gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫כולל‪ ,‬מלאכה‪,‬‬ ‫ובית המקדש‬ ‫האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם • חשיבות‬ ‫מלאכה • מקור ההנהגה של הכוללים‬ ‫וחשיבותה • בענין לקיחת כסף ללימוד תורה •‬ ‫שינוי ההנהגה בדורינו • האם יש לשנות הנהגה‬ ‫זו • חיוב הכתובה • התנאים לדרגת בני לוי •‬ ‫אפשרויות הפרנסה ללומדי תורה • האם אפשר‬ ‫לסמוך על הנס • מי שלא לומד ברצינות •‬ ‫מצאנו בתורה שינוי מצבים בענין זה • מלאכה‬ ‫לפרנסה‪ ,‬ובנין בית המקדש‪ ,‬הוא אותו שורש •‬ ‫בנין בית המקדש בידי אדם • קשר בין מלאכה‬ ‫למלאכת המשכן • עוד בענין‬ ‫ב‬ ‫כתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"א ט"ו תמוז תשס"ו‪ .‬תוקן‬ ‫־אב תשע"ז‬ ‫‪OM‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪TALMIDIM2@GMA‬‬ ‫נ‬ ‫‪RY-BRAND.C‬‬ ‫‪IL.COM ‬‬ ‫האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם‬ ‫ב‬ ‫יש לעיין האם לימוד בכולל הוא נחלת כולם‪ ,‬שהרי מצד שני‬ ‫מצאנו חשיבות מלאכה כדי להתפרנס‪.‬‬ ‫חשיבות מלאכה‬ ‫כמ"ש באבות דרבי נתן (מסכתות קטנות‪ ,‬נוסחא א‪ ,‬פרק יא)‪" :‬שמעיה‬ ‫ואבטליון קבלו מהם‪ ,‬שמעיה אומר‪ :‬אהוב את המלאכה‪ ,‬ושנא את‬ ‫הרבנות‪ ,‬ואל תתודע לרשות‪.‬‬ ‫אהוב את המלאכה‪ ,‬כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה‬ ‫ואל יהיה [אדם] שונא את המלאכה‪ ,‬שכשם שהתורה נתנה בברית‪ ,‬כך‬ ‫ית ָּכל‬ ‫'ש ׁ ֶשת ָי ִמים ַּת ֲעבֹד ְו ָעשִׂ ָ‬ ‫המלאכה נתנה בברית‪ ,‬שנאמר ((שמות כ‪ ,‬ט) ׁ ֵ‬ ‫יעי ׁ ַש ָ ּבת לה' לֱא ֶֹהיך')‪[ .‬גרסת הגר"א‪ :‬שנאמר‬ ‫ָ‬ ‫(י) ְויוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ‬ ‫אכ ֶּת ָך‪:‬‬‫ְמ ַל ְ‬ ‫יעי ׁ ַש ַ ּבת ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן ק ֶֹד ׁש‬‫אכה ּו ַב ּיוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ‬ ‫'ש ׁ ֶשת ָי ִמים ֵי ָעשֶׂ ה ְמ ָל ָ‬ ‫(שמות‪ ,‬לא‪ ,‬טו) ׁ ֵ‬ ‫רו ְבנֵ י ִישְׂ ָר ֵאל‬ ‫יו ָמת‪( :‬טז) ְו ׁ ָש ְמ ּ‬ ‫אכה ְ ּביוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת מוֹ ת ּ‬ ‫ַלה' ָּכל ָהעֹשֶׂ ה ְמ ָל ָ‬ ‫עֹולם‪( :‬יז) ֵ ּבינִ י ּו ֵבין ְ ּבנֵ י‬ ‫ֶאת ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ַל ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ְל ֹדר ָֹתם ְּב ִרית ָ‬ ‫ִישְׂ ָר ֵאל אוֹ ת ִהוא ְלע ָֹלם ִּכי ׁ ֵש ׁ ֶשת ָי ִמים ָעשָׂ ה ה' ֶאת ַה ּ ׁ ָש ַמ ִים ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ‬ ‫יעי ׁ ָש ַבת ַו ִ ּי ָ ּנ ַפ ׁש']‪.‬‬ ‫ּו ַב ּיוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִב ִ‬ ‫רבי עקיבא אומר‪ :‬עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה‪,‬‬ ‫כיצד? ישב‬ ‫ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים‪.‬‬ ‫אדם כל השבוע‪ ,‬ולא עשה מלאכה‪ ,‬לערב שבת אין לו מה יאכל‪ ,‬היו לו‬ ‫מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל‪ ,‬מתחייב מיתה לשמים‪.‬‬ ‫אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש‪ ,‬אף על פי שנתנו לו מעות‬ ‫של הקדש בשכרו‪ ,‬ונטל מהם ואכל‪ ,‬מתנצל מן המיתה‪.‬‬ ‫רבי דוסתאי אומר‪ :‬מנין שאם לא עשה מלאכה כל ששה (שיעשה‬ ‫כל שבעה) [גורם לו שיעשה מלאכה בשביעי]? הרי שישב כל ימות‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫השבת‪ ,‬ולא עשה מלאכה‪ ,‬ולערב שבת אין לו מה שיאכל‪ ,‬הלך ונפל בין‬ ‫הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר‪ ,‬ועשו בו מלאכה בשבת‪ .‬כל זאת‬ ‫[גרם לו] שלא עשה כל ששה‪.‬‬ ‫רבי שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬אף אדם הראשון לא טעם כלום עד‬ ‫שעשה מלאכה‪ ,‬שנאמר (בראשית‪ ,‬ב‪ ,‬טו ‪ -‬טז) ַ'ו ַ ּי ִ ּנ ֵח ּ‬ ‫הו ְב ַגן ֵע ֶדן ְל ָע ְב ָד ּה ּו ְל ׁ ָש ְמ ָר ּה‬ ‫[וגו'] ִמ ּכֹל ֵעץ ַה ָ ּגן ָאכֹל ּת ֵ‬ ‫ֹאכל'‪.‬‬ ‫רבי טרפון אומר‪ :‬אף הקדוש ברוך הוא לא השרה שכינתו על ישראל‪,‬‬ ‫תֹוכם'"‪.‬‬ ‫ש ַכנְ ִּתי ְּב ָ‬ ‫עד שעשו מלאכה‪ ,‬שנאמר (שמות‪ ,‬כה‪ ,‬ח)‪' :‬וְ ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ָׁ‬ ‫ג‬ ‫ע"כ מאבות דר"נ‪.‬‬ ‫אולם בפשטות מדברים שגם מי שלומד צריך להתפרנס‪.‬אולם‬ ‫בדור שאחרי המלחמה הנהיגו הנהגה כללית של כוללים‪ ,‬ועיקרו‬ ‫ע"י מרן החזון איש זצ"ל (עי' מאמר רב לכם שבת בהר הזה)‪.‬‬ ‫מקור ההנהגה של הכוללים וחשיבותה‬ ‫יסוד חשיבות לימוד התורה בקביעות גם אחרי החתונה‪ ,‬יש‬ ‫לזה מקור ברמב"ם (סוף הלכות שמיטה ויובל‪ ,‬פרק יג הלכה יב)‪ ,‬וז"ל‪" :‬למה לא‬ ‫זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו‪ ,‬מפני שהובדל לעבוד את‬ ‫י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים‪ ,‬שנאמר‬ ‫ש ָר ֵאל'‪ ,‬לפיכך הובדלו מדרכי‬ ‫יך ְל ַי ֲעקֹב ְותוֹ ָר ְת ָך ְל ִי ְ ׂ‬ ‫רו ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֶט ָ‬ ‫[דברים לג‪ ,‬י] 'יוֹ ּ‬ ‫העולם‪ ,‬לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן‬ ‫'ב ֵר ְך י"י ֵחילוֹ '‪ ,‬והוא ברוך‬ ‫בכח גופן‪ ,‬אלא הם חיל השם שנאמר [שם‪ ,‬יא] ָ ּ‬ ‫[הלכה יג]‬ ‫'אנִ י ֶח ְל ְק ָך ְונַ ֲח ָל ְת ָך'‪.‬‬ ‫הוא זוכה להם שנאמר [במדבר‪ ,‬יח‪ ,‬כ] ֲ‬ ‫ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה‬ ‫רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה‬ ‫את יי והלך ישר כמו שעשהו הלאקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות‬ ‫הרבים אשר בקשו בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י‬ ‫חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו‬ ‫כמו שזכה לכהנים ללוים‪ ,‬הרי דוד ע"ה אומר [תהלים‪ ,‬טז‪ ,‬ה] י"י ְמנָ ת ֶח ְל ִקי‬ ‫יך גּ וֹ ָר ִלי"‪ .‬עכ"ל הרמב"ם‪.‬‬ ‫ְוכוֹ ִסי ַא ָּתה ּתוֹ ִמ ְ‬ ‫וכן שנינו במשנה (סוף קידושין‪ ,‬דף פב ע"א)‪" :‬רבי נהוראי אומר‪ :‬מניח‬ ‫אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה‪ ,‬שאדם אוכל‬ ‫משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪ .‬ושאר כל אומנות אינן‬ ‫כן‪ ,‬כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫במלאכתו ‪ -‬הרי הוא מת ברעב‪ ,‬אבל התורה אינה כן‪ ,‬אלא משמרתו מכל‬ ‫רע בנערותו‪ ,‬ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו"‪.‬‬ ‫יכם ‪ -‬בימי ירמיהו כשהיה‬ ‫דר ֵֹת ֶ‬ ‫וכן מצינו ברש"י (שמות‪ ,‬טז‪ ,‬לב)‪ְ :‬‬ ‫"ל ֹ‬ ‫ירמיהו מוכיחם‪ ,‬למה אין אתם עוסקים בתורה‪ .‬והם אומרים נניח‬ ‫מלאכתנו ונעסוק בתורה‪ ,‬מהיכן נתפרנס‪ .‬הוציא להם צנצנת המן‬ ‫'ה ּדוֹ ר ַא ֶּתם ְר ּ‬ ‫או ְד ַבר ה''‪' ,‬שמעו' לא נאמר אלא‬ ‫ואמר להם (ירמיהו‪ ,‬ב‪ ,‬לא) ַ‬ ‫'ראו'‪ ,‬בזה נתפרנסו אבותיכם‪ ,‬הרבה שלוחין יש לו למקום להכין‬ ‫מזון ליראיו"‪.‬‬ ‫בענין לקיחת כסף ללימוד תורה‬ ‫ד‬ ‫זה היה מחלוקת גדולה בתקופת הרמב"ם‪ ,‬שהרמב"ם כתב‬ ‫שאסור ללומדי תורה לקבל כסף‪ .‬ואילו חכמי דורו וכן הבאים‬ ‫אחריו חלקו עליו‪.‬‬ ‫להלכה נפסק שמותר‪ ,‬וז"ל השו"ע (יו"ד סי' רמו סעי' כא)‪" :‬מעלה‬ ‫ֹאכל וגו'‬ ‫יע ַּכ ּ ֶפ ָ‬ ‫יך ִּכי ת ֵ‬ ‫גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו‪ ,‬שנאמר ְי ִג ַ‬ ‫(תהילים קכח‪ ,‬ב)‪ .‬וכל המשים על לבו לעסוק בתורה ולא לעשות מלאכה‬ ‫להתפרנס מן הצדקה‪ ,‬הרי זה מחלל השם ומבזה התורה‪ ,‬שאסור ליהנות‬ ‫מדברי תורה‪ .‬וכל תורה שאין עמה מלאכה‪ ,‬גוררת עון וסופו ללסטם‬ ‫הבריות (לשון הטור)‪ .‬וכל זה בבריא ויכול לעסוק במלאכתו או בדרך‬ ‫ארץ קצת ולהחיות עצמו (רבינו ירוחם ורבינו יונה נתיב ב' וכ"כ הרמ"ה)‪ ,‬אבל‬ ‫זקן או חולה‪ ,‬מותר ליהנות מתורתו ושיספקו לו (לכ"ע)‪ .‬ויש אומרים‬ ‫דאפילו בבריא מותר (בית יוסף בשם תשובת רשב"ץ ח"א‪ ,‬קמ"ז‪ ,‬קמ"ח)‪ .‬ולכן נהגו בכל‬ ‫מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות ויתבזה התורה בפני ההמון‬ ‫(אברבנאל בפירוש מסכת אבות)‪ .‬ודוקא חכם הצריך לזה‪ ,‬אבל עשיר‪ ,‬אסור‪ .‬ויש‬ ‫מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים‬ ‫כדי להחזיק ידי לומדי תורה‪ ,‬שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח‪.‬‬ ‫ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה‪ ,‬מדת‬ ‫חסידות הוא ומתת לאקים היא‪ ,‬אך אין זה מדת כל אדם‪ ,‬שא"א לכל אדם‬ ‫לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הנה עצם היסוד הזה שבעלי־בתים מפרנסים את הבני־תורה‬ ‫היה בכל הדורות‪ ,‬ולא נהגו כהרמב"ם אלא כהחולקים עליו‪.‬‬ ‫שינוי ההנהגה בדורינו‬ ‫אולם החידוש בדור הקודם היה‪ ,‬שהנהיגו בצורה רחבה מאוד‪,‬‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫שבתוך ציבור מסוים כמעט כולם הולכים ללמוד בכולל וכן מחנכים‬ ‫הבנות בבית־יעקב שצריך להתחתן דוקא עם אברך כולל‪ ,‬וזה לא‬ ‫היה בדורות הקודמים‪ .‬והחידוש הזה הנהיגו החזון איש זצ"ל ועוד‬ ‫מגדולי ישראל‪.‬‬ ‫ומקודם נהגו כמבואר בשו"ע או"ח (סי' קנו ובבה"ל שם)‪ ,‬וז"ל "אח"כ‬ ‫ילך לעסקיו‪ ,‬דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון‪ ,‬כי‬ ‫העוני יעבירנו ע"ד קונו; ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר‪ ,‬אלא עראי‪,‬‬ ‫ותורתו קבע‪ ,‬וזה וזה יתקיים בידו; וישא ויתן באמונה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫וכתב בביאור הלכה (שם)‪" :‬סופה בטלה וגוררת עון ‪ -‬כתבו הספרים‬ ‫שזהו נאמר לכלל העולם‪ ,‬שאין כולם יכולים לזכות לעלות למדרגה רמה‬ ‫זו להיות עסקם רק בתורה לבדה‪ .‬אבל אנשים יחידים יוכל להמצא בכל‬ ‫עת באופן זה [וזהו שאמרו בברכות ל"ו ע"ב הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה‬ ‫בידן‪ ,‬ר"ל דוקא הרבה]‪ ,‬והקב"ה בודאי ימציא להם פרנסתם‪ .‬וכעין זה‬ ‫כתב הרמב"ם פי"ג מהלכות שמיטין ויובלות ולא שבט לוי בלבד וכו' עי"ש‪ .‬ובפרט‬ ‫אם כבר נמצאו אנשים שרוצים להספיק לו צרכיו כדי שיעסוק בתורה‬ ‫בודאי לא שייך זה‪ ,‬ויששכר וזבלון יוכיח"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫האם יש לשנות הנהגה זו‬ ‫והשאלה נשאלת‪ ,‬האם הרחבה זו שהנהיגו גדולי הדור שעבר‬ ‫לעשות את הלימוד בכולל נחלת הכלל‪ ,‬הוא דבר מבורך ששייך‬ ‫להמשיך לכל הדורות‪ ,‬או שזה היה בגדר הוראת שעה‪ ,‬שצריך‬ ‫לבדוק אם הסיבה של ההוראת שעה עדיין קיימת‪.‬‬ ‫ומקודם נקדים לבאר שיצא הרבה הצלת התורה מכח הנהגה‬ ‫זו‪ ,‬שלימוד התורה נתרבה הרבה מאוד‪ ,‬ונכתבו ספרים על כל מצוות‬ ‫התורה‪ .‬והרבה חלקי תורה שהיו מונחים בקרן זוית כמו זרעים‬ ‫קדשים וטהרות‪ ,‬נלמדים ברוב עוצמה‪ .‬וגם חלקי התורה שאכן‬ ‫כן נלמדו מקודם כמו שבת וכשרות‪ ,‬מ"מ נתחדשו הרבה דברים‬ ‫והרבה ספרים על כל פרט ופרט‪ .‬והכל בזכות קיום הכוללים‪.‬‬ ‫חיוב הכתובה‬ ‫והסיבה לכך שיש לדון שהנהגה זו היא רק הוראת שעה‪ ,‬שהרי‬ ‫מצד שני מבטלים המצוה להתעסק בפרנסה‪ ,‬וזה מחיוב הכתובה‬ ‫שכתוב בה "ואנא אפלח ואזון ואפרנס יתיכי כהלכות גוברין יהודאין‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫דזנין ומפרנסין נשיהון בקושטא"‪.‬‬ ‫ועי' בזה בתוס' (כתובות דף סג ע"א) וז"ל‪" :‬באומר איני זן ואיני מפרנס‬ ‫‪ -‬מכאן מוכיח רבינו אליהו שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת‬ ‫או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו‪ ,‬דאם לא כן מה ענין זה‬ ‫אצל מורד ממלאכה‪ .‬ומיהו בקונטרס פירש משום דזן ומפרנס הוא כנגד‬ ‫מלאכה של אשה‪ ,‬ועוד הביא ראיה מדכתבינן בכתובה ואנא אפלח כו'‪.‬‬ ‫ומיהו גם זה יש לדחות כמו שמפרש ר"ת דאפלח היינו עבודת הקרקע‬ ‫פירוש אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל‬ ‫להשכיר עצמו אינו חייב"‪.‬‬ ‫הנה יש כאן מחלוקת אם כופין להשכיר עצמו או לא‪ ,‬שדעת‬ ‫רבינו אליהו שכופין‪ ,‬ודעת ר"ת שאין כופין‪ .‬ומ"מ גם לר"ת יש חיוב‬ ‫ו‬ ‫לעבוד‪ ,‬כמבואר בחזון איש (אה"ע סי' קח ס"ק י ד"ה ולענין‪ ,‬בא"ד) שכתב וז"ל‪:‬‬ ‫"נראה דאף לדעת ר"ת שאינו חייב להשכיר עצמו מדין חיוב גמור‪,‬‬ ‫מ"מ הוא חוטא לנפשו ולאשתו‪ ,‬וכבר הוכיח שלמה ע"ה בס' משלי‬ ‫את העצל‪ ,‬ומשתדלין עמו לפתותו להשתכר‪ ,‬ואולי אם מוציאים חכמים‬ ‫לכופו בשוטים הרשות בידם‪ ,‬ולא משום חוב לאשתו אלא כאב המכה‬ ‫את בנו והרב את תלמידו‪ ,‬וכ"כ במרדכי פ' (אע"פ) [המדיר אות ר"ה] דרשות‬ ‫לקנסו לפנים משורת הדין"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וגם לדעת ר"ת‪ ,‬אם אינו מפרנס אשתו‪ ,‬יש מצבים שיכולה‬ ‫לבקש ממנו גט‪ ,‬כמבואר באה"ע (סי' קנד סעי' ג)‪ ,‬ועי' ירושלמי (גיטין פ"ט‬ ‫הל' ט) "האומר איני זן ומפרנס כופין אותו להוציא‪ ,‬אם משום ריח רע‬ ‫כופין‪ ,‬לא כל שכן משום חיי נפש"‪ .‬והובא בכל הראשונים‪ ,‬עי' רא"ש‬ ‫(פ"ז סי' יט)‪[ .‬אם הוא חולה ואינו יכול לעבוד והיא מבקשת גט‪ ,‬אם כופין אותו לגרש‪,‬‬ ‫יש בזה דיעות‪ ,‬ואכמ"ל]‪.‬‬ ‫התנאים לדרגת בני לוי‬ ‫וא"כ מי שמבטל מצוה זו וחיוב זה‪ ,‬צריך להיות במקומו סיבה‬ ‫להתיר שלא יתעסק בפרנסה‪ ,‬דהיינו אם באמת לומד תורה ונתקיים‬ ‫התנאים שניתן רשות להנהגה אחרת שאינו עוסק בפרנסה‪ ,‬ואחרים‬ ‫מפרנסים אותו בגלל שהוא לומד תורה‪.‬‬ ‫וצריך לדקדק ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל‪ ,‬שם) האם לכולם מתקיימים‬ ‫התנאים אשר הרמב"ם מציג לדרגת של בני לוי‪.‬‬ ‫התנאי הראשון‪ ,‬שאיצ"ל‪ ,‬שהוא באמת לומד תורה‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫שנית‪ ,‬שהוא מורה דרך לאחרים‪ ,‬כמו שהזכיר (הל' יב) "לשרתו‬ ‫ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר (דברים‪ ,‬לג‪ ,‬י)‬ ‫וכמובן גם מי שמכין עצמו‬ ‫יך ְל ַי ֲעקֹב ְותוֹ ָר ְת ָך ְל ִי ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל"‪.‬‬ ‫רו ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֶט ָ‬ ‫יוֹ ּ‬ ‫להורות לאחרים‪ ,‬אף שעדיין לא הגיע לידי כך‪ ,‬הוא בכלל זה‪ .‬ואף‬ ‫שאפשר להרחיב פרט זה מ"מ יש לעיין עד כמה‪( ,‬עי' לקמן בענין הרחבה זו)‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬שיהא לו באמת פרנסה ולא יבוא לידי גזל‪ ,‬והרי‬ ‫למדנו (אבות‪ ,‬ב‪ ,‬ב) כל תורה שאין עמה מלאכה‪ ,‬גוררת עון וסופו ללסטם‬ ‫הבריות‪ .‬ובקידושין (דף כט ע"א) "רבי יהודה אומר‪ :‬כל שאינו מלמד‬ ‫את בנו אומנות ‪ -‬מלמדו ליסטות‪ .‬ליסטות ס"ד‪ ,‬אלא‪ ,‬כאילו מלמדו‬ ‫ליסטות"‪ .‬ומה שהתירו לקחת כסף‪ ,‬היינו שמותר לקחת אם יש מי‬ ‫שנותן‪ ,‬אבל אם אין המצב כך‪ ,‬איצ"ל שלא הותר לגזול בשביל זה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫אפשרויות הפרנסה ללומדי תורה‬ ‫ובעצם יש כמה אופנים איך אפשר להחזיק לומדי תורה‪.‬‬ ‫אפשרות ראשונה‪ ,‬שיש בעלי בתים קבועים שמחזיקים את‬ ‫לומדי התורה‪ ,‬או בגדר יששכר וזבולון או איזה צורה אחרת‪.‬‬ ‫אפשרות שניה‪ ,‬שיש מי שאוסף כסף בכל מקום שיכול‪ ,‬בא"י‬ ‫או בחו"ל או בשניהם יחד‪.‬‬ ‫אפשרות שלישית‪ ,‬סומכים על הנס ורואים בחוש שהקב"ה‬ ‫עוזר‪ ,‬שמידי חודש בחדשו מגיע כסף מאיזה מקום שמגיע בלי לדעת‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫אפשרות רביעית‪ ,‬צירוף נס וטבע‪ ,‬שעושים קצת השתדלות‬ ‫והקב"ה עוזר על השאר‪.‬‬ ‫האם אפשר לסמוך על הנס‬ ‫ויש לעיין האם בענין זה של פרנסה יש דבר כזה של לסמוך על‬ ‫הנס‪ ,‬והקב"ה יעזור‪.‬‬ ‫עי' בזה בחזון איש אמונה ובטחון (סוף ספר טהרות‪ ,‬פ"ב‪ ,‬אות א) שיש‬ ‫שני כיוונים הפוכים בנושא זה‪ ,‬וז"ל‪" :‬טעות נושנת נתאזרחה בלב‬ ‫רבים במושג בטחון‪ ,‬שם בטחון משמש למדה מהוללה ועיקרית בפי‬ ‫החסידים‪ ,‬נסתובבה להאמין ‪ -‬בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו‬ ‫לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד‪ ,‬אחת טובה ולא שניה‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫– כי בטח יהיה הטוב‪ ,‬ואם מסתפק וחושב על היפוך הטוב הוא מחוסר‬ ‫בטחון‪ .‬ואין הוראה זו בבטחון נכונה‪ ,‬שכל שלא נתברר בנבואה גורל‬ ‫העתיד אין העתיד מוכרע‪ ,‬כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו ית'‪ .‬אבל‬ ‫ענין הבטחון היא האימון שאין מקרה בעולם‪ ,‬וכל הנעשה תחת השמש‬ ‫הכל בהכרזה מאתו ית'"‪.‬‬ ‫ומאידך כתב (שם אות ז) "יש עוד ממדת הבטחון‪ ,‬כי על הבוטח שורה‬ ‫רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ה'‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫קום‬ ‫דוד המלך ע"ה [תהלים‪ ,‬כז‪ ,‬ג] ִאם ַּת ֲחנֶ ה ָע ַלי ַמ ֲחנֶ ה לֹא ִי ָירא ִל ִ ּבי‪ִ ,‬אם ָּת ּ‬ ‫ָע ַלי ִמ ְל ָח ָמה וגו' וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הבחנה זו שיש מצבים מיוחדים והתעוררות מיוחדת לאדם‪,‬‬ ‫שמרגיש שכעת עליו להתנהג לא לפי הנהגה טבעית רגילה אלא‬ ‫ח‬ ‫לבטוח בה'‪ ,‬כתוב גם בספר המספיק לעובדי ה' מרבינו אברהם בן‬ ‫הרמב"ם (שער הבטחון)‪ .‬ויסוד הדבר כתוב גם ברמב"ם (מורה נבוכים‪ ,‬חלק שני‪,‬‬ ‫פרק מה‪ ,‬ד"ה המדרגה א) וז"ל‪" :‬תחלת מדרגות הנבואה‪ ,‬שילוה לאיש עזר לאקי‬ ‫שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול‪ ,‬כהצלת קהל חשוב מקהל רעים‪ ,‬או‬ ‫הציל חשוב גדול‪ ,‬או השפיע טוב על אנשים רבים‪ ,‬וימצא מעצמו לזה‬ ‫מניע ומביא לעשות‪ ,‬וזאת תקרא רוח ה'"‪.‬‬ ‫וא"כ צריך לדון לפי המצב אם יכול להתנהג בכיוון הנהגה‬ ‫ניסית כמו שכתבנו באפשרות השלישית‪ ,‬או שאינו יכול להתנהג כך‪,‬‬ ‫ואז צריך להתנהג כאפשרות הראשונה או השניה‪.‬‬ ‫אולם הדבר ברור‪ ,‬שאם לא נתקיים לא אפשרות ראשונה‬ ‫ולא אפשרות שניה שהם השתדלות טבעי‪ ,‬ולא אפשרות שלישית‪,‬‬ ‫שהוא הנהגה ניסית‪ ,‬ולא אפשרות רביעית של צירוף נס וטבע ולא‬ ‫אפשרות אחרת שלא חשבנו כאן‪ ,‬והגיע המצב שאין כסף‪ ,‬וממילא‬ ‫הדבר גורם לאיסור גזל וריבית והלוואות שאין לו ממה לשלם‪,‬‬ ‫ועוברים על ל ֶֹוה ָר ׁ ָשע ְולֹא ְי ׁ ַש ֵ ּלם (תהלים‪ ,‬לז‪ ,‬כא)‪ ,‬או שיש בגלל זה בעיות‬ ‫בשלום בית‪ ,‬וקלקול בחינוך ילדים וכדומה‪ ,‬או האברך בעצמו‬ ‫נשבר מזה‪ ,‬ומרוב דאגות על הפרנסה ועל החובות אינו יכול ללמוד‬ ‫‪ -‬אז אין רשות להמשיך הדרך‪ ,‬ומוכרחים לעבוד להשתכר ולקבוע‬ ‫עיתים לתורה‪.‬‬ ‫ואם אינו מתנהג כך אלא הולך ללמוד ובגלל זה הולך לגנוב‬ ‫(אפילו אינו גונב ממש‪ ,‬רק עושה היתרים רחוקים בענין גזל)‪ ,‬או‬ ‫ללוות ולא לשלם‪ ,‬או לבקש כסף לדירה מאביו או מחמיו מה שאינם‬ ‫מסוגלים לשלם‪ ,‬ויש בזה איסור של לא תחמוד‪ ,‬וגם לפעמים הורס‬ ‫בזה משפחות‪ ,‬ולפעמים מתים מהתקפות לב בשביל החובות‪ .‬אז‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫במקום שהלימוד נעשה ע"מ ללמוד וללמד לשמור ולקיים‪ ,‬מביא‬ ‫אותו לעבור עבירות וגזל ושאר חטאים‪.‬‬ ‫הנה בכל השלושה אפשרויות הנ"ל יכול להיות שינויים במשך‬ ‫הזמן‪ ,‬שיש זמן שהפרנסה ללומדי תורה מצויה‪ ,‬ולפעמים המצב‬ ‫משתנה‪ ,‬וכן הנהגה נסית‪ ,‬יש מצב שיש התעוררות פנימית לאדם‬ ‫או למנהיג הדור שכך ראוי להתנהג‪ ,‬וזה יכול להשתנות‪ ,‬ואין עוד‬ ‫הרגשה זו‪ ,‬או שרואים במציאות שהנס לא קורה‪ ,‬וא"א להמשיך‬ ‫להתנהג בצורה כזו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫מי שלא לומד ברצינות‬ ‫עוד יש מצבים שאדם נמצא בכולל אבל לא לומד ברצינות‪,‬‬ ‫ומסתובב חצי הזמן בלי ללמוד‪ ,‬ומרגיש שזה לא הענין שלו‪ .‬אז אף‬ ‫אם נניח שיכול להשיג מי שמחזיק אותו‪ ,‬אבל זה לא אמיתי‪ ,‬כי מי‬ ‫שנותן הכסף אדעתיה שהלומד לומד ברצינות‪.‬‬ ‫והנה במה שכתבנו שצריך להיות שמורה דרך לאחרים‪ ,‬יש‬ ‫לזה הרחבה‪ ,‬שבגלל הלימוד שלו מתרחב הלימוד בבית המדרש‪,‬‬ ‫ואף אם הוא אינו זוכה להיות מורה הוראה בישראל‪ ,‬מ"מ פלפול‬ ‫חברים מוסיף בלימוד הכללי ומחזק את זה שבאמת עתיד לצאת‬ ‫מורה הוראה בישראל‪ ,‬או שמכשירו להיות מלמד או ראש ישיבה‬ ‫או פעילות אחרת לזיכוי הרבים או מוציא ספרים לאור‪ .‬אולם‬ ‫אם המצב לא כך אלא שאינו לומד ברצינות והוא משרה רוח‬ ‫בטלנות בבית המדרש‪ ,‬א"כ אין כאן גם תועלת הזו‪ ,‬וקשה לומר‬ ‫שזה בכלל דברי הרמב"ם של שבט הלוי אפילו לא בצורת הרחבה‬ ‫של הכלל הזה‪.‬‬ ‫ואדם כזה מוטב שילך לעבוד ויקבע עיתים לתורה ויפרנס את‬ ‫זה שבאמת לומד תורה כמו שצריך‪ ,‬או שילמד חצי יום ויעבוד חצי‬ ‫יום כפי היכולת‪.‬‬ ‫מצאנו בתורה שינוי מצבים‬ ‫בענין זה‬ ‫ינו ְ ּבח ֵֹרב ֵלאמֹר ַרב ָל ֶכם‬ ‫כתוב בתורה (דברים‪ ,‬א‪ ,‬ו) "ה' אֱ ֵֹה ּ‬ ‫ינו דִּ ֶ ּבר ֵא ֵל ּ‬ ‫ֹאו ַהר ָה ֱאמ ִֹרי ְו ֶאל ָּכל ׁ ְש ֵכנָ יו‬ ‫עו ָל ֶכם ּוב ּ‬ ‫נו ּו ְס ּ‬ ‫(ז) ּ ְפ ּ‬ ‫ׁ ֶש ֶבת ָ ּב ָהר ַה ֶ ּזה‪:‬‬ ‫ָ ּב ֲע ָר ָבה ָב ָהר ּו ַב ּ ׁ ְש ֵפ ָלה ּו ַב ֶ ּנ ֶגב ּו ְבחוֹ ף ַה ָ ּים ֶא ֶרץ ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ְ ּל ָבנוֹ ן ַעד ַה ָ ּנ ָהר‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫ַה ָ ּגדֹל נְ ַהר ּ ְפ ָרת"‪.‬‬ ‫ופירש רש"י (שם‪ ,‬ו) ַרב ָל ֶכם ׁ ֶש ֶבת ‪ -‬כפשוטו‪ .‬ויש מדרש אגדה הרבה‬ ‫לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה‪ ,‬עשיתם משכן מנורה וכלים‪,‬‬ ‫קבלתם תורה‪ ,‬מניתם לכם סנהדרין‪ ,‬שרי אלפים ושרי מאות"‪.‬‬ ‫וא"כ רואים שהקב"ה ניסה לשנות הדרך מעסק התורה בהר‬ ‫סיני שהיה כולו מצוות‪ ,‬לכיוון אחר של כיבוש ארץ ישראל‪ ,‬ובודאי‬ ‫גם בארץ ישראל ממשיכים ללמוד תורה‪ ,‬והרי יהושע נענש על‬ ‫שביטל אותם מלימוד התורה‪ ,‬מ"מ עסקו גם במלחמה‪.‬‬ ‫אולם בסופו של דבר‪ ,‬התוכנית הזה להביאם כעת לא"י נדחה‪,‬‬ ‫ונשארו עוד ארבעים שנה במדבר בגלל חטא מרגלים‪ ,‬ובתוך העונש‬ ‫י‬ ‫היה גם תיקון‪ ,‬עי' ילקוט שמעוני (תורה‪ ,‬פרשת בשלח‪ ,‬רמז רכו) "למה לא‬ ‫הביאן הקב"ה בפשוטה‪ ,‬אלא אמר הקב"ה‪ ,‬אם מכניס אני את ישראל‬ ‫בפשוטה מיד הם מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ובטלין מן התורה‪ ,‬אלא‬ ‫הרי אני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיאכלו את המן ושותין מי באר‬ ‫והתורה נבללת בגופן‪ .‬מכאן היה ר"ש בן יוחאי אומר לא נתנה תורה‬ ‫לדרוש אלא לאוכלי המן‪ ,‬שניה להם אוכלי תרומה"‪.‬‬ ‫ומ"מ אחרי ארבעים שנה שכן הגיעו לא"י נשתנה המצב‪,‬‬ ‫ש ְכ ִוי ִבינָ ה (איוב‪,‬‬ ‫כדאמרינן במדרש (ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כה‪ ,‬ד"ה ה)‪" :‬אוֹ ִמי נָ ַתן ַל ֶּ ׂ‬ ‫לח‪ ,‬לו)‪ֲ ,‬ה ָדא ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא‪ָ ,‬א ַמר ַר ִ ּבי ֵל ִוי ַ ּב ֲע ָר ְב ָיא ָצ ְו ִחין ְל ַת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא שֶׂ ְכ ִויא‪,‬‬ ‫יקין ִהיא ְמ ַכנְ ׁ ָשא ְלהוֹ ן ְו ַי ֲה ַבת ְלהוֹ ן ְּתחוֹ ת‬ ‫יה דַּ ִ ּק ִ‬ ‫ֲה ָדא ַּת ְרנְ גוֹ ְל ָּתא ַּכד ֶא ְפרוֹ ֶח ָ‬ ‫ינון ַר ְב ָיה ַחד ִמנְ הוֹ ן‬ ‫ֲא ַג ּ ַפ ָ ּיא ּו ְמ ׁ ַש ֲחנָ ה ְלהוֹ ן ּו ַמ ֲע ַד ְרנָ ה ֳק ָד ֵמיהוֹ ן‪ְ ,‬ו ַכד ִא ּ‬ ‫יה ִזיל ֲעדוֹ ר‬ ‫יה‪ַ ,‬ו ֲא ָמ ַרת ֵל ּ‬ ‫יש ּ‬‫יה ְ ּבגוֹ ֵר ׁ ֵ‬ ‫יה ְו ִהיא נָ ְק ָרה ֵל ּ‬ ‫ָ ּב ֵעי ְל ִמ ְק ַרב ְל ָו ֵת ּ‬ ‫יו ִישְׂ ָר ֵאל ַ ּב ִּמ ְד ָ ּבר ַא ְר ָ ּב ִעים ׁ ָשנָ ה ָה ָיה ַה ָּמן יוֹ ֵרד‬ ‫ָּכ ְך ְּכ ׁ ֶש ָה ּ‬ ‫קו ַק ְל ָּת ְך‪.‬‬ ‫ְ ּב ּ‬ ‫צוי ָל ֶהן‪ְ ,‬ו ַענְ נֵ י ָכבוֹ ד ַמ ִ ּקיפוֹ ת אוֹ ָתן‪ְ ,‬ו ַע ּמ ּוד ָענָ ן‬ ‫ְו ַה ְ ּב ֵאר עוֹ ֶלה ָל ֶהן ְו ַה ּ ְׂש ָליו ָמ ּ‬ ‫משה ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד‬ ‫סו ִישְׂ ָר ֵאל ָל ָא ֶרץ ָא ַמר ָל ֶהם ׁ ֶ‬ ‫יהם‪ֵּ .‬כ ָיון ׁ ֶש ִ ּנ ְכנְ ּ‬ ‫יע ִל ְפנֵ ֶ‬ ‫ַמ ִּס ַ‬ ‫הוא ִד ְכ ִתיב (ויקרא‪,‬‬ ‫יבין‪ֲ .‬ה ָדא ּ‬ ‫יה נְ ִצ ִ‬‫יה ְו ִי ּפוֹ ק ְו ִינְ צוֹ ב ֵל ּ‬ ‫ִמ ֶּכם ִי ְטעוֹ ן ַמ ּכ ּו ׁ ֵש ּ‬ ‫ֹאו ֶאל ָה ָא ֶרץ ּונְ ַט ְע ֶּתם"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יט‪ ,‬כג) ִּכי ָתב ּ‬ ‫ורואים מכל זה‪ ,‬שהקב"ה אינו מנהיג את עם ישראל תמיד‬ ‫באותו אופן‪ ,‬שהיה זמן שלימוד התורה בכל היום היה נחלת הכל‪,‬‬ ‫כמו במדבר בזמן אכילת המן‪ ,‬ואח"כ נשתנה הדבר ורובם עסקו‬ ‫בפרנסה‪ ,‬וכן במלחמה‪ .‬ואף שגם אלו היו עוסקים בתורה‪ ,‬ובוודאי‬ ‫היו תמיד מצויים תלמידים שלמדו כל היום‪ ,‬מ"מ זה לא היה נחלת‬ ‫כולם‪ .‬ולא היה הפרנסה מצויה לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫אולם לקבוע הדבר במוחלט אין לנו כיום נביאים‪ ,‬אבל‬ ‫המציאות והאפשרות הוא היום הנהגת הקב"ה‪ ,‬ואם רואים שא"א‬ ‫עוד להמשיך באופן גורף לימוד בכולל‪ ,‬צריך לסדר שחלקם ילמדו‬ ‫כל היום‪ ,‬דהיינו מי שראוי לכך ותורם בזה למען עם ישראל‪ ,‬ומי‬ ‫שאינו מסוגל לזה‪ ,‬יעסוק חלקית בפרנסה‪ ,‬וילמוד ג"כ ויפרנס‬ ‫את מי שאכן כן מסוגל ללמוד ושניהם תורמים בענין זה למען‬ ‫עם ישראל‪.‬‬ ‫הקב"ה ידריכנו בדרך הנכונה ויתגלה כבוד שמים בכל העולם‪.‬‬ ‫אי‬ ‫[הוספה משנת תשע"ז]‬ ‫מלאכה לפרנסה‪ ,‬ובנין בית המקדש‪,‬‬ ‫הוא אותו שורש‬ ‫העתקנו בתחילת המאמר דברי אבות דרבי נתן (נוסחא א‪ ,‬פרק יא)‪,‬‬ ‫וכאן נתמקד בסוף הדברים‪ ,‬וז"ל‪" :‬רבי טרפון אומר אף הקדוש ברוך‬ ‫הוא לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר (שמות‪ ,‬כה‪ ,‬ח)‬ ‫ְו ָעשׂ ּו ִלי ִמ ְק ָ ּד ׁש ְו ׁ ָש ַכנְ ִּתי ְ ּבתוֹ ָכם"‪.‬‬ ‫הנה רבי טרפון מחזק ענין של עבודה לפרנסה‪ ,‬ממה שמצאנו‬ ‫בבנין בית המקדש שהיא עיקר השראת השכינה‪ ,‬שלא יתקיים אלא‬ ‫אם עם ישראל בונה מקודם את בית המקדש‪ ,‬ומזה אנו לומדים‬ ‫שגם בעבודה לפרנסת הבית הוא חשוב מאוד‪.‬‬ ‫בנין בית המקדש בידי אדם‬ ‫ומזה יכולים ללמוד שגם בית המקדש העיקר הוא שיבנה בידי‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫ויש חשש‪ ,‬שמי שמתנגד באופן עקרוני לעשות מלאכה‪ ,‬גם למי‬ ‫שאינו ראוי ללמוד‪ ,‬בסופו של דבר יתנגד גם לבנין בית המקדש‪,‬‬ ‫ויאמר שהכל ירד מן השמים‪.‬‬ ‫ועי' מה שכתבנו (מאמר זכריה הנביא ‪ -‬בית המקדש יבנה בידי אדם) שהעיקר הוא‬ ‫שבית המקדש יבנה בידי אדם‪ .‬ואף לדעה שסובר בפירוש סוגיית‬ ‫הגמרא בראש השנה (ל ע"א) וסוכה (מא ע"א) שירד מן השמים‪ ,‬אולם‬ ‫אסור לסמוך על זה‪ ,‬וכל מי שסומך על זה וטוען שאף אם אפשר‬ ‫לבנות בית המקדש פטורים לבנות‪ ,‬עובר על לאו של לֹא ְתנַ ּס ּו ֶאת ה'‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫(דברים‪ ,‬ו‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫וכן יש הרבה מקומות בחז"ל וברש"י גופא שכתב מפורש שבית‬ ‫המקדש השלישי יבנה בידי אדם‪ .‬עי' רש"י (בראשית‪ ,‬פרשת ויחי‪ ,‬מט‪ ,‬יא) וז"ל‬ ‫ּׂר ָקה‬‫"אונקלוס תרגם במלך המשיח‪ֶּ .‬ג ֶפן הם ישראל‪ִ ,‬עירהֹ זו ירושלים‪ ,‬שֹ ֵ‬ ‫יכ ֵל ּה‪,‬‬ ‫נון ֵה ְ‬ ‫ְּבנִ י ֲאתֹנֹו ‪ִ -‬י ְב ּ‬ ‫ש ֵרק (ירמיה‪ ,‬ב‪ ,‬כא)‪:‬‬ ‫אלו ישראל‪ְ ,‬ו ָאנ ִֹכי נְ ַט ְע ִּת ְ‬ ‫יך ֹׂ‬ ‫וביחזקאל (מג‪ ,‬יא)‪" :‬וְ יִ ְׁש ְמרּו ‪-‬‬ ‫לשון שער האיתון בספר יחזקאל"‪.‬‬ ‫ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ"‪.‬‬ ‫וכ"ז גם לפני ביאת המשיח‪ ,‬כמבואר בגמרא (מגילה יח ע"א) שבנין‬ ‫בית המקדש לפני משיח‪ ,‬וכן הוא בירושלמי (מעשר שני פ"ה הל' ב)‪.‬‬ ‫אולם בפשטות‪ ,‬הכוונה בגמרא ר"ה וסוכה אחרת מרש"י‪ ,‬עי'‬ ‫בי‬ ‫מאירי (שם)‪ ,‬וכן עי' במאמר (שם)‪ ,‬והרי זה כלל גדול שעיקר השראת‬ ‫השכינה הוא רק ע"י שאנו מכינים חלק הגשמי‪ ,‬וכן מבואר כן‬ ‫בדברי רבי טרפון‪ ,‬וכן מבואר בחז"ל בכל מקום‪.‬‬ ‫וז"ל הספרי (במדבר‪ ,‬פרשת פינחס‪ ,‬פיסקא קמג)‪ַ :‬‬ ‫"'ו ַ ּי ְרא מ ׁ ֶֹשה ֶאת ָּכל ַה ְּמ ָל ָ‬ ‫אכה‬ ‫ְו ִה ֵ ּנה ָעשׂ ּו א ָֹת ּה ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה ה' ֵּכן ָעשׂ ּו ַו ְי ָב ֶר ְך א ָֹתם מ ׁ ֶֹשה' (שמות לט מג)‪ ,‬מה‬ ‫ברכה ברכם‪ ,‬אמר להם‪ :‬יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם‪ .‬והם‬ ‫ינו‬ ‫ינו ּכוֹ נְ נָ ה ָע ֵל ּ‬ ‫שה ָי ֵד ּ‬ ‫ינו ּו ַמ ֲע ֵ ׂ‬ ‫ינו ָע ֵל ּ‬ ‫אומרים (תהלים‪ ,‬צ‪ ,‬יז)‪'ִ :‬ו ִ‬ ‫יהי נ ַֹעם ה' לֱא ֵֹה ּ‬ ‫הו'"‪.‬‬‫ינו ּכוֹ נְ נֵ ּ‬ ‫שה ָי ֵד ּ‬ ‫ּו ַמ ֲע ֵ ׂ‬ ‫וזה שייך גם לעתיד‪ ,‬שרק ע"י מעשה ידיים של בנין בית המקדש‬ ‫ישרה השכינה‪.‬‬ ‫וז"ל ילקוט שמעוני (תורה‪ ,‬פרשת פקודי‪ ,‬רמז תיז)‪" :‬בעולם הזה שבת משוש‬ ‫כל הארץ‪ ,‬כשישוב הקדוש ברוך הוא ויבנה ירושלים הוא מחזיר את‬ ‫שם‬‫יה ַו ָ ּי ֶ ׂ‬ ‫'כי נִ ַחם ה' ִצ ּיוֹ ן נִ ַחם ָּכל ָח ְרב ֶֹת ָ‬ ‫השמחה‪ ,‬שנאמר (ישעיהו‪ ,‬נא‪ ,‬ג) ִּ‬ ‫ש ְמ ָחה ִי ָּמ ֵצא ָב ּה ּתוֹ ָדה ְוקוֹ ל ִז ְמ ָרה'‪.‬‬ ‫ששׂ וֹ ן ְו ִ ׂ‬ ‫ִמ ְד ָ ּב ָר ּה ְּכ ֵע ֶדן ְו ַע ְר ָב ָת ּה ְּכ ַגן ה' ָ ׂ‬ ‫ויברך אותם משה‪ ,‬אמר להם‪ :‬יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם‪.‬‬ ‫יכם ָּכ ֶכם וגו'‬ ‫רבי יוסי אומר‪ ,‬כך אמר להם‪' :‬ה' לֱא ֵֹהי ֲאבוֹ ֵת ֶכם י ֵֹסף ֲע ֵל ֶ‬ ‫יב ֵר ְך ֶא ְת ֶכם' וגו'‪ ,‬אמר להם‪ :‬כדרך שזכיתם במעשה המשכן‪ ,‬תזכו‬ ‫ִו ָ‬ ‫לבנות לכם את בית עולמים‪ ,‬שבתוכו עתידה שכינה לשרות‪ ,‬שנאמר (שמות‬ ‫תֹוכם'"‪.‬‬ ‫ש ַכנְ ִּתי ְּב ָ‬ ‫כה‪ ,‬ח) 'וְ ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ָׁ‬ ‫קשר בין מלאכה למלאכת המשכן‬ ‫וכן יש היקש בין מעשה ידיים של המשכן‪ ,‬למעשה ידיים של‬ ‫בריתי יצחק • םינוש םינינע‬ ‫יהי נ ַֹעם ה' לֱא ֵֹהינוּ ‪ -‬שכינתו ותנחומיו‪:‬‬ ‫פרנסה ברש"י (תהלים‪ ,‬צ‪ ,‬יז) וז"ל‪" :‬וִ ִ‬ ‫ּומ ֲעשֵׂה יָ ֵדינּו ּכֹונְ נָ ה ָע ֵלינּו ‪ -‬לשון תחינה הוא‪ּ .‬כוֹ נְ נָ ה‪ ,‬כמו שמרה; שפטה‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫הו‪ ,‬א' על מלאכת‬‫ינו ּכוֹ נְ נֵ ּ‬ ‫שה ָי ֵד ּ‬ ‫ּכֹונְ נֵ הּו ‪ -‬כונן אותו‪ ,‬ושני פעמים ּו ַמ ֲע ֵ ׂ‬ ‫המשכן שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם‬ ‫במשכן‪ ,‬ואחת שתהא ברכה במעשה ידיהם"‪.‬‬ ‫מכל מה שכתבנו נלמד‪ ,‬שכמו שיש תביעה ממי שעובד לתת ערך‬ ‫למי שלומד‪ ,‬כן יש תביעה למי שלומד לתת ערך למי שעובד‪ ,‬ואסור‬ ‫לזלזל בפעולת השני‪.‬‬ ‫גי‬ ‫עוד בענין‬ ‫ע"ע בענין זה במאמר זאת חנוכת המזבח‪ .‬ומאמר מעלת נושא‬ ‫ונותן באמונה וקביעות עתים לתורה‪ ,‬ומאמר תורתו אומנתו‪,‬‬ ‫פרנסה‪ ,‬והגאון רע"י שלזינגר‪ ,‬ומאמר שמח זבולון בצאתך‪ ,‬ובמאמר‬ ‫רב לכם שבת בהר הזה‪ .‬ובספר שמח זבולון בצאתך‪ ,‬מאת הרב‬ ‫החפץ בעילום שמו שליט"א‪.‬‬ ‫שדקמה תיבו ‪,‬הכאלמ ‪,‬ללוכ‬ ‫לעלית נשמת אבי מורי ר' זאב בן אהרן‪ ,‬נלב"ע ט' אלול תשע"ה‬