gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois

שבוע: ויצא (2026-11-16)

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עיונים וביאורים הארות והערות‬ ‫בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א‬ ‫פרשת ויצא – שנה ב' גליון י' (נ"א)‬ ‫בשם אמרו‬ ‫מאמר האגדה שהבאנו בגליון זה‪ ,‬המיוסד על דברי הר"ן בדרשות הר"ן שהקב"ה כשמשנה את‬ ‫הטבע ישעין את הדבר על משענת הטבע עיין בדברי רבינו זי"ע המובאים להלן בגליון בלשונם‬ ‫ובצורתם‪ .‬והוא המאמר הנדפס ביבין שמועה (מחודש פ"ג)‪.‬‬ ‫יש לציין לדבר פלא שמאמר זה אות באות נדפס בשנת תרע"א‪ ,‬אחר כמה שנים מהופעת‬ ‫הספה"ק יבין שמועה‪ ,‬בשנת תקע"ד‪ ,‬בספר 'יודעי בינה' להרה"ק רבי אלעזר אבד"ק‬ ‫לאנצהוט בן הבני יששכר‪ ,‬בפרשת ויצא ממש אות באות כלשון רבינו זי"ע כאן ‪ ,‬ואף‬ ‫שהיה אפשר לומר ד'שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד'‪ ,‬אבל כיון שהמאמר נדפס אות באות‬ ‫ממש כנדפס ביבין שמןעה‪ ,‬כנראה שנשתרבב שם בין הכתבים מדברי תורה של רבינו‬ ‫זי"ע ‪ ,‬ובחסרון ידיעה נדפס על שם המחבר‪ ,‬אף שכבר נדפס ביבין שמועה תשעים ושבע שנים‬ ‫קודם לכן‪.‬‬ ‫ובפרט שהמעיין בהקדמת המחבר לספרו יודע בינה ‪ ,‬יראה שמביא את דברי רבינו זי"ע הידועים‬ ‫בהקדמתו ליבין שמועה בענין מצות כתיבת ספר תורה בזמן הזה לדעת הרא"ש ושאר הראשונים‪.‬‬ ‫ומסיים שם‪ :‬עיין כ"ז בס' י"ש מהגאון מש"א זלה"ה מ"ש בזה‪ .‬ובמהדו' החדשה (אלול תשע"ד)‬ ‫פענח הר"ת י"ש = יבין שמועה‪ .‬ועל התיבות מהגאון מש"א‪ ,‬נדחק בהערה דאולי הכוונה לאבי‬ ‫המביא לבית הדפוס רבי שמואל אהרן‪ .‬אמנם מסתמא צ"ל מהגאון בש"ר ‪ ,‬והיינו מהגאון בעל‬ ‫שמן רוקח‪.‬‬ ‫מזה ברור שהספה"ק יבין שמועה היה לנגד עיני הרה"ק בעל יודעי בינה זצ"ל‪ .‬וכפי הנראה העתיק‬ ‫לעצמו הרה"ק המחבר‪ ,‬או המעתיק ‪ ,‬את המאמר הזה מחמת חיבת הקודש‪ ,‬ומחמת כן נדפס על‬ ‫שם המחבר יחד עם כל שאר כתבי הקודש שכתב בכתי"ק‪.‬‬ ‫בברכת שבתא טבא‬ ‫ב‪/‬מערכת להבין שמועות‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫יבין שמועה (מחודש פ"ג)‬ ‫עיין בדרשות הר"ן (דרוש ב') שכתב לענין שנפקדה רבקה אע"פ שהית עקרה‪ ,‬בתוה"ד וז"ל‪ :‬אבל על דרך‬ ‫הפשט אחשוב בו ענין‪ ,‬והוא כי המשתנה ואף אם ישתנה דרך פלא‪ ,‬יוכן ראשונה לדבר אשר ישתנה אליו‪,‬‬ ‫לא שיעתק הענין הזה אצלו בטבע והוא עודנו עומד על הענין הראשון‪ ,‬כאלו תאמר כי רבקה עודנה על‬ ‫מזגה הראשון ועל הרכבת אבריה הכליים המחייבים עקרות‪ ,‬קבלה הריון וילדה‪ ,‬אין הענין כן‪ ,‬אבל לתפלת‬ ‫יצחק הכין ה' מזגה וצלחה בהרכבתה להריון וכו' ע"כ‪.‬‬ ‫וז"ל הר"ן שם (בד"ה אבל מפני שהחטא וכו') בתוה"ד‪ :‬ההקדמה הראשונה שחפץ ה' יתברך ורצונו לקיים‬ ‫מנהגו של עולם עולם בכל מה דאפשר‪ ,‬ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי‪ .‬ומפני זה אמר‬ ‫משה (במדבר י"א כ"ב) הצאן ובקר ישחט להם וגו'‪ ,‬שחשב משה שהשם יתברך לא יחדש נס ופלא בחנם‪,‬‬ ‫למלא בטנן בדבר שאינו הכרחי להם‪ ,‬והיה תמה על דרך מנהגו של עולם‪ ,‬איך יספיק בשר לכל העם ההוא‪.‬‬ ‫ומפני היות מנהגו של עולם יקר בעיני ה' וחפץ בו כמו שכתבנו‪ ,‬לפעמים כשיצטרך לחדש נס ופלא‪,‬‬ ‫יערב בו איזה דבר טבעי יהיה למשענת הנס ההוא‪ ,‬עם היות שהדבר הטבעי ההוא לא יספיק לפעול הנס‬ ‫ההוא‪ ,‬אבל ישען בו לבד‪ ,‬כענין שאמר אלישע לאשה אחת מנשי בני הנביאים (מלכים ב' ד' ב'‪-‬ג') הגידי‬ ‫לי מה יש לך בבית וגו'‪ ,‬והשיב אליה לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכינינו כלים רקים אל תמעטי‪.‬‬ ‫ואין ספק שבחק הטבע היה נמנע המצא השמן הרב מן האסוך ההוא‪ ,‬כאלו לא היה שם שמן כלל‪ ,‬ועם כל‬ ‫זה בקש הנביא להיות נמשך אחר רצון השם יתברך שיהיה לנס ההוא איזה משען טבעי‪ ,‬יסמך עליו‪,‬‬ ‫עכל"ק‪.‬‬ ‫אם היה רמאות במעשה יעקב עם המקלות‬ ‫מה שנקט רבינו זי"ע דבודאי יעקב לא עשה מעשיו ברמי' ח"ו‪ ,‬ולכן הכריח רבינו זי"ע דהמקלות אין‬ ‫בטבעם לפעול את מחשבותיו‪ ,‬מיוסד על דברי הגמ' (ע"ז דף ג' ע"ע) שאמרו שם דלעתיד לבוא יבוא לבן‬ ‫ויעיד על יעקב שלא נחשד על הגזל ע"ש‪.‬‬ ‫ועיין ברמב"ן (ל' ל"ז) שכתב‪ :‬ויקח לו יעקב מקל לבנה‪ .‬כיון שהסכימו להיות שכרו באלה‪ ,‬היה רשאי‬ ‫לעשות כל מה שיוכל להולידם כן‪ .‬ואולי התנה יעקב שיעשה בהן כל מה שירצה‪ ,‬כי לבן לא היה יודע‬ ‫בתולדה הזו‪ ,‬והרועים לא היו מרגישים בדבר בראותם המקלות ברהטים פעם אחת בשנה בימי ניסן כי‬ ‫בהעטיף הצאן בימי תשרי לא ישים‪ ,‬שלא ישאר ללבן עד פרסה וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומשמע דנקט דהתנה לעשות כן‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫ולכן לא הוי מעשי רמי'‪ .‬ואף לדברי הרמב"ן מ"מ אינו סותר את דברי הגמ' דלבן יעיד שאינו נחשד על‬ ‫הגזל‪ ,‬דהרי אינו גזל‪ ,‬כמו שמבאר הרמב"ן‪.‬‬ ‫ועיין בדעת זקנים שהקשה וא"ת צדיק גמור כיעקב היאך עשה רמאות‪ .‬וי"ל כי יעקב אמר ללבן בתנאי‬ ‫שלו הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וגו'‪ ,‬ר"ל הקטנים כדי שלא יאמרו גנובים הם‬ ‫אתי‪ ,‬אבל הגדולים לא אמר לו להסיר כדי שיולידו כמותן‪ ,‬והוא שינה את התנאי והסיר אפילו הגדולים‬ ‫כדכתיב ויסר ביום ההוא את התישים וגו' אפילו הגדולים‪ ,‬לפיכך עשה יעקב כל מה שיכול לעשות‪ .‬ועוד‬ ‫אומר החכם ר' חיים שלבן שינה תנאו שלא התנה אלא להסיר אלא הנקודים והוא הסיר אף העקודים‪ ,‬ולכן‬ ‫הציג את המקלות כדכתיב ועם עקש תתפל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ועיין בפני דוד להחיד"א (אות ב') שכתב ליישב דהכל עשה יעקב על פי המלאך כדכתיב (בראשית ל"א י"א‬ ‫י"ב) ויאמר אלי מלאך האלקים שא נא עיניך וגו' ע"ש‪ .‬ושוב כתב דכיון שלבן התחיל לרמותו שהסיר גם‬ ‫התישים לכן רימהו ‪ .‬וע"ש שעיקר קושיית החיד"א היה על מה שיעקב התחיל ברמאות לפני שלבן רימהו‬ ‫וע"ז מתרץ הני ב' תירוצים‪ .‬ומשמע דמה שרימהו לא הוקשה לו‪ ,‬ואולי משום הך דעם עיקש תתפל‪ ,‬המבואר‬ ‫בדעת זקנים הנ"ל‪.‬‬ ‫ובתוספות עה"ת הובא מהרשב"ם שכתב בתוה"ד‪ :‬והשיב לשואל איך עשה יעקב שהיה צדיק גמור רמאות‬ ‫ללבן‪ .‬י"ל הרי הוא הזהירו תחילה (בראשית כ' י"ב) כי אחי אביה הוא‪ ,‬כלומר אחיו אנא ברמאות‪ ,‬אם‬ ‫יעשה לי רמאות אף אני אעשה לו כן‪ ,‬והוא רימהו תחילה והחליף משכורתו בתנאי שביניהם הסר משם‬ ‫כל שה נקוד וטלוא‪ ,‬אבל טלאים הנולדים ישארו העקודים והטלואים והנקודים‪ ,‬ולבן נתפייס מאותו תנאי‬ ‫שנאמר לו יהי כדברך‪ ,‬וכתיב ויסר לבן ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים‪ ,‬וראה יעקב שעשה לו‬ ‫לבן כך‪ ,‬ועשה אלו המקלות שכן תולדנה הבהמות‪ ,‬ולא ילדו הצאן עקודים נקודים וטלואים מפני המקלות‬ ‫אלא מעשה נס היה ולא רמאות שראה הקב"ה רמאות לבן שהיה עושה ליעקב‪ ,‬והקב"ה עזרו כדכתיב כי‬ ‫ראיתי כל אשר לבן עושה לך‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן כתב בפירוש רבי חיים פלטיאל על התורה‪.‬‬ ‫הרי שמשלב ב' הפירושים‪ ,‬בתחילת הדברים כתב מפני שלבן רימהו תחילה‪ ,‬ויעקב הזהירו תחילה אחיו‬ ‫אני ברמאות אם הוא יעשה רמאות‪ ,‬ושוב מבאר דהמקלות לא היה רמאות‪ ,‬דלא ילדו כן מחמת המקלות‪,‬‬ ‫אלא מעשה נס שהקב"ה עזרו מפני רמאותו של לבן‪.‬‬ ‫עוד הביא שם מהריב"א מהלך א' משום דעם עיקש תתפל‪ .‬ועוד כתב‪ :‬ואני המעתיק שמעתי שלא עשה‬ ‫יעקב רמאות‪ ,‬כי לא עשה המקלות רק לצאנו בלבד‪ ,‬כי אמר שמא יולידו הצאן שלי העזים הנקודות‬ ‫והטלואות וכל חום בכשבים וולדות שלי לא יהיו דומין להם‪ ,‬כי דבר זה מצוי בעולם ויטול לבן אותן וודלות‬ ‫כדין‪ ,‬שהרי אמר לו כל אשר איננו נקוד וגו' גנוב הוא אתי‪ ,‬ולפיכך עשה לו המקלות כדי שיהיו וולדות צאנו‬ ‫דומין לאמן‪ .‬ואין זה ישובו של מקרא אלא תשובה למינין הוא‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובהערות שם מובא דכן כתב בשו"ת‬ ‫אור זרוע (סימן תשס"ט)‪ .‬ועיין במהרש"ל הובא בשפתי חכמים עה"פ (ל"ט) בד"ה אל המקלות ע"ש‪.‬‬ ‫עיין ברבינו בחיי (בראשית ל' ל"ח) שמפרש בדרך האחד‪ :‬להעלים הנס ולהסתירו כדי שלא תשלוט בו עין‬ ‫הרע‪ ,‬וכן תמצא שאמר אלישע לגחזי (מלכים ב' ד') וקח משענתי בידך ולך וכו'‪ .‬והדרך השני כתב שם‪:‬‬ ‫כדי שיתקיים הנס על ידי מעשה הטבע כמו שמצינו שאמר הקב"ה ליהושע במלחמת העי (יהושע ח') שים‬ ‫לך אורב לעיר מאחריה‪ ,‬וכיון שכל מלחמותיהם של ישראל היה על ידי נס מה להם לאורב‪ ,‬אבל צוהו שיעשה‬ ‫דבר שיהיה סבה לנס‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא ע"ד דברי רבינו זי"ע‪.‬‬ ‫ובפירוש הטור עה"ת הביא בשם יש מפרשים שהמקלות לא היו מועילות אלא דרך נס היה‪ ,‬רק דכן הדרך‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫למעט הנס בכל מה שיוכל‪[ .‬והוא דעת הראשונים המובא לעיל]‪ .‬וכתב ע"ז הטור דאינו נראה כי ודאי טבע‬ ‫הוא וכן דעת רבותינו ז"ל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫עיין במורה נבוכים לרמב"ם (ח"ב פכ"ט) הובא בדברי יואל (פרשת האזינו)‪ .‬ובתורת משה להאלשיך (פסוק‬ ‫כ"ג) בתוה"ד כתב‪ :‬אך לזה נשים לב למה הוצרך תנאי‪ .‬אך הוא כאשר כתבנו במקומו בב"ר כי בכל דבר‬ ‫קשה לשר לשנות טבעו אשר הטביע בו הוא יתברך וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועיין בערבי נחל (שבת שובה דרוש ג')‪.‬‬ ‫עיין במדרש שמואל שכתב‪ :‬והחסיד ז"ל כתב שראה לאחד מגדולי הדור שכתב ז"ל לא נמצא לאחד‬ ‫מהמפרשים יפרש אמרם שנבראו בערב שבת בין השמשות מה רצו להודיענו בזה‪ ,‬ולמה נבראו אז וכו'‪.‬‬ ‫ע"ש מה שתירץ‪.‬‬ ‫בדרשות שערי תורה מביא דברי אביו רבינו זי"ע ומוסיף לפרש על פי שדבריו‬ ‫עיין בדרשות השערי תורה (דרוש ו' אות ג') 'דרוש בשמואל א' קפיטל י"ז פסוק נ"ה‪ ,‬עד קפיטל י"ח פסוק‬ ‫ה'‪ .‬שנדפס בסו"ס שערי תורה (ח"א דף קמ"ב ע"ב) שהביא דברי אביו רבינו זי"ע אלו והוסיף לפרש על‬ ‫פי דבריו‪ ,‬וז"ל‪ :‬כתב הר"ן (דרוש ח') שרצון השם יתברך לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר‪ ,‬ולפעמים‬ ‫כשיצטרך לחדש נס נפלא יערב בו דבר טבעי שיהי' למשענת הנס‪ ,‬עם היות הדבר הטבעיי ההוא לא יספיק‬ ‫לפעול הנס ההוא‪ ,‬אבל ישען בו לבד‪ ,‬וזה הי' ענין מטה שעשה בו משה את כל האותות‪ .‬וענין אלישע‬ ‫שאמר מה יש לך בבית יע"ש‪ .‬ועפ"י זה כתב אאמ"ז הגאון נר"י בספר יבין שמועה בדף ט' ע"א פרשת‬ ‫ויצא בהא דאיתא שס ויקח לו מקל לבנה לח ולוז וגו' שע"ז הדרך עשה יעקב‪ ,‬שבוודאי אין בטבע המקלות‬ ‫הללו לפעול מחשבותיו‪ ,‬דא"כ הי' מעשי צדיק ברמי' ח"ו‪ ,‬אבל עשה הצדיק כן‪ ,‬כדי שעל ידי זה ימלא‬ ‫השי"ת חפצו קצת קרוב אל הטבע‪.‬‬ ‫ולפ"ז נבוא אל הענין במעשה דגלית‪ ,‬המעיין היטב יראה גודל צדקת דוד המלך ע"ה גודל יראתו ואומץ‬ ‫לבבו ביראתו יתברך ובבטחון חזק ואמיץ ורצה להתקדש שמו ברבים באופן היותר טוב והיותר מועיל למען‬ ‫ידעו כי יש אלקים בארץ‪ .‬א'‪ ,‬כי מצינו ששאול רצה ללבשו כלי מלחמה כדאיתא בפסוק ל"ח וילבש שאול‬ ‫את מדיו ונתן כובע ניושת על ראשו וכו' ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסתי‪ .‬ופרש"י‬ ‫אין שבחו של נס בכך‪ .‬ויש לומר שהי' מחולקים בסברא הלז‪ ,‬כי שאול רצה לסמוך הנס על משענת הטבע‬ ‫כדי שלא יהי' נס לגמרי‪ ,‬ואולם דוד חשב כיון שהענין הוא בפני פלשתים שאינם מאמינים בחוץ לטבע‪,‬‬ ‫אם ילך בכלי מלחמתו אזי יתלו הענין בטבע ולא יתקדש שמו‪ ,‬לכן הלך בלא כלי מלחמה כדי שידעו גם‬ ‫הפלשתים שיש כח לשנות הטבע אפילו בלא חרב וחנית‪ ,‬וכו' ע"כ דברי השערי תורה‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬