gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev

שבוע: ויצא (2026-11-16)

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א‪ ,‬אבד"ק ברכת מנחם‬ ‫גליון ט"ז‬ ‫"הייתי נבהל"‬ ‫מהי 'טראומה' וכיצד לטפל בה‬ ‫לאדם ידיעה או ענין חדש שלא הורגל‬ ‫רפואת הנפש ורפואת הגוף שוות זו‬ ‫בה עד אז המערערת אצלו מה שהיה‬ ‫תוכן הענינים‪:‬‬ ‫לזו‬ ‫מוסכם אצלו מאז ומעולם‪ ,‬רובא דעלמא‬ ‫בגליון הקודם (מאמר חנוניך חלץ‬ ‫לוקחים את המציאות החדשה ששמעו‬ ‫א‪ .‬רפואת הנפש נלמדת מרפואת‬ ‫ממסגרים) נגענו במושג יסוד בתורת‬ ‫עליה‪ ,‬ומבינים כיצד היא נוגעת אליהם‪,‬‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫הנפש הקרוי ‘טראומה’ [‪ ,]trauma‬ש�ה‬ ‫ונשארים צלולים ומיושבים בדעתם‬ ‫ב‪ .‬הטעות שבדחיקת 'טראומה'‬ ‫פחד מהעתיד לקרות ‪ -‬הנובע על פי‬ ‫וממשיכים את חייהם במעט זהירות‬ ‫ורגש‪.‬‬ ‫רוב ממעשה או חשש שאדם שמע או‬ ‫נוספת‪ ,‬אך יש אנשים שכשמקבלים‬ ‫ג‪ .‬מכת גוף מתרפאה מאליה‬ ‫הרגיש‪ ,‬גדול רב ורם כל כך‪ ,‬עד שמפריע‬ ‫ידיעה או מציאות חדשה‪ ,‬תיכף ומיד‬ ‫ומכת נפש נשארת חקוקה בלב‪.‬‬ ‫ומונע ממנו לחיות את חיי היום יום‬ ‫הם נכנסים ל’טראומת נפש’ וכל מוחם‬ ‫ד‪ .‬ריפוי טראומת הנפש על ידי‬ ‫כראוי‪ .‬והעמקנו לראות בין הדברים‪ ,‬את‬ ‫ומחשבתם אינו אלא על מה ששמעו זה‬ ‫ההתבוננות בכאב ובמשמעותו‪.‬‬ ‫ה’טראומה’ הגדולה שאבותינו ורבותינו‬ ‫עתה‪ ,‬ממה היא נעשתה וכיצד ישמרו‬ ‫ה‪' .‬דאגה בלב איש ישחינה‬ ‫יכלו להימצא בה בשנות חייהם הקשות‪,‬‬ ‫מפניה עד שקשה מאד להרגיעם‪.‬‬ ‫לאחרים' – אופן הרפואה בזה‪.‬‬ ‫ואת דרך החיים שסללו עבורנו שלא לתת‬ ‫לרגשות הפחד והדאגה להביאנו לידי‬ ‫שלא לדחוק חלילה סערת רגש‬ ‫מרה שחורה ועצבות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לקחת את‬ ‫ו’טראומה’‬ ‫ורפואת הנפש חד הן‪ ,‬היינו‪ ,‬שחולי הגוף‬ ‫הדוחק והמיצר ולחזק בהם אחרים לבל‬ ‫ועוד זאת למדים אנו מדימוי רפואת‬ ‫ודרכי רפואתו ‪ -‬שהם חיצונים ונגלים‬ ‫יפלו ושיתייצבו על דרך המלך‪.‬‬ ‫הנפש לרפואת הגוף‪ ,‬שכשם שבחולי‬ ‫לכל‪ ,‬מלמדים ומגלים את דרך החולי‬ ‫והרפואה של הנפש הפנימית‪ ,‬שכן הגוף‬ ‫במאמר שלפנינו‪ ,‬נרחיב ונשרש‬ ‫הגוף אי אפשר לומר למקבל המכה‬ ‫אינו אלא לבוש לנפש הפנימית שבתוכו‪.‬‬ ‫לעומק מהו המושג ‘טראומה’‪ ,‬כדי להבין‬ ‫שאין במכאובו מאומה‪ ,‬כי אין החי יכול‬ ‫על נכון מה מתחולל בגוף האדם הנמצא‬ ‫להכחיש את החי שהגוף נחבל ודואב‬ ‫ועל פי יסוד זה נבאר‪ ,‬שכשם שכשגוף‬ ‫עליו‪ ,‬כך גם ב’טראומת הנפש’ לא שייך‬ ‫במצב זה ומהי הדרך להחיש מזור‬ ‫נחבל ומקבל מכה‪ ,‬נחלקים הברואים‬ ‫ותרופה למכת נפש זו‪ .‬כי כשנבין היטב‬ ‫לומר לאדם הנמצא ב’טראומה’ ופחד‬ ‫לשני מחנות‪ :‬א‪ .‬אנשים שגופם אינו‬ ‫שאין ממש בפחדיו והוא לחוץ ודואג‬ ‫את הגדרתה ועניינה‪ ,‬נוכל להגיע לידי‬ ‫מייחס חשיבות למכה והפצע מגליד‬ ‫‘נפשי ישובב’‪ ,‬מנוחת הדעת ורוגע הנפש‪,‬‬ ‫לחינם‪ .‬לפי שהאמת איתו וחששו קיים‪,‬‬ ‫ומתרפא במהרה‪ .‬ב‪ .‬אנשים שגופם‬ ‫ולעבוד את ה’ מתוך הרחבת המוחין‬ ‫אלא שחסרה לו ההבנה‪ ,‬שאותו דבר‬ ‫חלוש יותר‪ ,‬ואשר על כן זמן רפואתם‬ ‫כרצון איש ואיש‪.‬‬ ‫ששמע עליו אמנם קשה וכואב‪ ,‬אך צריך‬ ‫לעיין בו ולראות האם הוא אכן חמור כל‬ ‫מכל מכאוב ומכה ארוך יותר‪.‬‬ ‫כלל גדול מסור בידינו מחכמי האמת‬ ‫כך‪ ,‬או כיצד שייך לסדר זאת באופן שלא‬ ‫כן גם לענין ‘חולי הנפש’‪ ,‬כשבאה‬ ‫ורופאי הנפשות‪ ,‬לפיו רפואת הגוף‬ ‫‪1‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫הדרך הנכונה לטפל בסערת‬ ‫יפגע בו‪.‬‬ ‫אנא נפשי‬ ‫כתבית יהבית‬ ‫רגשות וב'טראומה'‪ ,‬אינה‬ ‫והדרך הנכונה לטפל בסערת רגשות‬ ‫וב’טראומה’‪ ,‬אינה על ידי דחיקת הקושי‪,‬‬ ‫על ידי דחיקת הקושי‪ ,‬לומר‬ ‫לומר לאותו אחד שאין ממש בפחדיו וחששו‬ ‫'כל המדות הם צפונים‬ ‫בנפש האדם‪ ,‬עד שהרוח‬ ‫לשווא‪ ,‬כי האמת איתו ללא ספק שהמכה‬ ‫לאותו אחד שאין ממש‬ ‫כואבת‪ ,‬ומה שחברו אינו מתפעל מזה הוא‬ ‫מעלה איזה ציור על הלב‪ ,‬ויש‬ ‫בכח האדם להעלות את הציור‬ ‫בפחדיו וחששו לשווא‪,‬‬ ‫רק משום שזכה ל’נפש בריאה’ וכאב זה‬ ‫אינו גורם לו לערעור שלוותו‪ ,‬ומשל למה‬ ‫למעלה וכן להשפילו למטה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יכול לעורר ציור טוב‬ ‫הדבר דומה‪ ,‬לשני אנשים שהילכו בדרך‬ ‫או רע מן המדות‪ ,‬ואז יבוא בו‬ ‫סמוך למים שנפלו והחליקו על גבי הארץ‪,‬‬ ‫הרוח ויגלהו ויעלהו אל הלב‬ ‫את רעהו באבן או באגרוף’‪ ,‬שרמז והדרכה‬ ‫שלא ניתן להקיש ולשאול כיצד אחד שבר‬ ‫להמשיל בו הציור הלז‪ ,‬כמו‬ ‫יש בה‪ ,‬כיצד ‘ראוי לריב’ ולהתנהג עם שונאו‬ ‫ציור הגאוה או הענוה הקנאה‬ ‫את רגליו והשני קם בלא פגע‪ ,‬כי הראשון‬ ‫והתאוה וכדומה‪.‬‬ ‫גם בשעת מדון ומחלוקת‪ ,‬שכשנמצאים‬ ‫היה חלוש בטבעו ובעל עצמות רכות‪ ,‬וחברו‬ ‫יֻבן אנשים’ וכל אחד חורש‬‫במצב של ‘וכי ְיְ ִִר ֻ‬ ‫בין כוחות הנפש נמצא גם‬ ‫היה בריא ואיתן ועם עצמות וגידים וחזקים‪,‬‬ ‫רעה לחברו‪ ,‬טוב יותר שיתקיים ‘והכה איש‬ ‫כן הדאגה‪ ,‬שהוא מה שאדם‬ ‫שכמו כן בעת נפילה ל’מים רבים’ של עירוב‬ ‫דואג על העתיד‪ ,‬והציור הזה‬ ‫את רעהו באבן או באגרוף’‪ ,‬שיכהו ויזיק את‬ ‫המוחין‪ ,‬לא שייך לשאול ולהקיש מאחד‬ ‫כשימשול בלב מנפש ועד‬ ‫גופו ואפילו ‘באבן או באגרוף’‪ ,‬ממה שיקניטו‬ ‫לרעהו‪ ,‬כי כל אחד ואחד מגיב לטרדת הנפש‬ ‫בשר יכלה‪ ,‬שגם העשיר‬ ‫בדברים‪ ,‬לפי שחולי הגוף הוא דבר המתרפא‬ ‫באופן שונה‪.‬‬ ‫והשליו‪ ,‬כשתמשול הדאגה‬ ‫והולך לאחר זמן‪ ,‬וגם אם נפל ונכשל במרים‬ ‫בלבו‪ ,‬ידאג על העתיד פן‬ ‫על יד על חברו‪ ,‬לא יהיה לדבר סימן עולמית‪,‬‬ ‫‘חדר טראומה’ בחולי הנפש‬ ‫יחרב ביתו‪ ,‬פן יכלה עשרו‪,‬‬ ‫מה שאינו בהלבנת פנים והשפלת נפשו‪,‬‬ ‫פן ימותו בניו‪ ,‬פן ימשלו‬ ‫‘טראומת הנפש’ ורפואתה למה היא‬ ‫אויביו עליו וכדומה‪ ,‬והוא‬ ‫שאין רפואה למכה זו ואברתו לעד שמרה‪,‬‬ ‫דומה‪ ,‬למקום הנקרא ‘חדר טראומה’ הנמצא‬ ‫ביגון תמידי‪ ,‬ועת יעלה ציור‬ ‫כי נשאר תמיד בנפש הזכרון מאותו דיבור‬ ‫הדאגה בלב‪ ,‬נתן החכם ב'‬ ‫בכל בית חולים [‪ ]hospital‬לריפוי הגוף‪,‬‬ ‫וענין‪.‬‬ ‫עצות לזה‪ :‬א‪ .‬להשפיל הציור‬ ‫שתפקידו להשיב את הגוף לתיקונו הכה‬ ‫הלז ולהורידו לעומק הנפש‪,‬‬ ‫ללי‪ ,‬ורק לאחר שהגוף חוזר מעט לסדרו‪,‬‬ ‫‘טראומה’ נשארת חקוקה בנפש‬ ‫ושם בחושך שמו יכוסה על‬ ‫ניתן להתחיל ולראות אלו חושים וגידים‬ ‫ידי שיסיח דעתו מרעיונות‬ ‫וזהו שאומרת כנסת ישראל על חורבן‬ ‫צריכים רפואה פרטית יותר ולהעביר את‬ ‫כאלה ולא ידאג‪ .‬ב‪ .‬שיעלה על‬ ‫הבית וגלות ירושלים ‘זכור תזכור ותשוח‬ ‫החולה למחלקת בית החולים [‪Hospital‬‬ ‫לבו ציורים טובים מתנגדים‬ ‫עלי נפשי’ (איכה ג‪ ,‬כ)‪ ,‬שאף על פי שלדאבון‬ ‫‪ ]ward‬המתמחה בענין זה בייחוד‪ ,‬כי לא‬ ‫לציורי הדאגה‪ ,‬למשל‪ ,‬יצייר‬ ‫לב אנו מצויים בגלות שנים רבות כל כך‪,‬‬ ‫ניתן להתחיל בריפוי איבר פרטי מבלי להה‬ ‫שאחריתו טוב‪ ,‬שביתו יעמוד‬ ‫כשאנו נזכרים ש’מפני חטאנו גלינו מארצנו‬ ‫נכון ‪ -‬שהוא מלא ברכת ה'‪,‬‬ ‫תייחס תחילה ל’טראומה’ הכללית‪ .‬שכך‬ ‫ושיש תקוה לאחריתו‪.‬‬ ‫ונתרחקנו מעל אדמתנו’‪ ,‬הפורענויות קמה‬ ‫גם ב’טראומת הנפש’‪ ,‬תחילה וראש צריך‬ ‫וגם נצבה מחדש ו’תשוח עלי נפשי’‪ ,‬כי‬ ‫וזה שכתוב 'דאגה בלב‬ ‫לקבל את ה’חולה בנפשו’ ולהבין את הקושי‬ ‫איש' ‪ -‬כשעלה ציור הדאגה‬ ‫במעשה החורבן יש ‘טראומה רוחנית’ וחרדה‬ ‫והמכאוב שבאו לפתחו ולסייע לו‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫וימשול בלב‪ ,‬העצה או‬ ‫בכלל ישראל עד עולם‪ ,‬וזכרון זה אינו יכול‬ ‫מכן אפשר להחיש לו מזור ותרופה על ידי‬ ‫ש'ישחנה' ויורידנה למטה‪ ,‬או‬ ‫להימחק ונשאר קבוע לעד‪ ,‬כ’טראומה’ שלא‬ ‫הבנת המציאות החדשה‪ ,‬ולראות כיצד ניתן‬ ‫שישמחנה בדבר טוב‪ ,‬ועל ידי‬ ‫פקעה בכדי‪.‬‬ ‫לסייע בעדו בפרטים הקטנים שהביאו לידי‬ ‫ציור טוב לעומת ציור הרע‬ ‫חולי הנפש‪.‬‬ ‫והמעציב ישמח אותה‪.‬‬ ‫וצא ולמד מיוסף הצדיק‪ ,‬שאף שהיה משנה‬ ‫למלך ונתון ברומו של עולם‪ ,‬שליט ומשביר‬ ‫וכן אמרו חז"ל (יומא עה‪ ,‬א)‬ ‫לכל עם הארץ (בראשית מב‪ ,‬ו)‪ ,‬וכל הארץ‬ ‫מכת גוף עדיפה ממכת נפש‬ ‫חד אמר יסיחנה מדעתו וחד‬ ‫אמר יסיחנה לאחרים‪ .‬ושניהם‬ ‫באו מצרימה לשבור אל יוסף (שם מא‪ ,‬נז)‪,‬‬ ‫ועלינו לדעת‪ ,‬כי ה’טראומה’ שבנפש‬ ‫אמת ומיוסדים בשני חלקי‬ ‫מעיד הכתוב עליו שכשירדו שבטי יה ועמדו‬ ‫היא עמוקה ואמיתית‪ ,‬ואין מקום לזלזל‬ ‫הכתוב‪ ,‬במה שכתוב 'ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה'‬ ‫לפניו ‘ויבקש לבכות’ (שם מג‪ ,‬ל) לפי שנזכר‬ ‫ולומר לאדם ‘וכי נער אתה שהינך מפחד‬ ‫הוא שיסיחנה מדעתו‪ .‬ובמה‬ ‫בחלומותיו ובצער שנגרם לו על ידי השבטים‪,‬‬ ‫ומתהלך בחרדה על זאת’‪ ,‬כי הנפש בשונה‬ ‫שכתוב 'דבר טוב ישמחנה'‬ ‫והדבר כאב לו‪ .‬ואף שבוודאי עומק רב תלוי‬ ‫מהגוף אינה מתרפאה בכדי‪ ,‬וכל פגיעה‬ ‫‪ -‬הוא שיסיח אותה לאחרים‬ ‫בבכיו זה ובצער שעשה לאחיו כדי לתקן את‬ ‫רצה לומר לרעיונות אחרות‬ ‫רעה ברגשות הנפש נשארת חקוקה וטבועה‬ ‫טובות משמחות‪.‬‬ ‫חטאם‪ ,‬אין המקרא יוצא מידי פשוטו שיוסף‬ ‫וקשה מאד לשרשה מן המח‪ ,‬וכאותה‬ ‫(קדוש ישראל – חלק שני עמוד‬ ‫הצדיק נזכר ב’טראומה’ שהיתה מנת חלקו‬ ‫שפירש בקדשו הרבי ר’ יהונתן אייבשיץ‬ ‫סג)‬ ‫כשנמכר על ידי אחיו בביזיון גדול‪ ,‬כשעמדו‬ ‫זצ”ל בספרו ‘תפארת יהונתן’ מה שכתוב‬ ‫השטים לפניו ‘ויזכור יוסף את החלומות‬ ‫יֻבן אנשים והכה איש‬ ‫(שמות כא‪ ,‬יח) ‘וכי ְיְ ִִר ֻ‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫‪2‬‬ ‫באחריתו‪ ,‬וכשם שמצינו ביוסף הצדיק‬ ‫שירד ממעלתו הרמה שהיה ‘בן זקונים’‬ ‫יותר שיתקיים 'והכה‬ ‫אשר חלם להם’ (שם מב‪ ,‬ט)‪ ,‬עלה צערו‬ ‫בלבו‪ ,‬אלא שהוא שהיה שליט על עצמו‪,‬‬ ‫לאביו (בראשית לז‪ ,‬ג) כדי שירד מצרימה‬ ‫איש את רעהו באבן או‬ ‫ידע כיצד להתנהג בדעת ובתבונה‪ ,‬והלך‬ ‫ויוכל לסלול דרך עבור יעקב אבינו וכל‬ ‫בית ישראל ברדתם לשם (ויקרא רבה‬ ‫באגרוף'‪ ,‬שיכהו ויזיק‬ ‫לבכות בחדרו‪ ,‬מבלי לתת לרגשי לבו‬ ‫לפעול על מוחו והתנהגותו‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬ה)‪ ,‬ומאותו רגע שבא לידי הכרה זו‬ ‫הוטב לו‪ ,‬לפי שידע שכל שעה שהוא‬ ‫את גופו ואפילו 'באבן או‬ ‫וכאשר אמרנו כן ראינו גם בספר‬ ‫שרוי בטומאת מצרים‪ ,‬היא כדי ‘לשום‬ ‫באגרוף'‪ ,‬ממה שיקניטו‬ ‫תהלים‪ ,‬שדוד המלך לא דחק והרחיק‬ ‫את צרותיו ממנו ואמר שלא היו‪ ,‬אלא‬ ‫שארית בארץ ולהחיות עם רב’ (בראשית‬ ‫מה‪ ,‬ז)‪ ,‬שכמו כן מה שנראה לו עתה מכה‬ ‫בדברים‪,‬‬ ‫‘כלו בדמעות עיני’ (תהלים פ‪ ,‬ו) וזכר‬ ‫היטב מה שעבר עליו‪ ,‬כי כמו שביארנו‬ ‫כואבת‪ ,‬היא לטובתו‪.‬‬ ‫התרופה ל’טראומת הנפש’ אינה לדחות‬ ‫לא אחת מוצאים אדם שהתגורר‬ ‫להם גם את חלקם שלא ירגישו כמוהם‪.‬‬ ‫זאת ולומר שאין בה ממש‪ ,‬אלא אדרבה‬ ‫בשכירות בבית אחד זמן ממושך‪,‬‬ ‫ונמצינו למדים מזה מה שביררנו‪,‬‬ ‫לדעת שהיא קיימת ואמיתית‪ ,‬אך לדעת‬ ‫וביום מן הימים הודיעו בעל הדירה‬ ‫ש’טראומה’ שנחקקה בנפש אינה נעלמת‬ ‫כיצד לפעול עמה‪.‬‬ ‫שעליו לצאת מביתו או לשלם יותר‬ ‫מעצמה‪ ,‬וכדי להביא מזור ורפואה‬ ‫עבור השכירות‪ ,‬והוא מזדעק ונמצא‬ ‫לטראומת הנפש המפריעה להתנהגות‬ ‫אין רפואה מעצמה למכת נפש‬ ‫ב’טראומה’ ‘מאין יבוא עזרי’ ולהיכן אלך‬ ‫היום יום‪ ,‬יש לטפל בה ביישוב הדעת‬ ‫ולפי שנפש מבוהלת אינה מתרפאה‬ ‫ואפנה‪ ,‬אך לאחר זמן מתברר שדווקא זה‬ ‫או בעבודה עצמית קשה יום אחר יום‪,‬‬ ‫מעצמה‪ ,‬כואב עד מאד לראות אנשים‬ ‫שהיה במצב של ‘מאין’ בחוסר כל‪ ,‬הוא‬ ‫או על ידי רופאי נפשות המכירים בטיב‬ ‫הסובלים מטראומות שונות ואפילו‬ ‫גרם לו ש’יבוא עזרי’‪ ,‬שבזכות זה נכנס‬ ‫הנפש ונבכיה‪.‬‬ ‫קטנות שעברו עליהם בימי ילדותם‪,‬‬ ‫לעובי הקורה לחפש ולמצוא עבורו בית‬ ‫כגון שלא רצו ללכת למקום הלימודים‬ ‫�‬ ‫חדש ולקנותו‪ ,‬ולהיפטר מדמי השכירות‬ ‫‘דאגה בלב איש ישחנה’ ‪ַ‘ -‬יַ ְְׁש ֶֶח ָ �ָּנה’‬ ‫והכריחו אותם לעלות להסעה [‪School‬‬ ‫ההולכים לריק‪ .‬ובמחשבות אלו הופך‬ ‫‪ ]bus‬בעל כרחם בעודם בוכים‪ ,‬או‬ ‫אם כן‪ ,‬משביררנו את הכלל הראשון‬ ‫האדם את ה’טראומה’ שהיתה בחלקו‪,‬‬ ‫שהוריהם חייבו אותם לגמור את האוכל‬ ‫שחלילה וחס מלזלזל או לדחות את‬ ‫ומוכיח לנפשו שכל ה’רעה’ היתה הטבה‬ ‫שהכינו עבורם וכל כיוצא בזה‪ ,‬שהאדם‬ ‫הפחד שב’טראומה’ ולומר שאין בה‬ ‫גדולה עבורו‪ ,‬ומסיר את הפחד והחרדה‬ ‫עצמו סבור שאלו קטנות שבקטנות שאין‬ ‫ממש‪ ,‬נוכל להמשיך בדרך הריפוי על פי‬ ‫מהמשכיר שלו לשעבר או מלעבור‬ ‫להם כל השפעה עליו‪ ,‬אך המציאות היא‬ ‫דירות וכדו’‪.‬‬ ‫אומרם ז”ל (יומא עה‪ ,‬א) בפירוש הפסוק‬ ‫שפעמים רבות ‘ברוב הימים תמצאנו’‪,‬‬ ‫(משלי יב‪ ,‬כה) ‘דאגה בלב איש ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’‪,‬‬ ‫דוגמא כעין זה שכיח למצוא בנושא‬ ‫שכמתעצלים לטפל בהם בתבונה‬ ‫חד אמר ‪ַ -‬יַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו [לשון הנמה‬ ‫‘עובד ומעביד’‪ ,‬שרבים מאד המשתכרים‬ ‫ומעמידים את הקושי בגודלו האמיתי‪,‬‬ ‫כה‪ ,‬שיבטלה ממוחו]‪ ,‬וחד אמר ‪ -‬ישיחנה‬ ‫הקשיים אינם נעלמים כבחולי הגוף‬ ‫אצל בעל הבית‪ ,‬זוחלים ורועדים לבקש‬ ‫לאחרים [שמא ישיאוהו עצה (רש"י יומא‬ ‫המבריא והולך מעצמו‪ ,‬והם נשארים‬ ‫משכורת על עבודתם‪ ,‬וחיים בפחד נורא‬ ‫שם ד"ה ישיחנה לאחרים)]‪ .‬ששני דרכים‬ ‫בעומק נבכי הנפש‪.‬‬ ‫לבל יאמרו להם לעזוב את מקום העבודה‬ ‫אלו הם פתח והוראה כדת מה לעשות‬ ‫ולחפש מקור פרנסה אחר‪ ,‬עד שיש שהם‬ ‫תא חזי והיווכח לראות כי כנים‬ ‫בזמן של ‘דאגה בלב איש’‪.‬‬ ‫ב’טראומה’ גדולה וחששות תמידיים‬ ‫הדברים‪ ,‬שיש הורים הנותנים לילדיהם‬ ‫להיות טוב עם בעל הבית ולעשות‬ ‫דרך אחת – ‘ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו’‪ ,‬להעמיק‬ ‫מיני מתיקה בהפרזה גדולה‪ ,‬אף שכולי‬ ‫כל טצדקי שבעולם שישארו לעבוד‬ ‫באותו פחד ורעדה‪ ,‬ולברר לעצמו מה‬ ‫עלמא מודי שהדבר מסוכן ואינו טוב‬ ‫במקומם הראשון‪ .‬וכשבא לפעמים‬ ‫בגדר החשש האמיתי ומה הוא רק‬ ‫לבריאותם של העוללים הרכים‪ ,‬והם‬ ‫הרגע הקשה שבעל הבית אומר להם לך‬ ‫דאגה מיותרת‪ ,‬ולשרש עוד על ידי חיזוק‬ ‫אינם בושים לומר‪ ,‬שבילדותם מנעו מהם‬ ‫בשלום‪ ,‬אין בידם די כוחות לקבל זאת‪,‬‬ ‫באמונה שאף על פי שבמושכל ראשון‬ ‫הוריהם בחוזק יד לאכול מיני מתיקה‪,‬‬ ‫והם חוזרים לביתם מיואשים וחסרי כח‪.‬‬ ‫נראה כאילו כלתה אליו הרעה‪ ,‬אין זה‬ ‫ונשאר להם מכך ‘טראומה’ וכדי לצאת‬ ‫אך ברוב הימים תמצאנו שדווקא משום‬ ‫כך אלא כל הנעשה הוא רק כדי להיטיבו‬ ‫ממנה הם נותנים לבניהם ומשלימים‬ ‫ואספר מעשה‬ ‫ישימו לב לחצי הכוס המלאה‪ ,‬אני אמר ר' יענק'לה נמוך קומה‪,‬‬ ‫המגיד הנודע רבי יענקל'ה גלינסקי זצ"ל היה למוד סבל וקושי‪,‬‬ ‫ועל כן רואה רק את חצי הכוס המלאה שבכל דבר ואיני רואה כל‬ ‫ובכל זאת היה סמל של שמחה‪ .‬כשנשאל על סודו השיב‪' :‬העולם‬ ‫חיסרון‪ ,‬ונפטר ממילא מכל דאגה'‬ ‫אומרים שיש כאלו הרואים את חצי הכוס הריקה ויש שתמיד‬ ‫‪3‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫ומחיה את עצמו ומרפא כל מכה ומכאוב‪,‬‬ ‫‘שמח נפש עבדך’ – היוצא למעשה מן‬ ‫הוא עלה בידם למצוא מקור פרנסה טוב‬ ‫ברפואת הנפש אין הדבר כן‪ ,‬אלא צריך‬ ‫האמור‬ ‫מן הראשון הן בזמן והן באיכות העבודה‬ ‫ללכת לרופאי נפשות ולאנשים מוסמכים‬ ‫אם כן איפה נסכם בדרך קצרה את‬ ‫והשכר‪ .‬וזאת ישוב האדם אל לבו ויקח‬ ‫המטיבים להכיר את תורת הנפש כדי‬ ‫המורם מן האמור‪‘ ,‬טראומה’ היא כאב‬ ‫את הדאגה והטראומה שלו ו’ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’‬ ‫לעלות ארוכה ומרפא ל’טראומות’‬ ‫אמיתי וקיים הנובעת מפחד שלא ניתן‬ ‫– ינמיכנה‪ ,‬ויגלה שהמכה שקיבל אינה‬ ‫ודאגות המפריעות לשלוות הנפש‪.‬‬ ‫להכחישה ולזלזל בה‪ ,‬וכשם שב’חולי‬ ‫כואבת כל כך‪ ,‬ואדרבה טובא נפיק מיניה‪.‬‬ ‫ודרך הריפוי יסודו ב’דאגה בלב איש‬ ‫הגוף’ רוב בני אדם אינם מתפעלים מן‬ ‫ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’ בשני פירושיו שהם אחת‪ ,‬או‬ ‫המכה וממשיכים בשגרת חייהם‪ ,‬ויש‬ ‫‘דאגה בלב איש ישחנה’ – ישחינה‬ ‫להנמיכם ולתת להם את מקומם הטבעי‬ ‫שהגוף שלהם חלש יותר וצריך זמן ריפוי‬ ‫לאחרים‬ ‫על ידי התבוננות והעמקה‪ ,‬שיתכן‬ ‫רב יותר‪ ,‬כך גם ב’חולי הגוף’ מזעזוע‬ ‫הדרך הנוספת להסיר את ה’דאגה‬ ‫ומעשה זה הוא דווקא טובה וברכה ומעז‬ ‫ו’טראומה’‪ ,‬רוב בני אדם הבריאים‬ ‫בלב איש’ היא ישיחנה לאחרים‪ ,‬למצוא‬ ‫יצא מתוק‪ ,‬או להשיח ולדבר על הקושי‬ ‫בנפשם‪ ,‬ממשיכים בשגרת חייהם‪ ,‬אך‬ ‫איש המכיר אותו היטב ולספר לו את‬ ‫עם חבר נאמן ומורה דרך‪ ,‬כי הדיבור‬ ‫יש מעט שהדבר עושה רושם בנפשם‬ ‫הרגשותיו‪ ,‬כי כשאדם מוציא מפיו את‬ ‫עצמו מסייע לאדם לצמצם את הקושי‬ ‫ועליהם לחפש רופא נאמן שישיבם‬ ‫סערות רגשותיו וה’טראומה’ בה הוא‬ ‫ולראות שהדבר אינו בהכרח קשה כל‬ ‫לשלוותם‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬הוא מצמצם ומקטין את מצוקתו‪,‬‬ ‫כך‪.‬‬ ‫ואז חברו הטוב יכול להאיר ולהראות‬ ‫ועדיין גם לכל יחיד ויחיד יש ‘טראומות’‬ ‫הבה נזכור‪ ,‬ה’ ציוונו ‘ובחרת בחיים’‬ ‫לו שחששו אינו ‘הכצעקתה’‪ ,‬ולהחזירו‬ ‫מסוימות מכל מיני נושאים שעברו עליו‪,‬‬ ‫(דברים ל‪ ,‬יט) לחיות בעולם הזה ולעובדו‪,‬‬ ‫לשלוות הנפש ומנוחת מרגוע‪ .‬וכך כתב‬ ‫ואף שאינו ב’טראומה’ מכל דבר וענין‪,‬‬ ‫‘למען תחיה אתה וזרעך’ (שם) – לעולם‬ ‫הרה”ק הרבי ר’ אלימלך מליז’ענסק זי”ע‬ ‫צריך לשרש את הפחדים הללו מתוכו‪,‬‬ ‫הבא‪ ,‬ועל חיינו בעולם הזה ‘מודים אנחנו‬ ‫ב’צעטיל’ קטן’ (אות יג) – הדרכות קודש‬ ‫ובכח זה באים למנוחה נכונה בהשקט‬ ‫לך’ בכל יום ויום‪ ,‬ועלינו לראות כיצד‬ ‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪‘ :‬לספר‬ ‫ובטח‪ ,‬והמח שליט על הלב ויכולים‬ ‫לחיות ללא דאגות ופחד לטוב לנו כל‬ ‫בכל פעם לפני המורה לו דרך ה’ ואפילו‬ ‫לעבוד את ה’ מתוך שלוה ורוגע‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬ולחדש את הנפש ולהסיר ממנה‬ ‫לפני חבר נאמן וכו’‪ ,‬והוא סגולה נפלאה’‪.‬‬ ‫בין הדברים הצבנו והוכחנו‪ ,‬כי בשונה‬ ‫כל מכאוב‪ ,‬ולשורר שיר חדש על פדות‬ ‫וניתן ְלְ ַַא ֵֵחד את שני הדעות להדדי‬ ‫מברפואת הגוף‪ ,‬שעשה ה’ שהגוף מבריא‬ ‫נפשנו‪.‬‬ ‫[וראה במדור אנא נפשי כתיבת יהבית‬ ‫מדברי המלבי"ם בענין זה]‪ ,‬שכשאדם‬ ‫נמצא לבדו או שלא מצא עדיין חבר‬ ‫נאמן כלבבו שיכול לספר לו את הדאגה‬ ‫נקודות העולות‬ ‫בה הוא שרוי‪ ,‬עליו לספר בינו לבין קונו‬ ‫מן המבואר‪:‬‬ ‫בהשתפכות הנפש בתפלה וכדו’ מה‬ ‫שקשה לו‪ ,‬ויקח זמן התבוננות על פחדיו‬ ‫ודאגותיו‪ ,‬ובזה יקיים הן ‘ישיחנה לאחרים’‬ ‫'טראומה' היא תוצאה של נפש חולשה בטבעה לקבל מוסכמות חדשות‪.‬‬ ‫והן ‘ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו’‪ ,‬וכפי שעשה דוד‬ ‫בשונה מהגוף המעלה ארוכה ומרפא לעצמו‪ ,‬הנפש אינה מתרפאה מעצמה‪.‬‬ ‫המלך ע”ה שהיה רחוק ומנודה מכל‪,‬‬ ‫הקושי הרב שיש בחולי נפש שאינו סר מהאדם אלא קונה בו שביתה‪.‬‬ ‫ובארץ ציה ועיף במדברות יהודה מצא‬ ‫את ה’ ֵֵר ַַע לו‪ ,‬ושח לפניו את כל מסכת‬ ‫לאחר ההבנה שיש לאדם פחד וחרדה‪ ,‬ניתן לבוא ולסייע בעדו על ידי הורדת‬ ‫חייו הקשה‪ ,‬וזעק ‘אנא ה’ הושיעה נא’‬ ‫הפחד בתבונה וחכמה‪.‬‬ ‫�‬ ‫(תהלים קיח‪ ,‬כה)‪ ,‬ורגע לאחר מכן מצא‬ ‫הפחתת החששות המביאות ל'טראומה' על ידי ַיַ ְְׁש ֶֶח ָ �ָּנה מדעתו‪.‬‬ ‫את הטובה שחננו ה’ בזה הדבר והודה‬ ‫העצה לשוחח על כל צער בפני חבר נאמן וכדו'‪ ,‬המצמצם את הקושי בדיבור פה‬ ‫להשי”ת ואמר ‘אלי אתה ואודך’ (שם‬ ‫ומגלה שהצרה אינה גדולה כל כך‪.‬‬ ‫פסוק כח)‪ ,‬ולא נתן ל’טראומת חייו’‬ ‫שלא לבוש לטפל בפחדים וחרדות כדי לחיות בשלוה בעולם הזה ולהשיג את‬ ‫להכשילו ולהפילו‪.‬‬ ‫מטרתנו‪ ,‬לאסוף תורה ומעשים טובים עבור חיי העולם הבא‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון והשיעורים‪ ,‬להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל‬ ‫‪office@nafshyyeshoveiv.org‬‬ ‫קו השיעורים ‪ 718-400-7566‬בארץ ישראל‪077-850-9310 :‬‬ ‫גליון ט"ו‬ ‫‪4‬‬