gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: ויצא (2026-11-16)

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪40‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪ n0506933962@gmail.com :‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא שמו אשר ‪ -‬חשיבות ומעלת שם האדם‬ ‫כתב בספר ׳מגלה עמוקות; שראשי תיבות אלו הן שמרה וסופי תיבות‬ ‫שם האדם הוא הכלי והצינור לשפע האלוקי‬ ‫מית״ה‪ .‬יש לומר‪ ,‬דבספר ׳צפנת פענח׳ [שמות אופן ה'] כתב‪ ,‬קיבלתי‬ ‫בידוע שנפש חיה הוא שמו‪ ,‬כי כל נמצא מדומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר‪,‬‬ ‫ממורי ז״ל‪ ,‬ששם האדם הוא שורש נשמתו‪ ,‬והקב״ה נותן בלב אבי‬ ‫שואב חיותו משורשו‪ ,‬על ידי אותיות שמו‪ ,‬והאותיות של שמו הינן‬ ‫הילד לקרוא לו שם הנאות לנשמתו‪ ,‬ובכל פעם שקוראים לאיש ישראל‬ ‫צירופי הצינורות אשר על ידם נשפע השפע להנמצא ההוא‪ .‬וכשאדם‬ ‫בשמו מעוררים חיותו‪ ,‬על דרך הכתוב (בראשית ב‪ ,‬יט) ’וכל אשר יקרא לו‬ ‫הולך בדרך התורה‪ ,‬מגדלת חיותו על ידי שאותיות שמו מקבלות מילוי‪,‬‬ ‫האדם נפש חיה הוא שמו"‪.‬‬ ‫ומילוי המילוי‪ .‬וכן על ידי מעשיו מוסיף כח בכל הנמצאים‪ ,‬בדומם‪,‬‬ ‫ולזה נרמז בראשי תיבות שמות שהוא שורש נשמת האדם‪ ,‬ובסופי‬ ‫צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר והקליפה מתרוקנת‪ .‬ואם עושה היפך התורה חלילה‪,‬‬ ‫תיבות מיתה כי סוף אדם למות‪ ,‬ואמרו חכמינו זכרונם לברכה [עיין‬ ‫מרוקן מאותיות שמו או מהמילוי‪ ,‬ונעשית חיותו בצמצום כדי סיפוקו‬ ‫רש"י מיכה ו‪ ,‬ט] שלאחר המיתה שואלין לאדם מה שמו‪ ,‬ואם הוא רשע‬ ‫לבד‪ .‬וכן גורם בכל הנמצאים‪ ,‬וממלא חס וחלילה צירופים הרעים‪ ,‬שמות‬ ‫הוא שוכח שמו‪ .‬ולזה מרמז ’מפני שיבה תקום' כפירוש הזוהר הקדוש‬ ‫הרעים של הסטרא אחרא‪ ,‬וכמו שכתוב ׳לא נמלאה צור‪ ,‬אלא מחורבנה‬ ‫[חלק ג דף פ"ז ע"ב] ישוב בתשובה טרם הגיע לימי זקנה‪ ,‬כי אין למוות‬ ‫של ירושלים׳‪ .‬וכשמרשיע עוד‪ ,‬גורם לאבד גם אותיות העצמיים של‬ ‫התמהמה‪ ,‬והמצודה פרושה על כל החיים‪ ,‬כדי שיזכרו שמותם בשעת‬ ‫שמו‪ .‬וכשגורם על ידי מעשיו‪ ,‬לאבד את כל אותיות שמו‪ ,‬בעל כורחו‬ ‫מיתתם‪( .‬הגה״ק רבי שאול בראך)‬ ‫הוא מת ונאבד מן העולם‪ ,‬כי נפסקו הצינורות אשר על ידם היה דבוק‬ ‫אותיות השמות מעוררים לדבק נשמתו למקום שממנו חוצבה‬ ‫בשורשו‪ .‬וזהו ענין "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב״ [משלי י‪ ,‬ז]‪.‬‬ ‫"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר‬ ‫ושם האדם‪ ,‬הוא הכלי והצינור‪ ,‬על ידו זורם האור והשפע האלוקי‬ ‫שמות כל זכר לגלגלתם" (במדבר א‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫בנפש ונשמה האדם‪ .‬וייעודו של האדם בעולמו‪ ,‬להמשיך שפע זה‬ ‫הכלל כאשר ישראל יוצאים בצבא (וכדי) שיהיו הם המושלים למעלה‬ ‫לעולם‪ ,‬בעצמה רבה‪ ,‬ולמנוע אה סתימת הצינורות על ידי מעשי‬ ‫ובכח ההוא יהיו מושלים למטה לנצח המלחמה‪ ,‬אז צריכין לעורר את‬ ‫חטא‪ ,‬היוצרים טומאה הסותמת ואוטמת צינורות אלו‪ ,‬ומונעת בעדם‬ ‫זה‪ .‬כי באמת ישראל הם אצולים ונחצבים ממקום קדוש יהלכו לעבוד‬ ‫להביא את השפע לאדם ולעולם‪.‬‬ ‫ולירא את ה' הגדול והנורא‪ ,‬רק בעוונותינו הרבים בטרדת הזמן אשר‬ ‫והנה‪ ,‬אם נתבונן‪ ,‬נראה שנשמה האדם יסודה באותיות‪ ,‬שהן בבחינת‬ ‫מוטרד איש ישראל להביא טרף לביתו נפרד מעט החבילה יעקב חבל‬ ‫חומר גלם שממנו בונה האדם את סיפור חייו‪ .‬מעשים טובים‪ ,‬תורה‬ ‫נחלתו‪ ,‬כנאמר (קהלת ז‪ ,‬כט) ’אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה‬ ‫ומצוות יוצרים מסכת אותיות מלאות אור וזוהר‪ ,‬ואילו מעשים רעים‪,‬‬ ‫בקשו חשבונות רבים'‪ ,‬אדם היינו ישראל (בבא מציעא קיד) והנה האותיות‬ ‫עבירות וחטאים שוברים את בניין האותיות ומחשיכות אותן‪ ,‬וכדברי‬ ‫מכל שם מכל איש ישראל הוא המעורר לדבק נשמתו אל המקום‬ ‫בעל היערות דבש׳ המובאים לעיל‪ .‬ועוד שאור האותיות הגנוזות עומק‬ ‫אשר נחצב משם להאיר עליו ולדבקו בשורש אשר נחצב משם‪ ,‬וזהו‬ ‫נפש ונשמת האדם מתגלות לפי הסוד במצח האדם‪ ,‬והאדם הבקי‬ ‫'במספר שמות’‪" ,‬מספר" לשון בהירות להאיר עליו מן האותיות אשר‬ ‫בחכמת הפרצוף יכול להבחין בסדר האותיות ובמצבן במצח האדם‬ ‫שמו נקרא בו‪ .‬והאותיות משמו הוא מורה על שורש ומחצב נשמתו‪,‬‬ ‫ולדעת לפיהן על מצבו של האדם‪ ,‬כפי שמביא המהרח״ו בספרו "שער‬ ‫וזהו "כל עד״ת בנ׳י" היינו דע"ת‪ ,‬לשון התחברות‪ ,‬לחבר ושמה ישראל‬ ‫(הגה״ק רבי דוד שלמה אייבשיץ )‬ ‫רוח הקודש'‪.‬‬ ‫באותיות משמותם אל מקום מקור מחצב נשמותם להאיר עליהם‬ ‫דבר השייך לנפש לבד הוא השם‪ ,‬כי השם ובפרט שם בני ישראל לא‬ ‫בהירות עליון‪ ,‬וכאשר חס ושלום אינו כן נאמר [הושע ד‪ ,‬ו] "נדמו‬ ‫הושם על גוף האדם אבל על הצורה הנפש‪ ,‬שהשם על הרוב הוא על‬ ‫עמי מבלי הדעה"‪ ,‬וכאשר יש דעת נאמר [משלי כד‪ ,‬ד] "ובדעת חדרים‬ ‫מהות מהדבר הנקרא ולא על חומרו‪ ,‬כמאמר הכתוב "וכל אשר יקרא‬ ‫ימלאו כל הון כו'"‪ ,‬על ידי הדעת חדרים [ימלאו] כו'‪.‬‬ ‫לו האדם נפש חיה הוא שמו"‪ ,‬ירצה כי קריאה של אותו השם היה על‬ ‫וזהו "כל זכר לגלגלותם"‪ ,‬לעורר הזכירה במחשבה עליונה‪ ,‬ועיין אדרא‬ ‫הנפש חיה של הדבר הנקרא‪ ,‬לא על החומר וגוף אותו דבר‪ .‬שהגוף‬ ‫קדישא פרשה האזינו [דף רפח עמוד א']‪ ,‬ועיין ספר הקדוש ׳תולעת‬ ‫הוא מהרבה חלקים מחוברים יחד‪ ,‬שכל אחד מהם יש להם שם‪ ,‬עצם‪,‬‬ ‫יעקב׳ בהקדמה על פסוק [בראשית ב‪ ,‬כ] "ויקרא האדם שמות לכל‬ ‫בשר‪ ,‬עור‪ ,‬דם‪ ,‬עצב‪ ,‬גיד‪ ,‬עורק‪ ,‬לב‪ ,‬מוח‪ ,‬יד‪ ,‬רגל‪ ,‬ראש‪ ,‬וכן לכל חלקיו‪.‬‬ ‫כו'"‪ ,‬עיין שם‪ .‬והנה נאמר "כל יוצא צבא בישראל"‪ ,‬ומלחמות ישראל‬ ‫ושם העצם של אדם אינו אלא על הנפש המדברת שהיא עצמו‪ ,‬לכן‬ ‫על שם י״ה כנאמר [שמות יז‪ ,‬טז] "כי יד על כס י״ה"‪ ,‬וזהו שחתם שמם‬ ‫נקרא שם העצם‪ .‬והקוראים שמות לבניהם הוא כדי שהנפש תבוא‬ ‫בשם זה "הראובני כו׳" ועיין רש״י [במדבר כו‪ ,‬ה]‪ ,‬ושם י״ה הוא העולם‬ ‫ולא הגוף‪ .‬הדבר השייך לגוף ולא לנפש‪ ,‬הוא הלבוש‪ ,‬כדכתיב "ויעש ה'‬ ‫הבא עולם המחשבה‪" ,‬עין לא ראתה כו׳ יעשה למחכה לו" [ישעיה סד‪,‬‬ ‫אלקים לאדם ולאשתו וגו׳"‪ .‬דבר השייך לנפש וגם לגוף‪ ,‬הוא הדיבור‪,‬‬ ‫ג] עולם המחשבה‪ ,‬וזהו "כל זכר לגלגלותם" מחשבה במוח‪.‬‬ ‫שבעודם יחד מדברים‪ ,‬אבל אחר כך שוב אחד מהם אינו מדבר‪ ,‬אבל‬ ‫ובזה יבואר כי ישראל ולוים נפקדו ולא כוהנים‪ ,‬עיין בהקדמה ׳תולעת‬ ‫גוף של מת מתלבש גם כן אחר מותו‪ ,‬וגם נפשו נשאר לה שמה אחר‬ ‫יעקב׳ הנ״ל‪ ,‬כי כל נברא מטה יש לו כח ושורש למעלה שאם לא כן‬ ‫(הגה״ק רבי אהרן ברכיה ממודינא )‬ ‫כך‪.‬‬ ‫איך מתקשרים חלקי העולם הזה אם אין ליסודות שורש למעלה‪ ,‬ואם‬ ‫הקב"ה נותן בלב אבי הילד לקרוא לו שם הנאות לנשמתו‬ ‫אין לנבראים שורש למעלה איך מתפשט ההשפעה והשגחה מאדון‬ ‫מפני שיבה תקום והדרת (ויקרא יט‪ .‬לב)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לכל צדיק יש ניצוצין קדישין ששיכים לשורש נשמתו‬ ‫הכל בהם‪ ,‬עיין שם‪ .‬נמצא יש כאן ג'‪ ,‬הקדוש ברוך הוא המשפיע על‬ ‫יש עוד בזה לאלוה מילין ויראתי לדבר ולכתוב כי לא שמעתי בזה‬ ‫כל העולמות‪ ,‬המקבלים ממנו יתברך‪ ,‬והשורש אשר נשרש העולמות‬ ‫הקדמה מרבי‪ ,‬אך אדבר מעט בכוונה‪ ,‬על דרך ששמעתי בזה הקדמה‬ ‫התחתונים למעלה להיות נמשך ונשפע בהם חסדי ה׳ ברוך הוא‪ ,‬והיה‬ ‫מאדוני אבי זקני נוחו עדן זללה״ה‪ ,‬כי יש לכל צדיק וצדיק ניצוצין‬ ‫כהן בחינה עליון כנאמר [בראשית יד‪ ,‬יח] "והוא כהן לאל עליון"‪,‬‬ ‫קדישין השייכים לשורש נשמתו אשר צריך לתקן ולהעלותם‪ ,‬ואפילו‬ ‫ישראל הם המקבלים‪ ,‬לוים הוא השורש אשר נשרש תחתונים למעלה‪,‬‬ ‫משרתיו ובהמותיו וכליו‪ ,‬הכל יש בהם ניצוצין קדושים‪ ,‬וצריך הוא‬ ‫לוי לשון התחברות‪.‬‬ ‫לתקנם ולהעלותם לשורשם‪ .‬ושורש של אדם הוא נשמתו‪ ,‬והוא השם‬ ‫וזה הוא פקידת ישראל "במספר שמות" להאיר עליהם על ידי אותיות‬ ‫של אדם‪ ,‬כמו שאמר רבי נחמן הארידענקיר ז״ל‪' ,‬נפש חיה הוא שמו"‬ ‫משמותם‪ ,‬והלווים שהם מדריגה אחרת נגד התקשרות‪ ,‬ושורש‬ ‫[בראשית ב‪ ,‬יט]‪ ,‬פירוש‪ ,‬ה'נפש חיה׳‪ ,‬החיות והנשמות של האדם הוא‬ ‫תחתונים למעלה לא התפקדו בתוך בני ישראל ונפקדו לעצמם לעורר‬ ‫שמו של האדם‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫השפע וההשגחה מלמעלה למטה‪ ,‬וזהו "אך את מטה לוי וכו׳ בתוך‬ ‫ואם תבין ותעיין היטיב בפסוק "ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי"‪,‬‬ ‫בני ישראל"‪ ,‬א״ך גימטריא שם אהי״ה‪ ,‬הוא אשר נעוץ סופן בתחלהן‬ ‫תמצא שורש הדברים‪ ,‬כי היו ניצוצי הצדיק‪ ,‬וצריך לתקנם ולהעלותם‬ ‫כו' כנאמר [שמות ג‪,‬יד] "אהיה אשר אהיה"‪ ,‬והכהנים שהם נגד עולם‬ ‫(הגה"ק רבי משה חיים אפרים אשכנזי)‬ ‫לשורשם‪ ,‬והבן היטיב‪.‬‬ ‫(הרה"ק רבי ישראל דדברמדיקד מפיקוב)‬ ‫עליון לא נפקדו‪.‬‬ ‫מרן החד"ה קוק שליט"א‬ ‫בתפלה על המים מול "ביני עמודי" דרבי אמי ורבי אסי‬ ‫כמובן שכך עשו‪ ,‬ושוב באה החלטת הרופאים שלפי בדיקה נוספת שלהם אין צורך‬ ‫לאחרונה פגשתי את ידיד נפשי ר' אור אטיאס שליט"א‪ ,‬ממקורביו הותיקים של‬ ‫בניקוז כלל ועיקר‪...‬‬ ‫מרן אור העולם החד"ה קוק שליט"א‪ ,‬ונסובה שיחתנו [כמובן] על מצבו הנורא‬ ‫חזרתי להכרה מלאה ב"ה‪ ,‬אך היו לי כאבי תופת שאי אפשר לתארם‪[ ,‬היה זה‬ ‫של רבינו הגדול‪ ,‬ונתגלגלו כמה עובדות פלאיות ממסכת מידות ופעולת ישועות‬ ‫מחמת הדם היבש שנותר בגולגולת]‪ ,‬בכל צעד קטן שעשיתי‪ ,‬הרגשתי כאילו‬ ‫ורוה"ק במחיצתו של רבינו מימים עברו‪.‬‬ ‫מרצצים את מוחי‪ ,‬ה"רופאים" נתנו לי אנטיביוטיקה וכל מיני כדורים כדי לסדר את‬ ‫והנני להביא כאן לפני החברים היקרים שוחרי דעת ה' וקרבת הצדיקים‪ ,‬עובדא‬ ‫הדבר‪ ,‬והמצב לא היה בכי טוב למרות כל מה שלקחתי‪.‬‬ ‫אחת פלאית ששמעתי מפיו‪ ,‬ויש בה תרי ותלת עובדי כפי שיראה המתבונן‪.‬‬ ‫הבנים שלי הלכו שוב לרבינו הגדול וסיפרו לו הכל‪ ,‬הרב אמר להם‪" ,‬אם נשאר לכם‬ ‫וכך סיפר‪ :‬בשנת תשע"ו לערך היתה תקופה שרבינו היה מבקש לעתים קרובות‬ ‫מהמים שנתתי אז‪ ,‬תוסיפו עליהם עוד ותמרחו לו על הראש"‪ ,‬כמובן שכך עשו לי‪,‬‬ ‫ללכת לטבול במעיינות בכל ערב שבת [ואמר דשבת מעין עוה"ב וע"י טבילה‬ ‫ובאורח פלא סרו מהר כל הכאבים וכל המיחושים‪ ,‬ויצאתי מבית החולים נקי ובריא‬ ‫ב"מעין" זוכים ל"מעין" עוה"ב הנ"ל]‪ ,‬וגם באמצע השבוע היה נוסע לטבול‪ ,‬וכמובן‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫שהיה הוגה בתורה ללא הרף כל הדרך וכו'‪.‬‬ ‫מסיים ר' אור שליט"א‪ :‬את כל זה סיפר עופר הי"ו מול רבינו‪ ,‬כאשר רבינו מתחילה‬ ‫באחד מהימים ‪ -‬ימי בין הזמנים של הקיץ‪ ,‬זכיתי לקחת את רבינו ברכב למעיין‬ ‫ועד סוף מנסה להשתיק את האירוע‪ ,‬וכובש את פניו בקרקע מרוב בושה‪ ,‬תוך כדי‬ ‫באזור הצפון [מחוץ לטבריה] בשעות הבוקר‪ ,‬בחזרתנו מן המעיין אמרתי לרבינו‬ ‫שאומר על עצמו דברים חמורים כידוע לכל באי שער עירו‪.‬‬ ‫שמצאתי כתוב שאיזה חוקר אחד מעריך כי שרידי "ביני עמודי" דרבי אמי ורבי אסי‬ ‫נ"ב‪.‬‬ ‫[היינו בית מדרשם כמבואר בברכות (ח ע"א) דהוו גרסי תמן] נמצאים היום באזור‬ ‫א‪ .‬כעת עלה ברעיוני דבר פלא ע"פ מאי דאיתא בשבת (קד ע"א) ובמגלה (ג ע"א) מ"ם‬ ‫הכנרת‪ ,‬ואף סימן אותם באיזה שלט קטן‪.‬‬ ‫וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים‪ ,‬ונמצא דלא שלטה בהו שכחה ומכאוב בהשגת‬ ‫מיד כשאמרתי זאת לרבינו‪ ,‬אמר לי‪" ,‬עכשיו ניסע לשם"‪ ,‬אני עניתיו‪ ,‬שכעת‬ ‫התורה‪ ,‬ועפי"ז יש לפרש הא דבבאר מרים אשר מול ביני עמודי דרבי אמי ורבי אסי‪,‬‬ ‫תקופת בין הזמנים ומסתבר שישנם הרבה נופשים באיזור בכנרת וקשה להגיע וכו'‪,‬‬ ‫שהאותיות המבדילות בשמם הם מ' וס'‪ ,‬שם דייקא איכא הארת זכירת וקליטת‬ ‫ובפרט שהיה הדבר בערב שבת קדש‪ ,‬אך רבינו לא זז מבקשתו ללכת לשם מיד עם‬ ‫התורה כידוע מעובדא דרבינו האר"י ומהרח"ו‪ .‬ובמק"א הרחבנו הרבה בסוגיא זו‪.‬‬ ‫כניסתנו לעיה"ק טבריה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וראה זה פלא ד"היו עומדים" עם ט' האותיות בגי' ר' בדיוק כמנין "מם סמך"‬ ‫כשהגענו למקום רבינו הגדול התפלל שם קמעא‪ ,‬ואז אמרתי לפניו את הענין הידוע‬ ‫שהם חפצא דנס‪ ,‬והיינו סוד "ביני עמודי" דרבי אמי ורבי אסי הנ"ל‪ .‬ויש לרמוז עוד‬ ‫שהשקה רבינו האר"י ז"ל את מהרח"ו מבארה של מרים בכנרת – שזה היה מול "ביני‬ ‫ד"ביני" בחי' "אם בין" של "ולבבו יבין" וכו' להשגת התורה‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫עמודי" הנז'‪ ,‬וכמובא ב"שער הגלגולים" (הקדמה לז)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ומשמע דמ' שבלוחות רומזת ליום מ' של מתן תורה‪[ ,‬שהוא בחי' מ' סאה‬ ‫עוד זה מדבר [ומבלי לשמוע הדברים שלי] וזה בא‪ ,‬לפתע הגיע מר עופר עולמי‬ ‫דמקוה ומ' יום דיצירת הולד‪ ,‬והדברים ארוכים ועתיקים]‪ ,‬וס' היינו תורה שבע"פ‬ ‫הי"ו מנהל עסק השייט "חלום עולמי" בכנרת‪ ,‬ואמר לרבינו הגדול "הנה כאן בסמוך‬ ‫שיש בה ס' מסכתות‪ ,‬ונמצא רבי אמי ורבי אסי הם עצמם ב' עמודים של תושב"כ‬ ‫יש לי סירה ואשמח שמחה גדולה לקחת את רבינו"‪...‬‬ ‫ותושבע"פ‪ ,‬בבחי' תרין רעין דלא מתפרשין לעלם‪.‬‬ ‫רבינו לא היסס כלל‪ ,‬עלה על הסירה‪ ,‬וביקש ממנהיג הסירה שיסתכל על העמודים‬ ‫ד‪ .‬וסוגיא זו של מם וסמך שבלוחות‪ ,‬היא מוצאת במסכתות שבת ומגלה כהנ"ל‪,‬‬ ‫הנ"ל ויסע בדיוק מולם‪.‬‬ ‫כיון שעל ידי אותיות אלו איכא שיור נס דלוחות ראשונות דלא שלטה בהו שבירה‪,‬‬ ‫הנהג עצר את הסירה מול "ביני עמודי"‪ ,‬ואז לקח רבינו הגדול כוס ומילא אותה‬ ‫והזמן גרמא והמקום גורם ביום שבת ובמגלה של פורים‪ ,‬כי הכל מודים שבשבת‬ ‫במים ממימי הכנרת‪ ,‬אמרתי לו שאני רוצה גם לקבל מעט מים מהכוס שלו‪ ,‬והשיב‬ ‫נתנה תורה‪ ,‬וביום השבת ליכא שכחת התורה‪[ ,‬זכרו תורת משה במצות שבת‬ ‫לי בזה הלשון‪" ,‬קח בעצמך‪ ,‬מה אתה צריך אותי"‪ ,‬וכך עשיתי‪ ,‬אחד הנוכחים בירך‬ ‫גרוסה‪ ,‬ועמש"כ בהרחבה בחיבורי זכר עשה בס"ד]‪ ,‬וכן פורים שבו הדור קבלוה‬ ‫"שהכל"‪ ,‬ורבינו הגדול שתה כמעט כוס שלמה‪.‬‬ ‫בימי אחשרוש מאהבה‪ .‬והבן זה‪.‬‬ ‫הסירה עשתה את דרכה חזרה לכיוון החוף‪ ,‬ולבינתיים עופר עולמי התחיל לספר‬ ‫ה‪ .‬רבינו שליט"א אמר לי כמה פעמים‪ ,‬שאין בדורינו מי שיכול להצביע על המקום‬ ‫סיפור מופת שהיה לו עם רבינו לפני בערך שלשים שנה‪:‬‬ ‫שבו באר מרים‪ ,‬אכן חזינן כאן שהיתה לו התעוררות ופעל פעולה כפי רגשי רוה"ק‬ ‫פעם אחת צללתי מתחת למנוע של הסירה כדי לתקן משהו‪ ,‬לפתע הגיע גל גדול‬ ‫המתנוססת בקרבו‪ .‬אשרי העם שככה לו‪.‬‬ ‫שהרים והוריד את הסירה על הראש שלי‪ ,‬הגעתי כמעט לשערי מות‪ ,‬הבהילו אותי‬ ‫אנא ה' השב כהן גדול לעבודתו‪ ,‬ויתמתקו מעליו ומעלינו כל דינים קשים‪ ,‬ויקויים‬ ‫לבית החולים‪ ,‬ושם ראו שישנו דימום פנימי בגולגולת‪ ,‬ה"רופאים" אמרו בצורה‬ ‫בנו "וימתקו המים" בזכות מרים הנביאה‪ ,‬וכלשון רבינו בנוסח פתיחת ההיכל שלו ‪-‬‬ ‫נחרצת שצריך לעשות חור בגולגולת כדי לנקז את הדם‪...‬‬ ‫"דעני לרבי אמי ולרבי אסי ביני עמודי דטבריה ענינן"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הילדים שלי הלכו מיד לרבינו וסיפרו לו את המקרה‪ ,‬רבינו נתן להם בקבוק מים‬ ‫בברכה רבה' יקותיאל דטבריה‬ ‫‬ ‫וציוה אותם למרוח מהמים הללו על הראש שלי‪...‬‬ ‫‪2‬‬