gilyoines.com

תפארת רפאל · Tiferet Refael

שבוע: ויצא (2026-11-16)

תפארת רפאל · Tiferet Refael — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫••• •‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫מיסודו של הראשון לציון מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫ליקט וערך‪ :‬הרב רפאל זביחי שליט”א‬ ‫ָּפרָ ַׁשת‪ :‬וַ ֵּי ֵצא‬ ‫רב בק”ק “תפארת רפאל” תל‪-‬אביב‬ ‫ע"ש רבי רפאל זביחי בן פינחס זצ"ל ע"ש מנ' שרה זביחי בת דינה ע"ה‬ ‫עָ לֹון מס׳‪ 2,156 :‬תשפ"ז‬ ‫העלון נוסד בשנת תשמ"ה (‪)1985‬‬ ‫נוסדו בשנת תשכ"ז (‪ )1967‬בתל אביב‬ ‫בידי הרב שלמה זביחי שליט"א‬ ‫אתנּו‪!...‬‬ ‫ֵמ ַח ִּכים לְ צָ עַ ד ֶֹש ָּלנּו‪ְּ ,‬כדֵ י לָ בֹוא לִ ְקרָ ֵ‬ ‫יעקב אבינו הולך ל ָחרָן (עיר עתיקה בטורקיה)‪ .‬דרך מלאת סכנות‪ ,‬גשמיות ורוחניות‪ .‬עשיו אחיו אורב לו‬ ‫בדרך‪ ,‬לבן ממתין לו לרמותו‪ .‬הוא הולך לנכר‪ ,‬לגלות לבית מלא תרפים (עבודה זרה)‪ .‬מה מחכה לו? מה‬ ‫מצפה לו? הקדוש ברוך הוא מבקש להרגיעו‪ ,‬לנחמו‪ ,‬ולבשרו‪ .‬שלא ידאג‪ ,‬שלא יפחד‪ .‬לבשרו שזרעו יהיה‬ ‫כעפר הארץ‪ ,‬ויתברכו בו כל משפחות האדמה‪ .‬לומר לו שהארץ תהיה מורשה לו ולזרעו‪ ,‬ולהבטיחו שהוא לא‬ ‫יעזבנו עד שההבטחות יקויימו‪ .‬אלו הבטחות נפלאות! וכן‪ ,‬האם הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו ומבטיחו?‬ ‫לא! הוא מניח לו ללכת לחרן‪ ,‬בלי הבטחות!‬ ‫יעקב אבינו יוצא מבאר שבע‪ ,‬עולה בנגב‪ ,‬חוצה את מדבר יהודה‪ ,‬עובר את השרון‪ ,‬את עמק בית שאן‪ ,‬את‬ ‫הגליל התחתון‪ ,‬עולה לרמת הגולן‪ ,‬מגיע עד ָחרָן (היא עיר קדּומה‪ ,‬הנמצאת בטורקיה ליד הגבול הסורי‪,‬‬ ‫סמוך לנהר ְפּרָת) ‪ -‬ומן השמים לא אומרים לו מילה! בדרכו הוא עובר על פני הר המוריה‪ ,‬מקום המקדש‪,‬‬ ‫ולא רמזו לו שיש עבורו כאן בשורה‪ .‬שיש עבורו מסר‪ ,‬נבואה‪ .‬מדוע? אומר המדרש‪ :‬הוא לא נתן אל לבו‬ ‫להישאר שם ולהתפלל ‪ -‬האם מן השמים יעכבוהו? לא‪ ,‬לא עיכבו אותו‪ .‬הוא הגיע עד חרן‪ ,‬והיה יכול‬ ‫להמשיך ולבוא אל לבן‪ ,‬ולשאת את בנותיו‪ ,‬ולהפסיד חלילה את כל הברכות הללו‪ ,‬את הכתרים הנישאים‪,‬‬ ‫את הנבואה המרוממה‪.‬‬ ‫איך בכל זאת זכה לה? כאשר הגיע לחרן ערך חשבון נפש‪ .‬הרהר בלבו‪" :‬כלום יתכן שעברתי על מקום‬ ‫שהתפללו בו אבותי‪ ,‬ולא התפללתי בו?" (סנהדרין צה‪ ):‬הרהור של חרטה‪ .‬כמה הרהורי חרטה עוברים‬ ‫בלבנו‪ ,‬על דברים שהיו צריכים להעשות ולא נעשו‪ ,‬או שלא נעשו כהוגן‪ .‬ומה אנו אומרים? חבל‪ ,‬ודי‪ .‬בפעם‬ ‫הבאה נשלים‪ .‬אבל יעקב אבינו לא נהג כך‪ .‬הוא הסתובב כדי לחזור! נורא הדבר‪ :‬הוא היה מוכן ללכת חזרה‬ ‫עד רמת הגולן‪ .‬לרדת לגליל‪ ,‬לחצות את השומרון ‪ -‬ולהסתכן במלכודת של עשיו הזועם‪ ,‬המחכה לו! ‪ -‬כדי‬ ‫לתקן משגה! ואז ‪ -‬ואז אירע הכל‪ .‬הדרך קפצה לו‪ ,‬הר המוריה נעתק ממקומו ובא לבית אל‪ ,‬והוא לן במקום‪,‬‬ ‫וזכה במחזה הנבואה‪ ,‬ובהבטחות הנשגבות‪ ,‬ובכל הכתרים‪ .‬ומדוע? משום שהוא היה מוכן ‪ -‬לחזור‪ ,‬לצעוד!‬ ‫מאתיים שנה לאחר מכן התבשרו עמרם ויוכבד שעתיד לצאת מהם בן‪ ,‬שיהיה מושיעם של ישראל‪ .‬גם‬ ‫איצטגניני פרעה‪ ,‬להבדיל‪ ,‬ראו שעתיד להיוולד מושיעם של ישראל (סוטה יב‪ .).‬כאשר משה רבינו נולד‪,‬‬ ‫נתמלא הבית אורה‪" ,‬ו ַ ֵּתרֶא אֹתֹו כִּי טֹוב הּוא"‪ .‬לימים‪ ,‬כאשר משה רבינו סירב ללכת בשליחותו של הקדוש‬ ‫ברוך הוא ברוב ענוותנותו‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬משה‪ ,‬אם אין אתה גואלם ‪ -‬אין אחר גואלם"‪ .‬רק אתה‬ ‫הוא הגואל! שמונים שנה עברו עליו‪ ,‬עד שהגיעה עת הגאולה‪ ,‬ואז הלך במדבר עם צאן יתרו‪ ,‬ולפתע ראה‬ ‫והנה סנה בוער באש‪" .‬ו ַ ֹי ּאמֶר ֹמשֶה ָאסֻרָה נ ָּא ו ְ ֶארְאֶה אֶת ַה ַּמרְאֶה ַהגָּדֹל ַהז ֶּה‪ ,‬מַּדּו ַע ֹלא יִבְעַר ַה ְּסנ ֶה" (שמות ג‪,‬‬ ‫ג)‪ .‬סר לראות‪ ,‬וקיבל את ההוראה לגאול את העם‪ .‬מבהיל! הסנה בער בשקט‪ ,‬בדממה‪ .‬אם משה רבינו היה‬ ‫מתפלא‪ ,‬משתומם ‪ -‬וממשיך הלאה‪ ,‬מה היה קורה? מאומה! הוא היה ממשיך להיות רועה צאן‪ .‬ועם ישראל‬ ‫היה ממשיך לעבוד בחומר ובלבנים‪...‬‬ ‫מה חולל את המפנה? הצעד של משה רבינו! מי יודע כמה גאולות הפסדנו‪ .‬בגלל שלא צעדנו את הצעד?‬ ‫כל אחד והצעד שלו‪ ,‬כל אחד והגאולה שלו‪ .‬כי בשמים מחכים לצעד‪ ,‬לצעד אחד‪ ,‬ל"פיתחו לי פתח כחודו‬ ‫של מחט"! נדע זאת לפעם הבאה‪ .‬לא להסתפק בהרהור‪ ,‬בפליאה‪ ,‬בחרטה‪ .‬אלא לפסוע ‪ -‬ואז הכל יבוא‬ ‫לקראתנו‪ .‬כי לפסיעה הזו מחכים!‬ ‫~‪1‬‬ ‫‪\',‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ימרֹות‬ ‫ִא ְ‬ ‫ְּפנִ ינִ ים‬ ‫ַּפ ְר ְּפ ָראֹות‬ ‫‪-‬‬ ‫ש ָמיְמָה (כח‪ ,‬יב) ‪ -‬הפסוק מלמדנו‪ ,‬שרק תחתית הסולם צריכה לעסוק בענייני הארץ‪,‬‬ ‫סֻלָּם מֻ ָצּב ַארְצָה ו ְ ֹראֹשֹו ַמג ִּי ַע ַֹה ָּ‬ ‫ואילו הראש והמחשבה צריכים להיות ממוקדים בשמיים‪( .‬רבי יצחק‪-‬יעקב מביאלה)‬ ‫‪-~ -‬‬ ‫שנ ָתֹו (כח‪ ,‬טז) ‪ -‬פעמיים כתוב "וַי ִּיקַץ" ‪" -‬וַי ִּיקַץ י ַ ֲעקֹב"‪" ,‬וַי ִּיקַץ ַפּרְעֹה"‪ .‬צדיק כשקם‪ ,‬מתחיל מיד‬ ‫וַי ִּיקַץ י ַ ֲעקֹב ִֹמ ְּ‬ ‫בעבודת ה' " ָאכֵן י ֵׁש ה' בַּ ָמּקֹום ַהז ֶּה"‪ .‬גוי כשקם מהמיטה "וַי ִּישָן וַיַּחֲֹלם ֵשנ ִית" ‪ -‬מיד מתהפך לצד אחר לחטוף שינה‪...‬‬ ‫" ָאכֵן יֵֹש ה' בַּ ָמּקֹום ַהז ֶּה ו ְ ָא ֹנכִי ֹלא יָדָ ְע ִתּי" (כח‪ ,‬טז) ‪ -‬מתי אדם מסוגל לחוש את קרבת ה'? אם "אנוכי לא ידעתי" ‪ -‬אם‬ ‫אין הוא מחשיב את ה'אנוכי' שלו‪( .‬המגיד ממזריטש)‬ ‫שרִי ָא ָתּה״‪ .‬חלפו‬ ‫ֲהכִי ָאחִי ַא ָתּה ו ַ ֲעבַדְ ַּתנ ִי ִחנ ָּם (כט‪ ,‬טו) ‪ -‬ברגע הראשון חיבק לבן את יעקב באהבה וקרא‪ :‬״אְַך ַע ְצמִי ּובְ ָ ֹ‬ ‫~‪l‬‬ ‫כמה שבועות‪ ,‬ונתקרר מעט‪ ,‬ונעשה לו אח‪ :‬״ ֲהכִי ָאחִי ַא ָתּה״‪ .‬ולא זז משם עד שקראו עבד‪ :‬״ו ַ ֲעבַדְ ַּתנ ִי ִחנ ָּם״‪.‬‬ ‫~·‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫~·‬ ‫('\‬ ‫\‪J':.‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫וַי ֶּ ֱאהַב ג ַּם אֶת רָחֵל ִמלֵּאָה (כט‪ ,‬ל) ‪ -‬לאה הייתה מוסיפה ומשבחת בפניו את רחל‪ ,‬כדי להרבות את אהבתו אליה‪ .‬וזהו‬ ‫~‪-‬‬ ‫שנאמר‪" :‬ויאהב גם את רחל ‪ -‬מלאה" (פתח אליהו) ‪-‬‬ ‫וַיִּחַר‪-‬אַף י ַ ֲעקֹב בְּרָחֵל (ל‪ ,‬ב) ‪ -‬כיון שראתה רחל‪ ,‬כי בגלל היות לאה שנואה זכתה לבנים‪ .‬החלה לדבר דברים העשויים‬ ‫‪J‬‬ ‫'‬ ‫~‬ ‫להרגיז את יעקב‪ ,‬על מנת שתהפוך גם היא שנואה ותזכה לבנים‪ .‬ואמנם היא השיגה את מטרתה‪" :‬ויחר אף יעקב‬ ‫•‬ ‫‪~i/‬‬ ‫ברחל"‪( ...‬קול שמחה)‬ ‫וַיִּגְנֹב י ַ ֲעקֹב אֶת לֵב לָבָן ָה ֲארַ ִמּי עַל בְּלִי ִהג ִּיד לֹו כִּי ֹברֵ ַח הּוא (לא‪ ,‬כ) ‪ -‬יעקב גנב את לב לבן על ידי כך‪ ,‬אשר "על בלי" ‪-‬‬ ‫\‪/:,.‬‬ ‫~‬ ‫על כל ענין פעוט של מה בכך‪" ,‬הגיד לו כי בורח הוא" ‪ -‬מיד היה מאיים עליו בבריחה‪ ,‬עד אשר נתרגל לבן לאיום זה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ולא נתקבל עליו ברצינות‪ ,‬וכך לא נתן דעתו לשמור עליו‪( .‬אלשיך)‬ ‫‪1‬‬ ‫~‬ ‫'‬ ‫~‬ ‫‪.rti‬‬ ‫מבעלז‪ :‬ילמדנו רבינו‪ ,‬מדוע המשכילים הלובשים‬ ‫‪ ( .',- -‬שאל "משכיל" אחד את רבי שלום‬ ‫·>‪' ""'°uc,,>-C‬‬ ‫ ‪-‬נּון‬ ‫ֹש‬ ‫(‪ָ ·,,‬‬ ‫‪--,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪\1.,‬‬ ‫‪'\v.,,:,‬‬ ‫בגדים קצרים‪ ,‬עושים חיל בעסקיהם ומצליחים במעשיהם‪ .‬ואילו החסידים הלובשים בגדים‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫~'‪~t~i‬‬ ‫ארוכים ונוהגים בדרך אבותיהם‪ ,‬רובם עניים מרודים וחיים חיי צער? "דברים כפשוטם" השיב לו רבי שלום‪:‬‬ ‫~‬ ‫כאשר ברך יצחק אבינו את יעקב‪ִ " ,‬מ ַטּל ַֹה ָּש ַמי ִם ּו ִֹמ ְש ַמנ ֵּי ָה ָארֶץ"‪ ,‬לבש יעקב בגדים קצרים של עשו‪ ,‬ומאז מושפעת‬ ‫‪J‬‬ ‫הברכה על אלו שנראים במלבושם ובמנהגיהם כמו עשו הרשע‪...‬‬ ‫‪l‬‬ ‫מּושֹגִ ים ְּביַ ֲהדּות‬ ‫‪. . . - - - - - - - --c~--~11111111!!-,~--‬‬ ‫ָּ‬ ‫‪-----------.‬‬ ‫ּכִ ְסלֵו‬ ‫<‬ ‫‪if‬‬ ‫~;~‬ ‫"‪- ----iiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiliii--‬‬ ‫בז' בכסלו ג'תשס"א‪ ,‬מת הֹורְדֹוס המלך האדומי שהצר לבני ישראל‪ ,‬ומאידך שיפץ את בית המקדש השני‪ ,‬שמלך על יהודה‬ ‫‪1‬‬ ‫~~\;'‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪{~"'.‬‬ ‫‪:it/‬‬ ‫מטעם האימפריה הרומית‪ .‬בנה מחדש את העיר שומרון‪ ,‬והקים עיר נמל גדולה בקיסריה‪.‬‬ ‫~‬ ‫י"ב בכסלו נחשב כיום חיתום ה'תלמוד הבבלי'‪ ,‬שנחתם בידי האמוראים רב אשי ורבינא‪ ,‬לפני יותר מ‪ 1,500‬שנה‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J:.Jt~::‬‬ ‫בי"ג בכסלו שנת ד'ר"ס‪ ,‬נפטר רבינא בריה דרב הונא‪ ,‬ראש ישיבת 'סורא' ועורך ה'תלמוד הבבלי' יחד עם חברו רב אשי‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫~‪~tt‬‬ ‫ידוע גם בכינויו "רבינא האחרון"‪ .‬פטירתו ציינה את סיום תקופת האמוראים‪ ,‬שהם בעלי סמכות הוראה‪ .‬כאמור בגמרא‬ ‫&‬ ‫(בבא מציעא פו‪" :).‬רב אשי ורבינא סוף הוראה"‪ .‬החכמים שלאחריו‪ ,‬חלקם מתלמידיו‪ ,‬הסבירו את הגמרא ונקראו סבוראים‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫~‪fa‬‬ ‫‪~)A.‬‬ ‫~‪.‬‬ ‫בּוע‬ ‫~‬ ‫·~‪ִ --~'=======-‬סיּפּור ַה ָֹּש ַ‬ ‫‪~~--‬‬ ‫'‬ ‫·‪i‬‬ ‫)‪f'.ll‬‬ ‫~‬ ‫בפרשתינו למדים על הפעולות שעשה יעקב אבינו בחוכמתו‪ ,‬להציל את מה שגזל לבן ממנו‪ .‬בימי עלומיו שימש רבנו'‪,J‬‬ ‫ו ְ ָענְתָה בִּי ִצדְ ָקתִי בְּיֹום ָמחָר (ל‪ ,‬לג)‪~:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪,/j\~..,:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫חיים בן עטר זצ"ל ה'אור החיים' הקדוש‪ ,‬כרבה של העיר סאלי במרוקו‪ .‬באותה תקופה נזדמן פעם סוחר אמיד לסאלי‬ ‫‪w‬‬ ‫\‪.?,.‬‬ ‫בדרך למסעיו‪ ,‬ובערב שבת חיפש מקום לעשות את השבת‪ ,‬הוא פנה לאחד מנדיבי הלב שבעיר וביקש להתאכסן אצלו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫'איזו שאלה? אשמח לארח אתכם בביתי' הייתה תשובתו‪ .‬המשיך האורח‪ :‬מוכרח אני לסדר כמה עניינים עד בואי אליך‪,‬‬ ‫~‬ ‫ובכן אשמח באם יודיע לי כבודו‪ ,‬כיצד מגיעים לביתו‪ ,‬ובינתיים אבקש ממנו שיואיל בטובו לשאת את תרמיל הכסף שלי‬ ‫•‬ ‫‪tr‬‬ ‫לביתו‪ ,‬אינני רוצה להסתובב ברחובות עם כל כך הרבה כסף‪ .‬הסכים המארח‪ ,‬סחב את התרמיל‪ ,‬והצניעו בירכתי הבית‪ .‬את‬ ‫¼‬ ‫השבת בילה האורח באווירה נוחה ונעימה‪ ,‬וכצאת השבת הודה למארחו על האירוח‪ .‬והיכן תרמילי? שאל האורח בעמדו על‬ ‫'‬ ‫‪w‬‬ ‫~‬ ‫פתח הבית‪ .‬איזה תרמיל? שאלו המארח‪ .‬זה עם הכסף שמסרתי בידכם להוביל לביתכם‪ ,‬ענה האורח‪ .‬ענה המארח‪ ,‬לא היו‬ ‫דברים מעולם‪ ,‬לא נמסר בידי שום כסף‪ .‬בלית ברירה הזמין האורח את מארחו לדין תורה‪ ,‬בבית דינו של רבנו האור החיים‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬ ‫‪'\V;,f..i.‬‬ ‫הקדוש‪ .‬הקשיב רבנו לטענות שני הצדדים‪ ,‬ופנה אל המארח‪ :‬מה דעתך על החשד הלזה? שקר בפיו‪ ,‬ענה האיש‪ .‬הלוואי‬ ‫~‬ ‫ולא הזמנתיו לביתי‪ .‬לאחר מכן פנה רבנו לתובע‪ ,‬ושאלו האם יש לו עדים שראו את מסירת התרמיל לידי מארחו? ענה‬ ‫‪:1,.~_z'1‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫האורח‪ ,‬אין לי עדים‪ ,‬אבל עמדנו תחת העץ בשעה שנתתי לו את כספי‪ .‬אמר לו רבנו‪ ,‬אמרת עץ‪ ,‬מהר לך ותזמין את העץ‬ ‫~‬ ‫‪I‬‬ ‫~‬ ‫ל"בית דין"‪ .‬האורח שהייתה לו אמונת צדיקים‪ ,‬האמין כי רבנו עומד לבצע איזה מעשה נסים עם העץ‪ ,‬ומשום כך נחפז לצאת‬ ‫לכיוון בו עמד העץ‪ .‬בינתיים פנה רבנו אל המארח הנתבע‪ ,‬ושאל אותו אמור נא‪ ,‬מהי השערתך‪ ,‬האם כבר הגיע האיש למקום‬ ‫העץ? ענה הנתבע‪ :‬בהחלט שלא‪ ,‬הן מרחק רב מכאן ועד העץ‪ .‬נענה רבנו ואמר‪ ,‬פיך הכשילך‪ ,‬לדבריך שלא מסר לך האיש‬ ‫!‪I‬‬ ‫‪Nt‬‬ ‫•‪~'' %‬‬ ‫שום כסף‪ ,‬איך תדע לשער את המרחק‪ .‬ומיד הודה המארח‪ ,‬בקבלת התרמיל עם הכסף‪ ,‬ועד שחזר האורח התובע עם העץ‪,‬‬ ‫‪'i‬‬ ‫עמד תרמילו בחדר הבית דין‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪I‬‬‫‪~W‬‬ ‫‪·f- 'J/4‬‬ ‫~~‪'t‬‬ ‫~'‪<.21‬‬ ‫~‬ ‫‪;-;~~\l‬‬ ‫‪{~"-/J%‬‬ ‫‪,,._,‬‬ ‫'‪'+,‬‬ ‫""‪-‬‬ ‫~‪:;,1,,.~.(@~~"7,;:t-S,ii.t(i'j:;,-{°~~@,~~ (",:;:~~/' f. :‬‬ ‫)‪• ~i‬‬ ‫• ~‪;t$-~~-:,, ~u~-Y'~.t‬‬ ‫‪• ;t;fi~~~~A~u~~*}:,, .."-_ (i _ I:‬‬ ‫יֹוסיף ָחכְ ָמה‬ ‫ִ‬ ‫שָו‬ ‫י ַ ֲעקֹב ו ְ ֵע ֹ‬ ‫בפרשתנו מסופר על יעקב אבינו שיצא מבית הוריו לאחר שלקח את הברכות מעשו‪ .‬תחילה ירד יעקב לבאר שבע‬ ‫וכשעלה לרצון לפני ה'‪ ,‬יצא לחרן‪ .‬עשו שלח אחריו את אליפז בכורו וציווה עליו להרוג את יעקב ולקחת את כל‬ ‫רכושו‪ .‬טען אליפז‪ ,‬הרי הבטיח ה' לאברהם כי בניו ישתעבדו ארבע מאות שנים‪ ,‬ישמעאל אינו זרעו וליצחק שני בנים‪,‬‬ ‫אתה ויעקב‪ ,‬ואם ימות יעקב תהיה אתה וזרעך משועבדים ארבע מאות שנים‪ ,‬מוטב של תהרגהו‪ .‬אך לא הסכים עשו‬ ‫וציווה על אליפז להרוג את יעקב‪ .‬לקח עמו עשרה אנשים וכשהגיע לגבול ארץ כנען מול שכם ראה את יעקב‪ .‬אמר‬ ‫לו אליפז‪ ,‬אבי ציווה להורגך והלך בריחוק ארבע אמות ובכה‪ .‬אמר לו יעקב‪ ,‬למה אתה בוכה? אמר לו אליפז‪ ,‬כיצד‬ ‫אוכל להורגך אחרי שלמדתי את תורת ה'? נתן לו יעקב את כל רכושו ואמר לו שעני חשוב כמת ולכן נחשב שהרגו‪.‬‬ ‫ואם ישאלו אביו היכן הראש הכרות של יעקב‪ ,‬יאמר שנתנו לאריה בדרך שרצה לטורפו וכן עשה‪ .‬נכנס יעקב למים‬ ‫ובגדיו נלקחו על ידי אליפז‪ .‬ונעשה לו נס ופרש טבע ומת‪ ,‬ויעקב לקח את בגדיו‪ .‬הכה יעקב במקלו והירדן נבקע‬ ‫לפניו‪ .‬בא עשו שוב להורגו‪ ,‬ויעקב יצא בדרך נס מהמערה בה התחבא‪ ,‬והלך לישיבת ֵעבֶר במשך ‪ 14‬שנה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נסע לחברון לבקר את הוריו‪ ,‬וכשראהו עשו ביקש שוב להורגו‪ .‬ועשו נסע לשעיר ושם נשא את בשמת ולאחר מכן‬ ‫חזר לבית אביו ונשותיו הקריבו לעבודה זרה והכעיסו את יצחק ורבקה‪ .‬בדרכו עבר יעקב בהר המוריה ושם ראה‬ ‫את החלום עם הסולם והבטיחו הקב"ה שיקבל את ארץ כנען וירבה את זרעו‪ .‬כשבא לחרן פגש את הרועים וגלל את‬ ‫האבן כאדם שחולץ פקק הבקבוק‪ .‬וכשבא לבית לבן‪ ,‬החליף את משכורתו עשרת מונים‪.‬‬ ‫יֹוסיף ַּד ַעת‬ ‫ִ‬ ‫ּכִ ֵּסא הַ ּכָ בֹוד‬ ‫" ָאכֵן י ֵׁש ה' בַּ ָמּקֹום ַהז ֶּה ו ְ ָא ֹנכִי ֹלא יָדָ ְע ִתּי" (כח‪ ,‬טז) ‪ -‬לכיסא הכבוד של הקב"ה ארבע רגליים‪ ,‬שבכל אחת מהן‬ ‫חקוקה דמות אחרת‪ :‬אריה‪ ,‬כרוב‪ ,‬נשר ויעקב אבינו‪ .‬ראה יעקב את הכיסא הזה בחלומו‪ ,‬הקיץ ואמר‪" :‬אכן‬ ‫(אריה‪ ,‬כרוב‪ ,‬נשר) יש ה' במקום הזה" ‪ -‬ידעתי שיש בכיסא הכבוד את דמותם של אריה‪ ,‬כרוב ונשר‪ .‬אך "ואנכי"‬ ‫(אריה‪ ,‬נשר‪ ,‬כרוב‪ ,‬יעקב) ‪ -‬שגם אני נמצא שם‪" ,‬לא ידעתי"‪...‬‬ ‫‪c 1V'r--------~'..t‬‬ ‫ִמ ְּפנִ ינֵ י ָמרָ ן הגר"ע י ֵֹוסף זצוק"ל‬ ‫· ~~~~~~~~~~ ·‬ ‫ּבִ ָיּטחֹון ּבָ ּה'‬ ‫ו ַ ֵּתרֶא רָחֵל כִּי ֹלא יָלְדָה‪ ...‬ו ַ ֹתּאמֶר אֶל י ַ ֲעקֹב ָהבָה לִּי בָנ ִים‪ ...‬ו ַ ֹי ּאמֶר‪ֲ ,‬ה ַתחַת אֱֹלהִים ָא ֹנכִי‪( ...‬ל‪ ,‬א‪-‬ב)‪ :‬סיפר מרן רבינו‬ ‫זצוק"ל‪ :‬לפני עשרות שנים הייתה מגיעה אלינו מידי פעם אישה אחת‪ ,‬והייתה מבקשת שנתפלל עליה שתזכה ללדת‬ ‫ילדים‪ ,‬הייתי מתפלל עליה אבל בתוכי ידעתי שתפילתי לא תועיל לה‪ .‬וכך‪ ,‬חלפו עליה ‪ 14‬שנים מעת נישואיה‪,‬‬ ‫ועדין הייתה מחכה לפרי בטן‪ .‬הפרופסור הגדול מר צ' התייאש ממצבה‪ ,‬ואף הוסיף ואמר לה‪ :‬שמעי נא גברתי‪ ,‬אם‬ ‫יצמחו לי שערות בכיף היד ‪ -‬אז תזכי גם את שיהיו לך ילדים‪ !...‬האשה הזאת בשומעה את דברי הפרופסור נשברה‬ ‫לגמרי‪ ,‬ובאה שוב אלינו כשהיא ממררת בבכי שנתפלל עליה באומרה כי רק הקב"ה יכול לעזור לה‪ .‬ואכן התפללתי‬ ‫עליה שתזכה לפרי בטן‪ ,‬וכשיצאה מלפני‪ ,‬אמרתי לתלמידים ‪ -‬עכשיו היא תיוושע‪ !...‬שאלוני התלמידים‪ :‬מדוע רק‬ ‫עכשיו התפילה התקבלה? אמרתי להם מפני שעד היום תלתה עיניה ברופאים‪ ,‬והיתה מתפללת כדי לצאת ידי חובה‪,‬‬ ‫אבל עכשיו היא נשברה‪ ,‬וכבר אינה תולה בטחונה ברופאים אשר נתייאשו ממנה‪ ,‬אלא תולה עיניה רק בהקב"ה‬ ‫שהוא יושיע אותה‪ ,‬ולכן עתה תיוושע‪ .‬וכך היה‪ ,‬כעבור שנה ילדה בן זכר‪ ,‬ולאחר מכן התברכה בעוד ילדים ב"ה‪.‬‬ ‫(ישעיהו ל כ')‬ ‫"וְהָיּו עֵינ ֶיָך רֹאֹות אֶת מֹורֶיָך"‬ ‫תמונות גדולי ומאורי ישראל‬ ‫הראשון לציון מרן רבינו עובדיה יוסף‬ ‫ראש ישיבת "חזון יעקב" הרב יעקב‬ ‫הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א‬ ‫זצ"ל יחד עם ראש ישיבת "פורת יוסף"‬ ‫יוסף זצ"ל יחד עם הראשון לציון‬ ‫יחד עם הראשון לציון‬ ‫הרב יהודה צדקה זצ"ל‪ ,‬ורבה‬ ‫והרב הראשי לישראל לשעבר‬ ‫והרב הראשי לירושלים‬ ‫של ירושלים הרב שלום משאש זצ"ל‬ ‫רבינו מרדכי אליהו זצ"ל‬ ‫רבינו שלמה עמאר שליט"א‬ ‫~‪~,cyg.,.....,,.....,,.....,,.....,,‬‬ ‫~‪~!uii>===-===----‬‬ ‫ִא ְימרַ ת ַה ָֹּשבּועַ‬ ‫"קל יותר לעקור הר על ידי חודו של מחט‪ ,‬מלעקור גאווה מתוך ליבו של אדם" (רבי אריה לוין)‬ ‫מדור ההלכה על פי הראשון לציון הגאון‬ ‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫עֲ ֵשֹה לְ ָך רַ ב‬ ‫ִהלְ כֹות ִקיּדּוׁש‬ ‫א‪ .‬קודם הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן‪ ,‬ויתן עליה את הלחם משנה‪ ,‬ואחר כך יפרוס על הלחם מפה‬ ‫אחרת‪ .‬זכר למן שהיה כמונח בקופסא‪ ,‬טל למטה וטל למעלה והמן באמצע‪ .‬ועוד‪ ,‬כדי שלא יראה הפת את בושתו‪,‬‬ ‫\‬ ‫שמקדים לברך על היין קודם הפת המונח לפניו‪ .‬ודי שהפת תהיה מכוסה עד לאחר הקידוש‪ .‬וטוב להשאיר הפת מכוסה‬ ‫•‪'/‬‬ ‫עד ברכת המוציא‪ .‬וגם אם מקדש על הפת‪ ,‬טוב שיכסנו בעת הקידוש‪ ,‬ובתחילה יברך המוציא‪ ,‬ויניח ידיו על הפת‪,‬‬ ‫‪~JS‬‬ ‫\‪)IN‬‬ ‫ויגלה הלחם משנה‪ ,‬ואחר ברכת המוציא יברך ברכת הקידוש‪ ,‬ויחזור ויכסה במפה ויניח ידיו עליהם עד גמר הקידוש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כשמקדש על היין‪ ,‬נוטל כוס שמחזיק רביעית הלוג או יותר‪ 81[ ,‬גרם]‪ ,‬וממלא את הכוס ביין הכשר לברכה‪ .‬ומכל מקום‬ ‫כל שיש בכוס שיעור רביעית יין‪ ,‬אף אם אין הכוס מלא‪ ,‬אין זה לעיכובא‪ .‬ואם שתו מהכוס‪ ,‬היין שבתוכו נפגם‪ ,‬ואינו‬ ‫ראוי יותר לקידוש‪ .‬ואחר כך אוחז הכוס ביד ימינו‪ ,‬ומגביהו מן השולחן טפח או יותר‪ ,‬ואומר כשהוא עומד ''יום השישי ~ ‪),'f‬‬ ‫•‪ri‬‬ ‫‪!7,.f‬‬ ‫ויכולו וכו''' עד אשר ברא אלוקים לעשות‪ ,‬ואח''כ מברך בורא פרי הגפן‪ ,‬וברכת הקידוש‪ ,‬ושותה מיושב‪.‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫ג‪ .‬נהגו לומר בליל שבת פזמון ''שלום עליכם''‪ ,‬ויש הנוהגים לכפול כל בית ג' פעמים‪ ,‬אך אם ממהר ללימודו‪ ,‬וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫)<‬ ‫\ ‪/,‬‬ ‫אין צריך לכפול‪ .‬ומנהגינו לומר ''צאתכם לשלום'' ואין צריך לבטל המנהג‪.‬‬ ‫~‬ ‫‪f><,,:‬‬ ‫ד‪ .‬מנהגינו על פי הקבלה לומר הקידוש בליל שבת מעומד‪ ,‬בין כשמקדש לעצמו‪ ,‬ובין כשמקדש ומוציא אחרים‪ .‬ונכון‬ ‫;¾~;}‬ ‫שישתה מיושב‪ .‬ובקידוש של יום‪ ,‬מקדשים בישיבה‪.‬‬ ‫‪f\',‬‬ ‫ה‪ .‬כשבני הבית רבים‪ ,‬ויש בהם מי שאינו יכול לשמוע את הקידוש היטב מבעל הבית המקדש‪ ,‬או שהמקדש מגמגם‬ ‫בלשונו‪ ,‬או בולע אותיות ותיבות מהברכה‪ ,‬יש להם לברך בלחש את ברכת הקידוש‪ ,‬ובשעת הברכה יתנו עיניהם בכוס‬ ‫~‪)\~;.‬‬ ‫שביד המברך‪ .‬וכשהמקדש יסיים הברכה לא יענו אמן אחר ברכתו‪ ,‬שמאחר והם בירכו בעצמם‪ ,‬ובדעתם לטעום מהיין‪,‬‬ ‫‪r:;P‬‬ ‫אם יענו אמן הוי הפסק‪.‬‬ ‫‪l;,,.f‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫ו‪ .‬אף מי שאינו מקדש לעצמו‪ ,‬כגון שאינו רוצה לסעוד במקום זה‪ ,‬או שכבר קידש וסעד‪ ,‬יכול לקדש לאחרים כדי‬ ‫להוציאם ידי חובה‪ ,‬כשיש שם כאלה שאינם יודעים לקדש בעצמם‪ .‬שהרי בברכת המצות כל ישראל ערבין זה לזה‪ .‬אם ! ‪' ,,‬‬ ‫~)‬ ‫~‬ ‫בדעתו לקדש שוב בביתו‪ ,‬ואינו רוצה לצאת ידי חובת הקידוש‪ ,‬אין לו לטעום בעצמו מן היין‪ ,‬אלא יטעימו לאחרים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לכתחילה ראוי ונכון שהמקדש עצמו ישתה מהיין מלוא לוגמיו (והוא רובו של רביעית‪ ,‬כארבעים ושנים גרם לאדם ‪(¥j‬‬ ‫‪},)t‬‬ ‫בינוני)‪ .‬ואם המקדש או אחד המסובים טעמו מעט מהיין‪ ,‬אף שאף אחד לא שתה מלוא לוגמיו‪ ,‬בדיעבד יצאו כולם ידי ‪'f\',‬‬ ‫חובת קידוש‪ .‬ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו מן היין לחיבוב מצוה‪ .‬ואף מי שלא טעם מהיין‪ ,‬יצא ידי חובת‬ ‫הקידוש‪ ,‬הן בקידוש הלילה והן בקידוש היום‪ .‬שאין טעימת המסובין לעיכובא‪ ,‬אלא לחיבוב מצוה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מותר לקדש בכוס העשוי לשימוש חד פעמי‪ ,‬או כוס נייר‪ ,‬וכדומה‪ .‬אך אם יש לו כוס אחר‪ ,‬עדיף יותר לקדש בכוס אחר‪.r,w:::: ,‬‬ ‫‪d:‬‬ ‫ויקיים בעצמו‪ ,‬זה אלי ואנוהו‪ ,‬התנאה לפניו במצות‪ .‬אין מקדשים על יין שריחו רע‪ ,‬או יין מגולה‪ ,‬וכן אין לקדש על יין ‪~r‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫שיש בו תערובת של רוב מים‪ ,‬ולכתחילה מצוה לקדש על יין אדום‪.‬‬ ‫ט‪ .‬השומע קידוש ממחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬ואי אפשר לו לקדש בעצמו‪ ,‬ונאלץ לצאת ידי חובתו על ידי אחד כזה‪ ,‬יש לו על \ \‪./‬‬ ‫~\‬ ‫~‬ ‫מה לסמוך‪ ,‬ויוצא ידי חובת קידוש‪ .‬אך טוב שיאמר בלחש קידוש היום‪ ,‬עם המקדש‪ ,‬ויתן בכוס עינו בשעה שמקדש‪.‬‬ ‫‪t"~t:,‬‬ ‫‪\ u:‬‬ ‫~‪td,‬‬ ‫מדינה‪.‬‬ ‫חמר‬ ‫על‬ ‫יקדש‬ ‫שאז‬ ‫לו‪,‬‬ ‫מזיק‬ ‫כשהיין‬ ‫או‬ ‫יין‪,‬‬ ‫בעיר‬ ‫אין‬ ‫כן‬ ‫אם‬ ‫אלא‬ ‫שכר‬ ‫או‬ ‫בירה‬ ‫על‬ ‫לקדש‬ ‫אין‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪::c /4‬‬ ‫~‬ ‫‪!~ •❖> -~7'"'' ~~-<">-r.;:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: 1/‬‬ ‫{;‪::;_1;,-,-~,‬‬ ‫>‬ ‫•~‬ ‫‪, ,‬‬ ‫•‬ ‫~‬ ‫•~‬ ‫‪, ,‬‬ ‫•‬ ‫"‪~-‬‬ ‫~‬ ‫‪-~-J.;:‬‬ ‫‪:~ .‬‬ ‫\~‪:;_j_;,,_Q~ '"t'"-, ~'{Jr‬‬ ‫‪»l,e, 1!'.~~J..z3.(r,::,• ;.I.:·;;;; .L.>.i‬‬ ‫;;‪~;;3-_r,;;· )< ·;;;; JL>:.::f'·!.if""':1;,_\-‬‬ ‫הזמנים לפי לוח "אור החיים" המבוסס על פסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‬ ‫‪c,,::, :i,,ri ,,~,r,‬‬ ‫!‪r,1,::'; fil'TM'l :,i1r, ,,,,,t‬‬ ‫באר שבע ניו יורק‬ ‫חיפה‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫ָּפרָ ַׁשת ַה ָּׁשבּועַ‬ ‫‪t1,,~ r,,::, 551:i‬‬ ‫‪c,,,,,ri c,c,:i‬‬ ‫כניסת השבת ‪4:16 4:22 4:19 4:20 4:21‬‬ ‫וַ ֵּי ֵצא‬ ‫‪C'!:'lMi ::1,,i;,‬‬ ‫יציאת השבת ‪5:18 5:12 5:10 5:10 5:12‬‬ ‫~‪'T' ,::r,:i ii;,Ml C'iCC fiNilM il:I‬‬ ‫רבינו תם ‪5:46 5:47 5:42 5:43 5:47‬‬ ‫ַה ְפ ָטרָ ה‬ ‫‪';":,i:: C'5"MM f1Mlli5 M~N'T‬‬ ‫עלון השבוע מוקדש להצלחת ידידנו היקר רב הפעלים‬ ‫' '"וְ עַ ִּמי ְת ִ‬ ‫לּואים"‬ ‫הרב דוד אזרואל בן מאיר וסוזן הי"ו‬ ‫‪C'!:'l:'t,5 Mit,‬‬ ‫לרגל נישואי בנו בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫הושע יא'‬ ‫‪C't''TM C'5l,5 r,,,Mli :,:ii'TM‬‬ ‫החתן המפואר ר' אברהם יוחאי אזרואל הי"ו‬ ‫~‪c,5,:,r, r,i,~N5 '~51, 'Tl:'l‬‬ ‫"ענבי הגפן בענבי הגפן‪ ,‬דבר נאה ומתקבל"‬ ‫!‪,,,1r, il,l:lt‬‬ ‫שזיווגם יעלה יפה ויראו נחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם ‪ -‬אמן‬ ‫‪refael260@gmail.com :n1:iun, lN '"Jl!! - iNl't!! 11,~tl n,:ip,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪,N£1i niN£1"1 11 " ' " ,,~£1Jll tliln 'tlJl,n, .,,,~, Nl - nlJllinl tJ!>i'1'' i!>t, tln~ltl‬‬ ‫‪l-800-260-260 ·'" ,!1'!1N ,,, 12015 .'t.n ,01,~ "1'i1' ,1 ,p,,l,£11' 'ni :'ti~Jltl‬‬