gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: ויצא (2026-11-16)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪156‬‬ ‫דיני החזרת תבשיל בשבת למקור חום‪ ,‬ודיני חימום מאכלים בשבת‬ ‫מותר להשהות מערב שבת תבשיל על גבי אש מכוסה (גרופה או קטומה) כדי שימשיך להתבשל במשך השבת‪ .1‬אולם‪ ,‬כאשר במהלך השבת מסירים את הקדירה מן האש – כדי‬ ‫להוציא ממנה מאכל וכדומה – ורוצים להחזירה על גבי האש‪ ,‬אסרו חכמים להחזירה כדרך שהוא נוהג בחול‪ ,‬מכמה טעמים‪:‬‬ ‫מחזי כמבשל‪ :‬ברגע שהוסרה הקדירה ממקור האש‪ ,‬בטלה השהייה המקורית‪ .‬החזרתה מחדש נראית כנתינה בתחילה וכמעשה בישול בשבת‪.2‬‬ ‫חשש חיתוי‪ :‬בעת הסרת הקדירה מהאש התבשיל מצטנן מעט‪ ,‬וקיים חשש שמא כשיחזירה יבוא לחתות בגחלים‪ 3‬כדי להגביר את החום‪.4‬‬ ‫כדי להתיר את החזרת הקדירה‪ ,‬קבעו חכמים תנאים מוגדרים‪ .‬בהתקיים תנאים אלו‪ ,‬אין הפעולה נראית כ”הנחה חדשה” של תבשיל‪ ,‬אלא כהמשך ישיר של החימום מבעוד יום‪.5‬‬ ‫תנאים נוספים ‪ -‬לדעת הרמ”א הצריכו שני תנאים נוספים‪:‬‬ ‫תנאי החזרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬עודה בידו‪ :‬שלא הניח את הקדירה מידו כלל משעת נטילתה‪.‬‬ ‫כדי להחזיר תבשיל למקור חום צריך להקפיד על התקיימותם של חמשת התנאים‬ ‫‪ .2‬דעתו להחזיר‪ :‬שבשעת נטילת הקדירה הייתה דעתו להחזירה שוב‪.13‬‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫הנחה לכתחילה במקום שאינו מיועד לבישול‪:‬‬ ‫‪ .1‬שתהיה האש מכוסה (גרופה או קטומה)‪ :‬מחזירים את הקדירה אך ורק על גבי‬ ‫כללי “תנאי חזרה” נאמרו דווקא כאשר מחזירים קדירה למקום שדרך העולם‬ ‫מקור חום מכוסה שהאש אינה גלויה (כגון פלטה חשמלית‪ ,‬או כיסוי הלהבה בטס‬ ‫מתכת ‪ /‬נייר אלומיניום עבה)‪.6‬‬ ‫לבשל בו (כגון על גבי כיריים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבושל כל צורכו‪ :‬התבשיל שבקדירה חייב להיות מבושל כל צורכו‪ .‬אם הוא‬ ‫אולם‪ ,‬במקום שאין הדרך לבשל שם כלל‪ .‬כגון‪ :‬כנגד המדורה ‪ -‬מקום שהוא חם‪ ,‬אך‬ ‫אינו מבושל כל צורכו‪ ,‬החזרתו לאש אסורה מדאורייתא משום איסור “בישול”‪.7‬‬ ‫מרוחק מן האש באופן שאין דרך לבשל שם ‪ -‬מותר להניח שם בשבת מאכל יבש‬ ‫‪ .3‬חום התבשיל (בתבשיל לח)‪ :‬למנהג בני ספרד‪ :‬מותר להחזיר תבשיל לח (שיש‬ ‫(שכבר מבושל כל צורכו) לצורך חימום‪.‬‬ ‫בו רוטב) רק אם הוא עדיין חם בשיעור שהיד סולדת בו‪ .‬אם הצטנן מתחת לשיעור‬ ‫על גבי רדיאטור ביתי ‪ -‬מכיוון שהוא מיועד לחימום החדר ולא לבישול‪ ,‬אין בהנחה‬ ‫זה‪ ,‬אסור להחזירו משום איסור בישול‪ .8‬למנהג בני אשכנז‪ :‬מותר להחזיר כל עוד‬ ‫זו ‘מיחזי כמבשל’ ולא גזרו בזה חכמים‪.‬‬ ‫התבשיל עדיין פושר וראוי לאכילה מחמת חמימותו‪.9‬‬ ‫פלטה חשמלית – יש מתירים להניח תבשילים בשבת על גבי פלטה חשמלית לפי‬ ‫‪ .4‬שלא הונחה הקדירה על גבי קרקע‪ :‬רצף השהייה נשמר רק אם הקדירה לא‬ ‫שאין דרך העולם לבשל על גבה‪ ,‬והדרך רק לחמם שם מאכלים‪ .‬ויש מחמירים (כמו‬ ‫הונחה על גבי הקרקע‪ .‬הנחתה על גבי הקרקע נחשבת כסילוק גמור‪ ,‬והחזרתה‬ ‫שנבאר בהמשך בע”ה)‬ ‫נחשבת כנתינה בתחילה‪.10‬‬ ‫במקומות אלו מותר להניח אפילו תבשיל יבש שהוצא ישירות מהמקרר בשבת‪,‬‬ ‫‪ .5‬חזרה על גבי הכירה ולא בתוכה‪ :‬ההיתר להחזיר את הקדירה רק על גבי הכירה‬ ‫כיוון שההיכר ברור ואין חשש שיבואו לחתות באש‪( .‬בתבשיל לח יש להקפיד על‬ ‫ולא לתוכה (בכירה של זמנם היה מקום לבישול על גבה וגם בתוכה)‪ ,11‬כדי שיהיה‬ ‫דיני בישול אחר בישול כפי שנתבארו)‪.‬‬ ‫ניכר שאין החזרה לצורך בישול אלא לשמירת החום בלבד‪.12‬‬ ‫גבי פלטה של שבת או טס כדי לחמם עליהם‪ ,‬בלא‬ ‫(ובפרט מחכמי הספרדים) סוברים‪ ,‬כי הפלטה‬ ‫האם מותר להניח על גבי פלטה חשמלית (של‬ ‫צורך בתנאי חזרה‪.16‬‬ ‫החשמלית וטס המתכת אין דרך לבשל עליהם כלל‪,‬‬ ‫שבת) או טס מתכת (בלעך) המכסה את הלהבה‬ ‫ב‪ .‬דעת המחמירים (הצרכת תנאי חזרה)‪ :‬פוסקים‬ ‫והם מיועדים לשמירת חום המאכלים בלבד‪ .‬על‬ ‫מאכלים מהמקרר לצורך חימום‪ ,‬או שמא צריך‬ ‫רבים (ומהם רבים מחכמי אשכנז) סוברים‪ ,‬שכיון‬ ‫כן‪ ,‬דינם כמקום שאין הדרך לבשל בו (כדין ההיתר‬ ‫להקפיד שיתקיימו כל תנאי חזרה?‬ ‫שבימות החול רגילים לחמם ואף לבשל בישול איטי‬ ‫שהובא בשולחן ערוך לגבי חימום כנגד המדורה‪,14‬‬ ‫בגדר ההלכתי של פלטה החשמלית וטס המתכת‬ ‫על גבי פלטה וטס מתכת‪ ,‬אין להקל בהם יותר מכירה‬ ‫או על גבי הקדירה שעל האש‪ ,)15‬לשיטתם‪ ,‬מותר‬ ‫(בלעך) ובדין הנחת מאכלים עליהם בשבת‪ ,‬נחלקו‬ ‫גרופה וקטומה‪ .17‬לשיטתם‪ ,‬אין להניח עליהם בשבת‬ ‫להוציא בשבת תבשיל יבש מן המקרר כגון פשטידא‬ ‫גדולי הפוסקים‪:‬‬ ‫מאכל מן המקרר בתחילה‪ .‬ומותר להחזיר עליהם‬ ‫או בשר יבש מבושל כל צורכו ולהניחו בשבת על‬ ‫א‪ .‬דעת המקלים (הנחה בתחילה)‪ :‬רבים מן הפוסקים‬ ‫נגד השו"ע‪ .‬ולגבי פינה ממיחם למיחם עיין שעה"צ‬ ‫שכתב שאפשר שיש להקל שהוא מילתא דרבנן‪,‬‬ ‫‪ 6‬כמבואר בגמרא שבת לו ע"ב‪ ,‬וכ"פ הטור והשו"ע‬ ‫‪ 1‬או שהתבשל התבשיל כחצי בישול לפי המנהג‬ ‫ס"ק מז שמצדד להקל בזה‪ ,‬ועוד בהלכה ברורה‬ ‫אך בשעה"צ סק"נ כתב שקשה לפסוק נגד סתימת‬ ‫סימן רנג סעיף ב‪.‬‬ ‫להקל כחנניה‪ ,‬או לרבנן במבושל כל צורכו ומצטמק‬ ‫בחלק בירור ההלכה ס"ק מו‪ ,‬מח‪ ,‬ושם כתב להקל‬ ‫השו"ע להחמיר בזה‪.‬‬ ‫‪ 7‬כמבואר בב"י וברמ"א סעיף ב‪ ,‬ואף אם נתבשל‬ ‫ורע לו‪.‬‬ ‫במים כיון שמצטמק ורע לו הם עיי"ש עוד‪ ,‬וכן‬ ‫‪ 11‬על עובי דפנותיה מלמעלה או כנגד הפתח‪,‬‬ ‫בשבת על ידי שהייתו מבעוד יום‪ ,‬מותר להחזירו‪,‬‬ ‫‪ 2‬ואסרו חכמים נתינה לכתחילה בשבת אף על‬ ‫בהליכות שבת סימן רנג הלכה יט בהערה רכה שם‪.‬‬ ‫וכן באופן שתחתית הקדירה בתוך חלל הכירה‬ ‫אולם בספק אם נתבשל כל צורכו אסור להחזירו‪,‬‬ ‫גבי כירה גרופה או קטומה‪ ,‬משום שנראה הדבר‬ ‫‪ 14‬שו"ע ושאר פוסקים סימן שיח סעיף טו‪.‬‬ ‫וקצתה בולט מלמעלה‪ ,‬כיון שרק כשמונחת הקדירה‬ ‫וכן אם יש בקדירה עצמות עוף אסור להחזירה ורק‬ ‫כמבשל בשבת במה שמעמיד את הקדירה במקום‬ ‫‪ 15‬שו"ע סימן רנג סעיף ה‪ .‬אבל להטמין תחת‬ ‫בקרקעית הכירה חשוב לתוכה שאסור‪ ,‬כפי שכתב‬ ‫בבוקר מותר‪ ,‬ואם בבית זה לא אוכלים את עצמות‬ ‫שהדרך הוא לבשל שם בימות החול‪ .‬טעם זה מבואר‬ ‫הבגדים הנתונים על המיחם אסור‪ .‬ועיין להגרש"ז‬ ‫הב"י וסתם כן בשו"ע‪ ,‬וכ"כ המג"א ס"ק כב‪ ,‬משנ"ב‬ ‫העוף‪ ,‬יש להקל בספק אם כבר נתבשלו‪ ,‬דהיינו‬ ‫בראשונים והובא בב"י סימן שיח סט"ו‪ ,‬וכן הוא‬ ‫אויערבך מנחת שלמה תנינא סימן יב אות ח מה‬ ‫ס"ק נז‪ ,‬כה"ח ס"ק מג‪ ,‬ודלא כשיטת הטור שרק על‬ ‫באמצע הלילה‪ ,‬עיין עוד הליכות שבת סימן שיח‬ ‫בשו"ע סימן רנג סעיף ה‪ ,‬ובמשנ"ב ס"ק לז‪ ,‬נה‪ ,‬פז‪,‬‬ ‫שכתב לבאר מדוע לא הותרה בזה הטמנה דרך אגב‪,‬‬ ‫עובי דפנותיה או על כיסויה חשוב על גבה‪ ,‬וכנגד‬ ‫סעיף פד‪.‬‬ ‫ובסימן שיח ס"ק נט‪ ,‬צב‪ .‬ויש לידע שטעם מחזי‬ ‫אף שבסימן שיח במשנ"ב ס"ק נא מבואר להתיר‬ ‫הפתח חשוב הנחה בתוכה שאסור‪.‬‬ ‫‪ 8‬אף שאינו רותח ממש‪ ,‬כמבואר בטור ובב"י בשם‬ ‫כמבשל אין כוונתו למראית העין כלפי אחרים‪ ,‬אלא‬ ‫הטמנה אגב הטמנת כלי אחר שהיה טמון מבעוד‬ ‫‪ 12‬משנ"ב ס"ק נח‪ ,‬אולם התוספת שבת ס"ק כו‬ ‫הראשונים‪ ,‬וכ"פ השו"ע סעיף ב‪{ ,‬שיעור יד סולדת‬ ‫אף כלפי האדם עצמו נראה לו הדבר כעין בישול‪,‬‬ ‫יום‪.‬‬ ‫כתב שהטעם הוא שמא יחתה‪ ,‬כיון שהגחלים בתוך‬ ‫לחומרה הוא ‪ 71‬מעלות‪ ,‬ויש אומרים ‪ 80‬מעלות‪},‬‬ ‫ויש חשש שיכשל להבא באיסור בישול‪ ,‬ולכן אמרו‬ ‫‪ 16‬יחוה דעת ח"ב סימן מה‪ ,‬חזו"ע ח"א עמוד‬ ‫הכירה‪ ,‬ואף שהיא גרופה‪ ,‬מכל מקום אי אפשר שלא‬ ‫אולם עיין להב"ח בס"ק יג שחולק על הב"י ופוסק‬ ‫נראה כמבשל‪ ,‬ולא מראית העין של מבשל‪.‬‬ ‫עח‪ ,‬וח"ד עמוד שדמ‪ ,‬וראה עוד ילקוט יוסף סימן‬ ‫יהיה שם מקצת גחלים‪.‬‬ ‫שגם אם עדיין היד סולדת בו אסור כיון שנח‬ ‫‪ 3‬ואף תבשיל שמצטמק ורע לו שלא שייך בו‬ ‫רנג עמוד תקי מה שהרחיב בביאור ענין זה‪ ,‬ומה‬ ‫‪ 13‬דין זה מחלוקת בין האמוראים בגמרא בשבת‬ ‫מרתיחתו‪ ,‬שאף שאין בו משום בישול מכל מקום‬ ‫עוד משום בישול‪ ,‬ואין חשש חיתוי כמו שנתבאר‬ ‫שהצריך השו"ע בסעיף ג לתנאי חזרה גם בהנחה‬ ‫לח ע"ב‪ ,‬ומסתפקת הגמרא לגבי הניחה על גבי‬ ‫חשוב כנתינה לכתחילה‪ ,‬וכ"כ העולת שבת סק"ב‪,‬‬ ‫לגבי שהייה‪ ,‬מכל מקום אסרו בזה חכמים חזרה‬ ‫על גבי קדירה ריקנית‪ ,‬יש לומר שדווקא בזמנם‬ ‫ספסל‪ ,‬או שפינה ממיחם למיחם‪ ,‬ונחלקו הראשונים‬ ‫הובא בכה"ח ס"ק לח‪ ,‬וכתב שלכן רבים מיראי ה' לא‬ ‫לכתחילה בלא תנאי חזרה‪ ,‬מפני שקרוב הדבר לבוא‬ ‫מאחר שלא היה להם אפשרות להנמיך את חום‬ ‫בדין זה למעשה‪ ,‬השו"ע בסעיף ב‪-‬ג פסק כהרמב"ם‬ ‫נוהגים בחזרה כלל‪ ,‬משום שמא נח מרתיחתו‪ ,‬וגם‬ ‫לידי איסור תורה‪ ,‬כיון שעושה בהם מעשה בשבת‬ ‫האש‪ ,‬ממילא גם בימות החול היו רגילים להניח‬ ‫שרק הניחה על גבי קרקע אסור להחזיר‪ ,‬ולא מועיל‬ ‫משום המון העם הרואים‪ ,‬שמא ילמדו מהם להחזיר‬ ‫לחממם‪ ,‬ואין זה דומה לשהייה שהיא מערב שבת‪.‬‬ ‫קדירה ריקנית על גבי האש ועליה היו מניחים את‬ ‫בזה דעתו‪ ,‬אולם הרמ"א פסק להחמיר בזה כהרי"ף‬ ‫ואינם יודעים פרטי הדינים בזה‪ ,‬אולם למעשה‬ ‫ט"ז ס"ק יג‪ ,‬פמ"ג משב"ז סק"י‪ ,‬משנ"ב ס"ק לו‪ ,‬הלכה‬ ‫הקדירה עם התבשיל כדי שלא תחרך‪ ,‬ונמצא שהוא‬ ‫והטור שהצריכו לכל תנאי החזרה‪ ,‬אולם המשנ"ב‬ ‫מותר להחזיר בתנאי חזרה כפי הכרעת השו"ע‪ ,‬וכ"פ‬ ‫ברורה הלכה מג‪.‬‬ ‫דרך בישול‪ ,‬ולכן שפיר שייך בזה מחזי כמבשל‪ ,‬ולכן‬ ‫ס"ק נו ובבה"ל ד"ה ודעתו להחזירה‪ ,‬הביא לדעות‬ ‫המג"א ס"ק יט‪ ,‬והמשנ"ב ס"ק נד‪.‬‬ ‫‪ 4‬כן כתב הרא"ש‪ ,‬ר"ת בספר הישר סימן רלה רלז‪,‬‬ ‫צריך תנאי חזרה‪.‬‬ ‫הראשונים שחולקים ומתירים בעודה בידו אף בלא‬ ‫‪ 9‬כמבואר בשו"ע סימן שיח ס"ד‪ ,‬וברמ"א ובמשנ"ב‬ ‫מג"א ס"ק כו‪ ,‬תוספת שבת ס"ק כג‪ ,‬לד‪ ,‬הגר"ז סעיף‬ ‫‪ 17‬וכן מחממים על גבה מרקים וכדומה דבר לח‬ ‫דעתו‪ ,‬וכן בהניחה על גבי קרקע ודעתו להחזיר‪,‬‬ ‫שם סעיף טו‪ ,‬ובסימן רנג ס"ק נד‪ ,‬סח‪.‬‬ ‫טו ובקונטרס אחרון סק"ד‪ ,‬משנ"ב סק"ע‪ ,‬שעה"צ‬ ‫שיש בו איסור בישול‪ ,‬הגרש"ז אויערבך בספר מאור‬ ‫והכריע למעשה להקל בעת הצורך בעודה בידו או‬ ‫‪ 10‬וזאת אף אם בנטילתו לקדירה היה בדעתו‬ ‫ס"ק לז‪ ,‬עה‪ ,‬חזו"א סימן לז ס"ק כו ד"ה נראה‪ ,‬ע"ע‬ ‫השבת ח"ב מכתב כג‪ ,‬ב‪ ,‬והגרי"ש אלישיב עיין‬ ‫בהניחה על גבי שולחן או ספסל כל שדעתו להחזיר‪,‬‬ ‫להחזירה‪ .‬ב"י על פי הרמב"ם‪ ,‬שו"ע סעיף ב‪-‬ג‪.‬‬ ‫באגלי טל האופה ס"ק מח אות ג‪ .‬אולם עיקר טעם‬ ‫שבות יצחק פ"ח‪ ,‬אור לציון עמוד רלו‪-‬רלז‪ ,‬וכתב‬ ‫אך בהניחה על גבי קרקע לא הקל בזה אף בדעתו‬ ‫ויש חולקים שדעתו להחזיר מועיל אף בהניחה‬ ‫זה באש שאינה גרופה או קטומה‪.‬‬ ‫שם להתיר רק על גבי המקום שאין שם גופי חימום‬ ‫להחזיר‪ ,‬וכפי שכתב בשעה"צ סק"נ‪ ,‬שקשה להקל‬ ‫על גבי קרקע‪ ,‬עיין בה"ל ד"ה ודעתו להחזירה‬ ‫‪ 5‬כמבואר בגמרא שבת דף לח ע"ב‪.‬‬ ‫בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו‪ ,‬בכל‬ ‫שהסיר נגע ברצפה צעקו לו‪‘ :‬אל תעזוב!’‪ .‬ראובן‬ ‫מאכל שהוסר מהם בשבת רק אם מתקיימים כל תנאי‬ ‫אופן‪.‬‬ ‫נעצר כשידו עדיין אוחזת בידית הסיר ולא שחרר‬ ‫החזרה (מבושל כל צורכו‪ ,‬עודו חם‪/‬פושר‪ ,‬עודו‬ ‫אותה‪ .‬האם מותר לו עכשיו להחזיר את הסיר‬ ‫בידו‪ ,‬דעתו להחזיר‪ ,‬ושלא הניחו על גבי קרקע)‪.18‬‬ ‫אדם שהסיר תבשיל מעל גבי האש והניחו על גבי‬ ‫לפלטה?‬ ‫ג‪ .‬דעת המחמירים ביותר (דינה כאש גלויה)‪ :‬יש‬ ‫הקרקע בטעות (כגון שסבר בליל שבת שזהו הסיר‬ ‫מן האחרונים שהחמירו עוד יותר‪ ,‬ודנו את הפלטה‬ ‫של הלילה‪ ,‬ומיד לאחר שהניחו נוכח לגלות שהוא‬ ‫בשאלת סיר שהונח על גבי הקרקע בעוד ידו אוחזת‬ ‫בו‪ ,‬נחלקו הפוסקים‪:‬‬ ‫החשמלית ככירה שאינה גרופה ואינה קטומה כלל‬ ‫מיועד לסעודת הבוקר) – האם הנחה בטעות‬ ‫(כאש גלויה)‪ ,‬כיוון שלא נעשתה בה פעולה הניכרת‬ ‫נחשבת כסילוק המונע את החזרתו? ומה הדין אם‬ ‫שיטת המקילים‪ :‬יש שכתבו שכל עוד לא הסיר את‬ ‫ידו מן הסיר‪ ,‬אינו נחשב כמי שביטל את שהייתו‬ ‫להמעטת החום‪ .‬לשיטה זו אסור להחזיר עליה שום‬ ‫נפלה הקדירה מידו על גבי הקרקע?‬ ‫הראשונה‪ ,‬ומותר להחזירו על גבי האש‪.25‬‬ ‫מאכל בשבת ואפילו בהתקיים כל תנאי החזרה‪.19‬‬ ‫הסיר והניח בטעות‪ :‬דעת רוב הפוסקים שאפילו‬ ‫הפתרון לשיטה זו‪ :‬אם מניחים על גבי הפלטה נייר‬ ‫נעשתה ההנחה בטעות‪ ,‬כיוון שבפועל הונחה‬ ‫אולם‪ ,‬דעת רוב הפוסקים להחמיר בזה‪ ,‬שכן הנחה‬ ‫אלומיניום (כסף) עבה הממעט את החום‪ ,20‬הרי היא‬ ‫הקדירה על גבי הקרקע‪ ,‬נחשב הדבר כמעשה סילוק‬ ‫על גבי הקרקע מפסיקה את רצף השהיה‪ ,‬ואין אחיזת‬ ‫נחשבת ככירה גרופה וקטומה שמותר להחזיר עליה‬ ‫היד מועילה לבטלה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אם לא הונח מלוא‬ ‫בתנאי החזרה‪.21‬‬ ‫ואסור להחזירה על גבי האש‪ .30‬אולם‪ ,‬יש פוסקים‬ ‫משקלו על הקרקע‪ ,‬אלא חלק ממנו נתמך באוויר‬ ‫המקלים בזה (ובפרט לבני אשכנז המקילים לעת‬ ‫פתרון המועיל לכתחילה גם לדעת המחמירים‪ :‬כדי‬ ‫על ידי אחיזת היד – לכל הדעות אין זו “הנחה על‬ ‫הצורך כדעת הר”ן שאם הקדירה הוסרה בשבת‬ ‫לצאת ידי חובת המחמירים (שיטה ב‪ ,‬ג) ולהתיר‬ ‫הקרקע” ומותר להחזירו‪.26‬‬ ‫עצמה מותר להחזירה)‪.31‬‬ ‫הנחת תבשיל יבש מן המקרר בתחילה בשבת‪ ,‬יש‬ ‫כל האמור הוא לשיטות המחמירים בפלטה חשמלית‬ ‫נפלה הקדירה מידו‪ :‬אם נפלה הקדירה מידו על גבי‬ ‫להניח על גבי הפלטה (או על גבי טס המתכת) כלי‬ ‫ומצריכים בה תנאי חזרה‪ .‬אולם‪ ,‬לשיטות המקלות‬ ‫הקרקע‪ ,‬מותר להגביהה ולהחזירה לפלטה (בהתקיים‬ ‫ריק הפוך (כגון מגש‪ ,‬צלחת מתכת או תבנית הפוכה)‪,‬‬ ‫שמחשיבות את הפלטה של שבת כמקור חום שאין‬ ‫שאר התנאים)‪ ,‬כיוון שלא הייתה כאן כלל כוונה של‬ ‫ועליו להניח את הקדירה עם התבשיל היבש‪ ,‬כיון‬ ‫דרך לבשל עליו (שאין בה משום “מחזי כמבשל”)‪,‬‬ ‫מעשה הנחה‪.32‬‬ ‫מותר להניח עליה בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל‬ ‫שהנחת הכלי הפוך מהווה היכר ניכר ושינוי מפורש‬ ‫לשיטות המקלות שמחשיבות את הפלטה של שבת‬ ‫כל צורכו‪ ,‬גם אם הונח לגמרי על גבי הקרקע‪.‬‬ ‫מדרך הבישול‪ ,‬מותר הדבר לכל הדעות בלא שום‬ ‫כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין בה משום‬ ‫צורך בתנאי חזרה‪.22‬‬ ‫“מחזי כמבשל”)‪ ,‬מותר להניח עליה בתחילה תבשיל‬ ‫בזמננו שאין דרך בני האדם להניח סירים וקדירות‬ ‫על גבי הרצפה (הקרקע)‪ ,‬אלא מניחים אותם על‬ ‫תבשיל יבש המבושל כל צורכו‪ ,‬שהמשך בישולו‬ ‫יבש צונן שבשל כל צורכו‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬ללא תנאי‬ ‫משביח אותו (מצטמק ויפה לו) – אם הסירו אותו‬ ‫חזרה‪.‬‬ ‫גבי השיש שבמטבח או על גבי השולחן – האם‬ ‫הנחה על השיש או השולחן נחשבת כ”הנחה על‬ ‫מן האש בשבת‪ ,‬האם מותר להחזירו עליה כדי‬ ‫במקום שבו מונחות קדירות של אנשים שונים על‬ ‫שיצטמק עוד‪ ,‬ומה הדין כאשר התבשיל הצטנן‬ ‫גבי כירה מכוסה או פלטה (כגון בישיבות וכדומה)‪,‬‬ ‫גבי קרקע” שאוסרת להחזיר‪ ,‬או שמא כיוון שאין‬ ‫זו קרקע ממש מותר להחזיר?‬ ‫לגמרי?‬ ‫ואדם נטל בטעות את קדירת חברו במחשבה‬ ‫תבשיל יבש המבושל כל צורכו – שאין בו עוד משום‬ ‫יש מן הפוסקים שכתבו שבזמננו הנחה על גבי‬ ‫שהוא נוטל את קדירתו שלו – האם מותר להחזיר‬ ‫השיש או השולחן נחשבת כהנחה על גבי הקרקע‬ ‫איסור בישול – מותר להחזירו על גבי האש בהתקיים‬ ‫את הקדירה בחזרה לפלטה?‬ ‫תנאי החזרה (אש שאינה גלויה‪ ,‬מבושל כל צורכו‪,‬‬ ‫המפסיקה את רצף השהיה‪ .‬ובפרט כשמניח על‬ ‫אם הקדירה עדיין בידו או שהניחה על גבי מגבת‬ ‫גבי השיש ‪ -‬שהוא מחובר לקרקע‪ ,‬כיוון שכך דרך‬ ‫שלא הונח על גבי קרקע)‪ ,‬ואפילו במקום שהצימוק‬ ‫שעל השיש‪ :‬יש להקל להחזירה על גבי הכירה‪ ,‬ואף‬ ‫ההנחה בזמננו‪ ,‬הרי זה נחשב כסילוק וניתוק גמור מן‬ ‫והמשך הבישול משביחים אותו‪.23‬‬ ‫על פי שבשעת הנטילה לא הייתה בדעתו להחזירה‬ ‫השהייה הראשונה‪ .27‬לעומתם‪ ,‬יש פוסקים הסוברים‬ ‫אם התבשיל הצטנן לגמרי‪ ,‬מעיקר הדין מותר‬ ‫(שהרי חשב שזו קדירתו ובא לאוכלה)‪ ,‬כיוון שלא‬ ‫שלא חילקו חכמים בגזירתם בין זמנם לזמננו‪ ,‬וכל‬ ‫להחזירו על גבי האש בהתקיים תנאי החזרה‪ ,‬שכן אין‬ ‫הניחה על גבי הקרקע – לא נחשב הדבר כסילוק‬ ‫שלא הניחה על הקרקע ממש (אף שהניח על השיש‬ ‫בישול אחר בישול ביבש‪ .‬אולם יש מחמירים שאם‬ ‫גמור‪.‬‬ ‫והשולחן) – לא נחשב הדבר כהנחה המפסיקה‪,‬‬ ‫הצטנן לגמרי אסור להחזירו‪ ,‬שכיון שהצטנן בטלה‬ ‫אולם‪ ,‬אם הניחה על גבי הקרקע‪ :‬אסור להחזירה‬ ‫ומותר להחזיר את הסיר לפלטה (בהתקיים שאר‬ ‫השהייה הראשונה‪ ,‬והחזרתו כעת נחשבת כנתינה‬ ‫על גבי הכירה‪ .‬ואף על פי שהקדירה אינה שלו‪,‬‬ ‫תנאי החזרה)‪.28‬‬ ‫חדשה לכתחילה‪.24‬‬ ‫לא אמרינן בזה “אין אדם אוסר דבר שאינו שלו”‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬נכון לכתחילה שהרוצה להוריד סיר מן הפלטה‬ ‫כאמור‪ ,‬לשיטות המקלות שמחשיבות את ה”פלטה‬ ‫לפי שדין סילוק והנחה הוא איסור הנוצר מתוך‬ ‫בשבת על מנת להחזירו‪ ,‬יזהר שלא להניחו ישירות‬ ‫של שבת” כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין‬ ‫מעשה בגוף החפץ‪ ,‬ולא איסור התלוי במחשבה או‬ ‫על גבי השיש או השולחן‪ ,‬אלא יניח מבעוד מועד‬ ‫בה משום “מחזי כמבשל”)‪ ,‬מותר להניח עליה‬ ‫בבעלות‪.33‬‬ ‫מגבת יבשה או כלי על גבי השיש‪ ,‬ועליהם יניח את‬ ‫בתחילה תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו‪ ,‬אפילו‬ ‫אולם‪ ,‬לשיטות המקלות שמחשיבות את הפלטה של‬ ‫הסיר‪ .‬בהפסק זה מועיל הדבר לכל הדעות שלא‬ ‫אם התבשיל ממשיך להצטמק ולהשתבח בכך‪.‬‬ ‫שבת כמקור חום שאין דרך לבשל עליו (שאין בה‬ ‫ייחשב כסילוק‪ ,‬ומותר להחזירו לפלטה‪.29‬‬ ‫משום “מחזי כמבשל”)‪ ,‬מותר להניח עליה בתחילה‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬לשיטות המקלות שמחשיבות את‬ ‫גדר תנאי החזרה‬ ‫תבשיל יבש צונן שבשל כל צורכו‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬ללא‬ ‫הפלטה של שבת כמקור חום שאין דרך לבשל עליו‬ ‫ראובן התכופף להניח את סיר הטשולנט על‬ ‫תנאי חזרה‪.‬‬ ‫(שאין בה משום “מחזי כמבשל”)‪ ,‬מותר להניח עליה‬ ‫הרצפה כדי לסדר את הסירים שעל הפלטה‪ .‬ברגע‬ ‫שם ס"ק לב‪ ,‬ושם כתב שהדבר תלוי בביאור עיקר‬ ‫תשובה ז‪ ,‬שיש לחוש לכתחילה למג"א‪ ,‬שכן מבואר‬ ‫פת או פשטידא מלאה בשר וכדומה שבוודאי אין‬ ‫וכן בטס מתכת (בלעך) כשמניח במקום שאין להבה‬ ‫הדין שהצריכו שלא להניח על גבי קרקע‪ ,‬אם הוא‬ ‫בראשונים‪ ,‬והקל בזה רק בשעת הדחק‪ ,‬אולם‬ ‫דרך הכנתם בהנחה על גבי קדירה מותר להניחם‬ ‫תחתיו‪ .‬אולם בארון חימום המצוי במוסדות ציבור‬ ‫כדי שלא יעשה דבר המוכיח להדיא שאין דעתו‬ ‫בחזו"ע ח"א עמוד פ כתב להקל בזה לכתחילה‪.‬‬ ‫בתחילה כיוון שאין בזה מחזי כמבשל כלל‪.‬‬ ‫יש להקל יותר אף לדבריהם‪ ,‬היות ואין רגילות כלל‬ ‫להחזירה‪ ,‬ואם כן גם בהניח על גבי השיש מצוי‬ ‫‪ 25‬בשו"ת אגרות משה (חלק ד סימן עד אות לג)‬ ‫‪ 19‬חזו"א הובא באורחות רבנו ח"א עמוד קב‪,‬‬ ‫לבשל שם בימות החול‪ ,‬ואף אין רגילות לחמם שם‬ ‫הדבר שמחזירים על האש‪ ,‬ואין זה סילוק גמור‪,‬‬ ‫כתב לדייק מדברי הגמרא והשולחן ערוך שנקטו‬ ‫ובחדש עמוד קצו‪ ,‬שבות יצחק שהיה וחזרה פ"ח‬ ‫מאכלים לחים‪ ,‬אלא אחר הבישול בעודם חמים‪,‬‬ ‫או שצריך שיעשה בפועל מעשה המוכיח שדעתו‬ ‫לשון "הניחה על גבי קרקע" ולא "העמידה על גבי‬ ‫אות א בשם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬חוט שני ח"ב פכ"ו‬ ‫מכניסים אותם לארון חימום והוא שומר על חומם‬ ‫להחזירה‪ ,‬ואם כן אף במניח על השיש יש להחמיר‪,‬‬ ‫קרקע"‪ ,‬שמכל מקום שעדיין ידו אוחזת בה אינה‬ ‫סק"ו ובשעה"צ שם ס"ק נב‪ ,‬שו"ת שמש ומגן ח"א‬ ‫זמן רב‪ ,‬ואף אם ניתן לבשל בחומו‪ ,‬מכל מקום אין‬ ‫עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫נקראת מונחת על גבי קרקע‪.‬‬ ‫סימן נג‪.‬‬ ‫דרך כלל לבשל בו‪ ,‬הליכות שבת סימן שיח עמוד‬ ‫‪ 30‬כן מתבאר מדברי הרע"א על השו"ע שהובא‬ ‫‪ 26‬הגרי"ש אלישיב שבות יצחק שהייה וחזרה פי"ד‬ ‫‪ 20‬אך נייר כסף דק לא מועיל לזה‪ ,‬היות ולא ניכר‬ ‫תרכח‪.‬‬ ‫בבה"ל ד"ה ולא הניחה לגבי דין הניח קדירת חברו‪,‬‬ ‫אות ב‪ ,‬הגר"נ קרליץ חוט שני ח"ב פכ"ז סוף סק"א‪,‬‬ ‫בו המעטת החום‪ ,‬ובפרט שיש הרבה שמניחים‬ ‫‪ 18‬ודחו האחרונים את ראיית המקילים ממה‬ ‫בצל החכמה ח"ד סימן קלז אות יח‪ ,‬משנה הלכות‬ ‫ולדעת השו"ע יש להחמיר יותר שהרי אין שום‬ ‫אותו בקביעות כדי לשמור על נקיון הפלטה‪.‬‬ ‫שהתיר השו"ע (סעיף ה) להניח פאנדיש על גבי‬ ‫תנינא ח"א סימן קצח‪ ,‬חוט שני פכ"ז סעיף א‪ ,‬ועוד‬ ‫השפעה לאחיזתו מלבד שמוכיח שבדעתו להחזיר‪,‬‬ ‫‪ 21‬שבות יצחק וחוט שני שם‪.‬‬ ‫קדירה לחימום‪ ,‬ממה שאסר השו"ע (סעיף ג)‬ ‫בהלכה ברורה הלכה לה‪ ,‬הליכות שבת הלכה טו‪.‬‬ ‫והרי בקרקע לא מועיל דעתו‪ ,‬כמבואר בב"י בדעת‬ ‫‪ 22‬שבט הלוי ח"א סימן צא‪ ,‬שש"כ פ"א הערה‬ ‫להניח על גבי קדירה רקנית בלי תנאי חזרה וכתבו‬ ‫‪ 31‬שביתת השבת דיני שהייה והטמנה שבסוף‬ ‫הרמב"ם וכן סתם השו"ע ס"ב וכן מוכח בס"ג‪ ,‬וכ"כ‬ ‫קכו‪ ,‬אורחות שבת ח"א פ"ב הלכה סו‪ ,‬אלא שכתב‬ ‫לחלק בזה בג' דרכים‪ :‬א‪ .‬תוספת שבת (ס"ק מה)‬ ‫הבה"ל ד"ה ולא הניחה‪ ,‬ובשעה"צ סק"נ‪ ,‬וכן פסק‬ ‫שם שלדעות המחמירים בפלטה שלא נקראת גרוף‬ ‫ופמ"ג (הובא בבה"ל ס"ג ד"ה ויזהר) חילקו בין‬ ‫מלאכת מבשל‪ ,‬באר רחובות ס"ק מז‪ ,‬אבן ישראל‬ ‫המקור חיים (לבעל החוות יאיר קיצור הלכות ס"ב‬ ‫וקטום‪ ,‬ממילא הוא כיסוי אחד ועדיין יצטרכו תנאי‬ ‫הנחה על גבי קדירה מלאה לריקנית‪ ,‬שבקדירה‬ ‫ח"ח סימן כ אות ז‪ ,‬שבט הקהתי ח"ג סימן קב‪,‬‬ ‫ד"ה ועודה) וכ"פ המהר"ם שיק סימן קיז‪ ,‬ובתורת‬ ‫חזרה‪ ,‬אלא שגם לדבריהם יועיל אם מניחה על גבי‬ ‫ריקנית הצריך השו"ע (סעיף ג) תנאי חזרה מפני‬ ‫שולחן שלמה סק"כ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫חיים סופר כתב לחלק בזה בין כלי גדול שבעל‬ ‫הנייר כסף‪ .‬ועיין עוד הליכות שבת סימן שיח עמוד‬ ‫שגם בחול רגילים להניח קדירה על גבי קדירה‬ ‫‪ 32‬שולחן שלמה ס"ק כא‪ ,‬ב‪ ,‬ולא דמי לדברי‬ ‫כרחו מניחו על גבי קרקע‪ ,‬ובזה יש להקל כל שלא‬ ‫תריד לגבי חימום על גבי קדירה‪ ,‬ועמוד תרכב לגבי‬ ‫ריקנית כדי שלא תחרך ונמצא שהוא דרך בישול‬ ‫הרע"א הנ"ל בהניח קדירת חברו כיון ששם הניח‬ ‫הסיר ידו ממנו‪ ,‬לבין כלי קטן שיכול להחזיקו בידו‬ ‫פלטה חשמלית שכתב לבאר בהרחבה את שיטות‬ ‫ושייך בזה מחזי כמבשל (ואף שהרואה אינו יודע‬ ‫בכוונה להניחה ורק שהיה זה בטעות‪ ,‬וכאן לא היה‬ ‫שבזה אפילו לא הסיר ידו ממנו יש לאסור‪ ,‬ועיין‬ ‫הפוסקים וטעמיהם‪.‬‬ ‫אם היא מלאה או ריקנית‪ ,‬מחזי כמבשל הוי כלפי‬ ‫כלל כוונה להניח‪.‬‬ ‫עוד מאור השבת ח"ב עמוד שז‪ ,‬ובהלכה ברורה‬ ‫‪ 23‬בה"ל סעיף ב ד"ה מותר להחזירה‪.‬‬ ‫האדם עצמו‪ ,‬אור שמח הלכות שבת פ"ג‪ ,‬ילקוט‬ ‫‪ 33‬עיין רעק"א על השו"ע הובא בבה"ל ד"ה ולא‬ ‫הלכה לג ובחלק בירור ההלכה ס"ק לא‪.‬‬ ‫‪ 24‬שיטת המג"א ס"ק לו לאסור‪ ,‬וכ"פ הגר"ז סי"ח‪,‬‬ ‫יוסף עמ' תקי)‪ .‬ב‪ .‬המג"א (סימן שיח ס"ק כו) שכל‬ ‫הניחה על גבי קרקע שתלה דין זה במחלוקת‬ ‫‪ 27‬פתח הדביר סק"ב‪ ,‬אור לציון ח"ב פי"ז תשובה‬ ‫ובבה"ל ס"ה ד"ה ובלבד‪ ,‬הביא את המג"א שכן‬ ‫ההיתר בהנחה על גבי קדירה הוא דווקא בדבר‬ ‫הראשונים בדין כלאי הכרם‪ ,‬ועיין באבי עזרי‬ ‫ו‪ ,‬שבט הלוי חי"א סימן סז אות ג‪ ,‬מנחת יצחק קול‬ ‫ביאר את הרמ"א שם‪ ,‬וכתב שבגר"א מבואר שאין‬ ‫יבש שאין בו משום בישול‪ ,‬מה שאין כן בתבשיל לח‬ ‫קמא פ"ג מהלכות שבת ה"י מה שכתב להשיג על‬ ‫התורה חמ"ב עמוד טו אות ז‪.‬‬ ‫זו כוונת הרמ"א‪ ,‬ולפי זה אין מקור לחידוש המג"א‪,‬‬ ‫שהצטנן שיש בו משום בישול לכך החמירו והצריכו‬ ‫דבריו בזה‪ ,‬אך למעשה אם הקדירה בידו יש להקל‬ ‫‪ 28‬אגרות משה ח"ב סימן סט‪ ,‬שבות יצחק ח"ב‬ ‫ונראה שכך נוקט להלכה‪ ,‬וכ"פ החזו"א סימן לז‬ ‫תנאי חזרה ועיין הלכה ברורה (סימן רנג הלכה לא‪,‬‬ ‫שלדעת השו"ע רק בהניח על גבי קרקע הוי סילוק‬ ‫עמוד קנה בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב‪,‬‬ ‫סק"י להקל בזה‪ ,‬אולם המשנ"ב ס"ק סח הביא את‬ ‫לו)‪ .‬ג‪ .‬הר"ן (פ"ג דשבת יט ע"א ד"ה תנו רבנן‪ ,‬הובא‬ ‫ואף למחמירים מצדד הבה"ל ד"ה ודעתו להחזירה‬ ‫חוט שני ח"ב עמוד קכג‪.‬‬ ‫המג"א‪ ,‬ומשמע שחושש לו לכתחילה‪ ,‬וכן נראה‬ ‫בב"י סעיף ה) ודגול מרבבה (הובא בבה"ל שם)‬ ‫להקל בעודה בידו בלא שהיה דעתו להחזיר‪.‬‬ ‫‪ 29‬הלכה ברורה הלכה לד והרחבה בבירור ההלכה‬ ‫בסימן שיח בשעה"צ ס"ק מו‪ ,‬וכ"פ באור לציון פי"ז‬ ‫חילקו בסוגי התבשילים‪ ,‬שדווקא במאכלים כגון‬