gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: ויצא (2026-11-16)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪28‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫ברכת קדושה‬ ‫עם ישראל התמודד בכל הארצות עם שלטונות שלא תמיד טרחו‬ ‫להתנהג עימו בסבר פנים יפות‪ ...‬לא היה קל לחיות בצל הגזירות של‬ ‫ומנין שאומרים קדושות ‪ -‬שנאמר הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה'‬ ‫השולטן‪ ,‬ולא בצל ה'קריזות' של 'הקיסר ירום הודו'‪ .‬הנסיך‪ ,‬הח'ליף‪,‬‬ ‫בהדרת קדש‪( ...‬מגילה יז‪,‬ב)‪ .‬ומניין שהקדושה נקראת תפלה‪ ,‬שנאמר‬ ‫המלך‪ ,‬המושל‪ ,‬הצאר‪ ...‬ועם כולם היה צריך להסתדר‪.‬‬ ‫את ה'‪ ...‬אותו תקדישו‪( ...‬משנת רבי אליעזר פרשה יב)‪.‬‬ ‫בכל הקהילות היו מתארגנים שוב ושוב עם שליחים שינסו להשיג‬ ‫כשניגשים להתפלל לה'‪ ,‬קודם כל משבחים אותו‪" :‬אתה קדוש‬ ‫יחס יותר טוב כלפי היהודים‪ .‬שתדלנים‪ ,‬משלחות‪ ,‬פוליטיקאים‪,‬‬ ‫ושמך קדוש" ומזכירים לפניו שעמ"י שמהללים לפניו הם קדושים‪.‬‬ ‫פרנסים‪ ,‬עסקנים‪ -‬שיוציאו מהמושל איזה הקלה במיסים המוגזמים‬ ‫אנחנו פותחים את הפניה לה' בהדגשה שעם ישראל הם קדושים‪,‬‬ ‫או בגזירות המסוכנות וכל מה שיוכל להיטיב עם יהודי המקום‪...‬‬ ‫תפקידם להיות קדושים‪ ,‬הם עתידים להיות קדושים‪ ,‬והתפילה‬ ‫שלחו אותם לדרך עם תקווה עצומה בלב‪ ,‬מי יתן ויצליחו להקל את‬ ‫שלנו לא מגיעה חלילה מתוך רצון לבקש מה' שיצמצם את רצונותיו‪,‬‬ ‫עול הפריץ‪ ,‬ולו במעט‪...‬‬ ‫ושאנחנו ח"ו נשאר כמו שאנחנו כעת‪ ,‬ולא נתקדם לשלימות‪ .‬אנחנו‬ ‫גם המטופל שפוקד את קופת החולים‪ -‬יושב בחדר ההמתנה‪,‬‬ ‫שואפים להיות חלק מהמהלך שהוא רוצה בעולם! מעיון בפסוק‬ ‫ותקותו בלבו‪ ,‬הלוואי שהרופא יצליח למצוא תרופה שתקל על‬ ‫שהמשנת רבי אליעזר מצטט מספר ישעיה "את ה' צבקות אתו‬ ‫הכאבים לפחות קצת‪ /‬לפחות על הכאבים ברגל‪ /‬לפחות על‬ ‫תקדישו‪( "...‬ישעיה ח‪,‬יג) רואים שמדובר על כך שצריך לרצות את‬ ‫הכאבים בלילה‪...‬‬ ‫מה שה' מוביל‪ ,‬ובתוך המהלך של ה'‪ -‬לשאוף להיכלל בו‪ .‬ולא כמו‬ ‫שבנא וסיעתו שלמדנו עליהם בפסוקים אלו‪ ,‬שהם תכננו מהלך של‬ ‫ברכת גבורות‪ -‬הבו לה' כבוד ועז‬ ‫עצמם‪ ,‬ורצו שה' יצמצם את התוכניות שלו בשביל התוכניות שלהם‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר דיברנו על שלוש ברכות השבח שמתוכם יהודים‬ ‫אנחנו רוצים את מה שה' רוצה! ומבקשים מאד להיות חלק מזה!‬ ‫ניגשים לתפילה לפני ה'‪ .‬בכל תפילה לפני אבינו שבשמים‪ -‬אנחנו‬ ‫שיביא אותנו לדרגה שמתאימה לתוכניות הגדולות שלו!‬ ‫קודם כל משבחים לפניו את הברכות האלו‪ ,‬ומראים לו שניגשנו‬ ‫להתפלל מתוך תפיסת עולם פנימית שמתאימה לאדם המתפלל‪.‬‬ ‫כשמבקשים מה' "סלח לנו"‪ .‬זה עלול להשמע‪' :‬נוח לי להתנהג כמו‬ ‫כתבנו מעט על ברכת אבות‪ ,‬והשבוע נעסוק בברכת גבורות‪.‬‬ ‫שאני רגיל‪ ,‬אז אולי תסלח לי ותתן לי לחיות כמו שמתחשק?' אבל‬ ‫"מנין שאומרים גבורות ‪ -‬שנאמר הבו לה' כבוד ועז‪( ".‬מגילה יז‪,‬ב)‪.‬‬ ‫חלילה לנו מלגשת כך לקב"ה‪ ,‬אלא אנחנו מבקשים מה' שיעזור לנו‬ ‫בברכת גבורות אנו משבחים את הקב"ה על העוז "אתה גבור‬ ‫להגיע למצב שנהיה ראויים לסליחתו‪ ,‬ואז‪ -‬שיחוס ויסלח לנו‪.‬‬ ‫לעולם!" אנו מכריזים על כוחו של ה'‪ ,‬ומשבחים אותו שהוא כל‬ ‫כשמבקשים מה' שירפא אותנו‪ .‬ה' לא שלח לנו את המחלה סתם‪.‬‬ ‫יכול‪ .‬הוא מחיה מתים‪ ,‬הוא רב להושיע! סומך נופלים‪ ,‬רופא חולים‪,‬‬ ‫ה' הוא רחמן ורוצה להיטיב לברואיו‪ .‬אם הוא שלח את המחלה‪-‬‬ ‫מתיר אסורים‪ .‬הכל בידיים שלו!‬ ‫בדרך כלל זה בגלל שיש לנו מה לתקן‪ ,‬וה' רוצה שנפשפש במעשינו‬ ‫כשניגשים לבקש מה' בקשות אחרי שהשקיעו לשבח אותו באופן‬ ‫ונחזור אליו בחזרה‪ .‬לבקש "רפאנו" עלול להשמע‪' :‬אנו מעדיפים‬ ‫נכון בשבח של ברכת גבורות‪ -‬כל הבקשות שמבקשים אחר כך‪-‬‬ ‫להמשיך לחיות כרגיל‪ ,‬המחלה הזו ששלחת לעורר אותנו מציקה‬ ‫מקבלות צורה נכונה ומדויקת יותר‪.‬‬ ‫להתנהלות החיים הטבעיים והנורמליים שלנו‪ ...‬אז אולי פשוט תקח‬ ‫מבקשים מה' שירפא את החולה פלוני בן פלונית בתוך שאר חולי‬ ‫אותה מאתנו?' אבל חלילה! אנחנו מכירים בכך שה' מוביל אתה‬ ‫עמו ישראל‪ .‬ומרגישים בעומק הלב שהקב"ה הוא הרופא הגדול‪,‬‬ ‫חיים שלנו כדי להיטיב לנו‪ ,‬ואנחנו נענים לקריאה של ה' ששלח את‬ ‫רופא כל בשר! הוא באמת יכול לרפא ברגע זה את החולה מכל‬ ‫המחלה‪ -‬ורוצים לשוב אליו‪ .‬ומבקשים ממנו שירפא אותנו בתוך‬ ‫מחלתו! ולא מגיעים חלילה מתוך הרגשה שהמקסימום שאפשר‬ ‫מהלך שלם של תיקון‪ ,‬שנהיה יותר ראויים‪ ,‬שנצליח להפנים את‬ ‫לקוות זה שתופעות הלוואי של התרופה יהיו יחסית קלות‪( ...‬כמובן‬ ‫המסר ששלח לנו במחלה‪ -‬והמחלה כבר תהיה מיותרת‪ .‬ואז‪ -‬שיחוס‬ ‫שהקב"ה לא מבטיח לקבל את התפילה בצורה שציפינו‪ ,‬אך יש לדעת בוודאות שהוא‬ ‫וירפא אותנו‪.‬‬ ‫יכול לעשות זאת‪).‬‬ ‫אנחנו רוצים את הרצונות הקדושים של ה'‪ ,‬רוצים להיות "וקדושים‬ ‫מבקשים מה' גשמי ברכה‪ .‬להרגיש ולדעת בוודאות שהקב"ה יכול‬ ‫בכל יום יהללוך סלה"‬ ‫ברגע זה לשקם את מצב הכינרת לחלוטין!‬ ‫ומתוך ‪ 3‬ברכות שבח ששיבחנו את הקב"ה‪ -‬אנו מקווים להגיע‬ ‫וגם בתפילות השבח של שבתות ויו"ט‪ .‬משבחים את ה' שבחים‬ ‫גם לבקש ממנו יתברך את בקשותינו באופן מדויק יותר‪ ,‬ויהי רצון‬ ‫מלאים‪ ,‬שבחים שלמים‪ ,‬מכירים בכך שהוא המלך הגבור והחזק‪,‬‬ ‫מלפניו שיקבל את תפילותינו ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫בורא כל יכול‪ ,‬ומשבחים לפניו בכל הכח!‬ ‫‪1‬‬ ‫האחדות השלמה‬ ‫כל זה גם כן מהווה סתירה לאחדות ה'‪.‬‬ ‫סיכום מגליונות קודמים‪ :‬בשבועות האחרונים עסקנו רבות‬ ‫וכשאנו רואים בשטח הנהגות שונות ורצונות שונים מוטל עלינו‬ ‫בסוגיית אחדות השליטה וההנהגה‪ .‬העמקנו ביסודות האמונה‬ ‫להבין‪ :‬א‪ .‬שכל ההנהגות השונות של הבורא אינם מורים על‬ ‫של אחדות ה'‪ ,‬ביררנו בהרחבה את היסוד שאסור לתת שום‬ ‫שינוי אצלו יתברך‪ ,‬אלא אך ורק לפי איך שמתראה לנו‪ .‬ב‪ .‬כל‬ ‫פירוד או פיצול בהנהגות ה'‪ .‬לא רק שאסור להאמין שיש כוחות‬ ‫אותן דרכים והנהגות המתראות לנו כהנהגות שונות ודרכים‬ ‫שיש להם אפשרות לנהל את העולם‪ ,‬אלא אפילו מחשבה‬ ‫שונות‪ ,‬לכולם כוונה אחת ומטרה אחת‪.‬‬ ‫שאצל הקב"ה ישנם צדדים שונים להנהגותיו או רצונות שונים‪-‬‬ ‫זוהי אחדות ה' שאנו יכולים להשיג כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫ולעתיד לבוא נראה במוחש את אחדותו המלאה של‬ ‫ה'‪ ,‬אז נבין שה' הוביל וסובב את כל העולם אל המטרה‬ ‫למענה הוא ברא את העולם‪ ,‬ואז יתגלה לנו במוחש‬ ‫איך המטרה של ה' הגיעה‪ ,‬ואיך הכל הוביל אל אותה‬ ‫מטרה‪.‬‬ ‫כאשר התבוננו ולמדנו היטב על הנהגות ה' בעולם‪,‬‬ ‫אמונת הייחוד אינה ענין הנאמר בפה בלבד‬ ‫העמקנו בידיעה שכל אותם רצונות‪ ,‬הנהגות‪ ,‬דרכים‬ ‫דע אתה המעיין במאמרי זה‪ ,‬כי ההאמנה אינה הענין הנאמר‬ ‫ופעולות שה' מתנהג כאן בעולם הזה‪ ,‬אינם מתארים‬ ‫בפה אבל הענין המצוייר בנפש‪ ,‬כשיאמינו בו שהוא כן כמו‬ ‫את הבורא בעצמו‪ ,‬העמקנו בבירור הדבר מה הפירוש‬ ‫שיצוייר‪ .‬ואם יספיק לך מן הדעות האמתיות או הנחשבות‬ ‫שכל אותם תארים אינם מתארים אלא את מה שאנו‬ ‫אמתתם אצלך כשתספרם במאמר מבלתי שתציירם ותאמין‬ ‫יודעים ויכולים לתאר את ה'‪ ,‬מתוך מה שאנו מזהים‬ ‫בהם‪ ,‬כל שכן שתבקש מהם האמת‪ ,‬הוא קל מאד‪ ,‬כמו שתמצא‬ ‫ולומדים להבין את הנהגותיו‪ ,‬ואנו מתארים אותו לפי‬ ‫רבים מן הפתאים ישמרו אמונות לא יציירו להם ענין בשום‬ ‫כלי הביטוי שיש לנו‪ .‬כלומר‪ -‬אם הנהגות אלו ואחרות‬ ‫פנים‪ .‬אבל אם מלאך לבך לעלות לזאת המדרגה העליונה‬ ‫מזוהות אצלנו עם חכמה‪ ,‬אנו מתארים אותו כחכם‪,‬‬ ‫הנהגות אחרות מזוהות עם רחמים‪ ,‬אנו מתארים אותו‬ ‫מדרגת העיון‪ ,‬ושיתאמת לך שהשם אחד האחדות האמתית‪,‬‬ ‫כרחום‪.‬‬ ‫עד שלא תמצא לו הרכבה כלל‪ ,‬ואין לחשוב בו שום חלוק‬ ‫בשום פנים‪ ,‬דע שאין לו יתעלה תאר עצמי בשום פנים ולא‬ ‫אחרי שהעמקנו ועסקנו בהרחבה ביסודות אלו‪ ,‬נוכל‬ ‫להבין מהי אחדות מציאותו השלימה‪ ,‬כאשר אנו‬ ‫בשום ענין‪ ,‬וכמו שנמנע היותו גשם כן נמנע היותו בעל תאר‬ ‫מבינים שבעצם אין לנו שום כלי ביטוי‪ ,‬שום תפיסה‬ ‫עצמי‪.‬‬ ‫והשגה איך לתאר את הבורא‪ ,‬אלא רק את מה שנראה‬ ‫אמנם מי שהאמין שהוא אחד בעל תארים רבים‪ ,‬כבר אמר‬ ‫לעינינו‪ ,‬נעמיק עוד בהבנה עד כמה אנו מחויבים להבין‬ ‫שהוא אחד במלתו‪ ,‬והאמינו רבים במחשבתו‪ ,‬וזה כמאמר‬ ‫שמציאות ה' היא מציאות אחת במהותה ובהגדרתה‪.‬‬ ‫הנוצרים הוא אחד אבל הוא שלשה והשלשה אחד‪ ,‬כן מאמר‬ ‫האומר הוא אחד אבל הוא בעל תארים רבים‪ ,‬והוא ותאריו‬ ‫מציאות ה' היא מציאות אחרת‬ ‫אחד‪ ,‬עם הסתלק הגשמות והאמנת הפשיטות הגמורה‪ .‬כאלו‬ ‫מכל מציאות קיימת ומוכרת‬ ‫כוונתנו וחפושנו איך נאמר לא איך נאמין‪ ,‬ואין אמונה אלא‬ ‫כמו שהרחבנו בעבר (גליון ‪ )12‬ההגדרה הכי מהותית שאותה‬ ‫אחר הציור‪ ,‬כי האמונה היא ההאמנה במה שיצוייר שהוא‬ ‫אנו יכולים לומר על הקב"ה‪ -‬שהוא בורא‪ .‬יש עולם שלם‬ ‫חוץ לשכל כפי מה שיצוייר בשכל‪ .‬ואם יהיה עם זאת האמונה‬ ‫יקום מלא‪ ,‬ומוכרח להיות שיש לעולם נקודת התחלה‪ ,‬נקודת‬ ‫שאי אפשר חילוף זאת האמונה בשום פנים‪ ,‬ולא ימצא בשכל‬ ‫ההתחלה הזאת חייבת להיות תלויה ועשויה על ידי כוח אחר‬ ‫מכל הכוחות שקיימים בבריאה עצמה‪ ,‬כוח שהיה ונשאר בלתי‬ ‫מקום דחייה לאמונה ההיא‪ ,‬ולא לשער אפשרות חלופה‪,‬‬ ‫תלוי בבריאה‪ ,‬שהבריאה נעשתה מכוחו אך הוא קיים מצד‬ ‫תהיה אמתית‪ ,‬וכשתפשיט מעליך התאוות והמנהגים‪ ,‬ותהיה‬ ‫עצמו‪ .‬זוהי מציאות הבורא‪.‬‬ ‫בעל תבונה‪ ,‬ותתבונן מה שאומר אותו באלו הפרקים הבאים‬ ‫וכמו שאמר רבי עקיבא (מדרש תמורה פרק ה')‪" ,‬כשם שהבית‬ ‫בהרחקת התארים‪ ,‬יתאמת לך מה שאמרנו בהכרח‪ ,‬ותהיה אז‬ ‫מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת מודיע על‬ ‫מי שיצייר יחוד השם‪ ,‬לא מי שיאמר אותו בפיו ולא יצייר לו‬ ‫הנגר כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו‪".‬‬ ‫ענין ויהיה מכת הנאמר עליהם קרוב אתה בפיהם ורחוק אתה‬ ‫בנוסח הקדמונים הקב"ה מכונה 'מחויב המציאות' או 'מוכרח‬ ‫מכליותיהם‪ ,‬אבל צריך שיהיה האדם מכת מי שיצייר האמת‬ ‫המציאות'‪ ,‬לא במובן שיש משהו שמכריח או מחייב אותו ח"ו‪,‬‬ ‫אלא במובן שמחויב להיות שהוא נמצא‪ ,‬גם אם לא יהיה עולם‪.‬‬ ‫וישיגהו‪ ,‬ואם לא ידבר בו‪ ,‬כמו שצוו החשובים‪ ,‬ונאמר להם‬ ‫הרמב"ם (יסודי התורה א‪ ,‬ג) ניסח זאת כך‪' :‬ואם יעלה על הדעת‬ ‫אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה‪.‬‬ ‫שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי‪ ,‬ולא‬ ‫(רמב"ם במו"נ א‪ ,‬נ)‬ ‫‪2‬‬ ‫רוצה אחרת‪ .‬אין אצל ה' שינויי זמן‪ ,‬אסור לחשוב שפעם היה אצלו כך‬ ‫יבטל הוא לבטולם‪ ,‬שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך‬ ‫ועכשיו זה אחרת‪ .‬ולא שינויי מקום‪ ,‬אסור לחשוב שהוא כאן ועכשיו הוא‬ ‫להם ולא לאחד מהם‪ ,‬לפיכך אין אמתתו כאמיתת אחד מהם'‪.‬‬ ‫שם‪ -.‬למעשה לא שייך אצל ה' זמן ומקום כלל‪ ,‬כי הוא מעל המושגים‬ ‫ככל שאנו מעמיקים להבין שמציאות ה' היא מציאות אחרת מכל מה‬ ‫הללו‪ ,‬ואינו זקוק למקום‪( .‬למשל‪ -‬יש להסביר ולהחדיר ללב‪ :‬ה' שומע אותנו בכל‬ ‫שאנו מכירים‪ ,‬מכל מה שאנו יכולים להשיג ‪ ,‬אנו מקיימים בכך את מצות‬ ‫מקום שאנחנו נמצאים‪ ,‬עוזר לנו בכל מקום שאנחנו נמצאים‪ ,‬כשהמקום מיוחס לאדם‪ .‬אך‬ ‫אחדות ה'‪.‬‬ ‫לא לומר‪ :‬ה' נמצא בכל מקום‪ .‬כי מושגי מקום לא שייכם אצלו כלל‪ .‬הוא אינו גוף‪)...‬‬ ‫מציאותו‪ ,‬מציאות אחרת שכל ההגדרות האלו אינן נתפסות אצלו‪.‬‬ ‫הייחוד בהבנה שמציאותו‬ ‫שינויים כאלו קיימים אצל נבראים‪ ,‬והבורא הוא בורא!‬ ‫היא מציאות אחרת‬ ‫אין לייחס לה' לא מספר כזה או אחר של הנהגות ורצונות שונים‪ ,‬לא‬ ‫המצוה לייחד אותו יתעלה היא בהבנה שחייב להיות שהקב"ה הוא אחד‬ ‫פיצול של כוחות‪ ,‬לא פיצול של יכולות‪ ,‬לא פיצול של זמנים שונים‪ ,‬ולא‬ ‫ולא יתכן שיהיה לו שני‪ ,‬שחייב להיות שאין אצלו שום חילוקים וצדדים‬ ‫פיצול של רצונות שמשתנים‪ .‬כי מציאותו היא מציאות אחרת‪.‬‬ ‫הגדרות וגבולות‪.‬‬ ‫כמה שאנו מעמיקים באחדות ה'‪ ,‬במציאות ה'‪ ,‬כמה שאנו עוסקים‬ ‫מצות האחדות כוללת את ההבנה‬ ‫בלימוד של מה שאנו יכולים לדעת מרצונותיו דרכיו וגילויו של ה' אלינו‬ ‫שמציאות ה' אינה כמציאות הנבראים‬ ‫הנבראים‪ -‬אנו מחוייבים לרומם את ההסתכלות שלנו על מציאות ה'‪,‬‬ ‫בעיסוק בנושא הייחוד‪ -‬אנו נותרים עם תחושה שלא 'סגרנו את ההבנה'‬ ‫חייבים לדעת שהוא מעבר לכל השגה אנושית‪ ,‬להבין שמציאותו אינה‬ ‫של העניין‪ :‬מה הפירוש של הכוחות שקיימים בו הם כולם כלולים באותו‬ ‫שייכת לאותה מערכת מושגים של התפיסה שלנו‪.‬‬ ‫מהות כוח אחד‪ .‬אין מילים בשפה להסביר זאת‪ ,‬אין דרך להקיף זאת‬ ‫אנו מחוייבים לייחדו‪ ,‬להבין שמציאותו היא מציאות אחת בהגדרתה‬ ‫בשכל שלנו‪ ,‬בראש שלנו אין יכולת לדמיין מציאות כזאת‪.‬‬ ‫ובמהותה שלא יתכן שיהיה לו שניים‪ .‬ולא רק אחת במובן של ההיפך‬ ‫וזו בדיוק המטרה‪ ,‬להבין שמציאות ה' היא סוג מציאות אחרת‪ ,‬מציאות‬ ‫משניים (שני אנשים‪ ,‬שני חלקים‪ ,‬שני ארונות)‪ .‬מציאות ה' היא אחת במובן‬ ‫שאינה שייכת כלל למערכת המושגים שלנו‪ ,‬מציאות שאין אנו יכולים‬ ‫של פשוטה‪ ,‬ההיפך ממורכבת‪ .‬כשמדובר על הקב"ה‪ -‬כל התיחסות של‬ ‫לתפוס אותה‪ ,‬את דרכיה‪ ,‬את הנהגותיה‪.‬‬ ‫מורכבות מנוגדת למושג "אחד"‪ .‬כי הוא אחד באחדות גמורה‪ .‬האדם‪,‬‬ ‫אלא מה? מה אנו כן יכולים לתפוס‪ ,‬מה אנו כן יכולים להשיג‪ ,‬את מה‬ ‫למשל‪ ,‬הוא אחד שמורכב מחלקים רבים‪ ,‬אפילו הנפש מורכבת מכוחות‬ ‫שהוא רצה ברצונו ובחר להתגלות אלינו בצורה הזאת‪ ,‬שנוכל להשיג‬ ‫ורצונות שונים (לדוגמא‪ ,‬הזכרון כח אחד‪ ,‬והרצון כח אחר‪ ,‬והדמיון כח אחר)‪ .‬אצל‬ ‫אותו בצורה הזאת‪ ,‬הוא בחר שנגלה אצלו כביכול כמה וכמה אופני‬ ‫הבורא יתברך כל זה לא שייך‪ ,‬והוא אחד‪.‬‬ ‫הנהגה‪ ,‬כמה וכמה דרכים‪ ,‬כמה וכמה רצונות‪ ,‬אבל הם אינם הגדרה‬ ‫במהותו‪ ,‬אין אצלו לא תשע ולא אחד עשרה ולא עשר יכולות שונים‪ ,‬כי‬ ‫ה' אחד מושלם בתכלית אין לייחס‬ ‫אצלו הכל אחד במהות‪.‬‬ ‫למציאות ה' צדדים שונים‬ ‫כפי שהרחבנו רבות‪ ,‬כאשר פוגשים פעולות ורצונות שונים של ה'‬ ‫מה שאנו משיגים בבורא הוא רק‬ ‫בעולמנו‪ -‬יש להבין שהכל הוא חלק מרצון אחד ומוביל לתכלית אחת‬ ‫לפי איך שזה מתראה לעינינו‬ ‫(כמו המשל לאדם שרוצה גם כסא וגם שולחן וגם צלחת וגם סיר וגם מזלג וכו'‪ -‬והרצון‬ ‫אין לנו את הכלים והיכולות לתפוס זאת‪ ,‬והוא רצה שנשיג אותו הוא רצה‬ ‫הוא אחד‪ :‬הוא רוצה לאכול‪ ).‬וכן‪ -‬לדעת שההנהגות השונות של ה' הן רק כפי‬ ‫שנכיר אותו‪ ,‬שנלמד את רצונותיו את דרכיו והנהגותיו‪ ,‬הוא רצה שנדע‬ ‫שהוא בחר שיתגלה בפנינו בצורה של פעולות שונות‪ -‬אך מצידו יתברך‬ ‫מה הוא רצונו‪ ,‬ועל פי זה נתנהג‪ ,‬הוא רצה שנכיר את דרכיו ובדרכים הללו‬ ‫הכל הנהגה אחת‪.‬‬ ‫נלך‪ ,‬ממילא הוא בחר שנוכל להשיג אותו בדרכים ובאופנים מסוימים‬ ‫אך לפרש את מה שאנו רואים אצלו רצונות שונים דרכים שונות‪ ,‬ולהסיק‬ ‫שבהם הוא בחר להתגלות אלינו‪.‬‬ ‫שהם כביכול שני היבטים לאותה מציאות‪ ,‬גם זה סתירה למהות של‬ ‫מצות אחדות ה'‪.‬‬ ‫ועם זאת אנו צריכים לזכור תמיד‪ ,‬שכל זה אינו מורה על מהותו ועל‬ ‫עצמותו‪ ,‬כי הוא אחד במהות ובהגדרה‪ ,‬אלא שכל מה שאנו רואים זהו רק‬ ‫אסור לומר ולייחס לה' יתברך הבנה כביכול קיימים שני צדדים למטבע‪.‬‬ ‫לפי איך שנראה לעינינו‪.‬‬ ‫ודאי שלא באופן הפיזי‪ ,‬כמחשבה שבאמת ישנם חלילה דמויות ופנים‬ ‫שונות למציאות ה'‪ .‬אלא אפילו אם מבינים שוודאי אין פנים שונות‬ ‫זוהי גופא המצוה של אחדות ה'‪ ,‬להבין שמציאות ה' היא מציאות אחרת‬ ‫גשמיות לה'‪ ,‬אין גם פנים רוחניות שונות לה'‪.‬‬ ‫מכל מה שאנו מכירים‪ ,‬מציאות אחרת שאין לנו תפיסה ויכולת השגה‪,‬‬ ‫כי מהותו ורצונו הם אחרים מכל מה שאנו יכולים להגדיר‪ ,‬ועם כל זאת‬ ‫אפילו לא פנים אלהיות שונות למציאות ה'‪ .‬גם לומר שבמערכת המושגים‬ ‫רצונו היה שנבין ונכיר את מה שהוא רצה שנבין ונכיר‪ ,‬כדי שנעבוד אותו‬ ‫של הבורא‪ ,‬קיימים היבטים שונים צדדים שונים בחינות שונות לאותה‬ ‫ונגלה את יחודו‪.‬‬ ‫מטבע‪ ,‬גם זה הוא סותר לאמונת הייחוד שמצווים עליה כל ישראל‪.‬‬ ‫אלא בכל המצבים האלו להבין שזהו רק לפי איך שהוא בחר שהנהגותיו‬ ‫אחדות אמיתית ולא בהצהרות‬ ‫יתראו לעינינו‪ ,‬לפי מערכת המושגים שנתפסת לעינינו‪.‬‬ ‫וכאן המקום להדגיש‪ ,‬לא יועיל שנאמר בפה שאכן ישנם הרבה הנהגות‬ ‫ורצונות דרכים ופעולות שונות‪ ,‬אבל הם בעצם אחד‪ .‬לא יועיל שנאמר‬ ‫אין לייחס למציאות ה'‬ ‫שישנם היבטים של פיצול של שני דמויות או אצל הבורא‪ ,‬אבל בכל אופן‬ ‫מורכבות ושינויים כלל‬ ‫הם אחד‪ .‬לא יועיל שנאמר שיש ארבע או חמש או עשר חלקים אצל‬ ‫עוד נקודה עמוקה יותר‪ ,‬לא רק מורכבות של אחד ושניים אסור לייחס‬ ‫הבורא‪ ,‬אבל הם אחד בייחוד גמור‪.‬‬ ‫לה'‪ ,‬אלא כל מורכבות כל שהיא‪ .‬כל דבר שקיים אצל בני אדם‪ ,‬בין‬ ‫במשפט אחד‪ :‬אין מועילה הצהרה שהוא באמת אחד‪ ,‬אם הלכה למעשה‬ ‫בכוחותיהם‪ ,‬בין ברגשותיהם‪ ,‬ובין בכל דבר‪ .‬כל מורכבות שאנו מכירים‬ ‫אנו מייחסים פירוד או פיצול לבורא‪ .‬אנו צריכים להבין שבאמת זה אחד‪,‬‬ ‫במציאות של העולם אסור לייחס למציאות ה'‪.‬‬ ‫ולא רק בהצהרה‪.‬‬ ‫למשל שינויי רצון‪ ,‬שינויי זמן‪ ,‬שינויי מקום‪.‬‬ ‫לא כאן המקום הראוי לעסוק באווילות של הנוצרים‪ ,‬אין לנו צורך לעסוק‬ ‫אין אצל ה' לא שינוי רצון‪ ,‬כמחשבה שפעם הוא רצה כך ועכשיו הוא‬ ‫‪3‬‬ ‫לא של רצון לא של זמן ולא של מקום‪.‬‬ ‫בטענתם ובכפירתם‪ ,‬אבל צריכים אנו לדעת שהם אומרים שהם מאמינים‬ ‫‪ .‬גאחדות ה' משוללת כל הרכבה קיימת‪ ,‬לא מורכבות של דמויות‬ ‫באחדות ה'‪ ,‬על אף שהם מייחסים אלהות לשלושה דמויות שונות‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬לא מורכבות של מבטים והיבטים שונים‪ ,‬לא מורכבות של‬ ‫הם אומרים שזהו שילוש שהוא אחד גמור‪ .‬הבנתם? גם הנוצרים לא!‬ ‫תפיסות שונות‪ ,‬לא מורכבות של כוחות שונים‪ ,‬ולא הנהגות שונות‪.‬‬ ‫(כפי שהם בעצמם מודים בכך ‪ )...‬אי אפשר להבין זאת‪ ,‬ואסור להבין זאת‪ ,‬זוהי‬ ‫‪ .‬דכלל כל המורכבות אינם קיימים אצל הבורא‪ ,‬אפילו לא במובן אלהי‪.‬‬ ‫כפירה אמיתית באחדות ה'‪ .‬לא מועילה הצהרה שזה באמת אחד‪ ,‬אם‬ ‫גם דמויות שונות ופנים ופרצופים שונים לא שייך בקב"ה‪ .‬אצלו‬ ‫מייחסים פיצול ופירוד‪.‬‬ ‫מצידו הכל אחד מאוחד‪ ,‬כל מורכבות‪ ,‬כל כוח‪ ,‬כל הנהגה‪ ,‬כל רצון‪,‬‬ ‫אם נמצא דברים המורים על סגנון כזה בספרי רבותינו‪ ,‬מוטל עלינו‬ ‫וכל תפיסה שונה‪ ,‬שאנו משיגים אצל הבורא‪ ,‬זה משום שבצורה‬ ‫להעמיק ולהבין מדוע אין כוונתם בדבריהם שיש בה' צדדים שונים ר"ל‪.‬‬ ‫הזאת הוא מתראה לעינינו‪ ,‬אין זה הגדרה למהותו ועצמותו‪.‬‬ ‫(והרוצה ללמוד את הדברים לאמיתתם‪ ,‬כדאי לו בראשית דרכו ללמוד ברמח"ל את מאמר הוויכוח‬ ‫פרק ה'‪[ ,‬מודפס ב'שערי רמח"ל']‪ ,‬ובשאר ספרי הרמח"ל)‪.‬‬ ‫‪ .‬האסור לייחס לה' יתברך כל הרכבה אפשרית ושאינה אפשרית‪ ,‬הרכבה‬ ‫גשמית‪ ,‬רוחנית או אלהית‪ ,‬וכל הרכבה שהיא אסור לייחס לה'‬ ‫והפתח להבנת דבריהם הוא‪ ,‬בהבנה של מה שביארנו במאמר הזה‪ ,‬שאין‬ ‫יתברך‪ .‬גם אם נצהיר שכל המורכבות הנראות הם בעצם אחד‪ ,‬אין די‬ ‫יחס של פיצול או של פירוד אצל הבורא עצמו‪ ,‬אלא רק במה שנראה‬ ‫בהצהרות! צריכים לדעת שה' אחד בעצם‪ ,‬ואסור לייחס לו מורכבות‬ ‫לעינינו‪ ,‬אבל אצלו במהותו הכל אחד‪ ,‬אחד באופן הכי ברור ומושלם! כי‬ ‫כלל וכלל!‬ ‫זוהי מצות האחדות שכל איש ישראל מחויב בה‪.‬‬ ‫‪ .‬וכלפי מציאות ה' אין לייחס הרכבה מכל סוג שהיא‪ ,‬אפילו לומר שכך‬ ‫על כן בין אם נבין בין אם לא נבין‪ ,‬את האמת נדע‪ :‬אחדות ה' היא אחדות‬ ‫זה לפי המתראה לעינינו הוא כיותר אחד ואצלו זה אחד‪ ,‬אסור לומר‬ ‫מלאה שלמה ואמיתית‪ ,‬באופן שאין אנו מבינים‪ ,‬כי אין לנו את היכולת‬ ‫כלפי מציאותו‪ .‬אנו אומרים זאת רק כלפי הנהגותיו ורצונותיו של ה'‪,‬‬ ‫לתפוס ולהבין‪ .‬אבל זאת נדע באופן ברור‪ :‬מציאותו היא מציאות אחרת‬ ‫ולא כלפי עצמותו‪.‬‬ ‫מכל מה שאנו יכולים לקלוט‪ .‬מציאותו היא מציאות אחת‪ ,‬בתכלית‬ ‫הייחוד‪ .‬ואם נמצא בספרים ניסוחים שנראים לעינינו קצת אחרת‪ ,‬אות‬ ‫‪ .‬זהסבר זה קיים כמובן רק כלפי הנהגותיו ורצונותיו של ה'‪ ,‬ולא כלפי‬ ‫ברור הוא שלא הבנו את מה שכתוב בהם‪ ,‬כי לא יתכן ח"ו לייחס לבורא‬ ‫שליטה ובעלי כוח אחרים‪ .‬אסור לומר שלפי הנראה לעינינו‪ ,‬ישנה‬ ‫שום פיצול ושום פירוד כל שהוא‪ ,‬לא במהותו לא בעצמותו לא ברצונו‬ ‫שליטה אמיתית למנהיגים אחרים‪ ,‬ואילו אצלו זה לא קיים‪ .‬צריכים‬ ‫ולא בהנהגותיו‪.‬‬ ‫לדעת שאין לאף כוח יכולת בלעדית ושליטה אמיתית‪ ,‬מלבדו יתברך‪.‬‬ ‫הבהרה חשובה‬ ‫חשוב לדייק‪ .‬כל מה שהרחבנו על ההבדל בין העניין כפי שהוא‬ ‫אצלו יתברך‪ -‬שהכל אחד‪ ,‬ובין שהנהגותיו מתראות לעינינו‪ -‬שאכן‬ ‫בחר להתגלות לנו כפעולות שונות‪ .‬כל ההסבר הזה עוסק רק‬ ‫בנושא של רצונות ה' ופעולותיו‪ .‬רצונו אחד‪ -‬והוא מגלה את הרצון‬ ‫כלפינו באופן שנראה בעינינו כפעולות שונות‪.‬‬ ‫אחדות במציאות‬ ‫אך בכל מה שנוגע לקב"ה עצמו‪ -‬אין מקום לכל החילוקים האלו‬ ‫כלל‪ .‬הוא אחד ויחיד‪ .‬אין לו שני‪ .‬ועל כל הנושאים הללו אין‬ ‫ ‪.‬ומאצל הבורא יתברך שמו‪ ,‬הידיעה שה' אחד‪ ,‬כוללת את‬ ‫אפשרות להסביר חלילה על הבדל בינו עצמו ובין איך שזה נגלה‬ ‫ההבנה שאין בו חלקים כלל וכלל‪ .‬הוא אינו מורכב‬ ‫כלפינו‪ .‬בנידון הזה‪ -‬ההסבר הנ"ל כבר לא שייך בכלל‪.‬‬ ‫מחלקים שונים‪ ,‬לא גשמיים כאיברים גשמיים‪ ,‬ולא‬ ‫וכמובן‪ -‬בוודאי ובוודאי שההסבר הנ"ל לא רלוונטי בנידון של‬ ‫רוחניים כמו תכונות הנפש‪ ,‬ולא מחלקים של אלוהיות‬ ‫מנהיגים‪ .‬ברור לכל בר דעת שטפשות ורשעות גמורה לסבור‬ ‫כמו כוחות אלהיים‪ .‬ואצל הבורא לא קיימת גם‬ ‫ש‪':‬הבורא הוא יחיד לגמרי‪ ,‬אך ההנהגה שלו כפי שמתראה לעינינו‬ ‫התקבצות של כוחות והנהגות שונות‪.1‬‬ ‫מתחלקת לפסלים שונים'‪ .‬רק רשעים ארורים כמו הכנעניים ופרעה‬ ‫ודומיהם היו מסוגלים לטעון ש‪':‬יש בורא אחד‪ ,‬אבל הוא בפועל‬ ‫ ‪.‬זמדוגמא לדבר‪ ,‬הנה אצל עובדי אלילים שונים מצינו‪,‬‬ ‫כפי המתראה לעינינו ההנהגה של העולם מתנהלת בין מנהיגים‬ ‫שדמיינו שאלילם אף שהינו כוח רוחני‪ ,‬בעצם הוא‬ ‫שונים' אלים שונים (כל הזכויות שמורות לעמי כנען) או כוחות שונים‬ ‫מורכב מ'בני זוג'‪ ,‬שהם שני כוחות שונים‪ ,‬שעובדי‬ ‫(הנילוס‪ ,‬הטלה‪ ,‬בעל פעור‪ ,‬וכו'‪ -‬כל הזכויות שמורות לפרעה) או כל מחשבה‬ ‫האלילים עבדו אותם כיחידה אחת‪ ,‬אך האמינו‪ ,‬כי‬ ‫שיש שליטה והנהגה בפועל למישהו אחר מלבדו יתברך‪ ,‬אפילו אם‬ ‫מאמינים שבאמת הוא אחד‪.‬‬ ‫בעצם האליל מורכב משני מציאויות רוחניות שונות‪.‬‬ ‫כל התיחסות מבחינתנו ל'מנהיגים שונים' (במובן הרוחני של זה)‪,‬‬ ‫אמונת ה' מחייבת לדעת‪ ,‬שהקב"ה הוא אחד במהותו‪,‬‬ ‫כלולה באיסורי ע"ז‪ ,‬גם אם אומרים ש'כל זה מבחינתנו‪ ,‬אבל‬ ‫ואין בו הרכבת כוחות‪ ,‬שמתאחדים ומתחברים להיות‬ ‫מבחינתו רק הוא מנהיג‪.‬‬ ‫'אחד'‪ .‬כי כל זה אחדות מורכבת‪ ,‬והבורא אינו כן‪,‬‬ ‫אחדותו היא אחדות גמורה‪.2‬‬ ‫דרך אמונה בחרתי‬ ‫‪ .‬אאחדות ה'‪ ,‬הינה במובן אחר מכל מערכת המושגים הקיימת‬ ‫אצל נבראים‪ ,‬הקב"ה אחד בתכלית האחדות‪ .‬עומק המושג של‬ ‫‪ 11‬עיין רמב"ם מו"נ ח"א‪ ,‬נא‪-‬נב וחובת הלבבות שער היחוד פרק ו וברוקח הלכות חסידות‬ ‫האחדות‪ ,‬כולל את ההבנה שמציאותו היא מציאות אחרת מכל‬ ‫שורש קדושת היחוד ובדרך ה׳ א׳ א‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫עולם הנבראים‪ ,‬ולכן הוא אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫‪ 22‬עיין בלשונות של הרמב"פ פירוש המשנה סנהדרין י‪ ,‬א היסוד השני‪ .‬ובלשונו יסודי‬ ‫התורה א‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ .‬באחדות ה' היא אחת בעצם ובמהות‪ ,‬אין ולא שייך אצלו שום שינוי‬ ‫‪4‬‬