להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — ויצא (2026-11-16)

עיונים וביאורים הארות והערות
בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א
פרשת ויצא – שנה ב' גליון י' (נ"א)
בשם אמרו
מאמר האגדה שהבאנו בגליון זה ,המיוסד על דברי הר"ן בדרשות הר"ן שהקב"ה כשמשנה את
הטבע ישעין את הדבר על משענת הטבע עיין בדברי רבינו זי"ע המובאים להלן בגליון בלשונם
ובצורתם .והוא המאמר הנדפס ביבין שמועה (מחודש פ"ג).
יש לציין לדבר פלא שמאמר זה אות באות נדפס בשנת תרע"א ,אחר כמה שנים מהופעת
הספה"ק יבין שמועה ,בשנת תקע"ד ,בספר 'יודעי בינה' להרה"ק רבי אלעזר אבד"ק
לאנצהוט בן הבני יששכר ,בפרשת ויצא ממש אות באות כלשון רבינו זי"ע כאן ,ואף
שהיה אפשר לומר ד'שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד' ,אבל כיון שהמאמר נדפס אות באות
ממש כנדפס ביבין שמןעה ,כנראה שנשתרבב שם בין הכתבים מדברי תורה של רבינו
זי"ע ,ובחסרון ידיעה נדפס על שם המחבר ,אף שכבר נדפס ביבין שמועה תשעים ושבע שנים
קודם לכן.
ובפרט שהמעיין בהקדמת המחבר לספרו יודע בינה ,יראה שמביא את דברי רבינו זי"ע הידועים
בהקדמתו ליבין שמועה בענין מצות כתיבת ספר תורה בזמן הזה לדעת הרא"ש ושאר הראשונים.
ומסיים שם :עיין כ"ז בס' י"ש מהגאון מש"א זלה"ה מ"ש בזה .ובמהדו' החדשה (אלול תשע"ד)
פענח הר"ת י"ש = יבין שמועה .ועל התיבות מהגאון מש"א ,נדחק בהערה דאולי הכוונה לאבי
המביא לבית הדפוס רבי שמואל אהרן .אמנם מסתמא צ"ל מהגאון בש"ר ,והיינו מהגאון בעל
שמן רוקח.
מזה ברור שהספה"ק יבין שמועה היה לנגד עיני הרה"ק בעל יודעי בינה זצ"ל .וכפי הנראה העתיק
לעצמו הרה"ק המחבר ,או המעתיק ,את המאמר הזה מחמת חיבת הקודש ,ומחמת כן נדפס על
שם המחבר יחד עם כל שאר כתבי הקודש שכתב בכתי"ק.
בברכת שבתא טבא
ב/מערכת להבין שמועות
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
יבין שמועה (מחודש פ"ג)
עיין בדרשות הר"ן (דרוש ב') שכתב לענין שנפקדה רבקה אע"פ שהית עקרה ,בתוה"ד וז"ל :אבל על דרך
הפשט אחשוב בו ענין ,והוא כי המשתנה ואף אם ישתנה דרך פלא ,יוכן ראשונה לדבר אשר ישתנה אליו,
לא שיעתק הענין הזה אצלו בטבע והוא עודנו עומד על הענין הראשון ,כאלו תאמר כי רבקה עודנה על
מזגה הראשון ועל הרכבת אבריה הכליים המחייבים עקרות ,קבלה הריון וילדה ,אין הענין כן ,אבל לתפלת
יצחק הכין ה' מזגה וצלחה בהרכבתה להריון וכו' ע"כ.
וז"ל הר"ן שם (בד"ה אבל מפני שהחטא וכו') בתוה"ד :ההקדמה הראשונה שחפץ ה' יתברך ורצונו לקיים
מנהגו של עולם עולם בכל מה דאפשר ,ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי .ומפני זה אמר
משה (במדבר י"א כ"ב) הצאן ובקר ישחט להם וגו' ,שחשב משה שהשם יתברך לא יחדש נס ופלא בחנם,
למלא בטנן בדבר שאינו הכרחי להם ,והיה תמה על דרך מנהגו של עולם ,איך יספיק בשר לכל העם ההוא.
ומפני היות מנהגו של עולם יקר בעיני ה' וחפץ בו כמו שכתבנו ,לפעמים כשיצטרך לחדש נס ופלא,
יערב בו איזה דבר טבעי יהיה למשענת הנס ההוא ,עם היות שהדבר הטבעי ההוא לא יספיק לפעול הנס
ההוא ,אבל ישען בו לבד ,כענין שאמר אלישע לאשה אחת מנשי בני הנביאים (מלכים ב' ד' ב'-ג') הגידי
לי מה יש לך בבית וגו' ,והשיב אליה לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכינינו כלים רקים אל תמעטי.
ואין ספק שבחק הטבע היה נמנע המצא השמן הרב מן האסוך ההוא ,כאלו לא היה שם שמן כלל ,ועם כל
זה בקש הנביא להיות נמשך אחר רצון השם יתברך שיהיה לנס ההוא איזה משען טבעי ,יסמך עליו,
עכל"ק.
אם היה רמאות במעשה יעקב עם המקלות
מה שנקט רבינו זי"ע דבודאי יעקב לא עשה מעשיו ברמי' ח"ו ,ולכן הכריח רבינו זי"ע דהמקלות אין
בטבעם לפעול את מחשבותיו ,מיוסד על דברי הגמ' (ע"ז דף ג' ע"ע) שאמרו שם דלעתיד לבוא יבוא לבן
ויעיד על יעקב שלא נחשד על הגזל ע"ש.
ועיין ברמב"ן (ל' ל"ז) שכתב :ויקח לו יעקב מקל לבנה .כיון שהסכימו להיות שכרו באלה ,היה רשאי
לעשות כל מה שיוכל להולידם כן .ואולי התנה יעקב שיעשה בהן כל מה שירצה ,כי לבן לא היה יודע
בתולדה הזו ,והרועים לא היו מרגישים בדבר בראותם המקלות ברהטים פעם אחת בשנה בימי ניסן כי
בהעטיף הצאן בימי תשרי לא ישים ,שלא ישאר ללבן עד פרסה וכו' ,ע"כ .ומשמע דנקט דהתנה לעשות כן
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
ולכן לא הוי מעשי רמי' .ואף לדברי הרמב"ן מ"מ אינו סותר את דברי הגמ' דלבן יעיד שאינו נחשד על
הגזל ,דהרי אינו גזל ,כמו שמבאר הרמב"ן.
ועיין בדעת זקנים שהקשה וא"ת צדיק גמור כיעקב היאך עשה רמאות .וי"ל כי יעקב אמר ללבן בתנאי
שלו הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וגו' ,ר"ל הקטנים כדי שלא יאמרו גנובים הם
אתי ,אבל הגדולים לא אמר לו להסיר כדי שיולידו כמותן ,והוא שינה את התנאי והסיר אפילו הגדולים
כדכתיב ויסר ביום ההוא את התישים וגו' אפילו הגדולים ,לפיכך עשה יעקב כל מה שיכול לעשות .ועוד
אומר החכם ר' חיים שלבן שינה תנאו שלא התנה אלא להסיר אלא הנקודים והוא הסיר אף העקודים ,ולכן
הציג את המקלות כדכתיב ועם עקש תתפל ,ע"כ.
ועיין בפני דוד להחיד"א (אות ב') שכתב ליישב דהכל עשה יעקב על פי המלאך כדכתיב (בראשית ל"א י"א
י"ב) ויאמר אלי מלאך האלקים שא נא עיניך וגו' ע"ש .ושוב כתב דכיון שלבן התחיל לרמותו שהסיר גם
התישים לכן רימהו .וע"ש שעיקר קושיית החיד"א היה על מה שיעקב התחיל ברמאות לפני שלבן רימהו
וע"ז מתרץ הני ב' תירוצים .ומשמע דמה שרימהו לא הוקשה לו ,ואולי משום הך דעם עיקש תתפל ,המבואר
בדעת זקנים הנ"ל.
ובתוספות עה"ת הובא מהרשב"ם שכתב בתוה"ד :והשיב לשואל איך עשה יעקב שהיה צדיק גמור רמאות
ללבן .י"ל הרי הוא הזהירו תחילה (בראשית כ' י"ב) כי אחי אביה הוא ,כלומר אחיו אנא ברמאות ,אם
יעשה לי רמאות אף אני אעשה לו כן ,והוא רימהו תחילה והחליף משכורתו בתנאי שביניהם הסר משם
כל שה נקוד וטלוא ,אבל טלאים הנולדים ישארו העקודים והטלואים והנקודים ,ולבן נתפייס מאותו תנאי
שנאמר לו יהי כדברך ,וכתיב ויסר לבן ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ,וראה יעקב שעשה לו
לבן כך ,ועשה אלו המקלות שכן תולדנה הבהמות ,ולא ילדו הצאן עקודים נקודים וטלואים מפני המקלות
אלא מעשה נס היה ולא רמאות שראה הקב"ה רמאות לבן שהיה עושה ליעקב ,והקב"ה עזרו כדכתיב כי
ראיתי כל אשר לבן עושה לך ,ע"כ .וכן כתב בפירוש רבי חיים פלטיאל על התורה.
הרי שמשלב ב' הפירושים ,בתחילת הדברים כתב מפני שלבן רימהו תחילה ,ויעקב הזהירו תחילה אחיו
אני ברמאות אם הוא יעשה רמאות ,ושוב מבאר דהמקלות לא היה רמאות ,דלא ילדו כן מחמת המקלות,
אלא מעשה נס שהקב"ה עזרו מפני רמאותו של לבן.
עוד הביא שם מהריב"א מהלך א' משום דעם עיקש תתפל .ועוד כתב :ואני המעתיק שמעתי שלא עשה
יעקב רמאות ,כי לא עשה המקלות רק לצאנו בלבד ,כי אמר שמא יולידו הצאן שלי העזים הנקודות
והטלואות וכל חום בכשבים וולדות שלי לא יהיו דומין להם ,כי דבר זה מצוי בעולם ויטול לבן אותן וודלות
כדין ,שהרי אמר לו כל אשר איננו נקוד וגו' גנוב הוא אתי ,ולפיכך עשה לו המקלות כדי שיהיו וולדות צאנו
דומין לאמן .ואין זה ישובו של מקרא אלא תשובה למינין הוא ,ע"כ .ובהערות שם מובא דכן כתב בשו"ת
אור זרוע (סימן תשס"ט) .ועיין במהרש"ל הובא בשפתי חכמים עה"פ (ל"ט) בד"ה אל המקלות ע"ש.
עיין ברבינו בחיי (בראשית ל' ל"ח) שמפרש בדרך האחד :להעלים הנס ולהסתירו כדי שלא תשלוט בו עין
הרע ,וכן תמצא שאמר אלישע לגחזי (מלכים ב' ד') וקח משענתי בידך ולך וכו' .והדרך השני כתב שם:
כדי שיתקיים הנס על ידי מעשה הטבע כמו שמצינו שאמר הקב"ה ליהושע במלחמת העי (יהושע ח') שים
לך אורב לעיר מאחריה ,וכיון שכל מלחמותיהם של ישראל היה על ידי נס מה להם לאורב ,אבל צוהו שיעשה
דבר שיהיה סבה לנס ,ע"כ .והוא ע"ד דברי רבינו זי"ע.
ובפירוש הטור עה"ת הביא בשם יש מפרשים שהמקלות לא היו מועילות אלא דרך נס היה ,רק דכן הדרך
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
למעט הנס בכל מה שיוכל[ .והוא דעת הראשונים המובא לעיל] .וכתב ע"ז הטור דאינו נראה כי ודאי טבע
הוא וכן דעת רבותינו ז"ל ,ע"ש.
עיין במורה נבוכים לרמב"ם (ח"ב פכ"ט) הובא בדברי יואל (פרשת האזינו) .ובתורת משה להאלשיך (פסוק
כ"ג) בתוה"ד כתב :אך לזה נשים לב למה הוצרך תנאי .אך הוא כאשר כתבנו במקומו בב"ר כי בכל דבר
קשה לשר לשנות טבעו אשר הטביע בו הוא יתברך וכו' ,ע"כ .ועיין בערבי נחל (שבת שובה דרוש ג').
עיין במדרש שמואל שכתב :והחסיד ז"ל כתב שראה לאחד מגדולי הדור שכתב ז"ל לא נמצא לאחד
מהמפרשים יפרש אמרם שנבראו בערב שבת בין השמשות מה רצו להודיענו בזה ,ולמה נבראו אז וכו'.
ע"ש מה שתירץ.
בדרשות שערי תורה מביא דברי אביו רבינו זי"ע ומוסיף לפרש על פי שדבריו
עיין בדרשות השערי תורה (דרוש ו' אות ג') 'דרוש בשמואל א' קפיטל י"ז פסוק נ"ה ,עד קפיטל י"ח פסוק
ה' .שנדפס בסו"ס שערי תורה (ח"א דף קמ"ב ע"ב) שהביא דברי אביו רבינו זי"ע אלו והוסיף לפרש על
פי דבריו ,וז"ל :כתב הר"ן (דרוש ח') שרצון השם יתברך לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר ,ולפעמים
כשיצטרך לחדש נס נפלא יערב בו דבר טבעי שיהי' למשענת הנס ,עם היות הדבר הטבעיי ההוא לא יספיק
לפעול הנס ההוא ,אבל ישען בו לבד ,וזה הי' ענין מטה שעשה בו משה את כל האותות .וענין אלישע
שאמר מה יש לך בבית יע"ש .ועפ"י זה כתב אאמ"ז הגאון נר"י בספר יבין שמועה בדף ט' ע"א פרשת
ויצא בהא דאיתא שס ויקח לו מקל לבנה לח ולוז וגו' שע"ז הדרך עשה יעקב ,שבוודאי אין בטבע המקלות
הללו לפעול מחשבותיו ,דא"כ הי' מעשי צדיק ברמי' ח"ו ,אבל עשה הצדיק כן ,כדי שעל ידי זה ימלא
השי"ת חפצו קצת קרוב אל הטבע.
ולפ"ז נבוא אל הענין במעשה דגלית ,המעיין היטב יראה גודל צדקת דוד המלך ע"ה גודל יראתו ואומץ
לבבו ביראתו יתברך ובבטחון חזק ואמיץ ורצה להתקדש שמו ברבים באופן היותר טוב והיותר מועיל למען
ידעו כי יש אלקים בארץ .א' ,כי מצינו ששאול רצה ללבשו כלי מלחמה כדאיתא בפסוק ל"ח וילבש שאול
את מדיו ונתן כובע ניושת על ראשו וכו' ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסתי .ופרש"י
אין שבחו של נס בכך .ויש לומר שהי' מחולקים בסברא הלז ,כי שאול רצה לסמוך הנס על משענת הטבע
כדי שלא יהי' נס לגמרי ,ואולם דוד חשב כיון שהענין הוא בפני פלשתים שאינם מאמינים בחוץ לטבע,
אם ילך בכלי מלחמתו אזי יתלו הענין בטבע ולא יתקדש שמו ,לכן הלך בלא כלי מלחמה כדי שידעו גם
הפלשתים שיש כח לשנות הטבע אפילו בלא חרב וחנית ,וכו' ע"כ דברי השערי תורה.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
