בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ויצא (2026-11-16)

המכון
להוצאת
כתבי
מורינו
הגאון רבי
יצחק ברנד
שליט"א
כולל ,מלאכה,
ובית המקדש
האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם • חשיבות
מלאכה • מקור ההנהגה של הכוללים
וחשיבותה • בענין לקיחת כסף ללימוד תורה •
שינוי ההנהגה בדורינו • האם יש לשנות הנהגה
זו • חיוב הכתובה • התנאים לדרגת בני לוי •
אפשרויות הפרנסה ללומדי תורה • האם אפשר
לסמוך על הנס • מי שלא לומד ברצינות •
מצאנו בתורה שינוי מצבים בענין זה • מלאכה
לפרנסה ,ובנין בית המקדש ,הוא אותו שורש •
בנין בית המקדש בידי אדם • קשר בין מלאכה
למלאכת המשכן • עוד בענין
ב כתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א ט"ו תמוז תשס"ו .תוקן
־אב תשע"ז OM TALMIDIM2@GMA נ
RY-BRAND.C IL.COM
האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם
ב
יש לעיין האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם ,שהרי מצד שני
מצאנו חשיבות מלאכה כדי להתפרנס.
חשיבות מלאכה
כמ"ש באבות דרבי נתן (מסכתות קטנות ,נוסחא א ,פרק יא)" :שמעיה
ואבטליון קבלו מהם ,שמעיה אומר :אהוב את המלאכה ,ושנא את
הרבנות ,ואל תתודע לרשות.
אהוב את המלאכה ,כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה
ואל יהיה [אדם] שונא את המלאכה ,שכשם שהתורה נתנה בברית ,כך
ית ָּכל 'ש ׁ ֶשת ָי ִמים ַּת ֲעבֹד ְו ָעשִׂ ָ המלאכה נתנה בברית ,שנאמר ((שמות כ ,ט) ׁ ֵ
יעי ׁ ַש ָ ּבת לה' לֱא ֶֹהיך')[ .גרסת הגר"א :שנאמר ָ (י) ְויוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ אכ ֶּת ָך:ְמ ַל ְ
יעי ׁ ַש ַ ּבת ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן ק ֶֹד ׁשאכה ּו ַב ּיוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ
'ש ׁ ֶשת ָי ִמים ֵי ָעשֶׂ ה ְמ ָל ָ (שמות ,לא ,טו) ׁ ֵ
רו ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵאל יו ָמת( :טז) ְו ׁ ָש ְמ ּ אכה ְ ּביוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת מוֹ ת ּ ַלה' ָּכל ָהעֹשֶׂ ה ְמ ָל ָ
עֹולם( :יז) ֵ ּבינִ י ּו ֵבין ְ ּבנֵ י ֶאת ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ַל ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ְל ֹדר ָֹתם ְּב ִרית ָ
ִישְׂ ָר ֵאל אוֹ ת ִהוא ְלע ָֹלם ִּכי ׁ ֵש ׁ ֶשת ָי ִמים ָעשָׂ ה ה' ֶאת ַה ּ ׁ ָש ַמ ִים ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ
יעי ׁ ָש ַבת ַו ִ ּי ָ ּנ ַפ ׁש']. ּו ַב ּיוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ
רבי עקיבא אומר :עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה,
כיצד? ישב ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים.
אדם כל השבוע ,ולא עשה מלאכה ,לערב שבת אין לו מה יאכל ,היו לו
מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל ,מתחייב מיתה לשמים.
אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש ,אף על פי שנתנו לו מעות
של הקדש בשכרו ,ונטל מהם ואכל ,מתנצל מן המיתה.
רבי דוסתאי אומר :מנין שאם לא עשה מלאכה כל ששה (שיעשה
כל שבעה) [גורם לו שיעשה מלאכה בשביעי]? הרי שישב כל ימות
בריתי יצחק • םינוש םינינע
השבת ,ולא עשה מלאכה ,ולערב שבת אין לו מה שיאכל ,הלך ונפל בין
הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ,ועשו בו מלאכה בשבת .כל זאת
[גרם לו] שלא עשה כל ששה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר :אף אדם הראשון לא טעם כלום עד
שעשה מלאכה ,שנאמר (בראשית ,ב ,טו -טז) ַ'ו ַ ּי ִ ּנ ֵח ּ
הו ְב ַגן ֵע ֶדן ְל ָע ְב ָד ּה ּו ְל ׁ ָש ְמ ָר ּה
[וגו'] ִמ ּכֹל ֵעץ ַה ָ ּגן ָאכֹל ּת ֵ
ֹאכל'.
רבי טרפון אומר :אף הקדוש ברוך הוא לא השרה שכינתו על ישראל,
תֹוכם'".
ש ַכנְ ִּתי ְּב ָ
עד שעשו מלאכה ,שנאמר (שמות ,כה ,ח)' :וְ ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ָׁ
ג ע"כ מאבות דר"נ.
אולם בפשטות מדברים שגם מי שלומד צריך להתפרנס.אולם
בדור שאחרי המלחמה הנהיגו הנהגה כללית של כוללים ,ועיקרו
ע"י מרן החזון איש זצ"ל (עי' מאמר רב לכם שבת בהר הזה).
מקור ההנהגה של הכוללים וחשיבותה
יסוד חשיבות לימוד התורה בקביעות גם אחרי החתונה ,יש
לזה מקור ברמב"ם (סוף הלכות שמיטה ויובל ,פרק יג הלכה יב) ,וז"ל" :למה לא
זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו ,מפני שהובדל לעבוד את
י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים ,שנאמר
ש ָר ֵאל' ,לפיכך הובדלו מדרכי יך ְל ַי ֲעקֹב ְותוֹ ָר ְת ָך ְל ִי ְ ׂ
רו ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֶט ָ
[דברים לג ,י] 'יוֹ ּ
העולם ,לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן
'ב ֵר ְך י"י ֵחילוֹ ' ,והוא ברוך בכח גופן ,אלא הם חיל השם שנאמר [שם ,יא] ָ ּ
[הלכה יג] 'אנִ י ֶח ְל ְק ָך ְונַ ֲח ָל ְת ָך'. הוא זוכה להם שנאמר [במדבר ,יח ,כ] ֲ
ולא שבט לוי בלבד ,אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה
רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה
את יי והלך ישר כמו שעשהו הלאקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות
הרבים אשר בקשו בני האדם ,הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י
חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ,ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו
כמו שזכה לכהנים ללוים ,הרי דוד ע"ה אומר [תהלים ,טז ,ה] י"י ְמנָ ת ֶח ְל ִקי
יך גּ וֹ ָר ִלי" .עכ"ל הרמב"ם. ְוכוֹ ִסי ַא ָּתה ּתוֹ ִמ ְ
וכן שנינו במשנה (סוף קידושין ,דף פב ע"א)" :רבי נהוראי אומר :מניח
אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ,שאדם אוכל
משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא .ושאר כל אומנות אינן
כן ,כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
במלאכתו -הרי הוא מת ברעב ,אבל התורה אינה כן ,אלא משמרתו מכל
רע בנערותו ,ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו".
יכם -בימי ירמיהו כשהיה
דר ֵֹת ֶ וכן מצינו ברש"י (שמות ,טז ,לב)ְ :
"ל ֹ
ירמיהו מוכיחם ,למה אין אתם עוסקים בתורה .והם אומרים נניח
מלאכתנו ונעסוק בתורה ,מהיכן נתפרנס .הוציא להם צנצנת המן
'ה ּדוֹ ר ַא ֶּתם ְר ּ
או ְד ַבר ה''' ,שמעו' לא נאמר אלא ואמר להם (ירמיהו ,ב ,לא) ַ
'ראו' ,בזה נתפרנסו אבותיכם ,הרבה שלוחין יש לו למקום להכין
מזון ליראיו".
בענין לקיחת כסף ללימוד תורה
ד
זה היה מחלוקת גדולה בתקופת הרמב"ם ,שהרמב"ם כתב
שאסור ללומדי תורה לקבל כסף .ואילו חכמי דורו וכן הבאים
אחריו חלקו עליו.
להלכה נפסק שמותר ,וז"ל השו"ע (יו"ד סי' רמו סעי' כא)" :מעלה
ֹאכל וגו' יע ַּכ ּ ֶפ ָ
יך ִּכי ת ֵ גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו ,שנאמר ְי ִג ַ
(תהילים קכח ,ב) .וכל המשים על לבו לעסוק בתורה ולא לעשות מלאכה
להתפרנס מן הצדקה ,הרי זה מחלל השם ומבזה התורה ,שאסור ליהנות
מדברי תורה .וכל תורה שאין עמה מלאכה ,גוררת עון וסופו ללסטם
הבריות (לשון הטור) .וכל זה בבריא ויכול לעסוק במלאכתו או בדרך
ארץ קצת ולהחיות עצמו (רבינו ירוחם ורבינו יונה נתיב ב' וכ"כ הרמ"ה) ,אבל
זקן או חולה ,מותר ליהנות מתורתו ושיספקו לו (לכ"ע) .ויש אומרים
דאפילו בבריא מותר (בית יוסף בשם תשובת רשב"ץ ח"א ,קמ"ז ,קמ"ח) .ולכן נהגו בכל
מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר ,כדי
שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות ויתבזה התורה בפני ההמון
(אברבנאל בפירוש מסכת אבות) .ודוקא חכם הצריך לזה ,אבל עשיר ,אסור .ויש
מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים
כדי להחזיק ידי לומדי תורה ,שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח.
ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ,מדת
חסידות הוא ומתת לאקים היא ,אך אין זה מדת כל אדם ,שא"א לכל אדם
לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו" .עכ"ל.
הנה עצם היסוד הזה שבעלי־בתים מפרנסים את הבני־תורה
היה בכל הדורות ,ולא נהגו כהרמב"ם אלא כהחולקים עליו.
שינוי ההנהגה בדורינו
אולם החידוש בדור הקודם היה ,שהנהיגו בצורה רחבה מאוד,
בריתי יצחק • םינוש םינינע
שבתוך ציבור מסוים כמעט כולם הולכים ללמוד בכולל וכן מחנכים
הבנות בבית־יעקב שצריך להתחתן דוקא עם אברך כולל ,וזה לא
היה בדורות הקודמים .והחידוש הזה הנהיגו החזון איש זצ"ל ועוד
מגדולי ישראל.
ומקודם נהגו כמבואר בשו"ע או"ח (סי' קנו ובבה"ל שם) ,וז"ל "אח"כ
ילך לעסקיו ,דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון ,כי
העוני יעבירנו ע"ד קונו; ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר ,אלא עראי,
ותורתו קבע ,וזה וזה יתקיים בידו; וישא ויתן באמונה" .ע"כ.
ה וכתב בביאור הלכה (שם)" :סופה בטלה וגוררת עון -כתבו הספרים
שזהו נאמר לכלל העולם ,שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה
זו להיות עסקם רק בתורה לבדה .אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל
עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה
בידן ,ר"ל דוקא הרבה] ,והקב"ה בודאי ימציא להם פרנסתם .וכעין זה
כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטין ויובלות ולא שבט לוי בלבד וכו' עי"ש .ובפרט
אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו צרכיו כדי שיעסוק בתורה
בודאי לא שייך זה ,ויששכר וזבלון יוכיח" .עכ"ל.
האם יש לשנות הנהגה זו
והשאלה נשאלת ,האם הרחבה זו שהנהיגו גדולי הדור שעבר
לעשות את הלימוד בכולל נחלת הכלל ,הוא דבר מבורך ששייך
להמשיך לכל הדורות ,או שזה היה בגדר הוראת שעה ,שצריך
לבדוק אם הסיבה של ההוראת שעה עדיין קיימת.
ומקודם נקדים לבאר שיצא הרבה הצלת התורה מכח הנהגה
זו ,שלימוד התורה נתרבה הרבה מאוד ,ונכתבו ספרים על כל מצוות
התורה .והרבה חלקי תורה שהיו מונחים בקרן זוית כמו זרעים
קדשים וטהרות ,נלמדים ברוב עוצמה .וגם חלקי התורה שאכן
כן נלמדו מקודם כמו שבת וכשרות ,מ"מ נתחדשו הרבה דברים
והרבה ספרים על כל פרט ופרט .והכל בזכות קיום הכוללים.
חיוב הכתובה
והסיבה לכך שיש לדון שהנהגה זו היא רק הוראת שעה ,שהרי
מצד שני מבטלים המצוה להתעסק בפרנסה ,וזה מחיוב הכתובה
שכתוב בה "ואנא אפלח ואזון ואפרנס יתיכי כהלכות גוברין יהודאין
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
דזנין ומפרנסין נשיהון בקושטא".
ועי' בזה בתוס' (כתובות דף סג ע"א) וז"ל" :באומר איני זן ואיני מפרנס
-מכאן מוכיח רבינו אליהו שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת
או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו ,דאם לא כן מה ענין זה
אצל מורד ממלאכה .ומיהו בקונטרס פירש משום דזן ומפרנס הוא כנגד
מלאכה של אשה ,ועוד הביא ראיה מדכתבינן בכתובה ואנא אפלח כו'.
ומיהו גם זה יש לדחות כמו שמפרש ר"ת דאפלח היינו עבודת הקרקע
פירוש אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל
להשכיר עצמו אינו חייב".
הנה יש כאן מחלוקת אם כופין להשכיר עצמו או לא ,שדעת
רבינו אליהו שכופין ,ודעת ר"ת שאין כופין .ומ"מ גם לר"ת יש חיוב
ו
לעבוד ,כמבואר בחזון איש (אה"ע סי' קח ס"ק י ד"ה ולענין ,בא"ד) שכתב וז"ל:
"נראה דאף לדעת ר"ת שאינו חייב להשכיר עצמו מדין חיוב גמור,
מ"מ הוא חוטא לנפשו ולאשתו ,וכבר הוכיח שלמה ע"ה בס' משלי
את העצל ,ומשתדלין עמו לפתותו להשתכר ,ואולי אם מוציאים חכמים
לכופו בשוטים הרשות בידם ,ולא משום חוב לאשתו אלא כאב המכה
את בנו והרב את תלמידו ,וכ"כ במרדכי פ' (אע"פ) [המדיר אות ר"ה] דרשות
לקנסו לפנים משורת הדין" .עכ"ל.
וגם לדעת ר"ת ,אם אינו מפרנס אשתו ,יש מצבים שיכולה
לבקש ממנו גט ,כמבואר באה"ע (סי' קנד סעי' ג) ,ועי' ירושלמי (גיטין פ"ט
הל' ט) "האומר איני זן ומפרנס כופין אותו להוציא ,אם משום ריח רע
כופין ,לא כל שכן משום חיי נפש" .והובא בכל הראשונים ,עי' רא"ש
(פ"ז סי' יט)[ .אם הוא חולה ואינו יכול לעבוד והיא מבקשת גט ,אם כופין אותו לגרש,
יש בזה דיעות ,ואכמ"ל].
התנאים לדרגת בני לוי
וא"כ מי שמבטל מצוה זו וחיוב זה ,צריך להיות במקומו סיבה
להתיר שלא יתעסק בפרנסה ,דהיינו אם באמת לומד תורה ונתקיים
התנאים שניתן רשות להנהגה אחרת שאינו עוסק בפרנסה ,ואחרים
מפרנסים אותו בגלל שהוא לומד תורה.
וצריך לדקדק ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל ,שם) האם לכולם מתקיימים
התנאים אשר הרמב"ם מציג לדרגת של בני לוי.
התנאי הראשון ,שאיצ"ל ,שהוא באמת לומד תורה.
בריתי יצחק • םינוש םינינע
שנית ,שהוא מורה דרך לאחרים ,כמו שהזכיר (הל' יב) "לשרתו
ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר (דברים ,לג ,י)
וכמובן גם מי שמכין עצמו יך ְל ַי ֲעקֹב ְותוֹ ָר ְת ָך ְל ִי ְ ׂ
ש ָר ֵאל". רו ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֶט ָ
יוֹ ּ
להורות לאחרים ,אף שעדיין לא הגיע לידי כך ,הוא בכלל זה .ואף
שאפשר להרחיב פרט זה מ"מ יש לעיין עד כמה( ,עי' לקמן בענין הרחבה זו).
שלישית ,שיהא לו באמת פרנסה ולא יבוא לידי גזל ,והרי
למדנו (אבות ,ב ,ב) כל תורה שאין עמה מלאכה ,גוררת עון וסופו ללסטם
הבריות .ובקידושין (דף כט ע"א) "רבי יהודה אומר :כל שאינו מלמד
את בנו אומנות -מלמדו ליסטות .ליסטות ס"ד ,אלא ,כאילו מלמדו
ליסטות" .ומה שהתירו לקחת כסף ,היינו שמותר לקחת אם יש מי
שנותן ,אבל אם אין המצב כך ,איצ"ל שלא הותר לגזול בשביל זה.
ז
אפשרויות הפרנסה ללומדי תורה
ובעצם יש כמה אופנים איך אפשר להחזיק לומדי תורה.
אפשרות ראשונה ,שיש בעלי בתים קבועים שמחזיקים את
לומדי התורה ,או בגדר יששכר וזבולון או איזה צורה אחרת.
אפשרות שניה ,שיש מי שאוסף כסף בכל מקום שיכול ,בא"י
או בחו"ל או בשניהם יחד.
אפשרות שלישית ,סומכים על הנס ורואים בחוש שהקב"ה
עוזר ,שמידי חודש בחדשו מגיע כסף מאיזה מקום שמגיע בלי לדעת
מראש.
אפשרות רביעית ,צירוף נס וטבע ,שעושים קצת השתדלות
והקב"ה עוזר על השאר.
האם אפשר לסמוך על הנס
ויש לעיין האם בענין זה של פרנסה יש דבר כזה של לסמוך על
הנס ,והקב"ה יעזור.
עי' בזה בחזון איש אמונה ובטחון (סוף ספר טהרות ,פ"ב ,אות א) שיש
שני כיוונים הפוכים בנושא זה ,וז"ל" :טעות נושנת נתאזרחה בלב
רבים במושג בטחון ,שם בטחון משמש למדה מהוללה ועיקרית בפי
החסידים ,נסתובבה להאמין -בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו
לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד ,אחת טובה ולא שניה
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
– כי בטח יהיה הטוב ,ואם מסתפק וחושב על היפוך הטוב הוא מחוסר
בטחון .ואין הוראה זו בבטחון נכונה ,שכל שלא נתברר בנבואה גורל
העתיד אין העתיד מוכרע ,כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו ית' .אבל
ענין הבטחון היא האימון שאין מקרה בעולם ,וכל הנעשה תחת השמש
הכל בהכרזה מאתו ית'".
ומאידך כתב (שם אות ז) "יש עוד ממדת הבטחון ,כי על הבוטח שורה
רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ה' ,וכמו שאמר
קום
דוד המלך ע"ה [תהלים ,כז ,ג] ִאם ַּת ֲחנֶ ה ָע ַלי ַמ ֲחנֶ ה לֹא ִי ָירא ִל ִ ּביִ ,אם ָּת ּ
ָע ַלי ִמ ְל ָח ָמה וגו' וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו" .עכ"ל.
הבחנה זו שיש מצבים מיוחדים והתעוררות מיוחדת לאדם,
שמרגיש שכעת עליו להתנהג לא לפי הנהגה טבעית רגילה אלא
ח
לבטוח בה' ,כתוב גם בספר המספיק לעובדי ה' מרבינו אברהם בן
הרמב"ם (שער הבטחון) .ויסוד הדבר כתוב גם ברמב"ם (מורה נבוכים ,חלק שני,
פרק מה ,ד"ה המדרגה א) וז"ל" :תחלת מדרגות הנבואה ,שילוה לאיש עזר לאקי
שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול ,כהצלת קהל חשוב מקהל רעים ,או
הציל חשוב גדול ,או השפיע טוב על אנשים רבים ,וימצא מעצמו לזה
מניע ומביא לעשות ,וזאת תקרא רוח ה'".
וא"כ צריך לדון לפי המצב אם יכול להתנהג בכיוון הנהגה
ניסית כמו שכתבנו באפשרות השלישית ,או שאינו יכול להתנהג כך,
ואז צריך להתנהג כאפשרות הראשונה או השניה.
אולם הדבר ברור ,שאם לא נתקיים לא אפשרות ראשונה
ולא אפשרות שניה שהם השתדלות טבעי ,ולא אפשרות שלישית,
שהוא הנהגה ניסית ,ולא אפשרות רביעית של צירוף נס וטבע ולא
אפשרות אחרת שלא חשבנו כאן ,והגיע המצב שאין כסף ,וממילא
הדבר גורם לאיסור גזל וריבית והלוואות שאין לו ממה לשלם,
ועוברים על ל ֶֹוה ָר ׁ ָשע ְולֹא ְי ׁ ַש ֵ ּלם (תהלים ,לז ,כא) ,או שיש בגלל זה בעיות
בשלום בית ,וקלקול בחינוך ילדים וכדומה ,או האברך בעצמו
נשבר מזה ,ומרוב דאגות על הפרנסה ועל החובות אינו יכול ללמוד
-אז אין רשות להמשיך הדרך ,ומוכרחים לעבוד להשתכר ולקבוע
עיתים לתורה.
ואם אינו מתנהג כך אלא הולך ללמוד ובגלל זה הולך לגנוב
(אפילו אינו גונב ממש ,רק עושה היתרים רחוקים בענין גזל) ,או
ללוות ולא לשלם ,או לבקש כסף לדירה מאביו או מחמיו מה שאינם
מסוגלים לשלם ,ויש בזה איסור של לא תחמוד ,וגם לפעמים הורס
בזה משפחות ,ולפעמים מתים מהתקפות לב בשביל החובות .אז
בריתי יצחק • םינוש םינינע
במקום שהלימוד נעשה ע"מ ללמוד וללמד לשמור ולקיים ,מביא
אותו לעבור עבירות וגזל ושאר חטאים.
הנה בכל השלושה אפשרויות הנ"ל יכול להיות שינויים במשך
הזמן ,שיש זמן שהפרנסה ללומדי תורה מצויה ,ולפעמים המצב
משתנה ,וכן הנהגה נסית ,יש מצב שיש התעוררות פנימית לאדם
או למנהיג הדור שכך ראוי להתנהג ,וזה יכול להשתנות ,ואין עוד
הרגשה זו ,או שרואים במציאות שהנס לא קורה ,וא"א להמשיך
להתנהג בצורה כזו.
ט מי שלא לומד ברצינות
עוד יש מצבים שאדם נמצא בכולל אבל לא לומד ברצינות,
ומסתובב חצי הזמן בלי ללמוד ,ומרגיש שזה לא הענין שלו .אז אף
אם נניח שיכול להשיג מי שמחזיק אותו ,אבל זה לא אמיתי ,כי מי
שנותן הכסף אדעתיה שהלומד לומד ברצינות.
והנה במה שכתבנו שצריך להיות שמורה דרך לאחרים ,יש
לזה הרחבה ,שבגלל הלימוד שלו מתרחב הלימוד בבית המדרש,
ואף אם הוא אינו זוכה להיות מורה הוראה בישראל ,מ"מ פלפול
חברים מוסיף בלימוד הכללי ומחזק את זה שבאמת עתיד לצאת
מורה הוראה בישראל ,או שמכשירו להיות מלמד או ראש ישיבה
או פעילות אחרת לזיכוי הרבים או מוציא ספרים לאור .אולם
אם המצב לא כך אלא שאינו לומד ברצינות והוא משרה רוח
בטלנות בבית המדרש ,א"כ אין כאן גם תועלת הזו ,וקשה לומר
שזה בכלל דברי הרמב"ם של שבט הלוי אפילו לא בצורת הרחבה
של הכלל הזה.
ואדם כזה מוטב שילך לעבוד ויקבע עיתים לתורה ויפרנס את
זה שבאמת לומד תורה כמו שצריך ,או שילמד חצי יום ויעבוד חצי
יום כפי היכולת.
מצאנו בתורה שינוי מצבים
בענין זה
ינו ְ ּבח ֵֹרב ֵלאמֹר ַרב ָל ֶכם כתוב בתורה (דברים ,א ,ו) "ה' אֱ ֵֹה ּ
ינו דִּ ֶ ּבר ֵא ֵל ּ
ֹאו ַהר ָה ֱאמ ִֹרי ְו ֶאל ָּכל ׁ ְש ֵכנָ יו עו ָל ֶכם ּוב ּ נו ּו ְס ּ
(ז) ּ ְפ ּ ׁ ֶש ֶבת ָ ּב ָהר ַה ֶ ּזה:
ָ ּב ֲע ָר ָבה ָב ָהר ּו ַב ּ ׁ ְש ֵפ ָלה ּו ַב ֶ ּנ ֶגב ּו ְבחוֹ ף ַה ָ ּים ֶא ֶרץ ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ְ ּל ָבנוֹ ן ַעד ַה ָ ּנ ָהר
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
ַה ָ ּגדֹל נְ ַהר ּ ְפ ָרת".
ופירש רש"י (שם ,ו) ַרב ָל ֶכם ׁ ֶש ֶבת -כפשוטו .ויש מדרש אגדה הרבה
לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה ,עשיתם משכן מנורה וכלים,
קבלתם תורה ,מניתם לכם סנהדרין ,שרי אלפים ושרי מאות".
וא"כ רואים שהקב"ה ניסה לשנות הדרך מעסק התורה בהר
סיני שהיה כולו מצוות ,לכיוון אחר של כיבוש ארץ ישראל ,ובודאי
גם בארץ ישראל ממשיכים ללמוד תורה ,והרי יהושע נענש על
שביטל אותם מלימוד התורה ,מ"מ עסקו גם במלחמה.
אולם בסופו של דבר ,התוכנית הזה להביאם כעת לא"י נדחה,
ונשארו עוד ארבעים שנה במדבר בגלל חטא מרגלים ,ובתוך העונש
י
היה גם תיקון ,עי' ילקוט שמעוני (תורה ,פרשת בשלח ,רמז רכו) "למה לא
הביאן הקב"ה בפשוטה ,אלא אמר הקב"ה ,אם מכניס אני את ישראל
בפשוטה מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטלין מן התורה ,אלא
הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המן ושותין מי באר
והתורה נבללת בגופן .מכאן היה ר"ש בן יוחאי אומר לא נתנה תורה
לדרוש אלא לאוכלי המן ,שניה להם אוכלי תרומה".
ומ"מ אחרי ארבעים שנה שכן הגיעו לא"י נשתנה המצב,
ש ְכ ִוי ִבינָ ה (איוב, כדאמרינן במדרש (ויקרא רבה ,פרשה כה ,ד"ה ה)" :אוֹ ִמי נָ ַתן ַל ֶּ ׂ
לח ,לו)ֲ ,ה ָדא ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתאָ ,א ַמר ַר ִ ּבי ֵל ִוי ַ ּב ֲע ָר ְב ָיא ָצ ְו ִחין ְל ַת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא שֶׂ ְכ ִויא,
יקין ִהיא ְמ ַכנְ ׁ ָשא ְלהוֹ ן ְו ַי ֲה ַבת ְלהוֹ ן ְּתחוֹ ת יה דַּ ִ ּק ִ
ֲה ָדא ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא ַּכד ֶא ְפרוֹ ֶח ָ
ינון ַר ְב ָיה ַחד ִמנְ הוֹ ן ֲא ַג ּ ַפ ָ ּיא ּו ְמ ׁ ַש ֲחנָ ה ְלהוֹ ן ּו ַמ ֲע ַד ְרנָ ה ֳק ָד ֵמיהוֹ ןְ ,ו ַכד ִא ּ
יה ִזיל ֲעדוֹ ר יהַ ,ו ֲא ָמ ַרת ֵל ּ יש ּיה ְ ּבגוֹ ֵר ׁ ֵ יה ְו ִהיא נָ ְק ָרה ֵל ּ ָ ּב ֵעי ְל ִמ ְק ַרב ְל ָו ֵת ּ
יו ִישְׂ ָר ֵאל ַ ּב ִּמ ְד ָ ּבר ַא ְר ָ ּב ִעים ׁ ָשנָ ה ָה ָיה ַה ָּמן יוֹ ֵרד ָּכ ְך ְּכ ׁ ֶש ָה ּ קו ַק ְל ָּת ְך.
ְ ּב ּ
צוי ָל ֶהןְ ,ו ַענְ נֵ י ָכבוֹ ד ַמ ִ ּקיפוֹ ת אוֹ ָתןְ ,ו ַע ּמ ּוד ָענָ ן ְו ַה ְ ּב ֵאר עוֹ ֶלה ָל ֶהן ְו ַה ּ ְׂש ָליו ָמ ּ
משה ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד סו ִישְׂ ָר ֵאל ָל ָא ֶרץ ָא ַמר ָל ֶהם ׁ ֶ יהםֵּ .כ ָיון ׁ ֶש ִ ּנ ְכנְ ּ יע ִל ְפנֵ ֶ ַמ ִּס ַ
הוא ִד ְכ ִתיב (ויקרא, יביןֲ .ה ָדא ּ יה נְ ִצ ִיה ְו ִי ּפוֹ ק ְו ִינְ צוֹ ב ֵל ּ ִמ ֶּכם ִי ְטעוֹ ן ַמ ּכ ּו ׁ ֵש ּ
ֹאו ֶאל ָה ָא ֶרץ ּונְ ַט ְע ֶּתם" .ע"כ. יט ,כג) ִּכי ָתב ּ
ורואים מכל זה ,שהקב"ה אינו מנהיג את עם ישראל תמיד
באותו אופן ,שהיה זמן שלימוד התורה בכל היום היה נחלת הכל,
כמו במדבר בזמן אכילת המן ,ואח"כ נשתנה הדבר ורובם עסקו
בפרנסה ,וכן במלחמה .ואף שגם אלו היו עוסקים בתורה ,ובוודאי
היו תמיד מצויים תלמידים שלמדו כל היום ,מ"מ זה לא היה נחלת
כולם .ולא היה הפרנסה מצויה לכל אחד ואחד.
בריתי יצחק • םינוש םינינע
אולם לקבוע הדבר במוחלט אין לנו כיום נביאים ,אבל
המציאות והאפשרות הוא היום הנהגת הקב"ה ,ואם רואים שא"א
עוד להמשיך באופן גורף לימוד בכולל ,צריך לסדר שחלקם ילמדו
כל היום ,דהיינו מי שראוי לכך ותורם בזה למען עם ישראל ,ומי
שאינו מסוגל לזה ,יעסוק חלקית בפרנסה ,וילמוד ג"כ ויפרנס
את מי שאכן כן מסוגל ללמוד ושניהם תורמים בענין זה למען
עם ישראל.
הקב"ה ידריכנו בדרך הנכונה ויתגלה כבוד שמים בכל העולם.
אי [הוספה משנת תשע"ז]
מלאכה לפרנסה ,ובנין בית המקדש,
הוא אותו שורש
העתקנו בתחילת המאמר דברי אבות דרבי נתן (נוסחא א ,פרק יא),
וכאן נתמקד בסוף הדברים ,וז"ל" :רבי טרפון אומר אף הקדוש ברוך
הוא לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר (שמות ,כה ,ח)
ְו ָעשׂ ּו ִלי ִמ ְק ָ ּד ׁש ְו ׁ ָש ַכנְ ִּתי ְ ּבתוֹ ָכם".
הנה רבי טרפון מחזק ענין של עבודה לפרנסה ,ממה שמצאנו
בבנין בית המקדש שהיא עיקר השראת השכינה ,שלא יתקיים אלא
אם עם ישראל בונה מקודם את בית המקדש ,ומזה אנו לומדים
שגם בעבודה לפרנסת הבית הוא חשוב מאוד.
בנין בית המקדש בידי אדם
ומזה יכולים ללמוד שגם בית המקדש העיקר הוא שיבנה בידי
אדם.
ויש חשש ,שמי שמתנגד באופן עקרוני לעשות מלאכה ,גם למי
שאינו ראוי ללמוד ,בסופו של דבר יתנגד גם לבנין בית המקדש,
ויאמר שהכל ירד מן השמים.
ועי' מה שכתבנו (מאמר זכריה הנביא -בית המקדש יבנה בידי אדם) שהעיקר הוא
שבית המקדש יבנה בידי אדם .ואף לדעה שסובר בפירוש סוגיית
הגמרא בראש השנה (ל ע"א) וסוכה (מא ע"א) שירד מן השמים ,אולם
אסור לסמוך על זה ,וכל מי שסומך על זה וטוען שאף אם אפשר
לבנות בית המקדש פטורים לבנות ,עובר על לאו של לֹא ְתנַ ּס ּו ֶאת ה'
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
(דברים ,ו ,טז).
וכן יש הרבה מקומות בחז"ל וברש"י גופא שכתב מפורש שבית
המקדש השלישי יבנה בידי אדם .עי' רש"י (בראשית ,פרשת ויחי ,מט ,יא) וז"ל
ּׂר ָקה"אונקלוס תרגם במלך המשיחֶּ .ג ֶפן הם ישראלִ ,עירהֹ זו ירושלים ,שֹ ֵ
יכ ֵל ּה, נון ֵה ְ
ְּבנִ י ֲאתֹנֹו ִ -י ְב ּ ש ֵרק (ירמיה ,ב ,כא): אלו ישראלְ ,ו ָאנ ִֹכי נְ ַט ְע ִּת ְ
יך ֹׂ
וביחזקאל (מג ,יא)" :וְ יִ ְׁש ְמרּו - לשון שער האיתון בספר יחזקאל".
ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
וכ"ז גם לפני ביאת המשיח ,כמבואר בגמרא (מגילה יח ע"א) שבנין
בית המקדש לפני משיח ,וכן הוא בירושלמי (מעשר שני פ"ה הל' ב).
אולם בפשטות ,הכוונה בגמרא ר"ה וסוכה אחרת מרש"י ,עי'
בי
מאירי (שם) ,וכן עי' במאמר (שם) ,והרי זה כלל גדול שעיקר השראת
השכינה הוא רק ע"י שאנו מכינים חלק הגשמי ,וכן מבואר כן
בדברי רבי טרפון ,וכן מבואר בחז"ל בכל מקום.
וז"ל הספרי (במדבר ,פרשת פינחס ,פיסקא קמג)ַ :
"'ו ַ ּי ְרא מ ׁ ֶֹשה ֶאת ָּכל ַה ְּמ ָל ָ
אכה
ְו ִה ֵ ּנה ָעשׂ ּו א ָֹת ּה ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה ה' ֵּכן ָעשׂ ּו ַו ְי ָב ֶר ְך א ָֹתם מ ׁ ֶֹשה' (שמות לט מג) ,מה
ברכה ברכם ,אמר להם :יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם .והם
ינו
ינו ּכוֹ נְ נָ ה ָע ֵל ּ
שה ָי ֵד ּ
ינו ּו ַמ ֲע ֵ ׂ
ינו ָע ֵל ּ אומרים (תהלים ,צ ,יז)'ִ :ו ִ
יהי נ ַֹעם ה' לֱא ֵֹה ּ
הו'".ינו ּכוֹ נְ נֵ ּ
שה ָי ֵד ּ ּו ַמ ֲע ֵ ׂ
וזה שייך גם לעתיד ,שרק ע"י מעשה ידיים של בנין בית המקדש
ישרה השכינה.
וז"ל ילקוט שמעוני (תורה ,פרשת פקודי ,רמז תיז)" :בעולם הזה שבת משוש
כל הארץ ,כשישוב הקדוש ברוך הוא ויבנה ירושלים הוא מחזיר את
שםיה ַו ָ ּי ֶ ׂ
'כי נִ ַחם ה' ִצ ּיוֹ ן נִ ַחם ָּכל ָח ְרב ֶֹת ָ השמחה ,שנאמר (ישעיהו ,נא ,ג) ִּ
ש ְמ ָחה ִי ָּמ ֵצא ָב ּה ּתוֹ ָדה ְוקוֹ ל ִז ְמ ָרה'.
ששׂ וֹ ן ְו ִ ׂ ִמ ְד ָ ּב ָר ּה ְּכ ֵע ֶדן ְו ַע ְר ָב ָת ּה ְּכ ַגן ה' ָ ׂ
ויברך אותם משה ,אמר להם :יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.
יכם ָּכ ֶכם וגו'
רבי יוסי אומר ,כך אמר להם' :ה' לֱא ֵֹהי ֲאבוֹ ֵת ֶכם י ֵֹסף ֲע ֵל ֶ
יב ֵר ְך ֶא ְת ֶכם' וגו' ,אמר להם :כדרך שזכיתם במעשה המשכן ,תזכו ִו ָ
לבנות לכם את בית עולמים ,שבתוכו עתידה שכינה לשרות ,שנאמר (שמות
תֹוכם'".
ש ַכנְ ִּתי ְּב ָ
כה ,ח) 'וְ ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ָׁ
קשר בין מלאכה למלאכת המשכן
וכן יש היקש בין מעשה ידיים של המשכן ,למעשה ידיים של
בריתי יצחק • םינוש םינינע
יהי נ ַֹעם ה' לֱא ֵֹהינוּ -שכינתו ותנחומיו: פרנסה ברש"י (תהלים ,צ ,יז) וז"ל" :וִ ִ
ּומ ֲעשֵׂה יָ ֵדינּו ּכֹונְ נָ ה ָע ֵלינּו -לשון תחינה הואּ .כוֹ נְ נָ ה ,כמו שמרה; שפטה:
ַ
הו ,א' על מלאכתינו ּכוֹ נְ נֵ ּ
שה ָי ֵד ּ
ּכֹונְ נֵ הּו -כונן אותו ,ושני פעמים ּו ַמ ֲע ֵ ׂ
המשכן שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם
במשכן ,ואחת שתהא ברכה במעשה ידיהם".
מכל מה שכתבנו נלמד ,שכמו שיש תביעה ממי שעובד לתת ערך
למי שלומד ,כן יש תביעה למי שלומד לתת ערך למי שעובד ,ואסור
לזלזל בפעולת השני.
גי עוד בענין
ע"ע בענין זה במאמר זאת חנוכת המזבח .ומאמר מעלת נושא
ונותן באמונה וקביעות עתים לתורה ,ומאמר תורתו אומנתו,
פרנסה ,והגאון רע"י שלזינגר ,ומאמר שמח זבולון בצאתך ,ובמאמר
רב לכם שבת בהר הזה .ובספר שמח זבולון בצאתך ,מאת הרב
החפץ בעילום שמו שליט"א.
שדקמה תיבו ,הכאלמ ,ללוכ
לעלית נשמת אבי מורי ר' זאב בן אהרן ,נלב"ע ט' אלול תשע"ה
