עקיבא ואינם איש אחד .ומבואר בדבריו כדברי ר"ת ,שריב"ק ור"י בן רבי
עקיבא אי"ז אותו אדם.
בדף נט .ומעשר קרייה רחמנא תרומה .כ' המנח"ח (מצוה שס אות יז) שקטן אינו יכול להפריש מעשר בהמה ואפילו בן י"ב שנה שנחשב ו.
מופלא הסמוך לאיש ויכול לנדור ולתרום ולהקדיש ,אבל מעשר בהמה אינו מקדיש ,כיון שצריך 'מעשה' מנין ,ומעשה קטן אינו כלום.
בדף ס .דהאיך חד חזי להכא ולהכא .בשו"ת תורה לשמה (סי' תיב) המיוחס לבא"ח כ' שמכאן מוכח שמועיל נר אחד לשניהם ,אך מ"מ ז.
כ' שעדיף להדליק לכל אחד נר בפני עצמו ,כי אפשר בקל ,ועיין מדור "פניני הדף".
בדף ס .הואיל ואיתיה במנין פרסי .הח"ח בחיבורו ליקוטי הלכות (ד"ה אמר"י) הוכיח מסוגייתינו שבדיעבד אם מנה רק את העשירי, ח.
חלה עליו קדושת מעשר .אולם החזו"א (בכורות סי' כז סק"י ד"ה כ') נחלק עליו.
בדף סא .ואיכא דתרים בעין רעה .הפני מנחם ביאר (פ' לך לך) שכיון שתורם א' משישים א"כ הטעם של הקדושה בטל בשישים ,ומתערב ט.
בשישים חלקים חולין שהשאיר האדם לעצמו...
בדף סא .הדרן עלך מסכת בכורות .בשבוע זה זוכים לומדי "הדף היומי" לסיים את מסכת 'בכורות' ,לאחר שלמדנו את מסכתות ברכות, י.
שבת ,עירובין ,פסחים ,שקלים ,ר"ה ,יומא ,סוכה ,ביצה ,תענית ,מגילה ,מו"ק ,חגיגה ,יבמות ,כתובות ,נדרים ,נזיר ,סוטה ,גיטין,
קידושין ,ב"ק ,ב"מ ,ב"ב ,סנהדרין ,מכות ,שבועות ,ע"ז ,הוריות ,זבחים ,מנחות ,חולין ,וכעת גם בכורות! לא נשאר עוד הרבה זמן עד
לסיום הש"ס ,שנזכה לחגגו אי"ה בתחילת חודש סיון הבא עלינו לטובה ,כל אחד יכול להצטרף לאושר של הלומדים ואפשר עדיין לקפוץ
על העגלה שנוסעת מהר...
מילתא דבדיחותא
בדף נח .שתהא בהמה מצויה
המגיד מדובנא פגש פעם חבורה של משכילים ,אמר אחד כשפיו מלא צחוק :ברוך הבא לאליהו הנביא! ענה לו המגיד מדובנא :אתה צודק,
הגמרא אומרת 'כלבים צוחקים ,אליהו הנביא בא לעיר'...
בדף נט :מת אחד מהמנויים
בעיר אחת מת אדם בור ועם הארץ אך קרוביו היו קשורים למרא דאתרא של המקום והוא היה חייב לבא ולהספיד את הנפטר 'הצדיק',
נעמד הרב והספידו שהיה צדיק ובעל לב טוב והיה לו גם הנהגה מיוחדת שמעולם לא שח שיחת חולין בבית הכנסת! לאחר ההספד המרגש,
שאלו אותו תלמידיו :וכי מותר לשקר עד כדי כך מפני השלום? השיב להם הרב :אמת אמרתי שלא שח שיחת חולין בבית הכנסת ,כיון
שמעולם לא היה בבית הכנסת...
3
סיפור לשבת
בדף ס .יצאו שניים כאחת
מספר הרב בן ציון נורדמן שליט"א מחדרה :בערב סוער וגשום במיוחד ,קיבלתי שיחת טלפון" .שלום כבוד הרב" ,פתח הקול" ,אפשר לבקש
משהו בדחיפות"? "תמיד אפשר לשאול" ,עניתי" .אני מנהל אירועים .יש לנו עכשיו אירוע באולם ,חתונה .באופן פתאומי ,הרב שהתמנה
מראש לסדר את הקידושין לא יכול להגיע .רציתי לשאול האם תוכלו להגיע לחתונה לסדר את הקידושין" ".בשמחה ,כבר אגיע" ,עניתי,
ומיד התארגנתי לצאת אל הסופה שבחוץ.
אמנם זה לא היה קל ,היו לי תוכניות אחר ות לאותו ערב ,אבל היה לי ברור שאם הטלפון הזה הגיע אליי ,משמע שזו שליחות שנועדה לי
משמיים ,לסדר קידושין בחתונה הזאת .הגעתי לאולם ופגשתי במחותנים לחוצים ,שרק ראו אותי ואורו עיניהם .מיד ניגשתי למלאכת
כתיבת הכתובה ,וידאתי את שמות החתן והכלה ועוד פרטים נחוצים ,והנה בתוך כך מופיע בפתח האולם רבה של עמק חפר ,הרב חן סידה,
שהגיע במיוחד לסדר את הקידושין.
נדהמתי .מה קורה פה?! יש רב או אין רב?! ואם כבר דיברו עם רב אחר ,למה התקשרו גם אליי? התרוממתי מיד ,והצעתי לפנות את מקומי
לרב החשוב .התברר כי הרב שהוזמן מלכתחילה לסידור הקידושין ,דאג בעצמו למחליף ,ומנהל האירועים לא ידע על כך.
עתה עמדנו שנינו ,נבוכים איך לנהוג .הרב סידה אמר לי מיד" ,כיוון שכבוד הרב התחיל במצווה ,מן הראוי שיסיים" .אני מצידי אמרתי
שכיוון שהוא הוזמן על ידי הרב שהוזמן מראש ,ייתכן שהוא קודם .אולם ,בסופו של 'ויכוח' הוחלט שאני אמשיך בסידור הקידושין ,ואת
הרב סידה יכבדו בברכות .כך אכן היה .החופה התקיימה כהלכה ,ובית נאמן הוקם בישראל.
בדרכי לביתי ניסיתי להבין מה היה פה .בשביל מה הקב"ה סובב את העניינים כך שאבוא ,ובמזג אוויר שכזה ,כאשר כבר היה עוד מישהו
שפניו מועדות לאותה השליחות בדיוק!?
כעבור שבוע כבר הבנתי .בחור צעיר נרגש התקשר אליי ואמר לי" ,כבוד הרב ,בזכותכם נמנעה מחלוקת שיכלה לחבל בבניית בית בישראל".
"מה פירוש?" ביקשתי להבין" .הייתי בחתונה לפני שבוע ,כאשר הרב הוזמן לסדר קידושין" ,הוא סיפר" ,וראיתי שהרב כיבד את הרב השני,
ושני הרבנים קיבלו כיבוד מתחת לחופה" ".כן ,כן" ,זכרתי היטב את האירוע" .לקראת החתונה שלי הייתה לנו בעיה גדולה עם חלוקת
הכיבודים.
אני רציתי את הרב שלי לסידור הקידושין ,ואבא של הכלה רצה את הרב של היישוב שלו .הגענו למצב ממש לא נעים ,וחששתי מאוד
ממחלוקת .לא רציתי לגשת לבניית הבית שלי עם התחלה כזאת .ואז ראיתי בחתונה שהרבנים עולים יחד לבימת החופה ,והכול בכזה כבוד
אחד לשני ,שכבר ידעתי מה אעשה .התקשרתי לאבי הכלה ,סיפרתי לו מה שראו עיניי ,והוא הסכים כי נפעל בדרך זו .שני הרבנים הוזמנו
לחופה ,כל אחד קיבל כיבוד אחר ,וכך נמנעה עוגמת נפש גדולה".
הודיתי לחתן על סיפורו המרגש .עתה הבנתי איזו שליחות נועדה לי באותו ערב גשום .חשבתי שבאתי לסדר קידושין עבור חתן וכלה ,ולא
ידעתי כי באותם רגעים ממש מסתדרים הקידושין של חתן וכלה נוספים ,ממש 'יצאו שניים כאחת'...
מערכת עלון "דף מקשר " מאחלת מזל טוב לכלל לומדי הדף היומי לרגל סיום מסכת בכורות ותחילת מסכת ערכין בשעה טובה ומוצלחת!
ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון
ניתן להאזין לשיעורי הרב
העלון מוקדש ר' אברהם נעימי שליט"א לברכה והצלחה
לעילוי נשמת לרפואה שלימה גם דרך "קול הלשון" *6761 העלון מוקדש
לנדיב הדגול ר'
ר' מיכאל דפן לליאת בת אמירה לברכה והצלחה
בשידור חי ,או בשידור חוזר ניסים בן זהבה
בן דיזי הי"ו למשפחת דרור הנכבדה
בהקשת *7ואח"כ 996908 הי"ו
ז"ל הי"ו
ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה 20:30
בקו כל רגע במס' 0799-170-770וכן בקו היכל המלך שלוחה 7במס' 0723-400-550
כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' 0548496909
לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות
למספר 054-84-969-08או למיילd3031887@gmail.com :
4
