שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ויצא (2026-11-16)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 156
דיני החזרת תבשיל בשבת למקור חום ,ודיני חימום מאכלים בשבת
מותר להשהות מערב שבת תבשיל על גבי אש מכוסה (גרופה או קטומה) כדי שימשיך להתבשל במשך השבת .1אולם ,כאשר במהלך השבת מסירים את הקדירה מן האש – כדי
להוציא ממנה מאכל וכדומה – ורוצים להחזירה על גבי האש ,אסרו חכמים להחזירה כדרך שהוא נוהג בחול ,מכמה טעמים:
מחזי כמבשל :ברגע שהוסרה הקדירה ממקור האש ,בטלה השהייה המקורית .החזרתה מחדש נראית כנתינה בתחילה וכמעשה בישול בשבת.2
חשש חיתוי :בעת הסרת הקדירה מהאש התבשיל מצטנן מעט ,וקיים חשש שמא כשיחזירה יבוא לחתות בגחלים 3כדי להגביר את החום.4
כדי להתיר את החזרת הקדירה ,קבעו חכמים תנאים מוגדרים .בהתקיים תנאים אלו ,אין הפעולה נראית כ”הנחה חדשה” של תבשיל ,אלא כהמשך ישיר של החימום מבעוד יום.5
תנאים נוספים -לדעת הרמ”א הצריכו שני תנאים נוספים: תנאי החזרה:
.1עודה בידו :שלא הניח את הקדירה מידו כלל משעת נטילתה. כדי להחזיר תבשיל למקור חום צריך להקפיד על התקיימותם של חמשת התנאים
.2דעתו להחזיר :שבשעת נטילת הקדירה הייתה דעתו להחזירה שוב.13 הבאים:
הנחה לכתחילה במקום שאינו מיועד לבישול: .1שתהיה האש מכוסה (גרופה או קטומה) :מחזירים את הקדירה אך ורק על גבי
כללי “תנאי חזרה” נאמרו דווקא כאשר מחזירים קדירה למקום שדרך העולם מקור חום מכוסה שהאש אינה גלויה (כגון פלטה חשמלית ,או כיסוי הלהבה בטס
מתכת /נייר אלומיניום עבה).6
לבשל בו (כגון על גבי כיריים).
.2מבושל כל צורכו :התבשיל שבקדירה חייב להיות מבושל כל צורכו .אם הוא
אולם ,במקום שאין הדרך לבשל שם כלל .כגון :כנגד המדורה -מקום שהוא חם ,אך אינו מבושל כל צורכו ,החזרתו לאש אסורה מדאורייתא משום איסור “בישול”.7
מרוחק מן האש באופן שאין דרך לבשל שם -מותר להניח שם בשבת מאכל יבש
.3חום התבשיל (בתבשיל לח) :למנהג בני ספרד :מותר להחזיר תבשיל לח (שיש
(שכבר מבושל כל צורכו) לצורך חימום.
בו רוטב) רק אם הוא עדיין חם בשיעור שהיד סולדת בו .אם הצטנן מתחת לשיעור
על גבי רדיאטור ביתי -מכיוון שהוא מיועד לחימום החדר ולא לבישול ,אין בהנחה זה ,אסור להחזירו משום איסור בישול .8למנהג בני אשכנז :מותר להחזיר כל עוד
זו ‘מיחזי כמבשל’ ולא גזרו בזה חכמים. התבשיל עדיין פושר וראוי לאכילה מחמת חמימותו.9
פלטה חשמלית – יש מתירים להניח תבשילים בשבת על גבי פלטה חשמלית לפי .4שלא הונחה הקדירה על גבי קרקע :רצף השהייה נשמר רק אם הקדירה לא
שאין דרך העולם לבשל על גבה ,והדרך רק לחמם שם מאכלים .ויש מחמירים (כמו הונחה על גבי הקרקע .הנחתה על גבי הקרקע נחשבת כסילוק גמור ,והחזרתה
שנבאר בהמשך בע”ה) נחשבת כנתינה בתחילה.10
במקומות אלו מותר להניח אפילו תבשיל יבש שהוצא ישירות מהמקרר בשבת, .5חזרה על גבי הכירה ולא בתוכה :ההיתר להחזיר את הקדירה רק על גבי הכירה
כיוון שההיכר ברור ואין חשש שיבואו לחתות באש( .בתבשיל לח יש להקפיד על ולא לתוכה (בכירה של זמנם היה מקום לבישול על גבה וגם בתוכה) ,11כדי שיהיה
דיני בישול אחר בישול כפי שנתבארו). ניכר שאין החזרה לצורך בישול אלא לשמירת החום בלבד.12
גבי פלטה של שבת או טס כדי לחמם עליהם ,בלא (ובפרט מחכמי הספרדים) סוברים ,כי הפלטה האם מותר להניח על גבי פלטה חשמלית (של
צורך בתנאי חזרה.16 החשמלית וטס המתכת אין דרך לבשל עליהם כלל, שבת) או טס מתכת (בלעך) המכסה את הלהבה
ב .דעת המחמירים (הצרכת תנאי חזרה) :פוסקים והם מיועדים לשמירת חום המאכלים בלבד .על מאכלים מהמקרר לצורך חימום ,או שמא צריך
רבים (ומהם רבים מחכמי אשכנז) סוברים ,שכיון כן ,דינם כמקום שאין הדרך לבשל בו (כדין ההיתר להקפיד שיתקיימו כל תנאי חזרה?
שבימות החול רגילים לחמם ואף לבשל בישול איטי שהובא בשולחן ערוך לגבי חימום כנגד המדורה,14 בגדר ההלכתי של פלטה החשמלית וטס המתכת
על גבי פלטה וטס מתכת ,אין להקל בהם יותר מכירה או על גבי הקדירה שעל האש ,)15לשיטתם ,מותר (בלעך) ובדין הנחת מאכלים עליהם בשבת ,נחלקו
גרופה וקטומה .17לשיטתם ,אין להניח עליהם בשבת להוציא בשבת תבשיל יבש מן המקרר כגון פשטידא גדולי הפוסקים:
מאכל מן המקרר בתחילה .ומותר להחזיר עליהם או בשר יבש מבושל כל צורכו ולהניחו בשבת על א .דעת המקלים (הנחה בתחילה) :רבים מן הפוסקים
נגד השו"ע .ולגבי פינה ממיחם למיחם עיין שעה"צ שכתב שאפשר שיש להקל שהוא מילתא דרבנן, 6כמבואר בגמרא שבת לו ע"ב ,וכ"פ הטור והשו"ע 1או שהתבשל התבשיל כחצי בישול לפי המנהג
ס"ק מז שמצדד להקל בזה ,ועוד בהלכה ברורה אך בשעה"צ סק"נ כתב שקשה לפסוק נגד סתימת סימן רנג סעיף ב. להקל כחנניה ,או לרבנן במבושל כל צורכו ומצטמק
בחלק בירור ההלכה ס"ק מו ,מח ,ושם כתב להקל השו"ע להחמיר בזה. 7כמבואר בב"י וברמ"א סעיף ב ,ואף אם נתבשל ורע לו.
במים כיון שמצטמק ורע לו הם עיי"ש עוד ,וכן 11על עובי דפנותיה מלמעלה או כנגד הפתח, בשבת על ידי שהייתו מבעוד יום ,מותר להחזירו, 2ואסרו חכמים נתינה לכתחילה בשבת אף על
בהליכות שבת סימן רנג הלכה יט בהערה רכה שם. וכן באופן שתחתית הקדירה בתוך חלל הכירה אולם בספק אם נתבשל כל צורכו אסור להחזירו, גבי כירה גרופה או קטומה ,משום שנראה הדבר
14שו"ע ושאר פוסקים סימן שיח סעיף טו. וקצתה בולט מלמעלה ,כיון שרק כשמונחת הקדירה וכן אם יש בקדירה עצמות עוף אסור להחזירה ורק כמבשל בשבת במה שמעמיד את הקדירה במקום
15שו"ע סימן רנג סעיף ה .אבל להטמין תחת בקרקעית הכירה חשוב לתוכה שאסור ,כפי שכתב בבוקר מותר ,ואם בבית זה לא אוכלים את עצמות שהדרך הוא לבשל שם בימות החול .טעם זה מבואר
הבגדים הנתונים על המיחם אסור .ועיין להגרש"ז הב"י וסתם כן בשו"ע ,וכ"כ המג"א ס"ק כב ,משנ"ב העוף ,יש להקל בספק אם כבר נתבשלו ,דהיינו בראשונים והובא בב"י סימן שיח סט"ו ,וכן הוא
אויערבך מנחת שלמה תנינא סימן יב אות ח מה ס"ק נז ,כה"ח ס"ק מג ,ודלא כשיטת הטור שרק על באמצע הלילה ,עיין עוד הליכות שבת סימן שיח בשו"ע סימן רנג סעיף ה ,ובמשנ"ב ס"ק לז ,נה ,פז,
שכתב לבאר מדוע לא הותרה בזה הטמנה דרך אגב, עובי דפנותיה או על כיסויה חשוב על גבה ,וכנגד סעיף פד. ובסימן שיח ס"ק נט ,צב .ויש לידע שטעם מחזי
אף שבסימן שיח במשנ"ב ס"ק נא מבואר להתיר הפתח חשוב הנחה בתוכה שאסור. 8אף שאינו רותח ממש ,כמבואר בטור ובב"י בשם כמבשל אין כוונתו למראית העין כלפי אחרים ,אלא
הטמנה אגב הטמנת כלי אחר שהיה טמון מבעוד 12משנ"ב ס"ק נח ,אולם התוספת שבת ס"ק כו הראשונים ,וכ"פ השו"ע סעיף ב{ ,שיעור יד סולדת אף כלפי האדם עצמו נראה לו הדבר כעין בישול,
יום. כתב שהטעם הוא שמא יחתה ,כיון שהגחלים בתוך לחומרה הוא 71מעלות ,ויש אומרים 80מעלות}, ויש חשש שיכשל להבא באיסור בישול ,ולכן אמרו
16יחוה דעת ח"ב סימן מה ,חזו"ע ח"א עמוד הכירה ,ואף שהיא גרופה ,מכל מקום אי אפשר שלא אולם עיין להב"ח בס"ק יג שחולק על הב"י ופוסק נראה כמבשל ,ולא מראית העין של מבשל.
עח ,וח"ד עמוד שדמ ,וראה עוד ילקוט יוסף סימן יהיה שם מקצת גחלים. שגם אם עדיין היד סולדת בו אסור כיון שנח 3ואף תבשיל שמצטמק ורע לו שלא שייך בו
רנג עמוד תקי מה שהרחיב בביאור ענין זה ,ומה 13דין זה מחלוקת בין האמוראים בגמרא בשבת מרתיחתו ,שאף שאין בו משום בישול מכל מקום עוד משום בישול ,ואין חשש חיתוי כמו שנתבאר
שהצריך השו"ע בסעיף ג לתנאי חזרה גם בהנחה לח ע"ב ,ומסתפקת הגמרא לגבי הניחה על גבי חשוב כנתינה לכתחילה ,וכ"כ העולת שבת סק"ב, לגבי שהייה ,מכל מקום אסרו בזה חכמים חזרה
על גבי קדירה ריקנית ,יש לומר שדווקא בזמנם ספסל ,או שפינה ממיחם למיחם ,ונחלקו הראשונים הובא בכה"ח ס"ק לח ,וכתב שלכן רבים מיראי ה' לא לכתחילה בלא תנאי חזרה ,מפני שקרוב הדבר לבוא
מאחר שלא היה להם אפשרות להנמיך את חום בדין זה למעשה ,השו"ע בסעיף ב-ג פסק כהרמב"ם נוהגים בחזרה כלל ,משום שמא נח מרתיחתו ,וגם לידי איסור תורה ,כיון שעושה בהם מעשה בשבת
האש ,ממילא גם בימות החול היו רגילים להניח שרק הניחה על גבי קרקע אסור להחזיר ,ולא מועיל משום המון העם הרואים ,שמא ילמדו מהם להחזיר לחממם ,ואין זה דומה לשהייה שהיא מערב שבת.
קדירה ריקנית על גבי האש ועליה היו מניחים את בזה דעתו ,אולם הרמ"א פסק להחמיר בזה כהרי"ף ואינם יודעים פרטי הדינים בזה ,אולם למעשה ט"ז ס"ק יג ,פמ"ג משב"ז סק"י ,משנ"ב ס"ק לו ,הלכה
הקדירה עם התבשיל כדי שלא תחרך ,ונמצא שהוא והטור שהצריכו לכל תנאי החזרה ,אולם המשנ"ב מותר להחזיר בתנאי חזרה כפי הכרעת השו"ע ,וכ"פ ברורה הלכה מג.
דרך בישול ,ולכן שפיר שייך בזה מחזי כמבשל ,ולכן ס"ק נו ובבה"ל ד"ה ודעתו להחזירה ,הביא לדעות המג"א ס"ק יט ,והמשנ"ב ס"ק נד. 4כן כתב הרא"ש ,ר"ת בספר הישר סימן רלה רלז,
צריך תנאי חזרה. הראשונים שחולקים ומתירים בעודה בידו אף בלא 9כמבואר בשו"ע סימן שיח ס"ד ,וברמ"א ובמשנ"ב מג"א ס"ק כו ,תוספת שבת ס"ק כג ,לד ,הגר"ז סעיף
17וכן מחממים על גבה מרקים וכדומה דבר לח דעתו ,וכן בהניחה על גבי קרקע ודעתו להחזיר, שם סעיף טו ,ובסימן רנג ס"ק נד ,סח. טו ובקונטרס אחרון סק"ד ,משנ"ב סק"ע ,שעה"צ
שיש בו איסור בישול ,הגרש"ז אויערבך בספר מאור והכריע למעשה להקל בעת הצורך בעודה בידו או 10וזאת אף אם בנטילתו לקדירה היה בדעתו ס"ק לז ,עה ,חזו"א סימן לז ס"ק כו ד"ה נראה ,ע"ע
השבת ח"ב מכתב כג ,ב ,והגרי"ש אלישיב עיין בהניחה על גבי שולחן או ספסל כל שדעתו להחזיר, להחזירה .ב"י על פי הרמב"ם ,שו"ע סעיף ב-ג. באגלי טל האופה ס"ק מח אות ג .אולם עיקר טעם
שבות יצחק פ"ח ,אור לציון עמוד רלו-רלז ,וכתב אך בהניחה על גבי קרקע לא הקל בזה אף בדעתו ויש חולקים שדעתו להחזיר מועיל אף בהניחה זה באש שאינה גרופה או קטומה.
שם להתיר רק על גבי המקום שאין שם גופי חימום להחזיר ,וכפי שכתב בשעה"צ סק"נ ,שקשה להקל על גבי קרקע ,עיין בה"ל ד"ה ודעתו להחזירה 5כמבואר בגמרא שבת דף לח ע"ב.
בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו ,בכל שהסיר נגע ברצפה צעקו לו‘ :אל תעזוב!’ .ראובן מאכל שהוסר מהם בשבת רק אם מתקיימים כל תנאי
אופן. נעצר כשידו עדיין אוחזת בידית הסיר ולא שחרר החזרה (מבושל כל צורכו ,עודו חם/פושר ,עודו
אותה .האם מותר לו עכשיו להחזיר את הסיר בידו ,דעתו להחזיר ,ושלא הניחו על גבי קרקע).18
אדם שהסיר תבשיל מעל גבי האש והניחו על גבי
לפלטה? ג .דעת המחמירים ביותר (דינה כאש גלויה) :יש
הקרקע בטעות (כגון שסבר בליל שבת שזהו הסיר מן האחרונים שהחמירו עוד יותר ,ודנו את הפלטה
של הלילה ,ומיד לאחר שהניחו נוכח לגלות שהוא בשאלת סיר שהונח על גבי הקרקע בעוד ידו אוחזת
בו ,נחלקו הפוסקים: החשמלית ככירה שאינה גרופה ואינה קטומה כלל
מיועד לסעודת הבוקר) – האם הנחה בטעות (כאש גלויה) ,כיוון שלא נעשתה בה פעולה הניכרת
נחשבת כסילוק המונע את החזרתו? ומה הדין אם שיטת המקילים :יש שכתבו שכל עוד לא הסיר את
ידו מן הסיר ,אינו נחשב כמי שביטל את שהייתו להמעטת החום .לשיטה זו אסור להחזיר עליה שום
נפלה הקדירה מידו על גבי הקרקע? הראשונה ,ומותר להחזירו על גבי האש.25 מאכל בשבת ואפילו בהתקיים כל תנאי החזרה.19
הסיר והניח בטעות :דעת רוב הפוסקים שאפילו הפתרון לשיטה זו :אם מניחים על גבי הפלטה נייר
נעשתה ההנחה בטעות ,כיוון שבפועל הונחה אולם ,דעת רוב הפוסקים להחמיר בזה ,שכן הנחה אלומיניום (כסף) עבה הממעט את החום ,20הרי היא
הקדירה על גבי הקרקע ,נחשב הדבר כמעשה סילוק על גבי הקרקע מפסיקה את רצף השהיה ,ואין אחיזת נחשבת ככירה גרופה וקטומה שמותר להחזיר עליה
היד מועילה לבטלה .מכל מקום ,אם לא הונח מלוא בתנאי החזרה.21
ואסור להחזירה על גבי האש .30אולם ,יש פוסקים
משקלו על הקרקע ,אלא חלק ממנו נתמך באוויר
המקלים בזה (ובפרט לבני אשכנז המקילים לעת פתרון המועיל לכתחילה גם לדעת המחמירים :כדי
על ידי אחיזת היד – לכל הדעות אין זו “הנחה על
הצורך כדעת הר”ן שאם הקדירה הוסרה בשבת לצאת ידי חובת המחמירים (שיטה ב ,ג) ולהתיר
הקרקע” ומותר להחזירו.26
עצמה מותר להחזירה).31 הנחת תבשיל יבש מן המקרר בתחילה בשבת ,יש
כל האמור הוא לשיטות המחמירים בפלטה חשמלית
נפלה הקדירה מידו :אם נפלה הקדירה מידו על גבי להניח על גבי הפלטה (או על גבי טס המתכת) כלי
ומצריכים בה תנאי חזרה .אולם ,לשיטות המקלות
הקרקע ,מותר להגביהה ולהחזירה לפלטה (בהתקיים ריק הפוך (כגון מגש ,צלחת מתכת או תבנית הפוכה),
שמחשיבות את הפלטה של שבת כמקור חום שאין
שאר התנאים) ,כיוון שלא הייתה כאן כלל כוונה של ועליו להניח את הקדירה עם התבשיל היבש ,כיון
דרך לבשל עליו (שאין בה משום “מחזי כמבשל”),
מעשה הנחה.32 מותר להניח עליה בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל שהנחת הכלי הפוך מהווה היכר ניכר ושינוי מפורש
לשיטות המקלות שמחשיבות את הפלטה של שבת כל צורכו ,גם אם הונח לגמרי על גבי הקרקע. מדרך הבישול ,מותר הדבר לכל הדעות בלא שום
כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין בה משום צורך בתנאי חזרה.22
“מחזי כמבשל”) ,מותר להניח עליה בתחילה תבשיל בזמננו שאין דרך בני האדם להניח סירים וקדירות
על גבי הרצפה (הקרקע) ,אלא מניחים אותם על תבשיל יבש המבושל כל צורכו ,שהמשך בישולו
יבש צונן שבשל כל צורכו ,בכל אופן ,ללא תנאי משביח אותו (מצטמק ויפה לו) – אם הסירו אותו
חזרה. גבי השיש שבמטבח או על גבי השולחן – האם
הנחה על השיש או השולחן נחשבת כ”הנחה על מן האש בשבת ,האם מותר להחזירו עליה כדי
במקום שבו מונחות קדירות של אנשים שונים על שיצטמק עוד ,ומה הדין כאשר התבשיל הצטנן
גבי כירה מכוסה או פלטה (כגון בישיבות וכדומה), גבי קרקע” שאוסרת להחזיר ,או שמא כיוון שאין
זו קרקע ממש מותר להחזיר? לגמרי?
ואדם נטל בטעות את קדירת חברו במחשבה תבשיל יבש המבושל כל צורכו – שאין בו עוד משום
יש מן הפוסקים שכתבו שבזמננו הנחה על גבי
שהוא נוטל את קדירתו שלו – האם מותר להחזיר השיש או השולחן נחשבת כהנחה על גבי הקרקע
איסור בישול – מותר להחזירו על גבי האש בהתקיים
את הקדירה בחזרה לפלטה? תנאי החזרה (אש שאינה גלויה ,מבושל כל צורכו,
המפסיקה את רצף השהיה .ובפרט כשמניח על
אם הקדירה עדיין בידו או שהניחה על גבי מגבת גבי השיש -שהוא מחובר לקרקע ,כיוון שכך דרך שלא הונח על גבי קרקע) ,ואפילו במקום שהצימוק
שעל השיש :יש להקל להחזירה על גבי הכירה ,ואף ההנחה בזמננו ,הרי זה נחשב כסילוק וניתוק גמור מן והמשך הבישול משביחים אותו.23
על פי שבשעת הנטילה לא הייתה בדעתו להחזירה השהייה הראשונה .27לעומתם ,יש פוסקים הסוברים אם התבשיל הצטנן לגמרי ,מעיקר הדין מותר
(שהרי חשב שזו קדירתו ובא לאוכלה) ,כיוון שלא שלא חילקו חכמים בגזירתם בין זמנם לזמננו ,וכל להחזירו על גבי האש בהתקיים תנאי החזרה ,שכן אין
הניחה על גבי הקרקע – לא נחשב הדבר כסילוק שלא הניחה על הקרקע ממש (אף שהניח על השיש בישול אחר בישול ביבש .אולם יש מחמירים שאם
גמור. והשולחן) – לא נחשב הדבר כהנחה המפסיקה, הצטנן לגמרי אסור להחזירו ,שכיון שהצטנן בטלה
אולם ,אם הניחה על גבי הקרקע :אסור להחזירה ומותר להחזיר את הסיר לפלטה (בהתקיים שאר השהייה הראשונה ,והחזרתו כעת נחשבת כנתינה
על גבי הכירה .ואף על פי שהקדירה אינה שלו, תנאי החזרה).28 חדשה לכתחילה.24
לא אמרינן בזה “אין אדם אוסר דבר שאינו שלו”, ולכן ,נכון לכתחילה שהרוצה להוריד סיר מן הפלטה כאמור ,לשיטות המקלות שמחשיבות את ה”פלטה
לפי שדין סילוק והנחה הוא איסור הנוצר מתוך בשבת על מנת להחזירו ,יזהר שלא להניחו ישירות של שבת” כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין
מעשה בגוף החפץ ,ולא איסור התלוי במחשבה או על גבי השיש או השולחן ,אלא יניח מבעוד מועד בה משום “מחזי כמבשל”) ,מותר להניח עליה
בבעלות.33 מגבת יבשה או כלי על גבי השיש ,ועליהם יניח את בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו ,אפילו
אולם ,לשיטות המקלות שמחשיבות את הפלטה של הסיר .בהפסק זה מועיל הדבר לכל הדעות שלא אם התבשיל ממשיך להצטמק ולהשתבח בכך.
שבת כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין בה ייחשב כסילוק ,ומותר להחזירו לפלטה.29
משום “מחזי כמבשל”) ,מותר להניח עליה בתחילה כאמור לעיל ,לשיטות המקלות שמחשיבות את
גדר תנאי החזרה
תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו ,בכל אופן ,ללא הפלטה של שבת כמקור חום שאין דרך לבשל עליו ראובן התכופף להניח את סיר הטשולנט על
תנאי חזרה. (שאין בה משום “מחזי כמבשל”) ,מותר להניח עליה הרצפה כדי לסדר את הסירים שעל הפלטה .ברגע
שם ס"ק לב ,ושם כתב שהדבר תלוי בביאור עיקר תשובה ז ,שיש לחוש לכתחילה למג"א ,שכן מבואר פת או פשטידא מלאה בשר וכדומה שבוודאי אין וכן בטס מתכת (בלעך) כשמניח במקום שאין להבה
הדין שהצריכו שלא להניח על גבי קרקע ,אם הוא בראשונים ,והקל בזה רק בשעת הדחק ,אולם דרך הכנתם בהנחה על גבי קדירה מותר להניחם תחתיו .אולם בארון חימום המצוי במוסדות ציבור
כדי שלא יעשה דבר המוכיח להדיא שאין דעתו בחזו"ע ח"א עמוד פ כתב להקל בזה לכתחילה. בתחילה כיוון שאין בזה מחזי כמבשל כלל. יש להקל יותר אף לדבריהם ,היות ואין רגילות כלל
להחזירה ,ואם כן גם בהניח על גבי השיש מצוי 25בשו"ת אגרות משה (חלק ד סימן עד אות לג) 19חזו"א הובא באורחות רבנו ח"א עמוד קב, לבשל שם בימות החול ,ואף אין רגילות לחמם שם
הדבר שמחזירים על האש ,ואין זה סילוק גמור, כתב לדייק מדברי הגמרא והשולחן ערוך שנקטו ובחדש עמוד קצו ,שבות יצחק שהיה וחזרה פ"ח מאכלים לחים ,אלא אחר הבישול בעודם חמים,
או שצריך שיעשה בפועל מעשה המוכיח שדעתו לשון "הניחה על גבי קרקע" ולא "העמידה על גבי אות א בשם הגרי"ש אלישיב ,חוט שני ח"ב פכ"ו מכניסים אותם לארון חימום והוא שומר על חומם
להחזירה ,ואם כן אף במניח על השיש יש להחמיר, קרקע" ,שמכל מקום שעדיין ידו אוחזת בה אינה סק"ו ובשעה"צ שם ס"ק נב ,שו"ת שמש ומגן ח"א זמן רב ,ואף אם ניתן לבשל בחומו ,מכל מקום אין
עיי"ש עוד. נקראת מונחת על גבי קרקע. סימן נג. דרך כלל לבשל בו ,הליכות שבת סימן שיח עמוד
30כן מתבאר מדברי הרע"א על השו"ע שהובא 26הגרי"ש אלישיב שבות יצחק שהייה וחזרה פי"ד 20אך נייר כסף דק לא מועיל לזה ,היות ולא ניכר תרכח.
בבה"ל ד"ה ולא הניחה לגבי דין הניח קדירת חברו, אות ב ,הגר"נ קרליץ חוט שני ח"ב פכ"ז סוף סק"א, בו המעטת החום ,ובפרט שיש הרבה שמניחים 18ודחו האחרונים את ראיית המקילים ממה
בצל החכמה ח"ד סימן קלז אות יח ,משנה הלכות ולדעת השו"ע יש להחמיר יותר שהרי אין שום אותו בקביעות כדי לשמור על נקיון הפלטה. שהתיר השו"ע (סעיף ה) להניח פאנדיש על גבי
תנינא ח"א סימן קצח ,חוט שני פכ"ז סעיף א ,ועוד השפעה לאחיזתו מלבד שמוכיח שבדעתו להחזיר, 21שבות יצחק וחוט שני שם. קדירה לחימום ,ממה שאסר השו"ע (סעיף ג)
בהלכה ברורה הלכה לה ,הליכות שבת הלכה טו. והרי בקרקע לא מועיל דעתו ,כמבואר בב"י בדעת 22שבט הלוי ח"א סימן צא ,שש"כ פ"א הערה להניח על גבי קדירה רקנית בלי תנאי חזרה וכתבו
31שביתת השבת דיני שהייה והטמנה שבסוף הרמב"ם וכן סתם השו"ע ס"ב וכן מוכח בס"ג ,וכ"כ קכו ,אורחות שבת ח"א פ"ב הלכה סו ,אלא שכתב לחלק בזה בג' דרכים :א .תוספת שבת (ס"ק מה)
הבה"ל ד"ה ולא הניחה ,ובשעה"צ סק"נ ,וכן פסק שם שלדעות המחמירים בפלטה שלא נקראת גרוף ופמ"ג (הובא בבה"ל ס"ג ד"ה ויזהר) חילקו בין
מלאכת מבשל ,באר רחובות ס"ק מז ,אבן ישראל
המקור חיים (לבעל החוות יאיר קיצור הלכות ס"ב וקטום ,ממילא הוא כיסוי אחד ועדיין יצטרכו תנאי הנחה על גבי קדירה מלאה לריקנית ,שבקדירה
ח"ח סימן כ אות ז ,שבט הקהתי ח"ג סימן קב,
ד"ה ועודה) וכ"פ המהר"ם שיק סימן קיז ,ובתורת חזרה ,אלא שגם לדבריהם יועיל אם מניחה על גבי ריקנית הצריך השו"ע (סעיף ג) תנאי חזרה מפני
שולחן שלמה סק"כ ,ועוד. חיים סופר כתב לחלק בזה בין כלי גדול שבעל הנייר כסף .ועיין עוד הליכות שבת סימן שיח עמוד שגם בחול רגילים להניח קדירה על גבי קדירה
32שולחן שלמה ס"ק כא ,ב ,ולא דמי לדברי כרחו מניחו על גבי קרקע ,ובזה יש להקל כל שלא תריד לגבי חימום על גבי קדירה ,ועמוד תרכב לגבי ריקנית כדי שלא תחרך ונמצא שהוא דרך בישול
הרע"א הנ"ל בהניח קדירת חברו כיון ששם הניח הסיר ידו ממנו ,לבין כלי קטן שיכול להחזיקו בידו פלטה חשמלית שכתב לבאר בהרחבה את שיטות ושייך בזה מחזי כמבשל (ואף שהרואה אינו יודע
בכוונה להניחה ורק שהיה זה בטעות ,וכאן לא היה שבזה אפילו לא הסיר ידו ממנו יש לאסור ,ועיין הפוסקים וטעמיהם. אם היא מלאה או ריקנית ,מחזי כמבשל הוי כלפי
כלל כוונה להניח. עוד מאור השבת ח"ב עמוד שז ,ובהלכה ברורה 23בה"ל סעיף ב ד"ה מותר להחזירה. האדם עצמו ,אור שמח הלכות שבת פ"ג ,ילקוט
33עיין רעק"א על השו"ע הובא בבה"ל ד"ה ולא הלכה לג ובחלק בירור ההלכה ס"ק לא. 24שיטת המג"א ס"ק לו לאסור ,וכ"פ הגר"ז סי"ח, יוסף עמ' תקי) .ב .המג"א (סימן שיח ס"ק כו) שכל
הניחה על גבי קרקע שתלה דין זה במחלוקת 27פתח הדביר סק"ב ,אור לציון ח"ב פי"ז תשובה ובבה"ל ס"ה ד"ה ובלבד ,הביא את המג"א שכן ההיתר בהנחה על גבי קדירה הוא דווקא בדבר
הראשונים בדין כלאי הכרם ,ועיין באבי עזרי ו ,שבט הלוי חי"א סימן סז אות ג ,מנחת יצחק קול ביאר את הרמ"א שם ,וכתב שבגר"א מבואר שאין יבש שאין בו משום בישול ,מה שאין כן בתבשיל לח
קמא פ"ג מהלכות שבת ה"י מה שכתב להשיג על התורה חמ"ב עמוד טו אות ז. זו כוונת הרמ"א ,ולפי זה אין מקור לחידוש המג"א, שהצטנן שיש בו משום בישול לכך החמירו והצריכו
דבריו בזה ,אך למעשה אם הקדירה בידו יש להקל 28אגרות משה ח"ב סימן סט ,שבות יצחק ח"ב ונראה שכך נוקט להלכה ,וכ"פ החזו"א סימן לז תנאי חזרה ועיין הלכה ברורה (סימן רנג הלכה לא,
שלדעת השו"ע רק בהניח על גבי קרקע הוי סילוק עמוד קנה בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, סק"י להקל בזה ,אולם המשנ"ב ס"ק סח הביא את לו) .ג .הר"ן (פ"ג דשבת יט ע"א ד"ה תנו רבנן ,הובא
ואף למחמירים מצדד הבה"ל ד"ה ודעתו להחזירה חוט שני ח"ב עמוד קכג. המג"א ,ומשמע שחושש לו לכתחילה ,וכן נראה בב"י סעיף ה) ודגול מרבבה (הובא בבה"ל שם)
להקל בעודה בידו בלא שהיה דעתו להחזיר. 29הלכה ברורה הלכה לד והרחבה בבירור ההלכה בסימן שיח בשעה"צ ס"ק מו ,וכ"פ באור לציון פי"ז חילקו בסוגי התבשילים ,שדווקא במאכלים כגון
