ורעה אמונה - קרעטשניף · Verueh Emine - Kretchnif
הטקסט של גיליון זה
פר' ויצא תשפ"ז
פרשת ויצא תשפ”ה
נשמתין חדתין
פרשת תולדות תשפ”ז | תערוך לפני שולחן
דברי התעוררות וחיזוק
על הגה"צ המקובל בעל בלבבי משכן אבנה זצוק"ל
פינת יקרת על מסכת ברכות
תוספתא מסכת ברכות | מסכת בבא בתרא
שיעורים בספה”ק תורת חכם
שיחות שבת קודש פר’ תולדות תשפ”ז
שיחות יו"ט ראשון דסוכות )ח"א( תשפ"ז
בצילא דמהימנותא אושפיזא דמשה תשפ”ז
שיעורי חסידות )המשך יום ראשון שני ושלישי פרשת תולדות תשפ"ז(
שיעורי זוה”ק )ליל שישי פרשת תולדות תשפ"ז(
שיחות קודש
מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א
יוצא לאור ע"י מכון
"ים החכמה"
שע"י ישיבת "תורת חכם" ללימוד הנגלה והנסתר
רח' אהלי יוסף ,18ירושלים עיה"ק תובב"א
ג של"ס פר' ויצא תשפ"ה
דא"ח רעוא דרעוין של"ס פרשת ויצא תשפ"ה
של"ס פר' ויצא תשפ"ה
עלים
אלהים ¦ Ÿ
מלאכי ¡ ¦ Ÿ
והנּה © § ¥ £
השּׁמימה § ¦ ¥
מגּיע © ¨ ¨ § ¨
וראשׁוֹ © ¦ ©
ארצה § Ÿ
מצּב © § ¨
סלּם ¨ ª
והנּה ¨ ª
ויּחלם § ¦ ¥
©©Ÿ £
עמּדי
אלהים ¦ ¨ ¦
יהיה ¡ ¦ Ÿ
לאמר ¦אם ¦ § ¤
נדר Ÿ ¥יעקב ¤ ¤
ויּדּר © Ÿ £
וירדים בּוֹ) :בראשית כ"ח י"ב( © ¦ © § ¦ §Ÿ
ושׁבתּי
ללבּשׁ¦ § © § :
וּבגד ¦ § Ÿ
לאכל ¤ ¤
לחם Ÿ ¡ ¤
ונתן ¦לי ¤ ¤
הוֹלך § ¨ ©
§¥ אנכי
אשׁר ¨ ¦ Ÿ
הזּה ¤ £
בּדּרך © ¤
וּשׁמרני © § ¤ ¤
§ ¨© ¦
לאלהים) :שם פס' כ' כ"א(
יהוה ¦לי ¦ Ÿ ¥
והיה § ¨Ÿ
אבי § ¨ ¨
בשׁלוֹם ¤אל ¥בּית ¨ ¦
§ ¨
מדרגה ראשונה בדבקות הוא ב"ן דב"ן – בחי' יעקב אבינו ראה את שרו של אדום עולה
'לוז' ,ומדרגה שניה ב"ן דמ"ה – בחי' 'בית אל', ונתיירא שאינו יורד ואמר לו הקב"ה 'משם
ומדרגה שלישית מ"ה דב"ן – מבין שני אני מורידו'
הכרובים ,ונכלל בה מדרגה הרביעית שהיא איתא במדרש )תנחומא ויצא ב' ,ויקרא רבה כ"ט
מ"ה דמ"ה ב'( 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה' אמר
והנה בהמשך הכתוב )שם פס' י"ט( 'ויקרא את ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם,
שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש
העיר לראשנה' ,ענין 'לוז' הוא מדרגה הראשונה ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה
של דבקות הנק' ב"ן דב"ן ,שהוא מקום מלכות בית שבעים עווקים ,ושל מדי נ"ב ,ושל יון ק"פ ,ושל
דוד ,ואח"כ קרא לו יעקב 'בית אל' שהוא המדרגה אדום עולה ולא יודע כמה ,באותה שעה נתיירא
השניה הנק' ב"ן דמ"ה ,ומשם צריך להכנס עד יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה ,אמר לו
מבין שני הכרובים שהוא המדרגה של מ"ה דב"ן, הקדוש ברוך הוא 'ואתה אל תירא עבדי יעקב'
וזה כולל המדרגה הרביעית של מ"ה דמ"ה ]עיין )ירמיה ל' י'( ,אפילו הוא עולה ויושב אצלי ,משם
חסדי דוד )סימן כ'( שהם ד' מדרגות בבנין המלכות אני מורידו הדא הוא דכתיב )עובדיה א' ד'( 'אם
ויחודה ,דתחילה מקבלת המוחין דב"ן דב"ן וב"ן תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם
דמ"ה ,והם המוחין דאח' ,ועל ידם נעשה לה ב' אורידך נאום ה' ,ע"כ.
החותמות דציון וירושלים ,ואח"כ ביחוד דחיק
וצריך להבין הענין שכאשר ראה שרו של אדום
מקבלת מ"ה דב"ן ,וביחוד השלם פב"פ מקבלת
עולה ,לא ראה את הירידה .ועוד איתא
מ"ה דמ"ה[.
במדרש שם שהקב"ה אמר ליעקב שגם הוא יעלה
והוא פיחד לעלות כדי שלא יהיה לו ירידה וכו',
עיקר העבודה לצאת מכל הד' גלויות הוא על ואח"כ הבטיח הקב"ה ליעקב )בראשית כ"ח ט"ו(
ידי הדבקות בד' עליות דשם הוי"ה עד בחי' והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך
'אפס' שברדל"א שהוא פנימיות הניצוץ והשבותיך אל האדמה הזאת וגו' ,ואחר כך נדר
והענין הוא שצריך ללמוד תורה בדבקות ולקיים יעקב אם יהיה אלקים עמדי וגו' ושבתי בשלום
מצוות בדבקות כמ"ש )דברים ד' ד'( לבית אבי והיה הוי"ה לי לאלהי"ם.
דעה חכמה לנפשך ד
שברדל"א )ע"ח שער מ"ב פ"א ,הגהת השמש על ואתם הדבקים בה' אלקיכם ,ובכללות הם ג' עליות
ע"ח ח"א ס' ע"ד( ,וזה עיקר העבודה לצאת מכל של דבקות בשם הוי"ה כמו שכתב בשל"ה הק'
הגלויות שהוא כפי איך שזוכים להיות דבקים )הקדמת בית ה'( ,וזה כולל עוד עליה רביעית
בקב"ה ,שעל ידי זה מכניעים כל הד' גלויות עד הנכללת בעליה השלישית כמבואר בשל"ה שם
שיזכו להכניע גלות האחרונה שהיא גלות אדום. וכפי שנתבאר אצלנו בכמה מקומות )עי' דעה
חכמה שופטים תשפ"ד ובכ"מ( ,כי צריך תחילה
ה' תיבות ראשונות דפסוק א' דקר"ש כנגד ה' הדבקות בספירות דזו"ן דאצילות שהם אלקות
פרצופים וצריך להעלותם ב'אחד' ולייחד שם דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ,והוא עליה ראשונה
הוי"ה מתתא לעילא עד אחדות הפשוטה דא"ס דשם הוי"ה] ,ולעולם צריך להכנס דרך זו"ן
והנה איתא בזוה"ק א דמלאכי אלקים עולים ה"ס דאצילות ,ואף שהפניה צריך להיות אליו ולא
פסוק שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, למדותיו ,מ"מ הוא 'דרך מדותיו' שהוא דרך זו"ן
ומלאכי אלקים יורדים הוא בשכמל"ו ,כי עיקר דאצילות[ ,ומשם צריך להכנס לפנימיות אורות
עבודת ה' הוא לייחד בכל יום הייחוד דקריאת הנרנח"י המתפשטים בספירות ,והם סוד הי'
שמע ,ואיתא בבן איש חי )שנה ראשונה פר' וארא הויו"ת מנוקודות ,ומשם לעלות עד בחי' אור
סעיף ט'( ב שהכונה הכללית בתיבת אחד הוא לכוין הטעמים המלובש באור הנקודות )רחה"נ ט' ע"ג(,
לייחד שם הוי"ה ב"ה מתתא לעילא דהיינו מאות וכל זה הוא בכלל עליה שניה דשם הוי"ה ,ואח"כ
ה' אחרונה דהוי"ה עד קוצו של י' ,ולקשר ולהעלות עליה שלישית הוא פנימיות הטעמים שהוא
הכל לאחדות הפשוטה דאור א"ס .ובדומה לזה הדבקות בהניצוץ הכלול מניצוץ א' וניצוץ ב' ,עד
איתא בספר אילימה להרמ"ק ג ש'שמע' הוא מדת שמגיעים לעליה רביעית שהוא בחי' ה'אפס'
_________________________
א .עיין תקוני זוהר )ס"ה ע"ב-ס"ו ע"א( וז"ל :שימני כחותם דא צלותא ,דבה איהו חקיק ורשים ח"י עלמין ,בתמני סרי
ברכאן דצלותא ,ודא איהו רשימו דחותמא בפתקא ,דאיהי אורייתא ,גליפו דאתוון דחותמא דא צדיק ח"י עלמין ,חותמא
דא עמודא דאמצעיתא ,דאיהי קריאת שמע ,והנה מלאכי אלקי"ם עולים ,בזמנא דאיהו זוקף בשם סלקין עמיה ,בזמנא
דאיהו מאיך וכורע בברוך נחתין עמיה ,ודא איהו והנה מלאכי אלקי"ם עולים ויורדים בו ,מלאכי אלקי"ם עולים ,בזמנא
דאיהו קאים בדינא קיימין כלהו ומוליפין עליה זכות ,ויורדים בזמנא דנצחין ליה בדינא ונחית לתתא ,כלהו נחתין עמיה,
כמה דאוקמוהו ביעקב ,אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ,עכ"ל] .ומזה נלמד כמו כן בקר"ש דמלאכים עולים
הוא בחי' פסוק שמע ישראל שהוא בחי' עליה ,ומלאכים יורדים הוא בחי' בשכמל"ו שהוא בחי' ירידה[.
ב .וז"ל הבן איש חי שם :בתיבת אחד יכוין בשילוב הוי"ה אדנ"י שהוא יאהדונה"י ,ויכוין שיהיו שוים באחדות אחד,
ודבר זה יכוין בשטחיות פשט מלת אחד ,אך יאריך בדל"ת דאחד ,ויכוין בעת שמאריך בו למסור עצמו בסקילה שריפה
הרג חנק ,על קדוש השם ,וגם יכוין שעל ידי קבלה זו יתכפרו פשעיו ,ויעלו נר"ן שלו מ"ן לבחינת ו"ה שבשם ,ומשם
יעלו לבחינת י"ה ,ומשם לבחינת קוצו של יו"ד עד רום המעלות ,ואם יש לו ידיעה בסוד ה' ויוכל להרחיב הכונה שלו,
אז יוסיף לכוין עוד ,שימשך שפע מן אין סוף לע"ק ומע"ק לאו"א ומן או"א לזו"נ .עכ"ל .ועיין עוד בדעת ותבונה בפתיחה
שלישית.
ג .וז"ל אילימה )'עין כל' תמר ב פרק י ,בנדמ"ח לב-:לג :(.והנה תדע ,כי הנמצאות יתפרטו לפרטים עד אין תכלית ,וכל
כח האדם לקבצם ולאחדם ,עד לקשרם בידיעה העליונה ,והיינו דביקות הפעולות בפועל .והנה קשר הנמצאות בפועל
מצד עצמותו אינה צריכה אלינו ,אמנם מצות קריאת שמע לאחד הפעולות אחרי הפרדם בשרשם העליון.
ארצה במנין הבאים מצד השתלשלותם ,לחזור אל מציאות האחדות הקדום קודם היותם,ואל תקשה היאך יתעלו הנפרדים¤ § ¤ ,
ה של"ס פר' ויצא תשפ"ה
)עי' פרדס רמונים שער י"א פ""טט ,כי צריך להעלות המלכות וכולל עולמות בי"ע )וכן איתא בשעה"כ
זו"ן למעלה למעלה על ידי הג' ראשונות. דרוש ו' דק"ש בפירוש תיבת 'שמע' ד דש"ם דשמע
הוא רפ"ח ב"ן שכולל כל הבירורים דבי"ע( ,ו'ישראל'
וזה המבואר במאמר קו המדה בזוהר שיש י"ד הוא ז"א ,והויה אלקינו הוי"ה הוא ג' ראשונות שהם
אותיות בתיבות ה' אלקינו ה' שהם ז' אור חב"ד ,וצריך להעלות הזו"ן עד להג"ר ,ולהעלותם
ישר וז' אור חוזר ,עד שמגיעים לאחד שאז נכלל עד שורש הג' צחצחות שהם צח מצוחצח קדמון
_________________________
כי כמו שהנמצאות נמצאו מעצמות אחדותו ,כך יחזרו אל האחדות ההוא .וכמו שלא נייחס גריעות מהבורא המצאם ,כך
לא נייחס תוספת אם יחזירם אל אחדותו .וזהו סוד 'אצילות' ,שיתאצלו זה מזה ,והראשון לא יחסר ,ויחזרו הדברים אל
נרתקן ולא יעדיף דבר ,ולא שיהיו אפס ויתבטלו ,אלא יתקשרו באחדות הקודם ויתעלו.
ויש תחת הדרוש הזה ג' עניינים ,הא' ,כניסת ההיכלות בסוד התפלה עד המלכות כמבואר ]ב'זוהר'[ בפרשת פקודי .הב',
כניסת הנשמות בלילה למדת המלכות בסוד 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' כמבואר בכמה דוכתי .הג' ,עילוי הנמצאות
בסוד היובל .וכל אחד יתבאר במקומו .ואב לכולם סוד קריאת שמע.
הנה באמירת מלת 'שמע' מורה על המדה האחרונה הזאת ]-מלכות[ ,המקבצת ומשמעת כל הנמצאות אשר למטה .ולא
אאריך בפירוש העניינים בפרט ,אלא בדרך קצרה ,עד שתבא אל מקום עיקר הדרוש בע"ה .ואחר כך תתעלה ה'מלכות'
באחדות הנמצאות הפרטיות 'בריאה יצירה עשיה' ,דהיינו 'שמע' קיבוצם ואחדותם זו בתוך זו עד אצילות ,והם במציאות
'אצילות' בהשתרשם במדה זו.
ומדה זו מזדככת בהתקשרה ב'ישראל' שהם ו' קצוות ,ונקשרו ונאחדו המציאות הנאצלים כימי היותם באחדות גמורה.
ועלו ונקשרו 'החכמה והבינה' יחד בסוד 'ה' אלהינו' ,כדי לתת להם כניסה ואחדות בסוד 'שלש ראשונות'.
ואחר כך ,נקשרו ב'אחד' ,והיינו ,שיתאחדו ז' ספירות אל ה' נקודות ,שהם 'חסד גבורה תפארת' ובו 'יסוד ומלכות' בסוד
,שהיא חמש נקודות כזו :ועלו אל הייחוד ,ו'נצח והוד' ,הם חמש נקודות ב'בינה' ,והם סוד ה' הנעשית באחדות
בּהקּשׁר ה'בינה עם החכמה' ,ונעשו ג' ,דהיינו י' שבה שלש נקודות .ועלו אל ה'כתר' ,וג' נקודות שהם 'חסד דין
ה'חכמה'¥ ¨ ¦ § ,
הקּשׁר הכל ב'אין סוף' ,ונעשה המציאותורחמים' וכיוצא ,נאחדו ונעשו 'אחד' תכלית אחדות .ועולה מרצון אל רצון ,עד ¦ ¨ ¥
העולה 'אחד' מיוחד ,כסא לאותו המציאות הקדמון ה'אחד' האמיתי אשר לא יחודש .והרי נקשרו המציאות אחר היותם
משתרשים ,משורש אל שורש ,עד ה'סבה הראשונה' אשר לא יתרבה .וחזרו הנמצאות אל קדמותם קודם התפשטותם.
וחזר במלת 'אחד' וירד והשתלשל כענין צאתם והמצאתם מאתו ,וירדו במלת 'אחד' עד סוף האצילות .ואחר כך ,נייחד
שתי מדות שהם 'תפארת ומלכות' על ידי ה'יסוד' ,ואומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ,ונשתלשלו הנמצאות
'בריאה יצירה עשיה' .והרי בזה נקשרו הנמצאות ממטה למעלה עד התדבק ב'אצילות' ,ואצילות' ב'מאציל' ,והיינו קשר
הנמצאות במציאותם באחדותו הפשוט ,אשר לא יתרבה מפני מציאותם בו כדפירשנו ,עכ"ל.
ד .וז"ל שעה"כ שם :ובתחילה תכוין דרך קיצור כי שמע היא ש"ם ע' ,פי' כי המלכות הנקראת 'שם' היא המקבלת עתה
הארה מן השבע תחתונות דאימא ,אשר כל אחד מז' כלולה מי' ,ונמצא שהם ע' ,ולכן ע' זו של שמע הוא ע' רבתי ,לרמוז
שהיא רומזת באימא וכו' .וביאור הענין הוא ,כי הנה המל' נק' 'שם' והטעם הוא במה שהודעתיך כי כל האחוריים העליונים
שנפלו בימי המלכים שמתו ,הנה אותם הביטולים שנתבטלו הם בחי' המ"ן שאנו מעלים תמיד לתקנם כמבואר אצלינו וכל
האחוריים ההם ירדו למטה עם המלכות ,ועתה עולים הם עמה וחיבור אלו הבחינות הם הנקרא שם ,לפי שהאחוריים כולם
הם במספר רפ"ח שהם הוי"ה דיודי"ן בגי' ע"ב ,והוי"ה דס"ג אשר עם עשרה אותיותיה היא ע"ב ,והוי"ה דמ"ה עם מספר
ההוי"ה עצמה שהיא כ"ו ,הרי ע"ב עם הכולל .והאחוריים דהוי"ה דב"ן דההין י' יה יהו יהוה הרי ע"ב ,וסך ד"פ ע"ב הם
רפ"ח ניצוצין הנז' ואם תחבר בחי' הפנים דהויה דב"ן דמילוי ההין שהיא ג"כ גי' ב"ן ,יהיה הכל גי' ש"ם כי אלו הפנים
הם הפנים של המלכות אשר גם הם ירדו ,עכ"ל..
דעה חכמה לנפשך ו
]ורזין דרזין שהוא מדרגה חמשית בסוד קוצו של הכל באות א' ,ופירוש תיבת אחד הוא א' חד,
י' ,ובלשון עמק המלך בהקדמתו הוא פרדס"ן, דהיינו שזו"ן מתאחדים בכח המוחין ובכח החב"ד,
דהיינו שמוסיף נ'שמה שהוא מדרגה חמשית דרזין ומשם ולמעלה עד שנכללים בא"ס ב"ה ,ונעשים
דרזין ,וכן משמע בסוף הקדמת רחה"נ דף י"א ריש אחד בסוד אות א' ,כי י' העליון דא' הוא ג' נקודות,
ע"א[ ,והתורה והמצוות מחזירים בחזרה לאין סוף וי' תחתון הוא ג' נקודות ,והכל מתאחד ,וזה פי'
ב"ה .ואף שחוזר הכל על ידי תורה ומצוות לשורש תיבת אחד שהוא א' ח"ד שהכל נעשה אחד ,וזה
העליון דאחדות הפשוטה דאור א"ס ב"ה ,מ"מ ענין ה' חילוקי אבנים של דוד המלך שהם ה'
כתב הרמח"ל ה שיש שם בשורש העליון ג' בחי', תיבות דשמע ישראל ה' אלקינו ה' ,כנגד ה'
שהם הכלים ,והמוחין ,ואור א"ס ב"ה ,ומה שאמרו פרצופים ,וכולם מתאחדים בתיבת 'אחד' ונעשים
חז"ל )ויקרא רבה י"ג ג'( דלעתיד לבוא 'תורה אחד ,באופן דה' תבות ראשונות דפסוק שמע
חדשה מאתי תצא' ,הוא על דרך שכתב הרמ"ע ישראל כולל כל הה' פרצופים ,ד'שמע ישראל' הם
מפאנו )מאה קשיטה פל"ה ,ועי' דעה חכמה שבת זו"ן ,וה' אלקינו ה' הם חב"ד ,וצריך להעלותם עד
חוהמ"ס תשפ"ה( שיש לוחות שניות ויש לוחות א"ס ,דהיינו לחזור מתתא לעילא עד אחדות
ראשונות ,וענין לוחות שניות הוא תורה מפי הפשוטה דאור א"ס ב"ה.
אליהו ,שהוא הבחינה של רב ותלמיד ,ולחות
ראשונות הוא תורה מפי קוב"ה עצמו ,ועל דרך
זה ביאר הרמח"ל בענין תורה חדשה מאתי תצא התורה דלוחות שניות הוא בלבוש המוחין
דהנה אור א"ס מלובש במוחין ומתלבש בכלי והכלים והוא התורה דרב ותלמיד ,ולעתיד
)בדקות עצומה כפי ערך מעלת האור הפשוט ,אך 'תורה חדשה מאתי תצא' שהוא אור א"ס ללא
אין שם בחי' כלים ממש כלל ,וכמ"ש במבו"ש דף א' לבוש ,והוא בחי' לוחות ראשונות ,ובחי' תורה
ע"ב( ,מזה נמשך הה' מדרגות דפרדס"ן שהם כנגד מפי קוב"ה
נרנח"י ,אלא שעתה הוא כמו בחי' לוחות שניות דהנה כאשר הקב"ה נתן התורה לכלל ישראל
כי הוא על ידי לבוש ,אך לעתיד לבוא שכתוב היא כוללת נרנח"י שהם כנגד פרד"ס
_________________________
ה .עיין בספר 'קל"ח פתחי חכמה' )פתח כט ,עמוד פה( להרמח"ל וזה לשונו שם ]בתו"ד[' :ולפנים מזה יש פנימיות' .וזה,
כי כבר כל זה הולך לפי סדר דמות אדם ,כמו שיתבאר עוד לקמן ,וכמו שפירשנו למעלה בסוד נשמה וגוף .וזה הפנימיות
הוא 'נשמה' לכלי .אחר כך יש 'נשמה לנשמה' ,כמו שיש לאדם ,כדלקמן' - .הנמצא מצד קו האין סוף ב"ה שנכנס
שׁמּן
בתוכו' .וזה ,כי כל 'חיבור' שני דברים מוליד תמיד דבר נוסף 'אמצעי' ביניהם .וזהו הנמצא מצד 'קו אין סוף'¦ ¤ ,
הכניסה עצמה נולד דבר זה .והאמת ,שבהכנס הקו בתוך הרשימו ,מזהיר ממנו 'זוהר' .לפי הכניסה הזאת ,והוא מתיחס
אל המקום שנכנס בו ,וזהו הנשמה של הכלי .וזהו סוד המוחין הפרטים של כל פרצוף' - .והקו מאיר בתוך הפנימיות
בסוד נשמה לנשמות' .וזה מה שהוזכר תמיד ב'ספר הזוהר' וב'תיקונים' )'הקדמת תיקוני זוהר' יז (.ענין 'שקיו דאילנא',
שזה אינו המוחין ,כי המוחין הם דברים פרטים לפי בנין הפרצוף ,כמבואר בדרושים - .ע"כ לשונו.
עוד שם )עמוד פ"ח( וזה לשונו שם ]בתו"ד[ :וההפרש בין איש לחבירו בענין המדות והחכמה ויקר השכל -היא בנשמה.
וההפרש באיש עצמו בין זמן לזמן ,וכל עניני הנהגת הגוף ופעולותיו -מן הנשמה הן .ובאמת כך הוא למעלה .וכן תמצא
כפי הנלקט מכל הדרושים אשר להרב הקדוש האר"י זללה"ה ,וכל המאמרים מרשב"י זללה"ה .סוד כל זה הוא
המוחין ,שהם הפנימיות של הפרצופים ,שבהם כל ההנהגה ,וכל הפרצוף מתנהג על ידם .והם משתנים בפרצופים עצמם
מזמן לזמן ,ומשנים עניניהם ופעולותיהם ,וכמו שאפרש לך לקמן במקומו .ואלה הם הנקראים בשם 'לבוש' הזה לקו
ז של"ס פר' ויצא תשפ"ה
ואיתא במבו"ש שהוא כמו בעולם העקודים תורה חדשה מאתי תצא שנזכה לתורה מפי
שהטעמים הוא אור ישר והנקודות אור חוזר קוב"ה עצמו.
והתגין הוא הרשימו של האור חוזר ,והאותיות
הם הכלים ,ונעשה שם הכאה מהרשימו של אור
ישר ואור חוזר ומזה נולד אור רביעי שהוא בשורש העליון דהצמצום והקו היה גם בדקות
האותיות והחיות של הכלים ,וכמו ענין האור ד' בחי' דאו"י ואו"ח ורשימו וכלים כמו
העב והגס שממנו נעשה הכלי ,הנה כל זה שהיה בעקודים ,ולעתיד יזדככו כל המוחין
נעשה כבר בשורש העליון הראשון של הצמצום ויקבלו התורה מפי קוב"ה ע"י שיוכללו
שכבר יש מציאות של שורש הכלים כמ"ש במשה רבינו
בדב"ש )על ע"ח ש"א פ"ד ד"ה ע"י צמצום והענין הוא ,עפ"י דברי הרמ"פ שמדייק בע"ח
שצמצם( ו ,ויש שם סוד טנת"א כמו בעקודים ויש דהצמצום היה כדי שיהיה שורש הכלי,
_________________________
הפנימי ,שבהם נבחנים הפרצופים זה מזה ככל עניניהם ,אם במהותם ,פירוש -להיותם חסד דין רחמים ,אם בכמות ערכם,
פירוש -להיותם גדולי הערך או קטני הערך .כי לפי מה שהם -כך מקבלים הארה מן הקו המלובש בם.
וזהו שאין השינוי בקו ]-שהוא 'נשמה לנשמה'[ ,אלא בלבוש שלו ,שהיא הנשמה ,כי לכאורה יקשה שינוי הפרצופים
זה מזה בענין גדולת ערכם ,כי הנה זה תלוי לפי קרבתם או ריחוקם מא"ס ב"ה .אך קו האין סוף ב"ה עומד בכל
המדרגות בשוה ,אם כן היו צריכים להיות כולם שוים .אך הענין הוא זה שפירשתי ,כי אף על פי שהקו שוה ,אבל
הלבוש הוא משתנה ,וכפי ערך הלבוש כך הוא מקבל מן הקו .ונמצאו הפרצופים גדולים וקטנים -ולפי מה שמוכן הנשמה
שלהם לקבל מן הקו שבה.
ותבין ממה שנאמר במאמר הזה ובמאמר הקודם ,כי ג' דברים יש בספי' ,הכלים ,המוחין ,והאורות הפנימים ומקיפים.
הכלים הם מדרגות הרשימו ,החוקים הנמצאים אחר העלם השלמות .והאורות הפנימים ומקיפים ,הם מה שהא"ס נמצא
בכל המדרגות .והמוחין הם הלבושים הנעשים בכל פרצוף לפי מה שהוא ,שבם נמצא השקפת האין סוף ב"ה כנ"ל.
עוד שם )פתח ל ,עמוד צה-צו( :וזה לשונו שם ]בתו"ד[ :רק דור המדבר במתן תורה היו הולכים על דרך גילוי השלמות
על ידי משה ,שהוא היה שלם בסוד הפנימיות ,כמבואר בזוהר בכמה מקומות ממנו ,ולכן נאמר בהם ' -חרות על הלוחות'.
ועם כל זה לא היה השלמות עצמו שפעל ,אלא היה הכח היותר חזק ,הקרוב לשלמות ,שהוא בסוד המוחין ,כמ"ש
למעלה .אך גם זה נחשב מגלגול הגלגל ,שמצד סיבוב מצד המוחין הנכללים בו ,מתקרב ענינו הרבה לשלמות ,וכחו גדול
להתקן הדברים על ידו .וזהו הכח הגדול של דור המדבר ,וזהו סוד התורה שנתנה להם ,שהוא סוד היחוד העומד לשמור
על כל פנים ,אפילו בזמן הקלקולים ,שאם לא כן היה העולם חרב ח"ו ,ולכן התורה נתנה פעם אחת לעולמים .אך זה
אינו נקרא פעולת השלמות ,אלא פעולת ההעלם ,שיש בו על כל פנים איזה בחינה מן היחוד עצמו .לפיכך אמרנו שהיא
מצד ה'מוחין' ,כי בסוד ה'מוחין' נמצא ענין זה של המצא ענין היחוד גם בזמן ההעלם ,להיות המוחין הכח היותר
חזק ומתקרב ומתיחס אל השלמות .אך פעולת השלמות עצמו יהיה רק לעתיד לבוא ,והוא סוד' ,תורה מאתי תצא',
שפירשו ז"ל -חידוש תורה מאתי תצא .שהתורה לא נתנה מתחלה אלא בסוד מה שיש בבנין הגלגל עצמו -הארה
מבחינת היחוד מפני קיום העולם .אבל לעתיד לבוא ]-התורה[ תנתן בשרשה העליון ,דהיינו היחוד הפועל לפי עצמו
]-ולא בסוד המוחין[ .ולכן אחר כך לא יהיו עוד קלקולים כלל ,עכ"ל.
ו .וז"ל הדברי שלום שם :ע"י צמצום שצמצם הא"ס את עצמו נתמעט האור ונתגלו הכלים וכו' .והוא כמ"ש בשער ו' פ"ב
כי בודאי הוא שבחינת הכלים היו בכח ,כי היו בבחינת האור היותר עב וגס ,רק שהוא מחובר בו בעצם היטב ,ולכן לא
נתגלה בחינתו וכשחזר האור לעלות למקומו הנה אותו בחינת האור הגס קנה עתה עביות יותר ונשאר בבחינת כלי יע"ש.
ואל תטעה ח"ו כי בא"ק יש בחינת כלים ממש כי הנה בחינת כלים לא נתגלו רק מן עולם הנקודים ואילך וכו' .וכתב
דעה חכמה לנפשך ח
בעליה שלישית דשם הוי"ה מתגלה הסוד של שם או"י ואו"ח ומכים זה בזה ונולד אור חדש
'אב ובן כחדא' ושם נאחז קלי' עשו ,אך יעקב שהוא כמו אותיות וכמו בחי' רפ"ח ,וכתב
אבינו עולה לעליה רביעית ויש לו הסוד של הרמח"ל שאינו רק רפ"ח אלא הוא באמת בחי'
קדושתי למעלה מקדושתכם ,וה"ס 'והיה הוי"ה מוחין ,כי למטה נעשה שבירה בבחי' הרפ"ח
לי לאלהי"ם' בסוד מרחפ"ת שהוא מ"ת רפ"ח ,אך למעלה
כי עתה כאשר לומדים התורה הק' בתחילה הוא בשורש העליון הרפ"ח הוא בחי' מוחין ,ואח"כ
בבחי' ב"ן דב"ן שהוא בחי' 'לוז' ,אך צריך למטה מתפרש בבחי' אותיות התורה אך הוא
לעלות עוד בדבקות ולהכניע את כל ההסתר עדיין בבחי' לוחות שניות ,אך לעתיד יהיה
שבתורה הק' שהוא ענין כל הגלויות ,והיינו המדרגה של ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו לבדך,
להכנת לבחינת 'בית אל' שהוא עליה שניה דשם שהוא הזיכוך שיהיה כבחי' לוחות ראשונות כי
הוי"ה ,ומשם לעלות לעליה שלישית שה"ס הניצוץ, יזדככו כל המוחין ,כי עתה האו"י ואו"ח מכים
ושם יש הסוד של ניצוץ א' המלובש בניצוץ ב'. זה בזה ועדין אינו התאחדות גמורה ,ולכן
והנה ניצוץ א' הוא גבוה מאד מאד ,והוא בסוד התורה היא רק בבחי' תורה מפי אליהו ,אך
ההשואה שהוא ענין 'עשה לך חצוצרות' – חצי כאשר יזדכך לגמרי יהיה התורה מפי קוב"ה
צורות כמ"ש המגיד הגדול )מגיד דבריו ליעקב אות והוא כמו משה רבינו פא"פ אדבר בו ,וכולם
כ"ד( ז ,והיינו שמתגלה שם האהבה הגדולה יוכללו במשה רבינו ויקבלו התורה מפי קוב"ה
בבחינת אב ובן כחדא ,ואמנם מאידך שם הוא על ידי התכללות בנשמת משה ,ואז יהיה הבחי'
אחיזת קלי' עשו שהוא עולה גבוה מאד ,וכדאיתא דלוחות ראשונות שהוא ענין משה קיבל תורה
ברס"ג שהוא פוגם בהסוד של אב ובן כחדא ח, מסינ"י העולה בגי' סול"ם
_________________________
הרי"ץ ז"ל אעפ"י שהעקודים הם בחינת כלים עכ"ז בחינת עשרה כלים לא נתגלו אלא בבחינת הנקודים ,ודייק דקאמר
בחינת כלים רבים ולא אמר כלי ,שהנה האותיות הן מן הפה והן כלים רק ששם הם בכלי אחד קשורים ועקודים עכ"ל.
ז .וז"ל :עשה לך שתי חצוצרות כסף .פי' שתי חצי צורות ,ע"ד על הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה .כי האדם
הוא רק דל"ת מ"ם והדיבור שורה בו ,וכשמתדבק בהקב"ה שהוא אלופו של עולם ,נעשה אדם .והקב"ה עשה כמה
צמצומים דרך כמה עולמות כדי שיהי' אחדות עם אדם ,שלא הי' יכול לסבול בהירותו .ואדם צריך לפרוש א"ע מכל
גשמיות כל כך ,עד שיעלה דרך כל העולמות ויהא אחדות עם הקב"ה ,עד שיבוטל ממציאות ואז יקרא אדם .וזהו על דמות
הכסא שהוא ית' מכוסה שם וכו'' ,דמות מראה אדם' ר"ל כפי שנתעורר בו כך נתעורר למעלה אצלו ית' .אם נתעורר
בהצדיק אהבה ,נתעורר בכל העולמות אהבה ,וכן כל המדות .וזהו כשמביא את עצמו בהזדככות גדול למעלה מכל העולמות
ויהא אחדות עמו ,שהוא ית' אינו חושב רק להטיב על האדם ,כמ"ש כל העולם לא נברא אלא לשמשיני .וכל העולמות
העליונים וכל המדות הם ברשותו והוא בהם כמלך בגדוד ,כמ"ש דוד המלך ע"ה וחסידיך ירננו .ואיתא בזוהר הלא לויך
ירננו ,אלא כמו שהצדיק רוצה כך רוצה הקב"ה וכו' .וזהו 'שתי חצוצרות כסף' שהאדם הוא חצי צורה שהוא רק דם,
והקב"ה נקרא אלופו של עולם ,אמנם כשמתדבקים יחד נעשה צורה שלימה' .כסף' לשון תאוה שתהא תמיד מתאוה
להקב"ה והקב"ה יאהב אותך ,עכ"ל.
ח .הוספה ממו"ר ,עי' אגה"ק לרבנו בעה"ת )אגרת ב'( דמדת אברהם שהוא קו ימין הוא באופן שככל שמקבל יותר חסדים
מהקב"ה הוא יותר בטל אליו ,וכל שהוא קמיה יותר ,הוא יותר בטל לפניו וכו' ,משא"כ קלי' ישמעאל היא שכאשר מקבל
חסדים נעשה יש ונפרד יותר ,ולפי"ז ביאר דזה ענין עשו שלקח את מחלת בת ישמעאל דהיינו שנתקשר עם קלי' ישמעאל
ועלה למקום האהבה של אב ובן כחדא ,אך לקח אותו באופן של ישות ללא ביטול וכמו הקלי' דישמעאל ,משא"כ יעקב
ט של"ס פר' ויצא תשפ"ה
חוזר נעשה לבוש להאור ישר והוא ענין ישא ה' דהיינו בהסוד של ניצוץ א' וניצוץ ב' שאין לו את
פניו אליך וכו' ,אך כל זה הוא עד מדרגה שביעית הביטול של קדושתי למעלה מקדושתכם וכמו
של מלכות עטרת בעלה ,באופן שיש כח לצדיקים שאמרו חז"ל )ויק"ר כ"ד ט'( קדושים תהיו 'יכול
לבקש מהקב"ה והוא כביכול שומע בקולם וכאילו כמוני' ,תלמוד לומר 'כי קדוש אני' קדושתי למעלה
הם הבעלים ,אך כל זה צריך זהירות ,ויעקב אבינו מקדושתכם ,אך יעקב אבינו אמר 'ושבתי בשלום
פחד לעלות לדבקות זו ,כי בזה הוא הפחד מקלי' אל בית אבי והיה הוי"ה לי לאלקים' ,כי לכלל
עשו שהוא הזוהמא של קין שעל זה כתוב ישראל יש הסוד של קדושתי למעלה מקדושתכם,
'יכרסמנה חזיר מיער' )תהלים פ' י"ד( והוא קלי' והוא הסוד של ב'רוך ש'אמר ו'היה ה'עולם ר"ת
שאין כדוגמתה ,אך יעקב אבינו אמר ושבתי בשו"ה ,שהוא כאשר מתגלה הארה מהקדושתי
בשלום אל בית אבי 'ושבתי' הוא סוד שבת קודש שלמעלה מקדושתכם בתוך הקדושתכם הרי זה
והוא הענין של קדושתי למעלה מקדושתכם ,ואף מבטל הכל והכל נעשה בבחי' בשו"ה ובבחי'
שהקב"ה מטייל עם הצדיקים בגן עדן ,שהוא אלקים לערך הקדושתי שלמעלה מקדושתכם.
ההשואה מחמת גודל האהבה ,מ"מ אין הם
מאבדים את היראה של קדושתי למעלה
מקדושתכם באין ערוך. כאשר נכנס ועולה בייחוד קר"ש מ'אחד' עד
בחי' 'יחיד' שהוא אחדות הפשוטה ,צריך
זהירות שלא להשאר במדרגת רבי עקיבא,
בכל אות מהתורה הק' צריך להכנס לדבקות אלא יעלה עוד עד מדרגת רשב"י ויכלול היראה
בכל הד' עליות עד שמגיעים לבחי' 'תורה בבחי' 'אין ערוך' במקום ההשואה והאהבה
חדשה מאתי תצא' ,ואח"כ יכול לרדת בטהרה ולכן כאשר אומרים קריאת שמע ונכנסים בשם
ולהכניע קלי' עשו הוי"ה מה' אחרונה עד קוצו של י' ,ומאריך
והנה כאשר יודעים מסוד זה יכולים להכנס ב'אחד' עד שעולה לבחי' 'יחיד' שהוא אחדות
להדבקות דעליה שלישית הכוללת העליה הפשוט ,הנשמה שבגוף נשרפת והכל נעשה
רביעית ,כי בעליה הרביעית נשרף כל בחי' אחדות הפשוט ,אך אז צריך להזהר ,כי אין מספיק
המוחין ,כי המוחין נעשים על ידי הכאה בין האו"י להכנס רק ליחיד כי זה הבחי' של רבי עקיבא
לאו"ח ,אך כאשר עולים למעלה מזה ,נשרף כל שנכנס עד בחי' 'יחיד' ורואה איך הכל הוא אור
המציאות ,כי הכל בטל ומבוטל מחמת אין ערוך, א"ס ב"ה ,וצריך להגיע למדרגת רשב"י ולדעת
ואז מתגלה שגם הרדל"א הוא בחי' בשו"ה והכל הסוד של 'יחיד חי העולמים' והסוד של 'זה אלי
בטל ומבוטל לקדושתי שלמעלה מקדושתכם ,ואז ואנוהו' שה"ס מט"ט השרשי שהם הב' ניצוצין
זוכים לתורה מפי קוב"ה דהיינו שאינו מצד המוחין שוה בשוה שהם ט"ט דמט"ט ,וצריך לדעת איך
ומצד הניצוצין ,אלא כמו שנאמר על הגאולה הכל בטל בבחי' השתוות של הרדל"א על ידי
שיהיה 'תורה חדשה מאתי תצא' ,ובכל אות הקדושתי שלמעלה ,כי הכל הוא ב'אין ערוך' ,אך
מהתורה הק' צריך להגיע לשם הוי"ה ולדבקות מחמת גודל האהבה הקב"ה מראה כאילו הוא
בכל הד' עליות דשם הוי"ה עד מבין שני הכרובים, שוה ,וזה סוד מלכות עטרת בעלה באופן שהאור
_________________________
אבינו אמר 'קטונתי מכל החסדים' וככל שעלה יותר היה לו ביטול יותר ,והיה לו בחי' 'אין ערוך' הנכלל במקום 'אין דומה
לך' ,והוא הסוד של קדושתי למעלה מקדושתכם כמבואר.
דעה חכמה לנפשך י
שצריך להגיע לאחדות הפשוטה באופן שהאני והאבן שהיא המלכות הגנוזה ברדל"א תהיה בית
ואין אינו סתירה ,בסוד 'אחד שהוא שנים' ,אך אלקים ,באופן שרואים איך הכל בטל ומבוטל
עיקר ענין משה הוא הסוד של הרדל"א והוא סוד לקדושתי שלמעלה ,וממילא יכולים לייחד הזו"ן
והיה הוי"ה לי לאלהי"ם ,שהוא התאחדות ניצוץ בתכלית היחוד ,ולזכות לבחינת 'תורה חדשה
א' וב' ,והכל בטל לאור א"ס ב"ה בסוד 'אחד מאתי תצא' ,והכל תלוי במלאכי אלקים עולים
שהוא אחד' ,ולכן נק' אלקים לערך הקדושתי ויורדים ,כי אחר שנכנסים למלאכים העולים שהוא
שלמעלה מקדושתכם ,וממילא מבטלים הקלי' שמע ישראל ,צריך למלאכים היורדים שהוא
דעשו וישמעאל ,כי קלי' ישמעאל נכלל בסופו עם בשכמל"ו ,והירידה ]של קו המדה[ הוא עד מלאך
קלי' עשו וכן קלי' הערב רב ,ובזכות שהצדיקים טהריא"ל שבהיכל לבנת הספיר )עי' בפירוש מאמר
נכנסים לכל אלו הדבקויות וזוכים להכנס קו המדה להרמ"ק פרק מ"ב( ,שהוא ענין הטהרה
לגלגלתא שהוא סוד רבי עקיבא ,ושם צריך להיות שעל ידו יכול להיות גילוי אלקות ,כי כאשר
מאריך באחד והוא סוד עליה שלישית ,אך לא ממשיכים האור לבי"ע יורדים עד סוד היכל לבנת
נשארים רק בבחי' רבי עקיבא אלא נכנסים ליחיד הספיר ששם מלאך טהריא"ל ,ועל ידו נבדלים
חי העולמים שהוא ברוך שאמר בשו"ה באופן מהקלי' ט כי אנחנו הולכים רק בקדושה ועל ידי זה
שהכל נשרף באור א"ס באחדות הפשוט והכל מכניעים קלי' עשו שהוא גלות הרביעי
בכח ברוך שאמר והיה העולם שב' הניצוצין
נעשים בשוה בכח האפס שמעליהם .והוא סוד הגאולה תלויה בקברו של משה וצריך להגיע
שבת קודש שהוא התורה דעתי"ס סוד הרדל"א, לסוד 'אחד שהוא אחד' ובזה מכניעים כל
והוא ענין החזרת הארון למקומו שבזה תלוי הקלי' ע"י התורה דעתי"ס שהוא בבחי'
הגאולה ,וכאשר מתחילים להכנס לדבקות בשם האפס שברדל"א
הוי"ה עד שרואים איך הכל הוא גילוי של אור והנה הגאולה תלויה בקברו של משה כמ"ש
הפשוט. הלקו"מ ,והמרגלים פגמו בזה ,והענין הוא
_________________________
ט .וז"ל הרמ"ק :והנה מהיות הרמז הזה ,כשיאמר 'אחד' על בחינה זו שהם 'שבעה בשבעה' יכלול בסוד הייחוד מ'אין
סוף' עד המדרגה האחרונה שבקדושה ,דהיינו עד טהריאל המלאך העומד עד פתח 'היכל לבנת הספיר' .וזהו שאמר 'ובגין
כך ארביסר אתוון שבעה ושבעה' נחלקות להראות על ייחוד שבעה ראשונות עד 'אין סוף' ,שבעה אחרות עד אין תכלית
למדרגות התחתונות' ,וכולא חד' והיינו מלת 'אחד' בייחוד' .דלי"ת עילאה' וכו' ואוקמוה דלי"ת עילאה ,רב על שאר אתוון,
וכן רי"ש ד'אל אחר' ,לאשתמודעא דלא לאחלפא רזא קדישא עילאה ,ולאכללא סטרא אחרא בהדיה .כלומר ,כמו שצריך
לקשר ולייחד מדרגות הקדושה ,כן צריך להבדיל מדרגות החיצונים ,רצה באומרו 'דל"ת עילאה רב על שאר אתוון ,וכן
רי"ש ד'אל אחר' לאשתמודעא' ,כדי שכשיגיע המייחד למלאך זה ]-טהריא"ל[ שהוא סוף הקדושה ,ולמטה ממנו 'אל אחר',
יסתלק למעלה) ,הכל( מעל החיצונים ,ויבדיל בין הטמא לטהור ,עכ"ל.
ועיין עוד בספר 'אילימה' )'עין כל' תמר ד פרק מ ,פז (.וז"ל :ויש גבול ,שעד אותו גבול מדד קו המדה ולא עוד ,והיינו
ברוחניים וכו' .ולכך הוא חיוב לנו בסוד 'קריאת שמע' בהגיע התפשטות 'קו המדה' באומרינו 'ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד' שנגיע עד 'היכל לבנת הספיר' ,ומשם בזריזות ניתן ל'קו המדה' דרך להתרומם ולהתעלות ,ולא יהיה לה
התפשטות משם ולמטה ,כדי שלא ניתן מקום ח"ו להתערב קדש בטמא ,וזה רמזו בריש 'קו המדה' סימן א' ]-וז"ל:
לאשתמודעא דלא לאחלפא רזא קדישא עילאה ,ולאכללא סטרא אחרא בהדיה[ .ואל כל הפרק הזה רמז ]במאמר 'קו
המדה'[ בסימן ג' באומרו :שארי מעילא מאתר דשארי שיעורא עד סוף דרגי מהימנותא .ע"כ.
יא של"ס פר' ויצא תשפ"ה
נכנסים ללבנינות ונכנסים מפשטי התורה לסודות וה' יעזור שעתה שמגיע הזמן של חנוכה
התורה עד רזין דרזין ועד שרואים איך שהאור ולומדים ומקבלים ע"ע ללמוד ל"ו מסכתות
חוזר מלביש להאור ישר כהדין קמצא דלבושיה הש"ס שהוא התורה המאיר בכל עולמות בי"ע
מניה וביה ,וזוכים לעלות מאחד ליחיד ונעשה והוא תושבע"פ ונכלל בתושב"כ ועל ידי שבכל
הכל אחד יחיד ומיוחד עד שעין בעין יראו בשוב עת שלומדים מתייחדים עם שם הוי"ה ב"ה
ה' ציון בביאת גואל צדק ברחמים במהרה ממדרגא למדרגא ,ותחילה נכנסים לאמת שהוא
בימינו אמן. לעיין בפשיטות בהבנת האותיות שלומדים ומשם
דעה חכמה לנפשך יב
נשמתין חדתין
חלק מדא"ח שנאמרו בשב"ק פרשת תולדות תשפ"ז
עניני הפרשה
וכו' ,משא"כ ביצחק אע"ה לא מצינו כמעט פרטים א .ביאור פנימי בהא שצר הש"י צורת
על עבודתו )מלבד שעסק בחפירת בארות( ,ולא יצחק כאאע"ה
מצינו להדיא בכתוב שהמשיך להפיץ האמונה אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד
בעולם ,וכן אי' מהרה"ק הרש"ב מפשיסחא זי"ע את יצחק וגו' .וברש"י' ,ד"א ע"י שכתב
)קול מבשר ,פר' חיי שרה אות ג י( שיצחק אבינו נעץ הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד
מסמרות של ברזל וסתם את ד' הפתחים של אהל את יצחק ,לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך
אברהם אביו ,והיינו שיצחק אבינו היה במדרגת נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם
צדיק נסתר ,שעבודתו נסתרת ונעלמת וגנוזה, אברהם ולא נתעברה הימנו ,מה עשה הקב"ה צר
בלתי לה' לבדו ,וע"כ צר הש"י קלסתר פני יצחק קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל
כפני אברהם ,שיראו כולם שהשכינה שורה על אברהם הוליד את יצחק ,וזהו שכתב כאן יצחק בן
יצחק אע"ה כמו על אביו אאע"ה ,וזוכה יצחק אברהם היה ,שהרי עדות יש שאברהם הוליד את
לצלם אלקים כאביו אברהם ,ובזה הבינו וידעו יצחק' .ע"כ.
כולם שאף שעבודת יצחק נסתרת ונעלמת מעין
כל ,מ"מ הרי באמת הוא דומה לגמרי במדרגת פירש מורנו בדרך רמז בעבודה"י ,כי הנה
צדקתו לאאע"ה אביו] .ועיין מש"כ בתניא אאע"ה היה צדיק גלוי ומפורסם,
)באגה"ק פי"ג( לפרש עפ"ז הפסוק 'מה רב טובך שפירסם את האמונה בהש"י לכל באי עולם ,ושבר
אשר צפנת ליראיך' )תהלים לא ,כ( ,שקאי על צלמי אביו במסי"נ ,והושלך לאור כשדים ,וגייר
צדיקים הנסתרים וצפונים ,שזה כמו 'פעלת גרים וכו' כדכתיב 'ואת הנפש אשר עשו בחרן'
לחוסים בך נגד בני אדם' ,היינו הצדיקים הגלוים )בראשית יב ,ה( ,והיתה עבודתו גדולה ומפורסמת
והמפורסמים[. בהכנסת אורחים ובעשיית חסד לכל מאן דבעי
_________________________
י .ז"ל שם ,אמר אדמו"ר הרה"ק רבן של כל ישראל הרבי ר' בונם מפרשיסחא זי"ע ,כי כאשר היה אאע"ה 'רבי' ,היה
מנהיג העולם במדת החסד .והיה ביתו פתוח לרוחה ד' פתחים ,והי' מכניס אורחים ,ונתן להם כל טוב ,ועי"ז היה מגלה
שמו הגדול בעולם .אבל אח"כ כשיצחק אע"ה נעשה רבי ,והתחיל לנהוג העולם ,הלך לחנות ,וקנה יתידות ברזל,
וסתם כל הדלתות .והוא הלך לפנים מחדר ,ועסק בתורה יומם ולילה .ורוב עבודתו התבודד מבני אדם .וזרק פחד
ויראה גדולה לכל חסידיו והמסתופפים בצלו ,וכל מי שירצה לבוא ולדבר עמו ,מרוב הפחד אחזו חיל ורעדה .ועל ידי זה,
היה מגלה שיש דין ומשפט בעולם .וכל או"א שראה את צורתו ,היה עושה תשובה באמת .עכ"ל הרבי ר' בונם זי"ע .ע"כ.
יג נשמתין חדתין
שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל ב .מדוע זכתה רק רבקה להיות כשרה אמנו
זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת בסימנים של ענן קשור וכו'
וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא
ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו )ב"ר(' .ע"כ. וגו' .הקריא מהספה"ק לב שמח
)מהרה"ק ר' חנוך מאלעסק זי"ע חתן השר שלום
ולכאו' מדוע לא מצינו סימנים אלו של נר דלוק מבעלזא זי"ע יא( ,שמבאר טעם נוסף להא שנולדה
וענן קשור וכו' בשאר אמהות ,רחל רבקה אחר עקידת יצחק אע"ה] ,מלבד הטעם
ולאה ,אך ע"פ הנ"ל א"ש ,כי דייקא רבקה אמנו הידוע בזה מהזוה"ק שעד העקידה היתה ליצחק
שהיתה היא שרה אמנו בעצמה ,ע"כ חזרו אצלה נשמה דנוק' ולא היה יכול להוליד ,ולא הוצרך לבת
כל הניסים שהיו אצל שרה] ,ושרה זכתה לכך יותר זוג ,ורק כשנתחלפה בעקידה נשמתו לנשמה
משאר אמהות כדאי' להדיא בחז"ל שהיתה שרה דדוכרא ,אזי הוצרך לבת זוג ואז נולדה רבקה
גדולה בנבואה מאברהם אע"ה )שמו"ר א ,א ,הובא זוגתו[ ,ומבאר ומחדש בזה שנשמת שרה אמנו
ברש"י בראשית כא ,יב( שלא מצינו דבר זה אצל ע"ה שפרחה בשעת העקידה היא זו שנכנסה
שאר האמהות[. ונתגלגלה ברבקה אמנו ,ובזה מפרש את הפסוק
בפרשתן 'כי עקרה היא' ,שמרמז גם על שרה אמנו
שורש רבקה ,שהיתה שרה עקרה ,וזה גרם שגם
ג .בשורש לולא החטא -עשו ויעקב – רבקה תהא עקרה ,עכתו"ד הלב שמח.
מב"ד ומב"י
ואלה תולדות וגו' .וברש"י 'ואלה תולדות יצחק וע"פ דברי הלב שמח יש לפרש בדברי חז"ל
-יעקב ועשיו האמורים בפרשה' .ע"כ. המובאים ברש"י )לעיל כד ,סז( וזל"ק,
פירש בדרך הרמז ,ע"פ הידוע מספה"ק שעשו היה 'האהלה שרה אמו -ויביאה האהלה והרי היא
_________________________
יא .זל"ק ,אלה תולדות יצחק וגו' ,ומביא רש"י שהרי משבא מהר המוריה נתבשר ,ואין מובן למה צריך רש"י להביא ראי'
להפסוק ,הא כתוב בפירוש בתורה ויהי יצחק בן ארבעים ,ונראה דרש"י מדייק על מה ולמה המתין אברהם מליתן אשה
לבנו האהוב וחביב אצלו ,אלא שהתירוץ הוא כך ,דהמלאכים אמרו כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ,נמשך לו נשמה
מסטרא דנוקבא ,ממילא לא הי' ראוי להוליד ,ולכך ממילא לא הי' לו בן זוג ,רק בעת העקידה שנעקד ע"י המזבח ,אז
פרחה נשמתו ובאותו רגע בא המלאך לשרה ואמר לה שנשחט יצחק ובאותו רגע פרחה נשמתה ,ולכך אפשר שנשמת
שרה נמשך לרבקה ,ולכך אחר העקידה נתבשר לאברהם שנולדה רבקה שהוא נשמת שרה ,ואז נמשך ליצחק נשמה
שיהא ראוי להוליד ,ולכך זה מפרש רש"י על ויהי יצחק בן ארבעים ,למה המתין אברהם כ"כ ,שהרי כשבא מהר המוריה
נתבשר לו שנולדה ,והי' צריך להמתין שלש שנים ,ולכך לא הי' באפשרות לעשות לו קודם נשואין ,ולפי הדברים מובן
'ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו כי עקרה הוא' ,ואין מובן מנין הי' יודע ,אפשר הדבר תולה בו שהוא עקר ,ולפי שאמרתי
שהוא נתחלף לו הנשמה שיהא ראוי להוליד ,שעי"ז נאמר לו בהעקידה 'כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך',
רק רבקה שנמשך עליה נשמת שרה ,ושרה היתה עקרה ,ולכך כתיב 'כי עקרה הוא' ,ולכך ע"ז מורה 'אברהם הוליד
את יצחק' ,היינו ע"י העקידה שפרחה נשמתו ונמשך לו נשמה ממוזג שיהא ראוי להוליד ,ולכך ויהי יצחק בן ארבעים
שנה ,דידוע בן ארבעים לבינה ,וע"י רבקה נמתק דיני יצחק ,וידוע דשורש המתקה הוא בשרשו המורה על בינה ,והוא
ג"כ שורש נשמה ,ולכך הי' בן ארבעים ,וידוע דיצחק מספרו ח"פ הוי"ה המורה על מדה השמינית שורש הבינה המתקת
הדינין וזה מורה על ה' עלאה ,וידוע דמה' עלאה נמשך למדת ת"ת להוא"ו של השם ,ולכך ויצחק ששים שנה ללידת יעקב
המרמז על וא"ו של השם .עכל"ק.
דעה חכמה לנפשך יד
שעשו נולד מלא בשערות ,הוא מחמת שמאירים אדמוני כבחי' דהע"ה שהיה אף הוא אדמוני
אצלו השערות דדיקנא דאריך אנפין שמכסה את )שמואל א טז ,יב( ,והיינו כדאי' מזקינו החת"ס זי"ע
עשו )שהם בבחי' אורות הכתר( ,והיינו כנ"ל שעשו )בתורת משה בפרשתן( וכן אי' מכ"ק אדמו"ר
היה קשור בשרשו עם נשמת משיח בן דוד שקשור הצמח צדק זי"ע )אוה"ת בפרשתן דף קמו ע"א(
בשרשו עם אורות הכתר. שלולא חטא עשו ובחר ברע ,הרי היו הוא ויעקב
אבינו ע"ה בבחי' 'יששכר וזבולון') ,ואי' באוה"ת
אלא שכיון שחטא עשו ובחר ברע ומכר את
שם ,שיש בחינה שזבולון הוא בבחי' הכתר לעומת
הבכורה ליעקב ,הרי עברו כל מעלות אלו
יששכר שבבחי' אור החכמה( ,וכן אי' )כן משמע
אל יעקב אבינו ,בבחי' 'זכה צדיק נטל חלקו וחלק
מדברי הרה"ק מקאמארנא זי"ע בהערה להלן( שהיה
חבירו בג"ע' )חגיגה דף טו ע"א( ,ועברו ב' האורות
עשו ראוי להיות בבחי' מב"ד ,ויעקב בבחי' מב"י,
דמב"ד ומב"י ליעקב אע"ה )אצל יהודה ויוסף(.
]ומהרה"ק מקאמארנא זי"ע איתא )בפרשתן עה"פ
'אדמוני' יב( ששורש נשמת עשו גבוהה אלף מונים
ה .הטעם שאהב יצחק את עשו משל יעקב אבינו[.
ועפ"ז ביאר מורנו בדברי רש"י הק' 'יעקב ועשו
האמורים בפרשה' ,היינו לרמז בא שאף ד .הטעם הפנימי שהיה עשו איש שעיר –
שעשו למטה היה רשע ,מ"מ ישנו עשו בשרשו שערות דאריך
העליון שהוא עשו האמור בפרשה ,והוא נקרא ובזה פירש מורנו את מש"כ רבינו האריז"ל
בבחי' 'תולדות יצחק' כמו יעקב )ואדרבא הרי הוא )שעה"פ בפרשתן יג( שהטעם הפנימי
_________________________
יב .זל"ק ,אדמוני ,מלא ואו ,כי לא נברא להיות רשע שופך דם נקי אלא ע"פ התורה ,ולזה חבירו הוא אדמוני דדוד,
והרשע הזה אלו היה בוחר בטוב היה יכול להיות צדיק גדול אלף פעמים מיעקב ,כי יעקב השיג בהשגות משה,
והוא אם היה רוצה לבחור בטוב ,היה יכול לעלות למדריגות משיח ,ליחידה דאצילות ,בסוד אדמוני עם יפה עינים'.
עכל"ק.
יג .זל"ק ,ויצא הראשון אדמוני וגו' .ענין זה נתבאר היטב בשער היחודים ,בסוד לבישת השק ,וע"ש .והנה הענין בקיצור
הוא ,במה שנעורר ונדייק ,אומרו בכ"ף הדמיון ,כאדרת ,והיל"ל כלו אדרת שער .אבל עניינו הוא ,במה שהודעתיך ,כי
או"א אתכלילן במזלא קדישא ,כנזכר באדרת האזינו ושם ביארנו ,כי המזל העליון ,שהם תרין תקוני דיקנא דאריך ,והם
השמיני והי"ג ,הם ארוכים ,ומתפשטים עד טבורא דלבא דא"א ,והם חופפים על או"א ,ומלבישים עליהם .והם נקראים
אדרת שער ,בסוד )תהלים צג ,ד( אדיר במרום ה' ,שנתבאר אצלינו בקבלת שבת .אבל ז"א שהוא למטה מטבורא דא"א,
אינו נכלל בשערות ההם ,וזש"ה ביעקב ואנכי איש חלק .והנה השער הם בחי' נימין ארוכים ,בצורת ווי"ן .ובראשי הווי"ן,
יש ציור יודי"ן .ומקור השערות ,הם מראשי היודי"ן של הווי"ן .והנה כנגדם בקליפה ,לא נתקנו או"א שלהם ,בחי'
הקליפות שיש בעולם האצילות .ולכן אותם השערות שהיו ראויים להיות בהם ,נמשכו למטה בז"א דקליפה ,שהוא עשו,
אחיו של יעקב ,וכל הי"ס שבו מלאות שער .וזש"ה ,כאדרת שער ,כי מלת שער מליאה ביו"ד ,היא יו"ד עשר ,פירוש,
כי כל י"ס שבו ,מלאים שער .והענין הוא ,כי כדמיון אדרת שער ,שהיתה ראויה להיותה למעלה באו"א דקליפה ,וכיון
שלא נתקנו כנזכר ,לכן כדוגמתה נעשה עשו ז"א למטה ,אדרת שער .ע"כ.
ולהלן כתב וזל"ק ,ואנכי איש חלק .כבר נתבאר למעלה עניינו בפסוק ויצא הראשון אדמוני ,כי שערות דרישא דא"א ,הם
נמשכים ומשתלשלים עד טבוריה ,ואו"א אתכלילן במזלא דדיקנא דיליה .אבל ז"א הנקרא יעקב ,הוא מחציו דא"א ולמטה,
שאין שם שערות ,ולכן ,ואנכי איש חלק .אבל עשו אחיו ,הוא כנגד ז"א דקליפה דאצילות ,אשר לא היה תיקון בהם
למעלה בבחי' או"א ,כנודע אצלנו .ואין תיקון בקליפות ,אלא כנגד ז"א ולמטה ,וכל השערות שהיו ראויים להיות למעלה,
טו נשמתין חדתין
שאלו בזה ע"פ המעשה הידוע בפי חסידים דומה וקשור יותר ליצחק מאשר יעקב ,וכידוע בכוונת
)כמובא בספה"ק דברי חיים ר"פ כי תבא( דתקיעת שופר דיצחק ודהע"ה קשורים זב"ז ,וכנ"ל
שהרה"ק הנוע"א הרר"א מליזענסק זי"ע עשה עשו היה בבחי' אדמוני כבחי' דהע"ה( .וע"כ יצחק
תשובה גדולה )ושרף את ידו( ע"כ שבקטנותו הכה אע"ה שכהו עיניו מראות בעולמות התחתונים,
בידיו על אמו וגרם לה צער ,וא"כ איך גרם אהב את עשו כפי שראהו ברוה"ק בשרשו העליון
יעקאע"ה צער גדול כזה לאמו לפרכס לצאת בעולמות העליונים ,משא"כ רבקה שראתה את
כשעברה על פתחי תורה ,והזכיר בזה מורנו את עשו התחתון בעוה"ז ,ידעה שנכרת למטה משרשו
הווארט הידוע מהסאטמאר רב זי"ע )דברי יואל הרוחני העליון.
בפרשתן ,עמ' תריג( שאף שלמד יעקאע"ה את כל
התורה מפי מלאך בהיותו עובר ,הרי לא רצה
ו .בענין הטמנת ראש עשו במערת המכפלה
להיות בשכנות עם עשו הרשע ,ופירכס לצאת על
וזה הרמז בדברי חז"ל שראשו של עשיו טמון
פתחי בתי כנסיות ,להראות שחפץ הוא ללמוד
וקבור במערת המכפלה )סוטה יג ,(.לרמז על
דוקא בשכנות עם צדיקים הנמצאים בבתי כנסיות,
שרשו העליון הרוחני הנ"ל ,אך כל גופו נכרת
ובזה יישב מורנו שהיה יודע יעקאע"ה שגם רבקה
מראשו ,היינו שלמטה בעוה"ז נכרת עשו לגמרי
אמו ניחא לה שיצא ממנה וילך ללמוד בבתי
משרשו הרוחני העליון ,ויצא לגמרי מאחיזתו
כנסיות ולא ישאר ליד עשו הרשע) ,וידע יעקאע"ה
בקדושה] ,וא"כ אף שאי' בחז"ל שבתחלה היה
שאם היתה רבקה אמו יודעת שזה הטעם לפירכוסו,
נקרא עשו 'ישראל מומר' )קידושין יח ,(.אין בו את
היתה מסכימה אף לסבול צער זה של הפירכוס(.
הדין 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא' )סנהדרין
מד ,(.ו'כי לא ידח ממנו נדח' )שמואל ב יד ,יד( ,אלא
נדחה לעולם מאחיזתו ושרשו העליון בקדושה,
ח .י"ל שיעקב היה מוכרח לפרכס לצאת ,להציל
וכדכתיב לעת"ל 'משם אורידך נאם ה'' )עובדיה א,
עצמו מהריגה
ד( ,היינו שלא יוכל לחבר עצמו עם שרשו העליון,
עוד אמרו לפניו בשם הגר"י חזן שליט"א )בישוב
וכל תיקונו הרוחני יהיה רק ע"י בנ"י כדכתיב 'ועלו
שאלה הנ"ל( ,שי"ל שיעקב אבינו ע"ה היה
מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה'
חייב לפרכס כדי להציל עצמו ,שהלא רבקה היתה
המלוכה' )עובדיה א ,כא( בב"א[.
סבורה בתחילה שיש לה רק עובר אחד ,וא"כ חשש
יעקב אבינו שכשתראה רבקה שהעובר מפרכס
לצאת בעברה על פתחי ע"ז ,תבין מזה רבקה ז .איך גרם יעקאע"ה צער גדול לאמו
שבנה חפץ לעבוד ע"ז ,וא"כ תלך ותפיל את ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו' .וברש"י
עוברה ,למנוע לידת רשע כזה לעולם )כמש"כ אחד 'רבותינו דרשוהו לשון ריצה
הראשונים כמובא בהערה יד( ואז ימות גם יעקב, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר
וע"כ מפני פיקו"נ הוכרח יעקב אע"ה להציל את יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי ע"א
עצמו ולרמז לאמו שיש בה שני עוברים ,ושלא עשו מפרכס לצאת' .ע"כ.
_________________________
נתהוו שם ,ולכן הן עשו אחי איש שעיר .ע"כ.
יד .כן כתב חד מקמאי ב'פרושי התורה לרבינו חיים פלטיאל' )תלמיד חבר למהר"ם מרוטנבורג ,בפרשתן( בביאור הנהגת
רבקה שהלכה לדרוש את ה' ,שפרש"י שהלכה לבית מדרשו של שם ועבר' ,תימה למה לא הלכה לבית מדרשו של אברהם
דעה חכמה לנפשך טז
גשמיות] ,וכלשון הגמ' 'בשאלה שאני' ,ובלשון תפיל עוברה ,וע"כ הוצרך לפרכס בעברה על
רש"י 'שהשואל שואל כעני על פתח ,שאינו מרים פתחי בתי כנסיות.
ראש לשאול שאלה גדולה') ,אלא דבר מועט כדי
חיים – רש"י ד"ה 'ומטובו'( ,ומקשה הגמ' 'שאלה נמי ט .ביאור היתר ההפלה הנ"ל
הכתיב 'הרחב פיך ואמלאהו') ,וברש"י – הרחב פיך ופלפל קצת מורנו בתירוץ זה ,האיך מותר
– 'לשאול כל תאותך'( ,ומשני 'ההוא בדברי תורה להפיל בכה"ג )כנ"ל מאחד מהראשונים(,
כתיב' ,היינו שרק בדברי תורה יש להרחיב ולשאול שהלא יש דעות שלאבות הק' היה דין בני נח ,ובן
שאלה גדולה ככל תאותך) ,וכמו שרגיל מורנו
נח נהרג על הפלת עובר )סנהדרין נז) ,(:ואינם כבני
להתפלל ולברך על השגת 'כל התורה כולה בביטול ישראל שאין נחשבת אצלם ההפלה כהריגה גמורה(,
עצמי'( ,משא"כ בבקשות על עניני גשמיות אין ומאידך גיסא י"ל שלרבקה עצמה היה דין כישראל
להרים ראש ולשאול שאלה גדולה ולבקש כל )כהשיטה שלאבות הק' היה דין ישראל( ,ולבת
תאותו ,אלא יש לשאול כעני על פתח דבר מועט, ישראל אין נחשבת ההפלה כהריגה גמורה,
היינו כדי חייו) ,ע"כ לשון ומשמעות דברי הגמ'([, משא"כ עשו שחפץ לעבוד ע"ז ,הרי דינו כגוי
וא"כ אמאי בירך יצחק אע"ה 'ורוב דגן ותירוש', )שאין איסור מדאו' על הריגתו כעובר( ,ואמנם י"ל
שנראה שמבקש בקשה מרובה, שלכו"ע כיון שחפץ עשו לעבוד ע"ז ,והרי בע"ז
ואמנם היה מקום לחלק בזה בין בקשה בתפילה קיי"ל דמחשבה כמעשה )קידושין מ ,(.הרי דינו
לבין ברכה ,שרק בתפילה ובקשה יש כעובד ע"ז שקיי"ל שמורידין ולא מעלין )ע"ז כו,(:
לשאול כעני על הפתח ,אך בברכה שרי לברך אף ומותרת הריגתו לכו"ע] ,ואאת"ל שמחשבת עובר
באופן של 'הרחב פיך' ,אך עדיין יש להקשות לפני לידתו אין מחייבת אותו עדיין בדין דמורידין
בנוסח ברכת 'ברך עלינו' בנוסח הספרדים לימות בידים כדין עובד ע"ז ,מ"מ עדיין יש ליישב ולפרש
החורף ,שמבקשים שם 'ומעושר מתנת ידיך', שחשש יעקב אע"ה שתפיל העובר ע"י תפילה ולא
שנראית ג"כ כבקשה גדולה על עניני וצרכי בידים ,שזה שרי וכמו שאנו מתפללים בברכת
גשמיות ,וכן מבקשים בברכת החודש 'חיים של המינים וכו'[.
עושר וכבוד' וכו' ,וכן יש להקשות בנוסח הבקשה ]ושאלו מדוע לא הלכה לשאול את יצחק אע"ה,
על עשירות באמירת תיבת אי"ה בכתר דמוסף וענה שלא רצתה לצערו ולספר לו שבנו
בר"ה ויוהכ"פ) ,שגם יש נוסחאות שמבקשים על העובר מפרכס לצאת על פתחי ע"ז[.
עשירות מופלגת( ,וכ"ז צ"ב לפי דברי הגמ' הנ"ל.
י .בענין בקשה בריבוי ובעושר על צרכי
יא .בקשת עושר בגשמיות לצורך ריבוי גשמיות
עבודה"י כחסד וצדקה שרי ויתן לך האלקים וגו' ורוב דגן ותירוש וגו'.
ותירץ מורנו ע"פ דברי הראב"נ )בביאור שאלו בזה ע"פ דברי הגמ' )ברכות דף נ
הליקוטים סי' ח ,בביאור הארוך אות א( ע"א( ,שאין להרבות בבקשות גדולות על צרכי
_________________________
שעדיין לא מת כמו שנאמר' ,ויזד יעקב נזיד' משמע שאותו יום נפטר אברהם כשיעקב היה בן חמש עשרה ,וי"ל לכך לא
הלכה לבית מדרשו של חמיה שהיה בדעתה שיתירו לה לשתות שום סם שתפיל ,והם השיבו זה הצער שיש לה 'שני
גוים בבטנך' ,וחשבה ,אם אלך אצל חמי אפילו אם מותר לא יתיר לי בשביל בנו' .עכ"ל.
יז נשמתין חדתין
שעניני הרווחה בסתם עניני גשמיות עוה"ז שייכים שמיירי שם לגבי דברי התיקו"ז הידועים )תיקון ו דף
לעשו ולא ליעקב[ ,משא"כ בכל המקומות כב ע"א( בגנות אלו הצווחין ככלבין הב הב ,הב לן
שמתפללים בנ"י על רווח עושר וכדו' ,הרי כוונתם חיי הב לן מזוני ,וכותב בזה הראב"נ שאם מבקש
על עשירות שתביא לריבוי בנח"ר להש"י ,ע"י החיי והמזוני עבור עבודת הש"י ,אין בזה גנאי
עשיית צדקה וחסד ומעש"ט וזיכוי הרבים וכו', וחסרון) ,כי בקשה לצרכי עבודה"י נחשבת כבקשה
באופן שכל העשירות הגשמית תהא לצורך תיקון עבור השכינה שמשבח זאת התיקו"ז( ,וה"נ כל דברי
הנצחי ,וזה נכלל בתשובת הגמ' שם ש'הרחב פיך הגמ' שיש למעט בבקשת צרכי גשמיות ,הם רק
ואמלאהו' ' -בדברי תורה כתיב' ,שנכללים בזה כל כשאין מכוין בבקשתו עבור עבודה"י )כגון עבור
הבקשות לצורך ריבוי בעשיית רצון ונח"ר להש"י, נתינת צדקה וחסד לרוב וכדו'( ,וכל בקשתו וכונתו
שבזה מותר ומצוה לקיים 'הרחב פיך ואמלאהו' היא רק עבור הרווחתו בחיי עוה"ז] ,שזה גם נגד
לבקש כל תאוותו )כמובא ברש"י הנ"ל(. מה שחילקו יעקב ועשו בפרשתינו וקבעו ביניהם
דעה חכמה לנפשך יח
תערוך לפני שלחן
ענינים שונים
ב .האם חכמה הוי בחי' יש או אין א .קבלה חדשה בניגון המגיד בעת הנענועים
ודיבר קצת בענין ספי' החכמה ,שבמקו"א סיפר מורנו שבמשך הרבה שנים ניסה לברר
האריך שבספרי המקובלים קוראים אצל האדמו"רים צאצאי בית רוז'ין
לספי' החכמה בשם 'יש' )ופירשו מקרא ד'החכמה ]כאדמו"ר מקאפיטשניץ ועוד[ בקשר להקבלה
מאין תמצא' ,שהכונה שהחכמה שהיא בגדר 'יש' שלזקינם המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע היו כוונות
יוצאת ומשתלשלת מספי' הכתר שנקראת 'אין'(, מיוחדות בנענועי הלולב) ,וסיפר מאדמו"ר הר"י
ומאידך בספרי חסידות חב"ד רגילים לכנות את מבוהוש זי"ע שבעת הנענועים היו נשמעים מפיו
ספי' החכמה בשם 'אין' ,וכמו שרגילים לבאר בענין הברות שנשמעו כעין השמות הק'( ,ועתה שמע
ספי' החכמה שהוא בחי' ביטול במציאות ,וכרגיל שמועה וקבלה חדשה בענין זה )מאת אחד
בספרי המגיד הגדול שכנגד ספי' החכמה )כנ"ל(, מאדמו"רי בית רוז'ין שליט"א( ,וזאת ע"פ הידוע
שכותב ומבאר את כל ערכי עבודת החסידות בכוונת הנענועים שמכוונים בהם שמות יה"ו,
בענין הביטול ,שהוא בבחי' אין. )בששה צירופים אחרים לששת הרוחות( ,ובסידור
רבי שבתי הרי שמות יה"ו אלו מנוקדים כל אות
בניקוד אחר ,ובזה שמע שהמגיד היה מנגן ניגון
ג .חד דוכתא שבו קורא האריז"ל לחכמה בעת הנענועים ,וניגן התנועות שבניגון כדוגמת
בשם 'אין' הנקודות של האותיות ,וכגון שאם האות הראשונה
אמנם אשכחן בחד דוכתא לרבינו האריז"ל שג"כ שבשם מנוקדת בפת"ח והשני בציר"י ,היה מתחיל
קורא לספי' החכמה בשם 'אין' ,והוא )אה ©אה ©אה וכו'( ,ואח"כ החליף
הניגון בניקוד פת"ח ©
בפירוש האריז"ל )בפע"ח שער השבת פי"ט( לשיר )אה ¥אה ¥אה( ,לרמז על הנקודותהניגון לניקוד ציר"י ¥
המעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי שעל השמות ,ואמר מורנו שבאופן זה אפשר גם
)תהלים קכא ,א( ,ששם מבאר האריז"ל ד'אין' קאי לנגן ניגונים לכוין בהם על הנקודות של שמות ע"ב
על ספי' החכמה ,וזל"ק ,אחר כך אומרים ויהי נועם, )בלי להוציא בפה את אותיות השמות הק' ,שזה
כו' ,אחר כך שיר למעלות באות ל' ,לפי שרומז אסור ,אך יכולים להוציא בפה את ניקוד השמות
למלכות שניקנית בל' מעלות .אשא עיני אל בהברת הניגון כנ"ל( ,וקישר ענין זה להידוע
ההרים ,הם אבות הנקראים הרים כי שם תשוקתם שהנקודות )דהטנת"א( הן כנגד בחי' אור החכמה,
לעלות .מאין יבא עזרי ,מצד אריך אנפין הנקרא והלא ידוע )מדברי רביז"ל ,וכן מקובל בחב"ד(,
אין ,וחכמה גם כן נקרא אין ,שמקבלת מאין, שהמגיד ממעזריטש זי"ע כנגד אור החכמה )לעומת
כמ"ש והחכמה מאין תמצא .ויש בזה השבח ו' הבעש"ט הק' שכנגד אור הכתר( ,וע"כ היה לו עסק
פעמים שמירה ,נגד ו' קצוות ,בסוד ה' גדול .וביום בענין הניגונים עם הנקודות דשמות הקודש.
יט תערוך לפני שלחן
ענין הרגשת צער בנ"י בלבו ,שזה מסוגל להשגת השבת היא מתחברת עם בעלה ,בסוד האבות
רוה"ק ,בבחי' אורים ותומים ,וכמש"כ הרה"ק ר' עולם ,וברחמיו מאציל עליהם מלמעלה שפע
צדוק הכהן מלובלין זי"ע )צדקת הצדיק אות קצח( הברכות ,ובזה היא נשמרת מכל רע ,לא יבוא בה
שאהרן הכהן ע"ה זכה לאורים ותומים בזכות זו ערל וטמא .עכל"ק.
שהיה משתתף בלבו בצער בנ"י) ,וכדאי' בחז"ל
שהיה טורח לעשות שלום בבתי ישראל ולעשות
ד .ב' ההבחנות של אין ויש שבחכמה עצמה
שלום בין אדם לחבירו )אדר"נ פי"ב( ,וכ"ז היה
וביאר שיש בכ"ז אריכות דברים ,דהאמת
מחמת רוב אהבתו את ישראל בלבו ,עד שהכניס
שהחכמה היא בבחי' הממוצע בין
הרגשת צער בנ"י בלבו(,
האין דהכתר להיש דהבינה ,וידוע דכל ממוצע יש
וכן סיפר שנכנס אליו בשבוע זה אברך שביקש את ב' ההבחנות ,וע"כ בהחכמה יש ב' הבחינות
עצה איך לזכות לקבל כח לעשות מופתים דאין ודיש ,והיינו אין בפנימיות ויש בחיצוניות,
ולפעול ישועות לבנ"י) ,והיה נראה משמעות וזאת מלבד הידוע ע"פ תורת הערכין ,שהחכמה
הדברים שאותו אברך אינו בדרגת דבקות מיוחדת או נקראת 'יש' לעומת הכתר ו'אין' לעומת הבינה,
בדרגה גדולה בתורה"ק וכדו'( ,וסיפר שענה לו אלא שבחכמה עצמה יש את ב' ההבחנות ,ואמר
שדעתו היא ע"פ הנ"ל שאם יכוין לבו לש"ש שכן הוא לגבי הענין דפנימיות חכמה – פנימיות
שרוצה לעזור לבנ"י ולהשתדל לעשות עצמו צינור עתיק ,וכידוע שגם בעתיק יש ענין זה של אין ואני
טהור ונקי לזה ,הרי יקבל )בזכות אהבת הש"י לבניו( בבת אחת ,ואמר )בדרך אגב( שבד' תיבות אלו
במתנת חנם שפע רוחני שיכול לסייע על ידו לבניו 'פנימיות חכמה – פנימיות עתיק' נרמזים שכליים
של מקום. ושרשים גדולים בחכמת הקבלה והחסידות,
ובבחי' מועט המחזיק את המרובה) ,עד שד'
תיבות אלו הם כמו מפתח גדול לסודות החכמה(,
ו .תיקון בענין זמן ברכות קרי"ש וקרי"ש
ואמר בזה א' התלמידים ששמע ממקובל אחד
אמר מורנו שיש לתקן במה שנדפס בשבוע
שגם ד' התיבות )שיסודם ושרשם בדברי מהרנ"ש(
מבריסק הגר"ח מדברי העעל"ט
'אורות דתוהו בכלים דתיקון' הרי גם הם בבחי'
והמשמרת שלום ,שס"ל שקיי"ל שזמן ברכות
מפתח גדול לשרשי סודות התורה ,והסכים עמו
קרי"ש הוא כל היום ,ולא הודגש שם שכ"ז הוא רק
מורנו .ואכמ"ל יותר.
בדיעבד כשנאנס ולא בירך ברכות קרי"ש בזמנה
)שהוא עד ד' שעות( ,אך בודאי שיש להזהר ולנהוג
לכתחילה כשיטת השו"ע )סי' נח ס"ו( בשם רב האי ה .דברי חיזוק למזכי הרבים באהבת ישראל
גאון שכן ס"ל לרוב הפוסקים ,שזמן ברכות קרי"ש שעל לבם
הוא עד ד' שעות בלבד) ,עד שלדידהו המברך אחר השתתף בסעודה ראש ישיבה של צעירים
כך הוו ברכותיו לבטלה( ,והביאוה"ל נקט שם )בד"ה לעלות ומתחזקים המתקרבים
קוראה( דבדיעבד כשנאנס יאמר הברכות עד במעלות הקודש ,וידבר עמו מורנו בגודל עבודה זו
חצות ,וכמו בזמן תפילה שבדיעבד זמנה עד חצות, של זיכוי הרבים ,וכדרשת חז"ל )ב"מ דף פה ע"א(
ובודאי שיש להזהר שלא לבא להקל יותר מכך. 'כל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקדוש
וכ"ש שיש להזהר מאד בקריאת שמע עצמה, ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו שנאמר ואם
שלרוב הפוסקים הרי זמנה מדאו' הוא רק עד ג' תוציא יקר מזולל כפי תהיה' ,ודיבר עמו בגודל
דעה חכמה לנפשך כ
הבית ,שעקרו ממנו חז"ל מצות הסוכה) ,אלא שעות ,ואף לשיטת הכס"מ )שכתב הביאוה"ל הנ"ל
שהפמ"ג מבאר שלהכס"מ מיירי זה דוקא במי שהיא שיטה יחידאה שנדחתה מההלכה( ,שס"ל
שאיחר זמנה בפשיעה ,כי אין מסתבר שיעקרו רבנן בדעת הרמב"ם שמדאו' זמן קרי"ש הוא כל היום,
מצות קרי"ש מדאו' ממי שנאנס ולא קראה בזמנה(, הלא אף הרמב"ם עצמו )וכן המחבר בשו"ע שהוא
ומ"מ חזינן מכך גודל הזהירות שלא לאחר ח"ו בעמח"ס כסף משנה( ,כתבו להדיא שהקורא קרי"ש
זמן קרי"ש ,ולא מבעיא שלרוב הפוסקים הפסיד אחר ג' שעות הוי כקורא בתורה) ,כלשון המשנה
מצות קרי"ש דאו' )ונאמר עליו 'מעוות לא יוכל ללא חולק במס' ברכות פ"א מ"ב( ,ומפרש בזה
לתקון' כדאי' בחז"ל ,ברכות כו ,(.אלא אף לדעת הפמ"ג שאף לשיטת הכס"מ שמדאו' זמנה כל
הכס"מ הרי אם היה הדבר בפשיעה עקרו ממנו היום ,הרי כיון שלכו"ע תיקנו חז"ל חיוב גמור של
חז"ל קיום מצות קרי"ש דאו' ,וכל קריאתו הרי זמן קרי"ש ,הרי עקרו רבנן מצות קרי"ש דאו' ממי
היא 'כקורא בתורה' ,ללא קיום מצות קרי"ש שקרא אותה אחר זמן זה ,וכדאשכחן )בסי' תרלד
דאורייתא. ס"ד( לגבי היושב ראש ורובו בסוכה ושלחנו בתוך
כא דברי התעוררות וחיזוק
דברי התעוררות וחיזוק
שנאמרו ע"י מורנו
)ע"י אחי הנפטר שיבדלחט"א הר"ר ישראל שליט"א ,שנאמרו ברבים בביהמ"ד ,בצווי ובפני מורנו(
אחר פטירת הגה"צ ר' איתמר בן יבדלחט"א ר' דוב שווארץ זצ"ל בעמח"ס 'בלבבי
משכן אבנה' טו
נלב"ע כ"ז חשון תשפ"ז
]ואמרו לפניו שהגה"צ הנ"ל כותב בעצמו א .ביאור ענין היותו ידי"נ באמת
באחד מספריו שהמח' שיש בינו לבין דיבר מורנו על ידי"נ הגה"צ ר' איתמר זצ"ל,
מורנו יבדלחט"א בכל מיני ענינים עמוקים והדגיש כמ"פ שהיה באמת ידיד נפשו,
בקבלה ,הוא מחמת שהם ב' מוחין שונים ,מוחין ואף שהיו ביניהם כו"כ דברי משא ומתן וחילוקי
דפרצוף לאה )ר' איתמר( ומוחין דפרצוף רחל דעות בענינים עמוקים בקבלה ,הרי ידוע לכל בר
)להבחל"ח מורנו שליט"א( ,והיה נראה שמסכים בי רב דחד יומא שכן היא דרכה של תורה ,וכן
מורנו להגדרה זו ,וכעין זה הובא בדעה חכמה ניתנה התורה ,שכל ת"ח יש לו ההבנה המיוחדת
לנפשך )פר' שמות תשפ"ב ,בביאור ירושלמי לו בתורה"ק ,וכל התורה מלאה במח' בין התנאים
קידושין דף ג ע"א( שבספרי 'בלבבי משכן אבנה' והאמוראים וכו' ,שכל מחלוקתם היתה באופן של
מאיר בעיקר האמונה הפשוטה ,בבחי' לאה, 'אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה' ,שהוא
ובספרי ים החכמה מאיר התענוג בה' ,בבחי' רחל, הסימן האמיתי של מחלוקת שהיא לשם שמים,
ושעשועי האמונה הם בסוד רחל הגדולה שלאה כמח' ב"ש וב"ה ,שעליה נאמר בגמ' )יבמות דף יד
כלולה בה[. ע"ב( 'ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה לקיים
מה שנאמר האמת והשלום אהבו' ,וה"נ בענין דידן
שכל חילוקי הדעות בהבנת ענינים עמוקים בתורת
ב .דרכו בקודש לברוח מן הכבוד והפרסום החסידות והקבלה שהיו ביניהם ,היה הכל באופן
באופן קיצוני שכיבדו אחד את זולתו בתכלית הכבוד ,ונתן
וסיפר מורנו שמלבד שנפגש כמ"פ עם הגה"צ מורנו הסכמה בארוכה לספריו הנפלאים ,שהם
הנ"ל בשנים קודמות )כי הגיע כמ"פ לבית ספרים המגלים אלקותו ית"ש באופן השוה לכל
מדרשנו הקודם שבתחי' רח' אהלי יוסף( ,הרי גם נפש ,וקירבו אלפים ורבבות לפנימיות האמונה
לאחרונה הגיע שוב באחד משיעורי הקבלה ודבקות בהש"י וכו'.
_________________________
טו .אמר מורנו שישנן שמועות שונות )וסותרות( האם ציוה הגה"צ ר"א שלא להספידו) ,ולמעשה בהלווייתו הספידוהו הגה"צ
ר' יעקב עדס שליט"א וכמה מבניו( ,ובהיות שחושש מורנו לשמועה שציווה שלא להספידו ,ע"כ שאל וקיבל הוראה להיתר
מהגאון בעל ישיב יצחק שליט"א להדפיס דברי התעוררות וחיזוק )שיש ללמוד מהם( ולא דברי הספד על גדלותו לבד.
דעה חכמה לנפשך כב
ידעו כל השנים שהשכן עמו הם גרים יחד הוא שאחרי חצות לילה בביהמ"ד החדש )ברח' אהלי
מחבר הספרים הנפלאים. יוסף ,(18אלא שכדרכו בקודש לברוח מאד מן
הכבוד והפרסום ,ישב בפינת ביהמ"ד ,כי רצה
להקשיב לשיעור בלא שישימו לב שהוא נמצא,
ג .האם זכה למדרגותיו מכח יגיעתו או מכח
אלא שאחד מהנוכחים הרגיש בישבו שם בצד,
רוממות נשמתו
וניגש למורנו באמצע השיעור ומסר לו זאת,
ושאל אחד התלמידים ,איך הגיע הגה"צ
ורצה מורנו לקרוא לו ולהושיבו על ידו ולכבדו
למדרגותיו הגדולות ,האם הוא בכח
כראוי ,וג"כ רצה שישא מדבריו ,ותיכף שראה
יגיעתו הגדולה ,או שהוא גם מחמת רוממות
הגה"צ ר"א שהרגישו בנוכחותו וחפצים לכבדו
נשמתו) ,ואמר השואל שיש נפ"מ בזה ,האם על כל
וכו' ,תיכף נשא רגליו וברח מן המקום ,וכדרכו
אחד לתבוע מעצמו לעלות במעלות רמות כאלו ,או
בקודש לברוח מכבוד ופרסום כבורח מפני האש,
שדבר זה הוא דבר השייך רק לנשמה גבוהה ולא
]שזה ענין מוחין דלאה ,שנקראים באריז"ל בשם
לכל אחד(,
'עקב ענוה' ,ובבחי' לאה שהיא עלמא דאתכסיא
וענה מורנו שכבר צעק על זה רביז"ל )שבחי הר"ן כידוע[.
אות כו טז( ,שאין לתלות גדלות הצדיקים
מחמת גודל נשמתם ,וכמו שפירש בזה בעצמו וסיפר בזה אחיו שליט"א כמה סיפורי פלא ,וכגון
שאף נשמה הקטנה ביותר אם יהיה מייגע עצמו שאחר שנתפרסמו ספריו בעולם )ללא
בעבודה"י באמת כראוי ,יגיע לתכלית המדרגות, הזכרת שמו וללא כתובת וכדו' שיוכלו להיוודע מי
]וכמו שמביא הבנ"י )אגרא דפרקא אות כט יז( המחבר( ,ניגש אליו גיסו עם ספר ואמר שראה
שהבעש"ט הק' העיד על הרה"ק ר' יצחק ספר זה ויש לו כמה קושיות בדבריו של המחבר,
מדרוהוביטש זי"ע )אבי המגיד הרי"מ מזלאטשוב ואף לו לא גילה שהוא המחבר אלא התייגע עמו
זי"ע( שהיתה נשמתו הנשמה הכמעט נמוכה יחד ליישב דברי המחבר הנעלם ,וכן סיפר
ביותר מכל הדור ,ובכח עבודתו את הש"י באמת משכנים שגרו ליד אחיו שנים רבות והכירו את
זכה להגביה נשמתו למדרגת צדיק הדור )עוד בחיי ספריו ולמדו בהם ,ואחר פטירתו כשבאו לנחם
הבעש"ט הק'( ולמדרגת נשמת רשב"י[. בימי השבעה בקשו לראות תמונת המחבר ולא
_________________________
טז .ז"ל שם ,והקפיד מאד על אלו האנשים שסוברים שעקר מעלת הצדיק והשגתו שזוכה הוא מצד הנשמה לבד מחמת
שיש לו נשמה גבוה מאד .ואמר שלא כן הדבר רק העקר תלוי במעשים טובים ויגיעות ועבודות .ואמר בפרוש שכל אדם
שבעולם יכול לזכות למדרגה הגבוה ביותר .כי אין הדבר תלוי אלא בבחירת האדם לבד ,אם ירצה לרחם על עצמו וליישב
עצמו היטב היטב מה שטוב לפניו באמת וכו' .והכל לפי רוב המעשה )אבות פ"ג מט"ו( .ע"כ.
יז .ז"ל הבנ"י שם ,סיפרו לי מגידי אמת ששמעו מכבוד הרב הקדוש המגיד מה"ר יחיאל מיכל זצוק"ל .סיפר להם שבשעת
בואו פעם הראשון להרב הבעש"ט זצלה"ה ,צוה לכבדו ,ואמר תדעו שהאיש הזה הוא בן הרב הקדוש מו"ה יצחק
מדראהביטש ,והנני אספר לכם אשר אביו של זה נתנו לו מן השמים נשמה קטנה אשר כמעט אין בדור נשמה קטנת הערך
כמוה ,והוא הגביה אותה למעלת התנא הקדוש הרשב"י ,ע"כ שמעתי ,והבנתי משארז"ל ]תנדב"א רבה פכ"ה[ שכל אדם
מחוייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב .והנה לכאורה איך יקוה האדם לזה ,הלא נשמות גבוהות כאלו
הם מאצילות הקודש ,וישנם נשמות קטנות מאוד ממלכות דמלכות דעשיה ,אבל לפי הדברים הנ"ל הוא מובן שיש בכח
האדם ע"י מעשיו להגביה נשמתו עדי אין חקר והבן .ע"כ.
כג דברי התעוררות וחיזוק
הש"י את משרע"ה בתורה"ק היא בקראו בשם ד .איך יתכן שנשמה נמוכה מגיעה בעבודתה
'עבד נאמן' ,ולא בשאר המדרגות הנשגבות לאותה המדרגה
והנוראות אליהן זכה ,ובמעלה זו שהיא מעלה ושאלו שלכאו' הדברים תמוהים ,הלא בודאי
העיקרית של משרע"ה ,שעשה רצון הש"י בתכלית שיש בבנ"י נשמות גבוהות ונשמות
השלימות לפי ערך מדרגתו )שהוא העיקר יותר יותר פשוטות) ,וכמובא בספה"ק שיש נשמות דאצי'
מהכל( ,הרי בענין זה יכול כל יהודי להיות ויש נשמות דבי"ע וכו'( ,ובודאי שגדלות הנשמה
כמשרע"ה ממש. משפיעה על דרגת עבודת האדם ,ואיך יתכן
להשוות את כולם להדדי ולומר שאף הנשמה
ה .הש"י בחר בצדיקים שעסקו בתיקוני הנמוכה ביותר יכולה ע"י אותה יגיעה עצמה )ולא
השכינה ע"י תוספת יגיעה( לבא למדרגה הגבוהה ביותר,
ובפרט ע"פ הידוע ע"פ פנימיות ש'כל מצוותיך וענה שכבר נתבאר הדבר במקו"א על דברי
אמונה' כתיב )תהלים קיט ,פו( ,והתכלית הרמב"ם הידועים )פ"ה מהל' תשובה ה"ב יח( שכל
והפנימיות של כל המצוות הוא ענין האמונה, אחד מישראל יכול להיות כמשרע"ה ,וגם שם קשה
שהוא הענין שבו בוחר הש"י יותר מהכל ,וכמש"כ קושיא זו ,ונתבארו הדברים בספה"ק שמי שזכה
הרמח"ל )באגרותיו( שהש"י בוחר בצדיקים שזכו לשלימות הגבוהה ביותר שיכולה נשמתו לבא
להדבק בשכינה ולעשות כל עבודתם לתיקון אליה ,הר"ז נחשב שהגיע למדרגת משרע"ה,
השכינה ,שזה ענין תיקון האמונה ,ובענין שלימות והיינו שאף שבאמת לאמיתה הרי נשמת משרע"ה
האמונה הרי יכול כל אחד מישראל להגיע לתכלית היא הגבוהה שבגבוהות ,וכמובא בחסידות
השלימות בדרגה העליונה ביותר ,ומעין מש"כ שנשמת משרע"ה מאורות דתוהו שבבחי' מימי
בתניא )פי"ח( שכל יהודי מוסר נפשו עקד"ה על הא"ס )כנרמז בקרא 'כי מן המים משיתיהו'( ,ועל כן
ענין האמונה ,וא"כ הרי בזה נחשב הוא ע"פ זכה להיות הנביא הגדול ביותר ו'מובחר המין
פנימיות כמשרע"ה] .וכעין שמעיד היסוד ושורש האנושי' ,שלעולם לא היה ולא יהיה אדם כמוהו
העבודה ע"ע בצוואתו ,שהשבח היחיד שמתיר )ואף לא משיח צדקנו בנבואה( ,והוריד לנו תורה מן
הוא להספידו בו ,הוא שזכה לדרגת האמונה השמים )שכוללת התורה את כל המדרגות שבכל
כמשרע"ה ,אלא שמשרע"ה זכה לזה מכח נבואתו העולמות ,ואין למעלה ממנה ,ולא תהא תורה אחרת
והוא זכה לכך בכח אמונתו התמימה יט ,והיינו מלבדה ,והכל נקרא ע"ש משרע"ה ונתנה לו במתנה
כעין המבואר ואכמ"ל[. כדכתיב 'תורת משה'( ,מ"מ עיקר השבח שמשבח
_________________________
יח .ז"ל הרמב"ם ,אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם
מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או
חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו
לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות
והטוב כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו
ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה הוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וגו'
וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו
הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו' .ע"כ.
יט .ז"ל צוואתו הק' ,והריני גוזר ואומר שלא ידברו עלי שום שבח כלל רק את השבח הזה ידברו עלי ,מה שאני מעיד
דעה חכמה לנפשך כד
בקובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו ,עמ' מ( 'אשרי ו .מעלתו המיוחדת של בעל ה'בלבבי משכן
למי שחתמו ימיו מהרה'] ,ומעין זה אי' מרביז"ל אבנה'
)שיחות הר"ן אות קעט כ( שאמר בקדשו שכבר אין ועפ"ז ענה מורנו לשואל הנ"ל וביאר את
ביכולתו להוסיף עוד להתעלות) ,היינו שהגיע מעלתו המיוחדת של בעל ה'בלבבי
למקומו ולתיקונו השלם( ,ואין יכול הוא להמשיך משכן אבנה' ,שזכה לכוין אל הנקודה הפנימית,
לחיות כך )היינו באופן שאין לו יותר מקום והיינו שהתשובה האמיתית על שאלת השואל
להתעלות( ,וע"ז אמר שצריך הוא כבר להפשיט הנ"ל האם כל מה שזכה הגה"צ הנ"ל הוא מכח
את כותנתו) ,היינו בדרך משל ,שרוצה הוא כבר יגיעתו בלבד או גם מכח נשמתו הגבוהה ,וע"ז
לצאת מגופו ,ולהפשיט מנשמתו שהיא עיקר האדם, התשובה האמיתית היא שאין זה מחמת זה ,ולא
את גופו שהוא בחי' כתונת ובגד לנשמתו([) .וביאר מחמת זה ,היינו לא מחמת נשמתו ולא מחמת
בזה מורנו ביאור עמוק ,ויבואר במקו"א בל"נ(. יגיעתו בלבד ,אלא מחמת שזכה לכוין את
היגיעה אל הנקודה הפנימית והנכונה ,היינו שכל
יגיעתו היתה למציאת האמונה וההכרה בהש"י
ח .כל נשמה מעלתה גבוהה בהרבה ממה שאנו בתכלית ,ומציאת הנקודה הפנימית של הדבקות
משיגים בדרגת הצדיק הגבוה ביותר בהש"י] ,שזהו ענין ד'תורה לשמה' ע"פ דרך
עוד הוסיף לבאר לשואל ,שבאמת עליו לידע החסידות ,שהיא תורה לשם הדבקות בהש"י[,
מש"כ מוהרנ"ת שכל השגתו בצדיק הגבוה וע"כ זכה למה שזכה,
ביותר ובנשמה הגבוהה ביותר ,הרי באמת אף
הוא עצמו )ואף נשמה נמוכה ממנו( הרי היא באמת
גבוהה הרבה מזה) ,כי נשמת כל יהודי אף הנמוכה ז .דבריו קודם הסתלקותו
ביותר הרי באמת היא גבוהה כ"כ ,יותר ממה וסיפר מורנו ששמע שאומרים בשם הגה"צ
שנראה שאפשר להשיג בשכל בדרגת הצדיק הגדול הנ"ל ,שתקופה קצרה לפני פטירתו אמר
ביותר( ,וא"כ עליו לידע שכל מה שמדברים שהגיע כבר למקום ולתיקון שעבורו בא לעולם,
מגדלות הצדיקים הרי באמת מדברים מגדלות בבחי' דברי הרמב"ם )באגרת לבנו הר"א ,נדפס
_________________________
עלי שמים וארץ והיודע תעלומות יודע ויעיד עלי ג"כ אחר פטירתי ,שהייתי מאמין באמונת אלקותו ית"ש ויתעלה זכרו
לעד ,ממש כמשה רבינו ע"ה ,אך הוא ידע בבירור כפי גודל עיני שכלו ,כמ"ש )במדבר יב ,ו( 'בכל ביתי נאמן הוא' ,ואני
השפל בגודל אמונה שלמה ואמתות ברורה ,בלי שום פקפוק וספק כלל ח"ו ,גם בבירור גמור לפי קט שכלי .גם שבח זה
יאמרו עלי ,שכמה וכמה פעמים ביום בעת שהייתי בטל מלמוד התורה הקדושה הייתי מקבל עלי אלקותו ית"ש ויתעלה.
כו' .ע"כ.
כ .ז"ל ,קודם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשיו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן
שמלובשין בהגוף .ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו ,כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן .כי כל ימי
חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת ,אפילו כשהגיע לאיזה מדרגה עליונה שיהיה ,אפילו לתכלית המעלה ,אף על פי כן
היה מחפש יותר עד שהגיע למדרגה גבוהה יותר ויותר .וכן היה תמיד כל ימי חייו כמבואר במקום אחר .ולבסוף הגיע
למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אופן .ועל כן היה מוכרח להסתלק .ואמר בזו הלשון ,איך
וואלט שוין גיגערין דאס העמדיל אויס גיטאן .ווארין איך קאן אויף איין מדרגה ניט שטיין )-כבר רציתי לפשוט כותנתי
מפני שאיני יכול לעמד על מדריגה אחת( .ע"כ.
כה דברי התעוררות וחיזוק
את המקום אוהב את הבריות משמח את המקום הפנימית של כל יהודי ויהודי .אלא שאצל הצדיקים
משמח את הבריות, הוא באופן מגולה ,ואצל כל יהודי העבודה היא
לגלות פנימיות הנעלמת.
ולדוגמא סיפר בזה כמה מעשיות ,שהיה עוסק
בשיקום משפחות שבורות ,והיה
משקיע בזה כוחות רבים ,בגופו ובזמנו וממונו, ט .צורת לימודו כל ימי חייו
והעמידן על רגלם ,וכן בפרטות היה נכנס לביתם ואמנם הרחיב אחיו שליט"א )בדברי התעוררות
של גלמודים ושבורי לב לחזקם ולעודדם ולשמחם שנאמרו בביהמ"ד אחרי תפילת מנחה,
ולהוציאם מביתם והיה קונה קניות עבורם וכו' ,וכן בפני מורנו שליט"א( לדבר מענין זה ,שכבר מימי
במשך כל השנים שהיה האחראי על רשת הכוללים בחרותו היה ניכר עליו שכל לימודו הוא באופן
הגדולה היה עצמו נכנס כל ערב לחדר האוכל של בקשת אמיתות הדבקות בהש"י ע"י התורה,
לבדוק את תפריט האוכל ,והאם יש שפע בכל וסיפר שהראה לו החברותא של הר"א מימי
הנצרך ,וכן היה נושא בעצמו שולחנות לאברכים נעוריו שהיו מתכתבים ביניהם בהרבה מכתבים
מקומה לקומה וכדו' ,וכן דאג בעצמו שישולמו בימי בין הזמנים וכדו' ,ובכל מכתב סיים בהדגשה
לאברכים משכורות נכבדות ,ושיקבלו אותן בזמן, שהעיקר שלא לשכוח שתכלית הלימוד הוא
ובנוסף למשכורת הקבועה הנכבדת לכל אברך, להכיר ולידבק בכל הכח בהש"י נותן התורה,
דאג שתהא בכולל אפשרות לקבל סיוע מהצד למי וסיפר שאף בכוללים שעמדו תחת הדרכתו
שיש בביתו הוצאות גדולות מהרגיל ,וע"כ הקים הרוחנית הנהיג שקודם כל סדר למוד ישבו רבע
בתוך מסגרת הכוללים קרנות שונות לצורך שעה בדומיה ,ובהתבוננות פנימית ונפשית,
הכנסת כלה ולצרכי רפואה וטיפולי שינים וכדו', שבזמן זה יכין כל אברך את עצמו בהכנה רבתי
באופן שכל אברך מלומדי הכוללים שלא הספיקה ללימוד התורה"ק בכונה טהורה ,וכל הלימוד
לו המשכורת מחמת צרכים שונים ,היה מפרט בכוללים היה בתענית דיבור מוחלט כל היום
בקשתו ומקבל תוספת באופן של כבוד עבור צרכיו מבוקר עד ערב מכל דברי חולין.
ללא קושי.
י .סימני תורה לשמה שנתקיימו בו
יא .הנהגתו בביתו בקירבה לכל ילד עוד סיפר אחיו שליט"א שכיון שכל לימודו היה
וכן סיפר אחיו מהנהגתו בביתו ,אף שמחד גיסא באופן של תורה לשמה בדרגה גבוהה,
היה מחדיר בביתו שכל חיי עוה"ז הם רק באופן של חיפוש הדבקות בהש"י נותן התורה ע"י
פרוזדור לחיי העוה"ב ,והיה מדבר מיום המיתה התורה"ק ,הרי ראו שנתקיימו בו באופן ברור דברי
כדבר רגיל ופשוט שאין לנו לחשוש ממנו כלל ,כי רבי מאיר במשנה )אבות פ"ו מ"א( ,שכל העוסק
אדרבא שם מתחילים לחיות חיים אמיתיים נעימים בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ,שהם דברים
ונצחיים וכו' ,והיה בביתו אוירה רוחנית גבוהה של מדרגות רוחניות נעלמות שא"א לפרטם,
באופן תמידי ,מ"מ היה הכל באוירה נעימה ובפרט בנידון דידן שע"ז בודאי קאי אזהרתו
ובשמחה ובאושר ובהתייחסות באהבה וקירבה ובקשתו שלא להספידו ,שהם דברים שא"א לנו
אישית לכל ילד ,לשמוע כל הצטרכותו בפרטות, ללמוד מהם למעשה ,ועיקר מה שיש ללמוד ממנו
ולמשל סיפר שכמה ימים לפני פטירתו שאל את למעשה הוא ממה שראו שנתקיים בו המשך
כל אחד מבניו ,שהיות שנוהג בר"ח כסליו לקנות המשנה ,ולא עוד אלא שנקרא רע אהוב אוהב
דעה חכמה לנפשך כו
יד .מעשה רב בענין החזקת הדבקות בכל לבניו סופגניות )לרגל חג החנוכה הקרב ובעל"ט(,
המצבים והרי יש כהיום ריבוי מיני סופגניות ,רצה לדעת
וסיפר בזה אחיו שליט"א ,שבעת שערך אחת אצל כל אחד מבניו איזו סופגניה הוא מעדיף
מסעודות הבר מצוה לאחד מבניו ,בזמן שיקנה עבורו,
שהיה האחראי על רשת הכוללים ,ארגנו שתהא
השמחה במקום מפואר ובאופן מכובד ביותר,
לכבוד העשיר והנדיב שהחזיק את כל הכוללים, יב' .סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'
והזמינו לשמחה את כל הרבנים הנתמכים ע"י וזה בבחי' 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע
אותו עשיר ,עד שבשולחן המזרח ישבו כארבעים השמימה' )בראשית כח ,יב( ,וכן בבחי'
רבנים בשלש שורות ,והיו כאלף איש בשמחת הצדיק המקיים 'כי כל בשמים ובארץ' )דה"י א כט,
הבר מצוה ,ואחיו שהיה בעל השמחה עצמו היה יא(' ,דאחיד בשמיא וארעא' ,שאף שהיה שקוע בכל
עסוק מאד בכל אותו מעמד לקבל כל אחד כח מחשבתו בעומק עומק הדבקות בהש"י
מהבאים בסבר פנים יפות ,לברכו ולהושיבו במדרגות גבוהות ועצומות )כנראה מספריו
במקום המתאים לו ,ומטעם חיובי מצוות בין אדם העמוקים ,וכן העיד ע"ע שרגיל הוא להעמיק בעיון
לחבירו וכבוד הבריות )שהיה זהיר בהם הרבה המחשבה עד כלות כח המחשבה מרוב עומק העיון(,
כנ"ל( ,וסיפר שבהיותו אחיו הקרוב אליו בנפשו, היה בכחו לירד עד למטה להוריד אור האמונה
שאלו אח"כ איך היה בידו הכח לעשות את כל בהש"י בחיי עוה"ז התחתונים בפרטי פרטות,
העבודה הגדולה הזאת ,וענה לו אחיו )בהיותו ובבחי' המבואר בספרי הקבלה מענין רגלי א"ק
קרוב אליו ומבין לנפשו( ,שעיקר עבודתו הפנימית היורדים לעשיה ,כפי שרגיל מורנו לומר בשם
בלילה זה היתה שלא להסיח דעת אף לרגע קט הרה"ק מאפטא זי"ע שזו התכלית של 'אויבן
מהדבקות הפנימית בהש"י בתוך כל אלו העבודות אונטן ,אונטן אויבן'.
החיצוניות הגדולות ,שזה היה עיקר עבודתו,
לעשות אף את כל אלו המצוות שבין אדם לחבירו
באופן של דבקות פנימית בהש"י )ולא לעשותן יג .גודל עבודתו בענין הדבקות בהש"י
כמצות אנשים מלומדה )ישעיה כט ,יג( ללא דבקות אמנם עבודתו העיקרית היתה שלא להסיח
פנימית בהש"י(. דעת לרגע מדבקותו בהש"י באופן
פנימי ונעלה ,וכמו שאמר פעם שאין רוצה בשום
אופן לרוץ כדי להספיק אוטובוס וכדו' ,כי קשה
טו .מעשה פלא באמונתו ובטחונו בהש"י ללא עליו להחזיק הדבקות ב'שויתי הוי"ה לנגדי תמיד'
השתדלות גשמית )תהלים טז ,ח( בעת הריצה לאוטובוס ,ובפרט
עוד סיפר מעשה פלא על גודל אמונתו ובטחונו בעת התפילות שהיה מתנתק לגמרי מהאי
בהש"י ,שבאחד מספריו )כמדו' 'בלבבי משכן עלמא עד שאמר ע"ע שאין מסוגל אחרי
אבנה' ח"ו( מדבר ממדרגות באמונה במדרגות התפילה לאיזה זמן לדבר עם שום אדם עד
גבוהות ביותר] ,ונראה שחשש להדפיסו מחשש שיורד שוב להאי עלמא ,והתפלא על אנשים
שהספר הוא למעלה ממדרגת עצמו שלא להיות שנגשו לדבר עמו אחרי התפילה ,איך אין הם
'נאה דורש ואינו נאה מקיים' )יבמות סג ,(:ושלא רואים בעצמם שאינו נמצא עתה בהאי עלמא
יהיה חכמתו מרובה ממעשיו )אבות פ"ג מי"ז( ,וע"כ שפלא.
כז דברי התעוררות וחיזוק
הש"י את אשר ציוהו רבו ,וסבר אז בלבו לקוות הניח ספר זה אצלו במגירתו ולא שלחו לדפוס[,
שאולי יעזור הש"י ויתן בלב האחראים על המקום אלא שיום אחד התדפק על דלתו תלמיד אחד קרוב
לנקות הארונות בערב פסח מאבק ,וכשיוציאו )שהוא עצמו סיפר המעשה לאחיו מספר המעשה(
הספרים לנקיון אזי ימצאו את הספר הנמצא שם, ואמר לר' איתמר שחלם שעליו לגשת לר' איתמר
ונכנס למכונית שלקחה אותו לביתו )שלא גר ולומר לו שהיות שיש אצלו ספר על אמונה שאינו
בירושלים עיה"ק( ,ואמנם לא יאומן כי יסופר עומד בעצמו להדפיסו ,הרי עליו ליקח ממנו הספר
שכעבור רק כעשרים דק' מעת שהניח הספר, ולהדפיסו ,וכששמע זאת ר' איתמר התעמק כמה
מתקשר אליו איזה אדם שמצא את הספר המונח דקות במחשבתו וגמר בדעתו שזה רצון ה' ,והוציא
בארון למעלה )שהיה כתוב עליו מס' הטעל' של הספר ממגירתו ונתן לתלמיד הנ"ל ,והתלמיד
אותו תלמיד ,שכתבו בעת הגהתו את הספר( ורואה )מספר המעשה( לקח הספר ובדק את כולו שאין בו
שהוא ספר נפלא ביותר ,ורוצה הוא להשיגו ,וענה טעויות והגיה בו הגהות ותיקונים וכל הנצרך וכו',
לו התלמיד שא"א להשיג ספר זה ,כי הוא העותק אך כשהגיע שלב ההדפסה בפועל ניגש שוב לר'
היחיד שלא נדפס עדיין ,ותיכף התלהב אותו אדם איתמר לבקש ממנו הפרטים של אלו שהדפיסו כל
ואמר שהוא מדפיס הספר וכן עשה .ורואים איך ספריו הקודמים ,כדי שיוכל לגשת אליהם ולתת
שהיו לו אמונה ובטחון בדרגה גבוהה ביותר להם הספר להדפסה ,אך להפתעתו ולפליאתו אמר
ובאופן נפלא ,עד שפעלו בו האמונה והבטחון לו ר' איתמר שאין הוא חפץ למסור לו פרטי בית
ביטול גמור מכל השתדלות גשמית ומסירת עצמו הדפוס ,וגם אין רוצה שילך לבית דפוס אחר וכדו'
לגמרי לידי הש"י. ]ואולי מחמת חששות הנ"ל ,או מפני טעמים
פנימיים גנוזים אחרים שהיו לו בנוגע להדפסת
ספר זה בפרטות[ ,אלא שהוא מצווה עליו לחפש
טז .מלחמתו הגדולה בכלים הטמאים איזה בית כנסת נידח שכמעט אין נכנסים אליו
אמנם מעשה נפלא ונורא יותר ממעשה הנ"ל אנשים ,ושם בבית כנסת זה יחפש מקום היותר
היה כשבא לידו נסיון נורא )שקרא לו ר' נידח ומוסתר ,ושם יניח זה הספר )שהיה זה העותק
איתמר בעצמו שהוא בחי' נסיון דעקידת יצחק היחיד ממנו( ,ולומר שם לפני הש"י 'עשיתי את כל
אצלו ,ומסר ע"ז וועד ושיעור הנקרא 'עקידת יצחק' התיקונים הנצרכים להדפסת ספר זה ,והרי שלך
ואפשר לשמוע השיעור בקול הלשון( ,כי הנה ידוע לפניך ,ואתה הש"י יכול להדפיסו ללא התערבות
שאחד מעיקרי עבודתו היתה מלחמתו הנוראה חשש של כחי ועוצם ידי' ,ואף שהיה קשה מאד על
כנגד פירצת ומחלת הדור שהוא בענין כלים התלמיד לעשות כן )בידעו גודל חשיבות ספר נפלא
הטמאים כידוע שמסר נפשו על מלחמה זו )וכפי זה ,שמבוארים בו דברים עמוקים ויסודיים מאד
שרגיל גם מורנו ללחום בכל כחו מלחמה זו שהיא בעניני האמונה( ,מ"מ בהיותו תלמיד נאמן לרבו,
מלחמת משרע"ה נגד עמלק כידוע(] ,עד שהגאון ביטל עצמו לרבו וחיפש ומצא בית כנסת קטן נידח
רמ"מ קארף שליט"א אמר בשעה ששמע על )ולא סיפר איזה הוא( בהר נוף ,ונכנס לשם ושם
פטירתו הפתאומית בצעירותו ,שיתכן שמסר התלבט מהו המקום הנידח ביותר בבית הכנסת,
עתה את נפשו כדי ללחום עם השטן ראש בראש, עד שעלה בדעתו רעיון ,ולקח סולם גדול שהיה
ולהחליש בזה את קליפה נוראה זו) ,וכמו שמסר מונח שם ועלה עליו עד המדף הגבוה בארון
החזו"א את נפשו להחליש ולבטל את גזירת גיוס הספרים שהיו שם ספרים מלאים אבק ונראה שאין
בנות ,שבזכות זה ניצלו רבבות בנות ישראל משמד מגעת שם יד אדם ,ושם הניח הספר .ואמר לפני
דעה חכמה לנפשך כח
הכוללים במדרגה רוחנית גבוהה ביותר ,עד עד ימינו([ .ובעצמו אמר כבר לפני י"ז שנה שאינו
שנעשה ענין הכוללים כחלק ממנו ממש[ ,וכמה יכול לישון בלילות ובוכה על משכבו לפני הש"י
שניסה הר"א לשדל ולפייס את הנדיב שיפריד בין מחמת השואה הרוחנית שרואה שעתידה לבא
שני הענינים ,לא עלתה בידו ,והתעקש הנדיב על אלפי רבבות נשמות ישראל מהכלים
להכריח את ר"א שלא ברצונו לקבל את דעתו הטמאים ,וחיבר על זה ספר שלם הנקרא 'שער
לנהל את ענין עבודת הנשים) ,בסברו שלא יוכל הנו"ן' ,וכן ענה מאות תשובות בכת"י בפרטי
לעמוד ר"א במצב כזה שיסגרו את כל הכוללים( ,ואז פרטות על כל השאלות הרבות המצויות בענין
נתגלה ר"א בגדלות רוחו ובמסירות נפשו ,וכינס הכלים הטמאים )ואכמ"ל(.
את כל אברכי הכוללים ומסר להם שיעור וועד
הנ"ל )הנקרא 'ועד עקידת יצחק'( ,ושם תיאר
בארוכה את הנסיון של עקידת יצחק ,שצווה יז .עמידתו בנסיון הגדול ד'עקידת יצחק'
אאע"ה לשחוט את בנו יחידו ,והשוה את הנסיון והנה הנדיב העשיר שהחזיק את כל רשת
שעומד בפניו לנסיון זה ,והודיע צערו לרבים שאם הכוללים שהעמיד עליה את ר' איתמר
ימשיך הנדיב בעקשנותו ,הרי בע"כ הוא מודיע להיות המשגיח הרוחני על צביון הכוללים ,בראותו
שאין ברירה בידו וברור לו שרצון ה' הוא שלא את גודל הצלחתו של ר"א בניהול הכוללים ואת
יהיה לו שום חלק בענין עבודת הנשים באופן גודל מסירותו לטובת האברכים ,הגה בלבו
שלדעתו ומדרגתו אינו בשלימות הטהרה להעמיד את ר"א כאחראי גם על מקום עבודה כשר
והקדושה והפרישה כרצון ה' ,אף שעי"ז יסגרו כל לנשות האברכים ,שיהיה על טהרת הקודש,
הכוללים ,וכן הוה לבסוף שנסגרו כל הכוללים .והנה והמציא תכנית שלימה )לנשות האברכים הרבות(
עד כאן נתפרסם מאד המעשה הנורא בשעתו. שיהיה להם מקום עבודה כשר ,ורצה להעמיד את
ר"א כאחראי על כל התכנית ,ואמנם כדרכו לקחת
כל דבר בעבודה"י בכל הפנימיות ובכל לבו ונפשו,
יח .שמחה של מצוה בעמידה בנסיון נכנס ר"א גם לענין זה לברר את כל הפרטים
ועתה הוסיף אחיו ,שיש חלק נוסף שאינו ידוע שיהא הכל כרצון ה' בתכלית ,ובשלב זה מצא
במעשה נורא זה ,שכשחזר ר"א לביתו שיהיו הנשים צריכות לעבוד עם מחשבים ]באופן
אחרי שהודיע על סגירת הכוללים ,הוציא בביתו המותר ע"פ הוראת גדולי ישראל[ ,ובכ"ז סבר ר"א
בקבוק יין ומזג לכל ב"ב ובניו כוסות יין ורקד שאין רצון ה' ממנו לסייע לכך ,כי אי"ז בשלימות
עמהם זמן ארוך בשמחה גדולה של מצוה ,על הטהרה והשמירה והפרישה מפגעי הטכנולוגיא
שזכה לעמוד בנסיון גדול וקשה זה) ,שכנ"ל קרא כפי דרגת הבנתו בעומק הנורא של טומאת
לו 'עקידת יצחק'( ,ועל כל אחד ללמוד ממעשה הכלים ,ע"כ אמר לנדיב העשיר שאינו חפץ להיות
נורא זה כמה יש לעמוד במסי"נ נגד נסיון האחרון אחראי על כל ענין זה של עבודת הנשים ,והרי הוא
הזה של הכלים הטמאים .שהוא הנסיון של שער פורש מכל חלק בענין זה ,אך הנדיב שנפגע מכך
הנו"ן ,שבהכנעתו תלויה הגאולה השלימה )בבחי' וחפץ מאד שיהא ר"א אחראי על כך ,הזהיר אותו
נפילת שער הנו"ן דטומאה שתביא לתקומת שער שאם יפרוש מתפקיד האחראי על עבודת הנשים,
הנו"ן דקדושה ,וכמובא בפרשתינו על עשו – קלי' הרי הוא יסגור את כל רשת הכוללים שהקים
הכלים הטמאים – שכשזה נופל זה קם ,רש"י עבורו] ,שכנ"ל בהם השקיע ר"א את כל כוחות
בראשית כה ,כג(. נפשו ונשמתו במשך כשבע שנים להעמיד
כט דברי התעוררות וחיזוק
שלמדו בעיון סוגיה עמוקה דעבדים במס' גיטין, יט' .נעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק'
ולקח ר"א את הגמ' גיטין לידו ועיין בסוגיא זמן וסיפר עוד אחיו בענין זה שראו שנתקיימו בו
קצר של כמה דק' ,וכן עיין קצת בראשונים שעל המשך הסימנים הנאמרים על הלומד
סוגיא זו ,ותיכף אח"כ מסר שיעור כשעה ומחצה, תורה לשמה )בפר"א הנ"ל(' ,ונעשה כמעיין
בעיון עמוק בסוגיא זו כאילו למדה עתה ממש המתגבר וכנהר שאינו פוסק' ,כמו שאפשר לראות
עמהם ,והוא דבר שאינו בא מגודל כשרונותיו בקול הלשון שיש ממנו כעשרים אלף שיעורים בכל
)שלא היה בטבעו עילוי כמו שמעיד אחיו( ,אלא מקצועות התורה בנגלה ובנסתר בעומק העיון
שנתקיימה בו הבטחת חז"ל של 'ונעשה כמעין ובחידושים נפלאים בכל נושא.
המתגבר וכנהר שאינו פוסק'.
וסיפר שהיתה דרכו לנסוע שבוע אחד בכל
שנה לחו"ל ,וכדי שלא יתבטל מתורה
בשבוע זה היה מודיע מראש לכל המקומות
כא .שורש כניסתו לעבודה"י הפנימית
שהיה עתיד להגיע אליהם שהוא מוכן למסור
וסיפר שאחיו הר"א סיפר פ"א ע"ע בארוכה מה
שיעור בכל מקום שיקראוהו ,ואמנם במשך אותו
היה שורש כניסתו לעבודת ה' הפנימית,
שבוע היו לוקחים אותו ממקום למקום למסור
)ואפשר לשמוע השיעור ע"ז בקול הלשון ,וכן נדפס
שיעור אחר שיעור ,ולא היה יודע מראש בכל
השיעור בשלימות בקובץ כל הגליונות בשבוע
מקום על מה רוצים שימסור השיעור ,כי על כל
העעל"ט בארוכה( ,שבשנה אחת בבחרותו הרגיש
השיעורים הודיעו שיהיו רק באותו היום ,והיה
לפני ראש השנה שלבו חלל מכל הרגשה רוחנית,
מוסר בשבוע זה עשרות שיעורים בכל מקצועות
וראה שסביבו כולם מתרגשים ומכינים עצמם
התורה בנגלה ובנסתר ובחסידות ,השקפה
לגודל יום הגדול של ר"ה ,והרגיש ע"ע שהוא ריק
ומוסר ,ללא הכנה מראש ,ואמר שכן היתה דרכו
מכל הרגשה פנימית ואין יודע כלל מה רצון ה'
תמיד שלא היה מכין את השיעורים והוועדים
ממנו בפרטות ,ולבו חלל וריק מכל הרגשה
שמסר אלא בראשי פרקים בלבד ,ועיקר הכנתו
רוחנית ואינו יודע כלל במה עליו להתעלות
לשיעורים היתה להכניס עצמו במדרגה גבוהה
לקראת השנה החדשה בפרט ולגבי המשך חייו
של דבקות בה' ,עד שהעידו שומעי שיעוריו
בכלל ,וכל כמה שפתח ספרים וחיפש עצות לזה
שנפל עליהם פחד ה' כשראו עליו בחוש השראת
הרגיש שאין מוצא עצה עבורו) ,וסיפר שבזמנו
השכינה בעת מסרו השיעור ,עד שהרבה סיפרו
חשב שהוא שונה מכולם בענין זה ,ורק אח"כ
שתכננו לדבר עמו אחרי השיעור בענינים
כשנפתחו עיניו הרוחניות בפנימיות ,השיג שהיא
שונים ,אך בראותם גודל דרגתו ודבקותו בה'
צרת הדור אצל רוב בנ"א בדורנו שאין להם הרגשה
בעת השיעור יראו מלדבר עמו אחרי השיעור
רוחנית פנימית וקשר אישי עם הש"י באופן פנימי
בענינים גשמיים.
אמיתי( ,עד שהתחזק באמונה בהש"י ש'קרוב ה'
לנשברי לב' )תהלים לד ,יט( ושומע הש"י תפילת
כל פה ,ונכנס לחדר ושפך את לבו בבכיות גדולות כ .שיעור שעה ומחצה בעומק העיון אחרי
לפני הש"י ודיבר לפני הש"י כדבר בן לאביו הכנה של כמה דק'
בריבוי דברים ,שהלא אתה הש"י בראתני וסיפר שבאחד השיעורים בחו"ל הודיעו לו זמן
ושלחתני לכאן ואתה הש"י אבי ואוהבי האמיתי, קצר ביותר לפני השיעור שהשיעור הבא
ובודאי שחפץ אתה שאדע מה רצונך ממני ולמה הוא לקבוצת אברכים גדולה של ת"ח בלייקווד
דעה חכמה לנפשך ל
וכלשון הרמב"ם )בתחילת הל' יסוה"ת( ש'אין לך שלחתני להאי עלמא ,ומה הדבר שעלי לתקן ,וכך
אמת כאמיתות המצאו'. הרבה בבכי לפני הש"י ,באמונה חזקה וברורה
שהש"י שומע בקשתו ובכיותיו ,ובודאי יפתח לו
את מחו ולבו לידע רצונו ממנו ,וכך האריך
כב .התנא רבי מאיר מסייעו בעבודה קדושה זו )שהוא ענין עבודת ההתבודדות
וסיים אחיו את דברי ההתעוררות בדברים הק' שגילה רביז"ל שבה דרכו ונהגו כל הצדיקים ,וכן
הידועים שאמר אחי החזו"א בהספדו חיבר אח"כ הר"א ספר שלם בעומק העבודה
עליו ,שידוע שהחזו"א קיבל ע"ע בבר מצוה ללמוד הקדושה הזאת בחידושים נפלאים ועמוקים משרשה
כל ימי חייו תורה לשמה ,וידועים דברי מהרח"ו העליון עד למעשה( ,ואמנם שמע הש"י את קול
בהקדמת הע"ח שמי שאומר ע"ע שהוא לומד הנער הבוכה ,וסמוך למעשה זה כשלמד באחד
תורה לשמה הרי התנא ר"מ מכחישו ,כי היכן הם מספרי הקודש פתח הש"י את עיני הכרתו
כל הדברים הרמים שמבטיח ר"מ בריש פ"ו הרוחנית ושרתה עליו השכינה הק' להכיר את
דאבות לכל הלומד תורה לשמה ,משא"כ אצל הש"י הנמצא עמו וגנוז אורו ית' הגדול והנורא
החזו"א הרי התנא ר"מ מסייעו ,כי כל אחד ראה בתורתו הקדושה ,ובבחי' 'וירא אליו הוי"ה'
שנתקיימו בו כל דברי התנא ר"מ ,וכעי"ז י"ל על )בראשית יח ,א( ,הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו
אחיו בעל ה'בלבבי משכן אבנה' ,שזכה שנתקיימו אני בעל הבירה ועמך אני )עי' ב"ר לט ,א(,
בו דברי התנא ר"מ ,וכמסופר לעיל במקצת ובבחינת 'ובמורא גדול זה גילוי שכינה' )הגדה של
)והרבה יותר ממה שכתבנו ,כגון בעניני רוה"ק פסח( ,ומעת שזכה לגילוי העצום הזה מסר נפשו
והשגות נעלמות ומופתים וכו' ,אמר האח שאין בידו כל ימי חייו שלא לנתק עצמו מהדבקות הפנימית
רשות לספר וכנ"ל( .ויה"ר שנלמד מדרכיו ויהא זה בהש"י בכל רגע ,ובבחי' חיפוש האמת לאמיתה
לעילוי נשמתו ויפעל במרומים לביטול קלי' שער הפנימית ביותר ,וכדברים הרגילים ושגורים על
הנו"ן שמסר עליה נפשו כנ"ל ועל ביאת גוא"צ לשון מורנו בשם הירושלמי 'שאין אמת אלא
ברחמים בב"א. קוב"ה' ,וכדכתיב 'וה' אלקים אמת' )ירמיה י ,י(,
לא פינת יקרת
פינת יקרת
מסכת ברכות
גודל מעלת התבודדות עם יחודים שעל ידי זה זוכים לביאת משיח צדקנו מתוך
רחמים גמורים בלי מלחמות וגזירות קשות
)שלעתיד לבוא לא יהיו נזכרים הנסים שנעשו לעם תניא אמר להם בן זומא לחכמים )בענין א[
ישראל בעת שנגאלו מגלות בבל מדי ויון ,מפני גודל המחלוקת ביניהם בענין הזכרת יציאת מצרים
הנסים שיעשה ה' אז( .וקדמניות )היינו הגאולה לימות המשיח ,שהחכמים סוברים שמזכירים יציאת
הקודמת להם שהיא גאולה מגלות מצרים( אל מצרים בימות המשיח ,ובן זומא סובר שאין מזכירים.
תתבננו ,זו יציאת מצרים )ודייק הכתוב לומר 'אל ואמר בן זומא לחכמים( וכי מזכירין יציאת
תתבוננו' ,שמשמעו שלא יתבוננו בה בעיון ובבינת מצרים לימות המשיח ,והלא כבר נאמר הנה
הלב ,אך מכל מקום יזכירו אותה ,שהרי הזהירה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר
התורה על זכירתה שנאמר למען תזכור את יום העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי
צאתך מארץ מצרים 'כל ימי חייך' )דברים טז ,ג(, ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל
אמנם עיקר התעסקותם תהיה בענין אותה מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם
הגאולה שעליה נאמר( הנני עשה חדשה עתה )ירמיה כג ,ז-ח() .הרי חזינן מפסוק זה שלעתיד לבוא
תצמח )עתה אעשה נס חדש אשר לא עשיתי לא יזכירו יציאת מצרים( .אמרו לו לא שתעקר
מעולם( תני רב יוסף זו מלחמת גוג ומגוג )שיהיו יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד
בה נסים גדולים(. מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו )וענו
חכמים לבן זומא תשובה על קושייתו ,שאין כוונת
ממשיכה הברייתא לבאר את דברי חכמים הפסוק שתעקר הזכרת יציאת מצרים לגמרי ולא
שהנסים האחרונים ישכיחו את יזכירו אותה כלל ,אלא הכוונה היא שתהא הגאולה
הראשונים .משל למה הדבר דומה ,לאדם העתידה משעבוד מלכיות העיקר ויציאת מצרים
שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב ,וניצל ממנו, טפל לו(.
והיה מספר והולך מעשה זאב .פגע בו ארי
וניצל ממנו ,והיה מספר והולך מעשה ארי, והחכמים מביאים ראיה והוכחה לדבריהם ,וכן
)מפני שיותר קשה להינצל מארי מלהנצל מזאב(. הוא אומר )ישעיה מ"ג י"ח-י"ט( אל
פגע בו נחש וניצל ממנו ,שכח מעשה שניהם תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו) .הנה
והיה מספר והולך מעשה נחש) .כי מנחש יותר פסוק זה מיירי בענין הגאולה העתידה ,ומבארת
קשה להינצל ,מפני שהוא מועד להזיק יותר הגמרא דזה מה שאמר הכתוב( אל תזכרו
מכולם( אף כך ישראל צרות אחרונות ראשנות ,זה )הוא גאולת( שעבוד מלכיות
דעה חכמה לנפשך לב
עשיו שהוא אדום רומי) ,ויש אומרים שעשיו משכחות את הראשונות) .מסכת ברכות דף י"ג
נתגלגל ביש"ו ימ"ש( .ומצינו בתרגום יונתן ע"א(.
)בראשית כ"ה כ"ז( ויהי עשו איש יודע ציד' ,גבר
נחש ירכן' ,שנולד עם סימן של נחש על יריכו,
יש להבין למה הובא בגמרא מאמר זה בשם
לרמוז כי הוא מסטרא דנחש .והצרות שיהיו לנו
רב יוסף
בגלות האחרונה ,בגלות אדום שהיא קליפת
ב[ הנה יש להבין מה דאיתא בגמרא תני 'רב
הנחש ,יהיו קשות מאוד ,עד כדי כך שזה יגרום
יוסף' שהפסוק 'הנני עשה חדשה עתה תצמח'
שישתכחו הצרות שסבלנו משעבוד המלכויות
קאי על מלחמת גוג ומגוג ,הרי באמת כבר קדמו
הראשונות ,רח"ל.
לו לרב יוסף ,שהרי מאמר זה מבואר גם בתוספתא
)ברכות פרק א' אות י"ג כא( שנכתבה על ידי ר' חייא
כל אחד מן האבות סלל דרך חדשה כדי להפריד ור' אושעיא שהיו עוד לפני רב יוסף .וכן איתא גם
הסט"א מבני אדם בתלמוד ירושלמי )ברכות פרק א' הלכה ו'(,
ד[ וכדי לבאר כל זאת נקדים מה דאיתא בספר עיי"ש כב .ואם כן למה הביאה הגמרא מאמר זה
'בית ישראל' )דף י"ז טור ג' ,ומשם העתיקו גם בשם רב יוסף ,אתמהה.
בספר עירין קדישין( וזה לשונו ,הסיפור הזה סיפר
החסיד המפורסים ר' יחיאל ז"ל מווארשא לפני
גלות אדום היא קליפת הנחש
הה"צ ר' אלעזר מקאזיניץ זצ"ל ששמע בעצמו
ג[ עוד יש להקדים מה דאיתא במהרש"א )חידושי
בפה קדשו ממרן הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע,
אגדות ברכות יג ע"א( וזה לשונו ,ופגע בו זאב
אשר פעם אחת בא רבינו הק' לבית מדרשו ,ועמד
וכו' ופגע בו ארי וכו' פגע בו נחש וכו' .מדמה
שם וכל אנ"ש סבבהו ,וגם החסיד ר' יחיאל הנ"ל
מצרים לזאב ובבל לארי כמ"ש בבבל עלה 'אריה'
היה בתוכם ,ופתח פה קדשו ויען ויאמר :הנה אמרו
מסבכו )ירמיה ד' ז'( .ומלכות הרביעית מדמה לנחש
חז"ל אברהם תיקן תפלת שחרית ,כי אברהם
שהוא סמאל שהוא נחש של עשיו ,עכ"ל] .כך היא
אבינו ע"ה רצה להפריד הסטרא אחרא מן בני
הגירסא הנכונה במהרש"א )קטע זה משובש מאד
אדם ,ותיקן תפלה קדושה וארוכה תפלת שחרית
בדפוס מפני הצענזור ,וכתב שם רק 'ומלכות
לקרב בזה לבות בני אדם לאביהם שבשמים,
הרביעית מדמה וכו' ומחקו את התיבות האחרונות([.
והפרידם מהסט"א .אבל ידוע שהרשע מכתיר את
הצדיק ,על כן קינא בזה הס"מ ולמד עצמו את המהרש"א היא שהנחש רומז אל וכוונת
התפלה הקדושה הזו ,ויעש לו שם אחיזה .ועל כן הנוצרים ,שהנחש הוא שרו של
_________________________
כא .וזה לשונו ,כיוצא בו )ישעיה מג( אל תזכרו ראשונות אל תזכרו ראשונות אלו עול מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו
אלו עול מצרים הנני עושה חדשה עתה תצמח הלא תדעוה אלו מלחמת גוג משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך
בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר מעשה הזאב חזר ופגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר מעשה ארי ופגע בו
נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר מעשה נחש כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות.
כב .וכן הוא אומר )ישעיהו מג( אל תזכרו ראשונות אילו המצרים וקדמוניות אל תתבוננו אילו המלכיות )שם( הנני עושה
חדשה עתה תצמח זו של גוג .משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו התחיל
מספר מעשה הזאב ואח"כ פגע בו הארי וניצל מידו שכח מעשה הזאב התחיל מספר מעשה הארי ואח"כ פגע בו נחש
וניצל מידו שכח מעשה שניהם והתחיל לספר מעשה הנחש .כך היו ישראל הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.
לג פינת יקרת
בדור האחרון עיקר הדרך הוא על ידי גילויו של יארע שאפילו אם יתפלל האדם תפלת שחרית,
רבינו ז"ל שהוא לעשות התבודדות עם יחודים מכל מקום יוכל להיות שיהיה הכל מצדו ח"ו.
ה[ ונראה להוסיף על דבריו שבדורות האחרונים
אחר כך עמד אבינו יצחק ע"ה ואמר ,הנה אבי
בא רבינו ז"ל וגילה דרך חדשה ביחודים ,והוא
תיקן תפלה ארוכה כל כך עד שקינא בה
לייחד יחודים בשעת התבודדות ,שזה הוא עיקר
הס"מ ,אבל אני אתקן תפלה קצרה מזה קטנה
הדרך איך להביא הגאולה ,ובזה אין שום אחיזה
בכמותה היא תפלת המנחה ,ולא יקנא בה ולא
להסט"א כלל וכלל.
יהיה לו כדאי ללמוד אותה ולאחוז בה ,אבל גם בזה
ועבודת התבודדות ביחד עם יחודים אינה דבר קינא ולמד עצתו ואחז בה עד שגם בתפלה הקטנה
פשוט אלא היא עבודה נשגבה ונעלמת הזאת יוכל להיות ויארע שאדם מתפלל אותה
מאוד ,וצריכים הרבה עבודה ויגיעה לזכות לכנס ויהיה מצדו ח"ו .ואח"כ עמד אבינו יעקב ע"ה ואמר
לעבודה ,שהרי ידוע לנו דברי רבינו ז"ל מגודל אני אתקן תפלה כזו שבוודאי ידמה להס"מ שאינו
מעלת ההתבודדות שהיא 'מעלה עליונה וגדולה מן כדאי לו לאחוז בה ,והיא תפלת ערבית שאינה
הכל' )עיין ליקוטי מוהר"ן מהדורא בתרא סימן כ"ה(. חובה רק רשות כדאיתא בגמרא )רק שהאידנא
וכאשר האדם רוצה לכנס לעבודה זו ,צריך לשפוך קבלוהו עליה לחובה כמו שנפסק בש"ע או"ח( וממה
את לבו לפני השי"ת יום אחרי יום כמדבר איש אל נפשך אם האדם ירגיש את עצמו התרגשות
רעהו ,וזו היא שמירה גדולה ועליונה מכל אחיזת קדושה וטהרה ויתפלל בכוונה הראויה ,אז לא יוכל
הקליפה ועל ידה הוא נשמר תמיד מכל רע וזוכה הס"מ לאחוז בה ,ואם לאו אל יתפלל ,ובדבר שהוא
לכל הטוב שבכל העולמות ,היות שאין הסט"א רשות מצד הדין בוודאי שלא יהיה לו כדאי ליגע
יודע ומשיג סוד זה. עצמה ללמדה ולאחוז בה .אולם גם זאת לא הועיל
שגם על התפלה הזאת התגולל והתנפל עליה
אבל אל ידמה האדם שהוא ענין פשוט ועצה ועשה לו אחיזה ,יען דמכל מקום קיבלהו עליהם
מובנת לדבר לפני ה' ,אלא יש לדעת שהיא ישראל לחובה.
עצה עמוקה מאד מאד עמוק מכל עמוק ,עד כדי כך
שמגודל עוצם סוד הענין ,רחוקים הם רוב בני אחר כך קם האר"י הקדוש זצוקל"ה ואמר אני
העולם מזה ,היות כי הוא סוד נעלם מאד מאד, אתקן דבר שיהיה בהסתר מהס"מ וממילא
והוא עצם אורו של משיח צדקנו ,לכן מוטל על כל לא יהיה לו שום אחיזה ,היינו שלא לדבר כלום ,רק
אדם הרוצה לרפאות נפשו לכנס באמת לעבודת לישב עם האנשים על השלחן ולייחד יחודים
ה' ולהתעמק ולהשתדל מאד מאד בעבודת להשי"ת .אולם גם זה בזה חפר ויגע ונתוודע לו
ההתבודדות ,שהיא תנועה של כיסופין לתפוס בו אנשים .עד שזכינו לאור השמש עיר
והשתוקקות וצימאון גדול להתדבק אל המאציל. וקדיש משמיא שלח לנו השי"ת רוח אפינו משיח ה'
הוא הבעש"ט זצוקל"ה ותיקן דרך כזה שאין אופן
לאחוז בו הס"מ ,וזהו לדבר דברים בטלים ומראה
העבודה של עולם העקודים היא צמאון עין ולמשמע אוזן אנשים ,ולייחד בזה באמת
והשתוקקות להשי"ת יחודים גדולים וקדושים להשי"ת ,וזאת לא ידע
ו[ ושורש של עבודת הגעגועים והשתוקקות הוא הבעל דבר ולא ילמד עד ביאות גואל צדק במהרה
בעולם 'עקודים' היוצא מ'פה' דא"ק ,ולכן האור בימינו אמן ,כי יש לו מקום לטעות שהם חלילה
יוצא ומתגלה ,ואחר כך חוזר ומתעלם ונכנס בתוך דברים בטלים ,וא"כ למה יתפוס בזה וד"ל ,עכ"ל.
דעה חכמה לנפשך לד
ההשתוקקות ואין לו שום כוונה להגיע לאיזה יעד פה דא"ק ,ואחרי זאת הרי שוב יוצא אור ביתר
או לאיזו מטרה ,והוא דבר עמוק מאוד ,שהרי שאת ,ואז שוב נכנס והוא בחי' מטי ולא מטי ,שזה
בעולם עקודים אין מסתכלים אם זוכים 'להרגיש מעורר את ההשתוקקות ,היות כי ההשתוקקות
הארה' או לא ,אלא עיקר החיות היא מעצם זה נוצרת ע"י הרגשת חסרון והתעלמות ,היינו
שמשתוקק אל השי"ת .משא"כ בעולם האצילות שהאדם מרגיש איזה אור והוא רוצה להדבק בו,
שם העיקר הוא להשיג את האור ולהרגיש תענוג אבל הוא רואה שהוא רחוק ממנו ,וזו ההשתוקקות
אלקי ,ולכן בעולם האצילות מי שאינו מרגיש את של העקודים שבהם נוצר כלי ,והאדם מרגיש עצמו
האור ,הרי נחשב לו זאת כחסרון ,ואם רוצה לזכות קיים לעצמו ,אלא הוא משתוקק להדבק באור
ולחזור למצב של הרגשת האור ,צריך להתייגע שרשו ולהכלל בו ,דהיינו שהוא רוצה ומבקש
בעבודת הבינה דאצילות ולהשתוקק מאוד אל שהמציאות שלו שהיא בחי' הכלי שנתגלה עתה,
השי"ת כדי להרבות כלים דקדושה )על ידי לימוד הרי זה יחזור ויתדבק ויתכלל בהשי"ת.
התורה באהבה וכדו'( עד שיזכה להארה עליונה
שהשי"ת יאיר לו. ועיקר העבודה בזה הוא על ידי דיבורי
התבודדות בפה ,שמדבר ומשיח אל
ולכן כאשר האדם מוצא את עצמו ביום השבת השי"ת ,כי עיקר עבודת ההתבודדות היא לדבר
או בשאר חגים או בקיום מצות וכדו' ,ואינו דיבורי השתוקקות ,כי מתוך הרגשת החסרון הוא
מרגיש שום הארה אלא מוצא עצמו יבש כעץ ,הרי מדבר להשי"ת כמדבר בן אל אביו ,היות שרוב
אז יכול להחיות את עצמו ולהנות הנאה רוחנית דברי הבן לאביו הם מה שמבקש ממנו השלמת
מעצם הרצון וההשתוקקות לאור האלקי בלבד ,כי חסרונותיו ,וכמו כן כשמודה ומהלל להשי"ת ,הרי
כל ענין 'הרגשת האורות' הוא רק בעולם אצילות, גם ההודאה היא על מה שהשלים לו החסרונות.
היינו בדרך הרגילה שבה האור הוא התכלית
והכלי הוא אמצעי .אך אם הכין עצמו כראוי ,ועשה
תשובה על העבר ,מתוך ביטול ואהבה ויראה התכלית היא עצם הצמאון וההשתוקקות ולא
וכדו' ,ואעפ"כ לא האיר לו ,הרי אז סימן משמים להשיג על ידי זה איזו מטרה אחרת בסוד
שהקב"ה רוצה ממנו שיעלה למדריגה של למעלה 'ולחיותם ברעב'
מעולם האצילות ויעלה לעולם העקודים ששם ז[ והנה בעולם עקודים ההשתוקקות היא המטרה
התכלית היא עצם ההשתוקקות כג ,ויכול להחיות בעצמה ,כלומר שהתכלית היא עצם
_________________________
כג .הוספת ראל"ב :ועולם העקודים הוא למעלה מן עולם השבירה ,כלומר שבעבודת 'השתוקקות' אין בה שום שליטה
של שבירה מהסט"א והוא למעלה מכל החטאים והפגמים ,ואדרבה על ידי ריבוי צמאון והשתוקקות לה' ,הרי בזה מתקן
כל החטאים וכל הקלקולים ופגמים ,ואין שם שום קטרוגים וכדו'.
ורבינו הרמח"ל כתב מאמר שלם על עבודת השתוקקות הנקרא 'דרוש בענין הקיווי' )אוצרות רמח"ל עמ' רמ"ו ואילך(,
ושם כתב דברים נוראים במעלת הקיווי וההשתוקקות להשי"ת ,ונעתיק רק חלק מדבריו )וכדאי לעיין בפנים כל דבריו
המקוה תמיד בשמחה בלי צער .כי המצטער תמיד הוא ביגון ואנחה הקדושים( וזה לשונו ,הקיווי הוא סוד ההתפשטות¥ © ,
מקוה תמיד ,ואפילו אם יתמהמה מחכה ,נמצא התקוה מחיה המקוה אינו מצטער כי הוא © ¥
וחושב שאין לו תרופה .אבל © ¥
מקוה מיד מת ,ונשאר רחוק מהשם ,ונענש על שאינו מקוה לה' .ומי שהוא © ¥
מקוה נאמר בו ,גם כי אשב אותו .ומי שאינו © ¥
בחשך ה' אור לי ...המקוה אע"פ שיש לו מעט מעשים טובים לא יבוש ,שנאמר" ,וידעת כי אני ה' אשר לא יבשו
קוי" .וזה כי יש לדל תקוה ,ומי שהוא דל ממעשים טובים יש לו תקוה ,כי השם מתגלה עליו ומעביר כל פשעים .וזה
לה פינת יקרת
חיצוניות של הענין ,ועיקר פנימיות עבודת עצמו מעצם הרצון בבחינת )תהלים ל"ג י"ט(
התבודדות הוא לשלבם ביחד עם היחודים. 'ולחיותם ברעב' כד.
והתחלת מדריגה זו היא ליחד התבודדות ביחד
עם לימוד התורה הקדושה ,וכמובן מתוך שלימות עבודת התבודדות היא לעשות
ליקוטי מוהר"ן )תורה ב'( שהדיבורים לא מתורות תפילות
מספיקים ורק יחד עם תורה זוכים לקבל את ח[ אבל יש לדעת שהדיבורים לבד הם אינם
הדעת ,ועל ידי שאדם עושה מהתורות מספיקים ,היות שהדיבורים בלבד הם רק
_________________________
סוף התיקון -מגודל תקות כל ישראל באורך הגלות ובוטחים באמונה שיגאלו .וסוף התקוה" ,ומשתי את עון הארץ",
המקוה אפילו
וזה" ,לישועתך קויתי" .כי זהו כבוד המלך שבוטחים בו .בא חבקוק והעמידה על אחת -אמונה – תקוה¥ © .
נכנס בגהינום יוצא ממנו ,שנאמר" ,וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר" ,הוי"ה מאיר עליו .וכמה מלאכים עליונים מעלים
המקוה ,וזה "אבר כנשרים" ,ומסתלקים עמו למעלה ,ותקותו היא טהרתו" .מקוה ישראל" ממש ,כי הוא במדריגהאותו © ¥
עליונה שאין עושה בו פגם )הוספת ראל"ב :היינו עולם עקודים שלמעלה מן השבירה( "אם חטאת מה תפעל" .וזהו סוד
התשובה שהוא ממש שב אל מקורו ,והסט"א לא יכלה לו ,ונאמר" ,שובה ישראל עד ה'" .כן המקוה הוא ממש בוקע
בקו תקותו ,ועושה נקב וסדק לעלות תחת כסא הכבוד ...ואין פגם מעכב .וכמו שקיוה בחייו לה' ,כן לאחר מותו
כשמתגברים כנגדו הדינים ,הוא מתחזק בתקותו עד ה' ונקשר בו ,ומסתלק ברגע .וזה" ,לישועתך קויתי" ,אינו אומר
לישועתך אקוה ,אלא "קויתי" -בחיי ,כן אחר המות לא יבושו הקוים .בזמן שהצדיקים בצרה נאמר" ,עמו אנכי בצרה",
כביכול .ובכח התקוה יוצא מן הצרה ,הוא ,וכביכול יוצא עמו .כמו שנאמר במצרים" ,צאו כל צבאות ה' עם השכינה.
וזה" ,לישועתך קויתי" -לישועתך ממש ,ישועת ה' שהיה עמו בצרה ,קויתי ה' לישועתך .בא וראה ,הצדיקים מעלים
תפלותיהם לאזני המלך ,שנאמר" ,ויתפלל אל ה'"" ,ויצעק אל ה'" .ובזמן שיש הרבה מקטרגים הם מפסיקים ומעכבים
התפלה מלעלות ,שנאמר בו" ,סכותה בענן לך מעבור תפלה" .אבל בצדיקים המקוים ועושים נתיב ובקיעה בתוך עננים,
והקב"ה כביכול יורד לשמוע תפלתו מפיו של המקוה ,סוד זה" ,קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי" .וזה" ,לישועתך
מקוה -אני עושה שתבוא ישועתך בשם הזה ,בלי שיתעכב על ידי המקטרגים ,עכ"ל. קויתי" ,מה שאני © ¥
כד .עיין מה שכתב הבעל התניא בליקוטי תורה )שיר השירים ד"ה הנך יפה סס"ג דף י"ד טור ב'( וזה לשונו ,וזהו לחיותם
ברעב שהחיות שלהם הוא מבחי' הרעב גופא מה שהם רעבים וצמאים אליו יתברך ,עכ"ל.
ועיין עוד במאמר השבת למהרי"א מהאמיל זי"ע )סימן י"ב( וזה לשונו ,ומעתה יובן בעליל בענין מטי ולא מטי ...ואפשר
שזהו ענין מה שכתוב בשם הרב המגיד על פסוק ולחיותם ברעב )תהילים ל"ג י"ט( שעיקר החיות יהיה בדרך עליה
והתכללות כמו ענין הרצוא ועל זה באה הדוגמא בשם 'רעב' ,ולא כמו עכשו שעיקר החיות הוא בבחינת השוב דוקא ,אלא
שמתחדש על ידי הרצוא ,ומעלה עליונה מזה הוא שיהיה החיות עקרי דוקא בבחינת הרצוא והעליה והתכללות ,דבחינת
מטי ולא מטי עיקר החיות הוא בבחינת ולא מטי דווקא שהוא העליה להרגשת מהות ועצמות הנפש והמבין יבין ,עכ"ל.
ועיין עוד מה שכתב המהרי"א מהאמיל זי"ע במאמר השפלות והשמחה )דף מ"ג( וזה לשונו ,ידוע שכל דבר שנתפשט אף
שמסתלק אח"כ נשאר רושם עכ"פ ככה גם כאן על ידי לא מטי הנ"ל דוקא נעשה בחינת מציאת כלי ,כלומר בחינת השגה
מצד המקבל .והרי זה כמו התלמיד אם היה מתגלה לו בדרך הבהקת אור הפלגת חכמת הרב ועמקה מה שאי אפשר לו
כלל להשיג ולקבל בשכלו כנ"ל ,שנמצא שאין כאן ירידה מחכמת הרב כנ"ל ,וממילא שלא היה נשאר אצל התלמיד
מהבהקת האור הנ"ל כלום ,אעפ"כ זאת היה נשאר בהרגשתו שנגלה לו איזה דבר ונסתלק ממנו ,והיה פועל בו תשוקה
שישוב ויתגלה האור ההוא בקרבו אף שאינו יודע כלל מה הוא והרגשה ,ותשוקה זו מובן שהוא בחינת חקיקת חלל כלי
בתוך מהות התלמיד המקבל שקודם שנתגלתה לו ההבהקה גם זאת לא נעשה בקרבו ,כלומר שלא ידע גם ממציאות אור
נעלם ולא היה לו שום תשוקה .ובזה ובן שעל ידי בחינת לא מטי ,דהיינו חזרת האור פנימי הכלול בדבר ה' באור המקיף
דעה חכמה לנפשך לו
עיי"ש קנ"ג( פרק י"ד )שער המלך בעמק תפלות כה ,יעלו שעשועים חדשים שלא היו
באריכות כו. מעולם ,ואז מתעלה מדריגת לימוד התורה באופן
דכל האותיות מתהפכות לשמות הקדושים ,וכל
אות בתורה היא יחוד.
קודם הפגם של עץ הדעת היה עיקר קיום תרי"ג
מצות על ידי יחודים וגם מי שעדיין לא זכה ללמוד תורת הח"ן ,ואין לו
ט[ דהנה קודם חטא עץ הדעת היה אדם הראשון יד ושם בכוונות ויחודים והמשכת המוחין
בגן עדן והיתה לו מצוה 'לעבדה ולשמרה' וכדו' ,יכול לכוין בשעת עבודת התבודדות את
)בראשית ב ,טו( ,לעבדה במצות עשה ולשמרה ארבע מילוים דשם הוי"ה שם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.
במצות לא תעשה )זוהר ח"א כז ע"א; תיקו"ז תיקון ואם גם זה קשה לו יכול לכוין בארבע אותיות שם
כ"א( .ואפילו ששם בגן עדן לא היה שייך לקיים את הוי"ה ית"ש ,שזה כלול מכל הכוונות וכמבואר
_________________________
להתכלל ולהתבטל במקיף בבחינת אור אין סוף הפשוט הכל יכול עי"ז נעשה עכ"פ בעולם בחינת כלי וכלומר חלל מבחינת
העלם הקשה להיות נגלה בו עכ"פ בחינת הסתלקות האור כי טוב ,והרגשת זו ההסתלקות הוא בחינת ניצוץ המקיים את
בחינת מציאת הכלי ,וכענין ולהחיותם ברעב המבואר במק"א וד"ל .ומכל זה מתבאר דבבחינת מטי ולא מטי הוא ענין
עקודים בכלי אחד המקיף והפנימי ביחד ,עכ"ל.
כה .עיין בליקוטי מוהר"ן )מהדורא בתרא סימן כ"ה( וזה לשונו ,גם טוב לעשות מהתורה תפלה .דהיינו כשלומד או שומע
איזה מאמר תורה מצדיק האמת ,אזי יעשה מזה תפלה ,דהינו לבקש ולהתחנן לפניו יתברך על כל מה שנאמר שם באותו
המאמר ,מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה ,וכמה הוא רחוק מזה .ויבקש מאתו יתברך ,שיזכהו לבוא לכל הנאמר שם באותו
המאמר ,עכ"ל.
כו .וזה לשונו ,ושם הוי"ה זה הוא בכל מדות ,ולכן נקרא בשם קו המדה שהוא קו הארה ,שהוא מושך משפעו לכל
המדות בדרך קו ,ולכן כשאנו מקוים אל הוי"ה ועושים מעשים טובים באותו הקו ,אנו מושכים הקווים מלמעלה למטה,
על דרך 'תהום אל תהום קורא לקול צנוריך' )תהילים מ"ב ח'( .ועל זה אמר הפסוק חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה )תהילים
כ"ז י"ד( ,רצה לומר חזק את עצמך במעשים טובים וקוה אל י"י ,ותגרום שקו השפע יורד מאריך אנפין ,לאור ,שנקרא
ה' ,הנך רואה בעיניך איך הכל רומז לשם הוי"ה .וזהו סוד שויתי הוי"ה לנגדי תמיד )תהילים ט"ז ח'( שהוא כלל
כל הכוונות כולם ,ומושך שפע הפנימי עד אור עצמותו ,ותופס כל הנאצלים ,והוא היה הוה ויהיה ,לאפוקי השאר שמות
שיהיו לעתיד נבלעים במקוריהם ,שהיא אור הויה עצמה ,שהיא סוד נשמה .וזהו ממש כוונת משה רבינו עליו השלום,
בכל תפילותיו ובלימודיו ,ובפרט בספר הרעיא מהימנא שעשה על תרי"ג מצות ,וכל מגמת רמזיו של כל מצוה מעמיד על
שם הוי"ה ,כנודע למי שקרא בו ,כי הוא מידתו ושורש אצילותו ,ולכן היה אדון כל הנביאים .וגם אני הקטן זעירא דמן
חברייא לקחתי כוונתי להתפילות והברכות כולם ,מיוסדים על ארבע אדני פז אותיות שם הוי"ה ,והייתי מרגיש
ורואה נפלאות ,שהם ממש מפתחות החכמה ופותחים ארובות השמים העליונים ,אשרי מי שזכה להם .ועל זה נאמר
בכל דרכיך דעהו ,והוא יישר אורחותיך )משלי ג' ו'( במבואות המרכבה ,ויצילך מכל נזק ופחד ,ויקויים בך וראו כל עמי
הארץ כי שם הוי"ה נקרא עליך ויראו ממך )דברים כ"ח י'( .ולכן אומר ה'ברית מנוחה' שכל פסוק ופסוק שיש בו כ"ו
אותיות הוא קודש קדשים ,ומה אם המספר שלו כל כך חביב ,מכל שכן השם עצמו ,ולכן כל אותיות תורתינו הקדושה
עם מנצפ"ך אינם אלא כ"ז כמנין השם והכולל .ואם תכוין לעולם בשם הוי"ה שבכל ברכה וברכה ,לבנין הפרצופין
ואורם הגדול היורד מלמעלה על ידי כוונתך ,לכן בכל דרכיך תדעהו ,תצליח ותרויח ,ותהיה אהוב למעלה ונחמד
למטה ,ולא יהיה לך שום מקטרג ומסטין עליך .וכל זה מועיל כל ימות השנה ,וטובה הכוונה הזאת מאוד מאוד,
ותרגיש בעצמך הפלא ופלא ,פעולת הכוונה ,עכ"ל.
לז פינת יקרת
הסוד של טעמים נקודות ואותיות הוא התרי"ג מצות בפועל ממש כמו שאנו עושים כאן
התבודדות על ידי יחודים למטה בעולם הזה ,אלא שם בגן עדן היה קיום כל
י[ וכתב הרמ"ק בפרדס רימונים )שער כ"ז פרק א'( התרי"ג מצות ולימוד התורה ,על ידי 'יחודים',
שיש ארבע מדריגות בלימוד התורה ,מדריגה שהם הרוחניות והנשמה של כל התרי"ג מצות.
א' היא לימוד תורה שבכתב ,והוא 'מארי מקרא'.
ומדריגה ב' היא לימוד תורה שבעל פה ,ונקרא ורק לאחר החטא הוטל על האדם לקיים את
'מארי משנה' .ומדריגה ג' היא לימוד תורת הסוד התרי"ג מצות 'מעשיות' ,ולכן כעת )אחרי
הנקרא 'מארי קבלה' .ואחר כך כתב שיש מדריגה החטא( בודאי שאנו צריכים לשמור התורה
רביעית כמעט שלא נתגלתה כי אם מעט ובדרך והמצות כפשוטן.
רמז ,שהשער והכניסה לזה הוא הסוד של טעמים
אבל עם כל זאת עדיין אנו מחויבים לקיים את
נקודות ואותיות ,עיי"ש כז.
החיוב הראשון שנצטווה אדם הראשון
והנראה שכוונתו היא על סוד התבודדות על ידי
'לעבדה ולשמרה' כמו שהיה בגן עדן מבחינת
יחודים שהוא עיקר השעשועים
היחודים ,ולכן הצדיקים האמיתיים מקיימים גם את
העליונים והשגת אור התורה איך שהוא לפני
התורה והמצות כפי שהם בגן עדן שהוא הרוחניות
החטא ,שבכל רגע מתחדשים יחודים חדשים בסוד
של אותם התרי"ג המצות ,ועל ידי זה מתקנים את
מטי ולא מטי ,היינו שצריכים לעשות התבודדות
חטא אדה"ר.
ביחד עם טנת"א .והוא ענין הבאת רבינו ז"ל לארץ
ישראל ,שהרי בחי' רבינו ז"ל בחוץ לארץ הם וצריך ללמוד איך לקיים את המצות במדריגה
דיבורי התבודדות כפשוטו ,אבל התבודדות עם של גן עדן .ורבינו האריז"ל גילה לנו את
יחודים הוא ענין רבינו ז"ל בארץ ישראל )ויש בזה הכוונות מה שצריכים לכוון בעת קיום המצות
אריכות ואכמ"ל(. בפועל ממש .אבל התורה של קודם החטא היא
בחי' יחודים שונים ונעלים מאד ,ובכל רגע מתגלים
על ידי החשן יכולים להכניע קליפת הנחש יחודים חדשים ,כי הקב"ה משתעשע בתורה
יא[ ועל פי זה יש לבאר שהנחש הוא הגלות ומחדש התורה בכל רגע ,וצדיקים שלומדים את כל
הרביעית שהיא כנגד קלי' הנחש )כמבואר התורה ולומדים שער טנת"א ,הם זוכים לפי
לעיל במהרש"א( ,ועיקר התיקון הוא על ידי מדרגתם להתגלות של התורה של גן עדן
ה'חשן' כח שהיו מונחים בו שני השמות הקדושים, בהשתלשלות ,והם מייחדים בכל רגע רגע.
_________________________
כז .וזה לשונו ,ענין התורה הוא עצם הספירות כדמפרש בגוף שהיא מלכות ונשמה שהיא תפארת ונשמה לנשמה היא
הבינה ונמצאת התורה עצמה לבוש אל עצם האלוה כמו שהספירות הם לבוש אל עצם השרש המתפשט כנדרש בשערים
הקודמים ולסבה זו עסק התורה עולה על הכל כנודע בזולת טעמים אחרים .והנה אל ג' חלוקים הקודמים כינה הרשב"י
ע"ה בשם מארי מקרא מארי משנה מארי קבלה .החלוקה הראשונה היא נקרא מארי מקרא ,והחלוקה הב' נקרא מארי
משנה ,והחלוקה הג' נקרא מארי קבלה .והחלוקה הרביעית אינה נמצא כמעט ,ולכן לא באה בשם .ותחתיה תעמוד
השמות ופעולתם וצירופם מתוך הפסוקים בהשתתף אליהם ידיעתם יניקתם וסדרם במרכבה העליונה מה שאינו נמצא
כמעט .ובספר ברית מנוחה נתעסק בענין זה קצת .ומבוא אליה הם ג' שערים אלה אשר נבאר זה אחר זה .והם שער
האותיות ,ושער הנקודות ,ושער הטעמים כאשר יתבאר ,עכ"ל.
כח .עיין בשער הכוונות )דרושי הפסח דרוש י"ב( וזה לשונו ,ובזה תבין ענין קריעת ים סוף שנקרע ביום זה שהוא קריעת
דעה חכמה לנפשך לח
בצמאון וכיסופין לה' היא בעולם עקודים שהוא שם מ"ב ושם ע"ב וכמבואר בספר הליקוטים
בחי' 'ולחיותם ברעב' .אבל רבינו הרש"ש מגלה )פרשת תצוה פרק כ"ח( עיי"ש כט .ושם מ"ב הוא
לנו שיש מדריגה נוספת של עקודים שהיא בעולם בחי' דיבורי התבודדות בפה ,ושם ע"ב רומז על
א"ק ,שהיא בחי' עבודת ה' במסירת נפש. היחודים שמייחדים בשעת ההתבודדות ,ועל ידי
קדושת שני השמות של ה'חשן' יכולים להכניע את
שהרי העבודה של כללות העולמות א"ק ואבי"ע קליפת ה'נחש' ולהביא את הגאולה שלימה מתוך
היא כך ,שעולם העשיה הוא קבלת עול רחמים וחסדים מגולים.
מלכות שמים ,ועולם היצירה הוא אהבה ויראה
ודביקות .והעבודה של עולם הבריאה היא ביטול
היש והתבוננות ,ואצילות הוא ביטול במציאות, גם בא"ק יש הכללים של עולם העקודים
ועבודה של עולם העקודים היא צמאון והשתוקקות יב[ והענין מובן יותר על פי מה שמבואר ברש"ש
וריבוי דיבורים להשי"ת ,ועבודה של א"ק היא )דף י"ט ע"א( שהכללים של עולם 'העקודים'
ביטול בעצם על ידי מסירת נפש )כמבואר ברש"ש הם גם בעולם א"ק ,עיי"ש ל .ולפי זה נוכל להוסיף
דף ט' ע"ב דאריך דכללות הוא א"ק ,וכידוע שאריך על הנ"ל שהרי נתבאר לעיל שעבודת התבודדות
_________________________
רחם האילה שהוא היסוד שבה סוף לכל דרגין שבה על ידי זווג נשיכת נחש העליון דקטנות .וזה ביאור מאמר פרשת
בשלח הנ"ל וז"ל ובספרא דצניעותא מה תצעק אלי אלי דייקא בעתיקא תליא מלתא ,רצה לומר כי להיות אז ז"א בבחי'
קטנות ,לא היה יכול להזדווג עם נוק' בסוד נשיכת הנחש כדי לקרוע קריעת ים סוף ,אם לא על ידי הארה הנמשכת לו
מעתיקא קדישא הוא אריך אנפין כנודע ,כי נה"י דאריך אנפין מתלבשת בז"א ועל ידי כן מתעורר אריך אנפין להאיר
בז"א ,ועל ידי כן מזדווג ז"א בנוקבא בסוד נשיכה הנזכרת ,אבל שאר ההארות הנמשכות לו עתה מאבא ואימא אין בהם
כח לעוררו אל הזווג הזה ,ולכן בעתיקא תליא מילתא .ובזה תבין ענין משה שכתוב בו וינס משה מפניו וכו' כנ"ל ,כי הנה
נתבאר אצלינו כי בכל הדברים יש קטנות וגדלות ,וגם יש בחי' משה של זמן הקטנות ,והוא סוד ב' שמות א"ל שד"י שהם
בגימטריא 'משה' ,וכשתוסיף עליהם ט' אותיות שיש במילוי שם שד"י יהיו בגימטריא שנ"ד ,ואם תוסיף ה' אותיות שיש
במילוי א"ל או ה' אותיות של א"ל שד"י בפשוטם ,יהיה הכל בגימטריא שנ"ט שהוא בגימטריא נח"ש עם הכולל .וזה סוד
ועשית חשן משפט ,כי החש"ן הוא אותיות נח"ש ,ובו משפט ודינין תקיפין .וזהו גם כן מה שכתוב בסוף פרשת
ויקהל )דף רי"ט ע"א( וז"ל ,חיה חדא אית בעלמא ואיהי שלטא על אלף מפתחן וכו' ,שהוא סוד שני שמות א"ל שד"י
כנזכר ,אשר במילואם הם עולים בגימטריא אלף ,וזה סוד אלף מפתחן הנזכר ,והבן זה ,עכ"ל.
כט .וזה לשונו ,האורים והתומים היו שם מ"ב ושם ע"ב .האורים שם מ"ב דהוי ברישא ,והתומים היו שם ע"ב דהוי
בגופא ,ולעולם שם מ"ב הוי ברישא וע"ב בגופא .ואפוד הנז' במקומות אחרים בענין שנאמר באביתר )ש"א כ"ג ו'( אפוד
ירד בידו ,לא היו אורים ותומים ממש ,כי זה אי אפשר לשאול בהם אלא בתוך בית המקדש או במשכן ,והאפוד היו
מוליכין אותו ממקום למקום לשאול בו .ולכן נאמר )דברים י"ט י"ג( תמים תהיה עם ה' אלהיך ,דהיינו שתדבק בגופא
דמלכא כדאמרן ,שבתומים היה שם ע"ב דאינון בגופא .וכן )בראשית כ"ה כ"ו( יעקב איש תם ,אחוז בגופא דמלכא .ולכן
נאמר שם הבה תמים ,כי למה נקט האי לישנא ,אלא הכונה כי מלת הב"ה עולה י"ב ,שהם שבטים שהיו נאחזים בגופא
דמלכא ,כי שבטים הם ווי"ן ,והו"ו י"ב ווי"ן שעולים ע"ב ,כדאמרן שהע"ב הוא בגופא ,עכ"ל.
ל .וזה לשונו ,והענין בקיצור גדול כי ע"י הקרבנות נמשך נרנח"י דנפש למל' דא"ק ונרנח"י דנפש ורוח לאצי' ונרנח"י
דנר"ן לבריאה ונרנח"י דנרנ"ח ליצירה ונרנח"י דנרנח"י לעשיה .וכעד"ז בזמירות להמשיך נרנח"י דרוח לז"א דא"ק ונר"ן
לאצילות ונרנ"ח לבריאה ונרנח"י ליצירה .וכן ביוצר נשמה לישסו"ת דא"ק ונרנ"ח לאצילות ונרנח"י לבריאה .וכן בעמידה
חיה לאו"א דא"ק ונרנח"י לאצילות וזה בכללות וכן הוא בפרטי פרטית וכן במקיפים כסדר מה שהיה בעקודים ,עכ"ל.
לט פינת יקרת
להשי"ת ,שעל ידי זה זוכה לעלות ולהכלל הוא בסוד מסירת נפש ,ועתיק הוא בסוד תענוג
בשורש השורשים לב. העצמי של האמונה באלקות ,ואכמ"ל(.
יסוד החסידות הוא 'מסירת נפש'
האדם לא נברא אלא להתענג על ה' יג[ וזה מובן על פי מה שכתב הרה"ק ר' אהרן
יד[ אבל יש לדעת שאין זה תכלית העבודה, ראטה זי"ע שיסוד כל דרך החסידות של
שהרי איתא במסילת ישרים )פרק א' בביאור הבעל שם טוב הוא 'מסירת נפש' לא .כלומר
כלל חובת האדם בעולמו( וזה לשונו ,האדם לא שעבודת ההתבודדות אינה רק בעולם העקודים,
נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו אלא על ידי ריבוי דיבורי השתוקקות להשי"ת
שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל עולה ומתעלה למדריגת א"ק שהאדם עולה
העידונים שיכולים להימצא ,עכ"ל. למדריגת ביטול עצמי שהוא על ידי מסירת נפש
_________________________
לא .עיין מה שכתב בטהרת הקודש )מאמר תשובה עילאה פרק ט'( וזה לשונו ,אבל תשובה מאהבה ,הוא כשזוכה לעבוד
את ה' במסירת נפש ,ומשתוקק בכל רגע בשעת תפלה או לימוד תורה שנפשו תצא לה' מגודל התשוקה אליו ,ומתבייש
מה' ואומר ,אנה הייתי עד עכשיו אבי שבשמים ,והאיך נתפרדתי ממך ,וכדומה בדברי תשוקה וגעגועין לה' ,אנא ה' תקח
נא נפשי אליך ,ורוצה ומשתוקק שתצא נפשו באמת בלי תרמית ,וזה המסירת נפש הוא היותר חשוב ,וזה נקרא תשובה
ומסירת נפש מאהבה ,והסגולה לבא לזה הוא על ידי עבודת ה' בשמחה ,ואז נתעורר בלבו געגועין והשתוקקות גדול לה'.
וזה היה עיקר עבודת תלמידי הבעש"ט זי"ע ,אשר הוא הקדוש פתח הצינור והאור של מסירת נפש גדול בעבודה,
אשר רוב תלמידיו ותלמידי תלמידיו הלכו בזו העבודה למסור חייהם נפשם וגופם לה' ,ועל ידי זה פתחו כל השערים
דלעילא ,ונעשה להם נסים ונפלאות כמו בדורות ראשונים ,עכ"ל.
ועיין עוד מה שכתב בספרו שומר אמונים )מבוא השער פרק י"ב( וזה לשונו ,ועיקר פעולות הצדיקים היה לבטל תמיד
הגזירין בישין מישראל ,ולהמשיך להם כל מיני השפעות ורפואות וישועות ,והכל ע"י גודל מסירת נפשם התמידית לה',
כמובא )ברכות דף כ' ע"א( ...הרי שכל הנסים שנעשו על ידם רק בשביל מסירת נפש לה' ,ולא בשביל לימוד ויתר דברים,
וזה הכח אשר המשיך רבינו הבעש"ט לכל הדורות ,כח של מסירת נפש ,ועשו זאת מחמת גודל אהבת בוראם ,ולא
משום סבה ולא משום יראה ופחד אחר ,רק מפני גודל אהבת ויראת ה' .כי אז באותן הזמנים מימות הבעש"ט ועד תרע"ד,
כמעט מימות גלותינו לא היה לכללות ישראל שקט ומנוחה כזה כמו בימים האלו ,הרואה בספרי הקורות ,ועם כל זה עבדו
לבוראם במסירת נפשם שהפקירו גיוום ונפשם לבוראם ,בביטול כל מיני תאוות ,בהשתוקקות עצומה וצמאון ורשפי אש
תמידית ,מאהבת ה' הגדול והנורא .ועיקר שבעיקרין שזכו לאהבה ומסירת נפש כזה ,על ידי כח כוונת התפלה ביגיעה
רבה ומסירת נפש ובשמחה וכוונה ,שזה עיקר הפרט והכח לבא ולהגיע על ידי זה לעבודה של מסירת נפש ,אשר
זה היה עיקר עבודת הצדיקים כמובא בספריהם הקדושים ,ויש לנו על כל זה הרבה ראיות ,עכ"ל.
לב .עיין בליקוטי מוהר"ן )מהדורא קמא סימן נ"ב( וזה לשונו ,ועיקר הכוונה שברא כל העולם בשביל ישראל ,היה כדי
שישראל יעשו רצונו ,ושיחזרו וידבקו בשרשן דהיינו שיחזרו ויכללו בו יתברך ,שהוא מחייב המציאות ,ובשביל זה נברא
הכל ...כי על ידי שעושין רצונו יתברך ,הם חוזרין ונכללין בו יתברך שהוא מחייב המציאות ,ואז נכללין עמהם כל
העולמות התלויים בנפשם ,בחיוב המציאות כנ"ל .אך לזכות לזה להכלל בשרשו ,דהיינו לחזר ולהכלל באחדות השם
יתברך ,שהוא מחיב המציאות .זה אי אפשר לזכות ,כי אם על ידי ביטול .שיבטל עצמו לגמרי ,עד שיהיה נכלל באחדותו
יתברך ,ואי אפשר לבוא לידי ביטול ,כי אם על ידי התבודדות .כי על ידי שמתבודד ומפרש שיחתו בינו לבין קונו ,על
ידי זה הוא זוכה לבטל כל התאוות והמדות רעות ,עד שזוכה לבטל כל גשמיותו ,ולהכלל בשרשו ...שעיקר הביטול,
שאדם מבטל ישותו ונעשה אין ,ונכלל באחדות השם יתברך ,אין זה אלא על ידי התבודדות ,עכ"ל.
דעה חכמה לנפשך מ
שהוא התענוג באלקות והוא מקור כל התענוגים וכמו שהאריך בזה בפלח הרמון פרשת ויצא
]והוא כעין מה דאיתא בעץ חיים )שער המלכים )אות ב'( שמבאר הכתוב )תהילים ל"ו י'( כי
שער י"א פרק ג'( "אבא מצד עתיק ,ואמא מצד עמך מקור חיים ,שעיקר עבודת ה' הוא לבוא
אריך אנפין" ,כלומר שאור המנוחה ותענוג אלקי לשורש התענוג ,שהוא באור אין סוף שהוא מקור
שבחכמה ,מושרש בעתיק ,ועבודת היגיעה כל התענוגים) ,אבל בודאי שזה רק 'גילוי' של
ומסירת נפש שבבינה מושרשת באריך אנפין, השי"ת ,ואין זה מהותו ועצמותו ,שבזה אין לנו שום
ומבואר ברש"ש )דף ט' ע"ב( דמצד כללות השגה( עיי"ש לג.
העולמות ,הרי א"ק הוא בבחי' אריך אנפין .ולפי זה
עולה שפנימיות א"ק הוא בחי' עתיק[. שלימות העבודה היא מסירות נפש מתוך
נמצא שתכלית עבודת התבודדות על ידי יחודים תענוג אלקי שהוא סוד התנועה שבתוך
היא לעלות מעולם העקודים )שהוא המנוחה
השתוקקות( לחיצוניות א"ק )שהוא מסירת נפש( טו[ ולפי הנ"ל יוצא לנו שעבודת המסירות נפש
ומשם יש לעלות עוד לפנימיות א"ק שהוא הקו של א"ק היא רק 'בחיצוניות' דא"ק )שהוא
דאור אין סוף שהוא התענוג הפשוט באלקות בחי' אריך דא"ק( ,אבל יש מדריגה יותר נעלה
שהוא שורש כל התענוגים. שהיא בפנימיות א"ק )שהוא בחי' עתיק דא"ק(
_________________________
לג .וזה לשונו ,והנה ידוע דאור אין סוף הוא מקור כל התענוגים וכמו שכתוב כי עמך מקור חיים ,כי ענין חיים הוא
בחי' תענוג ,וכמו שאומרים על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ,שעניינו הוא תוספות תענוג .ומקור חיים הוא
מקור כל התענוגים ,כי ענין התענוג הוא הוא למעלה מכל כחות הנפש כמו שאיתא בספר יצירה אין למעלה מעונג,
ולכן הוא מתפשט בכל הכוחות והוא עיקר קיומם ,ואע"פ שמתפשט ומתלבש בכולם ,הוא רק הארתו שבא בבחי' מורכב,
אבל בעצמו הוא פשוט ואינו מתלבש כלל בהם ,כי אפילו תענוג שבחכמה שהוא למעלה מכל התענוגים המלובש בכל
הכחות ,מכל מקום הוא רק צמצום התענוג שמצמצם את עצמו לקבל תענוג מבחי' החכמה ונקרא גם כן עונג מורכב .מה
שאין כן עצם התענוג הוא גילוי אור הנפש עצמו למעלה מצמצום התלבשותו בכוחות הנפש ,ואעפ"כ גם מציאות
תענוג הפשוט אינו רק גילוי אור הנפש ולא מהות ועצמות הנפש ,כי עצמות הנפש הוא מרומם ומובדל גם מבחינת תענוג
פשוט ,כן הוא למעלה בכללות ההשתלשלות.
הנה ידוע שיש ריבוי תענוגים בעולם הזה הגשמי ,כמו תענוג שבראיה לראות ולהסתכל בדבר מפואר ,וכן תענוג שבשמיעה
כמו לשמוע קול ערב ,וכן תענוג שבריח או בדיבור וכו' ,וכל התענוגים אלו הם פסולת דתענוג האלקי שבגן עדן התחתון,
ואין להם ערך לגביה ,וראיה ממה שאמרו )חגיגה ט"ו ע"א( מוטב דלידייני' וכו' ,וידוע בשם הרמב"ן דיסורי איוב שבעים
שנה שהוא בחי' העדר מכל התענוגים הגשמיים בתכלית ,אינם שוים אפילו לשעה אחת יסורי גיהנם ,ואעפ"כ אמרו מוטב
דלידייני' ,ואם כן זהו ראיה שאין ערך מתענוגים הגשמיים אפילו לגביה תענוג אלקי שבגן עדן התחתון .והנה מתענוג
האלקי שבגן עדן התחתון אין ערוך לגבי תענוג האלקי שבגן עדן העליון ,ולכן מוכרח להיות טבילה בנהר דינור והעברה
דרך העמוד שביניהם וכו' ,וכן אין ערוך מגן עדן העליון לגבי התענוג שבעדן עצמו ,וגם התענוג שבעדן הוא תענוג המורכב
בחכמה ואין לו ערך לגבי מקור כל התענוגים אע"פ שהוא הגבה למעלה אפילו מבחינת התענוג שמלובש בחכמה עילאה
דאצילות הנקרא עדן ,מכל מקום אינו רק אור אין סוף ולא מהותו ועצמותו ח"ו ,וזהו כי עמך מקור חיים שמקור
כל התענוגים הנקרא מקור החיים הוא רק עמך שהוא בחי' אור )ולא כתיב כי אתה מקור חיים ,כי אתה הוא בחי' מהות
וכו' וד"ל( וא"כ יובן על פי הנ"ל למעלה שבחי' השם עם אור עניינם אחד ,אם כן שם הוי"ה הוא במקור כל התענוגים
שהוא ענין עצמות האור והשם כמו שהוא בלבד ,ושארי השמות הוא בחי' התפשטות התענוג על ידי צמצום להתלבש
בעשר ספירות הנקרא תענוגים מורכבים ,עכ"ל עיי"ש מה שמאריך בזה ואכמ"ל.
מא פינת יקרת
הגמרא הביאה מימרא זו בשם רב 'יוסף' הרי יוצא לנו מכל האמור שעיקר הדרך איך
שרומז על 'תוספות' קישוט בסוד י' ד'יוסף' להכניע הנחש שהוא קליפת אדום של
הנכלל בדויד הגלות האחרונה ,הוא על ידי עבודת התבודדות
טז[ ולכן הביאה הגמרא כאן במסכת ברכות ביחודים שעל ידי זה עולה לא"ק שהוא עבודת
מאמר זה בשם רב 'יוסף' ,אפילו שכבר מסירת נפש ,ומוסיף לעלות עוד לפנימיות א"ק,
הקדימו לו ר' חייא ור' אושעיא בתוספתא ,וכן שהוא שורש ומקור כל התענוגים ,כלומר
הוא בתלמוד ירושלמי ,אלא שהגמרא רוצה שממשיך בעבודת המסירות נפש ,אבל לא בדרך
להשמיענו שעיקר המתקת גלות אדום שהיא של בינה ואריך ,אלא בדרך של תענוג אלקי מצד
קלי' הנחש הוא דייקא על ידי בחי' 'יוסף' שהוא חכמה ועתיק ,כלומר שמוסר נפשו להשי"ת מתוך
רומז על 'הוספה' 'ותוספות קישוט' ,שתכלית הרגשת אור התענוג באור הפשוט דהשגת
בריאת העולם היא לעלות למעלה ולהכלל באור אלקות ,ועל ידי זה נמתק צד השמאל ונכלל
אין סוף לא רק בתענוג העצמי אלא בהתכללות בימין ,ועל ידי זה ממשיך השורש של רחמי עתיק,
יחד עם המסירות נפש דאריך אנפין שהוא סוד ויכול לפעול שתבוא הגאולה שלימה בלי שום
התנועה שבתוך המנוחה ,ובזה נמתקים כל יסורים ומלחמות וגזירות קשות רח"ל ,אלא מתוך
הדינים והגבורות ,שהוא בחי' התכללות משיח רחמים וחסדים מגולים ,שהרי שורש כל הדינים
בן יוסף עם משיח בן דוד ,בסוד אות י' שבדויד, נכבשים ונכללים בתוך הימין שהוא תענוגי עתיק,
ועל ידי זה ממשיכים ביאת הגואל צדק מתוך ובאופן שעבודת המסירות נפש עוד מוסיפה
רחמים וחסדים מגולים בלי שום תערובות דין קישוט לתענוג אלקי בסוד התנועה שבתוך
כלל וכלל. המנוחה לד.
_________________________
לד .הוספת ראל"ב :ובזה מובן מה דאיתא בשיח שרפי קודש )חלק ב' אות ס"ז( שרבינו ז"ל אמר :משיח יכבוש את
כל העולם ללא יריית כדור נפץ אחד ,וכלשונו "משיח וועט אפ נעמען די וועלט אן קיין שאס פילווער" ,עד כאן
לשונו.
ועיין עוד בשיח שרפי קודש )חלק ג' אות ר"ה( שרבי לוי יצחק זכרונו לברכה ראה באומאן כתב יד שכתוב היה בו חמשה
מראות וחזיונות שראה בחזיונו רבי שמואל אייזיק תלמיד רבנו זכרונו לברכה ,אחת מהם שייכת לתורה ב' ,וזהו ,בליל
חרפי קשה אחד מצא את עצמו עומד בחוץ ,בתוך סופת שלג עזה הנקרא "זאוויריכע" בלע"ז ,עד שלא ידע לאן לפנות,
לפתע הבחין באור הבוקע מרחוק מאיזה בית ,ונגש לשם וראה שהוא ארמון מהדר מלא חדרים ,ונכנס בו מחדר לחדר
ומחדר לחדר ,עד שהגיע לדלת שהיה כתוב עליו "היכלו של משיח" ,ונכנס לתוכו וראה את משיח יושב וחוגר עצמו
בהרבה חרבות ,וגדל היופי והחן לראות את משיח חוגר עצמו בחרבות אלו אין נתן לשער כלל וכלל .נענה לו משיח ואמר
לו" ,בכלי זיין אלו אכבוש את כל העולם"" ,מיט די שווערדן גיי איך אפ נעמען גאר די וועלט" .וכשעמד כך משתומם
ונחרד פנה אליו משיח ואמר לו ,לך לרבך והוא כבר יאמר לך פירוש הדבר ,ונעלם החזיון כלא היה .כשבא ונכנס אל
רבינו ,התחיל רבינו לומר לפניו את התורה "אמר אל הכהנים" שבלקוטי מוהר"ן תורה ב' ,המתחיל "עיקר כלי זיינו של
משיח הוא התפלה" וכו' ,והבין הדבר ,עכ"ל.
והענין מובן שדייקא על ידי גילויו של רבינו ז"ל שהוא הדרך של התבודדות עם יחודים ,הרי על ידי זה מהפך וממתיק
כל המסירות נפש שיהיה משולב עם תענוג עצמי באלקות ,ועל ידי זה ממשיך הגאולה על ידי רחמי עתיק בלי שום מלחמות
וכלי זיין ללא יריית כדור נפץ אחד.
דעה חכמה לנפשך מב
ממעזיבוז זי"ע בענין ביאת משיח צדקנו שמצינו ובזה מובנים דברי הגמרא הנ"ל שלעתיד לבוא
בזה כמה סיפורים נפלאים הנראים סותרים זה לא יהיו נזכרים הנסים שנעשו לעם ישראל
את זה. בעת שנגאלו מגלות בבל מדי ויון ,וגם לא יתבוננו
בנסים שנעשו בגלות מצרים מפני גודל הנסים
שיעשה ה' בביאת משיח צדקנו .שהרי בגאולת
הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז יצא לקראת מצרים האיר הקב"ה האור של שער החמישים
הבעל התניא לקבל פניו ,ולכבודו ירד שלש )שהוא מצד בינה ואריך אנפין לה( מה שאין כן
מדרגות בגאולה העתידה תתגלה מדריגה יותר גבוהה של
חי[ דהנה מצד אחד הובא בספר 'בני הצמח צדק' תענוגי עתיק דא"ק שהוא תענוג האמונה באלקות,
שפעם בא הבעל התניא נ"ע לבקר בתוספות קישוט של מסירת נפש מתוך עונג אלקי,
את הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל ממעזיבוז זי"ע ,והרבי שהוא בחי' 'חשן' שהוא השילוב של שמות ע"ב
ר' ברוך'ל היה גר בקומה העליונה של בית מפואר ומ"ב וכנ"ל שהוא סוד רבינו ז"ל בארץ ישראל לו.
של שלש קומות ,וכאשר בישרו לו שמרן הבעל
התניא עומד בחוץ ורוצה להיכנס אצלו ,יצא הרבי עבודת הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל ממעזיבוז זי"ע
ר' ברוך'ל מחוץ לביתו לקראתו כדי לקבל פניו וירד להביא הגאולה שלימה מתוך התענוג של מסי"נ
שלש מדרגות ולא יותר ,ואמר שהטעם למה אינו שעל ידו מתעוררים רחמי עתיק ומתבטלות כל
יורד את כל המדרגות עד למטה ,הוא כיון שגם הגזירות הקשות של חבלי משיח
כאשר יבוא משיח צדקנו לא יצא לקראתו יותר יז[ ועתה על פי יסוד זה יש לבאר הנהגתו
משלש מדרגות ,עיין שם. הפלאית של הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל
_________________________
לה .הוספת ראל"ב :ולכן היו צריכים מסירת נפש בשחיטת קרבן פסח ,לעיני המצרים ,ששחטו את השה שהוא העבודה
זרה של המצרים .וגם שהיו צריכים להתגבר על הנסיון שלא לצאת מפתח ביתם במכת בכורות ,וגם שהיו צריכים למסור
נפשם לקיים מצות ברית מילה גדולים וקטנים כולם כאחד ,וגם בקריעת ים סוף שנעשתה רק על ידי מה שקפצו בתוך
הים במסירת נפש וכו' )סוטה לז ע"א(.
לו .הוספת ראל"ב :ונראה לציין מה שכתב מרן הבית יוסף בספרו מגיד מישרים )פרשת ואתחנן( מה ששמע ממלאך
המגיד ,שאפילו שמשה רבינו השיג שער החמישים ,אבל אילו היה נכנס לארץ ישראל ,היה משיג 'למעלה משער
החמישים' ,וזה מובן על פי מה שהובא כאן שגאולת מצרים היתה על ידי התגלות שער החמישים ,אבל הגאולה העתידה
שהוא בסוד משה רבינו בארץ ישראל ,אכן היא מדריגה יותר גבוהה מהתגלות שער החמישים.
וזה לשון המגיד מישרים :אבל רזא דמלתא ואתחנן חיבר וא"ו דאיהי תפארת עם תחנה דאיהי מלכות אל חיבר אל"ף
עלאה עם למ"ד דאיהי מגדל הפורח באויר בעת דאית עתים לטובה ועתים לרעה כדאיתא בס' קהלת וקאמר דבעת טבא
כיון צלותא לאמר לחברא למ"ד דאיהו רזא דמגדל הפורח בהדי אמיר' דאיהי רמז למלכות ה' אתה החילות וגו' מבוארים
רמיזים רבים .אעברה נא ואראה משה בעא לאעברא ית ירדנא למיעל לארעא דישראל משום דכיון דנשמתיה הוה מיובלא
אי הוה זכי למיעל לארץ ישראל הוה מסתלקא נשמתיה לעיל מן יובלא וזה סוד נ"א אסתלק "לעילא מחמשין
שערי בינה ,ברזא דאל"ף ואראה דתמן הוא עולם הראיה וקאמר אעבר' את הירדן למרמז דבעא לאעברא לעילא מן בינה
וזהו סוד ההר הטוב דאיהו יסוד .הזה והלבנון כ"ע דאיהו לעילא מן בינה וקב"ה לא בעא דיתעלה נשמתיה דמשה לעילא
מן בינה משום דא"כ לא הוה ליה דביקו בהאי עלמא וכי היכי דליהוי לישראל קיומא כגלותא אצטריך למיהוי למשה קצת
דביקו בהאי עלמא ואוף כי היכי דיזכה לישראל בימות המשיח כי היכי דזיכ' להו בהאי עלמא והיינו דקאמר ויתעבר ה'
בי למענכם ,עכ"ל.
מג פינת יקרת
המעשה שהיה בשנות ילדותו טרם הגיעו לגיל בר כאשר משיח יבוא ,ישפך דם יהודי עד
מצוה .ומעשה שהיה כך היה ,כי הרה"ק ר' אשר הברכיים
מסטאלין נסע להרבי ר' ברוך'ל ,ובנו הבית אהרן יט[ אבל מצד שני מתעוררת התמיה שהרי
ביקש מאביו שהוא רוצה גם כן לנסוע ,וצירף מסיפור זה משמע שהרבי ר' ברוך'ל אכן
אותו לנסיעה ,ור' אשר מסטאלין מיהר כל הדרך היה מוכן לצאת לקראת משיח ולרדת )לכל היותר(
עד מאוד. שלש מדריגות מפתח ביתו .אבל יש סיפור אחר
המסופר עליו ,והוא שהרבי ר' ברוכ'ל לא היה מוכן
ודרכו של ר' אשר מסטאלין היתה לנוח בלילות
ולא רצה לקבל פני משיח כלל ,כלומר שלא רצה
בעיר אשר יש בה מקוה טהרה ,ובדרך
אפילו לצאת מפתח ביתו ,ואפילו כאשר יודיעו לו
כלל היתה זאת עיר גדולה והכניסה לעיר גדולה
שמשיח נמצא מחוץ לפתח ביתו ומחכה שיצא
היתה גוזלת זמן ,וגם כי בעיר גדולה היו מעכבים
לקראתו לקבל פניו ,יענה ויאמר שפתח ביתו
אותו ,ועכשיו שמיהר לדרכו שינה ממנהגו זה,
פתוח ,ואם משיח רוצה הוא יכול לבוא לכאן ,אבל
והוא לא נכנס להתאכסן בעיר גדולה אלא בעיירה
אני איני יוצא לקראתו.
קטנה ,ובבוקר ציוה ר' אשר מסטאלין למהר
להכין את המרכבה לנסיעה ,כמו כן הזדרז וגופא דעובדא הכי הוה ,וכמבואר בספר פרי
לתפלתו ולא האריך ,ותיכף אחר התפלה טרם ישע אהרן )חלק 'מאשר שמנה לחמו' עמוד
סעדו פת שחרית עלה על המרכבה ונסע והגיע ק"א( דהרה"ק הבית אהרן מקארלין נפגש עם
לעיירה סמוכה למעזיבוז ונתעכב שם להתאכסן הרה"ק רבי ארי' ליב המכונה 'הבענדערער רב'
ללינת הלילה ובבוקר הכינו את העגלה לנסיעה שהיה תלמידו של הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז
מהירה כמו בכל יום ,ברם ביום ההוא שינה ר' זי"ע ,והבית אהרן שאל את הרב מבענדער פירושו
אשר מסטאלין מהנהגתו והוא האריך בתפילתו של סיפור זה )המובא לקמן( מה שאירע בין אביו
ואחר התפילה נטל ידיו לסעודת שחרית אדהכי הרה"ק ר' אשר מסטאלין ובין הרבי ר' ברוך'ל זי"ע,
והכי התאחרה השעה עד שנטו צללי ערב ונשאר ואמר הבענדערער רב אל הבית אהרן ,כי הרבי ר'
שם ללינת לילה נוספת. ברוך אמר פעם :אין זיין דור קען נישט משיח
קומען ,ווייל ווען משיח וועט קומען וועט זיך
כך היה גם למחר ,שהכינו את המרכבה ור' אשר
אידישע בלוט זיך גיסן ביז די קניא ,און ער קען
מסטאלין התעכב כדאתמול ,וכך התעכב שם
נישט פארנעמן אז א אידישער נאגיל וועהט חלילה
שלש לילות ,ואחר כך המשיך ר' אשר בנסיעתו
געמינערט ווערין )תרגום :כל זמן שאני חי ,משיח
למעזיבוז להרבי ר' ברוך'ל ,ויהי כאשר נכנס
צדקנו אינו יכול לבוא ,כי כאשר משיח יבוא ,ישפך דם
הרה"ק ר' אשר מסטאלין אל הרבי ר' ברוך ,היתה
יהודי עד הברכיים ,ואני איני יכול לסבול אפילו פגיעת
זאת בדיוק בשעה שנטל הרבי ר' ברוך'ל את ידיו
ציפורנו של יהודי ,ולראות בצרות ישראל חלילה(.
לסעודה ,ורמז לר' אשר מסטאלין שיטול ידיו גם
הוא להצטרף עמו בסעודה ,ואכן ר' אשר מסטאלין
נטל ידיו ,ואחר שהרבי ר' ברוך'ל בלע את הכזית הרה"ק ר' אשר מסטאלין נסע להרבי ר' ברוך'ל
הראשונה מפרוסת לחמו שעליה בירך זה עתה במהירות כדי לפעול שיבוא משיח צדקנו
ברכת המוציא ,ור' אשר מסטאלין שתה לחיים עם תיכף ומיד
הרבי ר' ברוך'ל ,ואיחל לו יעזור השי"ת ש'משיח כ[ ומשסיים הבענדערער רב את דבריו ,נענה
צדקינו יבא בימינו' ,התחיל הרבי ר' ברוך'ל לדבר הבית אהרן ואמר שעתה מבין הוא את
דעה חכמה לנפשך מד
מנוחה כל הלילה .אתמול בלילה בא אלי לומר לי על ר' אשר מסטאלין קשות ,ער האט גישאלטין
שמשיח עומד מחוץ לדלתות ביתי וממתין עלי און גישריגין )הוא קילל וצעק( ור' אשר מסטאלין
שאצא אליו לקבל את פניו ,עניתי לו כי דלתות העביר את ידיו על פניו אנה ואנה למנוע ולהתגונן
ביתי פתוחות ,אם הוא רוצה שיכנס ,אבל אני איני מפני התרעומות של הרבי ר' ברוך'ל ,ובאמצע
יוצא לקראתו ,עד כאן הסיפור. הסעודה שתה ר' אשר מסטאלין שנית לחיים עם
הרבי ר' ברוך'ל ושוב נשנה אותו הדבר ,ור' אשר
ועל זה אמר הבית אהרן שאז לא הבנתי ,אבל מסטאלין חזר על דבריו שנזכה לביאת משיח
כעת אני כבר מבין] ,שלא רצה שיישפך דם צדקנו בקרוב בימינו וגם הרבי ר' ברוך'ל עשה את
יהודי אפילו כל שהוא[ והוא על דרך דאיתא שלו ולא רצה לקבל את דבריו.
בגמרא במסכת סנהדרין )דף צ"ח ע"ב( אמר עולא
ייתי ולא אחמיניה ,ורשב"י אומר בזוהר הקדוש וכאשר ראתה הצדקנית מרת אדיל'ע בתו של
)ח"ב דף ז' ע"ב( אמר ווי מאן דיזדמן בההוא הרבי ר' ברוך'ל את כל הענין ,ניסתה
זמנא ,עיי"ש. להרגיע את אביה ושאלה אותו :טאטע ער איז
דאך גירעכט ,דוא ווייסט אויף וועמען דוא
הרי לנו מכל הסיפור שהרבי ר' ברוך'ל לא היה רעדסט אזוי אויף דעם סטאלינער ער איז דאך
מוכן לקבל פני משיח ואפילו לצאת פסיעה דעם גרויסן ר' אהרן'ס א זוהן )אבא ,היודע אתה
אחת מחוץ לביתו ,ואיך יתיישב זה עם הסיפור על מי אתה מדבר כך ,הרי הוא בנו של רבי אהרן
הקודם שאמר שהוא יצא לקראת משיח צדקנו הגדול מקארלין(.
שלש מדריגות.
הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל לא היה מוכן לצאת
הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל הסכים שמשיח יבוא לחוץ כדי לקבל פני משיח אפילו כאשר משיח
רק מתוך רחמי עתיק בהתכללות אריך עמד מחוץ לביתו
אנפין ועבודת מסירת נפש מתוך התענוג כא[ ענה הרבי ר' ברוך'ל ואמר אני יודע שהוא
הפשוט באלקות בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין ,אמנם
כב[ והנה אף כי כל דבריו ומנהגיו של הרה"ק אילו ידעת מה שעולל לנו זה שלש לילות ,הוא
הרבי ר' ברוך'ל אין לנו השגה בהם ,והיה הרעיש עולמות ולא הניח לי לישון כלל ,בלילה
איש פלא ביותר ,והסתיר כל מעשיו ,עם כל זאת הראשון הוא הופיע ואמר לנו שמשיח עומד מחוץ
אפשר לומר שהרבי ר' ברוך'ל רצה שביאת לעיר והוא ממתין עלי שאבוא לקבל את פניו,
המשיח תבוא אך ורק מצד רחמי עתיק שעל ידי זה עניתי לו אני יהודי זקן ואין בי כח לצאת ,הרי
יתבטלו הגזירות הקשות והאכזריות של חבלי דלתות ביתי פתוחות לפניו והוא יכול ליכנס אם
משיח ומלחמת גוג ומגוג ,שהוא על דרך גילוי אורו רצונו בכך ,אני אינני יוצא לקראתו ,וכך הוא לא
של הבעל התניא שהלך בדרך זו בענין התבוננות נתן לי מנוחה כל הלילה.
והשגת תענוג אלקי וכו' ,ולכן רק כאשר הבעל
התניא בא לבקרו ,רק אז הסכים לצאת לחוץ למחרת בלילה השני חזר ובא אלי ואמר משיח
ולרדת שלש מדריגות והכוונה של ירידת שלש עומד בתוך העיר והוא ממתין עלי
מדרגות היא כעין ירידה מאצילות לשלשה עולמות שאלך לקראתו לקבל את פניו ,עניתי לו אני זקן
בי"ע ,וכידוע שמשיח צדקנו יזכה למדרגת חיה ואין בי כח ,אם רצונו לבוא שיבוא ,וכך לא נתן לי
מה פינת יקרת
פני משיח צדקנו ,היות שהוא לא רצה שמשיח ו'יחידה' שהוא במדרגת א"ק שיורד עד סוף בי"ע
יבוא באופן זה. )עי' ע"ח ש"ג פ"א ופ"ב( .ובזה הסכים הרבי ר'
ברוך'ל שמשיח צדקנו יבוא באופן זה.
ואפילו שידוע שהרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל הוא אבל כאשר רצה הרה"ק ר' אשר מסטאלין זי"ע
מסטרא דגבורות שהיה קפדן וכדו', להחיש ולמהר את ביאת משיח צדקנו
אבל מדריגתו היתה בדרך התיקון דלעתיד על דרך אפילו אם זה יבוא באופן של מלחמות וישפך דם
בית שמאי שלעתיד לבוא יהיה הלכה כמותם לז, יהודי עד הברכיים ,על זה לא הסכים הרה"ק הרבי
שהוא בחי' התנועה שבתוך המנוחה ,שדייקא סוד ר' ברוך'ל בשום אופן כלל וכלל ואפילו כאשר
הגבורות שהוא סוד התנועה הוא עיקר החידוש משיח צדקנו כבר עמד סמוך וקרוב מחוץ לפתח
והתוספות קישוט דלעתיד לח. ביתו ,התגבר בכל כחו שלא לצאת לחוץ ולקבל את
_________________________
לז .כמו שכתב החיד"א בספרו פתח עינים )אבות פ"ה משנה י"ז( וזה לשונו ,שמעתי במ"ש המקובלים דלעתיד יהיה הלכה
כבית שמאי ,עכ"ל.
ועיין עוד בבני יששכר )מאמר חודש ניסן מאמר ו' אות א'( וזה לשונו ,ועיין בספר קול ברמה בפירושו על האידרא להמקובל
האלקי רבי יעקב צמח ,המבוסם ומיוסד על דרושי האריז"ל ,דלעתיד לבוא גם נפסק הלכה כבית שמאי והוא על דרך
מעלת הזהב על הכסף ,עכ"ל.
לח .הוספת ראל"ב :ולכן כאשר הרה"ק ר' אשר מסטאלין שתה לחיים עם הרבי ר' ברוך'ל ,ואיחל לו יעזור השי"ת ש'משיח
צדקינו יבא בימינו' ,התחיל הרבי ר' ברוך'ל לדבר על ר' אשר מסטאלין קשות ,והתחיל לקלל ולצעוק עליו וכו' ,כדי שלא
יעיז בשום אופן להחיש את ביאת משיח צדקנו באופן כזה ,היות שהוא לא היה יכול לסבול אפילו פגיעת ציפורנו של
יהודי ,ולראות בצרות ישראל חלילה.
ונראה לציין מה דאיתא בכתבי רמ"מ )לקוטים יקרים עמוד ג' אות י"ג( והובא בבוצינא דנהורא החדש )מערכת טהרת המידות
אות ח'( שהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא זי"ע אמר שהעולם חושבים שהרה"ק הרבי ר' ברוכיל איר דער בייזיר אין
איך בין דער גיטער ,הוא היה גבורה שבחסד ,ואני חסד שבגבורה ,עכ"ל .והענין מובן על פי הנ"ל שהגבורה שבחסד
בשורש העליון הוא סוד התנועה שבמנוחה.
ועל פי זה מובן מה שידוע שבשעת פטירתו של הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל מצאו על שולחנו את ספר הזוהר הקדוש פתוח
)חלק א' דף קפ"ד( שכתוב שם "אית רוגזא ואית רוגזא ,אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא ואקרי ברוך" ,עכ"ל )עיין
דברי דוד לר' דוד משה מטשורטקוב ,עמ' קי"ד( .שהרי כל הרגזנות של ר' ברוכ'ל היתה רק לעורר סוד הגבורות והתנועה
שבתוך המנוחה) ,שהוא המסירות נפש שבתוך התענוג( ועל 'רוגזא' כגון זו ,הרי זה ברוך ומבורך בפי כל הנשמה.
ועל פי זה מובן גם מה דאיתא בכתבי ר"י שו"ב )עמוד מ"ג אות כ"ו( שפעם אחת אמר הרה"ק הרבי ר' ברוך שכשיבוא
מלך המשיח כולם יצאו וידברו עמו בפלפול ,ואני אשב מבחוץ רק עם תהלים וזוהר שלי ,וכאשר אני אומר תהלים ,לפי
הנראה יצא משיח אלי לשמוע תהלים שלי ,עיי"ש.
וגם זה ניתן לבאר על פי הנ"ל שעיקר מגמתו של הרבי ר' ברוכ'ל היה להביא הגאולה שלימה מתוך רחמי עתיק שהוא
ענין איחוד דתרי משיחין בסוד י' דמשיח בן יוסף הנכלל במשיח בן דויד ,ולכן לא יצא לקראת משיח בדרך אש הגבורות
שהוא דרך הפלפול ,אלא אדרבה ישב בחוץ ויאמר תהלים של דויד מלכא דמשיחא ,כדי להכניס את דברי הפלפולים של
כולם )שהוא בסוד משיח בן יוסף( לתוך ספר התהלים בסוד אות י' דדויד וכנ"ל] .ואולי זה גם הביאור מה דאיתא בשיח
שרפי קודש )חלק א' אות תקע"ז( שפעם אמר רבינו ז"ל שמשיח יכבש את העולם רק עם האנשים הפשוטים "האומרי
תהילים" בפשיטות ותמימות ,ולא עם ההולכים בחכמות ,עכ"ל .ואולי נכלל בדיבור זה ,שמשיח יבוא מתוך התכללות אות
דעה חכמה לנפשך מו
אתה חפץ לגלות שמי ,יאמרו לך שתלך הלאה, הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל רצה לעשות הבדלה על
וכשתלך משם תמצא עוד בית שלומדים שמה היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית
זקנים ,וישאלו גם הם לשמי ,אבל אתה הזהר שלא כג[ ובזה יש לבאר עוד מעשה פלא מה דאיתא
לגלות שמי ,כי בנפשך הוא ,וכך תלך שלש עשרה בספר 'מרגניתא דבי רבנן' )עמוד קפ"ב(
בתים ,וכמעשה הבית הראשון כן מעשה כולם, שמבואר שם שהרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל אכן פעל
וכשלא תגלה שמי בכל הבתים הנזכרים ,ילכו עמך שיבוא משיח בזמנו ,וכמעט שפעל הענין ורק
לכרם מהודר מאד ויגעו בענבה אחת ,ומאותה ברגע האחרון הצליח מעשה שטן.
ענבה יהיה מלא הקנקן יין ,והזהיר לו הרה"ק הרבי
ר' ברוך מאד לבל יגלה שמו גם בחזרתו לביתו ,וגם וגופא דעובדא הכי הוה ,פעם אחת אמר הרה"ק
כשיהיה נדמה אליו כי חסיד כגילו שואל אותו אל הרבי ר' ברוך בסעודה שלישית ,עתה
מי הוא נושא היין ,לא ישיב לו ,אך תאמר סתם 'אל בדיחא דעתאי ,ואי בעי מיני כל חללא דעלמא
הרבי אני נושא היין' ,אבל את שם הרבי לא יזכיר אמינא להו ,ואני רוצה עכשיו לעשות הבדלה על
בשום אופן כי יהיה בסכנה. היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ,מי ילך
אחר זה? והשיב חסיד אחד אני אלך .ואמר לו
אחר כן ברכו הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל ,וילך הרה"ק הרבי ר' ברוך שדבר נורא הוא לוקח על
החסיד לדרכו ,הוא בא מחוץ לעיר ,וקרה עצמו ,אך כבר אמר ומוכרח לקיים ,לכן ילך.
לו הכל כמו שאמר הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל,
וכשראו שאינו רוצה לגלות שם הרב נתנו לו את ואמר הרה"ק הרבי ר' ברוך לאותו חסיד לך
היין והלך לביתו של הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל מחוץ לעיר ושמה תראה בית אחד ותכנס
בחזרה בשמחה גדולה ,והיה מרקד ומפזז בכל כחו בו ,ותראה שם זקנים יושבים ולומדים ,ותאמר להם
על הדרך על שזכה לדבר הגדול הזה לישא יין בזה הלשון' ,הרבי' צוה ליתן מלא קנקן זה מיין
המשומר מששת ימי בראשית ,וכשהיה קרוב המשומר ,ואם ישאלו אותך מי הוא 'הרבי' אמור
לביתו של הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל כמו ארבע לנו שמו ,לא תגלה שמי ,אך תשיב להם מה לכם
אמות ,היה נראה לו כמו שחסיד אחד ידידו יוצא ולשם הרבי ,תנו לי יין המשומר ,וכשיראו שאין
_________________________
י' דמשיח בן יוסף בתוך משיח בן דויד ,שהרי ידוע שיוסף הוא ביסוד ששורשו בחכמה ,ולכן העיקר הוא לעורר בחי'
משיח בן דויד על ידי אמירת תהלים בתמימות ולא בחכמות שהוא בסוד יוסף לבד ,אלא על ידי התכללות יוסף בדויד
וכנ"ל[.
ואולי אפשר לבאר על פי יסוד הנ"ל גם מה שמבואר בספר בית ישראל )דברות קדשו אות ג'( שהרה"ק ר' ישראל מרוז'ין
זי"ע אמר להרבנית מרת אדל בת הרבי ר' ברוכ'ל ,הנה אספר לכם מה שאמר וסיפר הרה"ק מאפטא זללה"ה על אביכם
)הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז זי"ע( ,כשנפטר אביכם ונשמתו הקדושה עלתה למעלה ,יצאו לקראתו כל הצדיקים שהיה
לפניו בעלמא הדין להכניסהו לגן עדן ולא רצה לכנוס ,עד שיהיה תיכף גאולה שלימה ,ויצאו לפניו כל התנאים והאמוראים
ובקשהו שילך לגן עדן ולא רצה ,ואחר כך יצאו לפניו הנביאים ולא רצה לכנוס ,אחר כך יצאו השבעה רועים ולא רצה
כנ"ל ,רק באופן שיבא משיח ,עד שבא הקב"ה בכבודו ובעצמו ואמר לו ברוכ'ל בני בני ,לך לגן עדן כי לא הגיע עוד זמן
הגאולה שיהיה בב"א ,והלך אז ,עיי"ש.
והענין בזה הוא שלא רצה לכנס לגן עדן שהוא בסוד תענוג העליון במנוחה מוחלטת בלי תוספת קישוט של התנועה של
מסירת נפש ,ולכן רצה לפעול שיבוא משיח צדקנו עוד לפני שיכנס לגן עדן .אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר לו שיכנס
לגן עדן כי עדיין לא הגיע זמן הגאולה.
מז פינת יקרת
הפרש ביניהם )זולת בענין העליות די"ד מדרגות מבית הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל איש שהוא מכירו,
שישנם בשבת ולא ביום טוב( עיין שם .הרי לנו דעל ואמר לו למי אתה נושא יין זה ,והשיב לו החסיד
דרך שבחג השבועות עולים זו"ן שניהם לא"א וגם הנושא היין לבית רבינו "ר' ברוך" ,ותיכף כשנשא
עולים לעתיק כמוכח מתוך דברי מרן הרש"ש שם של הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל על שפתיו ,אותו
בנהר שלום )דף ל"ז ע"א ד"ה וכתב( וביותר מפורש איש נתן לו שתי מכות לחי וחטף מאתו את היין
כן במאמרי אדמו"ר האמצעי )ויקרא א' דרושים ונשאר מת שמה ,ובביתו של הרה"ק הרבי ר'
לפסח עמוד רמ"ו ,ובעוד כמה דוכתא( ומזדווגים שם ברוך'ל לא ידעו מכל זה רק הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל
לעילא ביחודא שלים כן הוא גם במנחת שבת ,אלא בעצמו הרגיש בזה תיכף ואמר וי אבדה נפש
שאין הזווג נעשה על ידינו ,כי על ידינו אין ז"א מישראל וסיים הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל אם לא היה
עולה אלא לדיקנא דא"א לבד ,ומשם ואילך עולה אותו החסיד מגלה שמי והיה בא עם היין ,אזי
מעצמו על ידי המאציל עד עלותו למוחא סתימאה הייתי מביא משיח ,עד כאן הסיפור.
וגולגלתא דא"א ,ומשם עולה עוד גם לעתיק
ומזדווג שם )עיין בזה באריכות בים החכמה שנת
תש"ע במאמר סדר העליות דשבת ודשבועות(. הזווג דאתה חוננתנו הנעשה במוצאי שבת
הוא זווג דדויד מלא הכלול מתרין משיחין
ועל פי זה יש ליישב מה שמצינו במשנת חסידים כד[ ונראה לבאר הכוונה בזה על פי מה שנודע
)מסכת האצילות דערבית פרק ו' משנה ב'( דעיקר הזווג הנעשה על ידינו ביומא דשבתא
דבאמירת אתה חוננתנו במוצאי שבת יכוין דאז הוא הזווג הנעשה בקדושת כתר דמוסף שבת
הוא סוד הבעילת מצוה דז"א ונוק' .וזה לשונו, בהיות זו"ן מתוקנים בבחינת המוחין דחיה,
ומפני שהוא מוצאי שבת אומרים בה אתה ושניהם מלבישים כל שיעור קומת או"א עילאין מן
חוננתנו שהוא סוד הבעילת מצוה שבועל ז"א הגרון דא"א ולמטה ,והיות שהזווג נעשה בכח
ופורש ,כי ביום השבת היה יום חופתו ,עכ"ל] .וכבר המוחין דחיה ,ובעת ההיא מלבישים זו"ן במקום
עמדו בזה חכמי המערב בשאלות ששלחו אל מרן או"א ,לכן מתייחס זה הזווג על שם "יוסף" ששורשו
הרש"ש )נהר שלום דף ל"א ע"ב סימן נ"ח( שלכאורה בחכמה ,והיינו דאיתא בשער הכונות )דרוש א'
קשה דלפי זה נמצא דכל השבת הוא הכנה למוצאי בתפלות מוסיף( ובפרי עץ חיים )שער השבת פרק
שבת .ועיין מה שכתב הרב אמת ליעקב )קונטרס כ'( דתפלת מוסף שייך ליוסף ,כי היו"ד די'וסף
שפת אמת סימן נ"ה והובא בהגהות וביאורים לנהר מתחלפת עם אות מ' דמ'וסף בא"ת ב"ש.
שלום הנ"ל אות ט'( להצדיק את הצדיק ואכמ"ל[.
אמנם למעלה מזה הוא בתפלת מנחה של שבת
אמנם נראה לומר דאכן במנחת שבת על ידי שאז נמשכים לזו"ן המוחין דיחידה ,וז"א
המוחין דיחידה שנמשכו לזו"ן ,עלו עולה ומלביש לדיקנא דא"א ,אלא שמכל מקום אין
שניהם )שלא על ידינו( לאריך אנפין וגם לעתיק, הזווג נעשה על ידינו כלל ,היות שהנוק' נשארת
ונזדווגו שם שלא על ידינו וכנ"ל ,וזווג זה להיותו אז במקום אבא ואימא עילאין ,ואינה עולה
בבחינת המוחין דיחידה ,וכן לסיבת היות הזו"ן להלביש א"א.
מלבישים שניהם במקום א"א או במקום עתיק
שהם כתר דכללות ,הרי זה נקרא "דויד מלא" אולם מבואר מדברי מרן הרש"ש )רחובות הנהר
המורה על התכללות תרין משיחין יוסף ודוד גם דף ח' ע"ג( שהשווה לגמרי העליות של יום
יחד .וזה הזווג הולך ונמשך במוצאי שבת אחר השבת ודיו"ט שבועות כחדא ,עד שלא מצא שום
דעה חכמה לנפשך מח
כלומר שהמוחין דב"ן דב"ן שהם קודם חצות הם שתחשך ולכן אומרים אז 'אתה חוננתנו' ,וכנגדו
בחינת יין המשכר ,כי שכרות היא ענין תיקנו במוצאי שבת לערוך סעודתא דדויד מלכא
שכחת אלקות )עיין בליקוטי מוהר"ן מהדורא בתרא משיחא ,וגדולי ויחידי הצדיקים אשר בשמים
סימן כ"ו( ויותר קשה להתבונן להשיג אלקות מעליותם שכל מעשיהם הוא לייחד קוב"ה
בתחילת הלילה שהוא קודם חצות ,אבל אחר חצות ושכינתיה ,הרי בעת אמירת אתה חוננתנו זוכים
שהוא המוחין דב"ן דמ"ה ,אזי נעשים המוחין יותר ונעשים מרכבה לזה היחוד הנורא.
ברורים ,ואפשר להתבונן יותר בבהירות באלקות,
ולכן היה ברצונו של הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל
ובנקודת חצות יש יחוד של ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן,
להביא את הגאולה שלימה בדרך
ועי"ז נמתק הב"ן דב"ן ואפשר להשיג את האור
הממותקת של רחמי עתיק והתכללות משיח בן
של הבינה שנק' שכוי ונעשה יין המשמח וזה נקרא
יוסף עם משיח בן דויד ,ועיקר הזמן המוכשר לזה
מיזוג היין במים ,כי ב"ן דמ"ה נקרא מיא מאתר
הוא בשעת הבדלה דמוצאי שבת קודש בסוד
רחיקא ,כיון שבא מאבא דהיינו משמאל דאבא,
היחוד ד'אתה חוננתנו' ,וכנ"ל.
ונעשה ימין דאימא ,וזה המים שממתיקים את היין
המשכר שזה ב"ן דב"ן שמאל דשמאל ,עכתו"ד
בקיצור ואכמ"ל עיי"ש. יין המשכר הוא בבינה ויין המשמח הוא
בחכמה ויין המשומר הוא בסוד אריך ועתיק
אבל יש מדריגה יותר גבוהה מזו שהיא סוד של
כה[ ובזה מובן גם למה ביקש שיביא לו 'יין
יין המשומר שזה הוא היין שאנו שותים בד'
המשומר מששת ימי בראשית' ,על פי מה
כוסות שבליל פסח ,וכמו שכתב הרש"ש בנהר
שביאר מרן הרש"ש בסוד מזיגת היין בכוונת
שלום )דף ל"ד סוף ע"ד -על פי גירסת המהרנ"ש(
הנותן לשכוי בינה ,וכמבואר בנהר שלום )דף כ"ב
עיי"ש לט .וכעין זה כתב הרמ"ע מפאנו )מאמר אם
ע"ב( על פי מה שידוע דהסדר של כ"ד שעות הוא
כל חי חלק ג' סימן י"ט( שסעודת ליל פסח היא כנגד
באופן שכללות היום והלילה מתחלקים לארבעה
סעודת לויתן ,ושתיית היין בליל פסח הוא יין
חלקים שהם מ"ה וב"ן דמ"ה וב"ן ,ובתחילת הלילה
המשומר ,עיי"ש.
הוא ב"ן דב"ן ,ואחר חצות הוא ב"ן דמ"ה,
הרי לנו שיין המשכר הוא מצד שמאל דבינה ,ויין ובשחרית הוא מ"ה דמ"ה ,ובמנחה הוא מ"ה דב"ן.
המשמח הוא בימין באבא ,ולפי זה נוכל ויחוד בנקודת חצות הוא על ידי שמאל דאבא
לומר שיין המשומר מששת ימי בראשית הוא שהוא ב"ן דמ"ה ניתן בימין דאימא וממתיק עי"ז
התכללות אריך בעתיק ,שהרי כך מבואר בכתבים את הב"ן דב"ן שהוא שמאל דאימא )ונקרא פנים
החדשים של הגה"צ מוה"ר בנימין סינקובסקי זצ"ל בערכו( .ומבאר הרש"ש דהב"ן דב"ן נקרא יין
)מגדולי תלמידי מרן בעל הסולם זי"ע( שבליל פסח המשכר ,ועל ידי היחוד דחצות מוזגים היין במים
מאיר האור דלעתיד לבוא באופן הממותק של שהם הב"ן דמ"ה שבא מאבא שאבא נקרא בחי'
רחמי עתיק מ] .והוא כתב זאת בלשון של תורת מים ,ועל ידי זה נעשה יין המשמח.
_________________________
לט .וזה לשונו ,כי עיקר ליל פסח היתה ארבעה כוסות שע"י נמשכו מוחין דאימא כי כוס גימטריא אלהים שהוא באימא,
ויין גימטריא אכדט"ם שהוא באימא" ,וכל עצמו של היין המשומר" הוא באימא ,אבל מוחין דאבא לא נרמזו רק דרך
רמז קטן ,כי מצה גימטריא ע"ב ס"ג אבל אין הוכחה שהם המוחין דאבא ,ולפיכך הוצרכו שני לילות ,עכ"ל.
מ .וזה לשונו בדברי בנימין כת"י )ויחי( :והקושיא הזאת שואל ר' יהודה בהגדה של פסח 'מצה זו שאנו אוכלים על שום
מט פינת יקרת
כ'( ,שמבאר שמדרגה זו כלול בה הכל ,וממילא בעל הסולם וקצת קשה להבין עומק דבריו שאז
כלולה בה גם מדרגת ג"ר דחכמה 'דשמאל' ,ושם מאיר האור של ג"ר דחכמה הנעלמת שהוא נקרא
למטה הוא אחיזת הנחש ,עיי"ש .ועל פי הנ"ל מובן 'מנעולא' שהוא סגור במנעול ובדרך כלל אי אפשר
הענין שעל ידי שנוכל להשתמש באור של צמצום להשתמש באור זה אלא 'לשמה' ,שהוא בסוד לקבל
א' ,על ידי זה נוכל להכניע קליפת הנחש בגלות על מנת לקבל בקדושה ,שלא יזכו למדריגה זו אלא
אדום ולהמשיך ביאת משיח צדקנו מתוך רחמים. לעתיד לבוא ,שהוא ענין שאז נוכל להשתמש באור
דמדריגת צמצום א' ,שהרדל"א שהוא נקרא ג"ר
דחכמה דימין) .והבעל הסולם היה רגיל לכנותו
ועל פי זה מובן שפיר למה רצה הרה"ק הרבי ר'
בלשון קודשו "די ריינע ריינע חכמה"([.
ברוכ'ל להבדיל דייקא על יין המשומר ,שהרי
אך ורק באופן זה היה מסכים להביא משיח צדקנו בפירוש בעל הסולם בזוהר חדש ומבואר
שיבוא מתוך רחמים וחסדים מגולים ,וכנ"ל. לפרשת בשלח )עיי"ש אות י"ד ואות
_________________________
מ"ה' .המ"ה פירושו תמיד דרך יגיעה וקצוץ המוחין שהוא ה-ו' שבשם¨ § ¦ ,
מצוה וכאן 'מצה שאנו אוכלין' – בלי ו' עדיין
מצּה .ומתרץ 'על שום שלא הספיק הוא ,ואיך אפשר לאכול אותה ,איך אפשר ומותר לנו לקבל המוחין מבחינה זו של © ¨
בצקם של אבותינו להחמיץ ,עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה וגאלם' שהשפיע להם נשמות דרך נס של
יציאת מצרים .נשמות מבחי' "וחמושים עלו ישראל" מבחי' גמה"ת -מבחי' שער הנ' – מבחי' השפעה בתכלית ,בסוד
יחמץ" .כי בנשמות של שער הנ' – של גמה"ת שהם בהשפעה בתכלית ,אין הס"א יוכל לשלוט בּצקוֹ טרם ¨ § ¤
"וישא העם את § ¥
קבּלה – עוד מגביר כוח השפעתם" .משארותם צרורות בשמלותם" ועם כל אף משהו .אדרבא כל זיע וניד שלו ]בענין © ¨ ¨
זה "צרורות בשמלותם" ,צרורות – מסך דחירק וקו-אמצעי ,דרך קדושה ,ממטה-למעלה .אלא שבמצב זה של
יציאת-מצרים ,בנשמות של בינה ,אין צורך בקיצוץ .אדרבא ,כל ההמשכה במלוא קומתה והדרה ,עברה להשפעה בתכלית,
ע"י הנס של יציאת-מצרים .ע"י הנס שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה .ברם על שכמם במקום הבינה ,במקום שהבי"ן נעשה
לס"ג ,ומכיון שלא היו להם לבני-ישראל בית-קבול – כלים גדולים כאלה ,שהרי המסך דחירק ,במצב זה של הנשמות
מעט כמשהו ההמשכה המוחין דשמאל ,שהמשיכו הגויים .ואין אור בלי כלי ,שהרי האמצעי צריך להיות בגדלו שלהם לא ¦ ¥
של כל השמאל ,להכיל השפע .וכלים כאלה אין לבני-ישראל לפני גמה"ת ,שעל זה "ובני-ישראל עשו כדבר משה .וישאלו
"ושׂמלוֹת" ,היינו אפילו הקו-אמצעי שנקרא שמלות ,גם כן היה להם בהשאלה. ממצרים כלי כסף וכלי זהב" ושמאלית ¨ § -
מבחי' גמה"ת ,שגם אז לא יהיה צורך בקיצוץ ,וכל ההמשכה תעבור בשלמותה להשפעה דרך קו-האמצעי – שיתקיימו
לעד ולעולמי עולמים ,אפילו אחר גמה"ת ,מפני שהקב"ה יש לו נחת-רוח מעבודה זו של ישראל .וזהו סוד "ולא יכלו
להתמהמה ,ויאפו את הבצק עוגות מצות כי גורשו משם ,כי לא חמץ ,עגת מצות" .עגת – עגולים ,מבלי אפשרות של
אחיזה כלל ,שהם בחי' ראש – מלמטה למעלה בתכלית" .כי גורשו משם" כי הבחי' מצרים – הקבלה ,היתה להם כ"כ
זרא ,עד שלא יכלו לסבול אוירת מצרים ]במה .וזה אמרו ודא שירותא ,דשריאו ישראל למיעל בחולקא קדישא דקב"ה
בדרך הנס דיציאת-מצרים ולבערא מנייהו חמץ ולבער מהם התשוקה לקבלה לעצמו דאיהו טעוון אחרנין ,די ממנן על
עמין עעכו"ם היינו השרים הממונים על הגויים מבחי' אלוהים-אחרים ,שתפקידם הוא דוקא להגביר תשוקתם לקבלה
בתכלית ,עד קצה היכולת שלהם ,הן בגשמי והן ברוחני ,מבחי' הידע והכפירה שלהם ,שכתוצאה מן הידע שלהם .וזה
אמרו "ואלוהי נכר" אם כבר אמר להם "אלוהים אחרים" למה מכפיל "ואלוהי נכר" ,אלא מרמז לכפירה שלהם שבאה
להם מבחי' ה Racio -ואין להם שום מגע ויחס למהימנותא כלל .אדרבא כל תפקידם של אלוהי-נכר הוא להרחיקם בתכלית
מן האמונה] / .ד"ה ואלו הדינים[ שמתלוים לשמאל הזה דיצחק ,הם שעוברים בצורת 'הצאן' ,בצורת כל היציאות – 'כבני
ממשּׁם ותיקונם .וזהו שמסיים דהא ברישא דשתא שארי יצחק השפע שרוצה שיוכלו לזכות בו מבח' 'להנות מרון' ,ותובעים § ¨ ª
לנבראיו' .ואילו אכלו בפסח מצות כדאיבעי לא היו זקוקין לר"ה ,עכ"ל.
דעה חכמה לנפשך נ
שהרי ענין ביאת משיח צדקנו צריך להיות שלש עשרה בתים הם כנגד תיקון י"ג
באיתכסיא ונסתר בדרך נעלם מאוד ,על מתיקוני הדיקנא
דרך 'ללבי גליתי לאיברי לא גליתי' )סנהדרין צט כו[ ובזה מובן נמי למה אמר אל החסיד שתמצא
ע"א( ,שהרי אסור לגלות סוד היחוד הגדול כדי שלא את היין המשומר דייקא אחר שילך ב'שלש
יהיה בזה שום אחיזה. עשרה בתים' ,שהוא רומז לתיקון הי"ג דתיקוני
דיקנא ,שהוא ענין הזווג דתרין מזלין 'נוצר ונקה'
כעין מה שמבואר בספר בן גרני )ריש והוא שהם ע"ב וקס"א שממשיכים מוחין לחכמה ובינה.
פרשת תזריע( שנתחבר על ידי הרה"ק וכבר הובא לעיל דפנימיות אימא הוא אריך אנפין
המקובל ר' יוסף ישראל דייטש זי"ע בן הרה"ק ופנימיות אבא הוא עתיק ,שגם רומז על הסוד
ר' אהרן דוד דייטש זי"ע שהיה תלמיד מובהק הנ"ל ,וכעין מה דאיתא בעמק המלך )שער י"ד פרק
של מרן החתם סופר מב ,ששמע מאביו בשם ס"ג( עיי"ש מא.
החתם סופר שעיקר הפגם של ר' יוסף
דולרייניש ]די-לה-ריינה[ שרצה להביא הגאולה פעולת המשכת ביאת משיח צדקנו צריכה
ובסוף נכשל ונפל מטה ומטה עד שהמיר את להיות בהעלם ובאיתכסיא
דתו היה מחמת שנכשל בחטא הגיאות .וזה כז[ והטעם למה הזהיר הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל
לשונו ,ידוע ממעשה דר' יוסף דולרייני שכבר שהחסיד לא יגלה שמו ,אלא יאמר' ,הרבי'
כבש את הס"מ תחת ידו והיה רעש גדול בשמי צוה ליתן מלא קנקן זה מיין המשומר.
_________________________
מא .וזה לשונו ,ועשה אזניך כאפרכסת לשמוע דברי אלהים חיים ,רזין שכסה אותן עתיק יומייא .הבטישה שאמרנו
למעלה ,שנעשה מן מזל עליון ומזל תחתון דהיינו 'נוצר ונקה' ,כדי להשפיע עמהם תרין מוחין גם כן ...והנה נקודת
חכמה של מוחא סתימאה ...עם חמשה חסדים של נוצר ירדו לאבא ,ונקודת בינה עם החמשה גבורות ירדו לאמא ,ומרוב
אהבה שהוא ביניהם נשפע על ידם השפע הזה מזווג שלהם ,והנה נקודת חכמה זו שהיא בהחמש החסדים הנזכרים ...ואחר
כך החמשה חסדים והחמשה גבורות שהם התרין עטרין נכללים ביסוד אמא יחד ...אמנם עיקר הדברים הוא לפי שמקור
השפע הזה של ה' חסדים וה' גבורות כולם יצאו ממלכות של כתר עליון ששם רישא דלא אתידע כנודע והוא
והמקור ההוא ממלכות ,הנה כשעבר השפע הזה דרך מלכות של יסוד דאבא כנזכר מצא מין את מינו ונדבק עמו ולזה
נקרא עטרה ...ולכן חיבר הרב ע"ה בזמירות שלו 'בשבעין עטורין דעל גבי חמשין' היינו ז' תיקונים דגולגלתא דעתיקא
שהם שבעין ,ונקראים עטורין מפני שכולם הם מאירים בכל האצילות בסוד עטרין ,ואלו הז' כלולים מעשר הם שבעין,
מאירים באבא ונכנסין בחמשה של תבונה דהיינו ת"ת נצח הוד יסוד מלכות שהם ה' ,והם נקראים חמשים שערי בינה
כלולים מעשר ,וכשיורדים אלו השבעים אורות ...בפרצוף תבונה נעשים חמשה חסדים ,כללם עשר ,הם חמישים שערי
בינה ,עכ"ל .עיין שם באריכות.
הרי לנו כי החסדים הללו הנמשכים לאבא ואימא דרך זווג תרין מזלין קדישין נוצר ונקה שורשם נמשך מבחינת המלכות
הגנוזה ברדל"א )עיין עץ חיים שער י"ג סוף פרק ב' דף ס' ע"ד( ומשם נמשכים לז"ת דעתיק ומשם אל המזל השמיני דאיהו
נוצר שהוא שורש אבא ועל ידי זווגו עם אימא נמשכים על ידו אל המזל הי"ג דאיהו ונקה ,שהוא שורש אימא ועל ידם
מזדווגים אבא ואימא.
מב .וכידוע גודל החביבות של רבו החתם סופר זי"ע אליו ,שיצא מגדרו לשבחו ולהללו ,ואמר שכשהוא עומד להתפלל
הרי הוא סומך על זכותו של תלמידו ר' אהרן דוד דייטש .ואף גם זאת הוסיף והעיד על תלמידו חביבו זה שמוכן ומזומן
הוא לחיי העולם הבא ,והיה כל הרואה אותו עונה אחריו מקודש מקודש )עיין הקדמת בניו לשו"ת גורן דוד ,הובא באמרי
שפר על ברכות ,תולדות המחבר(.
נא פינת יקרת
'הרבי' צוה שתמלא קנקן זה מיין המשומר שמים שבא זמן הגאולה ,אך אח"כ נתן להס"מ
כח[ וכן מה שצוה לומר להם בלשון' ,הרבי' צוה בשמים להריח ונתחזק כחו ,ונתבטל כל הדבר
ליתן מלא קנקן זה מיין המשומר ,הכוונה בענין רע ,עד שיצא זה ר' יוסף דולרייני
בזה היא שרצה להמשיך אור הכתר העליון שנרמז לתרבות רעה .ושמעתי מאאמ"ו הגאון זי"ע
ב'רבי' וכדאיתא בתולדות יעקב יוסף )פרשת חקת, שאמר בשם החתם סופר רבו ז"ל שהבשמים
דף קנ"ו ע"ד( שמביא בשם רבו הבעש"ט זי"ע שיש שהריח את הס"מ היינו שעלה במחשבת ר'
בחי' שאות יו"ד הוא בחי' כתר שהוא נביעו יוסף דילורייניש האיך יודיע לבני העולם שהוא
דחכמתא .וזה החילוק בין מי שנקרא בשם 'רב', הביא את הגאולה ועל ידי מחשבה זו נתבטל
למי שנקרא בשם 'רבי' ,ש'רב' הוא מי שהוא בבחי' הכל ,עכ"ל.
חכמה ובינה ,ו'רבי' הוא מי שמשיג גם בחי' כתר.
וזה לשונו ,והנה שמעתי ממורי זלה"ה ביאור מה כלומר ,כל הענין בפעולת ביאת משיח
שאמרו חכמינו ז"ל )בתיקונים שבזוהר חדש דף ק"ד צדקנו צריך להיות בהעלם גדול
ע"ב( כל 'רב' בבבל ,וכל 'רבי' בארץ ישראל ,כי בלי שום אחיזה וישות ,ואפילו פניה דקה מן
בחינת חכמה ובינה נתפשט בכל העולם ,והוא הדקה יכולה לקלקל כל הענין ,ולכן הזהיר
'רב' ,ר' ראשית חכמה ,ב' בינה ,וכל עניני ומעשה הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל שלא יגלה שמו ,שהרי
עולם הזה הכל הוא זיווגים ויחודים רק שלא יש שם ענין שמו של האדם מראה אל מציאות ישות
נביעו הוא אות יוד ,ועם נביעו מאין סוף שהוא אות שלו ,ולכן רצה להעלים שמו כדי שכל הענין
י' נקרא רבי ,והוא בארץ ישראל ודפח"ח ,עכ"ל. יהיה בהעלם גדול.
דעה חכמה לנפשך נב
תוספתא מסכת ברכות
פרק ו
מבי כנישתא מאי אמר ליה אי צורבא מרבנן הוא )כה( ולא יעשה קפנדריא ורקיקה מק"ו שאין
לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתניתא ואי קרא ]בו[ דרך בזיון אמרה תורה כך על אחת
הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא כמה וכמה ]וקל וחומר שיש בו דרך בזיון ר'
לי פסוקיך אי נמי נישהי פורתא וניקום" יהודה בר' יוסי[ אומר אינו צריך הרי הוא אומר
הרי שכל ההיתר שלקרוא או לשהות מובא רק כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק בא וראה
בלקרות אדם מהביהכנ"ס ,אבל לא לגבי על אחת כמה וכמה קלין וחמורין בדבר אם
הקפנדריא ,ובפשטות קפנדריא הוא יותר בזיון לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לא כ"ש לפני
מלקרות לאדם לצורכו ,כי בקפנדריא משתמש מלך מלכי המלכים הקב"ה:
בעצם הבית הכנסת לצורכו לקצר דרכו ,משא"כ
בלקרות לאדם מביהכנ"ס אין משתשמש בעצם בדברי היתר של ביאוה"ל שבקפנדריא
בית הכנסת לצורכו. בביהכנ"ס ,ניתן לקרות או לשהות
הרי שאין לעשות קפנדריא בהר הבית ,ומובא
וכן בלקרות אדם לצורכו אין לו אפשרות אחרת
בגמרא )ברכות דף סב( שאין לעשות
כי אם להכנס לבית הכנסת ,אבל לעשות
קפנדריא גם בבית הכנסת ,וכך גם נפסק בשו"ע
קפנדריא יש לו אפשרות להאריך דרכו ,לכן נראה
)סימן קנא סעיף ה(.
שקפנדריא הוא גרוע יותר מלקרות לאדם.
וביאור הלכה )שם ד"ה לעשות( :הוסיף שאם
וצ"ע מנליה לביאור הלכה לחדש שבקפנדריא יש שאם קורא בו או ששוהה בו מעט ,שרי
גם ההיתר של לקרות או לשהות בה מעט. לעשות קפנדריא.
ואכן מצינו לאור שמח על הרמב"ם )פי"א מהלכות
תפילה ה"י( ,וטהרת המים בשיורי טהרה )מערכה
צ"ע על היתר הביאור הלכה
ב אות כ"ח( ועוד ,שחלקו על היתר שניתן לקרות וכבר הערנו )שארית יעקב – מסכת מגילה דף כח
או לשהות באופן שעושה קפנדריא. ע"ב( שלכאורה צ"ע מנלן לביאור הלכה
לחדש שמותר לעשות קפנדריא אם קורא בו או
לפי דברי הבא"ח מובן ההיתר מכיון שנחשב שוהה מעט ,הלא כל ההיתר שמובא בש"ס )מגילה
כדבר מצוה דף כח ע"ב( שלקרות או לשהות הוא רק כשאדם
אמנם הבן איש חי הביא היתר זו וכתב שמכיון רוצה להכנס לצרכו בבית הכנסת כגון לקרוא בו
שקורא בו או שוהה הוי דבר מצווה ,וז"ל: חבירו מותר לעשות באופן שיקרא או ישהה בו
ואף על גב דאסור ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח מעט ,אך לגבי קפנדריא לא מצינו היתר זו ,וז"ל
אחר כדי לקצר דרכו ,מ"מ אם הולך לצורך מצוה הגמרא" :אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא
נג תוספתא מסכת ברכות
בלי התורה הקדושה ,אמנם אחר הקלקולים כל שרי ,וכן אם נכנס בפתח זה ולמד בבית הכנסת
התיקון הוא דווקא באמצעות התורה הקדושה וז"ל: מזמור תהילים ,שרי לצאת בפתח הב' דהוי נכנס
לצורך מצוה ,ומיהו טוב לשהות מעט שם שאז יהיו
"מחשבת המאציל ית"ש היתה שיוכל לתקן בידו שתי מצות לימוד ושהיה"
העולם בראשונה רק בסוד קבלת
הקדושה ובסוד זה ברא את האדם וכשחטא הנה נמצא שלפי דברי הבא"ח שנחשב כדבר מצווה,
נפגם בזוהמא ,ועכ"ז הקב"ה היה רוצה לתקנו סוף מיושב גם מהיכן חידש הביאור הלכה
סוף על ידי כמה גלגולים כי אותם הנשמות שהיו שמותר לעשות קפנדריא באופן שקורא בו מעט או
כלולות בו היו מתגלגלים בעשרה דורות ולא ציוה שוהה ,מכיון שנחשב כדבר מצווה.
התורה אלא היה רוצה שבכח הגלגול ...יהיה תיקון
הנשמות בכח המיתה שסובלים ועל ידי הגלגול בראשונה שהיתה תורה משתכחת מישראל
עצמו שהוא התהפכות משרש לשרש מתחת מקור היו זקנים מבלעין אותה שנא'
אחד אל תחת מקור אחר בסוד ד' חיות המרכבה )רות ב( והנה בועז בא ואומר )שופטים ו( ה' עמך
כמבואר בתיקון ס"ח בארוכה והיה חפץ לתקנם גבור החיל )ברייתא כט(.
מאותה הזוהמא שנדבקה בהם והכל בכח רוב
אור הקדושה ולכן לא נצטוו בתורה כי עדיין
היה התיקון ראוי להם רק בסוד אור הקדושה אם ביאור שבראשונה היתה תורה משתכחת
לא היו מונעים ולכן היה להם ימים ארוכים מישראל
ובאמת הכל נמשך בסוד אריך אנפין ,והיה להם דברי התוספתא )עפ"י חזון יחזקאל( ביאור
להשיג מדריגות רבות של הקדושה ברוב ימיהם שבראשונה לא היו רגילים בשם
בחכמה רבה עד שבכל זה יהיו מתוקנים וסוף המפורש ולברך את חבירו בשם ונשכח מפיהם,
הכל היה בימי נח שהיה ממש כמו סוד משיח שבו אבל הזקנים היו מבלעין – כלומר שבשעה שהיו
היו נחים מן הגלגול ובו היה יכול לתקן העולם מברכים את חבריהם היו מבליעין את השם ,כמו
ברוב הקדושה וכו".... שכתוב הוי' עמך גבור החיל.
ועיין שם בהמשך ,היה עבודה רק ע"י תורה נמצא שבימיהם כביכול נשכח שם השם ,וכדי
ומצוות ,הרי שבתחילה היה הדביקות בה' שיהיה שם שגור על פיהם ,התקינו
לבד בלי התורה הקדושה שלא נצטוו ,ואח"כ הזקנים שיהיו מברכים את חבריהם בשם השם,
הדביקות הוא באמצעות התורה והמצוות. וכך לא יהיה נשכח שם השם.
בתחילה היה הדרך רק דביקות ,ואח"כ הדרך דברי הרמח"ל שבתחילה הדביקות לבד ,ואח"כ
הוא שהדביקות הוא באמצעות השמות הדביקות באמצעות התורה הקדושה
הקודשים ,ואח"כ הדרך הוא רק באמצעות ולכאורה איך אפשר לומר שבימי השופטים
התורה שכחו את שם הוי' ,אלא הביאור
ולאור זה יתבאר שבעבר היו עיקר הדביקות הפנימי בזה ע"פ דברי הרמח"ל )אדיר במרום
בה' ,למעלה מאותיות ,וראו הזקנים בתחילתו( ,שבתחילת הבריאה לא נצטוו אדם נוח
בימיהם שהולכים לשכוח את שם הוי' ,התיקנו וכו' ,על התורה הקדושה ,כי אז היה יכולים לתקן
דעה חכמה לנפשך נד
מסאסוב והם קבלו כולם מרבינו אלקי רבי שיזכירו את שם הוי' גם בשעה ששואלים בשלום
אלימלך זלה"ה ,והוא קבל מרבו רבינו אלקי רבי חבירו ,והוא כעין הדרך של רבי אברהם אבולעפיה
ר' בער זלה"ה ,ומרבו רבי רבינו מיכל זלה"ה עד לומר בפה מלא את שמות הקדושים ,ולחזור על
הבעל שם טוב זלה"ה ,שעיקר המוחין דקדושה השמות שוב ושוב עד ששורה ההשראה העליונה
אינם באים לאדם בר ישראל אלא דייקא ע"י ]וכמובן שצריך רשות מיוחדת מהשמים לומר את
למודו בתורה הקדושה דייקא מתוך הספר ומי השמות ,שלא יהיה בכלל ההוגה את השם
שאינו חפץ בזה הדרך הנ"ל אין בו ממש והבן באותיותיו ואכמ"ל[.
עכל"ק.
ובדורות שלאחריהם התיקנו שהדביקות יהיה
דווקא באמצעות התורה הקדושה
וכיום עקר השגת הדביקות הוא באמצעות ממש וכפי כתב הרמח"ל ,וכן כתב הרה"ק
תפילה והתבודדות מקאמרנא בדברים חריפים שאי אפשר דביקות
ויש להוסיף שאח"כ גילה רבינו הקדוש את הסוד בלי התורה הקדושה וזל"ק" :ולפי ששמעתי שיש
התפילה ,שאדם יתפלל כל היום כולו ,ויהיה בעולם ראש ישראל שלא היה פותח שום ספר
כל בתפילה לה' יתברך וז"ל: ללמוד זה ערך חמשה ועשרים שנה ,ואפילו שנים
מקרא ואחד תרגום לא היה קורא כל השנים הללו,
"היה מרבה לדבר אז מענין מעלת ההתבודדות, והוא כי הוא אמר שאינו צריך עוד ללמוד כי הוא
והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדלת כבר מזוכך מכל הפסולת ,אוי ואוי לדור הזה שיש
הנהגה זו .ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו בהם ראשי הדור כאלה ואפילו שאין דרכי לדבר
הנהגה זו כי-אם שעה אחת ביום ,כי אי אפשר סרה ח"ו אפילו על פחות שבפחותי ישראל ,אלא
להכביד עליהם יותר .אבל באמת היו צריכים מרוב שיחי וכעסי ששמעתי שיש בעולם הזה ראשי
שיהיה להם כל היום התבודדות" )חיי מוהר"ן תלח( הדור כאלה ,לזה כתבתי קצת דמקצת מכל מה
ששמעתי מהם".
הלל הזקן אומר ]בעת[ מכניסין פזר ]בעת[
מפזרין כנס ]בשעה[ שאתה רואה תורה וממשיך שם עם על עצמו וז"ל :שאני הולך
חביבה ]על ישראל[ והכל שמחין בה הוי את וכפי הקדושים אבותי בדרך
מפזר שנא' )משלי יא( יש מפזר ונוסף עוד ששמעתי מפיו הקדוש של אאמו"ר זלה"ה
ובשעה שאתה רואה תורה שכוחה מישראל ארבעה שבועות קודם פטירתו נבג"ע ,וזה לשונו
ואין הכל משגיחין ]עליה הרי[ את מכנס שנא' הקדוש אני יכול להלוך במוחין לבד ביהודים
)תהלים קיט( עת לעשות לה' הפרו תורתך קדושים ושמות וצרופי שמות הקדושים לערך
)ברייתא ל( מאה שנה ואפשר עוד יותר ולא הוצרכתי עוד
לשום ספר ללמוד אעפ"כ אין בי חיות רוחני
דקדושה ,אלא דייקא כשאני לומד מתוך הספר
ההיתר ללמד קבלה ברבים שאין בו משום גמרא מדרש זוהר רמב"ם וכיוצא בהם ואח"כ אני
יוהרא הולך בתוך ביתי הנה והנה ,ואייחד יחודים
לפי דברי התוספתא מבואר ההיתר ללמד קבלה קדושים לערך שעה ולא יותר ,והוא קבל זאת
ברבים ואין בו משום יוהרא ,וכמבואר מרבו דודו רבינו מזידיטשוב ,והוא מרבינו ר'
בברייתא )לפי ביאור רש"י ברכות דף סג ע"א( ברוך נכד לבעש"ט זלה"ה ,ומרבו רבי משה ליב
נה תוספתא מסכת ברכות
ב' היתרים ללמד קבלה ברבים מצד הרישא שבעת שמכניסין – פירוש בשעה שאין גדולי
ומצד הסיפא הדור מלמדים תורה אז יפזר – כלומר יפזר הוא
ולפי זה יש לומר היתר ללמד תורת קבלה לרבים, בלימוד התורה ,ואין בו משום יוהרא ,ובעת
ממה שמבואר ברישא וכן ממה שמבואר שמפזרין – פירוש בשעה שהגדולים מפזרים
מסיפא ,כי מבואר ברישא שבשעה שאין גדולי ומרביצים תורה ,אז יכנס – כלומר כנס אותה ולא
הדור מלמדים אז יפזר ואין בו משום יוהרא ,לכן תיטול שררה.
בעבר שלא היה כלל שיעורים בקבלה ברבים ,וכן
ובסיפא מבואר בשעה שאתה רואה תורה
כל הספרים של קבלה לא היה מי שיקנה אותו ,לכן
חביבה על ישראל והכל שמחים ,הוי
יש את היתר ללמד קבלה ברבים כי בזמן שאין
את מפזר – כלומר תרביץ תורה ,ובשעה שאתה
גדולי הדור מוסרים שיעורים לרבים את תורת
רואה שכוחה מישראל ואין הכל משגיחים ,הרי
הקבלה ,יש לפזר ולהרביץ תורת הקבלה ואין בו
את מכנס – כלומר כנס מלפזר כדי שלא תטיל
משום יוהרא.
תורה בבזיון ,משום עת לעשות לה' הפרו
וכיום נפתחו ארובות השמים והתרבו ספסלי תורתך.
בית המדרש בלימוד הקבלה ,לכאורה אין
כבר את היתר ללמד תורה בשעה שאין גדולי סתירת הרישא לסיפא
ישראל מלמדים תורה שאז אמרו חכמים "פזר" הרי שכנס ביאורו לא ללמד תורה ,ופזר ביאורו
לפזר ולהרביץ בלימוד התורה ,ואדרבה הוא זמן להרביץ תורה ,ולפי"ז לא מובן קצת
שגדולי ישראל מלמדים תורה ואז הוא "כנס" הסיפא של הברייתא ,שאם רואים שחביבה על
מללמד תורה כדי לא ליטול שררה ,לכן צריך לומר ישראל צריך לפזר ולהרביץ תורה ,ולכאורה הרי
שהיתר הוא מהסיפא ש"בשעה שאתה רואה תורה ברישא מבואר להיפך ,שבעת פזר – כנס כלומר
חביבה על ישראל והכל שמחים בה" שאז הוא שבשעה שהגדולים מפזרים ומרביצים תורה אז
"פזר" בלימוד התורה ואין בו משום יוהרא כנ"ל. 'לא' יפזר תורה כדי לא ליטול שררה ,ההיפך
וכן רואים כיום שתורת הקבלה "חביבה" על ממה שמבואר בסיפא שאם אם רואים שהיא
ישראל וכולם אצים ורצים ללמוד קבלה ותורת חביבה אז תרביץ תורה.
הסוד מה שלא היה בעבר.
וכן בהמשך הסיפא היא להיפך הרישא ,שברישא
ויש לציין שביאור התוספתא שביארנו הוא לפי מבואר שבשעה שאין גדולי הדור מלמדים
חזון יחזקאל ,שביאר לפי מה שמבואר תורה אז צריכים לפזר כלומר ללמד תורה ,ובסיפא
ברש"י ,אמנם החסדי דוד ביאור בדרך אחרת, מובא שאם רואים שהיא שכוחה מישראל – אז אל
שהסיפא של הברייתא הוא המשך וביאור לרישא, תפזר כדי שלא תטיל תורה בביזיון.
ואינו סתירה בין הרישא לסיפא עיי"ש.
וצריך לומר שאינו כ"כ סתירה ,שברישא איירי
ר"מ אומר אין לך אדם מישראל שאינו עושה שבשעה שגדולי ישראל מרביצים תורה,
מצות בכל יום קורא שמע מברך לפניה ובסיפא איירי מצד 'חביבות' התורה שיש
ולאחריה אוכל את פתו מברך לפניה ולאחריה בישראל ,ואז ניתן ללמד תורה אפי' שגדולי ישראל
מתפלל שלש פעמים של שמונה עשרה ועושה מרביצים תורה ,כי מכיון שיש 'חביבות' בישראל
שאר מצות מברך עליהן ]וכן היה[ ר' מאיר מותר.
דעה חכמה לנפשך נו
ידה מתרחצים מכל העוונות ,ותשובה הוא בבינה אומר אין לך אדם מישראל שאין שבע מצות
כידוע .והוא סוד המילה מ"ל י"ה ,כנגד בינה. מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו
מזוזה ]לפתחו[ ארבע ציציות מקיפות אותו
וזה רמוז בדברי התנא "רבי מאיר" שהוא 'אור'
ועליהן אמר דוד )שם( שבע ביום הללתיך נכנס
כנגד היסוד )ראה קהילות יעקב ערך רבי
למרחץ מילה בבשרו שנאמר )שם ח( למנצח על
מאיר( .והיסוד עולה עד אבא ואימא כפי שמובא
השמינית מזמור לדוד ואומר )שם לד( חונה
בליקו"מ תורה ל"ו "סילוקא דיסוד עד אבא ואימא"
מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם )ברייתא לא(
]והוא לשון שלא מוזכר להדיא בזוהר ,וכבר
הרחבנו על זה במקו"א[ ,לכן היה רבי מאיר חכם
וסופר שהוא כנגד חכמה ובינה. פנימיות ז' המצוות והשמינית שמקיף כל
אחד מישראל
א[ יש לבאר פנימיות דברי רבי מאיר שכל אחד
לפי גירסת הגר"א שכ"א מוקף במאה ברכות – מישראל יש לו שבע מצוות מקיפות ]א.
השמינית הכוונה למאה ואחד פעמים שהוא תפילין בראשו ב .ובזרועו ,ג .מזוזה ,ד -ז .הם
הלימוד עם יחידו של עולם ארבע ציציות[ ,והשמינית הוא המילה.
ב[ הגר"א גורס על ברייתא דידן ,שאין לך אדם
מישראל שאינו "מברך מאה ברכות בכל יום" שהשבע מצוות מרמזים על הז' הספירות
ולפי"ז השמינית שהוא המילה ,הוא כנגד מאה התחתונות ,חסד גבורה תפארת נצח
ואחד ,נמצא שכל אחד מישראל יש מאה ואחד הוד יסוד מלכות ,והשמינית הוא סוד הבינה,
מצוות ,והם כדברי מרן הבעש"ט זיע"א )פרשת מלמטה למעלה ,וזה נתגלה לדוד המלך ב"מרחץ"
משפטים אות טו( שהשונה מאה ואחד פעמים נקרא כפי שמובא בגמרא )מנחות דף מג( בהרחבה יותר
עובד אלקים ,שהכוונה הוא שלומד בדביקות עם ממה שמובא בברייתא דידן וז"ל" :בשעה שנכנס
יחידו של עולם מג. דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי
לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה
הז' מצוות מרמזים על הז' בחינות שמובא בספר שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה
מעיין החכמה ,והשמינית לאור חוזר שירה שנאמר למנצח על השמינית מזמור לדוד על
מילה שניתנה בשמיני:
ג[ עוד יש לבאר פנימיות הבריתא ,שרבי מאיר
הוא בסוד יסוד שהוא דרגא דצדיק ,המרמז על וזהו "כל אדם" שהוא סוד הז"ת ,אמנם
משה רבינו ,בסוד "ויקח משה עצמות יוסף" ומובא שכשנכנסים למרחץ מתגלה השמינית
בספר הקדוש והנורא 'מעיין חכמה' שיש ז' שהוא הבינה ,כי המרחץ הוא סוד התשובה ,שעל
_________________________
מג .זל"ק שמעתי ממורי פירוש הש"ס חגיגה ד"ט ע"ב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד ה' לאשר לא עבדו
)מלאכי ג( ,ופריך הש"ס היינו צדיק היינו עובד היינו רשע היינו לא עובד אלא אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה
פרקו מאה פעמים ואחד ,ויש להבין וכי בשביל שחסר אחד יהיה נקרא רשע לא עובד ,וביאר על פי משל )תהלים קכ"ו(
בא יבא ברנה נושא אלומותיו אם יסוד תורתו ועבודתו ליוהרא גם כשהוא עובד ה' אינו כלום מאחר שחסר ממנו אחד,
היינו שיכוין לשמו יתברך סוד אחד האמיתי ,ובזה יובן גם שהוא עובד ה' מכל מקום מקרי לא עובד והטעם שאינו דומה
שונה מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחד שיש בו אחד אבל בזה שלומד מאה פעמים מה לנו וללימודו אם חסר אחד
והבן )תוי"י בסופו דר"ח ע"ג(
נז תוספתא מסכת בבא בתרא
פנימיות הביטול ,ב .ופלא"י זה כנגד אריך שהוא בחינות ,א .מלאך מיכאל ,ב .למלאך פלא''י והוא
אל"ף ,שהוא המסי"נ ,ג .ותיקון זה כנגד ע''ב דע"ב מגלה ג .תיקון ד .צירוף ה .מאמר ו .מכלל ז.
– ספירת החכמה ,ד .צירוף ע''ב דס''ג ,ובזה נעשה חשבון .וז"ל:
היחוד בין ע''ב דע"ב עם ע"ב דס"ג ,ה .ואח"כ זה
זה ספר מעיין החכמה שנתן מיכאל לפלא"י
יורד למאמר שהוא כנגד פה דעתיק ,ו .ואח"כ זה
ופלא"י למשה רבינו עליו השלום ,ומשה
יורד לחזה שזה סוד מכלל ,ז .ואח"כ יורד עד סוד
רבינו עליו השלום גילהו להתחכם כן לדודות
הטבור שהוא חשבון.
וכשעמד דוד על ידיעתו אמר אודך ה 'בכל לבי
ואכבדה שמך לעולם ועד .זהו תיקון ,וצירוף,
וזה השורש לז' מצוות שגילה רבי מאיר שכל אחד
ומאמר ,ומכלל וחשבון .וכו'.
מישראל מוקף מז' מצוות ,והשמיני הוא כנגד
אור האור חוזר ,וזה כל החכמה אלוקי לעלות והשורש מתחיל א" .מיכאל" שהוא כנגד עתיק,
ולרדת עם האורות. כי מיכאל מרמז על סוד המוך ,שהוא
תוספתא מסכת בבא בתרא
פרק א
התוספות ס"ל שהטעם הוא משום מתנותא: לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו
כלומר דהלחות הבאה מן המים אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו ג' טפחים
מחלחלת בקרקע ומזיקה את הכותל .אולם רש"י וסד בסיד ,רבי יהודה אומר בסלע הבא בידו זה
)ד"ה אא"כ( ורבינו גרשום ועוד ס"ל שהטעם הוא חופר בארו מכאן וזה חופר בארו מכאן זה
משום שמזיק בידים הוא "וכל מרא ומרא דקא מחא מרחיק ג' טפחים וסד בסיד ,וזה מרחיק ג"ט וסד
הוא מרפא לה לארעא דחבריה" כלומר שבכל בסיד ,מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע ואת
הכאה והכאה הוא מחליש קרקע של חבירו. ירקות מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד,
מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת
הסיד ואת הסלעים ואת החול מכותלו של חבירו
וז"ל התוספות ד"ה לא יחפור" :כל הני איירי
ג"ט וסד בסיד )ברייתא א(
דאית בהו מיא וטעמא משום מתונתא,
כדאמרינן בגמרא ,ותימה לר"י והא אמרי' בגמ' כל
מרא ומרא דקא מחית כו' ,ואומר ר"י דלא קאמר ב' טעמים מדוע צריך להרחיק ג' טפחים
אלא שמאותה שעה מתחיל ההיזק וכיון דבתחילת יסוד הברייתא שבכל דבר שמזיק לחבירו ,צריך
ההיזק הוו גירי דיליה מודה ר' יוסי ,ומיהו אי לאו להרחיק ג' טפחים ולסוד בסיד ,והטעם מדוע
משום מיא לא היה צריך הרחקה ג' טפחים". צריך להרחיק ,מצינו בזה ב' טעמים:
דעה חכמה לנפשך נח
לא היה צריך הרחקה ג' טפחים" אבל עכשיו נמצא לפי דברי התוספות הטעם שצריך
שמחמת גירי דיליה דקא מרפא לארעא מסתובב להרחיק משום מתונתא – דהיינו
גם ריבוי ההיזק דמתונתא חייב להזיק". שלחות הבאה מין המים ומזיקה את הכותל ,ולכן
רק 'אם יש בו מים' צריך להרחיק ג' טפחים מבור
שלפי דברי התוס' נחשב המים כגירי הרי של חבירו ,אבל אם אין בו מים אין צריך להרחיק
דיליה ,בזה שגם עם החפירה יחד מתרבה
ג' טפחים ]והטעם שמובא בגמרא שכל מרא ומרא
יותר היזק.
כשזה סמוך לכותל חבירו ,ובזה יש 'גירי דיליה' –
אולם לפי דברי שאר הראשונים ,גם אם אין בו חיציו שלו ,ובזה מודה רבי יוסי שהמזיק צריך
מים צריך להרחיק ג' טפחים משום מרפה להרחיק מחבירו ,ואינו יכול לומר שברשותו הוא
ומחליש את הקרקע של חבירו. חופר ,כי בדברים שאינו גירי דיליה סובר ר''י שאין
צריך להרחיק[.
יש להתבונן מהו יסוד מחלוקתם בין תוס'
לשאר ראשונים ,האם החפירה הוא כגירי דיליה דברי התוס' שמצד המים נחשב כגירי דיליה,
או כגרמא בניזקין ושאר ראשונים ס"ל שגם מצד עצם החפירה
ויש להתבונן טובא מהו יסוד מחלוקתם ,הלא גם נחשב כגירי דיליה
לפי תוס' וגם לפי שאר ראשונים שכשחופר ויעויין בחזון יחזקאל )על תוספתא דידן(,
ליד בורו של חבירו צריך להרחיק ג' טפחים משום שמקשה שלכאורה צריך עיון לפי רבי
"גירי דיליה" ,אם כן מדוע סוברים בעלי התוספות יוסי כל עיקר חיוב ההרחקה משום נזקי שכנים,
שרק המים הם גורמים את היזק ,ולשאר הראשונים אינו אלא משום דאיכא משום גירי דיליה) ,ואם אין
עצם החפירה גורם היזק. גירי דיליה אין צריך להרחיק ,משא"כ לפי חכמים(,
והנה בנידון דידן הוה גירי דיליה בזה שכל הכאה
שנרגש קצת החילוק בין תוס' לשאר וגם והכאה שמכה מחליש את הקרקע של חבירו ,אבל
ראשונים ,מכל מקום צריך "להגדיר" זאת
במים אינו גירי דיליה ,כי הרי המים לא מחלישים
באותיות התורה מהו החילוק
להדיא את הקרקע.
והנה בהלכות שכנים )פרק יא ה'( מובא "מי
ויישב ש"לכן נראה שכוונת התוספות היא
שהחזיק לעשות מלאכת דם או נבלות
בפירוש האמור בגמרא "כל מרא ומרא
וכיוצא בהם במקומם ויבואו העורבים וכיוצא בהם
דקא מחיית קא מרפית לה לארעאי" שמלבד ההיזק
בגלל הדם ויאכלו ,והרי הם מצרין לחבירו בקולם
דקא מרפי לארעא ,וכי בעי חבריה למיחפר בו יפול
וצפצופם או בדם שברגליהם שהם יושבים על
העפר לתוכו ,גם ההיזק דמתונתא מתרבה על ידי
האילנות ומלכלכים פירותיהם אם היה חברו קפדן
כך ,שבקרקע רעוע לחלוחית חודרת ביותר ומרעה
או חולה שצפצוף הזה מזיקו או שפירות שלו
כותלי הבור ,וכיון שבהיזק דמתונא איתא נמי
נפסדים לו בדם ,חייב לבטל אותו מלאכה או ירחיק
מחמת גירי דיליה ,דקא מרפי לארעא יש לו
עד שלא יבוא לו היזק מחמתו".
להרחיק שלשה טפחים משום מתונתא ,אפילו אם
הרי שגם אחד שאינו שולח את היזק בידיים ,כמו המתונתא מחמת עצמה )אלמלא לא היתה משום
העורבים שהם מגיעים בגלל הדם והנבילות, דקא מרפא לארעא( ,אין בו משום גיריה דיליה,
ולא שהוא שולח את עורבים ,נחשב כגירי דיליה. והיינו שכתבו בתוספות "מיהו אי לאו משום מיא
נט תוספתא מסכת בבא בתרא
צריך שידליק רוב הנר שיוצא מן הפתילה מהנר" נמצא שגם אם הוא לא שולח במו ידיו את
וכתב הבא"ח )שנה ב' פרשת נח סעיף טו( "ידליקו עורבים נחשב כגירי דיליה ,א"כ מדוע
נרות שבת רוב היוצא מן הפתילה ,שאם לא ידליק סוברים תוס' שעצם החפירה אינו נחשב כגירי
אלא ראש הפתילה ויסלק ידו ממנה ,חשוב כאילו דיליה הלא מחליש את הקרקע בזה ,ורק אם יש
דלקה מאליה ואינו מקיים מצוה בהדלקה ,וכן היה מים בזה נחשב כגירי דיליה.
בנרות המנורה של בית המקדש ,וצריך להזהר גם
ולאור זה מתחדדת יותר הכרח הבנה במחלוקת
בנרות חנוכה"
תוס' עם הראשונים ,מה נחשב כגירי
משמע מדברי הבן איש חי ,שאם לא מדליקים דיליה ומה נחשב רק כגרמא בניזקין שפטור ,שלפי
את רוב הפתילה נחשב כאילו דלקה דברי התוס' רק משום המים נחשב כגירי דיליה ולא
מאליה ולא יוצא ידי חובתו וכך גם בנרות חנוכה משום עצם החפירה ,ולפי דברי הראשונים עצם
צריך להזהר להדליק את רוב הנר. החפירה נחשב כגירי דיליה.
ולפי דברי הבא"ח הרבה אנשים לא יצאו חובת
יסוד המחלוקת הוא כדי שיהיה נחשב כגירי
הדלקת נר חנוכה ,מכיון שמדליקים רק
דיליה צריך להיות בלי שום הפסק ,ובזה
ראש הפתילה ומסלקים את היד מיד ,לכן אני נוהג
מחלוקתם מה נחשב כהפסק
להחמיר להזהר לא לסלק את היד עד שידלק רוב
אלא נראה לומר שיסוד המחלוקת הוא ,שגירי
הפתילה היוצאת מן השמן ,ורק אח"כ מדליקים את
דיליה הוא שמרשותו יוצא הנזק ישירות
הנר השני וכך כל הנרות ,מכל מקום לפי הנימוקי
לניזק ,לכן ס"ל התוס' שההיזק צריך להיות בפעם
יוסף כדלהן ,אין צריך לחשוש לזה.
אחד מעת יירית החץ עד מקום נפילתו ,לכן ס"ל
שעצם החפירה אינו היזק ישירה ,כלומר ההיזק
לפי דברי הנימוקי יוסף ,אין לחשוש להדליק אינו נעשה בבת אחת ,ויש הפסק בגילוי כביכול
רוב הפתילה בין תחילת ההיזק עד סוף ההיזק וממילא לא נחשב
אמנם לפי דברי הנימוקי יוסף )ב"ק כב ע"א( כבר כגירי דיליה מרשותו ,אבל המים מחלחלים
נראה שסבר דלא כבן איש חי ,שהקשה 'מיד' בקיר ומחלשת את קירו של חבירו ,והגם שגם
כיצד רשאי אדם להדליק אש משום בערב שבת במים ההיזק נעשה לאט לאט ,מכל מקום לא נעצר
כדי שתמשיך ותדלק בשבת ,הרי לדעת רבי והפסיק מתחילת ההיזק עד סוף ההיזק.
יוחנן הסובר אשו משום חציו ]שאדם המבעיר אולם שאר הראשונים ס"ל שמכיון שע"י חפירה
אש שעלולה ללכת ולהזיק ברוח מצויה נחשב זו נעשה היזק לא מהני אם יש 'הפסק' בין
כאדם המזיק בידים[ אם כן יש לדון את האדם תחילת להיזק לסוף היזק.
שהדליק את האש בערב שבת כאילו הוא מבעיר
האש בעצמו כל הזמן ,ואם כן הרי הוא מבעיר
אש בשבת. הסברא שהפסק לעיני אדם נחשב כהפסק
מצינו גם מפסיקת הבא"ח שצריך להדליק
ותירץ שכל מה שהוא כחציו נידון כמו שדלק רוב הפתילה
מיד כשהדליקו ,ונמצא שהכל דלק מערב ולבאר זאת נדמה סברא זו שמצינו בבן איש חי,
שבת .ולכן אין לדון את האדם כאילו מדליק את שכתוב בשו"ע )רסד סעיף ח( "המדליק
דעה חכמה לנפשך ס
הראשונים שעצם החפירה נחשב כגירי דיליה אפי' האש בכל רגע ורגע ,אלא יש לחייבו בשעת
שזה נראה שלא מזיק מיד. הדלקה על כל התוצאות של הדלקה זו ,לכן אדם
המדליק בערב שבת נידון כאילו גמר את כל
המלאכה מעתה ואינו עושה בשבת מלאכה
יסוד מחלוקת הראשונים ,האם הפסק שנראה אסורה כלל.
כהפסק נחשב כהפסק או לא
הרי לנו ביאור יסוד מחלוקתם בין תוס' לשאר נמצא שלפי דברי הנימוקי יוסף בזה שהדליק את
ראשונים ,כשיש הפסק מעת שהתחיל ראש הפתילה נחשב כבר תיכף כאילו
ההיזק האם נחשב כגירי דיליה או לא ,ובאמת גמר את כל המלאכה ,ודלא כדברי הבא"ח.
לכו"ע ההיזק נעשה מיד ,רק מכיון שבחיצוניות
נראה כהפסק ולא מזיק מיד ,יש בזה פלוגתא בין
תוס' לשאר ראשונים האם נחשב כגירי דיליה או סברת הבא"ח להדליק רוב הפתילה דומה
לא. כסברת התוס' שבחפירה נחשב כהפסק
ולכאורה סברת הבא"ח ונימוקי יוסף תלוי
שלפי דברי התוס' שמכיון שלא רואים להדיא באותו יסוד מחלוקת של תוס' ושאר
את ההיזק מיד ,ונראה כאילו יש בזה ראשונים ,דלפי הבא"ח הרי שמדליקים את ראש
'הפסק' אינו נחשב כגירי דיליה ,לכן עצם החפירה הפתילה 'בהכרח' שיידלק כל הפתילה ,מכל מקום
לא נחשב כגירי דיליה כי אין היכר כ"כ להיזק כל כתב שצריך להזהר להדליק את רוב הפתילה ולא
הזמן ונראה כאילו הפסיק ההיזק ,אבל מים בכל לסלק את ידו ,והטעם לזה כי צריך להיות 'הדלקה'
עת הם נוסעים והולכים ומזיקים את הקיר של בידיו ,ואפי' שאם יסלק את ידו בהכרח תידלק
חבירו .וכך הוא בסברת הבא"ח שבוודאי מעת מאליו כל שאר הפתילה ,א''כ הוי הוא גורם ,מכל
שהדליק את האש נדלק ממילא שאר הפתילה, מקום ס"ל שצריך להיות בידיו.
מכל מקום בעיני אדם ,נראה שהוא הדליק רק
הראש ,ונעשה הפסק כביכול מצידו ,ומה שנדלק והסברא בדברי הבא"ח שייחשב שהוא הדליק
הוא מאליו. צריך להיות בידיו ממש ,כי אפי'
שמדליק ראש הפתילה נדלק ממילא שאר הפתילה,
אמנם שאר ראשונים ס"ל שאפי' שנראה שיש מכל מקום נחשב כ'הפסק' מכוחו והדלקה כבר
'הפסק' בין תחילת היזק לסוף ההיזק ,לא נעשה מאליו ,והוא כדברי התוס' ,שעצם החפירה
מהני ליה כי הוא רק נראה כהפסק אבל לעולם אינו נחשב כגירי דיליה כי יש כאן 'הפסק' מעת
עצם החפירה מחליש לאט לאט את הקרקע .וכך שהתחיל ההיזק עד שהקיר נופל ,וממילא לא הוי
הוא סברת הנימוקי יוסף ,שהגם שנראה שהפסק כגירי דיליה )ונחשב רק כגרמא בניזקין שפטור(,
מצד האדם מכל מקום באמת החץ ממשיך לנסוע אבל במים – שהיזק מתחיל מיד כי המים והולכים
מעת שהתחילו לירות אותו ונוסעים בכל עת ,נחשב ההיזק כגירי דיליה.
נמצא שיסוד המחלוקת הוא האם הפסק שלא אמנם לפי הנימוקי יוסף ,ההיזק נוסע מעת
ניכר לעין נחשב כהפסק או לא ,שלפי שהתחילו להזיק ,וכמו חץ שמעת יירייתו
תוס' נחשב כהפסק ,וכן נראה לומר בסברת נחשב תחילת ההיזק ,לכן ברגע שהדליקו נר נחשב
הבא"ח ,ולפי שאר ראשונים אינו נחשב כהפסק. מיד כאילו גמר כל המלאכה ,וזה דומה לסברת
סא תוספתא מסכת בבא בתרא
ההיזק ,משא"כ מים[ ,וממילא נחשב הפסק נחשב ושאר תוס' הביאור הפנימי במחלוקת
כבחי' מלכות שהוא הפסק ,ולפי שאר ראשונים לא ראשונים
הוי הפסק כי רק לעיני אדם נראה כהפסק ,אבל והביאור הפנימי במחלוקת הוא ,שהחיצים הם
באמת אינו הפסק ,לכן נחשב עדיין כמלכות. בסוד חג"ת דז"א שזורק לתוך
המלכות ,נמצא שמעת יירית החץ עד מקום ייעודו,
והיינו האם מלכות שהיא רק בחיצוניות נחשב נחשב כייחוד ,לכן כשיש "הפסק" שהוא סוד
כמלכות או לא ,דלפי תוס' מכיון שיש המלכות ,כי המלכות סודו במנוחה שהוא הפסק
קצת הפסק נחשב כהפסק ,והפסק הוא סוד המלכות ]מכוח אבא יסד ברתא[ ,לכן ס"ל התוס' שבחפירה
כנ''ל ,לכן יוצא לפי תוס' שמלך שמלכותו אינה לבד הוי הפסק לעיני אדם ,לכן נחשב שיש כבר יחוד
שלימה נחשב כמלכות ,אבל לשאר ראשונים ,אפי' בין תחילת יריית החץ דהיינו התחלת החפירה עד
שיש קצת הפסק בחפירה מכל מקום באמת אינו הגמר ,ומה שמזיק אח"כ אינו נחשב כיריית חץ.
נפסק אלא ממשיך לרפות ולהחליש את הקרקע,
נמצא שהם סוברים שהפסק שהוא מלכות שאינה אולם שאר ראשונים ס"ל שהגם שיש הפסק לעיני
שלימה לא הוי המלכות. אדם ,מכל מקום מכיון שבפנימיות אין כאן
הפסק כי החפירה ממשיך להזיק ולהחליש את
הקיר ,אינו נחשב כהפסק ,לכן ס"ל שאינו מלכות
שורש הספק שהיה לדוד המלך אם מלכותו אמיתי ,כלומר אינו הפסק האמיתי ,כי באמת זה
נחשב כמלכות שלימה או לא ממשיך להחליש את הקרקע.
הרי לנו מחלוקת אם מלכות שאינה שלימה הוי
מלכות או לא ,ומצינו כזאת לפי דברי
המשנה למלך )ראה בפרשת דרכים דרוש עשירי המחלוקת הפנימי הוא האם מלכות ]-הפסק[
ואחד עשר( ,ובצירוף דברי הרבי מלובלין )זיכרון שאינו שלימה נחשב כמלכות הוא לא
בספר אות יב( בשם האלשי"ך ,שדוד המלך נמצא שהמחלוקת הפנימי בין תוס' לשאר
הסתפק אם הוי רצון ה' להורגו ,לכן כרת רק כנף ראשונים ,האם הפסק שהוא המלכות,
המעיל ,ומכיון שהרגיש מיד שאינו רצון ה' מיד שלא ניכר לעין הוי הפסק או לא ,שלפי תוס' הוי
ויך לב דוד מד. הפסק ]ולכן חפירת קרקע הוי הפסק מתחילת
_________________________
מד .וז"ל :ויאמרו אנשי דוד אליו כו' .אמרו אם נאמר לך כי ה' צוה להורגו כי הותר לך מאת ה' הריגתו מפסוק )שמות
כב א( אם במחתרת ימצא הגנב שלמדנו )סנהדרין עב א( הבא להורגך השכם להורגו ,הלא תאמר אלינו כי לא דברה תורה
על משיח ה' ,או תאמר אם אהרגנו יפלו מישראל עמו ,אך עתה שהכינו ה' לידך במחתרת הזה לבדו וה' אנה לידך שהיית
פה והביאו ממש לידך ,הרי הוא כאילו זה היום אשר אמר ה' אליך ממש ,הנה אנכי בעצמי נותן את אויבך לבדו בידך
ועשית לו לבדו כאשר ייטב בעיניך קיים בו מה שכתבתי בתורה אם במחתרת כו' אין לו דמים ,מה עשה דוד רצה לנסות
אם כך היה רצונו יתברך ,מראות כדבריהם ,ויקם דוד ויכרות כו' ,לומר אם בכרת הכנף לבי נוקפי על שולחי יד ,מכל
שכן שרעה בעיני ה' ליגע בעצמו ובשרו ,ואם אין לבי נוקפי אדע כי מן ה' הוא זה ,כי זה דרכו יתברך על ידי התעוררות
כזה לבלתי הביא תקלה על ידי הצדיק
וירא והנה בכרתו 'ויך לב דוד אותו' שהיה ליבו נוקפו.
אז 'ויאמר לאנשיו' שהיה לבו נוקפו אז ויאמר לאנשיו לא כדבריכם שה' אנה לידי שאהרגנו כיון שהוא לבדו ולא יפלו
מישראל עמו ובמחתרת מצאתיו ,כי אם אדרבה הוא יתברך עורר לבי עלי להיות נוקפי על כנף המעיל ,מה גם עתה על
דעה חכמה לנפשך סב
מלכות ,משא"כ שאר ראשונים ס"ל שמלכות ושורש הספק שהיה לדוד עפ"י מה שמובא
שאינו שלימה לא הוי מלכות. בפרשת דרכים שדוד הסתפק אם הוא
נחשב כמלך ,שאם נחשב כמלך מותר להרוג את
לכן תוס' שהוא בחי' בינה סוברים שהוא חיצוניות שאול מדין רודף ,אך מכיון שעדיין לא קיבלו
המלכות ]כי בחיצוניות המלכות נמשך מלכותו לא נחשב כמלכותו
מבינה ,ובפנימיות המלכות נמשך מאבא בסוד
אבא יסד ברתא[ ,סוברים שנחשב כמלכות ,לכן כל
נמצא שהספק שהיה לדוד הוא האם מלכות
הפסק שהוא בחי' מלכות ,נחשב כהפסק ,אבל שאר
שאינו שלימה דעדיין לא קיבלו ישראל
ראשונים כדוגמת רש"י סוברים שרק מלכות
את מלכותו נחשב כמלכות או לא נחשב כמלכותו
שלימה נחשב כמלכות ,לכן סוברים שרק הפסק
מכיון שאינו מלכותו שלימה.
גמור בין תחילת היזק לסוף ההיזק ייחשב כהפסק.
]ובזה יומתק דברי הרבי מלובלין זיע"א לפי דברי
האלשי"ך הנ"ל ,שדוד המלך הסתפק האם לפי דברי התוס' בחי' בינה מלכות שאינה
הוא מלך ,ומכיון שאי אפשר להכריע ע"פ נגלה כפי שלימה נחשב כמלכות ,ורש"י ושאר
שמובא שם בפרשת דרכים ,לכן כרת הכנף המעיל ראשונים הם בחי' חכמה שצריך להיות
והרגיש בדביקות שאינו רצון ה' ,ידע שזה איננו מלכות שלימה
רצון ה' ,והוא כפי מה שנתבאר בארוכה בשו"ת והוא דמיון לביאור הפנימי במחלוקת תוס'
לדבר הלכה תשפ"ז ,שמצד חיצוניות הסוד יוצא ושאר ראשונים ,אם מלכות שאינו
הלכה מסיומת ,אך ע"פ פנימיות הסוד שהוא סוד שלימה הוי מלכות או לא ,שלפי דברי התוס' כל
הדביקות באותו שעה הלכה הוא אחרת ,לכן גם הפסק נחשב כמלכות ,אפי' שאינו הפסק גמור,
הכא שמצד חיצוניות הסוד שהוא חיצוניות המלך, כמו בעצם חפירת בור ,שיש הפסק מתחילת
נחשב דוד המלך כמלך ,אפי' שמלכותו אינו שלימה ההיזק רק לעיני בני אדם אבל באמת הוא ממשיך
לכן רצה להרוג את שאול ,מדין רודף ,אך מכיון להזיק וסוכ"ס יפול הקיר ,מכל מקום ס"ל שהוי
שלא הרגיש באותו העת הדביקות ,השכיל שמצד הפסק ,והפסק הוא סוד המלכות כדלעיל ,נמצא
פנימיות המלכות ,עדיין אינו מלך[ שהם סוברים שגם מלכות שאינו שלימה הוי
_________________________
עצמו ,וזהו חלילה לי ,לא מחסידותי כי אם מה' שעל כן התעורר לבי' ,ויך אותי' כי ממנו יתברך הוא עם שהוא לבד,ו
ולא יפלו מישראל עמו ,ואינו דומה זה לפסוק אם במחתרת שלמדנו הבא להורגך כו' כי שני טעמים בדבר אחד וכו'
סג שיעור בחיי מוהר"ן
שיעור בחיי מוהר"ן
אות קס
בענין הצורך ללמוד ספרי יחידי הדורות המלמדים רזי התורה בפרטי פרטות
וצוה המלך להביא לו הספר שהיה כתוב בו אחר פטירת אשתו בזאסלאב ,אחר כך נשתדך
הנמוסים וההנהגה של כל אומה ואומה, מבראד ,וכשבא לביתו לברסלב ,סיפר
ובכל מקום שהיה פותח את הספר ,היה רואה בשבת המעשה של המלך שהציל אותו הדף של
שכתוב בו ההנהגה והנמוסים של האומה ,כדרך הספר וכו' .ואמר קודם שסיפר אותו המעשה,
שהיו עושין בעלי השחוק ממש ,כי מסתמא גם זה אספר לכם נסיעתי ,ועל זה סיפר המעשה הנ"ל,
שעשה הצחוק והקאמעדיא ראה גם כן את הספר ושם באותו המעשה חסר הסיום של היפת תואר
הנ"ל .ובתוך שהיה המלך יושב על הספר ,ראה שיצאו ממנה בנים.
שהיה עכביש ,הנקרא )שפין( ,שהיה מרחש על צדי
הספר ,דהינו על חודי הדפין ,ומצד השני היה עומד
זבוב .מן הסתם להיכן הולך העכביש ,אל הזבוב. א .העתקת מעשה ז' מספה"ק סיפורי מעשיות
ובתוך שהיה העכביש מרחש והולך אל הזבוב ,בא ]להבנת ענין שיחה זו נעתיק את מעשה ז'
רוח והרים את הדף מן הספר ,ולא היה העכביש מספה"ק סיפורי מעשיות )שעליו מדבר
יכול לילך אל הזבוב ,וחזרה לאחוריה ,ועשתה בשיחה כאן( ,וז"ל- ,
עצמה בערמה כאלו היא חוזרת ואינה רוצה עוד
ענה ואמר ,אספר לכם כל הנסיעה שלי שהיה לי.
לילך אל הזבוב .וחזר הדף למקומה ,וחזרה העכביש
לילך אל הזבוב ,ואזי שוב הרים הדף ולא הניחה, מעשה במלך אחד ,שהיו עליו כמה מלחמות
)הינו שהדף חזר והרים את עצמו ,ולא הניח את כבדות וכבש אותם ,ולקח שבויים
העכביש לילך אל הזבוב( וחזרה ,וכן היה כמה הרבה) .בתוך דבריו שהתחיל לספר זאת המעשה
פעמים .אחר כך שוב חזרה העכביש לילך אל ענה ואמר בזו הלשון ,תאמרו שאספר לכם הכל
הזבוב ,והיתה מרחשת והולכת עד שכבר חטפה ותוכלו להבין( והיה המלך עושה סעודה גדולה
עצמה ברגל אחד על הדף .ושוב הרים הדף את )שקורין באיל( ,בכל שנה באותו היום שכבש
עצמו ,והיא כבר היתה על הדף קצת ,ואזי הניח המלחמה ,והיו שם על הבאיל כל השרי מלוכה
הדף את עצמו לגמרי ,עד שנשארה העכביש וכל השרים כדרך המלכים ,והיו עושין שם עניני
תחתיו בחלל בין דף לדף ,והיתה מרחשת שם, צחוק) ,שקורין קומעדיס( ,והיו משחקים וצוחקים
ונשארה מטה מטה עד שלא נשאר ממנה כלום. מכל האומות ,מהישמעאל ומכל האומות ,והיו
)והזבוב לא אספר לכם מה שהיה בה(. עושים ומעקמים בדרך שחוק כדרך הנמוס
והמלך היה רואה כל זה והיה מתמיה עצמו, וההנהגה של כל אומה ,ומן הסתם מישראל גם
והבין שאין זה דבר ריק ,רק שמראין לו כן היו עושין השחוק.
דעה חכמה לנפשך סד
ובראש ההר היה נסר) ,שקורין טאבליצע( ,והיה איזה דבר) .וכל השרים ראו שהמלך מסתכל ומתמיה
כתוב שם הנמוסים של הדף המגן עליו על זה( והתחיל לחשב בזה ,מה זה ועל מה זה,
מאיזה אומה הוא ,רק מחמת שההר גבוה אין ונתנמנם על הספר .וחלם לו שהיה בידו אבן טוב,
יכולים לקרות אותו הכתב ,רק למטה היה )שקורין דומיט( ,והיה מסתכל בו ,והיו יוצאין ממנו
טאבליצע ,והיה כתוב שם ,שמי שיש לו כל השנים, גוזמות אנשים ,והשליך מידו הדומיט .והדרך אצל
יכול לעלות אל ההר .ונתן השם יתברך שגדל עשב המלכים שתולה על גביהם הפאטרעט שלו ,ועל
במקום שצריכין לעלות אל ההר ,ומי שבא לשם, גבי הפאטרעט תולה הכתר ,והיו אותן האנשים,
היה נופלים לו כל השנים ,הן שהיה הולך ברגליו, היוצאין מן הדומיט ,לוקחין את הפאטרעט וחתכו
הן שהיה רוכב ,הן שהלך בעגלה עם בהמות ,היה את ראשו ,ואחר כך לקחו את הכתר והשליכו
נופלים כל השנים .והיו מונחים שם חמרים חמרים לתוך הרפש )כל זה חלם לו( ,והיו אותן האנשים
של שנים כמו הרים הרים. רצים אליו להרגו .והרים עצמו דף מן הספר הנ"ל,
אחר כך לקחו אותן האנשים הנ"ל ,וחזרו והעמידו שהיה שוכב עליו ,והגן לפניו ולא יכלו לעשות לו
יחד את הפאטרעט כבראשונה ,ואת הכתר מאומה .והלכו ממנו ,ואחר כך חזר הדף למקומו,
לקחו ורחצו אותו ,וחזרו ותלאום במקומם ,והקיץ ושוב היו רצים להרגו ,וחזר והרים הדף כנ"ל ,וכן
המלך ,והסתכל תכף על הדף שהגן עליו מאיזה היה כמה פעמים.
נימוס של איזה אומה הוא ,וראה שכתוב בו והיה משתוקק מאד לראות איזה דף שמגן עליו,
הנימוס של ישראל ,והתחיל להסתכל )על הדף( מאיזה נמוסים של איזה אומה כתוב עליו,
בדרך אמת ,והבין האמת לאמתו .וישב עצמו, והיה מתירא להסתכל ,והתחיל לצעוק ,חבל ,חבל.
שהוא עצמו בודאי יהיה ישראל ,רק מה עושין ושמעו כל השרים שהיו יושבים שם ,והיו חפצים
להחזיר למוטב כולם להביאם להאמת. להקיצו ,אך אין זה נמוס להקיץ את המלך .והיו
וישב עצמו שילך ויסע לבקש חכם שיפתור לו מכים סביבותיו כדי להקיצו ,ולא היה שומע.
החלום כהויתו ,ולקח עמו שני אנשים ונסע בתוך כך בא אליו הר גבוה ושאל אותו ,מה
להעולם לא כדרך המלך ,רק כאיש פשוט ,והיה אתה צועק כל כך ,שזה זמן רב שאני
נוסע מעיר לעיר וממדינה למדינה ושאל איך ישן ,ולא הקיץ אותי כלום ,שום דבר ,ואתה
נמצא חכם שיוכל לפתור חלום כהויתו .והודיעו לו הקיצות אותי ,אמר לו ,ולא אצעק ,שהם קמים עלי
ששם ושם נמצא חכם כזה .ונסע לשם ,ובא אל להרגני ,רק שזה הדף מגן עלי .השיב לו ההר ,אם
החכם ,וספר לו האמת ,איך שהוא מלך וכבש זה הדף מגן עליך ,אין אתה צריך להתירא משום
מלחמות וכל המעשה שהיה ,כנ"ל ,ובקש ממנו דבר ,כי גם עלי קמים הרבה שונאים ,רק זה הדף
לפתור חלומו .והשיב לו ,אני בעצמי איני יכול מגן עלי .בוא ואראך ,והראה לו שסביב ההר
לפתור ,רק שיש זמן באותו יום באותו חודש ,ואזי עומדים אלפים ורבבות שונאים ועושים סעודות
אני מקבץ כל סממני הקטרת ועושה מהם מורכב, ושמחים ,וכלי זמר מזמרים ומרקדין ,והשמחה
ומעשנין את האדם באלו הקטרת ,ואותו האדם היא ,שאיזה כת מהם חושב אחד ובא על איזה
חושב במחשבתו מה שרוצה לראות ולידע ,ואזי חכמה איך לעלות אל ההר ,ואזי עושים שמחה
ידע הכל. גדולה וסעודה ומזמרים וכו' .וכן כל כת וכת מהם,
וישב המלך עצמו ,מאחר שכבר כלה זמן רב רק שזה הדף של אלו הנמוסים שמגן עליך מגן
בשביל זה ,שימתין עוד עד אותו היום עלי.
סה שיעור בחיי מוהר"ן
הרבה מאד בזה) .מן ולקח שבויים עד הסוף לא ואותו החודש ,ואזי עשה לו החכם כן כנ"ל ,ועשן
נכתב כראוי כמו שסיפר(. אותו עם הקטרת ,כנ"ל ,והתחיל לראות אפילו מה
מזמור לדוד בברחו וכו' .ה' מה רבו צרי ,רבים שהיה נעשה עמו קדם הלידה ,בעת שהיה הנשמה
קמים עלי וכו' .ואתה ה' מגן בעדי ,כבודי בעולם העליון ,וראה שהיו מוליכין הנשמה שלו
ומרים ראשי .קולי אל ה' אקרא ,ויענני מהר קדשו דרך כל העולמות ,והיו מכריזין ושואלין ,מי שיש לו
סלה הר הנ"ל .אני שכבתי ואישנה כנ"ל .הקצותי ללמד חוב על זאת הנשמה יבוא .ולא היה נמצא
וכו' .לא אירא מרבבות עם וכו' .כי הכית את כל אחד ללמד חוב עליה.
אויבי לחי ,שני רשעים שברת כי היו נופלים להם בתוך כך בא אחד ורץ וצעק ,רבונו של עולם!
השנים כשרצו לעלות אל ההר .עמך ברכתך סלה שמע תפלתי .אם זה יבוא לעולם ,מה לי
)תהלים ג(. לעשות עוד ,ועל מה בראתני ,וזה היה הסמ"ך
עמד והתבונן נפלאות אלו ,אם בעל נפש אתה, מ"ם) .הינו זה שצעק כל זה היה הסמ"ך מ"ם בעצמו(.
תשא בשרך בשיניך ,ונפשך תשים בכפך. והשיבו לו ,זאת הנשמה צריכה לירד להעולם
תעמד מרעיד ומשתומם ,תסמר שערות ראשך בודאי ,ואתה חשוב לך עצה .והלך לו.
ותשוב תתפלא בדברים האלה ,העומדים בגבהי והוליכו את הנשמה עוד דרך עולמות ,עד
מרומים .עכל"ק[. שהביאו אותה להבית דין של מעלה
כדי להשביע אותה שתרד להעולם .ואותו האיש
ב .עליה בהר ה' בכח ל"ב נתיבות חכמה עדין לא בא ,ושלחו אחריו שליח ,ובא והביא עמו
והנלמד ממעשה זה שכדי לעלות אל ההר )היינו זקן אחד ,שהיה כפוף כדרך הזקן ,שהיה מכיר עמו
לעלות בעולמות העליונים הנקראים 'הר מכבר )הינו שהבעל דבר היה לו הכרות עם זה הזקן
ה''( צריך שיהיו לאדם כל שיניו ,והיינו כידוע ע"פ הכפוף מכבר( ,ושחק ואמר ,כבר נתתי לי עצה.
קבלה שהל"ב שינים מרמזים על ל"ב נתיבות רשאי הוא לילך להעולם .והניחו את הנשמה
החכמה ,וא"א לעלות בהר ה' ללא שיש לאדם את וירדה להעולם .והיה רואה כל מה שעבר עליו
שלימות הל"ב נתיבות החכמה ,שעל ידם אפשר מתחלה ועד סוף ,ואיך נעשה מלך ,והמלחמות
לעלות בעולמות העליונים. שהיה לו וכו'.
)ולקח שבויים ,ובתוכם היה יפת תאר ,שהיה לה כל
ג .המעשה שהכניס הסב"ק את אצבע רביז"ל מיני חן שבעולם ,רק שזה החן לא היה
לתוך פיו להראות שאין לו שינים מעצמה ,רק שהיה תולה עליה דומיט ,ואותו
עוד מבואר במעשה זה שיש שם עשב ומי שבא הדומיט היה לו כל מיני חן ,ומחמת זה נדמה שיש
לשם נופלים כל שיניו ,ובמקו"א מובא לה כל מיני חן .ועל אותו ההר אינם יכולים לבוא,
)השמטות לחיי"מ אות קכג מה( שאמר רביז"ל שאינו רק חכמים ועשירים וכו'( )ויותר לא הגיד( ,ויש עוד
_________________________
מה .ז"ל ,פעם אחד נתוועדו רבינו ז"ל עם הזקן הנ"ל כי העולם רצו לעשות שלום ביניהם ,ואמר הזקן לרבינו ז"ל היתכן
שאיש זקן כמוני שאין לי שיניים ירצה במחלוקת ,ולקח אצבע של רבינו ז"ל והכניס לתוך פיו והראה שאין לו
שיניים ,רק אשאל מכם כמה דברים שאמרתם ,אמת הדבר שאמרתם שיש עיר זלאטיפאליע על השמים ,אמר לו רבינו
ז"ל ,הלא זה מאמר רבותינו ז"ל בפירוש 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כשם שיש ערים למטה כך יש ערים למעלה.
ואחר כך שאל את רבינו ז"ל אמת שאמרתם שבזלאטיפאליע אתם מתקנים החטא של ירבעם בן נבט ,השיב ,אמת .ואמר
דעה חכמה לנפשך סו
אצבעו של רביז"ל והכניסה לתוך פיו והראה לו מתיירא כבר מהצדיק הזקן )הסב"ק משפאלי זי"ע(
שירגיש בעצמו במישוש ידיו שכבר אין לו שיניים. שחולק עליו ,כי כבר הראה לו הוא בעצמו שאין לו
שינים בפיו ,כי כשהתוועדו רביז"ל והסב"ק
הסב"ק עם ד .המעשה מהבעש"ט הק משפאלי יחד ,אמר הסב"ק לרביז"ל שאין ברצונו
משפאלי בילדותו ח"ו להרבות מח' בישראל ,ואמר הסב"ק לרביז"ל
וכבר הבאנו כמ"פ מה שכתוב בספר רזא שהלא אני כבר איש זקן ואין לי כבר שיניים ,ואין
דשבתא מו מהרה"ק כ"ק אדמו"ר הריד"א דרך זקן לעשות ולהרבות מח' ,ולקח הסב"ק את
_________________________
לו הענין המבואר בלקו"מ )תנינא סי' ד( שמדבר שם מתיקון חטא עבודה זרה לכפר על 'אלה אלהיך ישראל' על ידי 'אלה
מסעי בני ישראל' וכו' ,ושם מובן זה ברמז .אחר כך שאל לו עוד ,אמת שאמרתם שהייתם בהיכלו של משיח ,השיב לו
רבינו ז"ל ,ומה בכך ,וכי הייתם שם ולא מצאתם אותי ,רק מחמת שאתם שואלים אותי אם תלכו עמי לביתי לשתות עמי
טייא או קאווע ביחד ,ותודיעו להעולם שאתם חוזרים מדבריכם אשר אמרתם ואתם מתחרטים על המחלוקת אסביר לכם
טעמו וענינו של דבר .השיב לו הזקן הנ"ל ,אלך מקודם לביתי ואחר כך אלך אצלכם ,וכשהלך לו הזקן מרבינו ז"ל שמע
רבינו ז"ל איך שאמר וכי איזה פנים יהיו לי בפני הנגידים אם אלך אצלו ואעשה שלום עמו ,וכו' ,ואמר רבינו ז"ל ,אם
היה מתחלה הולך לביתי כאשר אמרתי לו ,אפשר היה לי שלום עמו ,אבל עכשיו לא יהיה לי שלום עמו ויחזיק במחלוקת,
רק אף על פיכן אין אני מתיירא ממנו כלל כי הלא כבר הראה שאין לו שיניים .ע"כ.
מו .כ"ה בספרו רזא דשבתא )בחומש פרדס הקודש ,פר' בראשית( בזה"ל ,וידוע מעשה שהיה עם הרה"ק מוהר"ר יהודה
לייב הסבא קדישא משפאלע הנקרא דער שפאלער זיידע זי"ע ,שהלך ללמוד בעוד שהי' עדיין ילד קטן אצל הרה"ק מוהר"ר
פנחס זצוקללה"ה מקאריץ זי"ע ,שאז עדיין לא תפס ישיבה רק למד עם איזה תלמידים מצויינים ביחידות ,והרה"ק
משפאלע הי' המיוחד שבחבורה וגם רבו הרה"ק רבי פנחס מקאריץ הכיר בזה הילד שאינו ילד פשוט ,וכשהגיע זמנו של
הרה"ק רבי פנחס מקאריץ ליסע להבעש"ט הק' שהי' מנהגו כך איזה פעמים בשנה ,אמר להילד הקדוש הזה שיעשה עמו
דבר שלא עשה עם שום תלמיד עד כה ,והוא שיקחהו בעגלתו אל הבעש"ט הק' זי"ע ,וכך היה ,שהרה"ק רבי פנחס
מקאריץ עם הילד נסעו אל הבעש"ט הק' .כבואם אל הקודש פנימה לקחת שלום מאת הבעש"ט והגיע הילד אל הדלת
וכשראה את הבעש"ט קפץ הילד ממקומו וצעק בקול 'אוי דאס איז ער' ,ותיכף נפל בחלשות ובקושי גדול עוררוהו.
לאחר המעשה לקחו הרה"ק רבי פנחס להילד לחדר מיוחד ופקד עליו בגזירת רב שיגלה לו מה היה המעשה ומה היה
הצעקה שבשבילו נתעלף .באין ברירה סיפר לו הילד ,שהוא הי' בגלגול הקודם הרה"ק המפורסם הגאון המהר"ל
מפראג זי"ע וכבר הי' יושב בגן עדן ונהנה מזיו השכינה ,ובשמים ראו שישראל הם מעונים בצרות בגשמיות וברוחניות
ורצו בשמים שנשמת המהר"ל מפראג יבא למטה בעולם הזה עוד הפעם ,שבשמים רצו והבינו שהדור צריך לצדיקים
שיגינו עליהם ,אבל הכלל הוא שרק נשמה שעדיין לא תיקנה והשלימה עצמה מוכרחת לבא בגלגול אבל נשמה שכבר
השלימה את עצמה אין יכולים להכריחה לרדת לעולם השפל הזה ,ולכן כשביקשו ממנו בשמים שלא בהכרח שיואיל לירד
לעולם הזה לא רצה בשום אופן ולא הועילו בזה כל הבקשות והפצרות של המלאכים ושרפים וכדומה ,שידוע כמה גדול
צער הנשמה להיות בעולם השפל הזה ובפרט שכבר הגיע למקום מנוחתו בגן עדן העליון ונהנה מזיו השכינה ,לכן לא
רצה בשום אופן להתגלגל פעם שניה .פתאום שמע בשמים קול רעש גדול שנשמות וצדיקים רצים במרוצה גדולה ,ושאל
לדעת בשביל מה כל הרעש הגדול הזה ,והשיבו לו שהצדיק הדור עושה עליית נשמה ולפיכך רצים כולם לקראתו ,ושאל
מי הוא הצדיק הדור הזה ,והשיבו לו שזה אי אפשר לגלות .וכיון שראה שכולם רצים רץ גם הוא עמהם ,וראה את הצדיק
הזה שהוא מלובש בבגדים קצרים עם איזור גס של קש כאיש כפרי פשוט מאד ,פתאום תפסו זה הצדיק והתחיל לצעוק
עליו באיומים גדולים מדוע אינו רוצה לרדת לזה העולם בשביל טובת ישראל שהם מעונים ומדוכאים ברוחניות ובגשמיות
וצריכים לצדיקים שיגינו עליהם ,והוא אינו שם על לבו ואינו עושה מזה שום עסק ,ובשעת דיבורו של זה הצדיק נפל
סז שיעור בחיי מוהר"ן
בבחי' נשמת משה הכלול משני משיחין ,הרי מסקאליע זי"ע )שהיה צדיק גדול ובעל השגה ורוה"ק
איתא מהראב"ן שבבחי' מסוימת היה רביז"ל עליונה ,והיה מצאצאי רבינו הבעש"ט הק' זי"ע ,והיו
בגילוי בבחי' משיח בן יוסף שבדורו )בבחי' בידו קבלות מרבינו הבעש"ט דור אחר דור( ,שכותב
ה'בעטליר השישי' שאין לו ידים ,שמגלה את התיקון שהסב"ק משפאלי זי"ע היתה נשמתו נשמת
הכללי שהוא התיקון דיוסף הצדיק ותיקון חותם מהר"ל מפראג זי"ע ,וע"כ קרא הבעש"ט הק'
דהקדושה ,ובזה מרפא את הבת מלכה מהחיצים )שהיה הסנדק שלו( את שמו 'יהודה לייב' כשם
שזרק בה המלך האכזר( ,ובבחי' זו ,הרי הסב"ק המהר"ל מפראג ,והכריחו הבעש"ט לירד לעולם
משפאלי היה יותר בבחי' מב"ד ,שהיה ידוע הזה שלא ברצונו ,כי לא רצה לירד היות שכבר
בריקודיו הנפלאים )שאומנות זו לימד אותו אליהו גמר להשלים עצמו) ,כמובא המעשה בארוכה
זל"ט כהמעשה הידוע בזה( ,בבחי' ה'בעטליר בהערה( .ונשמת מהר"ל מפראג היתה נשמת
השביעי' שאין לו רגלים ,שהוא בבחי' משיח בן משיח בן דוד שבדורו )כמו שמרמז הוא עצמו בספרו
דוד ,וכפי שדהע"ה היה מרקד ומפזז בכל עוז לפני באר הגולה באר החמישי ,כמש"כ בזה במקו"א ,עי'
ה' ,שהוא ענין תיקון הרגלים ,שהוא תיקון חותם שארית נתן עמ' שצח( ,והורה הבעש"ט הק'
האמונה ,הקשורה לרגלים. להסב"ק בילדותו על הנהגות שונות כדי שיגיע על
ידם למדרגה גדולה ממדרגתו שהיה בגלגול
דהמהר"ל ,עכ"ד.
ו .פגישת מהרח"ו עם המהר"ל – בחי' יחוד
מב"י ומב"ד
וזהו כעין מה שאי' בספר החזיונות למהרח"ו מז, ה .הסב"ק ורביז"ל – מב"ד ומב"י
שגילו לו מן השמים שיש חכם גדול אחד וע"פ הנ"ל שהיה הסב"ק צריך לעשות יחוד עם
בדורו ,ואם יפגשו שניהם יחד יפעלו בזה את רביז"ל ,שרביז"ל אף שהיה מיחידי הדורות
_________________________
עליו פחד גדול כל כך שכל הפמליא של מעלה לא הצליחו בזה והסכים ,ותיכף ומיד אח"כ נולד הוא ,אבל מי שהי' הצדיק
הזה לא הי' יודע ,וסיים הילד הקדוש שלא שכח כלום ועוד הוא זוכר את כל הנעשה עמו בעולם העליון ,ובכן כשבא אל
הבעש"ט והכירו כי הוא הינו זה הצדיק שהפיל עליו את הפחד הזה ונזכר תיכף בהפחד ונתעלף ,וסוף דבר שחזר לעצמו
ונרגע ונכנס אל הבעש"ט.
ואמר לו הבעש"ט שאע"פ שכבר השלים את עצמו בגלגולו הקודם מכל מקום עכשיו שכבר בא לעולס צריך להגיע
למדריגה יותר גדולה ממה שהי' מקדם .וסידר לו הבעש"ט הק' הנהגות של סיגופים והליכה בגלות כדי לתקן שם מה
שהוא צריך .וכששמע אביו של הילד מה שסידר לו הבעש"ט לבנו שהי' עדיין רך בשנים ,כבן תשע או עשר ,השביעו
אביו שלא ילך עוד להבעש"ט כל ימי חייו .ומני אז התאונן תמיד הסבא משפאלע זי"ע ואמר שרי לי מאריה לאבי על
שעכבני מללכת אל הבעש"ט שאילולי הייתי עוד אצל הבעש"ט לכה"פ עוד פעם וכ"ש ב' או ג' פעמים היתה העבודה
עולה בנקל רב מה שאין כן עכשיו .ע"כ.
מז .ז"ל מהרח"ו ,שנת השל"ד ,בא הר"ר מסעוד הכהן מן דרעא לצפת ,וסיפר לי כי בצאתו משם הלך להיפטר מאדם
אחד גדול הדור שהי' יודע עתידות ושמו אברהם שלום ,ואמר לו לך לחיים ולשלום .ואמר לו פירוש הדברים ,שיבא אצלי
הר' חיים ויתן לי שלום משמו .ונתן לי כל הסימנים אשר בי .ואמר לו אמור לו בשמי כי הוא משיח בן יוסף ויעלך
לירושלים וישכון שם שתי שנים בהכרח .אך בשנה השלישית הבחירה בידו אם ירצה ידור שם .ואחר השנה ראשונה
תחל רוח ה' לפעמו ,ומאז ואילך יהי' עליו מחלוקת בין אנשי ירושלים והגליל .ואנשי מצרים יסייעו לירושלים .אך עם
כל זה הגליל ינצחו ויחזירהו לדור שם בגליל ,ושם יתקבצו אליו אלפים ורבבות מישראל וימלוך עליהם וילמדם תורה.
דעה חכמה לנפשך סח
שהיו סודות אלו אצל יוסף הצדיק כדאי' בחז"ל(, הגאולה ,ושמעתי בזה ממו"ר הגה"צ המקובל ר'
ונתכוין הסב"ק לחבר את ל"ב נתיבות חכמה משה שץ שליט"א )בן פרידא לאה לרפו"ש במהרה(
)שנמצאים אצל רביז"ל( עם הפה שלו ,שהוא הפה שהכונה היתה על המהר"ל מפראג זי"ע ,שהוא
של מב"ד )שענין הפה – מלכות קשור לסב"ק היה מב"ד שבדורו ,שאצלו היה המפתח של סודות
שבבחי' מב"ד כנ"ל( בבחי' יחוד דיסוד ומלכות. התורה הנגלית ,היינו הסודות המוסתרים
]והבאנו מעין זה במקו"א בשם הצדיק הנסתר רי"ז ומלבושים בלבושי הנגלה ,ואצל מהרח"ו היו
ליבוביץ זצ"ל שאמר בשם הגה"צ רמ"י ווינשטאק מונחים כל הסודות דתורת הנסתר שבבחי'
זצ"ל ,כי מה שהמוהל עושה מציצה בפה לאחר הסודות דמב"י ,ואם היו נפגשים יחד היה זה בחי'
הברית ,הוא מרמז ליחוד יסוד ומלכות והכא נמי יחוד דמב"ד עם מב"י והיתה באה הגאולה] .ואף
אפשר לומר שמרמז לכך[. שבמעשה המובא למטה בהערה מובא שהכונה
היא על אדם גדול אחד מגדולי הדור שהיה שמו
'אברהם שלום' ,ולא על המהר"ל ,מ"מ נראה
ח' .כי הם נפלאות גדולות מאד' שהיה למקובל הנ"ל מקור נוסף לענין זה ,ואף
המעשיות )להגה"ק הר"נ מטשעהרין וברמזי שבמקו"א משמע שהיה האריז"ל מב"י שבדורו,
זי"ע( כתב ברמזי זה המעשה בזה"ל, והיה צריך להיות מהרח"ו מב"ד ,הרי אחר פטירת
"ועתה ראה והבן עומק מחשבותיו ז"ל בכל האריז"ל נעשה מהרח"ו בבחי' מב"י ,והמהר"ל
דיבור ודיבור מתחילה ועד סוף ,כי אז לא עלה בבחי' מב"ד ,ואכמ"ל[.
על הדעת כלל שיש לו ז"ל בדיבור זה כוונה
עמוקה ורזין נפלאים כי נדמה להם שמדבר זאת
בדרך צחות כלשון בני אדם ,עד שאחר שנים ז .הסב"ק הודה לרביז"ל שרק אצלו נמצאים
רבות כשסיפר ענין זה של ההר מובן ממילא ל"ב נתיבות החכמה ורמז שצריך להגיע
למפרע כי היה לו גם אז בדיבור זה סוד עמוק, ליסוד ומלכות
הגם כי גם עתה נעלם סוד זה הענין לגמרי ואין ובענייננו ,הרי הסב"ק לקח את אצבע
לו שום פותר כלל ,והכלל כי כל דיבור ודיבור דרביז"ל לתוך פיו ,והראה
שלו ז"ל יש בו רזין עליונים ,ובפרט כל דיבור לרביז"ל שאין לו שיניים ,והוא רמז שהודה הסב"ק
ודיבור שבסיפורי מעשיות אלו ,וכנשמע מפיו לרביז"ל שחסר לו ל"ב השיניים שהם כנגד ל"ב
הק' בעצמו ז"ל בענין זה ,וכמבואר במקו"א, נתיבות החכמה] ,והם מרומזים בל"ב שמות
והגם שאין אתנו יודע עד מה להבין קצת אלקים שבמעשה בראשית ,וכידוע ש'אבא )חכמה(
מהנפלאות הגדולים הנעלמים בהם ,אעפ"כ יסד ברתא' )ספי' המלכות הקשורה עם שם אלקים
מובן ומבואר לכל כי הם נפלאות גדולות מאד, כידוע([ ,ויודע הוא שהל"ב נתיבות חכמה נמצאים
וכל ענין וענין הוא דבר נפלא וסוד נעלם בפני דייקא אצל רביז"ל) ,הוא בבחי' מב"י שאצלו
עצמו וכו'" .עכל"ק. נמצאים כל הסודות דל"ב נתיבות החכמה ,וכפי
_________________________
ואח"כ אני אלך לשם ואהיה משיח בן דוד והוא יהיה משיח בן יוסף אם יזכה הדור לכך ,ויזהר שכשילך לירושלים
לא יקבץ עמו אנשים כי ימשך לו מזה נזק גדול .וגם כי יכנס בבית הסוהר לסיבה זו .ומה שאמרו חז"ל על משיח בן יוסף
שיהרג ,אני אשתדל בכל כוחי להצילו מאותה גזירה כי עליו נאמר חיים שאל ממך נתת לו ,פירוש כי משיח בן דוד ישאל
מהשי"ת שיתן חיים למשיח בן יוסף הנקרא חיים ,והשי"ת יתן לו חיים .ע"כ.
סט שיעור בחיי מוהר"ן
הסב"ק משפאלי( ,שהוא יחלוק ויעשה עליו כיסוי מט ט .מגלגלין זכות ע"י זכאי – ע"י הסב"ק ירדה
והעלמה ,ועי"ז יכלה נשמת רביז"ל לרדת לעולם, נשמת רביז"ל לעולם
והיינו כנ"ל אצל הבעש"ט והנוב"י ,שמגלגלין זכות
וצריך להבין שבכל דור ודור ישנם ב' צדיקים
ע"י זכאי ,ודייקא בזכות הסב"ק היתה יכולה נשמת
גדולים ,שאחד שייך לבחי' יוסף ,ואחד
רביז"ל לירד לעולם.
שייך לבחי' דוד ,ויש בחינה גבוהה שהצדיק השייך
לבחי' דוד צריך לכסות ולהסתיר על הצדיק
י .הא שבחיצוניות נראה כאילו רביז"ל מבזה שבבחי' יוסף) ,ובזה הרי הוא מציל ומגין מהקטרוג
את הסב"ק שיש מהס"מ על יוסף( ,וכמובא שכן היה אצל הנוב"י
ורביז"ל מזכיר במעשה שהיה לס"מ היכרות עם והבעש"ט הק' מח ,שהנודע ביהודא היה צריך
הזקן ,והרבה טועים וסוברים שרביז"ל לחלוק על רבינו הבעש"ט ,ובזה עשה בחי' של
מתכוין לבזות בזה את הסב"ק ח"ו ,אך כמש"כ הסתר וכיסוי על אור הבעש"ט ,ועי"ז היתה נשמת
במקו"א בארוכה שהצדיק צריך להראות הבעש"ט יכולה לבא ולרדת לעולם) ,והבעש"ט
בחיצוניות כאילו יש איזה בחי' מח' אמיתית כדי דיבר הרבה בשבח הנוב"י שהיה צדיק מופלג כמובא,
שיהא עליו הכיסוי הנצרך לו כדבעי) ,וכמובן שאם ומגלגלין זכות ע"י זכאי ,שבזכות הנוב"י היתה נשמת
היה נראה לכל בגלוי שכל המח' היא רק סודות הבעש"ט יכולה לבא לעולם( ,וכן הוא אצל רביז"ל,
עליונים ,והיא מח' שבין הצדיקים וכו' ,לא היה זה שזה סיפר רביז"ל במעשה ,שהכריזו בשמים
כיסוי והסתרה כדבעי ,ועדיין היה נשאר הצדיק שחייבת הנשמה )שהיא נשמת רביז"ל( לרדת
בסכנה מקטרוג הס"מ(] ,והבאנו מספר 'טובות לעולם ,ואמרו משמים לבעל דבר )הס"מ( שצריך
זכרונות' מהרה"ק ר"א שטרינהארץ סי' ה נ ,שקיבל הוא למצוא לו עצה ,ובא הס"מ עם זקן אחד )שהוא
_________________________
מח .בספר בית רוז'ין )עמ' רעא( כתב בזה"ל ,החסיד ר' יודל לנדא היה אחד מנאמני בית רוז'ין" .פעם הלכתי לטייל עם
מרן הצדיק מרוז'ין – סיפר ר' יודל – והוא אמר לי ,הלא אתה הוא נכדו של הרב מפראג ,דע לך ,שהרב מאפטא סיפר
לי ,ששמע מפי ר' מיכלי זלאטשאווער בעת שהרב בעל נודע ביהודה הצר לו ,שאמר כך ,מה אטור לו שנאה אם ה' ציוה
לו להציק לי .דע לך ,כי בעת שהוחלט בשמים על ירידתה של נשמת הבעש"ט הקדוש ,היו הרבה מקטרגים ומתנגדים
לכך ,בטענה שעל ידי דרכו של הבעש"ט בעולם הזה יקרב הוא את הגאולה ,וגברו מליצי יושר שנשמתו אמנם תרד ,אבל
יחד אתה תרד לעולם הזה עוד נשמה גבוהה וקדושה מאוד ,וגם בעל נשמה זו יהיה גדול הדור ,והוא יתנגד לשיטות
הבעש"ט ותלמידיו ,נשמה זו היתה של הגאון ר' יחזקאל מפראג ,בעל נודע ביהודה ,דע לך ,שלא היתה באפשרותה של
נשמת הבעש"ט לרדת לעולם הזה עד שלא ירדה גם נשמתו .ועל זה נאמר ,מגלגלין זכות על ידי זכאי .ע"כ.
מט .כמבואר כעין זה בליקו"מ סי' פ"ח ..." -אך כשהצדיק הוא מפרסם גדול ,אזי המקטרגים יודעים ומשגיחים עליו היטב,
ואינם מניחים לו להוריד השפע .והקדוש ברוך הוא נותן בלב צדיק אחר להחזיק עליו במחלקת כדי לכסותו ,ושיוכל
להוריד השפע .וזהו 'מחלקת שהוא לשם שמים' הינו לשם צדיק ,שהוא מכנה בשם שמים ,מחמת שיש לו אהבה ויראה.
הינו לשם שמים ,האהבה ויראה"...
נ .ז"ל שם -ובר"ה גילה רבינו ז"ל התורה בחצוצרות סי' ה' ...וגם היה נשמע אז המחלוקת מהזקן הידוע ובפרט
מהקדוש הצדיק דודו הר"ר ברוך זלל"ה ,הנראה לפני ב"א קצת כמו הפלגה ,כי באמת ידוע שזה היה מחמת גודל
קדושת של אדמו"ר זלל"ה שלא יהיה קטרוג מהס"מ 'על מה שוא בראת' כידוע בסיפורי מעשיות איך שצעק
]הס"מ[ ,כשזו הנשמה יורדת מה לי לעשות ,וידוע שאמו של אדמו"ר הצדקת בעלת רוח הקודש ה"ה פיגא אחות
הרה"צ הק' הר"ר ברוך זלה"ה היתה אצל הרב ר' ברוך בכוונה עבורו ושאלה אותו מה זה שהעולם אומרים שאתה מרחק
דעה חכמה לנפשך ע
מאליהו הנביא זל"ט( ,וע"י המח' שחלק על רביז"ל מזקינו שר התורה הרה"ק ר"נ מטשעהרין שקיבל
עשה עמו יחוד ,בבחי' 'התכללות והתקשרות' ממוהרנ"ת ,שעל מח' זו דהסב"ק והרה"ק הרר"ב
)ובבחי' יחוד דאח' באח' ,יחוד דהכאת האורות זב"ז, ממעז'יבוז ,אמר רביז"ל את תורה ה' שבליקו"מ,
שהוא הכנה ליחוד דפב"פ ,ואם לא היו מתערבים בה מזהיר שיש להאמין שאין המצותא שבין
בזמן המח' ההיא כאלו שלא היו ראויים להתערב בה, הצדיקים כפשוטה עיי"ש נא[.
היינו חסידים שוטים שסברו שהמח' היא כפשוטה,
היה נעשה ממנה יחוד דפב"פ ,והיו מביאים יחד את
הגאולה ,כפי שהזהיר ע"ז רביז"ל בספר המדות ,ערך יא .פרצוף לאה צריך לכסות ולהסתיר על
צדיק ח"ב אות יח ,שלא יתערבו במח' זרים שלא פרצוף רחל
יקלקלו המכוון(. והיינו כדאשכחן בכוונת 'ויעבור ה' על פניו'
וכו' ,שפרצוף לאה )שורש מב"ד( צריך
לכסות את פרצוף רחל )שורש מב"י( ,והיינו שכדי
שהאור של רחל יצליח לכבוש ולנצח את
יב .המח' משאול המלך ע"ה על דהע"ה
המלחמות ,צריך שיהא עליו כיסוי מהאור של לאה,
ואשכחן כעי"ז גם אצל שאול המלך ע"ה ודוד וזה הכיסוי היה ע"י נשמת הסב"ק שהיתה בו
המלך ע"ה ,שלכאו' תמוה ביותר איך נשמת מהר"ל מפראג ,שהיה בו האור של לאה,
חלק שאול המלך על דוד המלך משיח ה' ע"ה, שזכה המהר"ל לסודות של נגלות התורה ,שהם
]ושם היה להיפך ששאול שבבחי' מב"י חלק על בבחי' הסודות של לאה ,ועשה הסב"ק כיסוי על
דהע"ה שבבחי' מב"ד ,שלפעמים חולק מב"ד על האור של רביז"ל שגילה את הסודות של רחל,
מב"י כמו יהודה שאמר למכור את יוסה"צ )וכן שהוא בבחי' מב"י )כי רביז"ל הוא הבעטליר השישי
אצל הסב"ק ורביז"ל( ,ולפעמים חולק מב"י על שמגלה את תיקון הכללי ,שהוא תיקון דיוסף הצדיק(,
מב"ד ,כמו אצל שאול ודוד ,ובשתי האופנים הוי והסב"ק היה בבחי' הבעטליר השביעי שאין לו
המח' בסוד הכאת האורות זב"ז ובסוד יחוד אב"א רגלים ,היינו שיש לו סודות הרקידה ברגלים) ,וכמו
וכנ"ל[. שהיה ידוע הסב"ק בריקודיו הנפלאים שלמדם
_________________________
את בני ,והשיב לה אני מסתיר אותו מפני שאין העולם כדאי עוד לזה האור וכששמע ]מוהרנ"ת[ שאמר רבינו ז"ל אוזן
שומעת וכו' בקרב חכמים תלין ע"ש היטב ,וגם מענין הקולות המובא ובפרט מענין צדיקיא עבדין מצותא בין
הסט"א"...
נא .וזה לשון רביז"ל שם "...כי מצה -לשון מריבה .דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין אחרנין ,דלא יתקריבו למשכנא
דקדשה .הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות ,שלא תהרהר בהרהורים רעים ,שהם בחינת קנה
דסטרא אחרא ,כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה ,על ידי זה תנצל מבחינת חמץ ,שהיא סטרא דמותא ,כדאיתא מחמצת,
תמן סטרא דמותא .ותאמין ,כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים ,אין זה אלא כדי שיגרשו סטרין
אחרנין ,וזה פרוש" :אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" -לשון תלונה ומריבה .כשאתה שומע מריבות שבין
הצדיקים תדע ,שזה משמיעין אותך תוכחה ,על שפגמת בטפי מחך ,שעל זה נאמר" :כל באיה לא ישובון ,ולא ישיגו ארחות
חיים" ,שאתה דבוק בסטרא דמותא ,בחינת חמץ ,בחינת ירד גבריאל וכו' ,ותדע שנעץ קנה ,הינו חכמות חיצוניות נעוצים
בים חכמתך ,ובודאי אם לא היה נפגם מחך ,לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ,ואין המריבה אלא בשבילך,
כדי שתשוב ממות לחיים ,מחמץ למצה ,מחי"ת לה"א"...
עא שיעור בחיי מוהר"ן
יד .הסודות שא"א להבין במח' דאבשלום יג .מימרות שונות מרביז"ל בענין המח'
ודהע"ה שבין הצדיקים
וכמובן שכל אלו הם דברים עמוקים ונסתרים ורביז"ל אמר )שיחות הר"ן אות קפב נב(
שא"א להבינם כלל ,אלא אנו יודעים שבאמת אינם חולקים כלל עלי וכו',
שרביז"ל קישר הענין ומעש ההזה אל הקאפיטל וכן אמר רביז"ל )שיחות הר"ן אות פב נג( עה"פ
שבריש התהילים' ,מזמור לדוד בברחו מפני 'בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי',
אבשלום בנו' וגו' ,שבו נזכר גם הענין של 'שיני שמכך שאויבי החולק עלי אינו רע ח"ו אלא הוא
רשעים שברת' ,המרמז על נפילת השינים בעת צדיק ,הרי מכך אני יודע ש'חפצת בי' .וכן אמר
שרוצים לעלות אל ההר. רביז"ל )לקו"מ קמא סי' רמא( עה"פ 'בקנאו את
קנאתי' ,שהס"מ מפסיקה לקטרג כשרואה שיש
והמעשה דאבשלום ודהע"ה הרי גם הוא מעשה בנ"א שרוצה לקנאות וכו' ,וע"כ מה שחולק עליו
תמוה ביותר ,איך יחלוק אבשלום על הצדיק הוא כדי להצילו מקטרוג הס"מ ,ובמקו"א
אביו ,ובפרט שכל כחוד אבשלום אינו אלא רק כותב רביז"ל )ליקו"מ סי רע"ז( שע"י המח'
מחמת שהוא בנו של דהע"ה ,שרק בכח דהע"ה שחולקים הצדיקים זע"ז חופרים חפירות
אביו יכל לקבל בנו את המלוכה ,ואם יחלוק על ומשליכים מתנות זה על זה נד ,וכן אמר רביז"ל
אביו הרי מפסיד לעצמו את ירושת המלוכה, שלעת"ל יהא 'שפיל נאה' )משחק נאה( מזה
ובאמת מוכרח ומובן לכל שיש במח' סודי סודות, המח' ,וביארנו שהכונה בסוד המובא בחז"ל
וכמובא שאבשלום שייך לבחי' היסוד )כנרמז בשמו )ויק"ר יג ,ג( שלעת"ל יהיה שחוק במלחמת
ד'שלום' שייך אל היסוד( ,ודהע"ה שייך לבחי' הלויתן עם שור הבר ,שהוא בעצמו סוד
המלכות ,וזהו כמובא בקבלה בענין ב"ן דב"ן הפלוגתא דב' המשיחין )כדאי' בארוכה מבעל
)מלכות( וב"ן דמ"ה )יסוד( ,ופלוגתא זו הוי בבחי' התניא בלקו"ת פר' שמיני שהלויתן בסוד מב"י
הכאת האורות דיסוד ומלכות זב"ז ,ויש בזה כל ושור הבר בסוד מב"ד ואכמ"ל(.
_________________________
נב .ז"ל ,פעם אחת ענה ואמר ,עלי אין חולקים כלל ,רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים
עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק .כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה
כך וכך מה שהכל שקר וכזב ,ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם ,בודאי ראוי לחלק .נמצא שעליו אינם
חולקים כלל ,כי אם היו יודעין גודל צדקתו וקדושתו ומעלתו וכו' ,בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו
רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי ,רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים .על איש כזה
בודאי ראוי לחלק .ואמר שהם חתכו וציירו לעצמם אדם וחולקים עליו ,זייא האבין זיך אויס גישניצט אה מענטש
אין קריגן אויף איהם )היינו כנ"ל שאינם חולקים עליו רק על זה האיש שצירו לעצמן בשקר שעשה כך וכו' וכנזכר
לעיל .ע"כ.
נג .ז"ל" ,בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" )תהלים מא ,יב( .בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים
חולקים עלי ,בזאת ידעתי כי חפצת בי .ע"כ.
נד .וז"ל רביז"ל שם "אבל כשחולקים עליו צדיקים ,בודאי כונתם הוא רק לטובה ,שמרימין ומנשאין אותו על ידי זה,
וממתיקים דינים מעליו ,והוא כמו אחד שחופר עצמו תחת חברו ומשליך לו מתנה טובה וכמו שמצינו כעין זה בצדקה,
שכמה תנאים השליכו צדקות בהצנע ,כדי שלא ידע המקבל ,כן זאת המחלקת של צדיקים ,הוא שנותנין לו טובה בהעלם
והצנע כנ"ל"
דעה חכמה לנפשך עב
כל היופי והחן שבעולם ,והוא מרמז על הצדיק שיש מיני עמקויות )בבחי' החילוף שבין האור להכלי,
בו את השכינה ,והוא גבוה מכולם) ,בבחי' 'רבות וכמש"כ במקו"א ואכמ"ל(.
בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה' הנאמר על
השכינה הק'( ,אף שנראה כאילו אין לו אורות טו .לחולק על הצדיק אין ל"ב נתיבות החכמה
המקיפים ,ויש לו רק אורות פנימיים ,מ"מ אורות ורביז"ל הביא ראיה מקאפיטל זה שחזינן
הפנימיים שלו גבוהים יותר מכל המקיפים. שהחולק על הצדיק אין לו שינים,
וכמו שלסב"ק שחלק על רביז"ל לא היו לו שינים,
יח .עלינו לבקש כל הזמן לבא אל הסוד דדהע"ה והיינו שהשינים הם בסוד ל"ב נתיבות חכמה
ואין אנו יודעים כלום ,אלא אנו יודעים שהש"י שנמצאים דייקא אצל יוסף הצדיק ,והחולק אף
בחר דייקא בדהע"ה ,ואנו מחפשים שהוא ג"כ צדיק ויש לו אורות מקיפים גבוהים ,מ"מ
ומבקשים אחרי דהע"ה ,וכדברי חז"ל )ילקו"ש אין מתגלה אצלו הדקות של רזי התורה הנרמזים
שמואל א' פ"ח רמז קו( שאין ישראל רואים סימן באורות דהל"ב נתיבות חכמה בגלוי] .רק נמצאים
גאולה לעולם עד שיבקשו את מלכות שמים ואת אצלו בהעלם[.
מלכות בית דוד ואת ביהמ"ק ,ועלינו לבקש ולחפש
כל הזמן לבא אל הסוד של דהע"ה ,שדייקא הוא טז .הגדולים שחלקו על יחידי הדורות לא זכו
זכה להיות מרכבה בתכלית אל השכינה הק', לדקות דרכי התורה
וכמש"כ הרמח"ל ז"ל )בס' דרך עץ החיים( שהש"י וכן היה אצל כמה מגדולי עולם שחלקו על גדולי
בוחר דייקא בצדיקים שעוסקים בתיקוני השכינה הצדיקים יחידי הדורות ,כמו אלו הגדולים
הק' ,ולא להתבלבל מכל המח' שכנגדו )ע"י שאול שחלקו על האריז"ל ועל הבעש"ט ועל רביז"ל ,אף
המלך ע"ה וע"י בנו אבשלום וכו'( ,ולידע שרק אצל שהיו אנשים גדולים ,מ"מ לא היה אצליהם גלוי
דהע"ה היו כל הל"ב נתיבות חכמה ,כל הל"ב הדקות של רזי התורה )הקשורים אל השינים – ל"ב
שינים ,וא"א לעלות אל ההר ע"י אורות המקיפים נתיבות חכמה( ,שאף שהיו להם אורות מקיפים
בלבד ,כי אף שצריך גם לאורות המקיפים ,מ"מ גדולים ,ויש בחינה שאורות מקיפים יש בהם מעלה
העיקר הם אורות הפנימיים. וגבוהים הם מאורות פנימיים ,מ"מ אי"ז אלא
למטה ,אך איתא מהאריז"ל שבשורש השרשים
בעתיק הרי הפנימי גבוה יותר מהמקיף.
יט .הטעות שיש המעדיפים ספרים שיש בהם
האש דאורות המקיפים בלבד וע"כ גדולי הצדיקים שיש להם הל"ב שינים,
וזה נוגע גם לגבי אלו הסבורים שסגי ללמוד המרמז על רזי הסודות הפרטיים שבבחי'
בספרים בעבודה"י שיש בהם אורות אורות הפנימיים ,הרי הם יותר גבוהים וגדולים
מקיפים ,וסוברים שמהם יקבלו התעוררות מאורות המקיפים דהחולקים) ,וכנ"ל שאף שבדרך
והתלהבות בעבודה"י ,וסוברים שא"צ להשתמש כלל אורות מקיפים גדולים מאורות פנימיים אי"ז
בספרי גדולי הצדיקים ככתבי האריז"ל וספרי בפרצוף עתיק(.
רביז"ל העוסקים בהרבה פרטים בעבודה"י ,ואינם
מבינים את התועלת בעבודה"י בכל ריבוי יז .הצדיק שיש לו את השכינה גבוה מכולם
הפרטים ,וטוענים שהלא לכאו' די באור המקיף ובעתיק יש הבחי' דהבת מלך )'מלכות הגנוזה
המעורר לעבודה"י ,ולשם מה נצרכים כל ריבוי ברדל"א'( ,שסיפר רביז"ל שיש לה את
עג שיעור בחיי מוהר"ן
מדברים מהסודות יותר בחיצוניות ,ובאופן של אור הפרטים ,ומדוע אין מספיק באש הלוהטת בספרים
מקיף שיש בו יותר ריבוי של אש ,ואעפ"כ יש ללמוד שיש בהם אורות המקיפים בלבד ,שהם מבעירים
את ריבוי פרטי הסודות שבתורת רשב"י והאריז"ל את הלב ,ולכאו' נראה שבריבוי הפרטים שיש
ורביז"ל ,אף אם נראה לפעמים לאדם בטעותו ,שיש בספרי רביז"ל ובכתבי האריז"ל אין בהם את האש
בהם חסרון באש והתלהבות בערך שאר הספרים. הלוהטת ,וזה אמנם נסיון גדול ,וזה אחד מעיקרי
]ובוודאי האמת הוא להיפך ,כי כל האש נמצא הנסיונות שמרחקים את האדם מספרי גדולי
בוודאי בספריהם הק' דייקא ,אלא הצדיקים ככתבי האריז"ל וספרי רביז"ל וכדו' ,והוא
שהוא בהעלם ,וכמו שכתב מוהרנ"ת בהקדמה מחמת ריבוי הפרטים והגוונים שרואים בהם ,ואין
לליקוטי מוהר"ן ,שכל מי שישים עינו וליבו היטב רואים בהם את האש הגדולה הנצרכת להם
לספרו הק' יתלהב ליבו ויפתחו עיניו ויכסף לעבודה"י ,וע"כ מעדיפים את הספרים שיש בהם
וישתוקק לעבוה"י מאוד וכו' וכמו שאמר רביז"ל אורות מקיפים ,שבהם יש אש גדולה להלהיב הלב
בעצמו )עיין חיי"מ שמ"ט( שכל מי שיסתכל בספרו לעבודה"י ,אך למעשה אף שבודאי צריכים את
בעין האמת בוודאי יהיו נפתחין אצלו כל גידי האש ואת אורות המקיפים ,מ"מ צריכים לחפש
קשיות לבבו ויהיה נעשה בעל תשובה גמור ,אלא ולבקש אחרי הצדיקים הגדולים שמגלים את רזי
שלא כל אחד זוכה לראות זאת מיד וכנ"ל[ התורה בפרטי פרטות שבבחי' אורות הפנימיים,
בחי' הל"ב שינים שעמהם דייקא עולים אל הר ה'.
כא .הגאולה תלויה בלימוד הזוה"ק בעיון גדול
וע"כ כתב כ"ק אדמו"ר האמצעי זי"ע בהקדמת כ .כל האורות המקיפים יוצאים מהשכינה הק'
ביאורי הזוהר בשם אביו בעל התניא זי"ע, ודהע"ה אמר 'ה' מה רבו צרי' ,שהוא דבר פלא
שיש ללמוד את הזוה"ק בעיון גדול בכל מאמר ,עד וקשה ,שאבשלום רודף את דהע"ה
שיבין הסודות שבכל מאמר בזוה"ק לפרטי פרטיו, אביו ,בבחי' שהמקיף נלחם עם הכלי ,והאור מקיף
וכמו שאי' כן על האריז"ל שזכה לכל מה שזכה נלחם עם האור הפנימי ,ולמעשה יש לידע את
בזכות שהתייגע על הבנת כל מאמר בזוה"ק האמת שרק מי שיש בו את הל"ב שינים ,ויודע את
בתכלית היגיעה ,והיינו שאף שיש אופן ללמוד סתרי התורה בפרטי פרטות ,מריש כל דרגין עד
הזוה"ק באופן של אמונה בדבקות באורות מקיפים סוף כל דרגין ,הרי הוא יכול לעלות אל ההר ,ומי
שבזוה"ק ,ובזה מאיר יותר האש האלקי שבזוה"ק, שיודע הסודות רק בדרך אור מקיף ללא הל"ב
שהוא גם מאור גדול ,מ"מ מגלה בעל התניא שינים ,אינו יכול לעלות אל ההר.
שהגאולה תלויה בלימוד הזוה"ק בתכלית העיון והעיקר הוא הבת מלך ,שהיא השכינה הק' ,שכל
ובדקדוק בכל תיבה ,וכמו שמסר האריז"ל נפשו על האורות הם ממנה ,ואף אורות כל
כל תיבה שבזוה"ק ,וכן יש ללמוד בעיון את כתבי המקיפים יוצאים מהשכינה הק' )אף שהיא אור
האריז"ל והרש"ש וכו' ,להבינם בדקי דקות. הפנימי הגבוה ביותר( ,וע"כ העיקר הם הצדיקים
יחידי הדורות כרשב"י והאריז"ל וכו' שגילו את רזי
כב .בדרגה העליונה דעתיק הרי אורות התורה בפרטי פרטות ,וכל הצדיקים שאינם מגלים
הפנימיים גבוהים מאורות המקיפים את רזי התורה בפרטי פרטות הרי הם בערכם
ואף שיש בנ"א הטוענים שאינם חפצים ללמוד בבחי' אורות המקיפים ,ובאמת מקבלים כולם
בספרי רביז"ל כי רוצים הם ללמוד רק בכללות את התורה מיחידי הדורות ,אלא שהם
דעה חכמה לנפשך עד
לגבי תורת הצדיקים ,שיש ללמוד ולהגות ולעיין בתורת הבעש"ט שיש בה יותר אורות מקיפים
ולהעמיק ביותר בספרי תורת יחידי הדורות, וריבוי אש לוהטת בעבודה"י ,משא"כ ספרי רביז"ל,
שדייקא בהם נמצאים כל סודות ורזי התורה וכן יש בנ"א שאינם רוצים ואינם אוהבים ללמוד
בפרטי פרטות) ,מה שלא נמצא דוגמתם בשאר תורת חסידות חב"ד ,מפני שיש בה אריכות בפרטי
ספה"ק( ,ואף שאין מרגישים בהם את האש פרטות ,וממילא חסר בהם האש ונראים כמו
הלוהטת כמו שמרגישים בספה"ק אחרים ,הר"ז 'קאלטע סודות' ,ומעדיפים ללמוד רק בספרי שאר
מטעם הנ"ל שהאש מונחת יותר בצדיקים תלמידי בעש"ט המדברים באופן יותר כללי,
המדברים בכללות ובאורות המקיפים. ובאופן של אורות המקיפים שיש בהם ריבוי אש,
אך האמת שכנ"ל בדרגה העליונה דעתיק הרי
האורות הפנימיים גבוהים מאורות המקיפים ,ויש
כד .דרך עבודת הסב"ק לעומת דרך עבודת לזכור שיש ליקח את כל פרטי הסודות ולחברם עם
רביז"ל אורות המקיפים ,ועי"ז עולים אל ההר העליון,
וע"כ יש לחבר ב' הבחינות יחד ,אורות הפרטים ואפשר ליקח את הבת מלך ,וע"כ יש ללמוד את
דרזי התורה )שבבחי' אורות הפנימיים( תורתם של יחידי הדורות )רשב"י והאריז"ל וכו'(
המתגלים ע"י יחידי הדורות ,עם אורות המקיפים שרק בתורתם אפשר ללמוד את כל רזי התורה
המתגלים ע"י שאר הצדיקים ,וכמו שהכניס הסב"ק בפרטי פרטות ,שזה בחי' הל"ב שינים ,שעמהם
משפאלי את יד רביז"ל )י"ד מרמז על חיבור די'וסף זוכים לעליה האמיתית בהר ה'.
וד'וד( ,לתוך פיו ,ואמר לו שיראה שאין לו שינים,
ויש לו צורך לחיבור הנ"ל ,וכידוע שהעידו צדיקים
שהסב"ק משפאלי היתה דרך עבודתו באש לוהטת כג .בדיקת חשיבות ואמיתות המגיד לפי דרגת
מיוחדת ,וכמובא באגרות כ"ק אדמו"ר מהריי"צ ידיעתו את כל הסודות
זי"ע )ב'תתעג נה( שהבעש"ט הק' הניח את ידו הק' וכבר גילה לנו הרמח"ל זי"ע )עי' באגרותיו הק',
על לבו דהסב"ק ובזה פעל אצלו לכל ימיו שתהא אגרת מג ,ואגרת נ ,וכעי"ז אי' מבעל הסולם
עבודתו באש לוהטת ,וכן היה ידוע ומפורסם זי"ע( ע"פ יסוד דברי רבינו האריז"ל שכשרוצים
בריקודיו הנפלאים באש לוהטת סביבותיו] ,וכן לבחון את גדולת ואמיתות המגיד )שהוא מלאך
היה אצל המחלוקת על מוהרנ"ת ,שאיתא שהעידו קדוש הנשלח לאדם מן השמים ללמדו תורה ,כפי
בפני מוהרנ"ת על הרה"ק מסאווראן זי"ע שהיתה שהיה כן אצל מרן הב"י ,ואצל הרמח"ל ,ואצל עוד
עבודתו בקידוש דליל שב"ק באש לוהטת צדיקים כידוע( ,הרי יש לבדוק את ידיעת המגיד
ובהתגלות מיוחדת[ ,משא"כ רביז"ל שהיו לו הל"ב בסודות התורה ,שאם הוא יודע את כל סודות
שינים )דרך דל"ב נתיבות החכמה( ,היתה עבודתו התורה ,הר"ז בירור גמור על אמיתותו וגדלותו,
באופן של 'שמן בחשאי' )כדאי' שאמר כן מוהרנ"ת ואם יודע רק מיעוט סודות הר"ז מורה שאינו
על רביז"ל נו ועיין בזה בדברי הרה"ק מקאמארנא בשלימות המדרגה הנצרכת )ואכמ"ל( ,וכעי"ז י"ל
_________________________
נה .ז"ל ,בהיות השפאליער זיידע כבן שלש או חמש שנים ,הי' אצל מורנו הבעש"ט בהיותו בשפאליע ,וברכו מורנו
הבעש"ט ,ואחר הברכה הניח ידו הקדושה על ראש הילד ולבו ,ומאז -אמר השפאליער זיידע -הרגשתי פתיחת המוח
בלימוד התורה ותשוקת הלב בעבודת הבורא ואהבת ישראל וכו' .ע"כ.
נו .עיין שיש"ק )הישן( ח"ב אות תרל"ב ,וח"ה אות פ"ט.
עה שיעור בחיי מוהר"ן
שמספיק להם תורת האריז"ל ,ויש מקובלים גדולים זי"ע בזו"ח פר' צו דף לג ע"ב בארוכה( וכן לא היה
שכבר למדו רש"ש ובכ"ז אינם רוצים ללמוד ספר רגיל רביז"ל להרבות ברקידה )עי' חיי"מ קט"ז נז(
תורת חכם )היינו שאף אחר שכבר התגברו על נסיון ולא היה רגיל בהשמעת קולו ברבים )עי' שיחות
הנ"ל ולמדו הרש"ש ,ותפסו סוד הדרך של גילוי הר"ן אות רי נח( ,וכ"ז מחמת הנ"ל ,שדרך רביז"ל
הסודות בפרטי פרטות ,מ"מ אומרים שספר תורת היתה באופן דאורות החכמה הפנימיים )דרך דיוסף
חכם הוא כבר למעלה מכל השגה מרוב רבוי הצדיק – מב"י( ,והסב"ק חלק )בחיצוניות( עם רביז"ל
הפרטים שבו( ,ויש בנ"א שמחמת טעם זה גופא אין לפעול בזה היחוד דהכאת האורות זב"ז ,יחוד
חפצים כלל בלימוד הקבלה ,וחפצים רק בתורת אב"א של אורות הפנימיים עם אורות המקיפים,
החסידות) ,ויש שאין חפצים מחמת הנ"ל בתורת אורות דיוסף עם אורות דדוד ,שיש לחבר שניהם,
חב"ד ותורת רביז"ל כנ"ל( ,ויש שמאמינים בגדלות ויש לכבד שני האורות ,כי צריכים אנו לשניהם
רביז"ל ולומדים בספריו הק' ,אך אין חפצים ואין יחדיו )בבחי' יחוד וחיבור דתרין משיחין ,יהודה ויוסף,
משתוקקים להבין תורותיו העמוקות והארוכות 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו' וכו'( ,שע"י יחוד
שבליקו"מ ,שיש בהם אלפי פרטים ובחינות וחיבור זה דמב"י ומב"ד מתגלה האור דמש"ה,
עמוקות ,שאין מבינים מה התועלת בעבודה"י מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה )ר"ת משה( ,וזוכים לאור
שיש בכל מיני ריבוי הפרטים והבחינות שבתורות דלעת"ל ,וע"י שיודעים החשיבות של תורת יחידי
אלו ,וטוענים שדי להם בשיחות הפשוטות בדרכי הדורות זוכים גם לאורות של כל הצדיקים של כל
עבודה"י למעשה שגילה רביז"ל ,וא"צ להם ללמוד הדורות) ,כי אורות המקיפים דכל הצדיקים נמשכים
בעיון ולהתעמק בהבנת ריבוי הפרטים שיש בשרשם מאורות הפנימיים דרזי התורה שבדרגת
בתורות העמוקות והרחבות של רביז"ל ,וחזינן עתיק ואכמ"ל(.
שנסיון זה הוא נסיון גדול המקיף את רוב בנ"א,
וכל אחד עובר קושי ונסיון זה בדרגה ובבחינה
אחרת ,והתשובה על כל אלו הטענות היא בכלל כה .נסיון זה אצל רוב בנ"א בהרבה הבחנות
הנ"ל שגילה כאן רביז"ל ,שא"א לעלות אל ההר משא"כ אם אין מחשיבים כדבעי את פרטי
אלא עם כל הל"ב שינים ,והיינו שיש לידע את כל הפרטים של רזי התורה )שבתורת
דרכי ההשגה ואת רזי התורה בפרטי פרטות ,ורק האריז"ל ויותר מכך בתורת הרש"ש והתו"ח וכן הוא
עי"ז אפשר לזכות לעלות בעליות העולמות בתורת רביז"ל( ,הרי א"א לזכות אליהם ,וכמו שיש
העליונים ולעלות וליראות בהר ה' )ואין די באור בנ"א שאינם רוצים ללמוד בתורת הרש"ש,
המקיף בלבד(. שאומרים שדבריו יותר מדי בפרטות ,ואומרים
_________________________
נז...' .אבל לא היה שכיח שיעשה רקודין כי אם בעתים רחוקות מאד'
נח .ז"ל ,אמר ,כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה .וספר
שקודם הקידוש כשרוצה להתחיל תיבה הראשונה של הקידוש נדמה לו שתצא נפשו ממש .וכן קודם אמירת התורה
כשרוצה להתחיל לומר תורה .אזי נדמה לו שבתיבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש )וויא איך וויל ארויס לאזין דאס
ערשטע ווארט דאכט זיך מיר אט גייא איך אויס( .ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה
כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ,ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה ,רק קידוש וזמירות על שולחנו בשבת
קודש ואמירת התורה .וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל .ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום היארצייט
היה קשה וכבד עליו מאד .ע"כ.
דעה חכמה לנפשך עו
את האור של צדיק האמת משיח ה' שדבוק בהר כו .הבת מלך מתגלה דייקא במקום ריבוי
ציון ,ועלה אל הר ה' בכח הל"ב שינים ,ובקאפיטל הפרטים
ג' מרמז דהע"ה שאין להתפעל ממח' שבין והיינו שיש לחפש ולדרוש אחרי בת המלך,
הצדיקים] ,ואף שלנו נראה אבשלום כבן רשע שהיא השכינה הק' ,ולידע שהשכינה
הרודף את אביו ,הרי המעיין במדרשי חז"ל יראה הק' מתגלית רק למי שמחפש ודורש אחרי פרטי
שאבשלום היה אדם גדול ביותר שאין לנו בו ורזי הסודות שבתורה"ק )שהם בבחי' אורות
השגה ,ובודאי שבמח' זו היו טמונים סודות הפנימיים שפותחים את הפתח להשגת השכינה הק'
עליונים ,שהיא מח' בין היסוד להמלכות) ,ויש שם שהיא אור הפנימי ביותר( ,והבת מלך מתגלית
התהפכות בין האור להכלי ,עד שיש שם בחינה דייקא במקום ריבוי הפרטים שמשם נכנסים
הפכית שאבשלום בבחי' המלכות ודהע"ה בבחי' להשגת אור הפנימי העליון.
היסוד ,ואכמ"ל בסודות אלו( ,ורואים מהפסוקים כמה
שבכה דהע"ה על הריגת אבשלום ,ובודאי שאם
היה בן רשע כפשוטו היה שמח בהריגתו ,וכדכתיב כז .ענין זה גם בכללות התורה והמצוות
'באבוד רשעים רנה' ,ובודאי שדהע"ה משיח ה' ובחסידות חב"ד מבואר שזהו גם הביאור
שכולו היה מרכבה לשכינה הק' בתכלית בענין הכללי של התורה והמצוות,
השלימות ,ולא היתה בלבו שום אהבה נוספת שהמצוות בכללותם ממשיכים על האדם אורות
מלבד אהבת ה' ,לא היה בוכה ומתאבל כ"כ על מקיפים עליונים ,ולימוד התורה"ק בהבנה מביא
הריגת בנו הרשע )ח"ו( ,וכמש"כ במשנה )סנהדרין( ומכניס באדם אורות פנימיים ,ומבאר בזה כ"ק
שהקרובים של אלו שנהגו בד' מיתות בית דין אין אדמו"ר הרש"ב זי"ע )במאמרי תרס"ו ותער"ב(
מתאבלים עליהם וכו' ,אלא ברור שבמח' זו היו שאע"פ שיש בחינה עליונה נעלמת )שתתגלה
טמונים סודות נוראים )הקשורים גם לפלוגתא שבין בעיקר לעת"ל( שיש בחינה של מעלה למצוות אף
ב' המשיחין וכנ"ל שאבשלום בבחי' מרכבה אל היסוד מעל מעלת התורה ,כי המצוות קשורים אל כתר
ודהע"ה מרכבה אל המלכות( ,ודהע"ה המרכבה אל דאריך )כת"ר – תרי"ג מצוות דאו' וז' מצוות
המלכות הרי בפנימיותו הוא קשור אל אור החכמה דרבנן( ,והתורה למטה מהכתר במוחא סתימאה,
ובסוד ד'אבא יסד ברתא' ,וע"כ לדהע"ה יש את כל מ"מ בשורש העליון הרי ברדל"א הרי האור
הל"ב שינים ,ואבשלום שהיה קשור אל היסוד ,הרי הפנימי של עמקות היתירה שבתורה"ק גבוה
בפנימיותו קשור אל הבינה ,ונפלו לו בחי' השינים מהמצוות ,והוא כמבואר לעיל ,שבעתיק )שהוא
כשחלק על דהע"ה ,ואכמ"ל בסודות נעלמים אלו[. הרדל"א( הרי האור הפנימי )שהוא התורה"ק( גבוה
מאורות המקיפים )שהם המצוות( ,שעמקות
התורה"ק גבוהה מכל המצוות.
כט .יש לבאר שיהא ברור 'לעיני כל ישראל' מי
הוא ה'ראש בית'
וע"ז נאמר 'לעיני כל ישראל – בראשית', כח .הסודות דהפלוגתא שבין אבשלום לדהע"ה
בראשי"ת אותיות רא"ש בי"ת ,ואת זה ורביז"ל קישר להדיא )ברמזים שבסוף המעשיות(
צריך לבאר שיהא ברור 'לעיני כל ישראל' הסוד את הסודות של אלו המעשיות
ד'ראש בית' ,שיש לידע היכן נמצא הראש בית, )שבסיפורי מעשיות( אל ד' המזמורים הראשונים
והבעש"ט הק' זי"ע אומר )דגמ"א פר' וזאת הברכה שבתהילים ,שבמזמורים אלו עוסק דהע"ה לגלות
עז שיעור בחיי מוהר"ן
ישראל([ ,ואסור לבלבל את הסדר הזה ,שאם ד"ה ולכל נט( 'לעיני כל ישראל' הוא בבחי' הגוונים,
מבלבלים את הסדר האמיתי א"א לעלות אל ההר, ו'בראשית' הוא סוד החכמה ,והיינו שיש לידע
ואין מוצאים את הבת מלך )הנמצאת בהר של זהב שהרא"ש בי"ת הוא הצדיק האמת שזכה לסוד
וכו'( ,ויה"ר שנזכה כולנו לילך בדרך הצדיק החכמה ,שממנו עולה הוא אל ההר ,ועולה הצדיק
האמת ,ולידבק בתורת יחידי הדורות ,ולהשיג האמת מפנימיות החכמה אל דרגת עתיק ,ושאר
השגת רזי התורה בפרטי פרטות ,ועי"ז נזכה כל הצדיקים הם בבחי' אריך ]שהם בבחי' שאר
כולנו למצוא את הבת מלך ולהשיבה למקומה הגוונים המאירים ומתגלים לעיני כל ישראל
האמיתי והנצחי ,בגילוי כבוד ה' בביאת גוא"צ )משא"כ דרגת צדיק האמת שהיא דרגת עתיק היא
ברחמים בב"א. דרגה נעלמת ונעתקת ואינה מתגלה לעיני כל
_________________________
נט .זל"ק ,ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית .יש לפרש בזה לנעוץ סופו בתחלתו על דרך
שאמר אא"ז זללה"ה שם ישראל מורה על דרך כשברא הקב"ה את העולם היה חוזר לשורשה לאין וכשהסתכל הקב"ה
בבריאת האדם הנקרא ישראל אז נתקיים העולם מאין ליש ,וזהו רומז שם ישראל היינו יש ראל כי הר' היא חכמה א'
דעת למ"ד בינה הנרמזת במלת אין גם כן ונתקיימו על ידי הישות של ישראל כמבואר במקום אחר ,וזהו ישראל עלה
במחשבה והבן ,וזהו ישראל בראשית שעל ידי ישראל שהוא מורה יש אין שנעשה יש מאין כנ"ל זהו בראשית היינו
העמדת קיום מעשה בראשית שלא יחזור לאין היא על ידי הישות של ישראל והבן ,וזהו )ישעיה מט ,ג( ישראל אשר בך
אתפאר כי החכמה היא בחינת יו"ד ואין תופס גוון כלל וכשבא לוא"ו שהיא בחינת ישראל אזי נעשים גוונים מסטרא
דאבא ראש ומסטרא דאימא אשר ,וזהו בראשית לעיני כל ישראל היינו בראשית שהוא חכמה נעשה לעיני היינו בחינת
גוונים ישראל כשבא לוא"ו שהיא בחינת ישראל כנ"ל והמשכיל יבין .ע"כ.
דעה חכמה לנפשך עח
שיעורים בספה"ק תורת חכם
סימן רסג
דף מ"ח ע"א
שרשי הנקודים בנו"ה דעתיק דא"ק
א"כ בחינת הנה"י של המלכים דחג"ת כתב רבינו וז"ל ,ונקדים מה שכתב שם בש"ב
הנקראים או"א בערך הנה"י הוציאו ח"א סוף פרק ג' וז"ל איך בכל העולמות
המלכים דנה"י ,אף על פי שכולם יצאו מן בחינת נה"י וחצי תפארת של העליון הם המולידים
העינים דא"ק שזהו העתיק של כל מלך ומלך, כנגדם פרצוף התחתון ,כי הרי נה"י דא"ק הולידו
אבל שאר הפרצופים שמעתיק ולמטה של כל עולם האצילות ,ז"ס דע"י שיצאו מן העינים דא"ק
פרט יצאו זה מזה ,ולא עוד אלא שגם מלכי בחינת נ"ה ששורשו הוא פרצוף עתיק ,ונה"י
החסד יצאו מנה"י דמלכי הדעת ,עד כאן דעתיק לא"א ,ונה"י דא"א לאו"א ,ונה"י דאו"א
לשונו. לז"א ,ונה"י דז"א לנוק' ע"כ.
דרך הפשט
וע"ד שמצינו בעולם האצילות ,דשרשי הז"ת בריש דברי רבינו מביא וקור'א דברי הרז"ל
דעתיק הם שנתלבשו בגולגלתא דא"א, במבוא שערים דרבותא קמ"ל ,דע"ד
וענפיהם נתפשטו בכל קומת א"א דאצילות, דתנינן בעולם האצילות דז"ת דעתיק נתלבשו
כדאיתא בתפלת חצות למרן ז"ל ,כן הוא גם בא"ק, בגולגלתא דא"א ותיקנו שם ז' תיקוני גולגלתא,
דשרשי הז"ת דעתיק דא"ק הם לבדם שנתלבשו ומכללם נו"ה דעתיק שנתלבשו בתרין עיינין
בא"א דא"ק ,אבל ענפיהם נתפשטו בכל הקומה, ובתרין אודנין דא"א ,כן הוא נמי בא"ק,
ולטעם זה דוקא שרשי הנקודים שהם העתיקים דבתרין עיינין ובתרין אודנין דא"א דא"ק
שבהם הם לבדם שיצאו דרך נקבי העינים דא"ק, מלובשים נו"ה דעתיק דא"ק ,וכדאיתא בשער
והשאר נתפשטו ויצאו זה מזה וקבלו ההארה ט' רפ"ו דלעילא מגולגלתא דא"ק יש בו דוגמת
היוצאת דרך נקבי הטיבור והיסוד והרגלין דא"ק עתיק דאצילות ,ולטעם זה יצאו אורות הנקודים
וההארה היוצאת דרך הדפנות דא"ק וכנודע. דרך נקבי העינים דא"ק ,יען נודע דלעולם כך
וכסדר הזה הוא גם בפרטות ,דלעולם יוצא היא המדה דנה"י דהעליון הם מולידים הפרצוף
התחתון מנה"י דהעליון ,ולכן מלכי הנה"י יצאו התחתון הסמוך להם ,והכי נמי נה"י דעתיק
מנה"י דפרטות מלכי חג"ת הנקראים או"א בערכם, דא"ק הולידו עולם הנקודים ,ולזה יצא עתיק
וכן עד"ז בפרטי פרטות ,דמלכי החסד יצאו מנה"י דנקודים דרך נקבי העינים דא"ק שהם הם נו"ה
דמלכי הדעת ,וכן עזה"ד. דעתיק דא"ק.
עט שיעורים בספה"ק תורת חכם
דרך העבודה
האצילות אשר מטיבורא ולמטה ,והנה שם הוא הנה בריש ספר מעין החכמה "שנתן מיכאל
מקום נה"י דא"ק ,ואמנם אלו הנה"י שרשם לפאלי ,ופאלי למשה רבינו ע"ה ,ומשה
במחשבה תחילה שהוא סוד העינים והאזנים רבינו עליו ע"ה גילוהו להתחכם בו לדורות"
דמחשבה קדומה דא"ק שבהם מלובשים שרשי פתח דבריו יאיר בזה"ל ,זהו 'תיקון' ו'צירוף'
הנה"י דעתיק דא"ק ,באופן שגמר המעשה נעוץ ו'מאמר' ו'מכלל' ו'חשבון' פירוש של שם
במחשבה העליונה דהיחודים הנעלמים דע"ב המפורש וכו' ,עכ"ל.
וס"ג דא"ק דאינון אוירא ובוצינא ,וכמבואר וסוד הענין הנוגע לעניננו ,דבאלין מיליא גנוז
בדברי רבינו דהנקודים שרשם לעילא ולעילא סוד המשכת האור העליון מרום המעלות
בנה"י דעתיק דא"ק הגנוזים בעינים ובאזנים, דאינון ע"ב וס"ג דא"ק עד היותו מלובש בכלי
ומשם יוצא עתיק דנקודים ,וענפיהם מתפשטים המעשה ,כי הנה פרצופי ע"ב דע"ב וע"ב דס"ג הם
בגופא. סוד 'תיקון וצירוף' ,וראשית חכמה הוא לייחד
הפרצופים העליונים ברעותא דלבא ביחודים
וזהו הדרך ישכון אור לכל הבא אל משכן ה' הנעלמים דפרצופי ע"ב וס"ג דא"ק שהוא סוד יחוד
אשר נפשו היפה איותה לבא לידי גמר אוירא ובוצינא ויחוד עיינין ואודנין ,ולהמשיך
המעשה ,דתחילה וראש יקדים לדפוק על שערי מזווגם אור עליון זך וקדוש.
רחמים לעורר היחודים הנעלמים אשר בקודש
ושוב יכוין להמשיך עוד האור הנזכר דרך האוזן
פנימה דאינון ע"ב וס"ג דא"ק ,ולהמשיך מזווגם
והחוטם דא"ק עד הגיעו לפומא קדישא
האור העליון בהיותו נעלם וגנוז בשורשו
דאיהו עולם העקודים ,ובהגיעו לשם הרי הוא
העליון בסוד המחשבה הקדומה ,ומשם יוסיף
מתלבש בבחינת 'מאמר' שהוא סוד ההתבודדות
להמשיכו ממדרגה למדרגה עד כי יחם לבבו
בדיבור הפה ועיקרו בההשתוקקות הלב ,ושם הוא
לשפוך את נפשו בתפלה לעני כי יעטוף בסוד
תחילת המעשה אלא שעדיין אין המעשה בא
שיח התפלה שהוא ענין גילוי האור
לידי גמר.
והתפשטותו בסוד ההתבודדות וההתשוקקות
שהמה תחילת המעשה ,ושוב יכוין להמשיך ומשם יוסיף להמשיך האור עד הגיעו למקום
האור ממדרגה למדרגה עד הגיעו לידי גמר הטיבור ולמטה מקום משכן עולם
המעשה שהוא סוד התורה ,וכן חוזר חלילה האצילות ששם נשלם המעשה ובא לידי גמר בסוד
מתתא לעילא ומעילא לתתא כו' עד כי יזרח 'מוכלל' ו'חשבון'.
לו השמ'ש והיתה להוי"ה המלוכה ,והבן סוף מעשה במחשבה תחילה ,דכבר והנה
למעשה. נתבאר שסוף המעשה הוא בגבול
שיעור יומי פ
מקצת שיחות שבת
פרשת תולדות תשפ"ז ס
כסף .ושאל שוב הבחור ,ואמר לו מורנו ,הכסף ]ליוו את מורנו בדרכו כמה בחורים
נמצא כאן. חשובים מחו"ל ,הלומדים בישיבת
ושאל שוב ומה יעשה למעשה? ואמר לו מורנו אחד הרבנים שליט"א העוסק רבות בקירוב
שישאר כאן .וטען הבחור אבל הרי אין והגיע לשולחנו הטהור של מורנו בליל שב"ק
לי פרנסה כאן ,ואמר לו מורנו שישאל עצה מג' זו .רובם ככולם של השאלות דלהלן הינם
חבירים ,כי אם אין יכולים לשאול לחב"ד שואלים מהבחורים החשובים הנ"ל סא[.
לחג"ת שזה ג' חבירים .וביקש ברכה ,ונתן לו א .דיבר מורנו שרבקה הלכה לדרוש את השם
הרבי ברכה. שׁם ועבר ,שם זה בינה ,ועבר זה בישיבת ¥
ג .מסר אחד דרישת שלום למורנו מאיזה אדם, חכמה ,ורואים שהלכה רבקה לדרוש את ה'
ושאל מורנו היכן הוא נמצא בימים אלו .ואמר בישיבת חב"ד ,או כח"ב .וצריכים אנו ללמוד ממנה
לו בפלורידה ,ואמר מורנו שכהיום יכולים לקשר כל ולילך ללמוד בישיבת חב"ד כמותה.
העולם ,וארץ ישראל מתפשט בכל העולם ור' ב .בחור אחד תינה צערו לפני מורנו ,שאין לו
איתמר שווארץ זצ"ל אמר דכמו שרואים בהקלי' מספיק כסף להשאר כאן ללמוד בארץ ישראל
שיש כלים הטמאים שיכולים בזה להתקשר בכל וצריך לחזור לחו"ל ,אבל שם קשה לו להחזיק עצמו
העולם מיד ,כך לומדים בזה לעומת זה בדרך בענייני יהדות .ואמר לו מורנו ,השי"ת ישלח לך
הקדושה ,שיכולים היום להתקשר בדרך הקדושה הכסף ,ועליך להכנס לאמונה שהיא בחי' עפר,
מכל מקום בעולם ויכולה הקדושה להתפשט בכל עפרא מנא דכולהו ובמילא יהיה לך כסף .ואמר לו
העולם כולו .ור' איתמר נסתלק כי לא היה יכול מורנו שילך לשדה לעשות התבודדות ,שהרי הגמ'
לסבול שיש קליפה כזו עכשיו שנעשים חברים עם לומדת )קידושין דף ב'( 'וכסף מנלן? גמר קיחה
הקליפה ושאולים שאלות למאשין )קלי' המאשין קיחה משדה עפרון' ,וא"כ כשהולכים לשדה אז יש
_________________________
ס .שיחות אלו נכתבו כרשימות מהזיכרון ממה שנאמר בשעת מעשה בשב"ק ,ולא עברו הגהת מו"ר כלל וכלל .על כן
אין לסמוך בשום ענין על כל הנכתב כאן ,מה גם שהרבה נכתב למקוטעין ,ואף דיבורים עמוקים נכתבו בקופיא ומבלי
דקדוק ,ואף שלטה בכל אלו יד השכחה .ברם היות והרבה אנשים מעוניינים דווקא בשיחות הקצרות כפי שנקלטו באוזני
השומעים בשעת מעשה ,הבאנו אותן כאן כהוויתן ,אלא שמובן מאליו שאין שום אחריות כלל על שום דיבור הנכתב כאן,
בפרט שהרבה מהנאמר בעל פה נאמר בדרך צחות ואי אפשר להבינו כראוי בכתב .ברכת ייש"כ לכל הבחורים שעוזרים
בחזרת וכתיבת השיחות.
סא .א"ה :היות והשואלים אינם מדברים יידיש או לשה"ק ,השארנו מעט מלשונות השאלות והתשובות בלשון
הענגלי"ש בה נאמרו לתועלת הבנת הענין .ודי בזה.
פא מקצת שיחות שבת
ז .ושאל אחד איך זוכים ל'דעת' ,ואמר מורנו שיכולים לדבר איתם ולשאול שאלות וכו'( ,והוא לא
'לדעת בארץ דרכך' ,ע"י הארץ שהוא היה יכול לסבול קליפה קשה כזו .אבל הוא בעצמו
אמונה זוכים לבוא ל'דעת' .ושאלו איך מגיעים אמר שיכולים ללמוד מדרכי התפשטות הקלי'
לאמונה ,וענה שלומדים ספרים המלמדים דרכי לדרך הקדושה ,כי למה להיות חבר להקלי' ולשאול
האמונה והדביקות. שאלות להקלי'? הרי היום כבר יכול כל אחד לשאול
ישר להשכינה] ,שיכולים להתעסק יותר
ח .שאל אחד למורנו מה עושים כשמרגישים
בהתבודדות שהוא בבחי' לשאול ישר להשכינה[.
'מנותק' ,כי כבר לפני שבועיים שאל זאת,
שם ועבר וכמו רבקה שהלכה לשאול בישיבת ¥
והשיב לו מורנו אז שהוא 'ירידה לצורך עליה',
ששאלה ישר להשכינה.
'רצוא ושוב' וכו' ,ועכשיו שואל שוב ,מה הוא יכול
לעשות למעשה ,וענה לו מורנו ,תדבר להקדוש ד .שאל אחד התלמידים בענין מה שאמר מורנו
ברוך הוא .ואמר מורנו ,צריכים בכל רגע או ללמוד בשיעור אתמול ,שהשתוקקות זה מסירות
או להתפלל ,ואין עוד מה לעשות ,ושאלו ומה נפש ,אבל לכאורה הוא מבין מספרי חב"ד
עושים אם אין לו כח ללמוד ,וענה ,אז מתפללים שמסירת נפש זה יותר ענין של ביטול ,והשיב
ומדברים להשי"ת ,או תורה או תפילה. מורנו דע"י השתוקקות באים לרצות למסור נפש
עד שבאים למסירות נפש בעצמו ,כי השתוקקות
ט .שאל אחד למורנו ,איך פועלים שיהיה מוח זה בינה ,ומסירות נפש זה אריך ,ומבינה נעשה
שליט על הלב ,וענה מורנו ]בצחות[ ,אל תלך אריך ,וכן מחכמה נעשה עתיק.
עם עניבה.
ה .שאל אחד איך יכול להיות שיש כאלו
י .שאלו מה העבודה המיוחדת של שבת זו? ואמר שמתייגעים ולא מגיעים ,ואמר לו מורנו או
שם ועבר.
לילך לישיבת ¥ שצריכים לדעת היכן להתייגע ,כי עיקר היגיעה
צריכה להיות בנקודת האמונה והדביקות שהיא
יא .שאלו איך יכולים להעריך ולאהוב את עצמו
הנקודה הפנימית ]וכמו שכותב הרמח"ל[ ,וצריכים
יותר ,ואמר שאם מכיר האדם שהוא חלק
להתייגע באמת ,דהיינו להתכוון לזה באמת.
אלוק' ממעל ,בא להעריך ולאהוב את עצמו.
ו .שאל אחד למורנו ,שהוא מחפש דרך בחסידות,
יב .שאל אחד סב מה יכול הרבי לומר בענין מילי
ואיך יכול לדעת איזה דרך שייך לו ובאיזה דרך
דשטותא ומילי דבדיחותא ,ואמר מורנו ]I'm
לבחור? וחייך מורנו ואמר ,אני ג"כ מחפש .צריכים
]] the best joke.הבדיחותא הכי טוב הוא אני[
לחפש בכל יום וצריכים להתחיל בכל יום מחדש,
ושאל ההוא ,למה הרבי אומר כך ,ואמר מורנו
וזה אינו הולך מיד .וצריכים להתפלל בכל יום,
שהרי שמו יצחק ו'יצחק' הוא מרמז על שחוק,
הורנו ה' דרכך.
שהוא בבחי' שחוק דלעתיד 'אז ימלא שחוק פינו',
וא"כ שמו 'מאיר' ,מורה על ][the light of the joke כש'לא הולך' ,ואמר מה עושים ושאלו
]האור דהשחוק[ ושאל ההוא אם הרבי יכול לומר באמונה ומתחזקים שממשיכים
איזה מילי דבדיחותא ,ואמר מורנו שלהבן איש חי ומתפללים.
_________________________
סב .א"ה :כנ"ל השארנו מעט מלשונות השאלות והתשובות לבחורים הנ"ל בלשון הענגלי"ש בה נאמרו לתועלת
הבנת הענין.
שיעור יומי פב
יכול לעשות עכשיו? ואמר שעכשיו שבת ,ויזהר יש ספר שלם על מילי דבדיחותא .ואיתא בחז"ל
בשבת שהוא האות. שהיו להם פרקים במילי דשטותא )זוה"ק ויקרא דף
מ"ז( .ודיבר על האמורא שתמיד חייך ,ועל
הבחור שאינו נשמע 'כיף' ושאל האם ואמר האמורא שרקד עם הדסים לשמח .ולבסוף אמר לו
מצות הם 'כיף' ,ואמר מורנו שמצוה
מורנו ,אם רצונך לשמוע מילי דבדיחותא עליך
מצוה.
זה © ¥
לבוא לשמוע השיעור ,כי הרי כתוב בגמרא
יח .שאל אחד מה העבודה של 'להיראות טוב', שבתחילת השיעור אז יש לומר מילי דבדיחותא.
והשיב זה קלי ואנוהו ,וכל יהודי הוא
יג .שאל בחור אחד אם יכול לישב ליד הרבי
מרכבה .והוסיף אך זה סכנה ואין לקחת זאת
בהסעודה ,אמר לו מורנו בכל מקום שאתה
בדרך של הקליפה.
יושב אתה נמצא לידי .ואמר ההוא לאחר כמה זמן
יט .אמר אחד שהוא בביטול גדול ובמקום טוב, שרוצה ללמוד עם הרבי אחד על אחד ,ואמר מורנו
ומה יעשה שיש אנשים מסביבו שאינם תבוא להשיעור ושם אלמד איתך אחד על אחד] .כי
כמותו והם שוחקים שהוא איש רוחני ,ומה יכול חידש האדמו"ר הרמ"מ מליואבאוויטש זי"ע שיש
לענות להם? ואמר מורנו שישפיע גם עליהם שגם בחי' של 'יחידות כללי'[
הם יהיו ככה.
יד .שאל בחור אחד' ,האם קשה להרבי להיות
שאל אחד מהו אמת ,ואמר שבזוהר כתוב כ. הרבי' ,ואמר מורנו שלפני שבאים לעולם
אמת דא קודשא בריך הוא. הזה שואלים לכל נשמה מה רוצה להיות ,ורואה
הנשמה שהכי טוב הוא להיות את עצמו ,כי להיות
שאל אחד מה הניגון האהוב על מורנו, כא.
והשיב שאף פעם לא חשב על זה עדיין. כשני קשה מאוד.
כב .שאל אחד שוב ,מה הוא עושה בעולם הזה. טו .שאל אחד אם הרבי אי פעם אינו רואה ה',
ואמר מורנו הרי כל העולם עומד עליך ,ומה ואמר שה' משחק ] .hide and seekהיינו
אתה שואל? משחק שמסתיר ומחביא עצמו עד שמוצאו )עיין
מגיד דבריו ליעקב אות קמ"ב([
כג .שאל אחד מה יעשה כי אין לעבוד בשבת
אבל צריך לעבוד קשה להרגיש בסדר עם טז .שאל אחד מה לעשות לגבי השתדלות
עצמו ,ואמר מורנו שילמד תורה. להתחתן וכמה השתדלות צריכים ,ואמר
שזה מחלוקת כי הגר"א אוחז שאין צריכים לעשות
שאל אחד איך להתעשר ,והשיב תלמד כד. השתדלות כלל וזה בא רק מלמעלה ,ואחרים
תורה ס'.
אוחזים שצריכים לעשות השתדלות אך פחות
כה .שאלו מתי משיח יבוא ,וענה When you let השתדלות מדברים אחרים וכו' ,ושאל ומה יעשה
] .himכשתתן לו[ הוא ,ואמר שיאמר פרק 'שיר למעלות אשא עיני'
לפני אלוקי נצור.
כו .שאלו ,Does Hashem careואמר Who else
caresרק השם ] caresהאם לה' אכפת ,וענה יז .שאל בחור אחד ,מה הוא עושה בעולם הזה
למי עוד אכפת מבלעדיו ,רק לה' אכפת[ ושאל א' ולמה בא לכאן ,ואמר לו מורנו ,לקיים מצוות
הבחורים ,האם בשביל זה הוא מכאיב לנו? ואמר ציצית ותפילין ,ואמר שכבר עושה זאת ,ומה אני
פג מקצת שיחות שבת
לא .ושאלו איך מגיעים להאמת ואמר מורנו מה עם רופא שעושה ניתוח ,האם תגיד
שהקאצקער אומר אמת מארץ תצמח, שהוא עושה רע או טוב? והוסיף שהשם הוא
כשקוברים השקר נצמח האמת .ושאלו איך קוברים למעלה מהכאבים וגם משים עצמו לתוך הכאב
השקר? ואמר שכתוב שמי שמחפש האמת ,השי"ת כביכול.
שולח לו מלאך של אמת.
כז .שאל אחד איך יכול להיות ] Safeמוגן ,בטוח[,
לב .שאל אחד איך להכניע הפחדים ,והשיב שאם ואמר לו מורנו ,בא לשול .ואמר שכבר היה
יש לאדם יראה מהשם אזי מתבייש לפחוד הרבה פעמים ,וכל הדרכים של הרבי הם טובים
מעוד דבר ,והמאור עינים אומר כותב שצריכים אבל הולכים לאט .ואמר מורנו שכהיום יש כבר
להעלות הניצוץ של כל מידה נפולה .ושאל האם מאשין לבשל הכל מהר.
טוב להתבייש ,ואמר בודאי בושה הוא דבר טוב,
כח .שאל אחד עצה על קדושת הברית ,ואמר
והבעל הסולם אמר 'ושמן על ראשך אל יחסר'
מורנו תעשה כבחב"ד ,שאין מדברים
)'שמן' מלשון בושה באידיש(.
מעניינים אלו אבל מוסרים נפש עליהם ,כי הכל
תלוי בזה.
ושאלו על הרגשה של בדידות ,ודיבר הרבי על
שם 'בדד' ,ואמר 'בד בבד קודש יהיה'. כט .שאל אחד איך מתרכזים ,ואמר מורנו
ואמר השואל שאינו מבין ,ושאל לו הרבי האם שלומדים איזה דבר ונעצרים ושואלים
שמעת מהתבודדות? את השי"ת ,מה כתוב כאן? לומדים קטע בגמרא
ונעצרים ושואלים ,רבונא דעלמא כולה מה
ושאל אחד כמה זמן ביום יש לעשות התבודדות,
כתוב כאן.
והשיב שניה בכל יום .והוסיף מורנו ,כי ע"י
שיעשה כן ,יזכה לעשות עוד יותר מזה ,עד שיזכה ל .שאלו איך קיבל הרבי אמת ,ואמר מצדיקים ,כי
לעשות התבודדות בכל שניה ביום. אצל הצדיק אמת נמצא האמת.
שיעור ליל שבת
לאדם דבר בפיו האם אין יכולים להתפלל? רק לג .אמר שבמשך השבוע כל העולם לומדים וקשה
רואים שאדם הוא מרכבה. ללמוד אז ,אבל עכשיו כולם עושים הסעודה
ועל כן קל ללמוד.
לו .מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום
אחר כדי שיהא ריחו נודף .שאלו שהרי לד .ולמד מסכת ברכות דף נ"א ,ואמר שזה שם
כתוב לאכול שום בשבת ,ואמר שהמנהג יכולים ב"ן ,וזה נ'דב וא'בהו ,אנא ה' הושיעה נא.
לקיים גם בשום שבישלו או צלי .ויש ששמים שום וב"ן זה אמונה.
בהמרק של ליל שבת .ויש שאוכלים שום בליל
שבת ויש שנוהגים במוצאי שבת ,כי רבו הר"י לה .במידי דלא ממאיס נמי לסלקינהו לצד אחד
מפשעווארסק זצ"ל היה נותן במוצאי שבת ,והיה וליברך תרגמא רב יצחק קסקסאה קמיה
מחלק השום בידים כי אמר שיש מאה סגולות דרבי יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן משום
בשום ,ואם חותכים השום בסכין הרי הוא מאבד שנאמר ימלא פי תהלתך .שאל מורנו וכי אם יש
שיעור יומי פד
אספרגוס היו שותים בבוקר לאחר התפילה, כל הסגולות וע"כ חילקו בידיו .ושאלו למורנו האם
ואיני יודע למה כאן אצלנו אין סכין של אבן מאבד ג"כ הסגולות מהשום ,ואמר
עושים לחיים לאחר התפילה ,כי כשהייתי ילד שכתוב שמאבד הסגולות בברזל .ושאל אחד ומה
המנהג היה אצל כולם שעשו 'תיקון' לאחר עם סכין פלסטיק ,ואמר מורנו שאינו יודע.
התפילה ,והוא מנהג טוב ,ואיני יודע למה כאן
וסיפר מורנו שרבו האדמו"ר מקרעטשניף זצ"ל
בארה"ק אין נוהגים כן] ,והיה ראוי לתקן הדבר,
היה נותן שום גם בליל שבת וגם
אלא שאין בכוחנו להיות כחסידי קדמאי[.
במוצאי שבת.
והחידושי הרי"ם פירש 'ידע שור קנהו וחמור
ואמנם לא ראינו שנוהגים לאכול שום ]אמנם
אבוס בעליו' ,שמנסים להדבק
רבינו הגר"א וההולכים בדרכיו החמירו
בהשי"ת בתפילה ,בבחי' 'ידע שור קונהו' אבל
בזה ,ואומרים שהוא סגולה לבנים[ אבל יש אומרים
לאחר התפילה מנסים לפחות ע"י 'וחמור אבוס
שבמרק ששמים בה שום בזה יוצאים הענין.
בעליו' ,ושותים מעט לחיים.
וסיפר אחד התלמידים )הרי"א( שהגה"צ ר' משה
ודברו על שתיה בלי מזונות שהוא חוקת הגוים
האלבערשטאם זצ"ל שאל להר"י
וכו' ואמר מורנו שכפי הנראה למעשה
מפשעווארסק זצ"ל למה מחלק השום במוצאי ולא
אין נוהגים להחמיר בזה היום ושמא במקומותינו
בשבת ,ואמר 'יאך ווייס נישט' ]אני לא יודע[ ,וגם
כבר אין נוהגים הגוים בשתיה לבדה מבלי
חמי לא ידע ,וכך עושים וכו' ,ואמר מורנו שהר"י
אכילה ,וצ"ע.
מפשעווארסק זצ"ל סיפר שהקאלשיצער רב זצ"ל
והביא שכתוב שהיו שותים בבוקר ]ממשקה אמר על חמיו ,שהוא 'שר הקוגל'.
המשכר הנ"ל[ כשיעור 'אנטל' שהוא
לז .תנו רבנן אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים
שיעור רביעית ,ואמר בצחות שהוא כדברי רביז"ל
וכל שכן לבני מעים והרגיל בו יפה לכל
שי"ש יש לשתות רק מעט ,ואמר הרב"ג שמובא
גופו והמשתכר הימנו קשה לכל גופו .אמר
המעשה שנתן רבינו לשתות מעט מאוד וכנראה
ש'אספרגוס' 'אס' זה שם ס"ב שהוא שם של
פחות מרביעית ,ואמר מורנו שאולי אחז רבינו
המרכבה )יו"ד ק"י ו"ו ק"י( ,ואז 'פר' הוא הפ"ר
משיעור רביעית קטן ]היינו שצדק בשאלתו כי
דינים ,ושם ס"ג ועוד וא"ו .וא"כ הוא מתאים ,כי
בוודאי לא היתה כוונת רביז"ל שישתו י"ש
ס"ב טוב לעינים ,ופ"ר יפה ללב ,וס"ג לבני מעיים.
בשיעור רביעית הנהוג אצלנו ,אלא כיוון שישתו
ושאלו ומה עם הוא"ו ,ואמר מורנו שזה 'יפה לכל
רק משהו[.
גופו' שהוא"ו זה כל הגוף.
על פת שחרית וכו' ואמר מהחת"ס ודיברו
ושאל אחד התלמידים למה מחלקו מורנו לכמה
שיוצאים פת שחרית בקפה עם סוכר.
שמות ,ולמה לא נאמר שזה שם אחד
לח .אמר שזה שעד היום היה ענין כזה שיצא גדול? ואמר מורנו שאצלו גימטריא גדולה זה קשה
שהתפללנו מאוחר .וכנרה שככה סובבו מדי ,והכי גדול שאפשר זה שתי אותיות .ואמנם
משמים כדי להורות הלכה לבנ"י מה יעשה מי בדרך זו אין יכולים לכתוב ספר כספר ברית כהונת
שהתאחר באונס וכדו' שידעו איך לנהוג בזה ]כמו עולם .ואמר ישראל ש'אספרגוס' גימ' 'קדוש' ,ואמר
שביא מורנו במקו"א באריכות שמי שרואה מורנו שב'קדוש' אכן יש גם שלוש פעמים.
פה מקצת שיחות שבת
לו .ולמה שינה רביז"ל שהמלאכים רק מתפללים על שנאנס כמ"פ מלהתפלל בזמן מכל סיבה הרי אין
זה ובגמרא כתוב שהם מודיעים לו שכבר נתכפרו לך שעת הדחק גדול מזה וצריך לסמוך גם על דעת
לו? וכתבתי שם תשובה טובה )ועיין שם(. יחיד כדי שיוכל להתפלל שחרית בכל יום וצריך
לדעת כל ההלכות בזה ואכמ"ל[ אבל מעכשיו לא
ואמר בצחות שהשבוע יש חוברת עבה והעיקר יהיה שוב שנתפלל מאוחר ,ואני מקבל מעכשיו
הוא הדף האחרונה )ההספד על הרה"צ ר' שנתפלל או בנץ החמה או לכל הפחות בזמן
איתמר שווארץ זצ"ל(. תפילה .ואם יארע לאחד שיפספס זמן תפילה ,יכול
מ .אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש לסמוך על השיטות שמותר עד חצות וכו' ואמר
ותלבש .אמר שזה מחלוקת אם הטעם הוא אחד התלמידים בצחות שממילא אינו נוגע כי הרי
כי לא נטל ידים עדיין ,או אפילו אם כן נטל ידיו מהיום יתפללו כולם יתפללו בזמן תפילה ,והשיב
עדיין יש לחשוש שהוא שד .ואמר שההייליגע מורנו כי אנו מדברים בבחי' להגדיל תורה
'דברי 'יציב הקלוזענבורגער רב ,מביא שזה ולהאדירה ,וכמו שכתוב בשולחן ערוך הרב לענין
משום חשש שלא נטל עדיין נעגל וואסער ]וכן כמה הלכות שאינם נוגעות למעשה ,ולא צריך
משמע בזוה"ק[. להיות נוגע להלכה.
לט .אמר רבי ישמאעל בן אלישע שלשה
שאל אחד התלמידים אם זה כי לא נטל ידיו עדיין
דברים סח לי סוריא"ל שר הפנים .אמר
אז מה החידש ,והרי אין לקחת כלום
שזה לא היה בזמן שנכנס לקדשי הקדשים כי שם
מהשמש ולא רק המלבוש .ואמר שהחידוש הוא
היה השכינה ממש ואין אף אחד נכנס .ור' ישמאעל
שהטומאה הולך גם על בגדים .ודיבר על זה
בן אלישע היה משיח עם מלאכים.
שהטומאה הולך על הבגד ,ועל אחד הצדיקים
שהקפיד מאוד לא לגעת בבגדים לפני נטילת ידים. שסוריא-ל 'סר' זה עשרה פעמים שם ואמר
]ולמעשה אמר שיש ליזהר בזה אבל בדיעבד אין הוי"ה ,וי"ו ,הם שש עשרה פנים של
חל הטומאה[ המרכבה העליונה ,וא-ל זה קו ימין.
וסיפר הרבי שפעם שתה אחד הנעגל וואסער ועל מה שכתוב שהוא 'סוריא"ל שר הפנים'
של הבעלזער רב ,וסיפרו להבעלזער רב שאל מורנו ומה עם מט"ט? כמה שר
ואמר שאיש זה צריך שמירה לשנה )או לכל חייו(. הפנים יש? האם זה אותו מלאך עם שם אחר?
וכן פעם שתה אחד הנעגל וואסער של המוהרא"ש )ולא אמר תשובה(
וזה לא נגמר טוב ,ומת בתאונה רח"ל. ושאל לאחד התלמידים ,האם ראית ב'דעה
ושאלתי למה זה שונה מהראפשיצער רב שלקח חכמה' השבוע השאלה על מלאכים?
העבירות של צדיקים ,ואמר 'העבירות ואמר שלא ,ושאל ,כל כך מאוחר ועדיין לא ללמדת
של הרבי מלובלין' ..ואמר שנעגל וואסער זה קלי' כל 'דעה חכמה'? צריכים לדעת כל 'דעה חכמה'
קשה וזה נגד הבת מלך וכו' בעל פה .וכתב שם שאלה )בתערוך לפני שולחן אות
ז'( שכתוב בגמרא שבליל שבת המלאכים מניחים
ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו .כי היינו ידיהם על האדם ואומרים וסר עונך וחטאתך
יכול לחשוב שהטומאה אינו הולך להמים תכופר .אבל רביז"ל כותב בספר המידות
שבתוך הכלי. שהמלאכים מתפללים אז על האדם שהשי"ת יכפר
שיעור יומי פו
יכולים לקיימו הלכה למעשה שהרי בית מדרשנו מא .ויאמר ה' אל השטן יגער בך השטן ויגער
הוא בבחי' 'מול בית פעור' ,כי יש כאן מעבר בך ה' הבוחר בירושלים .אמר שזוכר
לרחוב בחי' פעור ,שהוא מקום שפוערים בו שהרבי בחדר אמר בשם הגאון מפלאצק ,פירש על
)בוחרים בו( לע"ז וכו' ,ואמר מורנו שאמנם כיון פסוק זה ,כי מי בוחר בירושלים? השטן .השטן
שישנם עדיין רבנים שמתירים לילך לבחירות ,ע"כ הבוחר בירושלים .וזה כמו שכותב הסאטמארע רב
אינו שייך הלכה זו למעשה. שהקאמארנער כותב שסכנה לגור בירושלים כי
שם אורב קלי' המינות ,ורק צדיק גמור יכול לגור
ואמר שהמרדכי אומר שאם עוברים על אונאת בירושלים .והסאטמארע רב כותב שזה רוח הקודש
דברים נותנים לאדם מלקות ,ולפי הבית ברור שרואים מהקאמארנער כי לא היה בזמנו
יוסף הכוונה הוא למכות מרדות. מינות בירושלים ,אבל בימינו רואים זאת .ואמר
להביא הזוהר חי ולמד בפנים ההקדמה מהמדפיס
והגאון אומר שבחורים מעל עשרים שנה שלא
שמביא מהסאטמארע רב על זה .ואמר שיש
רוצים להתחתן נותנים להם מכות
להס"מ שתי רגלים אחד עומד בקודש הקדשים
מרדות .וחזר מורנו אח"כ ואמר שכמובן כל מה
והשני סמוך לציון הרש"ש בהטומאה שיש מצד זה.
שאמרנו בענין מלקות וכו' אינו להלכה )רק בצחות
ולפלפולא בעלמא(. אבל הסאטמארע רב כותב שסכנה זו הוא רק
לגור ב'אלט שטאט' בעיר הישנה .אבל
מב .עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וכו'
צדיקים גמורים כן גרו בירושלים כהרש"ש והאור
חי .אמר שלפי הקאמארנער 'חי' הכוונה על
החיים הקדוש ור' יוסף חיים ועוד.
הכוס שהכוס שלם ואינו פגום או עקום.
ואנחנו אמנם אוחזים שגם כאן זה ירושלים,
ועוד פשט ב'חי' הוא שנותנים היין בתוך הכוס
אלא שאנו אומרים שהיום מי שאינו
לפני מזיגה ,ואח"כ באמצע ברכת המזון
הולך לבחירות הרי הוא נחשב כצדיק גמור לענין
ב'ואכלת ושבעת וברכת את' ממזגים הכוס .וגם יש
זה ,ויכול לגור גם בירושלים מבלי שינזק מקפי'
שם כוונת אריז"ל.
המינות ] .ואח"כ תירץ באופן אחר ,שאנו אוחזים
ושאל למה רק הספרדים מתנהגים כך ,ולמה אין שכאן ירושלים רק למעליותא ,אבל לענין החשש
אנו מתנהגים כך? ואמר הרב"ג ששמע מקלי' המינות אנו סומכים שאין לה כאן אחיזה
ממורנו שעושים זאת רק במחשבה וכו' ,ובסוף כאותם הסוברים שאין גבולות העיר הישנה
אמר מורנו שכתוב כי היין שלנו ממילא ממזוג. מגיעים עד לכאן[.
וכיון שאין המנהג לעושות כן אולי זה כבר יהורא,
ואמר שאחד הת"ח הגה"צ שליט"א ,שאל שאלה
ואין יכולים לעשות סתם דברים רק מה שראו אצל
אם רואה שאחד רוצה לילך לבחירות ח"ו,
תלמידי בעש"ט.
האם מותר לקחת ה'תעודת זהות' ממנו כדי שלא
מלא .אמר שר' יענקלע אומר שצריכים מג. יוכל לבחור .ואמר מורנו שלכאורה מותר כי השדי
למלאות עם הגודש ,ויש שאינם אוחזים כך. חמד אוחז שכל אחד יש לו כח כבית דין להכריח
אחרים לא לעבור עבירות מדין ערבות ,ואם רואים
מד .ומגביהו מן הקרקע טפח .אמר שאם אדם אחד שנכנס לבחור ח"ו ,מסתמא מותר לאחוז בו
הוא חלש וקשה להחזיק ידיו למעלה מטפח, בכח שלא יוכל לבחור .ושח אחד התלמידים שאנו
פז מקצת שיחות שבת
ושאל אחד שכהיום אינו דרך כבוד בעולם לילך יכול לזוז מחוץ לשולחן שיהיו נגד הקרקע ואז זה
בכובע ,ואמר לו מורנו ,הרי לאדמו"ר גדול כבר למעלה מטפח .כי הגאון הראגאטשאבער
וחשוב בוודאי אין הדרך להכנס בלי כובע. מחדש ,כי הסיבה שצריך להיות הכוס גבוה טפח
הוא מפני שהברכה צריכה להיות כ'קנין',
מז .ונותן עיניו בו כי היכי דלא ניסח דעתיה ובמילא צריך להגביהה הכוס טפח מהקרקע
מיניה .אמר שאסור להשיח דעת מהשכינה. כבקנין ,ורק אם ידו על השולחן צריך להגביה
טפח מהשולחן.
מח .עולא אקלע לבי רב נחמן וכו' אדהכי
שמעה ילתא קמה בזיהרא ועלתה לבי ועוד הראה מורנו בידו ,שיכולים לסמוך על יד
חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא וכו' הכסא ,ואמר שאינו כסומך ידו ביד שמאל
שלח לה כל האי נבגא דברכתא היא .אמר שהוא מחלוקת הפוסקים אם מותר לעשות כן ,כי
שעשה סיום מסכת והיה לו שאלה אם כל ביד שמאל הוא מסייע ,אך בנסמך על יד הכסא
בקבוקי יין יש להם הסגולה של הסיום ,ולכאורה אינו אלא תומך בידו ואינו מסייע.
מגמרא כאן רואים שהסגולה הולך על כל בקבוקי
יין. מה .אמר רבי יוחנן כל המברך על כוס מלא
נותנין לו נחלה בלי מצרים וכו' רבי יוסי
ושאל הרב"ג איך זה שילתא שברה חביות מתוך בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים
כעס ,הרי איתא שהוא כעבודה זרה ,ואמר העולם הזה והעולם הבא .אמר שאם רואים אדם
מורנו שאיתא בעין יעקב שגימטריא של ארבא שאינו לומד ואינו מתפלל אבל אף על פי כן מברך
מאות חביות זה 'רע עין' ושברה הרע עין שהיה על כוס מלא ,הוא מקבל כבר שני עולמות ונחלה
שם וכו' וכן אמר מספר בניהו שלא שברה החביות בלי מצרים ,כמו המענג את השבת ,כיוון שמוסר
בכוונה ,רק כיון שנכנסה לחדר בכעס קרה תקלה נפש על מצווה אחת] .שבזכות שמוסר נפשו על
ונשבר הכל. מצווה אחת יזכה לבסוף עי"ז למסור נפש על כל
התורה כולה )עיין אוה"ח הק' על הפסוק 'כל
אמר שנראה ששברה החביות היינו ועוד המצוה'([
שפתחה את כולם ונתנה לעניים לשתות,
שעי"ז נשבר הרע עין. מו .רב פפא מעטף ויתיב רב אסי פריס סודרא
על רישיה .אמר שצריכים גם לאכול ולברך
ואמר מורנו ש'זיהרא' נקרא אצל הספרדים עם כובע ולא רק בשעת התפילה ,והצמח צדק
כשהולכים לקברים הקדושים ,ילתא אומר שמי שאינו הולך בכובע אולי אינו יכול
קמה בזיהרא כלומר שמתוך צערה הלכה לברך ברכת 'עוטה ישראל בתפארה' .ואמר
לקברי צדיקים ,ונהפך כאבה ונעשה יחוד, שעושה עכשיו מחאה שאם נכנס כאן בחור או
שנכנסה לד' מאות עלמין דכסופין כי נתקשרה אברך ומתפלל בלי כובע אז צריכים לעשות גבאי
להשכינה ע"י תפילותיה וכמו שקנה אאע"ה בד' על זה שיאמר לו על זה .ושאלו ומה עם צעיף או
מאות שקל כסף מערת המכפלה .וע"י שתי כיפות ,ואמר שהצאנזער רב הקיל בדברים
ההשתוקקות והכיסופין נשבר הרע עין אחרים בשתי כיפות אבל לא בתפילה ,וזה לא
ונתקשרה בשכינה. עוזר לתפילה.
שיעור יומי פח
מקצת משיחות יום א' דחג הסוכות שחל בשב"ק תשפ"ז ]חלק ראשון[
ליל שב"ק ויו"ט
ג .לשום יהודי אין שייכות לקליפת כלב ואין א .צריכים אנו לילך בדרך ה'סובב' דייקא כי
להשתמש בשפה של הער"ר ה'ממלא' אינו מספיק לנו לפי ערך שפלותנו
אמר בחור אחד למורנו ,שחשב לומר איזה פשט
בדברי חז"ל ,והתחיל לומר שהענין הוא אמר מורנו ,שראה בכתבי הרה"ק אדמו"ר
שהחלק ה'חילוני' שיש בו וכו' ,וגער בו מורנו הצמח צדק זי"ע על הפסוק 'טוב לחסות
והשתיקו' ,נו ,נו ,נו' ,והוסיף ואמר לו ,אין דבר כזה בה' מבטח באדם' )תהלים קיח ,ח( סג ,ש'לחסות בה''
ואין מדברים כך .אין דבר כזה כי הרי אין לנו שום הוא בחי' 'סובב כל עלמין' ,ו'לחסות באדם' הוא
שייכות לקלי' כלב ,ואין שום 'חלק ממך' שהוא כך בחי' 'ממלא כל עלמין' ,וכיון שאנו כה נמוכים
ח"ו .ועוד שהרי מעולם לא ראה יהודי שהוא שייך ורחוקים ,צריכים אנו דייקא לילך בדרך של 'סובב'
לכך .ושאל אותו תלמיד ,האם כוונת מורנו שאין ולהיכנס לדרך זו ,כי ה'ממלא' אינו מספיק לנו לפי
כלל מציאות כזו של יהודי 'חילוני' ,ואמר מורנו, ערך שפלותנו.
אכן ,אלא שמלבד כן אין להשתמש כלל במילה זו,
שהרי היא מגיעה מקלי' הער"ר] .וכמו שהאריך
בכך רבה"ק מסאטמער זי"ע במאמר 'לשון הקודש' ב .העיקר הוא ללמוד בשעת התפלה ולהתפלל
בסה"ק 'ויואל משה'[ בשעת הלימוד ולקשר בין תורה לתפלה
ד .כוונות ערבית דליל פסח בסוכות יש להן וכן אמר מורנו שנהנה ממה שהראוהו דאיתא
סברא אבל לפסוק כן למעשה צריכים בכת"י דתלמיד הצ"צ בשם הצמח צדק,
'ברייטע פלייצעס' שאמר שהעיקר הוא ללמוד בשעת התפלה
שאל אחד התלמידים את מורנו ,ששמע שמורנו ולהתפלל בשעת הלימוד ,ונהנה מאוד שיש לזה
אומר שגם בסוכות יש לכוון בסידור את מקור מהצמח צדק .ואמר לו אחד התלמידים,
כוונות ערבית דליל פסח ,האם אמת הוא .ואמר ששמע ממורנו פעם שהצדיקים מעולם לא למדו
מורנו שיש לו סברא לומר כן ,כי גם בסוכות יש בשעת התפלה ,ואמר מורנו ,אכן כך הוא ,כי
סברא לומר שתיכנס הגדלות קודם הקטנות כמו אין זה לימוד אלא תפלה .והעיקר הוא לקשר בין
בפסח וכו' סד ,אלא שצריכים לזה סידורים מחודשים התורה לתפלה ,בבחי' 'הבן בחכמה וחכם בבינה'
עם פרטי כוונות אלו על פי סדר העליות דדרושי )ספר יצירה פ"א מ"ד( ,ו'ה' הוא האלקים' )מ"א
יו"ט ,השייכים בסוכות וכו' סה .ואמר אותו תלמיד יח ,לט(.
_________________________
סג .עי' ביאורי הזוהר לאדמו"ר הצמח צדק ח"א ,פר' וארא )עמ' קצ"א( ,בהגה"ה" :בבחי' שלמעלה מז"א ,דהיינו סוכ"ע
המקיף עליון ,לא שייך בטיחה ודביקות אלא לחסות בה'".
סד .א"ה :מצד מה שכוונות ימי חג הסוכות הוא בפר' הזמנים ,ונתבאר בתו"ח כי בפר' הזמנים שענינו הוא תיקון חטא
אדה"ר ,מהלך הכוונה הוא להמשיך החסדים קודם הגבורות ,והגדלות קודם הקטנות ,על דרך שהוא בכוונות ליל פסח,
ועי' בשיחות יום א' דחוה"מ סוכות תשפ"ז ,מה שנתבאר בזה בארוכה ,ובהערות שם.
סה .עי' מאמר 'בין דבחא לעצרתא' בים החכמה תשס"ח ,ובכצאת השמ"ש חג השבועות חלק העיונים סי' נ"ט.
פט מקצת שיחות שבת
עומדים בכל יום בבוקר החולים בשורה לפניו, שהביא עמו סידור עם כוונות ערבית דליל פסח,
והוא בירך את כל הילדים החולים ,וזה היה בית למקרה שיורה מורנו להעולם לכוין באופן הזה.
החולים שלהם .ואף שעשה כל כך הרבה ואמר מורנו ,כי צריכים 'ישות דקדושה' גדולה
מופתים ,אמר לו הגה"צ ר' סלמאן מוצפי זצ"ל, לפסוק כך ,וצריכים 'ברייטע פלייצעס' ]כתפיים
שכאשר הוא מכוון יום אחד את כל כוונות רחבות[ מאוד בכדי להיכנס לפסוק דבר כזה ]היינו
הרש"ש ,הוא פועל יותר מכל המופתים לכוין בסדר הנ"ל[ .ולפי הרמ"ק )פרדס רמונים שער
והקמיעות שלו. ל"ב פ"ב( הכוונות הן כמו 'פסק' ממש ,ועל כן
צריכים לעיין בזה כבפסק הלכה .ופלפולים יכולים
לומר ,אך לפסוק כך למעשה צריכים עדיין לעיין
ז .בשב"ק שחל בה חג הסוכות צריכים גם היטב תחילה )ועי' להלן בשיחות דצפרא
אמונה וגם שמחה ולהיכנס לושאבתם מים דשבתא( סו.
בששון
שאל אחד התלמידים ,מה מורה הדבר שעתה ה .הגה"צ ר' דוד בצרי זצ"ל היה מכוון הדור
חל יו"ט סוכות בשב"ק ,ואמר מורנו, ולא השתמש בקמיעות
דשב"ק עיקרה אמונה ,וסוכות עיקרה שמחה, שאלו את מורנו ,האם הגה"צ ר' דוד בצרי זצ"ל
ועתה צריכים גם אמונה וגם שמחה .ושאל אותו היה חברו ,או רבי שלו ,ואמר מורנו
תלמיד ,ומה פירוש הדבר למעשה ,והשיב מורנו, שקיבל מרבו האדמו"ר מקרעטשניף זצ"ל ש'רבי'
שצריך אתה להיכנס לשתיהן יחד ,צריך אתה הוא החבר הכי טוב )'א רבי איז דער בעסטע חבר'(.
להיכנס ל'ושאבתם מים בששון' )ישעיה יב ,ג(, וסיפר שלמדו הרבה יחד וכו' .ושאלו מה היה ענינו
ותיכנס ל'ופרוש עלינו סוכת שלומך' .ואמר אותו של הרב בצרי ,והשיב מורנו שהוא היה 'המכוון
תלמיד האם כוונת מורנו היא להרגיש בטוח, של הדור' ,והיה מכוון בלב שלם ,ונמשכה אצלו כל
ואמר מורנו ,שהכוונה היא להרגיש בטוח תפלת שמו"ע משך כשעה ,הן בלחש והן בחזרת
בהשי"ת. הש"ץ ,וכך היה ממש עד סוף ימיו ,והוא היה מכוון
גדול ובעל מופת גדול .ושאלו אם עשה מופתים
בקמיעות ,ואמר מורנו שלא עשה כלום בקמיעות,
ח .יום א' דסוכות מסוגל לפעול בו הכל ואף שקיבל מזקנו הגה"צ ר' יהודה פתיה זצ"ל,
הרבה קמיעות עם שמות מדוייקים שהיו בדוקים
שאל אחד התלמידים ,אם יום א' דסוכות מסוגל
ומנוסים ,עכ"ז הוא לא השתמש בהם.
לפעול בו בנים ,ואמרו למורנו שהרב בצרי
היה רוצה שיקבלו על עצמם להביא שנים עשר
בנים ,ואמר מורנו ,כן ,הרב בצרי היה מברך ו .כשמכוונים יום אחד את כל כוונות הרש"ש
בשנים עשר בנים .וחזר אותו תלמיד ושאל אם פועלים יותר מכל המופתים והקמיעות
יכולים לפעול בנים בסוכות ,והשיב מורנו שיכולים וסיפר מורנו על ר' יהודה פתיה ,שבזמנו היו
לפעול הכל ,וגם בנים. מביאים כל יחד חולה אליו ,והיו
_________________________
סו .ועי' מקצת משיחות א' דחוה"מ סוכות תשפ"ז ,בענין כוונות ערבית דליל פסח בסוכות.
שיעור יומי צ
דרשה קודם תפלת ערבית
י .וישכב הוא יש כ"ב שתיקן יעקב אבינו את ט .בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר כי כל
מה ששכחו על ידי חטא אדם הראשון מה שעובר על האדם הוא כ"ב אותיות
ועל ידי חטא אדם הראשון שכחו מזה ,עד יעקב התורה
אבינו ,דכתיב ביה 'וישכב במקום ההוא'
)בראשית כח ,יא( ,ו'וישכב' הוא 'יש כ"ב' סח, קרא מורנו מתוך הסה"ק 'עבודת הלוי' סז ,על
ותיקן זאת בחזרה] .ואפשר שאמר מורנו הפסוק 'חג הסכת תעשה לך שבעת ימים
שהתיקון הוא שמקשרים את כל כ"ב האותיות באספך מגרנך ומיקבך' )דברים טז ,יג( ,שאמרו
חז"ל 'בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר' )סוכה יב
להיות אחד[.
ע"א( .ואמרו חז"ל שחטאו של אדם הראשון היה
בחטה ,שאכל חטה )ברכות מ ע"א ,סנהדרין ע
יא .ראיית הכוכבים מן הסוכה מעכבת לדעת ע"ב( ,ו'חטה' בגימטריא כ"ב ,והן כ"ב אותיות
הערוך לנר כי כוכב הוא כ"ו כ"ב התורה .דאיתא 'אסתכל באורייתא וברא עלמא'
ועל כן צריכים שיוכלו לראות את הכוכבים מן )זוה"ק ח"ב קסא ע"א-ע"ב( ,כל הבריאה היא
הסוכה )שו"ע או"ח סי' תרל"א ס"ג( ,ולדעת תורה ,וכל מה שעובר על האדם הוא תורה ,וכל
הערוך לנר הדבר מעכב סט ,כי 'כוכב' הוא כ"ו כ"ב, הבריאה היא אותיות ,וכל מה שעובר על האדם
שצריכים לראות את כ"ב האותיות ולראות שם הוא כ"ב אותיות.
_________________________
סז .עבודת הלוי ח"ב ,דרושים לסוכות ד"ה חג הסוכות תעשה לך )דף ו' ע"א( ,וז"ל" :הנה ידוע מאמר רבותינו זכרונם
לברכה עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה כי חטה בגימט' כ"ב נגד כ"ב אותיות התו' אשר בהם ברא הקדוש ברוך
הוא את העולמות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה אסתכל באורייתא וברא עלמא ]וכו'[ אך כ"ז הוא קודם החטא של
אדם הראשון אבל אחר שחטא נעשה בחי' השבי'" ,ושם )דף ו' ע"ב(" :מה שאין כן סוכות כתי' חג הסוכת תעשה לך
באספך את מעשיך מן השדה מגרנך ומיקבך ,בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר ,אחר כל ההעלאות בפנימית אז יתכן
ההעלאה גם בחיצונית ]וכו'[ ולכן אחר כל הנ"ל הוא בחי' סוכה שהוא בחי' מקיפין שע"י נתעלה גם אפילו הפסולת
גורן ויקב" ,עכ"ל.
סח .עי' קדושת לוי פר' ויצא ,וז"ל" :ויקח מאבני ,זה האותיות כמבואר בספר יצירה .המקום ,זה הקדוש ברוך הוא כמאמר
חכמינו ז"ל הוא מקומו של עולם .וישם מראשותיו ,כלומר בראשית המחשבה .וזה וישכב ,ויש כ"ב אותיות" ,ובפירוש
שאחריו" :והצדיק גורם שיחקקו למעלה כ"ב אתוון של דבוריו ,זהו וישכב במקום ההוא ,אותיות וישכב רמז יש כ"ב
אותיות" ,עכ"ל.
סט .א"ה :הערוך לנר בספרו בכורי יעקב )סי' תרל"א סק"ה( ,כמובא בנשמתין חדתין ,שיחות חג הסוכות תשע"ח )סע'
י"ב( ,וז"ל מורנו שם" :שהלא מדינא דגמ' )סוכה דף כב ע"ב( בעינן לכתחילה שיהיו הכוכבים נראים דרך הסכך ]וכו'[
אך באמת הוי מח' האחרונים ,דלערוך לנר )בכורי יעקב סי' תרלא סק"ה( בעינן שיהא בכל ד' טפחים בסכך מקום שהכוכבים
נראים בתוכה ]וכו'[ ולהפמ"ג מהני אף כשיש מקום א' בסוכה שהכוכבים נראים בתוכה".
ובענין כוכב שהוא נוטריקון כ"ו כ"ב עי' מאור ושמש ,רמזי יום א' דסוכות" :וכוכב גימטריא כ"ו כ"ב מנין הוי"ה וכ"ב
אותיות התורה ,לרמוז שאף שהשם מסתתר בלבושים וצימצומים אעפי"כ יוכל אדם למצוא התגלות הוי' בכל הכ"ב אותיות
התורה".
צא מקצת שיחות שבת
תשובה ,על ידי זה יכולים לראות את הכוכבים, את שם הוי"ה] .וכל מה שעובר על האדם הוא כ"ב
ויש הארה מן הכוכבים בתוך הסוכה ,שהכוכבים אותיות ,וצריכים לקשרן לכ"ו ,לשם הוי"ה[.
מורים על הדביקות.
והדביקות יב .הביטול מביא לדביקות
מביאה לביטול
יד .בסוכות מכניסים את הלולב שהוא
והבעש"ט אומר על הפסוק 'ואתם הדבקים בה'
הדביקות לתוך הביטול ובשמיני עצרת נכללים
אלקיכם' )דברים ד ,ד( שהעיקר הוא
בתוך השכינה
הדביקות ,והמגיד אומר שהעיקר הוא הביטול
וזה נעשה בסוכות בכל יום ,שמביאים בכל יום
להבורא ית"ש ,וצריכים את שניהם ,כי הביטול
את הלולב ,שהוא בחי' הדביקות )והתורה(,
מביא לדביקות ,והדביקות מביאה לביטול.
לתוך הסוכה ,היינו אל תוך הביטול ,וזוהי בחי'
'בצלו חמדתי וישבתי' )שה"ש ב ,ג( .ברם בשמיני
עצרת היא בחי' 'ופריו מתוק לחכי' )שם( ,ונעשה יג .הסכך והחלל הם בחי' הביטול ועל ידם
הדבר כבר בדרך נעלית יותר עב ,כדאיתא מאירים בסוכה הכוכבים שהם בחי' הדביקות
בליקו"מ ,שנכללים בתוך השכינה הק' ,והוא ענין והסכך הוא הביטול להשי"ת ]ואפשר שאמר
הביטול שבתוך הדביקות למעלה .וזה מתחיל כבר מורנו שדפנות הסוכה מורות על
מעתה ,על ידי החסד' ,יומא דכולהו' עג. הדביקות[ .ועל חלל הסוכה איתא ש'חלל'
בגימטריא 'חיים' ע ,כי דייקא על ידי החלל והסכך,
שמורים על הביטול ,ועל ידי 'עד עשרים אמה אדם
טו .על ידי תורה לשמה מקבלים יותר ביטול יושב בצל סוכה' )סוכה ב ע"א( ,שהעשרים אמות
והתורה מביאה אדרבה ליותר ביטול ,ואף הן עשר אמות דאור ישר ועשר אמות דאור
שהיינו חושבים שהיא מוציאה מן חוזר עא ,והן כנגד הצדיק והבעל תשובה ,בחי'
הביטול ,באמת על ידי תורה לשמה מקבלים ביטול במציאות וביטול היש ,על ידי שאפילו
יותר ביטול עד. במצב של צדיק עדיין יש לו ביטול ושפלות דהבעל
_________________________
ע .עי' טעמי המצוות להאריז"ל פר' בשלח שם נזכר כי חלל גי' חיים.
עא .עי' פלח הרמון לר' הלל מפאריטש ,דרושים לחג הסוכות )עמ' קכ"א( ,בשם אדמו"ר הצמח צדק ,ומגן אבות להגה"ק
מהרש"ז ח"ה ,לחג הסוכות ד"ה וסוכה תהיה לצל יומם )דף פ"ה ע"ב( .ועי' עבודת הלוי שם )דף ה' ע"א(" :שעד עשרים
אמה אדם יודע שהוא דר בצל סוכה ,כידוע מפע"ח שכ' אמות הוא י"ס דז"א וי"ס דנוק'".
עב .א"ה :עי' עבודת הלוי שם )דף ט' ע"א(" :צריך להיות אח"כ בחי' סוכה שהוא בצלו ]וכו'[ חמדתי כו' שהוא ]וכו'[
בחי' מקיף ,ומלולב עם הג' מינים נעשה ונמשך בבחי' פנימיות ]וכו'[ .וזהו ופריו מתוק לחכי ,אזי הוא הביאני אל בית
היין ,כי תחילה הוא רק בדרך מקיף ,אבל ע"י פריו הביאני אל בית היין שנעשה שמחה ביותר" ,ובשפת אמת דברים,
לסוכות" :בצלו חמדתי וישבתי הוא בימי הסוכות ,ופריו מתוק לחכי הוא בשמיני עצרת".
עג .עבודת הלוי שם )דף ט' ע"א(" :כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו ,שהוא יום א' של חג ,יומא דאזיל עם כולהו יומין ,ויומשך
זה ע"י הצל".
עד .א"ה :עי' להלן במקצת משיחות שמיני עצרת תשפ"ז )קידוש קודם ההקפות דליל יו"ט( ,ששמיני עצרת הוא עצם הבינה.
ועי' מקצת משיחות שב"ק בראשית תשפ"ז )ליל שב"ק( ,בענין 'בקע ולא בקע' בשם הרמ"ע מפאנו.
שיעור יומי צב
את כל הרמזים רק לקירבה ,ואין להתפעל משום טז .בסוכות אנו כבן המבין את כל רמזי אביו
דבר כלל .כי רק הגוים מבינים הכל לרעה, ומבינים כל רמז רק לקירוב
ומנחשים 'פיתו נפלה מפיו' )סנהדרין סה ע"ב( שלא והביא מורנו מן העבודת הלוי משל שהבעה"ת
לילך וכו' ,ואנו מבינים את הרמזים דקדושה .ועתה אומר ,שעתה בסוכות אנו כבן המבין
חלים גם שב"ק וגם יו"ט ,והשמחה דיו"ט עוזרת את כל הרמזים של אביו ,ובפסח עדיין היו אחיזות
להאמונה דשב"ק ,והשב"ק עוזרת ליו"ט. לחיצונים ,ברם בסוכות כבר מבינים את הרמזים
היטב עה .כי הגוים בכל יום מבינים פחות ופחות,
ומתמעטים בכל יום ויום ,ואילו ישראל בכל יום
יז .לכוין בדרך תנאי את כוונות ערבית מבינים יותר .וכל רמז ,היהודי מבין אותו לטובה,
דליל פסח כדאיתא בליקו"מ שצריכים להבין את כל הרמזים
תפלת ערבית אמר מורנו ,שיכוונו את קודם רק לקירוב עו ,כי הקב"ה רק מקרב אותנו בכל עת,
כוונות ערבית דליל פסח על תנאי ,אם הן כאב לבנו .ואם יש לאדם חלישות הדעת מעבודתו
הכוונות הנכונות. או מאנשים אחרים ,כל זה קליפות ,וצריכים להבין
שיעור גמרא -מסכת סוכה פרק החליל
והאתרוג הוא בחי' התלמיד של הצדיק ,ועיקר הלולב הוא בחי' הצדיק והאתרוג בחי'
ההידור הוא באתרוג ,כי בצדיק עצמו אין לנו שום תלמידיו ועיקר ההידור באתרוג כי בצדיק
השגה כלל ,ובצדיק מבינים רק בבחי' שיחות עצמו אין לנו השגה
החולין שלו ,כי את הצדיק אי אפשר להבין .ורק על פתח מורנו את השיעור בדברי מוהרנ"ת
ידי התלמידים ,שנמשכת אליהם תורת הצדיק על בליקוטי הלכות )חו"מ הל' חזקת מטלטלין
ידי צמצומים ,על ידם אפשר להבין את תורת ה"ה אות ט"ו( עז ,שמבאר שהלולב רומז על הצדיק,
_________________________
עה .עבודת הלוי שם ,ד"ה כל האזרח בישראל ישבו בסוכות )דף ד' ע"א( ,וז"ל" :כשהאב רוצה להמשיך לבנו דבר איך
שהוא בעצמותו ממש ,אזי הוא ממשיך לו ברמיזה ,כי א"א להכיל עם כלי הדבור לגלות לו המכוון כ"א ברמיזה ,ומפני
שהבן מכיר כל תנועות אביו הוא מבין ע"י הרמיזה דוקא דבר שאי אפשר שיבין ע"י כלי הדיבור ,משא"כ אצל אחרים
העומדים אצלו אינם מבינים כלום" ,ושם )דף ז' ע"א(" :ולכן נאמר בפסח בבית א' יאכל ,מפני שצריכין שמירה מהחיצונים,
אבל בסוכות אין אנו צריכים לזה כי המקיפין מגרשים את החיצונים ]וכו'[ ולכן ע"י שנמשך בכל יום מקיף ,אז פרי החג
שהם נגד ע' אומות הולכים ומתמעטים בכל יום" ,עכ"ל] .א"ה :המשל הוא בלשון עבודת הלוי עצמו[.
עו .עי' ליקו"מ ח"א סי' נ"ד אות ב' ,וז"ל" :ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה ,לפי היום ולפי האדם ולפי המקום,
ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה ,שמזמין לו רמזים כדי לקרבו לעבודתו" ,עכ"ל.
עז .וז"ל" :וזה בחי' ד' מינים שעיקר ההידור הוא בהאתרוג שהוא פרי עץ הדר ,אבל אין מברכין כ"א על הלולב ,כי
הלולב שהוא כפת תמרים זה בחי' הצדיק בעצמו ]וכו'[ ועי"ז הוא מאיר בהאתרוג שהוא מלכות דקדושה שהוא התגלות
אלקותו ית' ]וכו'[ שמתגלה ע"י תלמידיו הכשרים ע"י תורתו ושיחותיו הק' שמאיר בהם .וע"כ עיקר ההידור הוא בהאתרוג,
כי הצדיק בעצמו אין לנו בו שום תפיסא כלל ,רק משיחותיו הק' ותורתו הק' הוא מוריד עצמו אלינו בכמה מיני השתלשלות
]וכו'[ רק כל הארתו בהעלם הוא ע"י העלין והלולבין שהם בחי' שיחת חולין ,כדרז"ל ע"פ ועלהו לא יבול ,שאפי' שיחת
חולין של ת"ח צריכין לימוד" ,עכ"ל.
צג מקצת שיחות שבת
כ .החליל הוא מלשון חלל הסוכה המורה על הצדיק ,וזהו היופי של האתרוג .והפליא מורנו
קדושתי למעלה מקדושתכם מאוד בענין זה.
ואמר מורנו ,שהמילה 'חליל' היא כמו ה'חלל'
שבתוך הסוכה ,והחלל מורה על 'קדושתי
למעלה מקדושתכם' )ויק"ר כד ,ט( ,ורואים בו את יח .כל כלי השיר שבבית השואבה נקראים על
גודל האין ערוך של הבורא .וכן 'חליל' בגימטריא שם החליל
ע"ח ,ג' הויות.
אמר מורנו ,שתמיד למדנו בחג הסוכות מתחילת
מסכת סוכה ,ועתה נלמד בסופה ,בפרק ה',
כא .בסכך של בית המדרש קשה לראות פרק החליל.
את הכוכבים
ישבו בסוכה של בית המדרש ,והסתכל מורנו 'החליל חמשה וששה ,זהו החליל של בית
למעלה אל הסכך ,ואמר שצריכים לראות השואבה ,שאינו דוחה לא את השבת
את הכוכבים ,ובסכך זה קשה לראות את הכוכבים, ולא את יום טוב' )סוכה פ"ה מ"א( .והעיר מורנו
ועל כן הוא אוהב יותר את הסכך שיש לו בסוכה הלא היו שם במקדש הרבה כלי שיר ,ויש להבין
שבביתו ,שבו קל יותר לראות את הכוכבים ,אבל למה נקראים כולם דייקא על שם החליל ,והרמב"ם
כאן קשה לראות .וחייך מורנו ואמר בדרך צחות, כתב כי החליל הוא העיקר בשיר עח ,וכן מביאים
-שהרי ישנם אנשים שיש להם טענות על בית שבו התחילו ובו גמרו את השיר ,והרע"ב כתב
מדרשנו ,ואומרים שבבית מדרשנו ישנם הרבה כי קולו נשמע יותר משאר כלי השיר.
'כוכבים' וא"כ אפשר לראות כוכבים גם כאן[
כב .מחלוקת שואבה וחשובה מוכיחה לדעת יט .בית המדרש של הברטנורא שב לידי
מהר"ץ חיות שבזמן הגמרא לא היו ישראל ונעשתה בו ישיבה
המשניות כתובות ואמר מורנו ,שעתה לאחר כמה שנים קנו
'איתמר ,רב יהודה ורב עינא ,חד תני שואבה בחזרה מן הגוים את בית המדרש של
וחד תני חשובה' )סוכה נ ע"ב(. הגה"ק רבי עובדיה מברטנורא זי"ע ,וזוהי שמחה
המהר"ץ חיות מביא ראיה מכאן שבזמן הגמרא גדולה ,כי מסתמא לא היה בידי יהודים כמה
עדיין לא היו המשניות כתובות עט ,כי איך יכולים מאות שנים ,ועתה עשו שם ישיבה ,והוא סמוך
לחלוק על מה שכתוב במשנה ,אבל אחרים חלקו לקבר דוד המלך.
_________________________
עח .וז"ל הרמב"ם בפיה"מ שם" :והיו שם מינים רבים מכלי הניגון ,אבל לפי שזה הוא העיקר השיר נתייחס אליו",
והברטנורא שם" :הרבה מיני זמר היו שם ,ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו" ,ובתפארת
ישראל שם )יכין אות א'(" :ואף דכלי זמר הרבה היו שם ,עכ"פ קול החליל נשמע ביותר ,ובו מתחילין ומסיימין ,לפיכך
נקרא כל הזמר על שמו" ,עכ"ל.
עט .עי' מבוא התלמוד למהר"ץ חיות פרק ל"ג ,וז"ל" :עוד הביאו ראי' מה שמצינו דרב ושמואל פליגי אם מעברין תנן
או מאברין )עירובין נ"ג ע"א( ,וכן החכמים מסופקים אם אדיהן תנן או עדיהן )ע"ז ב' ע"א( וכדומה עוד הרבה ,ואם הי'
משניות בכתב ,הרי יכולין לעיין היכי כתיבי" ,עכ"ל.
שיעור יומי צד
מבאר באגרת הקודש סי' כ' את מעלת אף בגירסא שיכולה להיות מחלוקת עליו,
המצוות המעשיות ,שהן עולות למקום הגבוה כשהדבר כתוב.
ביותר )תניא אגה"ק סי' כ'( פ ,אבל עתה בשב"ק,
שאין נוטלים בה לולב ,נכוון את כוונת הנענועים, כג .בשב"ק מכוונים את כוונת הנענועים ולא
ויש בזה גם כל המעלות ,ולא חסר כלום ,ובדיוק חסר כלום כבשופר שע"י ריבוי תשובה נעשה
כמו בשופר ]בר"ה שחל בשב"ק[ ,שעל ידי ריבוי הכל
תשובה נעשה הכל. ואמר מורנו בשם הצמח צדק זי"ע ,שבעל התניא
בדרך לסעודת ליל שב"ק ויו"ט
כה .דרכו של אדמו"ר האמצעי להתבונן בכל כד .עיקר עבודת ה' ללמוד בשעת התפלה
סדר ההשתלשלות ודרכו של הצמח צדק ולהתפלל בשעת הלימוד כמובא בכתב יד
להתבונן במאמר חסידות מתלמיד הצמח צדק
ודרך התפלה של הרה"ק אדמו"ר האמצעי אמר מורנו ,שעתה ראה כתב יד של תלמיד
זי"ע ,כפי שהורה לחסידיו ,היא להתבונן הצמח צדק ,שמביא מהצמח צדק שעיקר
בתפלה בכל סדר ההשתלשלות ,מריש כל דרגין עבודת ה' הוא ללמוד בשעת התפלה ולהתפלל
עד סוף כל דרגין .ובזמנו של הצמח צדק כבר בשעת הלימוד ,ושמח מאוד בזה .והתחילו
ירדו החסידים ממדרגתם ,ועל כן היתה דרכו של להקשות על כך כמה מהתלמידים ,ואמר להם
הצמח צדק שיתבוננו בשעת התפלה במאמר מורנו שאין הוא אומר זאת מעצמו ,אלא רק אומר
החסידות שעסקו בו אז ,ויתבוננו בו וילכו עמו את דברי הצמח צדק.
בשעת התפלה .והצה"ק ר' הלל מפאריטש
אומר ,שאף שהצ"צ נתן דרך זו מפני שהיו אז והמשיך אחד התלמידים לשאול על כך ,ואמר
במדרגה פחותה ממדריגת תלמידי אדמו"ר לו מורנו שהרי כבר כתב תשובה על
האמצעי ,מכל מקום דרכו של הצמח צדק היא זה בבירור הלכה ,אלא שעתה הוא רק מציין את
בחי' אבא ,ודרכו של אדמו"ר האמצעי היא בחי' דברי הצמח צדק .אלא שכדי לקיים דבריו
אימא פא. בשלימות ,צריכים גם להתפלל בשעת הלימוד.
_________________________
פ .עי' שו"ת רב פעלים ח"ג ,סוד ישרים סי' י"ב ,וז"ל" :כי תמצא עתה מנהג החסידים במדרש בית אל בעה"ק ירושלם,
בר"ה שחל בשבת וביום ראשון של סוכות שחל בשבת ,לכוין בשתיקה בכל הכונות של השופר ושל הלולב ,שמציירים
בדעתם כאלו תוקעין מאה קולות וכאלו יש בידם לולב ומיניו ועושין בו נענועים ,ומכוונים בכונות הכל כאלו עושים
מעשה בידם והוגים בפיהם" ,עכ"ל.
פא .עי' מאמר ר' הלל מפאריטש ד"ה ענין התפלה וההתבוננות ,וז"ל" :ענין התפלה וההתבוננות שקודם אליה ,שמעתי
מאדמו"ר ]האמצעי[ נבג"ע שמתחילה צריך להתבונן בסוד ההשתלשלות בדרך פרט ,עד שיומשך הכל בבחינת ביטול אל
הכלל ]וכו'[ ואפשר לומר ,שהתבוננות שקודם התפלה הוא בחינת מוחין דאימא ]וכו'[ אך יש עוד דרך יותר גבוה ,והוא
נצרך לנשמות נמוכים דייקא ,והוא מה ששמעתי מאדמו"ר ]הצמח צדק[ שליט"א ,לחשוב תורה מכתבי החסידות כסדר
]וכו'[ והנה ענין זה לפי דרכנו היינו בנין המלכות ע"י מוחין דאבא )כי שורש התורה הוא באבא(" ,עכ"ל .ועי' דעה חכמה
לנפשך פר' ראה תשפ"ו.
צה מקצת שיחות שבת
כח .חמור מאוד לילך נגד מנהג שקבלו הציבור ושאל אותו תלמיד ,הלא איתא בשם אדמו"ר
על עצמם ואין זה כהסכם של מסחר הזקן שבנו אדמו"ר האמצעי הוא בחי'
הזהיר מורנו על חומר האיסור לעשות מלאכה חכמה וכו' ,ואמר מורנו שאין מדברים עתה
בשב"ק לאחר שקיעת הגאונים וכו' .ושאל בכללות ,אלא רק בענין זה של דרך ההתבוננות
אחד התלמידים אימתי להדליק נרות שב"ק ,ואמר בדא"ח בתפילה.
מורנו ,עשרים דקות קודם השקיעה דהגאונים ,או
חמש עשרה ,כפי מנהג המקום.
כו .בכל דור משתנה דרך העבודה וגדול הדור
ושאלו את מורנו מדוע מי שסובר שהעיקר פותח דרך חדשה כפי צורך הדור
המובהק להלכה הוא כשיטת ר"ת ,אסור הוסיף ושאל הרב"ג ,האם בכל דור משתנה כל
לו סמוך על כך לקולא בהכנסת שב"ק .ואמר מורנו סדר התפלה מן הקצה אל הקצה כל כך,
שבסאטמאר באייראפע לא הקפידו על שקיעת שאפילו מאדמו"ר האמצעי ועד הצמח צדק היה
הגאונים בשב"ק ,אבל אחר כך כשבא הרה"ק חילוק כה גדול .ואמר מורנו בשם הרה"ק מקאצק
מסאטמאר זי"ע לאמעריקע עשה הסכם עם הגאון זי"ע ]כך נ"ל[ ,שבכל דור משתנה דרך העבודה ,ומי
ר' אהרן קוטלר זצ"ל שהוא ]הרה"ק מסאטמאר הוא הקובע ,גדול הדור הוא הקובע' ,יפתח בדורו
ותלמידיו[ יקפידו על הכנסת שב"ק כהגאונים, כשמואל בדורו' )ר"ה כה ע"ב( פב ,שהוא 'פותח' דרך
והגרא"ק ותלמידיו יקפידו על צאת שבת כרבינו חדשה בעבודת ה' כפי צורך הדור וכפי תלמידיו.
תם ,וטענו כמה אנשים שהצד השני אינו מקיים
את ההסכם ,כי אינם מקיימים את זמן ר"ת במוצאי
כז .תפלה בציבור ביו"ט היא מדאורייתא
שב"ק ,ואם כן גם אנו אין צריכים לקיים את הצד
לדעת הרמב"ן
שלנו .ואמר מורנו ,שאין זה 'ביזנע"ס דיע"ל' ]הסכם
אמר מורנו ,שלדעת הרמב"ן תפלה בציבור
של מסחר[ ,ואין הדבר הולך כך.
ביו"ט היא מדאורייתא ,דכתיב 'מקרא
ואמר מורנו שחמור מאוד לילך נגד המנהג קודש' )רמב"ן ויקרא כג ,ב( פג ,והפרי מגדים מביא
שקבלו הציבור על עצמם ]דהיינו שלא זאת אפילו בשב"ק פד ,ויש לכוון בתפלה לקיים
לעשות מלאכה אחר השקיעה[ ,ושאלו אם היו מצווה זו] .והמהרש"ם כותב שהוא רק ביו"ט ולא
מקבלים על זה מלקות ,והשיב מורנו דאיתא בבית בשב"ק וצ"ע ,ואולי יש לישב ע"פ הגר"א שכותב
יוסף שהעושה מלאכה אחר השקיעה מלקין אותו שמה שנאמר 'מקרא קודש' אצל שבת הרי
וכוונתו שנותנים על זה מכת מרדות )עי' ב"י חו"מ באמת הוא הולך רק על יוה"כ ולא על שבת
סי' א' וב'(. ואכמ"ל ועייש[
_________________________
פב .א"ה :עי' מחשבות חרוץ להרה"ק ר' צדוק הכהן אות ז' ,וז"ל" :וזהו יפתח בדורו כשמואל בדורו )ראש השנה כ"ה
ע"ב( ששמעתי בשם ר"ב קדוש ז"ל ,דרצה לומר מי שפותח שער חדש בעבודת השם יתברך בדורו הוא המנהיג האמיתי
כשמואל בדורו ,דבכל דור יש התחדשות ופתיחתו הוא על ידי מנהיג הדור" ,עכ"ל .והוא בשם הרה"ק ר' בונם מפרשיסחא.
פג .וז"ל" :וטעם מקראי קדש ,שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו ,כי מצוה היא על ישראל להקבץ
בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה והלל לאל בכסות נקיה ,ולעשות אותו יום משתה" ,עכ"ל.
פד .א"ה :עי' פמ"ג או"ח סי' ת"צ )משב"ז ס"ק ב'(" :ובי"ט י"ל תפלה ד"ת" ,ביו"ט בלבד .ובשו"ת מהרש"ג ח"ב הובא
כן בשבת ויו"ט ,בדברי השואל.
שיעור יומי צו
שעמד לידו ,והשאלה היא איך צריכים להתנהג כט .הרה"ק מקאמארנא היה אומר בכל ליל
בזה ,האם צריכים להתחשב באנשים בשעת סוכות כמה בנים קיבל באותה שנה
התפלה שלא להפריע לאנשים שמסביב ,ואמר סיפר מורנו על הרה"ק מקאמארנא זי"ע ,שבליל
מורנו כי אכן צריכים להתחשב שלא להפריע סוכות בכל שנה היה אומר כמה בנים קיבל
לאנשים אחרים. באותה שנה ,ובאו חשוכי בנים וזכו לבנים ,ואף
שלא באו אליו הרבה חסידים בדרך כלל ,כנראה
לב .מצות השמחה שבעת ימים שלימים היא ששמעו על זה ובאו פה.
המצוה הקשה ביותר כדברי הגר"א
שאל אחד התלמידים עצה להיות בשמחה שבעה ל .אדם חשוב פעל לאחר הסתלקותו שידוכים
ימים שלימים בלי הפסק ,ואמר מורנו שכבר לעשרים מנכדיו
אמר הגר"א זי"ע שזוהי המצוה הקשה ביותר. וסיפר מורנו ,שבשבוע זה סיפר לו אחד על אדם
ודיברו עוד ,ושאל אותו תלמיד שוב ,והתחיל מורנו חשוב בבית שמש ,שהיתה לו משפחה
לדבר על שם אקי"ק שהוא סכך הסוכה ,וכמו חשובה מאוד ונכדים הרבה ,ולא הצליחו נכדיו
בכוונות המקוה של הבעש"ט ,שהגג הוא אקי"ק, בשידוכים ,וקודם שנסתלק אמר שעתה הוא עולה
והדפנות הוי"ה ,והרצפה שם אדנ"י פו .ואמר לשמים ויפעל לכולם שידוך ,וכך הוה ,שלאחר חצי
שהסוכה נעשית מפסולת גורן ויקב ,וכשמביאים שנה נשתדכו עשרים מנכדיו.
לתוך הסוכה את ד' המינים ,שהם פרי ,מעלים את
הירק לדרגת פרי .ובסוכות יוצאים לסוכה ,ויש כבר לא .אין להפריע לאנשים אחרים בשעת התפלה
הארה משמחת תורה ,ברם בשמחת תורה עצמה סיפר אחד ,שביוה"כ עמד ליד איזה יהודי
אין צריכים עוד לצאת לסוכה ]ועיין בדברות קודש ת"ח ,ובסדר העבודה של הכהן הגדול
מיום ב' דחוה"מ סוכות בסוד ענין זה[. הגביה קולו וכו' ,וזה הפריע לאוטתו הת:ח
סעודת חקל תפוחין קדישין דליל שב"ק ויו"ט
מקומות שאין אומרים' ,יוצאים בזה ,וחזר והתחיל לג .הדרך לצאת ידי כל המנהגים בשלום עליכם
'שלום עליכם' .וכן אמר אחר כך ,שיש מקומות ובהקפות ביו"ט שחל בשב"ק
שלא עשו הקפות סביב השלחן ביו"ט שחל בשב"ק, קודם 'שלום עליכם' אמר מורנו ,שבבעלזא אמרו
ועתה שכבר אמרנו ש'יש מקומות שלא עשו 'שלום עליכם' ביו"ט שחל בשב"ק ,ויש
הקפות' ,יכולים כבר גם לעשות ,ועשה הקפות. מקומות שלא אמרו ,ובזה שאמרנו עתה ש'יש
_________________________
פה .עי' הקדמה לספר זוהר חי ,וז"ל" :וכן בכמה עקר ועקרת ראיתי בעיני ושמעתי באזני שאמר זו עקרה נפקדת בזו
השנה ]וכו'[ ובכל שנה ושנה ליל ראשון של חג הסוכות הסגיר את עצמו לבד בסוכה ,ואח"כ כשבא לאכול על השלחן
הטהור שלו היה אומר עתה נעניתי מאברהם אבינו ע"ה באושפיזא שלו על ארבעה עקרת שיפקדו בזו השנה ,או חמשה
או יותר או פחות ,וכך היה בכל שנה ושנה" ,עכ"ל.
פו .עי' יושר דברי אמת )קונטרס שני( ,וז"ל" :ועוד יכוין בהיותו במקוה ,כי שם אדני -מלכות הוא סוד הדבור ,ושם
הוי"ה הוא ז"א סוד הקול ,ושם אהי"ה סוד המחשבה ,ובמקוה הגג של המקוה נגד שם אהי"ה ,והד' רוחות של מקוה נגד
ד' אותיות הוי"ה ,וקרקעית המקוה נגד שם אדני ,והג' שמות הנ"ל הם גי' יב"ק ,הוא סוד יחוד ברכה קדושה" ,עכ"ל.
צז מקצת שיחות שבת
לה .אנחנו הם הגרים של אברהם אבינו וכן בסעודה שלישית אמר מורנו ,שהמנהג הוא
שאל אחד התלמידים ,היכן הם כל הגרים של שאין אומרים 'אתקינו סעודתא' ]ביו"ט שחל
אברהם אבינו ,ואמר מורנו שאנחנו הם בשב"ק[ בליל שב"ק וביום ,ברם בסעודה שלישית
הגרים הללו. כן אומרים ,והמשיכו ושוררו 'בני היכלא' .וכן
בהבדלה התחיל לומר 'הנה א-ל ישועתי' והפסיק,
לו .לשיטת הפרי מגדים יש לאכול לחם בלי ואמר שברוב המקומות לא אמרו 'הנה א-ל
תוספת בליל א' דסוכות ישועתי' ]בהבדלה של מוצאי יו"ט[ ,והרבי
הביאו לפני מורנו 'לחם מחמצת' ,ואמר מורנו מליובאוויטש זצוק"ל כן אמר ,והתחיל שוב.
שמי שרוצה לצאת ידי שיטת הפרי
מגדים ,יכול לאכול מלחם זה שאין בו טעם .ודיבר
בענין שיטת הפרי מגדים ,שיש לאכול בליל א' לד .קידוש ליל סוכות יכוון לפרנסה שעשב
דסוכות לחם בלי תוספת כמו מצה בפסח ,מדין שהוא ע"ב ש' ולראות את האבות על ידי
גזירה שוה ט"ו ט"ו )סוכה כז ע"א( פח .וכן הביאו שידוד הבהמיות
מצה למורנו ,ונ"ל שאכל מורנו מצה .ואמר גם שאל אחד התלמידים ,ששמע שיש שם שצריכים
דאיתא שצריכים לאכול מאכלים טובים בסוכות, לכוון בקידוש ליל סוכות לפרנסה ]והוא שם
ולא כמו לחם זה שאין בו טעם ,אלא צריכים לאכול הק' הוי"ה דע"ב בניקוד סגו"ל תחת כל האותיות[,
חלה טובה. ואמר מורנו שיכוון תיבת 'עשב' ]שהוא לשון
שביעה[ ויכוין שהוא -ע"ב ש' .וכמו שרביה"ק אמר
לז .בעל קצות החושן ענה למשיגים עליו שעוד על 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך' )דברים יא ,טו(,
יענה להם כשיכתבו ספרים שע"ב שי"ן הוא לראות את האבות ,ורואים את
ואמר מורנו ]נ"ל שבהמשך לענין הפרי מגדים[, האבות 'בשדך לבהמתך' ,לאחר שמשדדים את
שכשכתב הגאון בעל קצות החושן זצ"ל הבהמיות ,כשיוצאים מתאות אכילה פז.
את ספרו ,שלחו אליו הרבה הערות על ספרו
הק' ,ואמר להם שעוד יענה להם ,ולאחר זמן וסיפר מורנו ,שהרה"ק ר' יצחק אייזיק
שאלוהו מדוע לא ענה ,ואמר שעוד יענה להם, מזידיטשוב זי"ע אמר שהוא רואה את
כלומר ,כשהם יכתבו ספרים ,גם הוא יכתוב האבות ,וגם שאר העולם יכולים לראותם אם
עליהם הערות פט. ישברו כל אבר שבגופם להשי"ת כמו שהוא עשה.
_________________________
פז .עי' חיי מוהר"ן סי' צ"ב ,וז"ל" :והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב ,והבטיח
להשם יתברך כשתראה לי זאת אשליך גם זאת התאוה )היינו של אכילה( ]וכו'[ ובא זקנו הבעל שם טוב ז"ל אליו בחלום
ואמר לו הפסוק ונתתי עשב בשדך לבהמתך ]וכו'[ ובא בדעתו שאיתא בתיקונים )דף סב (:עשב הוא אותיות עין בית שין,
עין בית היא בת עין ,שין תלת אבהן ,וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך ,צריך אתה לשדד
הבהמיות תאות אכילה" ,עכ"ל .ועי' ליקו"מ ח"א סי' מ"ז אות ב'.
פח .עי' פרי מגדים או"ח סי' תרל"ט )א"א ס"ק ט"ו( ,וז"ל" :חייב לאכול כזית מה' מיני דגן דוקא בליל א' וב' דסוכה ,ויראה
לחם הנילוש במי פירות וכדומה אין יו"ח בליל א' וב' דומיא דמצה" ,עכ"ל.
פט .עי' היא שיחתי ח"א )עמ' תק"כ(" :כאשר אתה תחבר ספר קצות החושן ,אזי אשיב לך גמולך ואכתוב עליו גם כן
קונטרס השגות".
שיעור יומי צח
שבחור לא ילמד קבלה ,וכשבא לישיבות אלו, לח .הגה"צ ר' סלמאן מוצפי בחר ברב בצרי
לאחר כמה ימים התחילו לשאול מי הוא ואם הוא לחתן מפני שמיד שמע לו ולבש לבן בשב"ק
נשוי וכו' ,ומיד זרקוהו .ואז החליט ,שאם יזכה יום דיבר מורנו על הגה"צ ר' דוד בצרי זצ"ל ,לאחר
אחד להקים ישיבה ללימוד חכמת הקבלה ,ויבוא שנסתלק בערב יום טוב ,וסיפר שחמיו,
בחור וירצה ללמוד קבלה ,ילמד את כולם. הגה"צ ר' סלמאן מוצפי זצ"ל ,לקחו לחתן ,כי פעם
אמר לבחורים לילך בבגדים לבנים בשב"ק ,ואף
אחד לא שמע לו ,כי היה זה דבר משונה בעיניהם,
מא .במנין חצות שבזכרון משה התפללו
ואילו הרב בצרי מיד שמע לו ולבש בגדים לבנים,
אדמו"רים שהיו אנוסים בזמן התפלה
ועל כן לקחו לחתן.
וסיפר עוד ,שהיה מנין דשחרית בחצות היום
בביהכנ"ס בזכרון משה ,שמורנו התפלל ואמר מורנו ,שהכיר אחד מן הבחורים שהיו שם,
שם ,והיה זה 'מנין של רבי'ס' ,והתפללו שם כמה שרצה הרב סלמאן מוצפי לקחתו לחתן,
מחשובי הצדיקים הדור שליט"א ,ועוד .ושאל אלא שלא רצה שילך עם שעון יד ,ובחור זה לא
אחד ,ומה עם זמן תפלה ,ואמר מורנו ,דכל רצה לוותר על זה ,ועל כן לא לקחו.
המתפללים במנין זה כולם היו אנוסים .וכן כ"ק
אדמו"ר מפאריסאוו זצוק"ל נהג אז להתפלל לט .ר' יהודה פתיה זכה לכתוב חלק שני מבית
ביחידות בשעה שמונה בבוקר ,ואח"כ הגיע למנין לחם יהודה ולהוליד עוד בן כדברי הרב סלמאן
זה להשלים קדיש וקדושה ,וזה היה עוד קודם מוצפי ברוח קדשו
שנעשה אדמו"ר. ודיבר מורנו על זקנו של הרב בצרי ,הגה"צ ר'
יהודה פתיה זצ"ל ,וסיפר שאז
ה'שפיטא"ל' היה שבאו אליו עם כל הילדים החולים
מב .בית המדרש של הרב בצרי נבנה בברכת
והוא בירך אותם.
אדמו"ר מפאריסוב ועומד עד היום
ושם נתוודע מורנו לכ"ק אדמו"ר מפאריסוב ,ר' וכשהיה כבר בן שמונים ,נפל פעם ר' יהודה
עקיבא רבנוביץ זצוק"ל ,,והוא היה לומד פתיה ,וכבר נראה כמי שנסתלק,
בחברותא עם הרב בצרי ,וכך גם מורנו בא ואמר הרב סלמאן מוצפי לאחד ,שיקחהו לבית
והתחיל ללמוד עמם .והרב בצרי היה לומד אז חולים ויתנו לו 'עלעקטרי"ק שאק"ס'' ,ובזכותך עוד
בחדר קטן מאוד ,ועדיין לא היה לו בית מדרש ,ור' יכתוב ספר שלם ,ועוד יהיה לו ילד ,ואני אלך עתה
עקיבא דחק בו הרבה שיבנה בית מדרש ,וניסו לכותל להתפלל' .וכך הוה ,וזה היה רוח הקודש,
לבנות ,ולא הצליחו ,עד שבירכו ר' עקיבא שאכן כתב אחר כך עוד חלק ב' מספרו הק' 'בית
שיצליחו וכן הווה שנבנה בית מדרשו של הרב לחם יהודה' על עץ חיים ,וגם נשא אשה נוספת,
בצרי בעצתו ובברכתו של ר' עקיבא] .וסיפר ולאחר השמונים נולד לו עוד בן.
מורנו שהיה פעם מעשה אצל ר' עקיבא שרצה
איזה ת"ח גדול אחד לבנות בית מדרש באיזו עיר, מ .בשנות בחרותו של מורנו המקובלים
אלא שהעיריה שם לא נתנה אישור ולא יכלו החזיקו בחריפות שבחור לא ילמד קבלה
לעשות דבר .ואמר ר' עקיבא לאותו הגדול ,שהוא בשופו"א
נותן אישור ,ויכולים לבנות ,והתחילו לבנות .ור' סיפר מורנו ,שכשהיה צעיר זרקוהו מכל ישיבות
עקיבא היה הולך לשם בכל יום ויום ומברך שלא המקובלים ,כי אז החזיקו בחריפות גדולה
צט מקצת שיחות שבת
וויין' ,אבל באמת כתוב בספרים שהיום כבר יש יראו העיריה כלום ושיצליח ,וכן הווה .ועד היום
'ארץ זבת חלב ודבש' ]שרומז לענין רביה"ק עומד אותו בית המדרש על תלו באין פרץ ואין
באר"י ,וכן כותב מעין זה ר"א בר' נפתלי בספרו יוצאת ,שלי"ת[.
ליקוטי אבן ואכמ"ל[.
ואמר מורנו בשם התרומת הדשן ]כך נ"ל[' ,אין מג .הרב בצרי לימד את הקבלה כפשוטה אך
אומרים שירה אלא על היין' )ברכות לה שמח בשאלות של מורנו ושמח הרבה שדיבר
ע"א( ,שאין מתפללים אלא מתוך התבוננות מורנו שרביה"ק נמצא בירושלים
בסודות התורה. שאל אחד התלמידים ,האם הרב בצרי למד קבלה
גם על פי הפשטה וחסידות ,או רק את
הפשט ,והשיב מורנו שאצל המקובלים הספרדים
מה .סוכת עורו של לויתן לעתיד אינה כשרה לא נהגו לבאר יותר מן הפשט ,וסברו שאין לגלות
לכאורה לסכך יותר ממה שכתוב ,אלא כל אחד יבין לפי מדרגתו,
שאל מורנו על ענין הלויתן ,איך תהיה לעתיד אבל כששאל מורנו שאלות כאלו ,הוא נהנה מן
סוכה מעורו של לויתן )ב"ב עה ע"א( ,והלא השאלות ,ואילו המקובלים האחרים לא אהבו
אינו כשר לסכך ,ואמרו כמה מהסובבים תשובה לשמוע שאלות כאלו .ואמר מורנו ,שכשחזר בר"ה
]ואיני זוכר אם ענה מורנו[. תשע"ג לירושלים ואמר שרביה"ק נמצא
בירושלים ,שמח הרב בצרי מאוד בזה.
בברסלב יש ניגון עתיק יומין והניגון
שבצינעא אפשר לשורר ברשות היחיד מד .אסור לדבר על השכינה ועל ישראל ואף לא
אמר אחד התלמידים על אחד מחבריו ,שהוא על יין ארץ ישראל
מחבר ניגונים יפים הדומים לניגונים אמר אחד למורנו ,שאינו אוהב יין של ארץ
'עתיקים' מדורות עברו ,ואמר מורנו שבברסלב יש ישראל ,ושאל האם יש חשש לדבר על יין
ניגון על המילים 'עתיק יומין' והחל מורנו לשיר של ארץ ישראל ,ואמר מורנו שאסור לדבר על
הניגון ,ואמר שזהו אכן ניגון 'עתיק' .וביקש ממנו השכינה .וסיפר ,שאמרו פעם להרה"ק מבעלזא
מורנו שישורר ניגון ,ושורר ניגון ,ואמר לו מורנו זי"ע שאי אפשר לילך ברחובות תל אביב ,ופעם
שזהו 'ניגון של לב' .ואמר אותו אחד ,שבדרך כלל הלך ברחוב ,וראה שם דפים עם אותיות בלשון
אינו מנגן ,ומשאיר זאת בצינעא ,ואמר לו מורנו, הקודש ,ואמר שאכן אי אפשר לילך ברחובות אלו,
אבל כאן הלא זוהי רשות היחיד ועל כן יכול לנגן כי יש אותיות על הרצפה] .וכן סיפר מורנו מעשה
וחשיב בצינעא] .וחזק מורנו ועורר שיש להתרחק בדומה לזה מהרה"ק מבעלזא ,על מה שאמרו לו
מאוד מכל הניגונים הטמאים למיניהם שמשוררים על הקולות שברחוב ,והלך ברחוב ושמע קול תורה
כדרכי הגוים והער"ר ,ולהתרחק מכל מיני הנהגות בוקע מישיבה ,ואמר ,אכן יש קולות ברחוב [.ואסור
פסולות של התוועדות בכלי זמר באופן המביא לדבר רעה על ישראל.
לידי ענייני תערובות ושאר דרכים רעים ,וכ"ש
אותם אלו שנאסרו על ידי גדולי הרבנים זצ"ל ואמר מורנו שמוהרא"ש זצ"ל אמר שאביו בא
ושיבלחט"א ,שאסרו בכל תוקף כל מיני 'מופעים' מעיר טוקאי ,ועל כן הבין מוהרא"ש
ו'ערבי זמר' אפילו המיועדים רק לגברים בלבד. ב'אונגערישע וויין' .וא"כ אכן יש 'אונגערישע
שיעור יומי ק
לשמוע ,ועי' להלן בסעודת היום ,שחזר מורנו קצת וסיפר מורנו שבדידהו הוה עובדא מאחד שהיה
על מה שאמר כאן[. אצלו בזה שאלה גדולה של הפסד ממון עצום ,והלך
להגריש"א זצ"ל ,ואמר שיש לשאול את הגר"ש
וואזנער זצ"ל ,והלך מורנו להגר"ש וואזנער זצ"ל,
מו .למציאת שידוך אומרים שיר למעלות אשא
שהיה אז בבית מדרשו בירושלים הסמוך לבית
עיני אל ההרים ומקשרים רחל ולאה
מדרשנו ,ולא הסכים הגר"ש להקל אפילו כהוא זה,
וכשפנה הנ"ל לילך לדרכו ביקש ברכה לבנו
ואפילו שהיה בו הפסד ממון עצום ,ואפילו שהיה
שימצא את זיווגו ,ואמר מורנו
מדובר באופן שאין חשש תערובת כלל ,שהיה
שלמציאת שידוך טוב לומר קאפיטל 'שיר למעלות
מיועד רק לגברים .וסיפר מורנו שלאחר שהלה
אשא עיני אל ההרים' )תהלים קכא( צא ,ומקשרים
ציית לדברי הגר"ש למרות החשש מההפסד
רחל ולאה ,ויעקב קישר רחל ולאה .ופנה לבנו של
העצום שהויה כמעט ודאי ,נעשה לו לבסוף נס
התלמיד חכם הנ"ל ואמר לו כי צריך אתה לשמוע
שלא הפסיד כלל .וכל זאת הוא בענין ששר בפני
את השיעורים של אביך ,שמקשר את הירושלמי
גברים בלבד ,ואין צריך כלל להזכיר מקום שיש בו
לבבלי ,שזהו קשר בין רחל ללאה.
איזה חשש שישיר בפני תערובת וכדו' ר"ל שפשוט
שהוא איסור גמור ומכוער מאוד[
מז .שני בחי' אצל רבי וחסידים מקרוב בבחי'
לאה ומרחוק בבחי' רחל
והוסיף מורנו ,ששמע מהרה"ק בעל נתיבות הירושלמי הוא בחי' לאה והבבלי בחי' רחל
שלום מסלונים זי"ע שיש שני בחי' של וצריכים לקשרם
שידוכים בין רבי לחסידים ,האחד קרוב והאחד דיבר מורנו עם ת"ח אחד שמוסר שיעור עיון
רחוק ,כי השידוך הקרוב הוא בחי' לאה ,והשידוך בתלמוד ירושלמי ,ושאל אותו יהודי,
הרחוק הוא בחי' רחל ,כי לרחוקים יש מעלה שהם שהוא עוסק לקשר את הירושלמי לבבלי ,ולמה
בבחי' רחל צב .ושאל אחד התלמידים ,האם הכוונה איתא שר' זירא הוצרך לשכוח את תורת בבל
דייקא שהם רחוקים בפועל ,ואמר מורנו שאין בכדי ללמוד את תורת ארץ ישראל )ב"מ פה ע"א(,
הכוונה דייקא בפועל ,אלא לאלו שיש להם ודיבר מורנו על שהירושלמי הוא בחי' לאה והבבלי
ההשתוקקות ]והם כעומדים מרחוק[. בחי' רחל צ ,וצריכים לקשרם וכו' ]והיה קשה
_________________________
צ .ועי' שיעורי ים החכמה על מס' ברכות" :ובאמת כבר אי' מהגר"ח מוואלז'ין )כמובא בספר כרם יהושע( לפרש בדרך
זו כל המח' שבין הש"ס בבלי )רחל היורדת לבי"ע -בבל( לירושלמי )לאה הנשארת באצי' -אר"י( ,שהבבלי הולך בעומק
והירושלמי בפשטות )ויסוד הענין מובא ברמ"ז על האוצ"ח אות ב'(".
צא .עי' עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו ,מאמר חקור דין ח"ד פי"ז ,וז"ל" :נמצאו לפי זה שני מיני זווג לאדם אחד ,כרחל
ליעקב שהיתה בת זוגו ממש בתולדת הנשמות ]וכו'[ על זה נאמר עזרי מעם ה' ]וכו'[ ואחד שלא מדין התולדות אלא
ברחמים כזיווגה של לאה ,כמה דכתיב מאין יבא עזרי ]וכו'[ והאומר המזמור הזה בכוונה בסוף כל תפלותיו קודם עקירת
רגליו מזמנין לו בת זוגו הוגנת לו אם בתולדות ואם ברחמים" ,עכ"ל.
צב .עי' גליון דעה חכמה לנפשך פר' בהר-בחקותי תשפ"ה" :וכמו שאמר לי כ"ק אדמו"ר הנתיבות שלום זי"ע שיש לו
איזה חסיד שגר בלאנדאן ,שהוא קרוב אליו ודבוק בנפשו יותר מהרבה הדרים בירושלים עיה"ק ,והשוה הנתי"ש לזה את
דברי מהרח"ו זי"ע ,שכותב ששידוך הבא לאדם מקרוב הוא בחי' לאה ,ואילו שידוך הבא מרחוק הוא בחי' רחל".
קא מקצת שיחות שבת
הביאו לו כאב ראש עד כדי פיקוח נפש ,ובתקופת מח .לשיטת בעל התניא גם בן חו"ל שבא
פסח מזג האויר טוב ,והיה יכול להניח תפילין. לארץ ישראל עושה יו"ט שני כי בחו"ל צריך
יותר זמן שתחול הקדושה
דיבר מורנו בענין יו"ט שני ,ואמר שהרה"ק
נ .השי"ת שומע תפלה גם על שידוך והגר"א אדמו"ר הרש"ב זי"ע מבאר ששיטת בעל
אמר שצריך להכות את הבחורים שיקיימו התניא אינה כשיטת החכם צבי ,שעושים כמקום
מצות פריה ורביה שנמצאים בו ,אלא שיטת בעל התניא היא
אמר אחד הבחורים ,שעל הכל השי"ת שומע את שנוהגים בדין יו"ט שני תרתי לחומרא ,דהיינו שבן
תפלתו ,רק לא על שידוך ,ואמר מורנו בשם ארץ ישראל שהולך לחו"ל מחויב לנהוג יו"ט שני,
הגר"א ,שצריכים ליתן מכות לבחורים שיקיימו ומאידך גם בן חו"ל שבא לארץ ישראל צריך לנהוג
מצות פריה ורביה צו. יו"ט שני ואינו כבני ארץ ישראל צג .וענין זה
מתבאר באמת על פי נסתר ,כי בכדי שהקדושה
וביקש אותו תלמיד ברכה לשידוך ,ושמורנו דיו"ט תחול עליו צריכים בחו"ל יותר זמן כמשך ב'
יהיה המסדר קידושין ,ואמר מורנו ימים ,ובארץ ישראל יכולים להשיג זאת ביום אחד
שאינו יודע אם יהיה המסדר קידושין ,אך השי"ת ]ובן חו"ל ,הואיל וגריר אחר מקומו הקבוע ,גם
יעזור שיהיה לך שידוך. כאשר הוא באר"י אינו יכול להמשיך הקדושה אלא
בב' ימים[.
נא .את מעשי תלמידי הבעש"ט ודברי התניא
יכולים לומר לבחורים בשם גדולי ליטא מט .מוטב לקנות סוכה מתפילין בחוה"מ כי
דיבר מורנו עם מחנך ליטאי אחד ,שאמר שהוא תפילין בחוה"מ הן ספק וסוכה חיוב דאורייתא
לומד חסידות ,וכשהוא מלמד השקפה, דיבר מורנו על מה שכותב רעק"א ,שמוטב
דוחים הבחורים את דבריו באמרם שאלו 'חסידישע לקנות סוכה מתפילין בחוה"מ ,כי
תורות' ,ומיד כשרק מתחיל לדבר כבר אין מקבלים התפילין ]בחוה"מ[ הן רק ספק ,והסוכה היא חיוב
דבריו בטענה הנ"ל,ואיך יוכל להשפיע עליהם. דאורייתא צד .ואמר דאיתא בגמרא ,לפי גירסא
ואמר מורנו שהוא צריך שלא לעשות מזה 'שיטה' אחת ,שרבי יוחנן הניח תפילין רק פעם אחת
בדווקא ,אלא הוא יכול לספר כל מעשה מן תלמידי בשנה ,בחוה"מ פסח צה ,כי היה חולה ,והתפילין
_________________________
צג .עי' שו"ת חכם צבי סי' קס"ז" :אף הבאים מח"ל אסורים הם לנהוג שני י"ט של גליות כל זמן שהם בא"י אפי' דרך
ארעי ,כיון שהמקום גורם" ,ובשו"ע הרב או"ח סי' תצ"ו סי"א" :בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל ,אף על פי שדעתן
לחזור ,אין עושין אלא יום אחד כבני ארץ ישראל ,ויש חולקין".
צד .עי' שו"ת רעק"א סי' ט' ,וז"ל" :ולדינא דמספקי' ההלכתא אם חוה"מ ז"ת או לא ,י"ל דתפילין עדיף ,דספק דאורייתא
עדיף מודאי דרבנן ]וכו'[ ולענין תפילין וסוכה ,כיון דסוכה ודאי דאורייתא ותפילין ספק ,סוכה עדיף" ,עכ"ל.
צה .א"ה :עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג" :ר' יוחנן בסיתוא דהוה חזיק רישיה הוה לביש תרויהון ,ברם בקייטא ]וכו'[ לא
הוה לביש אלא דאדרעיה" ,ובפני משה שם" :ויש גורסין בהפך" .ולע"ע לא מצאתי הלשון שהניח דווקא בפסח.
צו .עי' שו"ע אה"ע סי' א' ס"ג" :ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא ,ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות
פריה ורביה" ,ובביאור הגר"א שם" :ועל ב"ד כופין משום ביטול פו"ר ,כמ"ש בס"פ המדיר".
שיעור יומי קב
הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע ,לא הבין הבעש"ט על הגר"א או על שאר גדולי ליטא.
כלל את המילים שאמר רבו ,אלא רק קיבל את ]כדאיתא בחידושי הרי"ם שאצל הצדיקים הגדולים
ההבל שיצא מפי רבו והתענג בשמיעתם באמונה כל מעשה שהיה יכול להיות ,יש בו אמת .אך אח"כ
בגודל קדושת האותיות וההבלים ,עד שלבסוף אמר מורנו שאעפ"כ העיקר הוא לספר כל
זכה שנפתחו לו כל המוחין הק' ונעשה תלמידו המעשיות בדרך של אמת לאמתו ,כמו שקיבל בזה
הגדול ביותר .ואמר מורנו בשם אחד הצדיקים, מרבו מהר"י מפשווארסק זצ"ל[ וכהיום ממילא כל
שהוא מדבר אל הנשמות ,והגופים כבר יבינו החסידים הם ליטאים ,וכל הליטאים הם חסידים.
אחר כך. ]היינו שכל אחד מקבל המעלות של השני ,וכידוע
מה ששיבח רביז"ל אנשי ליטא צז[
נד .משחק שח בשב"ק רק בכלים המיוחדים
לשב"ק נב .הסוכה היא מקוה
דיבר אחד התלמידים על משחק ה'שאך' אמר אחד התלמידים ,שהוא רצה לילך למקוה
]שחמט[ ,שאמר לו מורנו לפני כמה אך היה לו קשה למצוא היכן לטבול וכו',
שבועות שאסור לשחק בו בשב"ק ,אלא אם כן יש ושאלו מורנו ,האם היית בסוכה ,הרי סוכה היא
לו סעט של משחק מיוחד לשב"ק ,ואמר שקנה לוח כמו מקוה צח .וע"כ עליך להתחזק שעכ"פ זכית
חדש ,ואמר מורנו שאין די בלוח חדש ,אלא גם לבחי' מקוה ע"י הסוכה ,ועי"ז תזכה בוודאי גם
החלקים צריכים להיות מיוחדים לשב"ק ,והיו לטבול כפשוטו.
אנשים שהיה להם סעט של זהב לכבוד שב"ק צט.
נג .קודם צריכה הנשמה להבין ואחר כך יבין
נה .הרה"ק ר' בונם עשה בעלי תשובה על ידי גם הגוף כהאמרי יוסף שקיבל את ההבל היוצא
משחק השח וצריך להניח לאחרים גם לנצח מפי רבו
ושאל אותו תלמיד ,שהרה"ק ר' בונם ביקש אחד ברכה להבין אידיש ,בכדי שיוכל
מפרשיסחא זי"ע עשה בעלי תשובה על להבין מה שמורנו מדבר ,ואמר מורנו
ידי שהיה משחק עמהם 'שאך' ,אך הוא אינו יודע שבתחילה צריכה הנשמה להבין ,על כן תמשיך
היאך לעשות זאת ,כי בדרך כלל אנשים כועסים לבוא ותהיה שרוי בהבל של התורה ,והנשמה
כשמנצחים אותם ,ואמר מורנו ,תן להם גם לנצח מבינה ,ואחר כך יבין גם גופך .והרה"ק בעל אמרי
מפעם לפעם ק. יוסף מספינקא זי"ע ,בתחילה כשהגיע לרבו,
_________________________
גיוואלט ©מיין
"אי¨ האבּ ¦ ¨ §
ליטא"¦ - .
כּיהוּדי ¦ ¨
בּעבוֹדתם[ ¦ ¥
]המּתמידים © ¨ ¨ £
אנשׁים © © § ¦ ¦
בּלבּוֹת ¦ ¨ £
יתפּשּׁט § ¦
שׁלּי ¦ § © ¥
שׁהענין ¦ ¤
"רציתי ¨ § ¦ ¨ ¤ צז© .
̈אמר¦ ¦ ¨ :
הערצער") .שיש"ק ב' רנ"ז(ליטבישׁע ¤ § ¤
לייגן אוֹיף ¦ § ¦ ¤ ©זא¨ זאל ©זא§ ¥
צח .ועי' שם משמואל לסוכות )מאמר א'(" :וכמו מקוה שצריך שיהי' כולו במים ,ואם אפי' משהו ממנו חוץ למקוה לא
עלתה הטבילה ,כן הוא בסוכה".
צט .עי' רמ"א או"ח סי' של"ח ס"ה ,ומג"א שם ס"ק ח'" :באיסק"קי ]שחמט[ ,ונהגו לעשות האיסקק"י של כסף ,דאל"כ
מיחזי כעובדא דחול".
ק .עי' ספר הרבי רבי בונם מפשיסחא ח"א סי' י' )עמ' ע"א-ע"ב( ,שהחזיר בתשובה אברך בדאנציג על ידי משחק שחמט.
קג מקצת שיחות שבת
השמים ,האם אין זה רקיע יפה .ואמר אותו ושאל עוד אותו תלמיד ,אם אכן זהו משחק
תלמיד שעתה הוא 'סאובע"ר' ]פיכח[ ,ועל כן גבוה ,למה היו צדיקים ששיחקו בו רק
אינו רואה את היופי ,וחייך מורנו ושאל ,האם בניטל ,ואמר מורנו שאסור לבטל תורה .ושאל,
בשכרות הדבר יפה יותר ,הלא צריך להיות ואימתי כן שייך לשחק ,והשיב מורנו ,אם צריכים
שיכור מגלויי אלוקות ,ואז יכולים לראות אור זאת לרפואה.
ויופי בכל דבר.
נו .במשחק השח יש מלך וצריכים לדעת
שיש מלך
נח .בשב"ק שאין נוטלים בה לולב צריכים ואמר מורנו שלא שיחק במשחק זה כבר זמן רב,
לנענע את הלב כל היום ואינו זוכר היטב את כללי המשחק ,אלא
שהוא סבור שיש מלך במשחק זה ,ועיקר מה
שאל מורנו בדרך חידוד את אותו תלמיד ,האם שצריכים לדעת הוא שיש מלך.
עשית נענועים ,ואמר ,לא חשבתי שיעשו
היום נענועים בבית המדרש ,ואמר מורנו ,הלא
היום שב"ק ואין עושים נענועים ,ועל כן היום נז .אין כלום מה לעשות בעולם הזה ובכדי
צריכים לעשות 'נענועים' כל היום .ושאל הנ"ל לדעת זאת צריכים ללמוד בכל רגע
איך עושים זאת ,ואמר מורנו ,שמנענעים את אמר אחד התלמידים דבר-מה על שהחיים
הלב. קשים וכו' ,ואמר מורנו ,תסתכל על
בדרך לסעודת יום טוב
ס .כל הימים טובים הם בחב"ד דא"ק ובתוכם נט .בדורנו יכולים גם החסידים לעצור את
ו"ק דא"ק ובינה דא"ק ואין סתירות בעולם השמש כיהושע בן נון
שאל אחד התלמידים ,שמורנו אומר בשיעורים יצא מורנו מבית המדרש ,וכבר היה מאוחר
שראש השנה הוא בו"ק דא"ק ,ויום מאוד ,ואמר בדרך צחות שהנה ידוע כי
הכיפורים בבינה דא"ק קא ,ברם בתורת חכם )דף יהושע בן נון עצר את השמש )יהושע י ,יב-יג(,
ע"ו ע"א-ע"ב ,קמ"ה ע"ב ,קס"ב ע"ב( קב איתא ואמר בשם אחד הצדיקים ,שכהיום יכולים גם
שבראש השנה מתקנים בחב"ד דא"ק ,ובכל החסידים ,לא רק הרבי'ס ,לעשות כן .ועתה גם כן
השנה מתקנים ו"ק דא"ק ,ונמצא שראש השנה צריכים אנו לזה וכו'.
_________________________
קא .ועי' נהר שלום דף ל"ח ע"ד ,ע"פ ע"ח שער ד' פ"ה ,שיוה"כ הוא בחוש השמיעה דאוזן דא"ק.
קב .וז"ל התורת חכם )דף ע"ו ע"א-ע"ב(" :לכן נראה שכונתו ז"ל שהנסירה של ראש השנה הם לזו"ן הפרטים
דכל השנה הזו דסדר הזמנים ,אלא שהוא בשורש שלהם ,שהוא בחב"ד דא"ק ,ובשאר ימות השנה הוא בו"ק דא"ק,
כמו שאמר הוא ז"ל בעל פה" ,ושם )דף קמ"ה ע"ב(" :והנה היה אומר מורי הרב ז"ל כי בראש השנה נתקנים
חב"ד דא"ק דזו"ן הכוללים דכל השנה ,ובשאר ימות השנה נתקנים בחינת ו"ק דא"ק דזו"ן הכוללים דכל השנה",
עכ"ל.
שיעור יומי קד
הנענועים לפני התפילה שייך לענין המשכת הוא בחב"ד דא"ק ולא בו"ק דא"ק .ואמר מורנו
הגדלות לפני הקטנות וכמו שכבר נתבאר כמ"פ שאין זו סתירה כלל ,ואין סתירות בעולם כלל,
)עיין 'צילא דמיהמנותא יום א' דחוה"מ' שם אלא הכוונה היא שכל הימים טובים באמת הם
נתבאר באריכות([ בחב"ד דא"ק ,ובתוך חב"ד זה יש ו"ק דא"ק
ובינה דא"ק .ואמר לו מורנו ,הלא צריך אתה
לידע כבר שהכל מתאים ואין מחלוקת ,וצריכים
ליחד הכל וכו'.
סב .לאחר החטא הגבורות קודמות לחסדים
בחיצוניות ובפנימיות שבשמו"ע החסדים
עדיין קודמים
סא .אפשר לעשות את הנענועים קודם התפלה
ומלבד זאת ,יש עוד לשאול ,שלאחר חטא אדם אף שלאחר החטא נמצאים יותר חלקים מן
הראשון הלא באות הגבורות קודם הדעת בתוך הגוף
החסדים ,וקשה ,כי רואים בשמו"ע ב'קונה הכל' שב ושאל אותו תלמיד ,אם יכול מורנו לחזור
שנכנסים החסדים קודם הגבורות ,והיאך עתה, ולבאר לו הענין מדוע ס"ל למורנו דיש
לאחר חטא אדם הראשון ,עדיין נכנסים החסדים מקום לכוון בסוכות את כוונות ערבית דליל
קודם הגבורות .והמפרשים מתרצים תירוצים, פסח בדרך של תנאי .ואמר מורנו ,שהאריז"ל
ותירוצו של הדברי שלום הוא קד ,שיש חילוק בין כותב שיכולים לנענע הד' מינים גם קודם
פנימיות לחיצוניות ,או בין קטנות לגדלות ,כי חטא התפלה קג ,ולכאורה צריכים להבין ,הלא
אדם הראשון לא פגם כלל בפנימיות ,ועל כן בנענועים מרימים את החלק התחתון שבדעת
במילה או בציצית ,שהן בחיצוניות ,אכן חזינן מגופא דז"א ,שהוא ו"ק דמכריע ,ברם באמת
בכוונות שהגבורות נכנסות קודם החסדים ,אבל יודעים אנו שלאחר חטא אדם הראשון כבר
שמו"ע היא בפנימיות ובגדלות ,ועל כן שם נכנסים נמצאים הרבה יותר חלקים מן הדעת בתוך
החסדים קודם הגבורות. הגוף ,כיון שהדעת ירד בין תרין כתפין] .וענין
_________________________
קג .עי' שעה"כ ,הקדמת דרושי הסוכות ,וז"ל" :והנה טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר יום ,קודם שתתפלל תטול
הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו ,ואח"כ הד' נענועי של הלל יהיו בבית הכנסת" ,ושם דרוש ה'" :גם הדעת יש בו ו"ק
]וכו'[ ואותם הו"ק שבו הם ו' בחינות חסדים שהם שרשים ומקורות אל ו' חסדים המתפשטים בת"ת ]וכו'[ ולכן מנענעין
נענוע א' בכל קצה מו"ק העליונים השרשים אשר בדעת להמשיך ממנו הארה למטה" ,עכ"ל .ובענין ירידת הדעת עי' ע"ח
שער נ' פ"ג" :כי קודם שחטא אדם הראשון היו החסדים קודמים להתפשט בגופא דז"א ,ועל ידי חטא אדם הראשון ירד
הדעת למטה בין תרין כתפין ,ובהיותם שם בהתרחבות ירדו הגבורות תחילה".
קד .עי' דברי שלום )לר' רפאל אברהם שלום שרעבי( ,על ע"ח שער כ"ה פ"ב )דף מ"ו ע"א( ,וז"ל" :וצ"ל דאיך אנו מכונים
בתיבת קונה הכל בסדר ירידת החו"ג ,שתחילה יורדים החסדים ואח"כ הגבורות .ואפשר לומר שמה שגרם החטא אינו
אלא בחיצוניות דוקא ,דלא מצינו זה הסדר של ירידת החו"ג שהגבורות ירדו תחילה כי אם בציצית ומילה ,שכל זה הוא
בחיצוניות העולמות ]וכו'[ אך בפנימיות לא הגיע הפגם ,וא"כ תפילה שהיא דבור היא בפנימיות כנודע ,לכן אנו מכונים
בתחילה ירידת החסדים ואח"כ הגבורות ]וכו'[ וא"כ נמצא דציצית ומילה שהם זמן הקטנות כנודע תחילה יוצאים הגבורות,
אבל בתפילה שהוא זמן הגדלות כנודע אז תחילה יוצאים החסדים ,וידוע דקטנות וחיצוניות הכל אחד ,וגדלות ופנימיות
הכל אחד" ,עכ"ל.
קה מקצת שיחות שבת
סה .בסוכות מקבלים ישראל בכל עת יותר סג .קודם החטא היתה הגדלות קודמת לקטנות
דעת ולוקחים כל רמז לקירוב והגוים לוקחים ועל כן בליל פסח ובסוכות הגדלות קודמת
הכל לריחוק והתורת חכם )דף צ"ו ע"א( קה מחדש ,שהדרך
ומעלה זו של סוכות ]הכלול מפנימיות האמיתית קודם חטא אדם הראשון
ומחיצוניות יחדיו[ היא כמו שאומר היתה שהגדלות באה קודם הקטנות )ולא רק
הבעה"ת ,שבסוכות אנו כבן המבין היטב את שהחסדים נכנסו קודם הגבורות ,אלא חסדים היינו
רמזי אביו )עבודת הלוי הנ"ל( ,ואילו הגוים בכל עת ג"ר וגדלות ,וגבורות היינו ו"ק וקטנות( ,ועל כן
נעשים משוגעים יותר ויותר ,ואנחנו מקבלים בכל בליל פסח באה הגדלות קודם הקטנות ,כי אז
עת דעת ועוד דעת ועוד דעת .ובסוכות נראה עומדים אנו בדרגה של קודם חטא אדם הראשון.
גודל החילוק בין הגוים ליהודים ,כי הגוים לוקחים אמנם בפסח באה הגדלות קודם הקטנות גם
את כל הרמזים לריחוק ,ואילו בני ישראל לוקחים מטעם שעדיין יש פחד מן אחיזת החיצו'
הכל רק לקירוב ,ומבינים בכל רמז שהשי"ת רוצה )כמבואר בשעה"כ דרוש ד' ודרוש ו' דפסח(,
רק לקרב. וממשיכים את הגדלות מקודם גם בכדי שלא יהיו
אחיזות ,מה שאין כן בסוכות ,שממשיכים גם כן
גדלות קודם קטנות ,אלא שאין בה חשש מיניקת
סו .הסוכה היא שם מ"ב שבבינה ודרכה רואים החיצונים כבפסח.
את הכוכבים שהם שם ע"ב והגוים אינם יכולים
לסבול זאת
וצריכים ללמוד שהריחוק אינו ריחוק ,אלא סד .מצד הכללות כלולה סוכות מפנימיות
הריחוק הוא סוד הגבורות דשם מ"ב, ומחיצוניות כי החיצוניות כבר נתבררה ומצד
כי הסוכה היא ענין שם מ"ב שהוא בבינה ,כי הפרטות פסח גבוה יותר
הסכך הוא יסוד דאימא קז .ואין הגוים יכולים לסבול בדברי הרש"ש )נהר שלום דף ל"ג וכדאיתא
זאת ,והם מבעטים בה )עי' ע"ז ג ע"א-ע"ב( ,כי ע"א( קו ,שאף שפסח הוא פנימיות
הגוים יכולים לקבל רק את השמש ,שם ע"ב ,וזה וסוכות חיצוניות ,מצד הכללות כלולה סוכות גם מן
הורג אותם מיד ,ואילו היהודים נכנסים לשם מ"ב, הפנימיות וגם מן החיצוניות ,כי גם החיצוניות כבר
ועל ידי זה רואים משם את הכוכבים ,שהם סוד נתבררה .ובודאי זהו רק מצד הכללות ,ברם מצד
שם ע"ב. הפרטות פסח גבוה יותר.
_________________________
קה .וז"ל" :ומה שכתב והבן זה ,נראה שכונתו ז"ל שקודם חטא אדם הראשון היה נמשך הגדלות קודם הקטנות ,כמו
ביציאת מצרים ,לכך לא היו נאחזים בקטנות ,מפני שהוא בא אחר הגדלות ,והגדלות היה דוחה את החיצונים שלא יתאחזו
בקטנות ששם הוא בחינת היצר הרע" ,עכ"ל.
קו .וז"ל" :כי כל זה הוא לתקן חטא אדה"ר שהיה בנשמות שבניסן נבראו ,שהם פנימיות העולמות הנקרא בכללות חסד
]וכו'[ בערך חיצוניות העולמות הנקרא בכללות גבורה שבר"ה נבראו" ,עכ"ל.
קז .עי' פע"ח שער חג הסוכות פ"ד" :כי לעולם סוד הסוכה ,היא בחי' אור הבינה ,המסככת על בנין" ,ושם פ"ב" :והנה
יסוד דאמא שסיום שלה הוא בשליש הת"ת שלו ,הוא סוד סכך הסוכה" .ובענין הכוכבים עי' שם פ"ד" :צריך שיעשה
הסוכה באופן שיראו הכוכבים מתוכה ,כי הכוכבים הם ניצוצי החסדים".
שיעור יומי קו
על פי הנסתר קח .ואמר מורנו ,שאת הראיות לכל סז .הנענועים שקודם התפלה מוכיחים
הנ"ל נביא אחר כך ,אך בתחילה לכל הפחות שבסוכות עומדים בדרגה שקודם החטא ועל כן
אמרנו את יסודות הדברים ,ולבעלי הנגלה דחכמת מכוונים גדלות קודם קטנות
הקבלה יהיה קשה לקבל חידוש זה] .ונ"ל שאמר וביאר מורנו ,שרואים שבסוכות עומדים גם
שאין מי שמבין את כוונות סוכות ,שהן גבוה מעל בדרגה של קודם חטא אדם הראשון ,כי
גבוה ,ורק הצדיק האמת משיג זאת[. רואים שיכולים לעשות את הנענועים קודם
התפלה .ושאל אחד התלמידים ,האם הנענועים
סט .בפנימיות התורה ההלכה כצדיק האמת נקראים גדלות בערך התפלה ,ואמר מורנו שאינו
ואחרי יחיד להטות ,ורק בנגלה קיי"ל אחרי כן ,אלא הפשט הוא ,כי בנענועים עומדים כבר
רבים להטות בדרגה של קודם חטא אדם הראשון ,כי רק ז"ת
ובעל הסולם אומר ,שבפנימיות קיימא לן 'אחרי דמכריע נמצא בגוף ,ורואים שבכל זאת יכולים
יחיד להטות' קט ,כי בפנימיות ההלכה היא לעשות את הנענועים גם קודם התפלה] .ונמצא
כפי הצדיק האמת ,ואינו צריך לשום ראיות ,וכל שהטעם שעומדים בדרגה שקודם החטא אינו מכח
דברי הצדיק האמת בנוים על הקדמות מן המשכת המוחין דגדלות בתפילת העמידה
הקדמונים ,ואף אם נראה שזהו חידוש שלא נכתב דשחרית ,כי אפילו קודם שחרית אנו עומדים בזו
מקודם ,הרי בנסתר קיימא לן 'אחרי יחיד להטות', המדריגה ,ועל כן מוכרח כי מיד החל מקריאת
ורק בנגלה אומרים 'אחרי רבים להטות' )שמות כג,
שמע צריכים כבר לכוון גדלות קודם קטנות,
ב( ,וכמובא בשם רביה"ק בעל הסולם. ככוונת ליל פסח .כך נ"ל בכוונת מורנו[.
]ונ"ל שאמר גם באמצע דבריו ,לאחר שאחד ושאל אותו תלמיד ,אם כן יכולים בכל שב"ק
הזכיר את הפרי מגדים הנ"ל ,דס"ל לכוון כוונות אלו ,והשיב מורנו שרק
שאומרים גזירה שוה ט"ו ט"ו גם לענין אכילת ביו"ט יש סברא לכוין כך.
פת שאין בה תוספת כמו בפסח ,והסכים מורנו
שגם על פי הנגלה יש לדמות מילתא למילתא סח .לצדיק יש אלפי הקדמות לכל מה שאומר
מפסח לסוכות[. ולגר"א היו לכל גירסא מאה ראיות בנגלה ובלי
סוף בנסתר
ע .עיקר הדרך שהצדיק לא יניח עצמו להתנהג ואמר מורנו ,שלצדיקים יש אלפי הקדמות לכל
כפי חסידיו כמעשה שהיה בסוף ימי הרש"ש מה שהם אומרים ,ואי אפשר להבין מיד
ובסוף ימיו של הרש"ש באו אליו התלמידים, מכמה מילים .והגר"א אמר שלכל גירסא שהגיה
ואמרו לו שאין דרכו ]באופן הכוונות היו לו מאה ראיות על פי הנגלה ,וראיות לאין קץ
_________________________
קח .א"ה :עי' הקדמת ר' ישראל משקלוב לספר פאת השולחן )דף ו' ע"א(" :ששמעתי מפה קדוש ]וכו'[ כמוהר"ח ז"ל
מוואלזין ,ששמע מפי רה"ג שלא חידש שום הגהה עד שהי' לו ראיות ברורות מתושבע"פ לא פחות מט"ו מקומות,
ובנסתרות עד ק"ן מקומות".
קט .עי' מאמר 'אחרי רבים להטות' לבעל הסולם ,וז"ל" :ולפיכך ,דבר זה של אחרי רבים להטות נאמר רק בענייני
גופניים ,כי שם ההשגחה עומדת ,משא"כ על עסקי רוחניים שאינם נוגעים לקיום הגוף ,אלא להתרוממותו ,הוא להיפך,
כי רק אחר היחיד להטות" ,עכ"ל .ועי' מאמר החרות אות ס"ו.
קז מקצת שיחות שבת
עב .בראש השנה פוסקים כר' מאיר כי בשנת השמיטה[ נכונה לפי פשט הרב ,שלפי
בפנימיות פוסקים כיחיד והצדיק הולך בעזות פשט הרב )עי' שער המצות פר' בחקותי( צריכים
לגלות דרכים חדשים לכוין בשמיטה רק במוחין דפנים מתיבת
וכן רואים שבראש השנה פוסקים כר' מאיר ,
קיא 'באהבה' ואילך' ,און ער האט זיך געלאזט פון
כי בפנימיות פוסקים כיחיד .והצדיקים הולכים זיי' ]והניח להם להטותו[ ,ולאחר פטירתו אמרו
בעזות דקדושה לגלות דרכים חדשים ,בסוד 'ה' עז התורת חכם והמהרי"ט אלגאזי שזה בא מחמת
לעמו יתן' )תהלים כט ,יא(. עוונות הדור קי .כי עיקר הדרך צריכה להיות
שהצדיק לא יניח עצמו להתנהג כפי חסידיו,
אלא שהוא יעשה כפי שעלה בידו לאמיתה של
עג .כל חידושי הגוים באים מן החידושים
תורה.
שמחדשים הצדיקים
והרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע כותב ,שכל
החידושים שמחדשים הגוים ,למשל דרך עא .הנכדים צריכים לילך בדרכו של הזיידע
חדשה באריגה ,הכל בא רק מן החידושים ולא הזיידע בדרך הנכדים
שהצדיקים מחדשים ,ועל ידי זה נולד חידוש גם וכן איתא גבי הגה"ק בעה"ת ,בנסיעה האחרונה
אצלם .ואצלם לוקחים 'פעטענ"ט' ]זכות המצאה[ שנסע במלחמה ,ישב בדבקות בעגלה ובכל
על חידושיהם ,ואמר מורנו בדרך צחות ,שר' צדוק פרשת דרכים אמר לנכדו )שהיה מנהיג את העגלה(
הוציא 'פעטענ"ט' על חידוש זה ]או שאמר שעתה לפנות לימין או לשמאל וכו' ,ופעם אחת בעת
יש כבר 'פעטענ"ט' חדשים[. שהגיעו לפרשת דרכים היה הבעל התניא
בדביקות ולכן לא אמר כלום ]וכו'[ ולכן החליט
מורנו שאין זו הוראה לאחרים וכו', ואמר נכדו לנהוג המרכבה כפי דעתו והורה לבעל
ורק שיעשו בזה תנאי ,אם ניחא הוא
העגלה לאן לילך ,לימין או לשמאל ,ואח"כ
לקב"ה ושכינתיה.
כשהתעורר הבעל התניא נענה ואמר אוי ואבוי,
הלא כך צריך להיות ,שהסב הולך ומנהיג את
עד .ראבר"ן היה הגדול שבתלמידי רביה"ק הנכד ,וצריכים הנכדים לילך בדרכו של הסב ,ולא
בדורו הסב בדרכם של הנכדים .כי בפנימיות ,אף שיש
ואמר מורנו ששמע מהגה"צ ר' יעקב מאיר רבים הסוברים כנגדו ,אין הולכים על פי הרבים,
שבימי שהגם שליט"א, שכטער אלא אחר הצדיק האמת.
_________________________
קי .א"ה :המעשה היה בשנת השמיטה תקל"ז ,שנתו האחרונה של הרש"ש .עי' כצאת השמ"ש ,קונטרס שנת השבע
)סעיף ג'(" :ואולם בשנתו האחרונה ,היא שנת השמיטה ה'תקל"ז ,הדר ביה מרן ז"ל מטעמיה ,כי היה לבו נוקפו לעשות
מעשה היפך פשט דברי הרז"ל בשער המצות פרשת בהר ]וכו'[ והיה מכוין רק מתיבת באהבה ואילך ]וכו'[ נתאספו ובאו
לקראת שנת השמיטה הסמוכה ,היא שנת ה'תקמ"ד ,ובראשם רבינו התורת חכם זי"ע ,ועמו ]וכו'[ הרב מהרי"ט אלגאזי
זי"ע ]וכו'[ וברוח קדשם העלו דעונות הדור הם שהעלו ספק בלבו הקדוש דמרן ז"ל בשנתו האחרונה בדבר צדקת מנהגו
בכל השנים ]וכו'[ ועל כן נמנו וגמרו להחזיר המנהג הראשון על כנו" .ועי' פסק השמיטה למהרי"ט אלגאזי בראש ספר
דברי שלום )דף י"ז ע"ד(.
קיא .א"ה :אולי צ"ל כר' אליעזר ,שהוא יחיד לגבי ר' יהושע ,עי' ר"ה כז ע"א" :כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת
מעשיך זכרון ליום ראשון ,כמאן ,כרבי אליעזר ,דאמר בתשרי נברא העולם" ,ובתוס' שם ד"ה כמאן.
שיעור יומי קח
ולא לטעות שאם יש איזה חידוש בפנימיות ענין שחרותו דהגה"ק ר' אברהם ב"ר נחמן זצ"ל עוד
הקיבוץ אז משתנה חלק הנגלה ,שהוא לציית היו כמה מתלמידי רביה"ק גופיה בחיים חיותם,
רביז"ל ומוהרנ"ת ולהשתתף בהקיבוץ דרביז"ל מכל מקום כולם ידעו שראבר"ן הוא הגדול מכל
כפשוטו ממש ,כי העיקר הוא האמונה בדברי שאר התלמידים.
רביז"ל ותלמידיו מדור לדור ולקיים דבריהם
בפשיטות .ובפרט בענין הקיבוץ בירושלים ,שאנו
מקיימים בפשיטות הוראת תלמידי רביז"ל שהורו עה .מדוע מביא מורנו ראיות רבות לענין
שרצון רביז"ל שיהיה לו קיבוץ בראש השנה הקיבוץ דרביה"ק בירושלים
בירושלים עיה"ק ,והוא קבלה איש מפי איש עד ושאל אחד התלמידים ,למה מביא מורנו כל
מוהרנ"ת ועד רביז"ל וכמו שהאריך מורנו כך הרבה ראיות לענין הקיבוץ של
במקו"א ואכמ"ל[ רביה"ק בירושלים ,והלא בפנימיות אין צריכים
להביא ראיות וכו' ,והשיב מורנו שענין הקיבוץ
של רביה"ק הוא גם ענין של 'נגלה' ואינו רק
עו .ביאור דברי הרה"ק מקאצק בענין ענין של 'פנימיות'] .וכמו שהסביר מורנו במקו"א
האושפיזין הוא דהאמונה היא בחי' הממלא שכמו שבכל מצוות התורה יש חלק ה'נגלה'
שלמעלה מן הסובב וחלק ה'סוד' ,ופשוט שמי שמקיל ראשו בחלק
דיבר מורנו על מה שאמר הרה"ק מקאצק הנגלה בגלל שעוסק בסוד הרי זו טעות מרה,
זי"ע ,שלהאמין באבות הוא למעלה וכמו מי שיטעה ח"ו שלא צריך להניח תפילין
מלראות את האבות קיב .וביאר ,כי אמונה זו כי 'משיג הפנימיות' הענין ,כי באמת העיקר הוא
היא ה'ממלא' שגבוה מן ה'סובב' ,כי בודאי קיום המצווה בפועל עם כל הלכותיה ,בבחי'
הסובב הוא למעלה מן הממלא הפשוט ,ברם יש למה תוקעים רחמנא אמר וכו' .והוא הדין
ממלא שלמעלה מן הסובב ,שהוא עצם השכינה בהקיבוץ דרביז"ל ,שהעיקר הוא לקיים בפועל
הק'. דברי רביז"ל כפשוטו שהוא חלק הנגלה שבו,
]המשך בשבוע הבא אי"ה[
_________________________
קיב .מובא בליקוטים מפי השמועה בסה"ק בית ישראל.
קט בצילא דמהימנותא
בצילא דמהימנותא
קיגאושפיזא דמשה דחוה"מ סוכות תשפ"ז לפ"ק ]ח"א[
ויש לומר שזה תלוי אם התנאי של 'כל נדרי' בליל התחיל רבינו הניגון 'עולו אושפיזין'
יום כיפורים מועלת לבטל נדריו של כל השנה ,כי רבינו :ידוע שיטת הגרש"ז )עי' בהליכות שלמה
מה שכתב הגמרא )נדרים כ"ג ע"ב( 'הרוצה שלא מצות ישיבת סוכה הערה ל"ג( שאין
יתקיימו נדריו יתנה בתחילת השנה' ,כן הוא צריכים להזמין את האושפיזין בכל יום מימי
הלכה למעשה ויכולים לסמוך על התנאי לכל סוכות ,אלא סגי להזמינם בלילה הראשון ונשארים
השנה קיד ,ונמצא לפי זה יש לומר שסבר הגרש"ז האושפיזין כל ימי הסוכות .ואמנם מסתימת הזוהר
שאין צריכים להזמין האושפיזין בכל ימי הסוכות, משמע שצריכים להזמין בכל יום מימי הסוכות,
_________________________
קיג .נכתב ע"י ר' משה שמואל הכהן שליט"א ,כל הערות באחריות הכותב.
העתקנו סדר הדברים והשיחות כפי שדיבור בו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,כדי להבחין ולהתבונן על קשורי הדברים על
ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ,ולא הספנו ביאורים לקישורי השיחה ,והמעיין לדעת ללמוד ולהבן הקשרים שבכל נידון
ונושא ,ודי בזה.
קיד .והוא המבי"ט )סי' קנ"ב( ,ושו"ת רדב"ז )א'ק"ז( .ואין כן סתימות רוב פוסקים ,כי אין סומכים עליהם רק בשעת
הדחק וכשיש צורך גדול ,כמ"ש הרמ"א )יו"ד סי רי"א ס"א( .או באופן שיש עוד סניף להקל ,כמ"ש הבן איש חי
בשו"ת רב פעלים )יו"ד ח"א סי' ל"ט( .ויש שכתבו )ערוך השלחן ,ושפת אמת סי' רי"א ס"י( שאין סומכים עליה כלל
בכל אופן.
ובגוף החידוש של הגרש"ז ,יש לבארו עפ"י מש"כ הרמ"ז בענין האושפיזין כמ"ש בביאורו בזוה"ק )אמור ק"ג ע"ב( וזה
לשונו :נראה דהיינו ביום ראשון ]נמשך[ חסד ]הפרטי[ שבכל אחד מהשבעה חסדים ]הכוללים ,שהם ז' רועים[ ,וביום
שני גבורה שבכל אחד מהשבעה חסדים ,וכן על דרך זה עד יום השביעי דסוכות ,ונמצא שבכל יום יש כל השבעה צדיקים,
ולכן לא נאמר שבעה ימים בה' ,אלא שבעת בת' ,שהוא כל השבעה כאחד ,וכמ"ש רש"י שהם שטיינא בלע"ז ,ואילו כתב
בסוכות תשבו שבעה ימים הוא אמינא שהוא כל אחד ביומו ,אבל מדכתב תשבו שבעת ,פי' דאי' עלאה מצווה לשבעה
צדיקים אשר תחתיה ,אתם תשבו שם בסוכות .עכ"ל .ונמצא שכבר ביום הראשון באו כל האושפיזין ,שביום הראשון באו
בחי' אברהם שבכל ז' האושפיזין ,וביום השני באו בחי' יצחק שבכל ז' האושפיזין ,וכן הוא בכל ימי המועד ]והוא עפ"י
הכלל של התכללות והתקשרות הנוהג בכל המשכת מוחין פרטיים מפרצופי כוללים ,ואכמ"ל[ .ולפי דברי הרמ"ז אלו יובן
שיטתו של הגרש"ז שדי שמזמינים רק ביום הראשון ,כי כבר ביום הראשון הזמינו כל ז' אושפיזין,
ובנוסף לדברי הרמ"ז הרי ביום הראשון הוא השורש לכל ז' האושפיזין ,ממה שיום הראשון הוא 'חסד דיומא דכולהו'
הכלול מכל ז' הרועים) ,מהלך זו שמענו מרבינו שליט"א( .ועוד כי מה שאנו מתקנים מוח החכמה )שהוא גם חסד העולה
להיות חכמה בסוד עליות הפרקין( ,נתקן ממילא כל שאר הבחינת ,כמ"ש רבינו הרש"ש )נה"ש דף ט' ע"ד( שעיקר הטורח
הוא לתקן מוח החכמה תחילה שממנו נתקן ממילא שאר בחינת המוחין] ,ובפרט עפ"י הרמ"ז הכונה על חסד הפרטיים
שבכל ז' חסדי הכוללים ,שהוא כמו שבוע הראשון של ימי העומר וד"ל[ ,ומשום ג' טעמים אלו ,מובן שיטת הגרש"ז
שיעור יומי קי
כניסתם במשך ימי הסוכות ,יום ראשון חסד ומהני להזמינם רק ביום הראשון ונשארים בכל
דמקיף ,יום שני גבורה דמקיף ,וכן הלאה .ונמצא ימי הסוכות.
שביום א' דסוכות נגמרת הפנימי דאימא ,ומתחיל
המקיף דאימא .וכתב שם האר"י הק' שאין ביכולת ופנה רבינו לאחד התלמידים ושאל לו :האם
הפנימים להמתיק הגבורות של הנוק' שנמשכו עד ראית מי שמסביר פשט על ביאת
יוה"כ כל כך כמו המתקתם של חסדי המקיפים. האושפיזין בימי הסוכות ]עפ"י דרושי האר"י[.
ונמצא עיקר המיתוק נעשה בימי הסוכות שאז
וענה התלמיד :מבואר ענינו בדברי רבינו הבעל
נמשכים המקיפים דאימא.
התניא )בסידור דף רנ"ז ע"ב קטו(.
ומחדש הרמ"ז שני חידושים .הראשון הוא
שהפנימיים שבאים עד ימי הסוכות ואמר לו רבינו :שם מבאר רק בכללות ,אבל
צריכים להביאם ולמתקם עוד פעם ,כי עוד לא זה פעם ראשונה שאני רואה אחד
התמתקו לגמרי עד ימי הסוכות כנ"ל .ולכן ביחד מהמקובלים שמסביר ברור מה הפשט של
עם המקיפים שנמשכים במשך ימי הסוכות האושפיזין ,והוא רבינו הרמ"ז )על הזוה"ק דף
ממשיכים שוב הפנימים באופן מיתוק יותר ,זה ק"ג ע"ב(.
חידוש הראשון .וחידוש השני הוא ,שאלו
הפנימיים שנמשכים עוה"פ בימי הסוכות נבחנים
הנה כתב רבינו האר"י )שעה"כ ק"ד ע"ב( כי
שהנוק' מקבלת בימי הסוכות ב' מיני חסדים
לנשמת הצדיקים ואושפיזין הבאים במשך ימי
מאימא ,פנימיים דאימא ומקיפים דאימא ,פנימיים
הסוכות בסוכה.
דאימא מקבלת מערב יוה"כ עד יום ראשון דסוכות,
ומרמז שם הרמ"ז שהפנימיים נחשבים ומקיפים דאימא מקבלת בימי הסוכות .ואופן
לאושפיזין משום שהוא מחצב הכנסתם יש חילוק בין פנימיים למקיפים ,הפנימיים
הנשמות לעומת מחצב הספירות .וביאור הענין מתחילים להיכנס ממטה למעלה ,דהיינו פנימי
הוא ,כי כל פנימי נחשב לו"ק לעומת המקיף דיסוד ומלכות בערב יוה"כ עד שפנימי דחסד
הנחשב כג"ר) ,כמ"ש בתו"ח קל"ח ע"ג ,ק"מ ע"ד נגמרת להיכנס ביום ראשון דסוכות .וביום ראשון
ועו"מ( ,וכן ידוע אשר 'מחצב הנשמות' נבחן כו"ק דסוכות מלבד שנגמר להיכנס הפנימיים דאימא,
בערך מחצב הספירות הנחן כג"ר) ,כמ"ש בנה"ש עוד מתחיל להיכנס גם המקיפים דאימא ,והמשך
_________________________
שאי"צ להזמין שאר האושפיזין במיוחד ,ודי ממה שהזמינם ביום הראשון .ואמרנו פשט זה לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א
וקלסוהו.
קטו .וזה לשונו :פי' אושפיזין ,היינו עד"מ האורח הבא פתאום והוא נכבד ,וגם להיות שאינו רגיל לבא רק לפרקים ועתים
רחוקים ,הנה מחמת זה תגדל השמחה באותו אדם כשבא לו האורח הנכבד ,וכך יובן הנמשל כי הנה בסוכות הוא זמן
שמחתנו ,וענין השמחה הוא רק ענין התגלות ההעלם ,וידוע שבחי' ההעלם היינו כמו אור האה"ר שלמעלה מן השכל
כנ"ל ,ומפני שאינו רגיל לבוא בגלוי ע"כ בהגלותו למטה מזה תסתעף השמחה וכמ"ש אם הבנים שמחה ,פירוש שהשמחה
שנקר' אם הבנים בהגלות נגלות אורה למטה הנעלם למטה בלבו של אדם ,אזי יסתעף בחי' השמחה לפי שההעלם יצא
לגילוי ,שזהו דבר חדש ונכבד הוא מאוד ,עד"מ האורח הנכבד כשבא לעתים רחוקים כנ"ל ,וכך הוא למעלה בבחי' מקיפים
דאימא עילאה ,כאשר יבואו בגלוי בצל הסכך ,אזי נקראין אושפיזין עילאין ,ובעי ב"נ למחדי בהו לקבלם בשמחה וכמ"ש
תיבו אושפיזין עילאין כו' .עכ"ל.
קיא בצילא דמהימנותא
רבינו :הגרי"ז מבריסק זצ"ל לא אמר 'עולו דף ה' ע"ד( .ובמילא מובן שהפנימיים דאימא
אושפיזין' )כמ"ש במנהגי מהרי"צ הלוי, הבאים ביחד עם המקיפים נקראים 'נשמות' בערך
פכ"ח אות ד'( ,והלא בזוה"ק הובא לאמרו ויש לעיין המקיפים דאימא הנקראים 'ספירות' .ופנימיים אלו
למה לא נהגו לאמרו' .ובבריסק' למדו ספר הזוהר דאימא הם האושפיזין הבאים בכל שבעת ימי
בעיון .ופעם ראה בנו הגאון מוהר"ד זצ"ל שאחד הסוכות .והזוכה להשיג פנימיים אלו זוכה להשיג
מעיין בספר הזוהר על האוטובוס ,ואמר הגר"ד בחי' אורות הפנימיים ,הנבחן כמחצב הנשמות
שאין לומדים זוהר כך ,כי זוהר צריכים ללמוד בערך מחצב הספירות ,וזה נבחן שראה
בעיון ,ועל האוטובוס א"א ללמוד רק בבקיאות. האושפיזין הבאים קטז.
]וא"כ צ"ע למה לא נהגו מש"כ הזוהר ,שצריכים
להזמין האושפיזין[. ושאל אחד התלמידים :כשמזמנים האושפיזין,
אם גם המסובים צריכים להזמין ,או רק
והציע אחד התלמידים :אולי נהגו בבריסק כמו 'הבעל בית' די להזמין ]וכל המסובים נמשכו אחר
בחב"ד ,שלא הזמינו האושפיזין בפה רק ראש בית) .כמו בסידור הקערה ,שנמשכו המסובים
במחשבה) .כמ"ש בספר 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' אחר ראש הבית כמ"ש בשו"ע סי' תע"ג ס"ד([.
קצ"ד ואילך(.
וענה רבינו :רואים בברית מילה ,מלבד שבא
רבינו :בחב"ד סבירא להו להזמין האושפיזין אליהו הנביא בכל הברית )כמ"ש בפרקי
במחשבה דוקא ,ואפשר שסברו שמה דר"א פכ"ט( ,עוד מקבל כל ילד ניצוץ פרטי מנשמת
שכתב בזוהר שצריכים להזמין האושפיזין אליהו הנביא )כמ"ש בסידור האר"י כוונת המילה(,
הכוונה במחשבה ,וכמו לעניין התקשרות או מנשמת צדיק אחד השייך לנשמתו )כמ"ש
לצדיקים סברו שיתקשר במחשבה ,כמו כן בסידור הרש"ש ,עפ"י דברי מהרנ"ש בספר 'סוד
להזמין האושפיזין די שיזמין במחשבה ואין צריך מצות המילה'( ,כמו כן הוא בז' רועים הבאים
להזמין בפה דוקא .ואלו שאמרו שצריכים להזמין לשבות בצל הסוכה ,צריך כל אחד להזמין אושפיזין
האושפיזין בפה נהגו גם לגבי התקשרות הפרטי השייך לנשמתו בכל אחד מז' אושפיזין.
_________________________
קטז .ובים החכמה )על שעה"כ דרושי סוכות דרוש ד' אות ב' ,נדפס גם ביה"ח תשע"א( ביאור רבינו ענין האושפיזין ע"ד
העבודה ,וזה לשונו :והנה מצאנו בסוכות שבכל יום ישנו אושפיזין עלאין הבאים אל הסוכה ,בכל יום אושפיז אחד ,ביום
א' אברהם אבינו ,ביום ב' יצחק אבינו וכן הלאה ,ויש להבין מה ענינם בסוכה ומה הכוונה שבאים אלינו לסוכה ,וכי אנו
יודעים מי הוא אברהם אבינו או יוסף הצדיק מי הוא ,ואם נראהו וכי נדע שזה הוא ,והרי לא ראינוהו מעולם ומה הכוונה
בזה.
אמנם הכוונה הוא 'למידותיהם' של האושפיזין ,וכמו לדוגמא מדתו של יוסף הצדיק הארות של הדביקות ושל ההתקשרות
בו ית"ש ,דהנה בכל מדריגה יש בה ב' בחינות ,אם ע"י יגיעתו העצמית ,ואם ע"י השפעה מלמעלה ,וכמו ב' בחי' 'אהבה
רבה' 'ואהבת עולם'' ,דאהבת עולם' היינו אהבה שבאה לאדם ע"י התבוננות והתעמקות במידה זו ,אמנם 'אהבה רבה' היא
הרבה יותר גבוהה ,שהיא שפע של מדה זו הבאה מלמעלה ,וזה בחי' אושפיזין שמקבלין המידות בבחי' השפע הבא
מלמעלה ,ובחי' זו נקראת בשם מקיפין שהוא הרבה יותר גבוה ,והוא בחי' הסוכה מקיפין ,ובודאי שיש בזה כמה וכמה
מדריגות ,לא הרי זה כהרי זה ,אמנם באופן כללי כל אחד יכול להגיע ולהשיג על פי בחינתו ומדריגתו ,ועכ"פ יבוא ההשגה
מבחינת דעת עליון ,ואף אם אינו מרגיש ,יש לידע מה שאמר הרה"ק מקאצק זי"ע שישנם צדיקים הרואים את האושפיזין,
אמנם המאמין שבאם אליו הוא יותר גבוה מהם שהרי אמונה הוא יותר גבוה מראיה.
שיעור יומי קיב
אה"ת :מזה רואים שהמקיף הוא יותר מהפנימי, לצדיקים שצריכים לומר בפה 'הרינו מקשר' קיז
כי 'נגינה' שהיא המקיף )כמ"ש רבות כמו שנהגו 'בברסלב'.
בדרושי חב"ד ,עי' במאמרים תקס"ו ח"ב דף
בא בחור לרבינו והראה לו קונטרס מאיזה
תשמ"א ,ועו"מ( הוא בתוקף יותר גדול מה'תורות'
ת"ח אחד שמסר שיעורים 'בליקוטי
שהיא הפנימי.
מוהר"ן'.
רבינו :בכל המדרגות המקיף הוא גבוה יותר ואמר רבינו :הבעל מחבר עסק בספרי ברסלב
מהפנימי )כמ"ש בע"ח ש"ב פ"ג( .אבל עד שהגיע לגיל ל"ח שנים ,וכשעבר גיל
בעתיק הוא להיפך שהפנימי הוא גבוה יותר ל"ח אמר שכעת יתחיל לעסוק בתורת חב"ד ,כי
מהמקיף )כמ"ש בע"ח שי"א פ"ב( קיח. הוא כבר קשיש מחייו של רביז"ל) ,שנסתלק
בל"ח שנים( ,והתחיל לעסוק בתורת חב"ד,
ניגון רבינו ניגון 'אדון עולם' מימים נוראים. ונעשה חבד'סקער.
נטל רבינו ידיו לאחר שישב כי"ג מינוט לפני והזכיר אה"ת :הבעל מחבר אמר שמתחילה
נטילת ידים על מקומו קיט. אהב התורות של ברסלב והניגונים של
חב"ד ,ובסוף ניגוני חב"ד תפסו אותו ,ונעשה
בירך ברכת 'נטילת ידים' בנוסח זידיטשוב. חסיד חב"ד.
_________________________
קיז .בשיחות הר"ן )סי' רצ"ו( משמע שס"ל לרביז"ל שצריך לאמרו דוקא בפה ,וזה לשונו :בשעת התפלה צריכין לקשר
עצמו להצדיקים שבדור) ,כמובא בסי' ב' ובסי' ט' בלקוטי מוהר"ן ח"א ובשאר מקומות( ,ע"כ הזהיר לאנשיו שיאמרו קודם
התפלה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורינו .עכ"ל .וכ"מ בספר טהרת הקודש )מאמר תשובות סגוליות פ"ד( ,שצריך
דוקא אמירה .ואמנם בדברי האר"י משמע )עי' בשער רוה"ק דרוש ג'( שהתקשרות לצדיקים הוא במחשבה .ובשארית
ישראל )שער התקשרות( כתב שענין התקשרות במחשבה הוא ענין נעלה ,אבל יש ליזהר בזה ,וזה לשונו :בענין התקשרות
לצדיקים יש אופן התקשרות מחשבה במחשבה ,רק שזה האופן נעלה מאוד רם ונשגב במעלות הקדושות ,אבל מי שאינו
במעלת הצדיקים ,הדרך הפשוט להתקשרות לצדיקים באהבה לאהוב את הצדיק מאוד ,וזה גם כן נקרא התקשרות בפשוט,
אבל דרך הראשון סכנה היא לשניהם וד"ל .עכ"ל .ורביה"ק מקמארנא )נתיב מצותיך בפתיחה ליחודים( כתב שרק קודם
הלימוד והתפלה יש לקשור עצמו בדיבור ,אבל אח"כ לא יזכיר בפה כי הוא סכנה .וז"ל :ועיקר היחודים הם במחשבה
ובדביקות אהבה ,וכדי שיהיה רגיל בהם יוכל ללמוד בהם אבל לא יזכיר השמות ,וכן לא יזכיר בפה שם הצדיק שהוא
רוצה לקשר עצמו עמו ,כי הוא סכנה ,והכל יעשה במחשבה וידבק עצמו עם הצדיק שהוא רגיל ללמוד ספריו ודרכיו,
ומתחלה קודם היחוד יכול לומר בפה מלא הריני מכוין לקשר ולדבק עצמי נפש רוח נשמה שלי בנר"נ של רבינו הקדוש
רבינו יצחק לוריא או הרב ישראל בן אליעזר וכיוצא ,כל אחד לפי שורשו ,אבל בשעת לימוד היחוד לא יזכיר הצדיק
אלא במחשבה ,ודי בזה ,עכ"ל .ועי' בס' השיחות להרי"צ )תש"א דף פ"ו( כתב שגם על ידי ניגון יכולין לבוא הקשרות
על ידי מחשבה.
קיח .וכפי הנראה רמז לנו רבינו רמז גדול ,כי ידוע שענין הנגינה היא ביחידה כי טעמים בכתר שהיא בחינת עתיק ,וא"כ
לכאורה יש בנגינה כוח גדול יותר מתורה שהיא רק בחינת חכמה ,ואמנם תורתו של 'הצדיק אמת' שורשו מכתר שהיא
התורה דעתיקא סתימאה )שהיא ספר ליקו"מ כמ"ש עי' בהקדמת ים החכמה תשע"ב( .א"כ שמה בכתר התורה שהיא נבחן
כבחינת פנימי היא יותר גדול מבחינת נגינה.
קיט .עפ"י רוב כך הוא מנהגו של רבינו שיושב על מקומו כעשר דקות ויותר ואח"כ מברך )מלבד ליל הושענא רבה
קיג בצילא דמהימנותא
'אדם השלם' ,ונמנע מליתן ברכה .ולמחרת התחיל רבינו איזה ניגון.
החתונה כשבא לאביו אמר לו אביו ,עכשיו אני יתן
לך ברכה .שאל את אביו למה אתמול נמנע מליתן ובירך רבינו ברכת המוציא ,וברכת לישב
ברכה ועכשיו רוצה ליתן ברכה ,ענה לו אביו ,עד בנוסח זידיטשוב.
הנה היית בלי בחינת 'מלכות' ,לא היה לך חסרון,
]מלכות הוא חסרון[ ,היית 'אדם השלם' ,על כן לא
ניגנו הניגון 'לאמיר דערציילן'.
היית צריך לברכה ,עכשיו אחר החתונה כבר זכית
רבינו :הרה"צ רבי אהרן בריזל זצ"ל ]האדמו"ר
לבחינת מלכות שהיא 'רצון לקבל' הבאה מחמת
מדז'ירקא שעלה השמימה אול"י ג'
'חסרון' ,לכן עכשיו מוכן 'לקבל' ברכה.
דחוה"מ[ ,נהג להרבות בסעודת ולהשפיע לאורחים
דרכו של מוהר"א היה לקום בכל יום באשמורת שפע מזון ,ואמר שהלא 'רצונו להיטיב לנבראיו',
הבוקר ,זה אחד מהגרויסע עבודות וא"כ צריכים להרבות בסעודות הכנסת אורחים כל
]עבודות גדולות[ של הרה"ק הבעה"ס ותלמידיו היום ,וכן נהג בפועל כמו שנהג כן הרה"ק הדברי
לקום באשמורת .למדנו ביחד תורתו של הרה"ק חיים מצאנז שערך סעודות לעניים בכל יום) ,כמ"ש
הבעה"ס זצ"ל ,מאמרי 'הקדמות' ,וקצת מספרו בספר רבינו הק' מצאנז ח"א פ"ז קכ(.
'תלמוד עשר הספירות' .ועיקר מה שקבלתי ממנו
הרה"צ מוהר"א שימש בתורה את אדמו"ר
הוא המהלך של אדמו"ר הרב"ש בלימודו תורת
הרב"ש אשלג ז"ל בנו הגדול של הרה"ק
אביו ,שהוא לתת דגש על חלק העבודה של תורת
הבעל הסולם זצ"ל ,וזכה להימנות כגדולי תלמידיו.
בעה"ס ]לא רק חלק הלומדות והשכלה ,אלא חלק
וסיפר מה שסיפר לו רבו הרב"ש ,שצוה לו אביו
העבודה הלכה למעשה ,מה שנוגע לעבודת ה'[,
הבעל הסולם קודם החתונה ללמוד 'פוסקים' כדי
והיה לו נקודה והשגה גדולה בהבנת דברי בעה"ס
להיות בקי ביורה דעה ולקבל הוראה ,וכן עשה.
עפ"י העבודה.
וביום החופה נכנס לאביו לקבל ברכה ,אמר לו
והזכיר אה"ת :היה לו תקופה שהפסיק מללמוד הבעה"ס אין לי מה ליתן לך ברכה ,שכבר אתה
'קבלה' ,כי אמר שאסור ללמוד כשהוא תלמיד חכם וקבלת 'הוראה' ,ועכשיו כבר אתה
_________________________
מחמת איחור הזמן( ,ואולי להראות הלכה לתלמידים שאין מברכים 'ברכת לישב' רק לאכילה כשיטת ר"ת ולא לישיבה
גרידא) ,ועי' מה שדן רבינו בשיטת אלו באושפיזא דיעקב יעו"ש(.
קכ .וז"ל :לסעודת שחרית התישב בשעה שתים או שלוש אחרי חצות היום יחד עמו הסבו לשולחן עשרה אנשים ויותר
וכן בניו ,ולעתים רחוקות רק עם מתי מספר ממקורביו ,החסיד ר' צבי הירש משברשין מסר בשמו שאמר שיש לו שלוש
מאות טעמים למנהגו לסעוד עם הקהל ,פעם התבטא שזהו מאמר חז"ל ששולחנו של אדם מכפר ,והיות ואני חוטא גדול
אני מוכרח לישב בשלחן כל יום ,מעשה ברבי בעריש רפפורט בעל דרך המלר שהגיע לצאנז בשעת סעודה זו ,ורבנו
הושיבו בראש השולחן ,פנה אליו ואמר ר' בעריש'ל לובלינר תיאר לעצמו בודאי שבבואו ימצא שמתעסקים ליישב איזה
משנה למלך תמוה וכדומה ,ולתמהונו הוא רואה שמתעסקים בבשר צלי ורוטב ,השיב האורח ומה אם הייתי זוכה לבוא
אל הכהן הגדול בבית המקדש הכי לא הייתי רואהו מתעסק בבשר צלי ורוטב באכילת קדשים ,ונהנה רבנו מתשובתו
המחוכמת .באמצע הסעודה פנה פעם אל אחד האורחים בשאלה אם כבר אכל ,השיב הלה שלא בא לאכול אלא לראות
ולהתבונן בעבודתו של רבנו ,אמר לו רבנו והרי גם הנשמה אינה יורדת לעולם הזה כדי לאכול ,ואעפ"כ אם לא אוכלים
היא בורחת כידוע.
שיעור יומי קיד
ליתן ,וכשמקבלים ומכוונים לשם שמים נגמר רצונו בחינת 'חכמתו מרובה ממעשיו' ,והעיקר לעסוק
של עולם קכא .ואמנם בודאי הוא בתנאיי הקדושה בחלק העבודה של תורת בעה"ס.
של 'קדש עצמך במותר לך' כמ"ש הרמב"ן )פ'
ושאל אה"ת :הרבי אמר בשם הרב מדז'ירקא
אמור( שהוא מדאורייתא ,ואדרבה רק כשמקבלים
זצ"ל שיש ענין להרבות בסעודות ,משום
האור בקדושה רק אז זוכים לקבל האור בשלימות.
שהקב"ה 'רוצה להיטיב לנבראיו' .מה הוא הכונה,
ניגון רבינו 'אתה תקום'. האם הכונה להרבות בסעודת מצוה או גם
בסעודת רשות] .שגינה בו הרמב"ם )הלכות דעות
רבינו :כתוב בזוהר )ח"ג דף פ"ח ע"ב קכב ,וכ"ה
פ"ה ה"א( ת"ח המרבה בו[.
ברמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ח( שביום טוב
צריכים להזמין אורח על שלחנו ובשבת אין רבינו :האוכל סעודה ומכווין לשם שמים נותן
צריכים ,ומבאר היד בנימין )מוהר"ב סינקובסקי נחת רוח להקב"ה ,כי רצונו להיטיב
זצ"ל ,תלמיד הבעה"ס זצ"ל( פשט )ועדיין לא נדפס לנבראים ,כשמשתמשים עם 'הרצון לקבל'
והוא בכתובים( ,שיו"ט נבחן כבחינת 'שית אלפי בקדושה נעשה כלי לאורו יתברך ,הקב"ה רוצה
_________________________
קכא .וזה לשון רבינו שבת פר' תולדות תשע"ד )נדפס בדח"ל פר' וירא תשע"ד( :מרן בעל הסולם זיע"א אמר דהאריז"ל
כתב דהטעם למה הקב"ה ברא את העולם הוא מחמת שרצה להיטיב לנבראיו .וא"כ לכאורה היה צריך כל אדם לאכול
כל הזמן ולהתענג בכל מיני גשמיות דזה הוא תכלית בריאת העולם שהוא להיטיב ,ובאמת איננו כן אלא האמת היא דעיקר
ההטבה והחיות שיש במאכלים הוא מחמת הניצוצים שיש בהם ,ועיקר החיות הוא ע"י העלאת הניצוצים ,וע"י העבודה
בתורה ותפלה.
ושמעתי מכ"ק אדמו"ר מקרעטשניף זיע"א שפעם אמר המגיד ממעזריטש דהטעם למה זכה להיות יותר גדול מכל שאר
תלמידי הבעש"ט הוא ,מחמת שמיד כאשר בא לבעש"ט ראה דכאשר הבעש"ט אוכל ,הנה תיכף כאשר מכניס המאכל לפיו
מיד נשרף המאכל ,היינו דהשיג מדריגת הבעש"ט שכל אכילתו היא עבודת העלאת ניצוצים.
ונעתיק עוד דא"ח מה שדיבר רבינו לפנים בשנים )ליל פורים קטן תשע"א( מענין אכילה בקדושה ובדביקות הביא לידי
התעלות ,וזה לשונו :באמת אין צורך עבודה גדולה ,ולא צריך להיות מקובל גדול כדי לזכות לבחי' אכילה דקדושה ,ואמר
ששמע מערליכע יודן שאוחזים במדרגה שבכל לעיסה באכילתם ובכל לגימה בשתייתם חושבים על אות א' ,דעיקר כוונת
האכילה היא באות א' ,ומכוונים לאלופו של עולם שנמצא בכל דבר גשמי ,ובכל אוכל ובכל שתיה ,ובאמת באות א' נכללת
כל התורה בבחי' אות א' ד"אנכי הויה אלקיך ,שכוללת את כל התורה ,שהעצם כשאתה תופש במקצתו אתה תופש בכולו,
ויש שמכוונים בכל לעיסה וגמיעה אות א' מאחד מהשמות הק' אהיה הויה אדני אל אלקים שדי צבאות ,או בכל לעיסה
אות א' ממילויי השמות עסמ"ב וקס"א קמ"ג קנ"א וכדו' ,ועי"ז הם מקשרים את כל אכילתם ושתייתם לשמות הק' שורשי
כל התורה כולה ,וזוכים להעלות את האוכל והשתיה שיהיו בבחי' קרבנות ונסכים על המזבח להשי"ת ואשרי חלקם.
קכב .וזה לשונו )בסולם אות קס"ט( :ותא חזי בכלהו שאר זמנין וחגין] ,בוא וראה בכל שאר הזמנים והחגים[ ,בעי בר
נש לחדי ולמחדי למסכני] ,צריך האדם לשמוח ולשמח את העני[ ,ואי הוא חדי בלחודוי ולא יהיב למסכני עונשיה סגי,
]ואם הוא שמח בלבדו' ואינו נותן לעני עונשו גדול[ ,דהא בלחודוי חדי ולא יהיב חדו לאחרא] ,כי שמח בלבדו ואינו נותן
שמחה לאחר[ .עליה כתיב וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם] ,עליו כתוב וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם[ ,ואי איהו
בשבתא חדי אע"ג דלא יהיב לאחרא ,לא יהבין עליה עונשא כשאר זמנין וחגין] ,ואם הוא שמח בשבת אע"פ שאינו נותן
לאחר אין נותנים עליו עונש כשאר הזמנים והחגים[ ,דכתיב 'פרש חגיכם' ,פרש חגיכם קאמר ולא 'פרש שבתכם'] ,שכתוב
'פרש חגיכם' פרש חגיכם אומר ולא 'פרש שבתכם'[ ,וכתיב חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ,ואלו שבת לא קאמר] ,וכתוב
חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ואלו שבת אינו אומר[.
קטו בצילא דמהימנותא
עם האור של 'קבלה' בקדושה ]שנקרא אצלינו שנין' ושבת נבחן כ'אלף השביעי' .ומשום זה ביו"ט
מקבל עמ"נ לקבל עמ"נ להשפיע[ ,מבלי שיצטרך היות שהוא עדיין בחי' 'שית אלפי שנין' צריכים
שמירה של 'השפעה' שהיא הזמנת אורחים, ליזהר מאחיזת החיצונים והדינים ,על כן צריכים
ומשו"ז אין צריך להזמין אורחים שהיא 'השפעה' להכניס אורח לשמירה מאחיזת הדינים ,ובזכות
השומר על האור של 'קבלה' ,משא"כ ביו"ט עדיין שנותנים לאחרים יש שמירה שלא יתאחזו
צריך שמירה של 'השפעה' על ידי הכנסת הקליפות והחיצונים .כי עפ"י הבנה של תורת 'בעל
אורחים שזה שומר הקבלה שלא יהיה אחיזה הסולם' ,הכנסת אורחים ונתינה לאחרים נקרא
ח"ו קכג. 'השפעה' ,והוא שומר על האורות שמקבלים שלא
יהיה אחיזה .ואמנם שבת נבחן כאלף השביעי שאז
אמרו חז"ל )ברכות י' ע"ב( 'הרוצה להנות יהנה אין דינים וקליפות ולכן אין צריכים אורח כי אין
כאלישע' ,אלישע הגיע למדרגה של 'אלף צריכים שמירה.
השביעי' והגיע לשלימות תיקוני השכינה ,בסוד
'מטה שלחן כסא מנורה' כמ"ש בזוה"ק )בשלח מ"ד ושאל אה"ת :הרי משמע בזוהר שגם בשבת יש
ע"א( ,שזכה להיות מרכבה לשכינה ,ויכול להינות ענין להזמין אורחים ,רק אינו מקבל עונש
מהנותן .ואמנם רש"י כתב קכד שהיה מותר לקבל אם אינו מזמין.
מאחרים כי התפלל על הנותן ,ולפירושו נבחן
וענה רבינו :מכל מקום בשבת 'אין חיוב'
עדיין מדרגת הקבלה שלו כמדרגת יום טוב בחי'
להזמין אורחים ,האורח של שבת הוא
שית אלפי שנין ,אבל במדרגת שבת ,כבר אין
האדם בעצמו ,כי מגיעים להשגה של יחוד שאין
צריך לסיבה שהתפלל עליהם וכנ"ל וכמ"ש הרמ"ע
מציאות של 'אחרים' ,משא"כ ביו"ט שיש עדיין
מפענו )מאמר שבתות ה' תחי' ח"ד( ,שלא היה
בחינת 'האחר' יכול להיות אחיזה ,לכן צריכים
צריך אלישע להחזיר טובת הנאה להנותן ,אלא
להזמין אורחים.
רק 'קיבל' מעות .עבודתו של אלישע היה רק על
מנת לקבל' ,קבלה בלבד' שהוא בעצמו כולו ברבינו האר"י )פע"ח שער השבת ומצאנו
השפעה ,וזה היה יכול לעשות רק אלישע ,שהיה פי"ח( שעיקר זמן לימוד 'הקבלה' הוא
בעצמו מרכבה לשכינה ,וכל הנאותיו הם הנאה בשבת ,כי בשבת מאיר אור היחוד בשלימות
של השכינה קכה. ואין אחיזת הדינים והקליפות ,על כן משתמשים
_________________________
קכג .רבינו מקשר לימוד תורת הסוד שהיא חכמת 'הקבלה' ,עם אורו יתברך המאיר בנאצלים בכלים של 'קבלה' ,ועי'
בדברי בעל הסולם )הקדמה לפרי חכם אות ה'( שכתב וזה לשונו :למה נקרא חכמת האמת חכמת הקבלה ,ואדרבה שהיה
לה להקרא בשם חכמת ההשפעה שכל החכמה הזאת היא רק בדרכיו ית' בעניני השפעותיו לתחתונים ,ויש שרצו ליתן
טעם מפני שצריך לקבלה איש מפי איש ,ולא נהרא ,אם כן כל התורה כולה צריך לקבלה איש מפי איש עד משה מסיני
כנודע .ועי עוד בדברי הבעה"ס מש"כ בתע"ס) ,ח"א( ,מהו השם חכמת הקבלה ,תשובה .משום שכל העסק שבחכמה הזאת
אינו זולת בדרכי ה'קבלה' שהכלים מקבלים מאור העליון הנמצא במצב מנוחה בהחלט ,ובהאור כשהוא לעצמו אין לנו
תפיסא ביה ,אלא בסוד אחד יחיד ומיוחד ועל כן נקראת חכמת הקבלה .עכ"ל .הרי מדברי בעל הסולם שענין לימוד הקבלה
מקושר ,עם קבלה לקבל האור .ובזה בין דברי רבינו כאן ודו"ק.
קכד .כמ"ש לדייק כן הגר"ח פלאג'י בשו"ת יפה ללב ח"ג יו"ד סי' קנ"ג אות כ"ה ,מרש"י חולין מ"ה ע"א ד"ה איתייקירי.
קכה .וזה לשון רבינו מש"א שבת פר' וילך תשע"ז) ,הודפס גם בספר 'נשמתין חדתין' ,יומא דהילולא הילולת הרה"ק
שיעור יומי קטז
רבינו :שם נחשב עדיין כבחינת 'קבלה' של אה"ת :הבעל הסולם )מאמר סיום והזכיר
יו"ט ,אבל 'קבלה' של שבת נבחן ספר הזוהר( מציין לדברי חכמינו
כאחדות הפשוט קכז. ז"ל )מס' קידושין ז' ע"א( שאם אשה נותנת
כסף לאדם חשוב ,מתקדשת לו קכו) .אף
רבינו התחיל ניגון 'אתה נגלת' ברסלב.
שבקידושין צריך האיש ליתן לאשה כסף ולא
חתן לרבינו להתברך לפני החתונה, הגיע להיפך ,אלא היות שקבלה של איש חשוב נחשב
ואמר רבינו :מזל טוב מזל טוב, לו כהשפעה(.
_________________________
הבעה"ס( :דרגת עתיק שבכתר קשורה אל דרגת המלכות ,וכידוע בענין של מלכות השרשית הגנוזה ברדל"א )ג"ר דעתיק(
והיינו שבמלכות למטה היתה הרצון הגמור לקבל' ,לקבל ע"מ לקבל' באופן דשבירה ,משא"כ בעתיק שורש העליון המתוקן
דהמלכות ,הרי הרצון הגמור לקבל הוא כדי לעשות כלי היותר גדול לקבל מטוב השי"ת ,שכפי גודל הרצון לקבל כך
מגדיל הכלי ,משום שידוע שזה רצון הש"י שיתעננו עליו ויהנו מטובו ,וע"כ רצונו 'לקבל ע"מ לקבל' היינו שלימות הרצון
לקבל ,וזהו כדי להשפיע להש"י נח"ר שיוכל להטיב לנו בשלימות כרצונו ית' ,וזהו בחינת מלכות שבשרשה העליון הגנוזה
בעתיק ,ונקרא 'מקבל ע"מ לקבל ע"מ להשפיע' ,וזו דרגת הביטול דיום השב"ק דרגה דסעודתא דעתיקא קדישא שנאמר
בו קרא 'דאז תתענג על ה' ,שהיא דרגה דעתיק' ,מקבל ע"מ לקבל' אז תתענג' ,על מנת להשפיע' על ה' .ויה"ר שנתעלה
מדרגה לדרגה בעבודה"י עד שנזכה כולנו להתענג על ה' וליהנות מטובו לטוב לנו כל הימים לנצח בזה ובבא אכי"ר.
קכו .וזה לשון הבעל הסולם :משיג רוממותו ית' כראוי הרי ההשפעה שהוא משפיע אליו מתהפכת להיות קבלה ,כמו
שנאמר )במסכת קידושין ז' ע"א( באדם חשוב ,שהאשה נותנת לו כסף ומתקדשת לו ,כי נחשב לה לקבלה ממש ,כך הוא
אצל השי"ת שאם משיג רוממותו ית' ,אין לך קבלה יותר חשובה מנחת רוח ליוצרו ,והוא די מספיק לחומר דלק לעמול
ולהתייגע בכל לבו ונפשו ומאודו כדי לעשות נחת רוח אליו ית'.
קכז .ביאר רבינו במק"א ,שמה שהביא הבעל הסולם הגמרא קידושין ,לא כיון לבאר שלימות המדרגה של 'קבלה דעתיק',
כי סוף כל סוף הרי כוונתו צריך להיות 'השפעה' ,ואין האשה מתקדשת כשאין המקדש נותן כסף והנאה למתקדש ,וא"כ
הקבלה שמה הוא 'כולו' השפעה .ואמנם 'הקבלה' של עתיק אפילו שיהיה שלימות של 'קבלה' ויהנה ויקבל עצם האור
בשלימות ,אעפ"כ היות שהוא מונח בדבקות דעתיק לא נחשב 'כקבלה' או 'השפעה' אצלו ,אלא הכל נבחן לתיקוני שכינה.
]כי מקבל על מנת להשפיע ,עדיין היא תנועה 'לחוץ' -להשפיע ,משא"כ 'קבלה דעתיק' ,אין כאן שום מציאת 'חוץ' ח"ו
שעל עתיק אמרו 'אין אלקים עמדי' ,והכל הוא רק שמותיו ית' ואור היחוד ,ואין העבודה נבחן כהשפעה בכלל ,כי אין
מציאות אחר של 'על מנת' וד"ל ,וא"כ אפילו שיהיה קבלה גדולה אעפ"כ לא נחשב כפירוד ח"ו ,וכדברי 'התורת חכם'
שכל מדרגה יכול להיות נבחן הן כקבלה והן כהשפעה מחמת גודל היחוד[.
ובהזדמנות אחרת אמר רבינו שכל ענין של 'על מנת' נבחן כעבודה של ו"ק המדבר מהשפעה וקבלה ,משא"כ בג"ר אין
שייך ענין של על מנת להשפיע או לקבל ,אלא רק לעבוד את ה' בלתי לה' לבדו .ויש להבין הענין עפ"י דברי אדמו"ר
אמצעי מחב"ד נ"ע בקונ' התפעלות )דף ס"ז( וזה לשונו :יש להבין מהות התפעלות הניגון שהוא בחינת התפעלות פתאומית
דוקא בלתי בחירה ורצון שכלי כלל ,והוא התפעלות מורגשת 'ובלתי מורגשת בעצמו' ,מצד שאינה באה מצד עצמו לכוין
לעשות התפעלות ,כ"א ממילא ומאליו בלתי נודע לו ,ומפני שזהו כאלו אינו מרגיש ונודע לו כלל באותה שעה ממש ,זהו
הנקרא העדר הרגשת עצמו בזה כלל ,אבל מ"מ 'התפעלות מורגשת הוא' .וכו' .כי אין הכוונה 'להתפעל' רק שההתפעלות
מאליו נעשית ,עד שיוכל להיות שאינו יודע כלל מאותה התפעלות ,וכמו שנראה להיפוך בהתפעלות הכעס ג"כ שאינו יודע
ומרגיש בהתפעלות כו' ,משא"כ להיפוך בהתפעלות הנעשית על ידי 'הכוונה בתחלה' ,כמו שמייגע את עצמו בהתבוננות
רבות עד שמתפעל ,שעיקר חפצו רק בהתפעלות זאת ,ומצפה ומייחל מתי תהיה ואם לאו יצטער ,ובבואה ישמח בה אם
הוא במורגש בחמימות התלהבות בכי טוב כרצונו ואם לאו יצטער כו',
קיז בצילא דמהימנותא
היא בחינת מב"י צריך שיכלל עבודתך עם בחינת ישרים דורות יפה קכח יפה יעלה הזיווג
מב"ד ,וכן אם שורש נשמתך היא בחינת מב"ד מבורכים.
צריך אתה שיכלל עבודתך עם מב"י ,ולא תשאר
בחצאי דברים .גם כשלומדים ]שהיא דרך מב"י[ מהאורחים רצה ברכה לשלום בית. אחד
מתפללים ]להיות נכלל עם דרכו של מב"ד[ ,וגם ובירך רבינו :שלום בית דקדושה.
כשמתפללים לומדים.
הבחור אמר עוד בקשות .ואמר רבינו :השי"ת
יעזור שיאיר אור ה' ,אור פניך עלינו
אה"ת :האם דברי הרה"ק מאיזביצא מקושר עם
אדון נשא.
לולב בנטילת המדרגות עליות
שממשיכים מוחין דחסדים מפלגותא דשערי, התחיל רבינו הניגון 'אור פניך עלינו אדון
]כמ"ש בכוונת הרש"ש עפ"י דרושי מהר"י מערבי[. נשא'.
רבינו :הסוד של פלגותא דשערי שממשיכים רבינו :כתב הרה"ק מאיזביצא בספר 'מי
בלולב הוא לילך עם חצי] .ועל ידי השלוח' )ח"ב פר' תשא ד"ה ששה
הסוכה נשלמה החצי השני .סוכה בגימ' הוי"ה פרשיות( שענין 'מחצית השקל' הוא שאם שורש
אדנ"י[. נשמתך בבחינת 'משיח בן יוסף' אתה צריך ללכת
בדרך משיח בן יוסף ,ואם שורש נשמתך בחינת
וזה מחלוקת מה נקרא פלגותא דשערי .הגר"א 'משיח בן דוד' תתנהג בדרכו של משיח בן דוד,
סבר )בספד"צ פ"א .ועי' מש"כ הלש"ם וזהו 'מחצית השקל'.
בליקוטים שבסוף הספר הקדו"ש ליקוט א' אות ג' קכט(
שיש ב' בחינת בגולגלתא דא"א' ,נחש בריח' ואמנם בסוכות כשבא בצל הסוכה נעשה בחינת
שהולך באמצע הראש 'ונחש עקלתון' הסובב כל 'בשקל אשא' ,שאפילו שורש נשמתך
_________________________
קכח .עי' בזרע קודש )פ' וירא( וז"ל :אמרו רבותי ז"ל מאי האי דאמרו אינשי כשמזווגים ומתחתנים איש ואשה אומרים
שהזיווג יהיה עולה יפה ,ולהבין איזה מקום יהיה עולה ,ומאי הלשון הזה שיהיה עולה יפה .ופירשו כי כלל העבדות לייחד
קוב"ה ושכינתיה בחינת יחוד שמות הויה ואדני שהצדיקים מייחדין במעשיהם הטובים .והנה כתוב בספרים שלעתיד יהיה
משם הוי"ה אותיות יהי"ה שהו' יהיה יו"ד ,וזה ביום ההוא יהיה ד' אחד )זכריה יל ט( כי עתה הוא"ו הוא הצינור הראשון
להשפיע עלינו ,אבל לעתיד לא תצטרך הוא"ו להתארך כל כך ,כי יהיה לבחינת כנסת ישראל עליה ,ויהיה מהו' ג"כ יו"ד,
ויהיה מהויה יהיה ,ונמצא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה ,יהיה אדני גימטריא יפה ,ולכן אומרים הזיווג יהיה עולה יפה,
שהזיווג הזה של איש ואשה מעורר הזיווג העליון לקרב ביאת משיחנו ,ויהיה זיווג יהיה אדני גימטריא מספר יפה ,ותיבת
עולה הוא ע"ד שכותבים ס"ה המספר עולה כן ,הכוונה כאן שהמספר לזיווגי השמות יהיה יפה במספר .עכ"ל.
קכט .וזה לשון הלש"ם :ע"פ דברי מאורן של ישראל קדוש עליון מרן הגר"א זללה"ה וזיע"א בספד"צ פ"א במאמר גלופי
דגלופין כחיזו דחויא אריך ומתפשטאן לכאן ולכאן זנבא ברישא רישא אחזיר אכתפיך ,ואמר שם הגר"א ז"ל ,כי הנה כמו
שבתיקוני דיקנא יש שם שני מזלות שהם כללות כל התיקונים ,והם מזל עליון ומזל תחתון ,והם זו"ן ומתייחדים ונכללים
באחד ,כי הם שניהם הדעת עילאה הכללי כנודע ,כן הוא בהי"ג חוורתא הנה יש בהם שני ארחין שכוללין את כל הי"ג,
והם נכללים באחד שהם זו"ן ,והנה הם ע"ד תנין שהוא התלי ששוכב באמצע המזלות כבריח מבפנים לכולם ,והוא כמלך
על כל הי"ב מזלות שכולם מתנהגין על ידו ,והוא הנחש בריח דתנין השמים ,ואח"כ הוא מתעגל כנחש עקלתון עד שמגיע
זנביה לרישיה ,וכן הוא בברייתא דשמואל פרק א' ,התלי כמלך כר נחש בריח זה התלי כ' התלי מגוף המאורות ונטוי
שיעור יומי קיח
ויחי ד"ה נפתלי( ,שכל התורה כולה נכללה בקו הראש ,והם כמו קשירת הציץ בפתיל תכלת שהיה
ונקודה שהיא י' וו' קלא[. מסביב הראש ]וכמו שפירש רש"י )שמות כ"ח ל"ז([
ע"ד 'נחש עקלתון' ,ובאמצע הראש ביושר שהוא
הרה"ק אברהם בר"נ כתב בספר 'חכמה ותבונה' ע"ד 'נחש בריח' ,והנחש בריח שבאמצע הראש
)סימן ט' קלב( ,שמשה רבינו השתוקק הוא הפלגותא דשערי .ואמנם לפי הבית לחם
והתלהב לא"י בשביל מדה של 'אריכת אפים' ,כמו יהודה )ע"ח שי"ג פ"ה ,כלל ב'( הפלגותא דשערי
שאמרו חז"ל )סנהדרין קיא ע"ב( 'וימהר משה ויקד היא נקודה קטנה פנויה בלתי שער באמצע
ארצה וישתחו' ,מה ראה ארך אפים ראה ,כי הקודקוד ממש קל .ונחלקו אם נחשב 'הפלגותא
מחמת שראה בחי' 'ארך אפים' שהוא תלוי בארץ דשערי' לבחינת אות י' והיא שיטת הבית לחם
ישראל ,ע"כ 'ויקד ארצה' שהיה לבו בוער לארץ יהודה ,או לבחינת אות ו' והיא שיטת הגר"א.
ישראל) ,עי' בליקו"מ סי' קנ"ה( .ארך אפים הוא אור אפרים או מנשה] ,כמ"ש בדגל מחנה אפרים )פ'
_________________________
מקצה אל קצה כנחש עקלתון ,וראש וזנב כ' ,וכן הוא בהלויתן כי שנים הם אחד ,לויתן נחש בריח שהוא שוכב לאורך
הים כבריח ,ואחד לויתן נחש עקלתון שמתעגל ומקיף את כל הים וכל העולם ,ואוחז הזנב בראש ונכלל בלויתן נחש בריח
והם זו"ן ,כמ"ש ב"ב דף ע"ד ב' ,ונכללים שניהם באחד כי חוזר הזנב לראש כן הוא עד"ז בהשני ארחין הכוללים
דהחוורתא ,כי הם שנים והם אחד ,והיינו כי בהי"ב חוורתא אשר הם ח' לצד הפנים ד' כנגד לחי ימין וד' כנגד לחי שמאל
וד' לאחוריו והם י"ב ארחין ,הנה יש בתוכם ארחא אחת שהוא חוורתא אחד הכולל את כולם ,והוא ארחא דפלגותא דשערי
אשר הוא באמצעם באמצע הראש ממש ,שמתוכו מתפשטים ד' לכאן ד' לכאן ,וראשו של אותו הארחא הנה הוא לצד
העורף ,כי לצד הפנים לא היו יכולים לקבל אורו ,ונמשך והולך דרך כל הראש ,וכשמגיע לצד הפנים הוא מתחלק לשנים,
ומתעגל לימין ושמאל מחוץ לכולם ומקיף את כולם ,עד שמגיע זנביה לרישיה בצד העורף .עכ"ל.
קל .וזה לשון הבית לחם יהודה :זה האורחא הוא מלבד הי"ג חיורתי ,כמבואר במבו"ש דכ"ו ע"א ,וז"ל והענין כי ההוא
אורחא דפלגותא דשערי אינו בכלל הי"ג אורחין ,וההוא אורחא אתפלג לתרי"ג אורחין אחרנין כנז' שם ,אמנם אלו הי"ג
אורחין הם סובבים הגולגולת מלבד אותו האורחא שיש באמצע הגולגולת ממש יעו"ש .ומאי דקרי ליה רז"ל בפלגותא
דשערי ,הענין הוא כי בהיות הי"ג נימין והי"ג חוורתי הם מתחילין מקודקוד א"א ומתפשטין למטה סביבות הגולגולת
מוכרח הוא שישאר למעלה באמצע קיבוץ רישי הי"ג שורות של הנימין ,בחי' נקודה קטנה פנויה בלי שער באמצע הקודקוד
ממש ,אשר מנקודה ההיא ולמטה מתחילין השערות להמשך ,ואותה הנקודה הפנויה בלתי שער נקראת בשם אורחא חדא
דאזיל .עכ"ל.
קלא .עי' בדא"ח רעוא דרעוין פרשת כי תשא תשס"ז ,שהאריך רבינו בהאי סוד של קו ונקודה ופלגותא דשערי הכולל
כל התורה כולה ,שהיא הקו של אור א"ס הכולל הן הקו והן הנקודה .יעו"ש .ועי' בדברי רבינו הרש"ש )נה"ש דף י"א(
שהתורה היא הקו של אור א"ס ב"ה והבן.
קלב .לתועלת נביא דברי הרה"ק ראבר"נ במלואו עם ציונים ומראי מקומות ותמצית דברי רבינו שהעיר על דבריו
הקדושים ,וזה לשונו :שהיא מרומזת במזמור למה רגשו וכו' וגם מלשונו הק' בביאור הכתוב שבסי' קנ"ה ויקוד וכו' כיקוד
אש ארך אפים ראה ,תבין מרחוק בביאורו מעשה האונס שבמזמור למה רגשו וכו' ,פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט
אפו ,כי אעפ"י שכל הדרכים הנאבדים יהי' ממלאך האף והכעס שממונה על כל המשחיתים והדינים ,אבל דרך האש
והתבערה הוא מעיקר האף והמדת הדין הנ"ל ,ובתכלית ביטולו שבציון הר קדשו שבא"י נתבטל מדת הדין שלמעלה,
ונהפך' ליקוד אש ,וגם ממילא מבואר שביקוד האש דקדושה לציון הר קדשו הנזכר שם נתבטל הדין ואש הגיהנום מעל
האדם .עכ"ל.
קיט בצילא דמהימנותא
י"ד ע"ב( ,והקדושה וטהרה מביא 'תיקון הכללי' של 'אריך אנפין' ,שהיא בחינת אני העצמי ,והוא
)כמ"ש בליקו"מ סי' כ"ט אות ד'( ,ובזה נבין ברחוק כמו אש העולה למעלה לאין היולי.
הרוממות והתעלות של יוסף ,שהיה עולה יותר
כולנה מכל אחיו ,כי עבודתו במצרים והתנסות וזהו מש"א דוד המע"ה 'למה רגשו גוים וכו' דרך
בתוקף רתיחות הדמים ,קיבל פי שנים ,כי קיבל כי יבער כמעט אפו') ,תהלים ב'( ,יש מלאך
בחינת 'בית יעקב' הנקרא אש' ,ובית יוסף' הנקרא שממנה באה האף וכעס וכל המשחיתים והדינים,
להבה ,ויוסף הולד לו בן שני שהוא אפרים ,שעל ותכלית ביטולם הוא על ידי 'ציון הר קדשי' ,שזה
ידו נעשה בחינת רגל רביעי של הכסא ,בסוד אחד עיקר עבודה של הר ציון ,דוד המלך העלה בחינת
שבשם יאי"א ,שהוא ר"ת הוי"ה אלוקינו הוי"ה המלכות עד אני העצמי ,וכמו שרביז"ל כמעט
אח"ד] ,המכוונים בכונות רי"ו בר"ה[ ,כי אחד בגי' כלתה נפשו בזמן רעוא דרעוין ,משה רבינו
י"ג המרמז לאפרים שהיה השבט הי"ג ,ומשו"ז התלהב בגודל השתוקקות בראיית א"א ,כמ"ש
יעקב ויוסף בגי' י"ג הוי"ת שהוא בחינת אפרים 'מה ראה ארך אפים ראה' ,מי שראה אני העצמי
בגימ' אח"ד כנ"ל קלד ,יעקב בגי' ז' הוי"ת הרומז לז' מתלהב באש הקדושה של ציון והר קדשי ,ונתבטל
ימים הראשונים של חנוכה שמאיר בו ז' מזלות כל הדינים של אש הגיהנם.
הראשונות של י"ג דיקוני דיקנא ,ויוסף בגי' ו' הוי"ת
הרומז לזאת חנוכה ,כמ"ש בתו"ח שגם ביסוד יש קלגהדברים שמרחק האדם מקדושה הם
בחי' מלכות ,שמאיר בו שאר י"ג תקוני דיקנא איסורים של 'ולא תתורו אחרי
שהם י"ג הויו"ת. לבבכם ואחרי עיניכם' ,שהם מינות וניאוף) ,ברכות
_________________________
קלג .וזה לשונו בחכמה ותבונה :והנה העיקר שבכל המעשים המרחקים מהאדם את המבוכות ומביאים בלבבו את האמונה,
הוא מה שנרמז בסמיכת הכתוב אחרי לבבכם וכו' ,כפי דרשת חז"ל )ברכות י"ד ע"ב( 'אחרי לבבכם' זהו מינות 'ואחרי
עיניכם' זהו ניאוף ,כי הקדושה והטהרה מזאת התאוה נקרא בשם תיקון הכללי )כמ"ש בליקו"מ סי' כ"ט אות ד'( ,ויש בזה
רבבות רבבות מדריגות .ומרחוק תבין לפי"ז ברוממות והתעלות יוסף על כל אחיו ,כי בירידתו לערוות מצרים והתנסותו
שם בתוקף רתיחת הדמים 'ותשב באיתן קשתו' )בראשית מ"ט כ"ד( ,נתעלה גם ברוחניות למדריגת פי שנים ,ברוח אביו
בעצמו כמובא מזה במ"א ,כי בית יעקב אש ובית יוסף להבה )עובדיה א' י"ח( ,ומהולדתו השניה אשר קרא בשם אפרים
נשתלשל גם משיח בן יוסף כנודע )במ"ר במדבר י"ד א'( ,וגם משה ודוד נתאחדו אתו ] -ביוסף ,בעת[ הסתלקותם ברעווא
דרעווין )זוה"ק ח"ב קנ"ו ע"א( ,ובאחדותם ]של ג' צדיקים[ יחדיו ,עומדים עם בנו ]של יוסף ,שהוא[ אפרים ברגל הרביעי
מה]רכבה שב[כסא ,ש]אח"ד המרמז לאפרים כי היא שבט הי"ג[ הוא תיבה הרביעית והמצורפת לשלשה שמות הנ"ל י'
א' י' א'חד ]שהוא שם יאי"א שמכוונים בו בכונת רי"ו המורה למרכבה כמ"ש בליקו"ת )תהלים ס"ח( ,ונמצא שע"י בחינת
אפרים שהיא אח"ד נשלמה בחינת רגל הרביעי שבמרכבה[.
קלד .וזה לשנו בחכמה ותבונה :גם מבואר מצירופי דברי מוהרנ"ת )ליקו"ה ברכת הודאות ו' אות ל"ד( המיוסדים גם בדברי
האריז"ל בפע"ח ,שהשני שמות יעקב יוסף עולים י"ג פעמים הוי"ה ,כי יעקב עולה שבעה פעמים הוי"ה המכוונים לשבעה
לילות ]הראשונות של[ חנוכה ,ובליל שמיני כאשר יאיר מספר שם הוי"ה בשם יוסף ,אעפ"י שבצירוף שמו נמשכים
המספרים עד י"ג כנ"ל מוכרח לעמוד ]ואין מדליקים יותר מח' ימים[ ,ואי אפשר להדליק יותר ,כי ]בחינת יוסף[ הוא
הלהבה בפני החמה שלעתיד ,ו]כן מורה[ בשם יוסף ]שהוא[ מוסיף והולך להאיר מעצמו מיום ליום ]לכל השנה[ .ונוסח
האריז"ל בברכת הנרות להדליק נ"ר חנוכה שבזה סובב ג"כ על הנח"ל הנובע ]שר"ת נ'וצר ח'סד ל'אלפים המאיר בזאת
חנוכה ,וכן ידוע מהכוונות הברכה של חנוכה ,ורביז"ל אמר שמרומז בו) ,עי' בחיי מוהר"ן סי' קפ"ט([ ,ומוסיף לשפוך מימי
הדעת והחכמה מיום ליום כנ"ל הנמשכים ויוצאים ממקור החכמה שלמעלה ,וברוב רוממותו נעלם ונסתר הוא גם מדעת
שיעור יומי קכ
בחינת שלמה ,בסוד 'או בן דודו יגאלנו' .ורגל וזה סוד של ימי החנוכה שנשלם בו רגל רביעי
הרביעי הוא יו"ד של דוד בחינת אפרים כנ"ל ,והוא שבכסא ,ואף שאמרו בזוה"ק )ואתחנן רס"ב
האמצע ונקודה שבתוך דוד ,והוא ענין עמוק מכל ע"ב( ,שדוד הוא רגל הרביעי שבכסא ,אמנם
עמוק .ובזה נמצא שבתוך דוד נמצא נשמת משה, צריכים להבין שבתוך נשמת דוד מאיר בו אות
ודוד הוא בחינת הגוף ומשה הוא בחינת הנשמה יו"ד הנעשה דוי"ד מלא שמרמז על שאול המלך
המתלבש בדוד בסוד יוסף ואפרים ,כי משה לקח שהוא בחינת מב"י הנכלל בדוד ,ונעשה בחינת
'את עצמות יוסף' שהוא בחינת אפרים ובזה זוכים שלמה בן דוד שבזה נשלם השם יאי"א' .או דודו'
לגאולה )כמ"ש בביאור הליקוטים סי' י"א( .וזה הסוד מרמז על דוד' ,או בן דודו יגאלנו' מרמז על שלמה
של ימי חנוכה שמאיר בו י"ג הוי"ת ,וגאולה תלויה )כמ"ש בדגל מחנה אפרים פ' בהר ד"ה או דודו( .כי
בשלמה המלך שיחנך ויבנה הביהמ"ק ,כמו שאמר כשמאיר נשמת משה המלובש בתוך גופו של דוד
הקב"ה לשלמה שיבנה בית ראשון ,כמו כן הוא על ידי בחינת יוסף שהוא בחינת 'אפרים' ,אז נקרא
צריך לבנות הבית השלישי) ,כמ"ש בישמח משה יוסף בשם 'שלמה' שהוא בעצמו משה כי שלמ"ה
לדייק מפסוק מלכים א' ח' י"ג ,שמתחילה בנה שלמה אותיות למש"ה ,וזהו שלימתו של יוסף שנעשה
הבית שיגמור בנינו בבית השלישי(. בחינת 'שלמה' ,כמ"ש בנוסח ה'מי שברך'
שאומרים בשב"ק 'מי שברך אבותינו אברהם יצחק
ניגנו הניגון 'הבן יקיר לי אפרים'. ויעקב משה אהרן דוד ושלמה' ,היינו שמשמיטים
מז' רועים את יוסף הצדיק ,ומכניסים תמורתו את
הגישו לרבינו טלפון ודיבר רבינו עם הרה"ג
ר' משה שאול קליין שליט"א קלה שלמה המלך ע"ה )וכמו שמבאר בזה כ"ק אדמו"ר ר'
משה יחיאל מאוז'רוב זצ"ל בעל באר משה ואש דת
]והשמיע דברו על המייק[.
ששלמה המלך הוא כנגד י' דיוסף שבתוך דויד(,
הגרמ"ש :א פרייליכן יו"ט .חשבתי היום ,הרי ושלמה הוא בחינת שלימותו של דוד ,וע"כ הוא בא
אמר הקב"ה )דברים ט"ז ט"ו( אחרי דוד.
'ושמחת בחגיך והיית אך שמח' ,שהיא הבטחה
)כמ"ש שם רש"י ד"ה והיית( ,השי"ת יעזור שיהיה ורביז"ל היה לו בן שנקרא 'שלמה אפרים' )חי
כפשוטו ,לזכות להבטחה גדולה 'והיית אך שמח', מוהר"ן אות כ"ז( הרומז על הי' שבתוך
השי"ת יעזור שיוכל הרבי להשפיע לכלל ישראל. הוא"ו דדוד ,דוד הוא אותיות דל"ת וא"ו דל"ת,
רבינו :אמן. והיו"ד שבתוך הוא"ו הוא יוסף שבדוד ,הנעשה
_________________________
אחיו הקדושים והצדיקים בהסתרה והעלמה כנ"ל ,עד ההיפך אמרו 'איש אל אחיו לכו ונהרגהו' ,אין מקרא יוצא מידי
פשוטו ,ובאמת הוא השליט והראש לכל נשמות ישראל אשר ברוחניות ,והעלם נפלא יוצאים ונמשכים מאתו כל הדורות
כמובן מדברי רבינו ז"ל על אודות הכתוב 'קורא הדורות מראש' ,ובהמשכתם מאתו אין ביכולת הרע לבלוע אותם בשום
אופן בעולם כלל ,וכל אשר יעמדו זה לעומת זה כל השבעה מדריגות הרעות לבלוע לנפשות ישראל עד שלא יודע כי באו
אל קרבנה ולא יזכר שם ישראל עוד ,כן בתכלית ההיפך יותר יקראו אותם עד שיוסיפו להקיא גם עצמות היותם כמובא
מזה במ"א בדברי מורנ"ת ,על אודות תשלומי כפל וארבעה וחמשה חמשה תחת השור וכאשר הוא בעצמו נתעלה ויצא
בראש השנה מחושך לאור ,כן בכוחו כי עז וגבורתו כי קשתה מים רבים לא יוכלו לכבות את תבערת לב נפשות ישראל
הנמשכים ימאתו עד עת קץ ודי לחכימה ברמיזה .עכ"ל
קלה .שעזרו רבינו למען הרבצת תורה.
קכא בצילא דמהימנותא
שהראהו הקב"ה דפנות הסוכה שתים כהלכתן הגרמ"ש :אני רוצה להודות מה שעזר למען
ושלישית אפילו טפח" .ומבאר הבני יששכר על פי הרבצת תורה ,יה"ר שיהיה לתועלת
מש"כ הקדמונים )עי' בעקידה שער ס"ז( שכל עניני גדול ולזיכוי הרבים ,ויהיה חיזוק למקום תורה.
עסקי העולם שהאדם מתעסק בהם נחלקים לשלש
ענינים' ,טוב' 'מועיל' 'ערב'' ,טוב' הוא דברים אמן .יושבים כאן העולם ,הרב יאמר רבינו:
טובים' ,מועיל' הוא פרנסה שצריכים' ,וערב' הם כמה דיבורים ,איזה ווארט ודבר תורה,
דברים המביאים תועלת גופנית וכו' קלז ,וזה רמז לו העולם רוצים לשמוע.
הקב"ה לאיוב כי בסוכה כתיב שתים כהלכתם
שהם 'טוב' 'ומועיל' ,שיכולים להשתמש בהם הגרמ"ש :היום נפל בדעתי לבאר דברי הבני
כהלכתם ,אבל 'ערב' צריכים רק טפח כי אפילו יששכר )תשרי מאמר י' י"ט קלו(,
שיש רק מעט ערבות זה גם טוב ואי"צ יותר מדאי. שהביא מדרש פליאה )הובא בספר כסף נבחר פר'
כך כתב הבני יששכר. שמיני(" ,איוב היה קורא תגר על היסורין עד
_________________________
קלו .וזה לשונו :מדרש פליאה )הובא בספר כסף נבחר פרשת שמות( ,וזה לשונו ,איוב היה קורא תגר על היסורין עד
שהראהו הקדוש ברוך הוא דפנות הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח עכ"ל ,יש לפרש על פי שכתבו הראשונים,
)ומעין זה בספר בעל העקדה פר' אמור שער ס"ז פ"ז( ,בפסוק )תהלים לט( הנה טפחות נתת ימי ,רמז ימי האדם נרמזים
בטפחות הסוכה ,כל עניני עסקי העולם שהאדם מתעסק בהן ,הלא המה נחלקים לשלשה חלקים' ,טעם יתייהיב להון' ,טוב
ערב מועיל כידוע ,והנה החלק הטוב והמועיל ישתמש בהם האדם כל צרכו ,אבל חלק הערב לחיך ואינו לא טוב ולא
מועיל מהראוי להאדם הנלבב להתרחק ממנו ,ולא יקח ממנו רק ההכרח ,לזה בא רמז הסוכה אחר התשובה אשר חטא
האדם ,ונמשך אחר הערב בעולם הזה ,והנה שב אל י"י בימי התשובה ,הנה נתן לנו אז השם יתברך מצות סוכה ,לרמוז
להאדם שלא ידמה האדם את עולם הזה לעיקר הבית ,רק כאורח נטה ללון באוהל כסוכה בכרם )מלשון הכתוב ישעיה א
ח( ,על כן שיעור הסוכה שבעה טפחים )סוכה טז( בגובה עשרה טפחים )סוכה ב( הרי שבעים טפחים ,רמז ימי שנותינו
בהם שבעים שנה) ,תהלים צ י( ,הוא הנרמז הנה טפחות נתת ימי ,והנה המצוה הוא בדפנות שתים כהלכתן ושלישית אפילו
טפח ,רמז על שלשה חלקי עסקי עולם הזה ,טוב ומועיל יתנהג עמהם כהלכתן ,ושלישית היינו נגד חלק הערב ,די אפילו
טפח ,היינו לא ישתמש ממנו רק ההכרחי ,ולא יחוש ליסורי עולם הזה שאינם ערבים עליו ,רק ביודעו שהם מועילים
לנפש לכפרת עוונותיו וכיוצא ,יקבלם בסבר פנים יפות ,ובזה תתבונן פירוש המדרש ,איוב היה קורא תגר על היסורים
עד שהראהו הקדוש ברוך הוא דפנות הסוכה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ,ודי בזה .עכ"ל.
קלז .עיין במהרש"א )ברכות יא ע"ב( וזה לשונו :כל עסקי עולם בכלל נחלקים לשלושה דהיינו טוב ערב ומועיל .ועי
עוד באדרת אליהו להגר"א )בראשית ג' ו'( שכתב :כל טובת העולם נחלקים לשלושה אלו טוב ערב מועיל והסימן טעמ"ו
וראו כי טוב ה' ,כי מהשם יתברך יגיע לנו כל שלשה אלו .וע"ע בשלה"ק )שער האותיות אות י' יצר טוב( מש"כ וזה לשונו:
הפילוסופים חלקו תשוקת האדם נמצאות משלושה עניינים ,טוב ומועיל וערב ,ענין 'ערב' הוא גוף המתאוה לדברים ערבים
ומתוקים ,כגון חשק האכילות והבעילות וכל התאוות אף שבריבויים מזיקים לגוף מכל מקום חמדת וחשקת הגוף העכור
אליהם' ,מועיל' נקרא מי שמתחכם ביותר ומניח הערב מאחר שהוא רע לו להבריאות ואוחז המועיל מה שמועיל לגופו,
וזה הוא יותר במעלה מכל מקום אינו דבר נצחיי כי לבסוף בבוא זמן חליפתו איננו כי לקח אותו אלהים ,הדרך השלישי
הוא תשוקת וחשקת הצדיקים הגמורים דהיינו לידבק בהתורה והמצות כל ימי חייו ולעשות הטוב בעיני ה' זהו נקרא 'טוב',
נמצא יצר רע הוא הקצה האחרון אשר נמשל כבהמה והולך אחר הערב והרע מכלה את עצמו ,ויצר טוב הוא הקצה העליון
המתדבק בטוב ,וחלק המועיל הוא בינוני ,אם אדם הולך אחר המועיל כדי שיהיה בריא ויחיה חיי הבל זמן ארוך זה נוטה
ליצר הרע ,ואם הולך אחר המועיל כדי שיהיה בריא ויוכל לעבוד עבודת הקודש זה נוטה ליצר טוב ובזה יבחר האדם.
שיעור יומי קכב
לפי הזמנים ,יו"ט פסח הוא אביב כמ"ש )דברים ט"ז וחשבתי על פי זה ,אנחנו מבקשים בכל יום
א'( 'שמור את חודש האביב ועשית פסח', 'והערב נא ה' אלקינו את דברי
שהתבואה מתבשלת כמ"ש רש"י )שם( ,ויו"ט תורתך' שצריך התורה הקדושה להיות מתוק וערב
שבועות הוא זמן הקציר כמ"ש )שם כ"ג ט"ז( 'וחג בפינו ,ונמצא שאפילו בדברים גשמיים אין צריכים
הקציר בכורי מעשיך' ,שזמן יו"ט שבועות קוצרים רק 'טפח' שהוא מעט ערבות ,אבל לדברים
התבואה ,ויו"ט סוכות הוא זמן האסיף כמ"ש )שם( רוחניים שהוא התורה הקדושה צריכים הרבה
'וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן ערבות ומתיקות .ומשו"ז הדופן השלישי המרמז
השדה' .ולמה קבעו התורה שכל הימים טובים על 'ערב' היא דופן משונה ,כי היא רק טפח ,ועדיין
מקושרים דוקא בזמן גידול התבואה ,אמרתי צריכים טפח שוחק סמוך לשלשה ,וצריכים צורת
הכונה בזמן שיהודי מקבל רואה שמחה ורווחים הפתח )כמ"ש בסוכה דף ז' ע"א ,ובשו"ע סי' תר"ל
מנכסיו ,צותה התורה שיקחו השמחה ויהפכו ס"ב( להשלימה לדופן שלם .וזה רומז דופן השלישי,
לשמחה רוחניות ,וזהו 'מקדש ישראל והזמנים', כי נחלק לשני הבחנות ,שערבות הגשמיות אין
שבזה שיש לנו הימים טובים 'חג האביב' 'וחג צריך רק מעט ודי בטפח ,אבל ערבות התורה,
הקציר' 'וחג האסיף' זהו 'מקדש' ומהפך דברים המרמז להשלים דופן השלישי על ידי דיני התורה,
גשמיים של 'ישראל והזמנים' לרוחניות .ובזמן צריכים הרבה עד להשלים לדופן שלם .ומשו"ז רוב
שבית המקדש היה קיים ,היו צריכים להניח דופן השלישי המרמז 'לערב' הוא דופן של תורה,
התבואה ולרוץ לבית המקדש ,וסמכו על הבטחה דופן של לבוד ,ודופן של צורת הפתח .וזה רומז
'ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני שרק הערבות והמתיקות של תורה צריכים,
ה' אלוקיך שלש פעמים בשנה' )שמות לד כד( ,וזה ואדרבה זהו הערב אמיתי שעל ידה נשלמת רוב
הוא הפשט האמיתי של מקדש ישראל והזמנים ,כי הדופן ,ומשו"ז מדגישים שתים כהלכתם שהם
לוקחים זמנים הגשמיים ומהפכים אותם לזמנים 'טוב' 'ומאוד' יכולים להיות דפנות פשוטים ,אבל
הרוחניים ובאים לבית המקדש .וכן בימינו שאין דופן השלישי הרומז על 'ערב' היא רק טפח ,כי
בית המקדש קיים באים לבתי כנסיות ובתי ערבות הגשמיות צריכים רק מעט ,אבל להשלים
מדרשות ,כמ"ש הרמב"ן )פר' אמור כ"ג ד' קלח( שכל שאר הדופן הוא רק על ידי התורה הקדושה.
התכלית של מקרא קודש הוא להתכנס ,והרמב"ן
ס"ל שהוא דאורייתא ,כלומר לכינוס יו"ט בביהמ"ד מברכים 'מקדש ישראל והזמנים' ,למה מוסיפים
הוא דאורייתא ,והפרי מגדים )משב"ז סי' ת"צ 'והזמנים' ,פשט הפשוט הוא )כמ"ש
סק"ב קלט ,וע"ע בפרמ"ג א"א סי' ק"ו סק"ג ,וסי' ברבינו בחיי פ' בא י"ג ד'( התורה לקח הימים טובים
_________________________
קלח .וזה לשונו :וטעם מקראי קדש שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו ,כי מצוה היא על ישראל להקבץ
בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא ,בתפלה והלל לאל בכסות נקיה ,ולעשות אותו יום משתה ,כמו שנאמר
בקבלה )נחמיה ח י( 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי
חדות ה' היא מעוזכם' ,והנה "מקרא קדש" מלשון קרואי העדה )במדבר א' ט"ז( אחרי כן יאכלו הקרואים )שמואל א ט
יג( ,וכן על כל מכון הר ציון ועל מקראיה )ישעיהו ד' ה'( ,המקומות שנקראים שם שיתקבצו בהם קרואי העדה.
קלט .וזה לשונו :והנה טעם מקרא קודש ,עיין ב"י סימן תפ"ז ד"ה סדר בשם הרמב"ן ז"ל פרשת אמור )ויקרא כ"ג ב'(
דתפלה בחול דרבנן דלא כהר"מ ז"ל )תפילה א א( ,עיין סימן ק"ו סעיף ב ,וביום טוב י"ל תפלה דין תורה להקבץ בית
ה' לקדש היום בתפלה בפרהסיא יע"ש ,משמע דבעינן מן התורה עשרה גדולים י"ג שנה וב' שערות ,הענין פרהסיא באה"ע
קכג בצילא דמהימנותא
של 'סתימת הדופן' שיהיה הסוכה כעריבן )עי' תקמ"ה סק"ד שמשמע שהוא הדין בשבת( מסביר
בדברי הר"ן דף ו' ע"ב ד"ה ת"ר .וזה רוצה לחדש שהן הכינוס במנין והן התפילות הוא דאורייתא,
'שנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח' הוא מדין של וזהו 'מקדש ישראל והזמנים'.
הכשר סוכה ,וכמו שהגמרא הביא הברייתא
בתחילתו שהוא רק טפח ,אבל מה שהוסיף אמוראים ולהלכה משמע שהוא חידוש ,כי ברמב"ן לא
בגמרא שלמעשה צריכים להשלים הדופן ,הוא דין מזכיר מילה אחת שצריכים להתכנס
צדדי ,כי הוא דין של 'סתימת הדופן' ולא דין של דוקא במנין ,רק כתב שמשום 'מקרא קודש' יש
'הכשר סוכה'. מצוה להתכנס' ,ומקרא' הוא לשון כינוס ,אבל כמה
הוא שיעור כינוס מחדש הפרמ"ג שהוא לכל
ובאמת אם מסתכלים בדברי האריה"ק )שעה"כ הפחות 'מנין' ,שיהיה בחינה על כל ביה עשרה
דרוש ד' דסוכות( ,כבר רואים יסוד שכינתא שריא )סנהדרין ל"ט ע"א(.
הדברים של הבריסקר רב] ,ודבר זה מציין איזה
ספר )עי' בקיצור הכוונות לרמח"ל עם ביאור איבי רבינו :אמר הגרי"ז מבריסק זצ"ל )קונ' על הסוכה
הנחל ח"ב עמוד רפ"ח ,וע"ע בדברי שלום להגר"א דף ל' ד"ה והנראה קמ( מה שאמר הגמרא
עפגין חי"ב סי' תרל"ח ס"א([ ,שכתב שם האר"י 'שתים כהלכתם ושלישית אפילו טפח' ,כבר יצאו
שאפילו שנעשה ב' דפנות הסוכה ושלישית אפילו להכשיר הסוכה ואין צריכים להוסיף על הדופן כי
טפח ,זה סגי מעיקר הדין ,וכבר הקשה עליו כבר הסוכה כשר מדין תורה ,ומה שצריכים
מהר"ש וויטאל )הובא בהגו"י אות ד' קמא( שלכאורה להשלים דופן השלישי ברוב וצורת הפתח וטפח
דברי האר"י אינו מתאים לפשטות הלכה ,ואמנם שוחק ,אין זה מדין 'הכשר סוכה' אלא מדין אחר
_________________________
סימן טז סעיף ש הבא על עכו"ם וכן ויקח בועז עשרה אנשים רות ד ב כל פרהסיא עשרה משמע רבים הוה שלשה ולפי
זה ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב' שערות עיין מ"א סימן נ"ה ס"ק ז' וסימן קצ"ט ס"ק ז' דבדין
תורה בעינן בידוע שהביאו ב' שערות.
קמ .וזה לשונו :בעיקר דברי רבי סימן דבעינן טפח שוחק בפחות משלשה סמוך לדופן קשה דההלכתא נאמרה 'שלישית
אפילו טפח' ולא ארבעה טפחים .ונראה דשני דינים נפרדים הם דלענין עיקר דין דפנות האמורות בסוכה באמת בטפח
בעלמא סגי אליבא דכו"ע ,ואין בזה שום פלוגתא כלל ,דכך נאמרה בהלכה דשתים בעינן כהלכתם ושלישית אפילו טפח,
ובטפח בלבד מתקיים דין דפנות האמורות לענין הכשר סוכה .והא דמצריך ריב"ל שיהא רוב דופן עשוי הוא זה דין אחר
לגמרי ,דעכ"פ בעינן שתהא הסוכה סתומה ברוח שלישית ,אבל אין זה כלל מעיקר הכשר דפנות ,דבזה בטפח בעלמא סגי
כעיקר הלכה ,ועל זה הוא דקיימא כל הסוגיא אותו טפח היכן מעמידו שיהא נחשב כדופן על כל הסוכה ,דרב אמר מעמידו
כנגד היוצא ובהכי סגי ,ואחריני סברי שצריך להעמידו כנגד ראש תור דליחזי כדופן שלישי על כל הסוכה ,וריב"ל מחדש
דלא מהניא רק באופן שרוב דופן סתום בהלכות מחיצות ,והיינו שיהא טפח שוחק ויעמידו בפחות משלשה ע"ש .והיינו
כמ"ש דבאמת אף לאחר דאיכא טפח שוחק בפחות מג' סמוך לדופן חשיב דופן טפח ,דזהו שיעורא דדופן שלישית ,אלא
דבעינן לסתום כל הרוח ומעמידו על ידי לבוד לסתום רוב הדופן ,אבל מ"מ חשיב דופן טפח .עכ"ל.
קמא .וזה לשון הגוב"י שם :אפשר שסובר הרב ז"ל כסברת רבי יהודה שאמר במס' סוכה )פ"א ד"ו ע"א( וז"ל אר"י סוכה
העשוי' כמבוי כשרה ואוחו טפח מעמידו לכל רוח שירצה וע"ש ,א"א בוודאי שהרב ז"ל לא אשתמיטי' הדין המוסכם
שסוכה העשויה כמבוי צריכה פס ד' טפחים ומשהו ,וגם צריך להעמידו פחות מג' סמוך לא' מב' דפנו' כו ',ואפי' בציור
העליון של ב' כהלכתן וג' אפילו טפח כו' ,וגם צריך שאותו טפח יעמיד אוחו בפחו מג' לא' מהדפנות כו' ,האמנם רצה
לקרב הדין אצל הסוד ,ואעפ"י שאינו מכוון ביפה ,ואף היא לא תברא שיסוד הזה הוא של תבונה ,והוא בסוד מ' ולא בסוד
שיעור יומי קכד
עסקנו בענין זה בימי הסוכות ,כי דוקא בסוכות טוב עפ"י דברי הבריסקר רב שיש ב' דינים בדין סוכה,
לעסוק דבר זה ]כי הוא סוד ערבות ומתיקות הראשון שצריך להיות 'הכשר סוכה' ,וב' ,שסוכה
התורה המשלים שלימות דפנות הסוכה[ ,ולנו זכות צריך להיות סתום ,שאינו נעשית אלא בטפח שוחק
היא שיש לנו שייכות לזה ,השי"ת יעזור שיפוצו וצורת הטפח מובן דברי האר"י .וא"כ כפי שביאר
הלכה בכל העולם כולו מתוך שמחה בעזרת ה' עד האר"י עפ"י סוד ביאר הבריסקר רב עפ"י נגלה
מאה ועשרים שנה. ולפי דברי הרב לעיל מובן מאוד ,שבעצם כבר
יצאו ידי 'הכשר סוכה' רק בטפח ,הרומז 'לערב'
הגרמ"ש :יאריך רבינו ימים על ממלכתו 'כי
שאין צריך מעיקר הדין רק טפח ,ואמנם להשלים
אורך ימים ושנות חיים' ,רבינו:
הדופן בערבות הרוחניות זהו דין אחרת כי הוא דין
אמן .הגרמ"ש :השי"ת יעזור שיוכלו להשפיע
שצריכים להשלים הדופן בערבות התורה ,אבל
לבנים וגשמיות רוחניות
מדין סוכה סגי רק טפח ,והסוכה אינה כשר רק
ולתלמידים ולכל כלל ישראל ,עד שנזכה לקבל פני
כשמשלים הדופן השלישי שהיא ערבות התורה
משיח צדקינו בב"א.
וערבות אמיתי ,ואתם עוסקים להרביץ תורה
אמן יישר כוח ,גוט יו"ט .הגרמ"ש: רבינו: לעדרים להפיץ תורה והלכה ,ואין להקב"ה רק ד'
גוט יו"ט. אמות של הלכה )ברכות ח' ע"א( ,וא"כ בהשגח"פ
שיעורי חסידות
יום ראשון פרשת תולדות תשפ"ז
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ"ג
אודותיו היינו 'אין אלקי' ,וזהו פשט פשוט בכל האין שבחסידות הוא אין אלקי ,והיש האמיתי
דיבור ודיבור בחב"ד) .שאלו מה החילוק בין היש והאין ההיולי הם אהבה ויראה שבתוך האהבה
האמיתי לאין ההיולי שמעליו( הידיעה שהכל הבורא )המשך למה שדיבר קודם בענין 'אין'( וצריך לדעת
יכולה לתת לנשמה ב' הרגשים) ,א( ההרגש שהוא שפשוט הוא שה'אין' שאנו מדברים
_________________________
ס' וא"כ הוא כלול מד' נהי"ם דתבונה ,ואפשר לזה רמזו רז"ל באומרם עושה פס ד' טפחיס כו' ,והכל הולך למקום א',
כנלע"ד א"ש עוד אפשר לפרש כי הרב ז"ל מדבר במציאו' העושה סוכתו באמצע החצר רחוק מדפנות החצר שדי לה
בריוח טפח ,ועיין בס' הלבוש בהלכות סוכה סימן תר"ל ס' ד' ה"ז
קכה שיעורי חסידות
מציאות כלל וכלל זולת הבורא' ,ולעולם מסתיים נכלל ביש האמיתי) ,ב( וההרגש שזה מגלה את
הביטול במציאות אמיתית שאתה מאמין בבורא, האין האלקי ,וזהו בבחי' יראה שהיא כולה אהבה,
ולא באפס סתם )אז דו בוסט 'סתם גארנישט', וכמ"ש הגה"צ ר' הלל מפאריטש בליקוטי ביאורים
שאתה סתם כלום( .ואפילו מדרגת אריך שהיא סימן ד' .וכמו שכתב אדמו"ר הצמח צדק שהאדם
מסירת נפש ששורפת את כל הגוף ואת כל נכלל במציאות אלקות אבל לא נעשה אלוק קמב,
הנשמה ,וכמ"ש אדמו"ר האמצעי קמה ,הרי היא והרגש זה ,שהוא מרגיש שאינו נעשה אלוק אפילו
שורפת את כל הגוף והנשמה 'מכח יחוד אלקות', בהיותו כלול לגמרי במציאות אלקות ,זוהי היראה
ולא סתם .ו'יחוד אלקות' הוא הוא מציאות היש שהיא כולה אהבה )וזה ענין יש האמיתי המגלה את
האמיתי ,שלמעלה ממנו הוא 'אין ההיולי' ,וצריך האין ההיולי( .ובמדרגות הגבוהות הרי האהבה
להסביר זאת היטב ,ועיקר הגדר להסבירו האלקית מביאה יראה אלקית .היש האמיתי הוא
בפשטות הוא שיש 'אהבה' ויש 'יראה מחמת בחי' אהבה ,והאין ההיולי הוא בחי' יראה שבתוך
אהבה'. האהבה עצמה ,והכל דבר אחד ולא ניתן להסבירו
כי הוא רוחניות ,וכל המדובר הוא באור האלקי
גופא ובאחדות הפשוט ,שבזה עצמו יש 'יש' ו'אין
יראה ואהבה הן שפת הרוח שבה אפשר היולי'.
להסביר את כל מדרגות הרוחניות
וכך הוא הדרך הפשוט להסביר את הענין בשפה וכן לגבי 'כלא' המגלה 'לא' קמג ,ענינו הוא
פשוטה ע"פ חסידות הפשוטה ,אמנם אין לנו שהנברא מתבטל מכל וכל )די נברא ווערט
דיבורים ברורים להסביר את הענין ,כי הוא אויס ,הנברא כלה ואיננו( ,אבל באופן שהבורא
רוחניות ,ויש בזה השגות גבוהות מאד מאד שאי מתגלה' .אפס זולתו' היינו האמונה שהכל בורא,
אפשר להסבירן אלא בשפת הרוח ובשפת הלב, ובודאי 'קדושתי למעלה מקדושתכם' קמד ,והכניסה
ולא בשפת המוח ,כי המוח יכול רק להגדיר כמה לזה היא האמונה כמה השי"ת מניח לנו ,וכל
מיני מהלכים ,אבל עיקר ההדגשה בזה הוא שפת המציאות שלך היא ש'אתה אפס ,ואין שום
_________________________
קמב .עי' אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק ,שמות ח"ב ,בשלח עמ' תפט ,וז"ל" :שנתהפך ממהות נברא למהות אלקות
אבל לא חלילה למהות הבורא ית' ...וכל הקרוב קרוב להבורא ית' ענינו שמרגישי' הביטול יותר ויותר".
קמג .בחי' כולא קמיה 'כלא' חשיב ,בכ'ף הדמיון ,המגלה שכולא קמיה 'לא' חשיב.
קמד .עי' ויקרא רבה כד ,ט ,וז"ל" :והדין קדשים תהיו ,יכול כמוני ,תלמוד לומר כי קדוש אני ,קדושתי למעלה
מקדושתכם".
קמה .עי' אמרי בינה ,פתח השער סי' י"ג )דף ו( ,וז"ל" :אבל למעלה מן החכמ' הנק' א"א שם המדות בבלתי התחלקו'
חושך ואור ומשתמשים בערבוביא ...וזהו הנק' המאריך באחד כמו שאמרו גבי ר"ע הי' מאריך בא' כו' שהוא ביחוד
מדותיו שבמוה"ע דוקא ...ע"כ ממילא יוכל להגיע לאה"ר דבכל מאדך במס"נ בגוף בפו"מ מפני שנשמתו שרשה בעצמו'
ממש ויש בכלל מאתיי' מנה שבמס"נ דנשמה באח"פ נכלל כח מס"נ שבגוף ...וזהו שהי' מאריך בנשמתו באח' הפשוט
עד שיצא' נשמתו ונכלל' באח"פ מצד מס"נ בפו"מ דוקא" .ועי' שם שער הק"ש סי' ט' )דף כא( ,וז"ל" :כי הנה ידוע
דבתיבת אחד כשמאריך באחד צריך למסור נפשו בא' כענין ר"ע שהיה מאריך בא' עד שיצאה נשמתו באחד"; ושם סי'
מ"א" :ב' מיני מס"נ שבפסוק ראשון למסור נפשו באחד הוא מס"נ של הנשמה האלקית מצד שרשה בעצמות אא"ס ממש
) ...וזהו כמו ר"ע שהיה מאריך באחד ויצאה נשמתו באחד מלבד מס"נ דגופו כו'(".
שיעור יומי קכו
עליו¦ ,כּי פּחדים ¨ ¨ נוֹפלים § ¨ ¦הלּב § ¦ חלישׁוּת © ¥ ידי ¦ £ ©על § ¥ הרוח דוקא ,ועל זה כתוב ורוח אלקים מרחפת על
הגּבוּרה
ועקּר © § ¨ פּחד¨ ¦ § , הגּבּוֹר ¥אין לוֹ שׁוּם © © ©¦ פני המים דא רוחו של משיח קמו ,והענין ,כי
מתירא
חזק¥ ,אינוֹ ¦ § ¨¥ שׁלּבּוֹ ¨ ¨ דּהינוּ ¦מי ¦ ¤ בּלּב§ © § , הוּא © ¥ הלשון יראה ואהבה הוא לשון אשר הבעל התניא
המּלחמה,
קשׁרי © ¦ § ¨ ¨ לתוֹך ¦ § ¥ ורץ § § דּבר¨ § , ¦משּׁוּם ¨ ¨ בספר התניא השתמש דווקא בלשון זה ,כי האדם
להפך,
וכן § § ¤ ¥ ואמץ ¦לבּוֹ¥ § . חזק § ¤ Ÿ ידי ¤Ÿ וּמתגּבּר ©על § ¥¦ § ©¥ צריך להשיג את כל העולמות עם כל השפות,
שׁכּתוּב § ¨ ¦
)דּברים וזה ¨ ¤ מתפּחדים¤ § . לבב ¥הם ¦ § © ¦ £ רכּי ¨ ¥© ¥ והשפה של יראה ואהבה היא מין 'רוח' שיכול
רשׁ"י: פּרשׁ © ¦ הלּבב"¥ ¥ , ורך © ¨ ¥ היּרא § © § "אישׁ © ¨¥ כ(¦ : לעזור את האדם לילך בכל המדרגות ובכל
ידי ¤זה לבב© ,על § ¥ רך ¨ ¥ ידי © § 'היּרא' §וכוּ'¦ ,כּי ©על § ¥ © ¨¥ העולמות ,ואפשר להסביר את כל מדרגות
כּנּ"ל .ועי' עוד ענין זה בתורה מתירא© © , הוּא ¦ § ¨¥ הרוחניות בלשונות של יראה ואהבה ,וזהו מין כח
רמ"ז קמא. רוחני שיכול לקשר את האדם בדרך הנכון
להעולמות העליונים ,כי אם מסבירים רק
וכל זה מרומז בהשם 'וו"ל' שהוא כנגד תורה בלשונות של יש ואין וכדו' עלולים לעשותים
דידן ,כי הר"ת דשם זה הוא ו'אינמו ו'צורם טעותים ,כי אז לא מבינים כראוי הסודות של
ל'בלות )תפלה המיוסדת על שם ע"ב(. יראה ואהבה קמז .
יום שני פרשת תולדות תשפ"ז
אוצר החיים מצוה יט שלא לאכול חמץ בפסח
מי שאינו בן עשרים שאכל כזית חמץ בפסח, מצוה יט שלא לאכול חמץ בפסח ,באות צ של
נחלקו הפוסקים אם חייב כרת הוצאתיך ,מל"ת שלא לאכול חמץ
החתם סופר כתב קמח שגם מי שאינו בן עשרים בפסח שנאמר ולא יאכל חמץ ואפילו בהנא'
שאכל כזית חמץ בפסח חייב כרת ,וכתב אסור ,והאוכל כזית חמץ בפסח ,במזיד חייב
שמה שכתב רש"י )רש"י בראשית כג ,א( שאינו כרת .ובשוגג חטאת קבוע .אחד האוכל ,ואחד
חייב מפני שאינו בר עונשין ,הוא רק אגדתא ,אבל הממחה ושותה.
_________________________
קמו .עי' בראשית רבה ב ,ד ,וז"ל" :ורוח אלהים מרחפת ,זה רוחו של מלך המשיח ,היאך מה דאת אמר )ישעיה יא ,ב(
ונחה עליו רוח ה'".
קמז .ועי' עוד בענין 'אין' בשיעור חסידות דיום שלישי ורביעי תולדות.
קמח .עי' שו"ת חתם סופר יו"ד סי' קנ"ה ,וז"ל" :ומה שרמזת והיא לא הגיעה לעשרים שנה ,נראה דעתך שאינה בת עונשים
למעלה ,זה לא נמצא בש"ס רק בדרושי אגדה ,וכבר כתבו מזה האחרונים שאין לסמוך על זה כלל .ובאמת בתוס' יבמות
פ' ע"א גבי אכל חלב מבן י"ב עד י"ח כ' התוס' הא הוה התראת ספק ,וק' אמאי לא נימא לענין חטאת ובשוגג מיירי,
אע"כ משום דקודם עשרים שנה לא שייך כרת וחטאת ...אבל באמת זה ליתא ...אבל האמת ,משנעשו בני מצוה בשנים
וסימנים מתחייבים בכל חיובי תורה בב"ד של מעלה ושלמטה ,דאלת"ה למ"ד יולדת ומצורע ונזיר חוטאים הם לא מייתי
קרבנם קודם עשרים ,וישתקע הדבר".
קכז שיעורי חסידות
תשובה עמוקה ,וצריך לעיין בה היטב .אולם הגר"י הגאון אבל כרת. חייב הוא להלכה
ענגיל מביא מתוס' בפרק שבועת העדות קנב ששם מראגאטשוב קמט ועוד פוסקים רוצים לחדש שאינו
משמע שהיא חייבת. חייב כרת ,ואינו מתחייב אלא בקרבן חטאת.
והמהרש"א קנ סובר שהוא חייב כרת ,אבל עד
העשרים לא יקבל את עונש הכרת ,ויש כמה
כל רגע ורגע שלומדים תורה מקיימים מצוה
שיטות בפוסקים בענין זה .והגה"צ רבי אלחנן
שלימה
היילפרין זצ"ל שאל את הגאון מראגאטשוב )שו"ת
והאוכל פחות מכזית ,מכין אותו מכות
צפנת פענח ורשא תרח"צ סי' רי"ב( קנא אם אפשר
מרדות ,ונוהג בכל מקום .ובכל זמן,
לאשה שאינה בת עשרים להיות סוטה ,כי לכאורה
בזכרים ובנקיבות.
בגמרא איתא )שבת פט (:שעד העשרים אין בית
ראיתי בספר מעלות התורה להגה"ק מהרי"א דין של מעלה מעניש ,ומשפט הסוטה הוא לכאורה
חבר זי"ע )שהיום היה היארצייט שלו( ע"י בי"ד של מעלה ,והגאון מראגאטשוב השיב לו
בדפוס האחרון קנג ,שכתוב שם דבר נחוץ שלא תשובה וציין לו לעיין בהרבה מראי מקומות ,והיא
_________________________
קמט .עי' צפנת פענח על הרמב"ם ,הל' גירושין פי"ב )עמ' תנב-תנג( ,וז"ל" :לפי מה דמבואר בהך דשבת דף פ"ט ע"ב
דפחות מבן כ' אין עליו דין כרת ...דל עשרין דלא ענשת עלייהו ...איך שייך בקרבן חטאת ,הקרבן הוא להצילו מחיוב
כרת ,והרי קטן אינו חייב בדיני שמים ...ועיין במש"כ רבנו ז"ל בפירוש המשניות פ"ז דסנהדרין דזה למדו מפי השמועה
דאין עונשין כרת אלא לאחר כ' ...אך באמת כך ,דהתורה חייבה חטאת על דבר שחיובו כרת ,וחיוב הקרבן הוה גדר
חיוב עליו לבד מן כפרה ,מלבד שצריך לכפר על חיוב כרת בשוגג יש עוד חיוב להקריב קרבן ,עיין בהך דכריתות דף
כ"ו ע"א דקרו ליה חייבי ממונא".
קנ .ועי' גם מהרש"א חידושי אגדות ב"מ פה ,:וז"ל" :מחיוה ס' פולסי דנורא כו' ,והטעם כשם שמלקות שלמטה ל"ט
שהוא ג' פעמים י"ג שנות בר עונשין דב"ד שלמטה ,כן מלקות דלמעלה ס' שהוא ג"פ כ' שנות בר עונשין דב"ד של מעלה".
קנא .ועי' שו"ת מהר"ש )ענגיל( ח"ה דף סא ע"ב ,שהשיב על אותה שאלה עצמה ,וז"ל" :ובדבר הערתך אודות להשקות
סוטה פחותה מבת כ' ,אם נאמר דהשקאת סוטה חשיבה מיתה בידי שמים ואין מענישין פחותה מבת כ' ,מוכח מתוס'
שבועות דל"ב ,שהקשו אהא דקאמר אביי הכל מודים בעד סוטה שנשבע שאינו יודע להגיד עדות שהוא חייב ,והקשו
בתוס' הא יוכלו להשקותה ,ולכאורה הלא י"ל דמיירי בפחותה מבת כ' ,אלא ע"כ נשמע דגם בפחותה מבת כ' משקין אותה,
וזה ברור ואכמ"ל".
קנב .עי' שו"ת מהר"ש ח"ה דף סא ע"ב ,וז"ל" :מוכח מתוס' שבועות דל"ב ,שהקשו אהא דקאמר אביי הכל מודים בעד
סוטה שנשבע שאינו יודע להגיד עדות שהוא חייב ,והקשו בתוס' הא יוכלו להשקותה ,ולכאורה הלא י"ל דמיירי בפחותה
מבת כ' ,אלא ע"כ נשמע דגם בפחותה מבת כ' משקין אותה ,וזה ברור".
קנג .עי' מעלות התורה עם ביאור 'אור תורה' להגאון ר' יצחק אייזיק חבר )מהדורה מחודשת ,ירושלים תשמ"ט( עמ' רצד,
על המשנה "אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי אפלו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קים מצות
לא ימוש ...ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ" ,וז"ל" :מאמר זה צריך באור ,שבודאי אי אפשר לפרשו כפשוטו,
שבמה שאדם ילמד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יהא יוצא ידי תלמוד תורה ,וחס ושלום לומר כן ,וכל שכן לומר
שיוצא במה שקורא קריאת שמע שחרית וערבית ,ובעונותינו הרבים רבים פוטרים עצמם מדברי תורה על פי מאמר זה
...ויותר קשה ,אם כן קשה דרבי שמעון בר יוחאי אדרבי שמעון בר יוחאי ודרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל ,שהחליפו
שטתם למה דפליגי ריש פרק כיצד מברכין )ברכות לה ב( ...ורבי שמעון בר יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה
שיעור יומי קכח
וקשה ,הלא במנחות )שם( מפורש שסגי בקרי"ש נכתב בדפוסים הקודמים ,שהנה איתא בגמרא
ערבית ושחרית. )מנחות צט" (:אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי
אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית
ותירץ מהרי"א חבר ,שבוודאי החיוב הוא ללמוד וערבית קיים לא ימוש ,ודבר זה אסור לאומרו
כל רגע ,אך היה מקום לומר שחיוב זה בפני עמי הארץ" ,והקשה שלכאורה במסכת
דומה לאכילת מצה ,דכמו שכשאוכל רק חצי כזית ברכות )ברכות לה (:הוא אומר להפך ,כי שם איתא
מצה לא יצא ידי המצוה ,כך מי שהיה בידו ללמוד "רבי שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש
שתים עשרה שעות ולמעשה לא למד אלא שתי בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת
שעות ,היה מקום לומר שלא יצא ידי המצוה ,ועל קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה
זה קא משמע לן הגמרא במנחות שלא כן הוא, מה תהא עליה וכו'" ,ומשמע שצריך לקיים והגית
אלא כל רגע ורגע שלומדים תורה הרי הוא מקיים בו יומם ולילה כפשוטו ,ולא סגי בקרית שמע
מצוה שלימה ,ורק באותן השעות שאינו לומד הרי שחרית וערבית .וכן יש להקשות על דעת הגר"א
הוא מבטל מצות עשה ,אבל בכל רגע ורגע שלמד והחפץ חיים קנד שסוברים שאפילו לרבי ישמעאל
בוודאי קיים מצוה שלימה .ולפי שיטת בעל התניא עיקר החיוב הוא ללמוד כל רגע ורגע ממש
ודעימיה ,שאדם שאינו תלמיד חכם אינו מחויב ]למעשה זוהי מחלוקת הראשונים ,ולפי בעל
ללמוד כל רגע ממש ,אלא די לו לקבוע עתים התניא קנה רק תלמיד חכם חייב ללמוד כל רגע
לתורה ,הרי כן משמע להו מגמרא מנחות הנ"ל, ורגע ,משא"כ עם הארץ שאינו יודע ללמוד חייב
שהביאור הוא כפשוטו ,שמצות תלמוד תורה יש רק בקביעת עתים ,אבל לפי המשנה ברורה קנו
לה שיעור למטה ,ויוצאים בקרי"ש שחרית חייב כל יהודי ללמוד כל רגע בלי שום תירוצים[,
_________________________
כו' תורה מה תהא עליה ...וסבירא ליה דצריך רק לעסוק בתורה יום ולילה לא ישבות ,וכאן הפכו שטתם ...אבל הברור
בכונת דבריהם ] "...יעו"ש בהמשך ,עמ' רצה[.
קנד .עי' משנה ברורה סי' קנ"ה ס"ק ד' ,וז"ל" :דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור ]ובשעה"צ שם אות א' :וכבר האריך
בזה הגר"א בספרו שנות אליהו פרק א דפאה ,עיין שם[ ,וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי ,וכדכתיב לא ימוש ספר
התורה הזה מפיך וגו' ,וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל ]סנהדרין צ"ט[ על הפסוק
כי דבר ה' בזה ,זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק .ואחז"ל ]ירושלמי סוף פ"ט דברכות[ ...העושה תורתו עתים
]ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר[ הרי זה מפר ברית ...אלא הכונה בקביעת עתים
לתורה הוא שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירנו בשום פעם" .ועי' שנות אליהו לגר"א פאה פ"א מ"א.
קנה .עי' שו"ע אדה"ז הל' תלמוד תורה פ"ג ס"ד )ושם בקו"א( ,שמי "שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות"
יוצא בקביעת עתים ,מה שאין כן הראוי להיות ת"ח .ועי' גם שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנ"ו ס"א ,וז"ל" :לא אמרו קביעת
עתים לתורה אלא במי שצריך לעסק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו ,אבל מי שאין צריך לכך ,או שמתפרנס משל
אחרים ,חיב לקים והגית בו יומם ולילה כמשמעו )ועין בסנהדרין פרק חלק דף צ"ט ע"ב ובמנחות פרק י"א דף צ"ט ע"ב צא
ובדק כו' ,ושאר תנאי שם לא פליגי אלא במי שצריך לעסק בדרך ארץ."(...
קנו .עי' משנה ברורה סי' קנ"ה ס"ק ד' ,וז"ל" :דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור ,וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי,
וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' ,וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל
על הפסוק כי דבר ה' בזה ...העושה תורתו עתים ]ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר[
הרי זה מפר ברית".
קכט שיעורי חסידות
ישראל ומחנכים על זה ,סימן הוא שכך הילכתא. וערבית ,והמצוה ללמוד כל רגע היא מצוה קיומית
והרה"ק מבוטשאטש כתב שכל דבר שהוא ולא חיובית )ולפי הגר"א ודעימיה היא מצוה חיובית,
מפורסם בכלל ישראל להלכה ,יש לו דין כאילו בי"ד אך עכ"ז יוצא בכל רגע מצוה שלימה ,ואינו כאוכל
של שבעים הכריעו כך ,ובנידון דידן הלא כך חצי כזית מצה(.
מחנכים כל ילד בחדר .והרי בכל ענין שבתורה יש
)שאלו האם צריך לחנך ללמוד תורה בכל רגע(
דעות יחידאות ,ואדם שרוצה לצאת ידי כל הדעות
ללמוד כל רגע היא מצוה קיומית לכו"ע,
שיש במצות תפילין ,הרי הוא צריך להניח שישים
ובוודאי מחנכים את האדם להתגדל ולהיות תלמיד
זוגות תפילין ויותר ,אבל התפילין שלנו הן להלכה
חכם ,ולדעת הגר"א איכא מצוה חיובית ,והעולם
ולמעשה ,כי כך קבלנו וכך המנהג בכל ישראל,
נקט כדעת הגר"א להלכה ,וכדפסק החפץ חיים,
ואין עכשיו לשנות אף תג אחד מהלכות תפילין.
ורוב כלל ישראל יודעים רק את שיטה זו .וכנראה
והגית בו יומם ולילה )יהושע א ,ח( ,אע"פ שזה שכך הילכתא ,כי כך הוא מנהג כל ישראל ,וכך
פסוק בנביאים ,הוא מצוה דאורייתא, מקובל שכך הילכתא ,וכך הוא החינוך שיש לנו
וכמ"ש הר"ן להדיא קנח] .ובבין הזמנים דוחק לומר בכל הדורות .הבעל התניא עצמו כתב קנז
שכעת פוסקים שלא חייבים ללמוד כל רגע ,ואז שהמבטל תלמוד תורה ביטל מצות עשה ,וכתב
לומדים על הדרך ובשעה שמטיילים ,אבל בוודאי שברכת סלח לנו שאנו אומרים היא על ביטול
חייב ללמוד כל רגע ג"כ .ויכול להיות שכיון שהוא תורה ,כי באמת חייבים ללמוד כל רגע ,ואפילו
צריך לפוש ,ובלי זה אינו יכול ללמוד ,הרי זה לדעת בעל התניא הרי רק מי שהוא בור ואינו מבין
לצורך הלימוד[. מה שהוא לומד אינו חייב ללמוד כל רגע ,אבל
כהיום רוב האנשים יודעים ללמוד תורה .והגר"א
הלימוד בשעה שקשה לו הוא מסירות נפש, אומר שכל יהודי ,יהיה מי שיהיה ,בעל עסקים או
ולפום צערא אגרא לומד תורה ,צריך ללמוד כל רגע.
טעם מצוה זאת ,תדע אחי שסוד חמ"ץ עולה
ב"ן אלהים ,סוד הקטנות והדין ,שהוא דבר המפורסם בכלל ישראל ומחנכים עליו יש
באמת כח היצר ,המתגר' בעת הקטנות רחמנא לו דין כאילו הכריעו כן בית דין של שבעים
ליצלן. ויש בענין זה אריכות גדול ,ויש בזה כמה וכמה
הק' אומר בדרוש ספירת העומר קנט האר"י שיטות בראשונים ואחרונים ,אבל זהו כמו
והיצה"ר הקטנות, הוא שהיצה"ר כל דבר שבתורה ,שדבר שהוא מפורסם בכלל
_________________________
קנז .עי' תניא פכ"ה ,וז"ל" :כשחוזר ושב לעבודת ה' אחר-כך ,לתורה ולתפילה ,ומבקש מחילה מה' על שהיה אפשר לו
לעסוק אז בתורה ולא עסק ,ה' יסלח לו ,כמאמר רבותינו ז"ל 'עבר על מצות עשה ושב -לא זז משם עד שמוחלין לו'.
ולזה תיקנו ברכת 'סלח לנו' שלש פעמים בכל יום ,על עון ביטול תורה ,שאין אדם ניצול ממנו בכל יום .וכמו התמיד
שהיה מכפר על מצות עשה".
קנח .ועי' גם ר"ן )נדרים ח .ד"ה הא קמ"ל דכיון דאי בעי פטר נפשיה( ,וז"ל" :מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מיפטר שהרי
חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין )דף ל (.ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין
בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו' וק"ש שחרית וערבית לא סגי להכי".
קנט .עי' שער הכוונות ,ענין ספירת העומר דרוש א' ,וז"ל" :במוחין דגדלות מקדימין החס' לצאת מן הדעת ולהתפשט
שיעור יומי קל
יותר גבוה ,ובבחינה אחרת זהו פחות במעלה ,כי מתגרה בשעת הקטנות .והגה"ק רבי חיים שאול
כשאדם לומד במסירת נפש יש בזה מעלה ,כי מסביר )בהגהה לדרוש ה' דקרי"ש( את דברי האר"י
לפום צערא אגרא ,וכמו קרי"ש שהיא מסירת והרש"ש בשער הכוונות דף י"ח ע"א ,שיש מעלה
נפש ,ו"ק דאימא ,שבבחינה אחת היא יותר בקרי"ש מה שאין בשמו"ע ,שיש קדושה מסוימת
גבוהה משמו"ע. שיורדת בקרי"ש ,בעת המשכת ו"ק דאמא ,שהיא
למעלה משמו"ע .והיה מקום להבין את דברי
הרה"ק בעל הצמח צדק הצטער קסא על שאינו הרש"ש שהוא מטעם דקרי"ש דאורייתא ,אבל רבי
לומד במסירת נפש ,אך הקב"ה אוהב חיים שאול מסביר שם פלפול שלם ,שכשהקטנות
כשמגיעים לתענוג של התורה ,וצריך לחפוץ נמתקת ע"י הגדלות ,וכמו בקרי"ש שיש גדלות
שהלימוד יהיה בתענוג ,כיון שהקב"ה רוצה כן. וקטנות במקום אחד ,ואין הקטנות נדחית לעת
הרה"ק בעל האבני נזר היה מתפלל על כל קושיא עתה ,והפשט הוא כי לפום צערא אגרא .הרה"ק
שיזכה להבין את התשובה ,והרה"ק מקאצק אמר רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע אמר קס דכשאדם
לו שלא די לו להתפלל ,אלא צריך להתעמל ג"כ. לומד בזמן שקשה לו ,הרי הוא מתכפר על ידי ד'
בעל התניא רצה לברך את הצמח צדק שיצליח מיתות בית דין .ואין הכי נמי כאשר אדם לומד
בתורה קסב ,וסירב הצמח צדק לקבל את הברכה, באופן של גישמאק ונועם ,הרי בבחינה אחת זהו
_________________________
בגופ' דז"א ואח"כ יוצאות הגבו' אבל במוחין דקטנות אז הגבו' מתחילו' להתפשט בגופא דז"א ואח"כ יוצאים החס' והטעם
הוא לפי שהמוחין דקטנות הם דיני' קשים וזהו ג"כ סוד היצה"ט והיצה"ר כי החס' הם יצה"ט שבאדם והגבו' הם היצה"ר
ובימי הקטנות של האדם מתחיל היצה"ר להתפשט באדם קודם שיבא היצה"ט וזכור הקדמה זאת" .וכ"ה בפרי עץ חיים
שער ספירת העומר פ"ד" :לפי שאלו הם המוחין דקטנות ,והם דינין קשין ,לכן בקטנות ,היצה"ר שהם הגבורות ,קודמין
לבא קודם להיצ"ט שהם החסדים ,משא"כ בגדלות".
קס .עי' הנהגות טובות לרבי שמעלקא מניקלשבורג )בראש ספרו דברי שמואל( ,אות נ"ב ,וז"ל" :ובכל פעם שהיצר
מסיתו לסיים בענין ולקצר בלימוד מחמת עייפות או חסרון הבנתו או מחמת שיחת הילדים יגער ביצר הרע ויתגבר עליו
מאד וישבור טבעו וילמוד יותר מהרגלו ובכח עד שיזיע ובזה משבר הקליפות והחיצונים ומכפרין לו אפילו על כריתות
ומיתות ב"ד ומיתה בידי שמים".
קסא .עי' תורת מנחם )התוועדויות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש( ח"י ,התוועדות י"ט כסלו תשי"ד ,עמ' ,265וז"ל" :פ]ע[טאח
שוטה שכמותך מה אעשה אני שיש לי חשק ללמוד ...והענין בזה שכאשר יש חשק ללמוד אזי גם כאשר הלימוד הוא
לשם שמים הרי סוכ"ס נהנה גם שכלו ויש בזה הרצון והתענוג שלו וכל שאר כחות נפשו אבל כאשר אין לו חשק ללמוד
אין מקום לחשד שלימודו הוא מצד ההנאה שלו ואז מקיים הוא מצות תלמוד תורה כתיקונה" .ועי' ביאורי ר' שלמה חיים
)קסלמן( על לקו"א פמ"ו ,עמ' קמג" :המעשה הידוע בחסיד שנכנס לאדמו"ר הצמח צדק והתאונן שאין לו חשק ללמוד
ואמר לו הצמח צדק שוטה שוטה מה אעשה שאני כן רוצה ללמוד".
קסב .עי' לקוטי שיחות חט"ו ,פרשת לך לך )הובא בסוגיות בתורת החסידות ח"ב עמ' עד-עה( ,וז"ל" :בסיפור אודות אדמו"ר
הצמח צדק אשר בעודנו צעיר לימים קראהו פעם אדמו"ר הזקן ואמר לו שברצונו ליתן לו במתנה עניני תורה ,הצמח צדק
לא הסכים להצעה זו באומרו שאת התורה רוצה הוא לרכוש ביגיעה עצמית .כעבור כו"כ שנים ,כאשר הוסיף חכמה על
חכמתו ,אמר הצמח צדק שמצטער ע"ז שלא הסכים להצעתו של אדמו"ר הזקן ,שהרי ככל שהי' אדמו"ר הזקן נותן לו
עניני תורה נעלים ,עדיין הי' מקום אצלו ליגיעה בתורה על ענינים נעלים יותר ,והלא תורה היא ללא גבול וקץ" .וכ"ה
ברשימת דברי כ"ק אדמו"ר בעת ביקור האדמו"ר מבעלזא ,עמ' טז" :כשהי' הצמח צדק בגיל צעיר בסביבות תקופת הבר
קלא שיעורי חסידות
אם היה מקבל את הברכה היה יכול להתעמל על כי אמר שהוא רוצה להתעמל בכח עצמו ,ואח"כ
מדרגות יותר גבוהות. אמר שהוא מתחרט על שלא קיבל את הברכה ,כי
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ"ד
והגם שהרה"ק רבי פנחס מקאריץ אמר יגדל "אוֹדיע
¦ © בּבחינת
אדם© ¦ § ¦ , שׁל ¨ ¨ בּפה ¤ האמוּנה ¨
תּוֹלה § ¤ ¨¡ ¨
בשבת )אמרי פנחס( ,למעשה מקובל שלא לאמרו, הינוּ ©על בּפי" § ¦ ¦
)תּהלּים פ"ט(§ © , אמוּנתך § ¦
¡ ¨§ ¨
וכמ"ש הרה"ק מקאמרנא קסג ,אבל לאחרונה אני אמוּנה,
בּעצמוֹ ¡ ¨ בּפּה¤ ,זהוּ § © § האמוּנה © ¤
שׁמּדבּרין ¨ ¡ ¨
ידי ¦ § © § ¤
§¥
נוהג לומר 'אני מאמין' אחר אדון עולם במקום לאמוּנה.
בּאים ¨ ¡ ¤ ידי ¤זה ¨ ¦§וגם ©על § ¥
©
יגדל קסד .והאר"י לא היה אומר פיוט יגדל ,אבל
נוסח אני מאמין הוא נוסח שכל הצדיקים אחזו בו, יש ענין גדול לומר בכל יום את הי"ג עיקרי
והי"ג עיקרים נזכרים בקיצור של"ה קסה .והחתם אמונה בנוסח אני מאמין
סופר כתב קסו שאין לקבוע שיש רק י"ג עיקרי יש ענין גדול לומר את הי"ג עיקרי אמונה בכל
אמונה ,שהרי כל התורה כולה היא עיקרי אמונה, יום ,ולאחרונה אני נוהג כך ,כיון שאין אנו
ואמנם אין כוונת החת"ס לחלוק על ענין י"ג עיקרי אומרים 'יגדל' ,והטעם שאמרו יגדל הוא ,כי שם
אמונה ,אלא כוונתו רק שאין לעשות 'טפל' מכל מבוארים הי"ג עיקרי אמונה ,אבל האריה"ק לא
התורה כולה ,אבל בדרך כלל הי"ג עיקרי אמונה אמר יגדל ,כי אין התיבות עולות יפה על פי סוד.
_________________________
מצוה קרא לו אדמו"ר הזקן ואמר לו כי ברצונו להעניק לו במתנה ידיעה בעניני תורה .הצמח צדק סירב ואמר :סבא,
רצוני להשיג זאת באמצעות יגיעה עצמית ולא באופן של מתנה ,שהיא בבחינת נהמא דכיסופא .לאחר זמן התחרט הצמח
צדק על מענהו ...השיב שככל שיקבל במתנה יישאר לו עדיין הרבה על מה להתייגע באין ערוך יותר ממה שקיבל במתנה".
ועי' גם תורת מנחם חע"ו )ש"פ שלח תשל"ד( עמ' .350
קסג .עי' שלחן הטהור ח"א סי' ס"ח סעיף ג' ,וז"ל" :יזהר שלא לומר יגדל ולא הוידוי של ר' ניסים כי מרן האר"י הזהיר
שלא לאמרם" .ובזר זהב שם" :פליאה נשגבה בעיני על אמירת יגדל ולא על המון עם אלא על גדולי ישראל שלא צוו
שיסלקו מן הסדור כי אם מלאך אלקים קדוש מרן האר"י הזהיר שלא לאומרו ...והוא היה יודע ברוח קדשו כל ההוה
שבעולם ...כיון שהוא ציוה שלא לאמרו מסתמא דברים בגו".
קסד .וכן הוא בסידור קוידינוב ובסידור קארלין.
קסה .עי' קיצור של"ה ,קיצור שער האותיות ,אות האל"ף )אמת ואמונה( ,וז"ל" :עיקרי הדת הם שלש עשרה ,ועל זה
מיוסד יגדל אלהים חי ,וגם אני מאמין .העיקר הראשון ,נמצא ואין עת אל מציאותו ...העיקר השלשה עשר ,תחיית
המתים".
קסו .עי' שו"ת חתם סופר יו"ד סי' שנ"ו ,וז"ל" :יקרתו הגיעני ענין הויכוח אם יש י"ג עקרים או ג' כהר"י אלבו ,לא
ידעתי שום נפקותא כ"א קריאת שם בלבד ,ולדעת המקובלים אין כאן עיקר ,כי כל קוצים של תורה הם עיקרים ,מה בין
זה לזה" .ושם" :אך הערני תלמידי ...בתפלת רב טביומי המוזכרת בשל"ה שער האותיות אות א' ...שם נאמר 'עם יושר
עיקרם שלש עשרה' ...משמע שקבלה קדמוניות מימי רב טביומי שיש י"ג עקרים .אך א"א לי בשום אופן להאמין שתהי'
גאולתינו א' מעיקרי הדת ...אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים ...אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז
הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים".
שיעור יומי קלב
עיקרי האמונה אינו נקרא יהודי ,ובספר העיקרים מקובלים כמעט בכל הספרים והפוסקים להלכה,
כתב קסט שהעונש על הפוגם בהם חמור יותר ואפילו ספר העיקרים לא חלק על עצם הי"ג
מהפוגם בשאר חלקי התורה .והגאון רבי אלחנן עיקרים ,אלא אמר שיש לכלול את הי"ג עיקרים
ווסרמאן מביא בשם רבי חיים מבריסק )בסוף ספר בשלשה עיקרים לבד .והערוגת הבושם כתב קסז
קובץ הערות ,דוגמאות לביאורי הגדות סימן י"ב אות שמי שיש לו קטנות באמצע התפילה ואינו יכול
ח'( שאמר 'דער וואס איז נעבעך אן אפיקורס איז להמשיך להתפלל ,אם יכוין את הי"ג עיקרי
אויך אן אפיקורס' ,ויש אנשים שחושבים שלפי אמונה ,הרי הוא יכול להמתיק את הקטנות,
דברי הגר"ח נמצא שכל מי שטועה בטעות ובשוגג וכש"כ שלאמרם קודם התפלה הוא בוודאי ענין
באחד מהי"ג עיקרים ,כבר יש עליו דין אפיקורס גדול .והא שהדפיסו את הנוסח אני מאמין לאחר
אפילו שהוא אומלל ,אבל אין זה מדויק ,אלא הדבר התפילה ,הוא משום שאין להוסיף על נוסח
תלוי בסוג הטעות ,כי אין זה אמור אלא בטעות התפלה ,וכמ"ש הבעה"ת ,משא"כ קודם התפלה
מפורסם וכגון שאין השי"ת בן אדם ,משא"כ לאחר אדון עולם.
בטעות נעלמת שטעה באגדות הש"ס המשבשין
את הדעת ,אין עליו דין אפיקורס ,וכמ"ש
הטועה בשוגג בטעות שאינה מפורסמת בכל
הרמ"ק קע.
ישראל אין עליו דין אפיקורס
וכבר הבאנו מה שכתב הגה"צ משאפראן זצ"ל ברם ,לי"ג עיקרי אמונה יש דין מיוחד ,וכמו
בתורת אל"ף לגבי אלו ההולכים שכתב הרמב"ם קסח שמי שאין לו י"ג
_________________________
קסז .ועי' גם הכנה דרבה לבעל ערוגת הבושם ,אות א' )מהד' חדשה עמ' יג-יד; מהד' ראשונה דף ז ע"א-ע"ב( ,וז"ל" :ויהיה
לשון זה של הי"ג אני מאמין הנ"ל שגור אצלו לחזור עליהם פעמים אין מספר בלבו ובמחשבתו ,אפילו בשעה שהוא
מוטרד מאוד ,כאשר יעיד הנסיון ...וכן קודם כל תפילת שמונה עשרה תחזרו במחשבה י"ג עיקרים בקבלת האמונה,
ומצוה זו אי אפשר שיתערב בה שום פניה ,כיון שאין מכיר זה אלא יודע תעלומות בוחן כליות ולב ,ממילא מובן שיש
בסגולתה ,על דרך )אבות פ"ד מ"ב( מצוה גוררת מצוה ,לגרור אחריה מצות לעבדו בכל לבבכם )תענית ב ,(.להתפלל
במחשבה זכה ובהשתפכות הלב".
קסח .עי' פירוש המשניות לרמב"ם ,הקדמה לפרק חלק )סנהדרין פ"י מ"א( ,סוף היסוד השלשה עשר ,וז"ל" :וכאשר יאמין
האדם אלה היסודות כלם ונתברר בה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל ...וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי
יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות".
קסט .עי' ספר העיקרים מאמר א' פ"א ,וז"ל" :לפי שכל מי שיכחיש אחד מעקרי הדת החלקיים הנה הוא יוצא מכלל בעלי
הדת ההיא ...היוצאים מכלל הדת שאין להם חלק לעולם הבא ...כי מי שיאמין שיש חומר ראשון קדום ...אף על פי
שאינו כופר בעקר לפי דעת הרמב"ם ז"ל שלא מנאו בעקרים ,מכל מקום הוא חוטא .וכן רבי הלל היה חוטא לפי שלא
היה מאמין בביאת הגואל ,אבל לא היה כופר בעקר ...ובעבור זה אמרנו שיש סכנה עצומה בחקירה מן העקרים ,כי במה
יודע איפוא מה הם הדברים שהכופר בהם ואומר שאינם עקר יקרא כופר בעקר" .ושם מאמר א' פרק ב' )פתיחת הפרק(:
"כל איש ישראל חייב להאמין שכל מה שבא בתורה הוא אמת גמור ,ומי שכופר בשום דבר ממה שנמצא בתורה ,עם
היותו יודע שזהו דעת התורה ,נקרא כופר".
קע .עי' פרדס רמונים שער א' )שער עשר ולא תשע( פרק ט' ,וז"ל" :ראוי שנדע אם המכחיש ענין מציאות הספירות
יקרא כופר אם לאו .ונאמר כי טעות האדם בענין זה יהיה בא' משני פנים ...והשיג עליו הראב"ד ע"ה וז"ל א"א ולמה
קרא לזה מין ,וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה ,לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי אגדות
קלג שיעורי חסידות
המתים ,הוא ג"כ לא נקרא נעבעך אפיקורס ,אבל להבחירות שלדעת הרה"ק מסאטמאר בספרו
כשבא יהודי שכבר שמע על תורה ומצות ,וכבר ויואל משה הן אסורות מדין שלש חמורות ,והיו
יודע שכל יהודי יודע שתהיה תחיית המתים, חסידי סאטמאר שחשבו שלפי דעת קדשו דהרה"ק
ואעפ"כ אינו מאמין בזה ,הרי זו אפיקורסות. מסאטמאר זי"ע נמצא שכל מי שהולך להבחירות
הטמאות פסול להיות סופר או שוחט או עד
לקידושין וכדו' .אבל הגה"צ משאפראן זצ"ל ,שהיה
מי שאינו יודע מענין הספירות מחמת שוגג מקושר להרה"ק מסאטמאר והיה מגיד שיעור
אינו נקרא אפיקורס ,ולימוד הקבלה תלוי בישיבתו ,והוא עצמו היה אדם גדול ,הוא כתב
בשכלו של הלומד בתורת א' שהוא דיבר בענין זה עם הרה"ק
וזה לשון הרמ"ע מפאנו במאה קשיטה )סימן ס'( מסאטמאר ,והרה"ק מסאטאמר אמר לו שאין זה
לגבי שמי שאינו יודע מענין הספירות מחמת נכון ,וכמפורש בגמרא הוריות )הוריות ב(.
שוגג שאינו נקרא אפיקורס" :המכחיש מציאות שהטועה בדבר ע"פ בית דין אינו נפסל בשום דבר.
הספירות מאיש שוגה ומפתי שלא נגלה לו סודם, ונמצא שלא שייך כאן לומר את הסברה של
אין ראוי שיקרא כופר בעיקר על פגם המלכות הגר"ח ,שנעבעך אפיקורס איז אויך אן אפיקורס,
כדלעיל ,ולא קוצץ בנטיעות בשביל עזבו את כי אינו נכנס בגדר זה ,ואפילו אם תמצא לומר
השאר ,שא"כ היה ראוי לחנך את הכל בחכמה שהרבנים האחרים טעו ,מ"מ הרי זה כמו בית דין
הזאת גדולים וקטנים ככל שאר המצות ועקרים, שטעה ,וכל מי שעושה ע"פ בית דין שטעה אינו
ולא לצוות להסתירה ושלא למסור אותה אלא נכנס בדין זה כלל ,ורק בטעות המפורסמת בכל
לצנועים" ,אם היה האדם שאינו יודע מהספירות ישראל ,כגון הבא לומר שהקב"ה גוף ,שכל יהודי
נקרא אפיקורס ,היה ראוי לחנך כל ילד קטן בלימוד יודע שאינו גוף ,ואם יאמר דבר כזה ,על זה מחמיר
הקבלה וכתבי האר"י ,וכל ילד קטן בן שלש כבר הרמב"ם ,אבל לא בטעותים התלויים במחלוקות
היה צריך להיות 'מקובל' .הרה"ק מקאמרנא הפוסקים וכו' .וכמו שפשוט הוא שילד קטן שאינו
מסתמא היה נהנה מזה ,אבל למעשה אין זה חיוב, יודע שיש להקב"ה עשר ספירות ,עשר מדות ,אינו
ואף שהרה"ק מקאמרנא פוסק )נוצר חסד פ"ד אפיקורס ,כי עדיין לא למד ואינו יודע מזה ,וכן אם
משנה כ' קעא( שטוב ללמוד קבלה עם תינוק בן בא יהודי מרוסיה שאינו יודע כלום ,ואינו יודע
תשעה ,מכל מקום הוא עצמו לא חינך את בנו מאומה מתורה הק' ,ואינו יודע כלל שתהיה תחיית
_________________________
המשבשות את הדעות ע"כ ...אמנם מחלוקתם תלויה בזה שהרמב"ם לפי הנראה מלשונו ס"ל שהאומר שאלוה הוא בעל
גשם הוא מין ואע"פ שיהיה הטעות הזה מטעם כי לא הורגל באלהיית ורדף אחר פשוטי המקראות והמדרשים ולא ירד
לעמקם להבין עניינם כצורתם .ולזה השיגו הראב"ד ז"ל והכחישו ואמר שאיש כזה שבכל ענייניו עובד את האל והולך
בדרכי התורה בתמימות ומפני קוצר ידיעתו האמין בגשמות לא יקרא מין ,עם שהוא בודאי טועה ,מאחר שאין כוונתו
להרע ח"ו .אבל המכיר את בוראו שנגלו לו שערי ההקדמות בסילוק הגשמות ואינו מודה באמת ומעיז פניו ואומר שהאלוה
הוא גשם ,זה ודאי יקרא מין ואפילו לסברת הראב"ד ז"ל .וכן נאמר בענין הספירות כי ודאי מי שלא ידע בהם והאמין
בא' הפשוט בלתי ידיעת הספירות אין ראוי שיקרא כופר ח"ו ולא מקצץ בנטיעות ח"ו ,שא"כ היה מן הראוי שבהיות
האדם יודע להבין בחנוך המצות יחנכוהו בענין האמונה בספירות וידיעתן ,מה שלא מצינו כן".
קעא .וזלה"ק :ולו עמי שומע לי ,בדור הרע הזה שהמינות גובר ,היו למדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזהר והתקונים
ליהגות בה ,והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים.
שיעור יומי קלד
מהזוהר הק' ,הם יודעים מספר הזוהר אבל הולכים ללימוד הקבלה אלא אח"כ ,כי הדבר תלוי לפי
נגד הזוהר בכל מיני קלי' ,או אנשים שהם יודעים שכלו של הילד ,וא"א לחנך על זה סתם .וכן
מהאריה"ק והם הולכים נגדו ,ולצערנו מצויים מפורסמת דעת הש"ך קעב שאין ללמוד חכמת
אנשים כאלה .ואנשים כאלה ,לרוב הפוסקים יש הקבלה אלא מגיל ארבעים ואילך.
להם דין אפיקורסים ,מי שהולך נגד הזוהר או נגד
האריה"ק הרי זו אפיקורסות ממש ,וכפי פשטות
ההולך נגד הזוהר ונגד האריה"ק הרי זו
ההלכה יש להם דין אפיקורסים .ויש מקום להקל,
אפיקורסות ממש
שלפי החזון איש קעג אין להם דין אפיקורסים ,מפני
וממשיך הרמ"ע מפאנו" :אבל היודעה ומכירה
שכהיום קשה להתרות כהלכתה ,ואכמ"ל בחלק
ובועט בה ,או שלבה רחק ממנה שמא
ההלכה למעשה ,אבל זה ודאי שהדבר חמור מאד
שכח בפשיעה ,או שמא לא למד בהיות לאל ידו
מאד ,וצריך לדעת שאנשים כאלה הולכים נגד
לעשות וללמוד אותה מפי מורה צדק ראוי לסמוך
עיקרי האמונה.
עליו ,אין זה כ"א רוע לב יפתהו לעזוב אף כי
)שאלו על דעת המהרש"ל בנוגע לזוהר וקבלה( להכחיש חלק נכבד מאד מעצם התורה שבע"פ,
המהרש"ל היה מקובל גדול ,והיה ראש ואם לא יחפוץ כסיל בתבונה לא יצליח ולא ישכיל
המקובלים ,והיו לו גם כתבי האר"י ,וכמו שכתוב וכו'" .וצריך לדעת שיש קלי' חמורה שאינה
בכת"י של החיד"א קעד ,שהאריה"ק שלח את מפורסמת כל כך ,אבל קצת מצויה כהיום קלי' כזו,
תלמידו רבי ישראל סרוק אל המהרש"ל בקפיצת וצריך לדעת מזה ,שיש אנשים שאינם מחזיקים
_________________________
קעב .עי' ש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק ו' ,וז"ל" :גם המקובלים ושאר האחרונים הפליגו בדבר שלא ללמוד חכמת הקבלה עד
אחר שמילא כריסו מהש"ס ,ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה ,כמ"ש בן ארבעים לבינה ,בשגם
שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה ,ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת ,כמ"ש
כל זה בד' חכמי האמת".
קעג .עי' חזו"א יו"ד סי' ב' ס"ק כ"ח ,וז"ל" :ועוד יש בזה תנאי שלא יהי' אנוס ,וכמש"כ הר"מ פ"ג מהלכות ממרים ה"ג
דבניהם ותלמידיהם חשיבי כאנוסים וכתינוק שנשבה ,ותינוק שנשבה מביא קרבן ...ומצווין אנו להחיותו ואף לחלל עליו
השבת בשביל הצלתו ,ובהגה"מ פ"ו מהלכות דעות כתב דאין רשאין לשנאתו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה ...כי אצלנו
הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח ,ודיינינן להו כאנוסין ,ולכן אי אפשר לנו לדון בזה לפטור מן היבום ,וכן לענין
שאר הלכות" .ושם ס"ק ט"ז" :ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו ית' גלוי' ...אבל בזמן ההעלם שנכרתה
האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה ...וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה
שאין בו תיקון ,ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת" .ועי' עוד שם סי' א' ס"ק ו':
"ותינוק שנשבה בין העכו"מ דינו כישראל ושחיטתו מותרת ,שהוא בחזקת שאם יודיעוהו וישתדלו עמו כשיעור ההשתדלות
שהוא ראוי לשוב לא יזיד לבלתי שב ,אמנם אחר שהשתדלו עמו והוא מזיד וממאן לשוב דינו כמומר".
קעד .עי' ספר החיד"א ,במאמר "זכרון מעשיות ונסים של החיד"א" ,עמ' עא-עד ,מתוך כת"י החיד"א שרשם בקושטא
בי"ג כסלו תקי"ח מפי ר' חיים ירוחם ווילנא ,וז"ל]" :שמעתי[ מפי מר אביו ז"ל ,כי מהר"י סרוק ז"ל ] [...לחוג חג הפסח
אצל מהר"ם איסרלש ז"ל ,ובו בפרק נמצא שם מהרש"ל ז"ל ,ואמר לו מהרש"ל שמעתי כי קרובי האר"י זצ"ל עושה
איזה דברים ,ומהר"י סרוק ז"ל תכף קרא בראשית ברא וגו' והחשך על פני תהום ...ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור,
ויאור להם .אז אמר שלמה מהרש"ל הודיעני נא תורת אמת ,והשיבו הארץ הזאת טמאה מאד מסיבת קליפת הפעמון אשר
בין הגויים ,בא נא אל מערה אחת לפני ולפנים ,ושם הראהו המרכבה עין בעין".
קלה שיעורי חסידות
פוסק )יו"ד רס"ח י"ב( שמומר החוזר בתשובה יש הדרך להיות אצלו ביו"ט פסח ,והר"י סרוק לקח
לו לטבול ,כעין גוי המתגייר לישראל. את המהרש"ל למערה והתחיל לגלות לו סודות,
ואין כאן מקום להאריך בכל פרטי הדינים שיש ונתגלה שם אור גדול משמים ,ולימדו כתבי
עליו להלכה ולמעשה ,אבל את 'חומר האר"י .וכן הרמ"א היה מקובל גדול .ונקוט כלל זה
הדבר' צריך לדעת ,שהמדבר נגד הזוהר או נגד בידך ,הבעש"ט אמר קעה שכל גדולי הפוסקים עד
האר"י ,שלצערנו מצויה קלי' כזו בכמה אנשים הש"ך והטו"ז היו כולם בעלי רוח הקודש ,באופן
בעולם ,אם שומעים ממנו דיבורים כאלה ,צריך שממש לית מחשבה תפיסא ,והיו גדולי המקובלים,
לומר לו 'זוהי אפיקורסות ,צא' .אם אתה שומע גדולי עולם ,וכל דבריהם הם ע"פ נגלה וע"פ נסתר
מיהודי חרדי )א פרומער איד( ,שנראה כיהודי חרדי, וע"פ רוה"ק.
שמדבר נגד האר"י או נגד הזוהר ,צריך לומר לו
'אתה מדבר אפיקורסות ,כל טוב ,אינני רוצה לדעת החזו"א יש בזמנינו לכולם דין תינוקות
לשמוע דיבורים כאלה'. שנשבו ,אבל צריך לדעת את חומר הדבר
)שאלו מה כוונת הרמב"ם שמי שאינו מאמין
מותר ללמוד את דברי האר"י על פי פשט ואין בי"ג עיקרי אמונה אינו נקרא יהודי(
בזה זלזול בדברי הרש"ש החולק על הי"ג עיקרי האמונה אין זו עבירה
)שאלו מה הדין במי שאינו מקבל את דברי בלבד ,אלא הוא פוגם בעצם היהדות ,ומעיקר
הרש"ש זי"ע( מסתמא הוא מסכים הדין יש עליו דין מורידין ולא מעלין וכו' .אך
שהרש"ש הוא קודש קדשים ,אלא הוא רוצה אעפ"כ כתב החזו"א קעו שבזמנינו הדין שונה ,כי
להסביר את דברי האר"י בעוד מהלכים ,והרי לכולם יש דין תינוקות שנשבו ,ואי אפשר
הרש"ש עצמו מסכים שרשאים ללמוד את דברי להתרות בהם ,וחלק ההלכה נעשה קל יותר ,אבל
האר"י ע"פ פשט ,ועל דרך הבית לחם יהודה. צריך לדעת את עצם חומר הדבר ,כי נורא הוא.
והתורת חכם כתב בפירוש קעז שאפילו אם לומדים ובוודאי כל יהודי יכול לעשות תשובה ,והרמ"א
_________________________
קעה .עי' שארית ישראל )להרה"ק ר' ישראל דוב מווילעדניק( ,שער הזמנים ,דרושי סוכות )מהד' חדשה עמ' קיז( ,וז"ל:
"אחר כך אמר בשם הבעל שם טוב ,שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א ועד בכלל היו ברוח הקודש ,וכיון שהוא ברוח
הקודש הוא תורה עצמה ,ואמר שרק הגילוי הוא על ידי רוח הקודש ,אבל כיון שנתגלה ונעשה תורה באמת ,תורה בעצם
גבוה יותר מרוח הקודש ,וכיון שהוא תורה אפשר לפרש על פי פרד"ס .גם החיבורים שאחר המהרש"א יש בהם שהם
ברוח הקודש ויש שלא ברוח הקודש ...עוד אמר בשם הבעל שם טוב ז"ל שהט"ז והש"ך הם פוסקים האחרונים ,ועל כן
]יש[ לראות שלא לעבור על דעתם" .ועי' גם המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שפה )הובא בהיום יום(" :ושמעתי בשם רבינו נ"ע
]אדמוה"ז[ שכל המחברים עד הט"ז וש"ך והם בכלל עשו חבוריהם ברוח הקודש ,וענין רוה"ק איתא בקרבן העדה
לירושלמי סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה".
קעו .עי' חזו"א יו"ד סי' ב' ס"ק ט"ז ,וז"ל" :ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו ית' גלוי' ,כמו בזמן שהיו נסים
מצוין ומשמש בת קול ...אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת
הפרצה ...וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ,ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן
אורה במה שידינו מגעת" .ושם ס"ק כ"ח" :דבניהם ותלמידיהם חשיבי כאנוסים וכתינוק שנשבה ...כי אצלנו הוא קדם
תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח ,ודיינינן להו כאנוסין".
קעז .עי' תורת חכם )דף ל"ד ע"א-ע"ב( ,וז"ל" :ואע"פ שמורי הרב ז"ל כתב הדברים כפשטן ,הוא בא להשמיענו שכונת
שיעור יומי קלו
הק' ,שהוא מיחידי הדורות וכדו' ,שאין זה מפורסם ומכוונים את כוונות האר"י כפשוטם לבד אין זה
בכל ישראל .אבל קדושת האר"י ,הרי כל ישראל איסור ,כי אינו רוצה אלא לבאר תחילה את פירוש
קיבלו את המג"א והטו"ז והאליה רבא ,והם פוסקי הפשוט בדברי האר"י ,וכמו הבית לחם יהודה,
הדורות שנתפרסמו ונתקבלו אצל כל יהודי בכלל שאין שום חסרון ללמוד את ספרו ,אף שהרבה
ישראל ,וכשמסתכל בשו"ע הוא יודע שיש מג"א פעמים הוא מסביר על פי פשוט ,וכמו כן השמן זית
ויש טו"ז ,והמג"א סומך על כתבי האריה"ק שהם זך ,כשאומר מהלך ע"פ פשט אין זה איסור .והא
קבלה אמיתית ,ומי שחולק על זה הרי הוא חולק על שדעת רבי חיים שאול היתה שלא ללמוד שמן זית
המג"א והטו"ז והאליה רבא ועל כל הפוסקים זך קעח ,הוא מפני שיש טפשים שכאשר הם רואים
שבעולם .ואע"פ שגם לצדיקים הגדולים שאחרי קושיות ,הם כבר סוברים שהם יותר חכמים
האריה"ק יש כח זה ,מ"מ דרגא זו ,שלחלוק עליהם מהרש"ש .ולכן כששאלתי את הגאון המקובל רבי
הוא בגדר אפיקורסות ,אין זה אלא בדבר יצחק כדורי זצ"ל אם אדפיס את הספר שמן זית זך,
שנתפרסם בכל ישראל ,ולא כל הליטאים יודעים לפני הרבה שנים ,טרם שהספר נדפס ,אמר לי
על הבעש"ט .ובוודאי החולק נגד הבעש"ט יכול שיש להדפיסו בתנאי שיהיו תשובות על כל
להיות שהוא אפיקורס באיזה בחינה לכו"ע ,אבל הקושיות שהוא מקשה על הרש"ש ,כי כך היתה
הדבר תלוי בדרגת ההתנגדות ,ואכמ"ל ,ובזמן הזה דעת רבי חיים שאול .וביקשתי מרבי משה ש"ץ,
לפי החזו"א יש לכל החולקים דין תינוקות שנשבו. והתחיל לכתוב תשובות ,אבל עד שהספיק לכתוב
כמה תשובות כבר 'יריד הספרים' הדפיסו את
כי לדעת החזו"א אין על האדם דין אפיקורס בכל הספר ונתפרסם ,אבל למעשה הספר לא הזיק
גדריו אלא אם התרו בו בי"ד ,והנפק"מ להלכה מאומה ,ואדרבה ,הספר עוזר ללומדי הרש"ש
היא ,שאם אתה רואה שרכב דרס אדם שאינו בעיון ,ועם הזמן עוד יהיו ספרים המיישבים את כל
שומר תורה ומצות ,שלכאורה ע"פ פשט ההלכה הקושיות בסייעתא דשמיא.
)חו"מ סי' תכ"ו( ,מאחר שאינו שומר תורה ומצות,
אין צריך להצילו ,אבל לפי החזו"א צריך לנקוט בו )שאלו ומה דינו של אדם שמאמין ברש"ש ,אבל
לקולא ולחומרא ,ולכן צריך להצילו ,ומאידך גיסא לא עד כדי כך שהוא המשך האר"י ,וכמו
אם נגע ביין שלך ,בוודאי צריך לחשוש ,וכן אין שכתב רבי חיים פאלאג'י( דבר שעדיין אינו מפורסם
לצרפו למנין כו' ,כך מביאים הגאון רבי נסים בכל ישראל ,מי שאינו אוחז בו אין לו דין אפיקורס,
קרליץ זצ"ל והגר"ח קניבסקי זצ"ל בשמו קעט. אע"פ שהוא דבר אמת ,וכן לגבי קדושת הבעש"ט
_________________________
הרב הוא ,שאם יכוין האדם בקיצור כפשט דברי הרב ז"ל יצא ידי חובתו ומועיל ,אע"פ שאין הדבר כן ,דאל"כ למה כתב
הרב ז"ל כן בזה הלשון ,אבל האמת שכלם שוים שהם ע"י או"א".
קעח .עי' אגרות שפירין )לאדמו"רי מונקאטש( ,בהערת המו"ל למכתבי המנחת אלעזר להסבא קדישא ר' שלמה אליעזר
אלפנדרי ,עמ' תה ,וז"ל..." :ולעיי' בס' שמן זית זך כלל ,ופ"א באקראי מצא על איזה שלחן בביהמ"ד הספר הלז ופתח
אותו וראה דבר א' מהשגותיו ,ואז העלה יישוב ותי' הענין הלז ,אבל ז"ז לא עיין בו כלל".
קעט .עי' חוט שני )להגר"נ קרליץ( הל' שבת ,פרק מ' "דיני תינוק שנשבה ומומר" ,עמ' רפט-רצ ,וז"ל" :ודע עוד שכל
דברי החזו"א אמורים רק לענין שאי אפשר להקל בהם כדין מומר כגון לפוטרם מן היבום ולהלוותם בריבית וכיוצ"ב,
דבזה איירי החזו"א שם ,אבל ודאי דמה שנוגע להחמיר אם אינם תינוקות שנשבו ודאי חיישינן ,וצריך אף להחמיר לדונם
כמומרים ...וגם להחמיר דאסור לבשל להם ביו"ט ושבישולם הוא כבישול עכו"ם" .ושם בסיכום..." :ומצוה לקרבם
קלז שיעורי חסידות
כהלכתה ,ואז היה הדין דמורידין ולא מעלין. אי אפשר לדעת את פנימיותו של יהודי ולכן
ובוודאי אדם שהוא באמת אפיקורס ,הרי הוא מחמירים להצילו
אפיקורס אפילו היום ,אבל למעשה כיון שיש ספק ואי אפשר לדעת את פנימיותו של יהודי .הרה"ק
לגבי כל אחד ,ואין לדעת בוודאות ברורה ,לכן רבי בונם מפשיסחא זי"ע היה פעם בגרמניא
צריך להחמיר ולהצילו. ואמר תורה בשלש סעודות קפ ,והיו שם אפיקורסים
ומשכילים שעל כל דיבור שאמר היו צוחקים עליו.
אמר לו בנו 'אבא ,למה אתה אומר תורה לפני
אסור לחזור על לשונות של אפיקורסות אפילו
אפיקורסים כאלה' ,אמר לו רבי בונם שבשבוע
בדרך שחוק
הבא שוב לא יאמר תורה ,ולמעשה בשבוע הבא
שׁל מדּבּוּרים ¤מאד ¦ ¦ ¦ לזּהר § Ÿ וּמחמת ¤זה ¨ ¦ §
צריך ¦ ¨ ¥ ©£¥
בשלש סעודות אמר עוד הפעם תורה .אמר לו בנו
ואפּיקוֹרסוּת© ,אף ©על ¦פּי כּפירה § § ¦ ¤ § ¦ ¨
'אבא ,כבר הסכמנו שלא לומר תורה לפני אלו
מאמין
בּעצמוֹ © ¦ £ שׁהוּא § © § הינוּ ¤ מלּבּוֹ; © § אוֹמרם ¦ ¦§¨ שׁאינוֹ¥¤
האפיקורסים' ,השיב לו 'זיי הייסן דען אפיקורסים,
ואוֹמר
חוֹזר § ¥ שׁהוּא ¥ ושׁלוֹם© ,רק ¤ כּוֹפר© ,חס § ¨ §ואינוֹ ¥ ¥
שלעפ זיי ביי די אויער וועסטו זעהן אז זיי שרייען
שׁהםאחרים¥ ¤ , בּשׁם ¦ ¥ £ שׁשּׁמע § ¥ אפּיקוֹרסוּת © ¨ ¤ ¦דברי § ¦ ¤ §¥
שמע ישראל' ]וכי נקראים הם אפיקורסים ,גרור
מהם© ,אף ©על ¦פּי ¥כן מתלוֹצץ ¤ ¥
אפּיקוֹרסים§ ,והוּא ¦ § ¥ ¦ § ¦¤
אותם באזניהם ותראה שהם צועקים שמע
שׁל הזּה ¤ הדּבּוּר © ¤ מאד¦ ,כּי © ¦ לזּהר § Ÿ צריך ¦ ¨ ¥
מזּה ¨ ¦ § ©גּם ¦ ¤
ישראל[ .וכך הוא המצב האמיתי היום ,שכל
לאמוּנה© .גּם הוּא ¦אסּוּר ¨גּמוּר¦ ,כּי ©על מזּיק ¨ ¡ ¨ כּפירה © ¦
§ ¦ ¨
האפיקורסים ,הגם שבוודאי צריך לחשוש על היין
דּברי
לוֹמר ¦ § ¥© בּרוּך הוּא¨ ,אסוּר יתבּרך ¨ § השּׁם ¦ § ¨ © § © ¥
שנגעו בו ,ואסור להתחבר אליהם ,וצריך להתרחק
בּדרך §שׂחוֹק.אפלּוּ § § ¤ ¤ הלצוֹת¦ £ , ¨£
מהם בכל הלכות ריחוק ,וצריך לתת להם את כל
וזו הלכה נחוצה ,ויש אנשים שלפעמים הם חוזרים דיני אפיקורסים לחומרא ,אבל לקולא ,כלומר
ואומרים דברי הגויים ,דברי אפיקורסות ,וזהו להצילם במקום סכנה ,סבר החזו"א שצריך
איסור חמור ,וכמ"ש כאן רביז"ל .ואסור לחזור להצילם ,כיון שאי אפשר להתרות בהם כהלכה,
ולומר את הלשונות של האפיקורסות ,ובוודאי צריך וצריך לדעת שהדין הוא 'לחומרא' בשני הצדדים.
להתלוצץ לליצנותא דעבודה זרה )מגילה כה ,(:אבל ואין כהיום אפיקורסות כמו שהיה בזמן חז"ל ,כי אז
אסור לחזור על לשונות של אפיקורסות. היתה רוה"ק מצויה ,והיו יכולים לעשות התראה
_________________________
וחייבים לחלל עליהם את השבת במקום פיקוח נפש" .וכן" :אדם שהוא ספק אם דינו כתינוק שנשבה או מומר ...יש
להחמיר שאין דינו כמומר ,ולכן אסור לשונאו ואסור להלוות לו בריבית ומחללים עליו את השבת ,אך לא להקל כגון
לפוטרו מן החליצה" .ובתוכן הענינים )עמ' כו( רשום" :דין המומרים של זמנינו לקולא ולחומרא לענין יין נסך ,בישול
להם ביו"ט ,לשנאותם ועוד".
קפ .עי' שיח שרפי קודש ח"א ,פר' שמות ,על הפסוק "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו" ,וז"ל" :שמעתי בעת
אשר הרה"ק ר' בונים מפרשיסחא היה בדייטשלאנד כידוע ,ובכל ש"ק הי' יושב יחד עם דייטשין והי' אומר תורה על
השלחן ,והדייטשין הי' עושים כל הלצנות ר"ל מהתורות ששמעו מפיו הק' ,ומאוד הרע לבב בנו הרה"ק וכו' הר"ר אברהם
משה זצלה"ה על הדבר הזה ,והי' אומר לאביו הק' למה לך לומר תורה לפני אפיקורסים כאלו ...ויהי כי בא ש"ק השנית
...דחק על רגל אביו להבין שלא לומר תורה ,ואז פתח הרה"ק וכו' הר"ר בונם זי"ע פה"ק ואמר בזה"ל ,אלו הדייטשין
עוד לא נקרא עליהם שם אפיקורסים ,כי אם שחש ראשו של אחד מהם מיד צועק שמע ישראל כו' ,רק פרעה הי' נקרא
אפיקורס ,שהקב"ה לקה אותו בעשר מכות והוא הי' אומר מי ד' אשר אשמע בקולו".
שיעור יומי קלח
יום שלישי פרשת תולדות תשפ"ז
שהקב"ה ברא את היש כדי להפכו לאין ולעוד יותר תורת הגה"ק ר' אהרן מסטראשעלע היא
אין ,עד שיתהווה היש האמיתי ,וזהו יסוד גדול התמצית של כל תורת החסידות
בחב"ד ,שהיש הנפרד צריך להתתקן עד שיתהפך כשהייתי בחור עדיין לא היו ספרי הגה"ק ר'
ליש האמיתי .ועל זה מבאר רבי אהרן אהרן מסטראשעלע זי"ע נדפסים ,כי
מסטראשעלע ,שהגם ששורש היש הוא גבוה, אם בדפוס חלש שהיה קשה לקרות בו ,והגה"צ ר'
והוא בוודאי עבודה גדולה שאין כדוגמתה ,מכל אלחנן היילפרין זצ"ל אמר לי שאקנה את הספרים,
מקום עיקר המכוון של הבריאה הוא יעקב וקניתי את הספרים ,אבל כמעט לא הייתי יכול
דוקא ,והיש צריך להיות שעל ידו יתגלה לקרותם רק מעט .אבל כשלמדתי בישיבת
הביטול ,כי כל תכלית היש הוא האין ההיולי. גייטסהעד והרגשתי שם בדידות נוראה ,ולא
ואפשר לומר שמי שטועה ביסוד זה אינו מבין הכרתי אף אחד ,שם עיינתי באלו הספרים ,ומזה
כלום ,וזהו יסוד היסודות של כל חב"ד ,שהיש קיבלתי חיות ,אפילו שלא הבנתי בדיוק מה שכתוב
הנפרד צריך להתהווה יש האמיתי ,והיש האמיתי שם ,כי ספרי רבי אהרן מסטראשעלע מביאים
הוא להגיע אל 'הביטול העצמי' ,שאדמו"ר חיות ואורות עצומים .הצמח צדק אמר שתורת
האמצעי מגדירו בספרו פירוש המילות )דף צ"ב( רבי אהרן מסטראשעלע היא התמצית של כל
'האין היולי'. תורת החסידות ,כי כל דרושי חב"ד מתפשטים
באריכות גדולה מאד ,ואי אפשר ללמוד אריכות
ההעדר שבחסידות אינו חושך ,ואין סוף הוא לבד .האריכות היא כמו גמרא ,וצריך ללמוד גם
אין דאין משניות והלכה למעשה ,ואם אתה רוצה לדעת את
וחשבתי שזה פשוט לכל ,אבל היות שראיתי זה ה'למעשה' של החסידות ,אזי תלמד בספרי רבי
כמה ימים שכמה אנשים טעו בזה ,לכן אהרן מסטראשעלע .כי אם תתחיל ללמוד בדרושי
אני מוכרח לחזור עוד הפעם על אלו הדברים אדמו"ר האמצעי וכדו' ,שהם באריכות גדולה,
היסודיים .וכבר אמרתי מה שכתוב באלימה אפשר שעדיין לא תפסת את ה'נקודה' .ולכן צריך
להרמ"ק )הובא לקמן( ,שצריך לדעת שכשאנו ללמוד בשניהם ,הן בספרי רבי אהרן מסטראשעלע
מדברים אודות 'יש האמיתי' ו'אין היולי' ,הרי יש כדי לדעת את התמצית ,ואח"כ בספרי אדמו"ר
אנשים שחושבים ש'אין' היינו 'העדר' ,וההעדר האמצעי באריכות ובפרטיות.
אצלם הוא כמו דבר חשוך לגמרי .ועל זה אמרתי
שיש ללמוד בספר אלימה להרמ"ק ז"ל דף לט,. היש צריך להיות שעל ידו יתגלה הביטול ,וכל
ששם הוא מסביר את כל המדרגות של יש ושל אין, תכלית היש הוא האין היולי
ואומר שם ש'אין סוף הוא אין דאין' ,וזהו לשון יפה והנה בעבודת הלוי בפרשת השבוע )תולדות(
מהרמ"ק ז"ל ,ואיני יודע אם זה כתוב בספרים כתב ענין שהוא מדבר עליו הרבה ,וזה
אחרים ,שאין סוף פירושו 'אין דאין' .פי' ,איכא אין לשונו" :הגם ששורש היש הוא גבוה ,אבל העיקר
ואיכא יש להגיע לאין ,וכשאנו מדברים למשל הוא בחינת יעקב ,שעיקר המכוון של הבריאה
ש'יש האמיתי' הוא להגיע ל'אין היולי' ,הנה הרמ"ק הוא יעקב דוקא ,והיש צריך להיות שעל ידו
קורא לזה שתכלית ה'אין' היא להגיע ל'אין דאין' יתגלה הביטול כמבואר במ"א" .פי' ,אנו יודעים
עד אין סוף ותכלית .וכמו שהבאנו לעיל את דברי מה שאדמו"ר האמצעי מאריך בריש שער היחוד,
קלט שיעורי חסידות
דיבור זה כחמש דקות ,ובזה החזיר בתשובה אפילו רבי אהרן מסטראשעלע ,שאל תסבור שתכלית
את הפושעים היותר גדולים שבעולם ,כך אמר .וכן הבריאה היא להגיע ליש האמיתי ,אלא עיקר היש
אומר הרמ"ק שצריך לילך באין ,ובעוד אין ,ובעוד האמיתי הוא להגיע אל הביטול ,הנקרא בלשון
יותר אין ,וכן כתב הצמח צדק שעיקר החסידות אדמו"ר האמצעי אין היולי.
הוא אין קפא .וכאמור ,רבי אהרן מסטראשעלע
וזה לשון האלימה" :והנה לפי זה יהיו השרשת
כתב הרבה פעמים שהעיקר הוא היש האמיתי,
ההויות מזדככות ועולות ,המשל בזה חכמה
שעיקרו להגיע לביטול ולאין היולי.
הוא סוד המחשבה הדנה ושופטת בכל האצילות,
וממשיך שם האלימה קפב ]וכיון שראיתי אנשים ולכך כל הפעולות הם מחשבות בחכמה ,ועם כל
שטעו בזה ,לכן אני חוזר על דבריו זה מחשבות החכמה הם מחשבות טובות
הנחוצים דלהלן ,לבל יטעו ש'אין' הוא איזה חשכות מחשבות רחמים ,אמנם יש למטה חכמה בבינה
והעדר ,שכל האומר כן בוודאי לא התמיד בלימוד ושם יהיו מחשבות הדין ומשם תחילת הנהגות
החסידות ,כי כמעט בכל דף בחסידות כתוב להיפך, הדינים ופעולתם ,ומבינה ולמעלה מחשבות טובות
והיות שישנם אנשים אשר טועים בזה ,לכן אומר וכל הספירות בה מחשביות לטובה ולרחמים,
הרמ"ק בפירוש[" :אמנם דע כי ההעדר אינו ולמעלה בכתר הם מחשבות נכבדות דקות ,שמה
כאשר חשבו בני אדם שהעדר העדר ואפס ח"ו, שהיא מחשבה בחכמה יקרא בכתר מחשבה
אלא האין הקודם דהיינו אין סוף לבדו אין מקום למחשבה דהיינו דקות על דקות ,והנה היש אינו
לשום העדר ח"ו ,שהרי הוא הוא עצמו והוא כל יש גמור אלא יש במחשבה ,ובמחשבה
המציאות ואין העדר ח"ו ,שהרי לא חשב העדר למחשבה הם אין ,ובמציאות העליון שהם אין
אלא כשתצייר היש ותצייר מקום היש והעדרו, סוף הם אין לאין עד אין סוף ותכלית" .צריך
אמנם נצייר אין סוף לבדו הוא הוא ואין זולתו להגיע לאין ,ואח"כ לאין יותר עמוק ,ואח"כ לאין
הרי הוא ממלא כל המציאות והוא שכל ,שכל עוד יותר עמוק.
המציאות שכל ואין ריקות שיהיה בו העדר ח"ו
וכמו שקיבלתי מהרה"צ רבי אברהם משה קרויס
וכו'" .וא"כ לפי זה צריך להבין מה החילוק בין יש
זצ"ל ,שהדפיס והפיץ את ספרי רבי אהרן
האמיתי לאין היולי ,ובוודאי יש ביניהם חילוק.
מסטראשעלע בכל העולם ,ואמר לי שהחזיר
בתשובה את הפושעים היותר גדולים שבעולם על
עונג הנעלם הבא במורגש הוא אצל אדמו"ר ידי ספריו ,והדרך שהחזיר אנשים בתשובה הייתה
האמצעי בכתר ואצל הרש"ב בחכמה שהסביר להם שהעיקר הוא 'ביטול' ,און נאכמער
אך הענין הוא] ,העמקיות בדברים הללו הם ביטול ,און נאכמער ביטול ,און נאכמער ביטול
בוודאי עמוקים מאד ,וכולם המה הרגשות ]ועוד יותר ביטול ,ועוד יותר ביטול[ ,וכך חזר על
_________________________
קפא .עי' דרך מצותיך ,מצות אחדות ה' )דף סב ע"א( ,וז"ל" :והנה מצוה זו ניתנה לישראל לפי שהם חלק הוי' ואור
האחדות מאיר עליהם ולכן צ"ל בחי' אין ואפס וכמותר בעולם ולא לומר אני אלא לעשות מאני אין )עש איז ניטא קיין
איך( כמ"ש יעקב קטנתי כו' )בראשית לב ,יא( ואומר לא מרובכם מכל העמים כו' )דברים ז ,ז( כדפירש"י וזהו התולדה
היוצאת ממצוה זו שבהאמנת היחוד שאין עוד מלבדו כנ"ל א"כ צ"ל האדם אין כמו שהוא באמת וזהו אמיתית החסידות
ועיקר ההבדל שבין סט' קדושה לסט"א".
קפב .והובא דבריו גם בספר חסד לאברהם מעין ז' נהר א' .ובאוצר החיים פרשת קדושים מצוה רכ"ח.
שיעור יומי קמ
ומאידך 'אין' בכל מקום ענינו שהעונג אינו מורגש. איך שהנאצל מרגיש ,ובאופן כללי יש להסביר את
ואמנם 'אין היולי' ,שהוא אפס ולמעלה מאני הענין כפי שאדמו"ר האמצעי מסבירו ,שאין זה כל
האמיתי ]וכן זה נוהג במדרגות יותר נמוכות ,שכן כך כפי שהרש"ב מגדירו ,כי הרש"ב משתמש
כל דבר נוהג בכל מקום ,וצריך לדעת היכן עומדים בלשון זה במקום נמוך ,ולכן אני משתמש בלשונו
ומה עושים ,והנוסחאות חוזרות על עצמן כפי של אדמו"ר האמצעי ,שהוא משתמש בו במקום
הכללים כו'[ ,הרי אסור לטעות בו שהוא כעין דבר יותר גבוה .ובאמת כולם הולכים בשיטה אחת,
שיש בו יסורים ח"ו )א יסורים'דיגע זאך ח"ו( ,שהרי והנפקא מינה היא רק בלשונות ההגדרות .הנה
היסורים אינם הענין שהבורא אוהב ,שהלא הוא בחינת השעשועים העצמיים ,שאצל אדמו"ר
חפץ חסד )מיכה ז ,יח( היולי ,והשי"ת רוצה רק האמצעי זהו המקום היותר גבוה שצריך להגדיר,
להיטיב ,והוא עושה רק טוב ,ואין לך התגלות דהיינו עתיק וג"ר דעתיק או שעשועים העצמיים,
אלקות יותר גדול מאין היולי ,אלא ששם הוא בגדר נקראת בלשון רבי הלל )פסח( ובלשון אדמו"ר
אין ,כי שם ההרגש הוא דביקות שאינו מורגש האמצעי בכמה מקומות 'עונג הנעלם הבא
הבא במורגש ובהטבה השלימה ,שזה נקרא במורגש' .זהו לשון שמטעה קצת ,כי לפעמים
בחב"ד כמו מדרגת שביעי של פסח ומדרגת פורים, פירושו כך ולפעמים פירושו כך ,ולכן אני מסביר[:
שאין זה "תענו את נפשותיכם" )ויקרא טז ,כט( כמו
כי הנה חכמה באופן כללי נקראת 'עונג המורגש',
ביוה"כ ,אלא זהו תענגו את נפשותיכם ]וזהו
וכתר נקרא 'תענוג שאינו מורגש'] ,כן הוא
בשפת יוה"כ ופורים ,ובחב"ד מוסבר הדבר יותר
בדרושי הרש"ב ,ואפשר גם בדרושי אדמו"ר
בשביעי של פסח" ,עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם
האמצעי[ ,אך השאלה היא כיצד מגדירים את
זו קנית" )שמות טו ,טז([.
הכתר היותר גבוה ,דהיינו דשעשועים העצמיים,
]כאמור ,אצל הרבי רש"ב בדרך כלל מדרגת והנה בדרושי רבי הלל ובדרושי אדמו"ר האמצעי
'תענוג שאינו מורגש הבא במורגש' נקרא הכתר היותר גבוה שהוא 'עונג הנעלם הבא
היא בחכמה ,והוא מסביר שלמעלה מזה יש בחינת במורגש' .והנה אין להתבלבל מדרושי הרש"ב,
תענוג שאינו מורגש כלל ,והוא מסביר שאותו אשר אצלו בחינה זו דעונג הנעלם הבא במורגש
האינו מורגש הוא מדרגה גדולה ,והוא משתדל היא בחכמה דווקא ולא בכתר ,משא"כ האדמו"ר
להוציא )ער געט ארויס( את הנקודה שבאמת הוא האמצעי ורבי הלל משתמשים בבחינה זו דווקא
כן מורגש ,אבל לא בלשון 'מורגש' ,כי הוא בכתר )פלח הרימון בדרושי פסח דף צ"א ,וסימנך
משתמש בלשון 'מורגש' במקום יותר נמוך ,ולכן צ"א ולמד(.
לפי הרש"ב לא עולה יפה להשתמש בלשון זה שם
במקום הגבוה ,כדי שלא לטעות שכוונתו למדרגה
אין היולי אינו יסורים אלא התגלות אלקות
נמוכה .וצריך לעיין במאמריו על שביעי של פסח,
היותר גדולה בבחינת תענגו
אולי שם הוא משתמש בלשון יותר מדויק )לפי
וצריך להבין את תוכן הענין ,ולא רק את
אדמו"ר האמצעי([.
המילים שבדבר לבד ,וענין זה שייך לגבי
ואכן יש מדרגה שאינה מורגשת ,כמו יוה"כ מה שאנו מדברים כעת ,בענין החילוק בין יש
שהוא בגדר עינוי ,וכמש"כ "תענו את האמיתי ואין היולי ,שהוא תכלית כל הבריאה .כי
נפשותיכם" ,אבל אפילו ביוה"כ גופא ,שאינו הנה בכל בחינת 'אני האמיתי' יש בה 'עונג
מורגש ,יש בו בפנימיותו מדרגת פורים ]או מורגש' ,כי הוא 'אני' ,ו'אני' ענינו עונג מורגש,
קמא שיעורי חסידות
ולכן אני מקפיד לחזור על דברי הרמ"ק ,שלא שביעי של פסח[ ,שעל ידי זה נעשה אינו מורגש
לסבור שהתכלית היא העדר ,ואפילו העדר אלקי הבא במורגש.
אינו העדר בעלמא ,אלא שבפנימיות ההעדר יש
עצם אלקות יותר .וכך הוא הענין על פי חב"ד. מחשבה של העדר היא מסוכנת ,וכל מדרגות
ובאמת ההגדרות האלו של אדמו"ר האמצעי היש והאין אינן העדר מאלקות
בנויות על הרמ"ק ,אשר הוא מבאר ועיקר הנקודה היא ,הנה הנפש של האדם
שהתכלית היא אין ,ולבוא מאין לאין ,ומאין לאין, אינה יכולה לסבול 'שלילות' אלא עד
ומאין לאין יותר עמוק .ולא בכל חב"ד מוסבר דבר גבול מסוים ,וזהו מה שנעשה בנפש ,וקשה
זה ,אבל אדמו"ר האמצעי דיבר על זה באריכות. להסביר זאת ,כי באמת זה קשור לגשמיות ,שכן
ורואים שגם התלמיד שלו הרנ"ט )הגאון החסיד רבי כל דבר ברוחניות קשור גם בגשמיות ונתלבש
נחום טוביה מפיראטין( ,שלאחרונה נדפס ממנו בגשמיות ,והנקודה היא שאם לא הי' תנועה כו',
ספר על קרי"ש ]דרוש 'שמע ישראל'[ ,מביא את מחשבה של העדר היא מחשבה מסוכנת ,אבל
דברי אדמו"ר האמצעי בפירוש המילות דף צ"א, לא ההעדר בדרך הכתוב בחסידות וברמ"ק הנ"ל,
ונראה שבימיו היה דיבור זה של אדמו"ר האמצעי שאין זה העדר רע ,ואפילו במדרגת רבי עקיבא
דיבור מחודש ומיוחד. שמבואר עלה באמרי בינה שכלתה נפשו להכלל
ביחיד ,ו'יחיד' שורף הן את הגוף והן את
וצריך לדבר ולהדגיש )אויסשמועסן( דבר זה הנשמה ,מכל מקום אפילו בשריפת הגוף
תמיד ,ואפשר גם לבארו בלשון אחרת, והנשמה של רבי עקיבא ,הרי מתגלה שם גילוי
כלשונו של רבי אהרן מסטראשעלע ,שאומר ה'יחיד' של הבורא וכו'.
שהעיקר הוא היש האמיתי ,שתכליתו היא בשביל ובקיצור ,כוונתי להסביר רק דבר זה ,שכל
הביטול ,וכנ"ל "הגם ששורש היש הוא גבוה, המדרגות של יש ואין המבוארות
אבל העיקר היש צריך להיות שעל ידו יתגלה בחסידות ,הנה כל המדרגות הללו אינן העדר
הביטול" .וכן הוא מאריך הרבה בזה שהעיקר הוא מאלקות ,אלא מדרגות על גבי מדרגות של העדר
ביטול מכל וכל וכו'. מהנברא ושל גילוי מציאות הבורא .הלכך ,אכן
אמת הוא שיש מקום שיש שם עינוי ,בסוד "תענו
האם זה שייך לענין קדושתי למעלה )שאלו
מקדושתכם )ויקרא רבה כד ,ט(( בוודאי, את נפשותיכם" דיוה"כ ,והמאור ושמש אומר
ואדרבה ,מדברי הרמ"ק גופא ,שהוא אומר שהאדם יכול להתפלל ולהגיע למקום שאין לו שום
שהעיקר הוא אין ועוד אין ועוד אין עד אין סוף, טעם כלל .וכבר אמרתי שאדם אחד אמר לי שאין
מזה עצמו מפורש שלא מדברים כלל על הבורא לו שום טעם בחייו ,ואפשר שהוא נמצא במדרגה
מצד עצמו .ובפרט כי באותו פרק עצמו כתב גדולה ברוחניות ,כי אפשר שיש לו מדרגת
להדיא )הובא לעיל( ,ש'אין' הזה הוא מין שכל אלקי, 'דביקות עצמי' ,אבל הוא אינו מחשיב זאת .אבל
כלומר זה כולל ב' הלכות ,א' שיש בו ביטול אל דביקות זו גופה אסור שתהיה סוף רצונו של
הבורא ,ולכן הוא נקרא אין ,ב' שיש בו גילוי הנברא ,כי רצון הבורא הוא הפנימיות של זה ,ואל
אלקות ,ולכן הוא קורא לזה 'שכל' .ואין אנו יודעים תקרי 'תענו' אלא 'תענגו' ,וזה צריך להיות ברור.
מה כוונתו בזה שהוא קורא לזה שכל ,אך באמת וצריך לדעת שהשי"ת הוא חפץ חסד היולי ,וזו
כוונתו היא שהוא מין גילוי אלקות ,ואי אפשר נפקא מינה גדולה בכל מיני הבחנות,
שיעור יומי קמב
היראה היותר גדולה היא היא האהבה היותר לקרוא את הבורא עצמו בשום לשון שבעולם ,וכמו
גדולה שהוא עצמו כותב.
הכּל
דּבר © Ÿובלשון אחרת מתפרש הדבר" :סוֹף ¨ ¨
מצוֹתיו
ואת ¦ § ¨ האלקים § ¨ירא § ¤
נשׁמע ¤את ¨ ¡ ¦ Ÿ ¦ § ¨
האדם" )קהלת יב ,יג( ,התכלית היא §שׁמוֹר ¦כּי ¤זה ¨כּל ¨ ¨ ¨ הבורא לית מחשבה תפיסא ביה ואעפ"כ אליו
להגיע ליראה ,ולדעת שאי אפשר להשיג את ולא למדותיו ,והם סוד יראה ואהבה
הקב"ה ,ולית מחשבה תפיסא ביה ,וקדושתי והנה נשמות ישראל יכולין להגיע עד מקצת
למעלה מקדושתכם הלא היא היראה היותר גדולה. מדרגות שבכתר דכתר ,שבתוך זה מאיר
אבל בתוך יראה זו יש בה גם האהבה היותר גילוי מן קדושתי שלמעלה מקדושתכם ,שזו בחי'
גדולה ,ושם מתייחדות היראה והאהבה לחד ממש, יוה"כ ,ובתוך בחי' יוה"כ יש בחי' פורים או שביעי
אלהים
אשׁר לוֹ ¡ ¦ Ÿ "כּי ¦מי גוֹי ¨גּדוֹל ¤ £ והאהבה היא¦ : של פסח ,וכל אלו הבחינות הן גילויים כפי שהבורא
אליו" )דבריםקראנוּ ¨ ¥
בּכל ¨ § ¥אלקינוּ § ¨
אליו ©כּה' ¡ ¥Ÿקרבים ¨ ¥§ ¦Ÿ רוצה לגלות אל הנברא .ואם אתה רוצה לדבר
ד ,ז( ,אשר אהבה זו ,שאפשר להגיע אליו ממש, בלשונות אחרות ,הנה צריך לדעת שהבורא לית
הלא אין אהבה כאהבה זו ,ויראה זו גופא היא מחשבה תפיסא ביה כלל ,ואין להגדירו כלל ,ולית
אהבה ,כי הקב"ה ,אשר לית מחשבה תפיסא ביה מחשבה תפיסא ביה כלל לנצח נצחים ,ולנצח
כלל ,ואין מי שישיגנו ,ואין לרמוז בו מאומה ,הוא נצחים לא נשיג את הבורא כפי שהוא מצד עצמו,
עצמו עושה שאפשר לפנות דרך שמו אליו ממש. ואין לרמוז בו שום רמז ושום אות ,ואין הוא מוגדר
הרה"ק ר' זושא מאניפולי זי"ע אמר שאהבה היא לא בתושב"כ ולא בתושבע"פ .אך אעפ"כ הקב"ה
העיקר קפד ,ומאידך בפסוק נאמר שהעיקר הוא אומר אליו ולא למדותיו קפג ,שאפשר לפנות
יראה ,ואין זו סתירה כלל ,כי אדרבה ,היראה באמצעות רצונו אליו ממש .וזהו הצד השני
היותר גדולה הזאת היא היא האהבה היותר שבענין ,שהבורא מרוב רחמיו וחסדיו נתן לנו
גדולה. חמדה גנוזה )שבת פח ,(:התורה הק' ,שאליו ולא
למדותיו ,וכמו שתינוק יכול לדבר אל אביו ,כך
)שאלו האם זה שמדברים אליו ממש ,כמו תינוק אנחנו יכולים לדבר אל הבורא כל עולמים ,ואנחנו
המדבר אל אביו ,הוא גם בהתבודדות יכולים לעשות תורה ומצות למען שמו ואליו ממש.
פשוטה( בוודאי ,וכן תינוק כשאומר 'אייבישטער' והם ב' צדדים של הסוד ,והם סוד יראה ואהבה.
_________________________
קפג .עי' פרדס רמונים שער ל"ב )שער הכוונה( פ"ב ,וז"ל" :ראוי להתבונן כי בענין הכונה בספירות יש קצת גמגום כי
איתא בספרי כה' אלקינו בכל קראנו אליו )דברים ד ז( אליו ולא למדותיו .וכן ראוי כי איך אפשר שישאל מעבד המלך
ולא מהמלך ואין ראוי להתפלל אלא לבעל האוצרות" .ועי' אמרי בינה פתח השער סי' י"ג" :ובכ"ז אין יוצאי' י"ח היחוד
האמיתי שהוא במוה"ע ממש למס"נ באחד ממש וזהו ביחוד בעצמו' מדותיו איך שכלולי' בעצמותו ממש וע"ז א' אליו ולא
למדותיו העצמיי'" ,ושם שער הק"ש סי' ט'" :וגם הנה ידוע דבמס"נ העיקר הוא אל מהות ועצמות אא"ס דוקא כמו שהוא
ממש וכמ"ש מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו ולא למדותיו".
קפד .עי' דברי אמת )לחוזה מלובלין( ,פרשת כי תצא ,וז"ל" :לפרשת תצא לריש הפרשה י"ל לשון תצא ולא כי תלך
למלחמה ,אך דהנה פרשנו על מי לא יראך מלך הגוים דשמעתי מן הרב ר' זושא שיחי' על יראי חטא ימאסו פירש שימאסו
מדרגת יראה כי עיקר העבדות מאהבה ,והנה מה שעיקר העבדות הוא מאהבה הגם שאינה כ"כ תמיד ולפעמים רק ביראה
לבד כל תשוקתו הוא להיות לו אהבה ולא יראה" .והובא גם במנורת זהב )ליקוטי ר' זושא( ,פרשת כי תצא.
קמג שיעורי חסידות
ביה כלל ,כך לית מחשבה תפיסא בסוד אליו ולא בוודאי הוא פונה אליו ממש ,וכל שם הוא ענף
למדותיו .אליו ולא למדותיו אינו דבר שאפשר משם הוי"ה ,ולכן אומרים 'השם יתברך' ,שזהו
להבינו ,אלא כך עשה השי"ת ,שדרך שם הוי"ה כינוי לשם הוי"ה ,וכן השם 'טאטע' או 'רבונו של
שהוא מגלה אלינו אנו פונים אליו ממש ,ואיך ומה, עולם' ,הכל אותו דבר .אמנם בשם הוי"ה יש יותר
הרי "אני הוי' לא שניתי" )מלאכי ג ,ו( ,ואי אפשר קדושה ,כי בזה מתגלה מדרגה יותר גבוהה בקו,
להבין זה כלל ,ואין זה ענין של הבנה והשגה ,אלא אבל עצם הדבר שהוא פונה אל הקב"ה ישנו אפילו
למעלה מהשגה והבנה ,ואסור להתבונן איך ומה, כשאומר 'אדון עולם' או כל שם שהוא ,וכאשר
ויש בזה איסור של 'מה למעלה מה למטה מה ידבר איש אל רעהו )שמות לג ,יא(.
לפנים מה לאחור' )חגיגה יא ,(:ואין זה פועל בטעם
ודעת .וכמה שהשי"ת נתן לנו לדעת רשאים אנו המתפלל ורוצה דביקות ואינו לומד הרי הוא
לדעת ,והשי"ת אומר שהוא ורצונו אחד ,ואומר כעומד בנהר ואינו שותה
כפי שמוגדר בטעם ודעת ,אבל להבין דבר זה מצד כתב בתניא )פרק מ'(" :מי שלא הגיע למדה זו
האמת לאמיתו ,הרי זה בגדר מה למעלה מה לטעום מעין עוה"ב ,אלא עדיין נפשו
למטה מה לפנים מה לאחור .השי"ת אמר לנו כך שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ,ואינו
וכך הוא ,והשי"ת נתן לנו רשות על פי טעם ודעת מרוה צמאונו במי התורה שלפניו ,הרי זה כמי
להידבק למעלה מטעם ודעת .השי"ת נתן גבול עד שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל
היכן מח האדם מגיע ,ואמר שכך רצוני ,והוא נתן עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים" .המ"ן צריך
לנו את התורה שהיא חמדה גנוזה ,וכך המציאות, להמשיך מ"ד ,מ"ן זה תפלה ומ"ד זה תורה ,ואם
שיהודי יכול לפנות אליו ממש דרך שמו .ואי אפשר הוא מתפלל כל היום והוא רוצה דביקות ואינו
להסביר כיצד זה פועל ,אלא עד כמה שהתורה לומד ,הרי זה כמי שעומד בנהר ואינו שותה.
נתנה לנו רשות ,ומה שהתורה נתנה לנו רשות
אנו יודעים ,ולא יותר. דרכו של ר' אהרן מסטראשעלע בהתפשטות
ודרכו של אדמו"ר האמצעי בהצנע ובסתר
חייבים לחפש יראה ואהבה במורגש ולהגיע רבי אהרן מסטראשעלע רוצה להביא לנו גאולה.
לדביקות בה' רבי אהרן מסטראשעלע ישב בתפיסה ,ופעם
ולכן העיקר הוא 'יראה ואהבה' ,וגם רבי אהרן אחת ,כשהבדיל על הכוס במוצאי שבת בקולי
מסטראשעלע נתלהב מאד שהעיקר הוא קולות כהרגלו ,אמרו 'איש אלקי כזה ,שהוא עושה
יראה ואהבה ,ולא כמו האנשים שאומרים שלא הבדלה כך ,אי אפשר להחזיקו בתפיסה' .אבל
צריך יראה ואהבה במורגש ,כי וודאי צריך יראה הדרך של אדמו"ר האמצעי הייתה לעשות הכל
ואהבה במורגש ,ובאינו מורגש ,ובאינו מורגש בהצנע ובסתר ,ולא ראו עליו ולא הבינו בו כלום,
הבא במורגש ,וחייבים לזכות לכל אלו הדברים, משא"כ דרכו של רבי אהרן מסטראשעלע הייתה
וזהו עיקר המצוה .ועיקר המצוה הוא לעסוק בזה בהתפשטות ובחיצוניות ,לכן לא היו יכולים לסבול.
)טון אין דעם( ,ולחפש יראה ואהבה בפועל ,ואע"פ
שאין אתה מצליח להוליד יראה ואהבה ,עם כל זה סוד אליו ולא למדותיו הוא למעלה מהשגה
אתה מקיים את המצוה ,אבל למעשה צריכים ואסור להתבונן בו איך ומה
לעסוק בזה ולא להתפטר מזה .ומי שאין לו חיות אליו ולא למדותיו הוא סוד שעשה השי"ת מרוב
בתורה ומצות ,הוא מקבל חיות בגשמיות .ויש חמלתו וחסדו ,וכמו שלית מחשבה תפיסא
שיעור יומי קמד
וחייבים לחפש דביקות בה' ,והראשונים אומרים אנשים שהם כן מחפשים ,אבל השי"ת לא נותן
שעיקר כל התורה והמצות הוא להגיע להם ,כי להם נותן השי"ת יראה ואהבה באופן של
לדביקות קפה. עצם ,שגם זה מספיק ,וזהו בבחינה אחרת.
אוצר החיים מצוה יט שלא לאכול חמץ בפסח
המצות הן באור פנימי והחומרות באור חיצון וזה תדע שיש אור פנימי ,ואור מקיף ,ואור
המתהפך אחר כך לאורות מקיפים חיצון וכו'.
וכבר דיברנו שיש ענין גדול לבאר ענין זה ,כי
הנה הרמ"ע מפאנו אומר שהמצות הן בכתבי מהרח"ו לא נמצא לשון זה 'אור חיצון',
בפנימיות והחומרות הן באור חיצון קפו ,והבני אבל ספרי הרמ"ע מפאנו מלאים בכמה
יששכר רוצה לפרש שאור חיצון היינו אור מקיף, דוכתי מלשון זה ,ומהרח"ו בדרך כלל אומר שיש
ולכן הוא מאריך בכל ספריו שקיום המצות הוא אור פנימי ואור מקיף ,ואור פנימי הוא צ' דצל"ם
באור פנימי ,וכשמוסיפים חומרות ממשיכים ואור מקיף הוא ל"מ ,וכן יש לשון במהרח"ו כלי
שמירה מן המקיפים קפז .אולם צריך לעיין היטב פנימי וכלי חיצון ,אבל הלשון 'אור חיצון' אינו לשון
בסוגיא זו ,כי לכאורה אור חיצון הנזכר בכתבי רגיל בכתבי מהרח"ו ,אלא בכתבי הרמ"ע מפאנו.
_________________________
קפה .ועי' גם רמב"ן דברים יא ,כב )ד"ה ולדבקה בו( ,וז"ל" :ולדבקה בו ,אמר ר"א בסוף והוא סוד גדול ...אולי יאמר
לאהבה את ה' ללכת בכל דרכיו עד שתהיו ראויים לדבקה בו בסוף ...ויתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם
ואהבתו תמיד לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו ולבו
איננו עמהם אבל הוא לפני ה'".
קפו .עי' מאמר יונת אלם להרמ"ע מפאנו ,פרק ו' )מהדורא קמא( ,וז"ל" :וכן נשמת אדם היא בסוד פנימי ומקיף ויש בה
נובלות בסוד אור חצון כמו שנפרש בספירות ג"כ ...והנה הפנימי הוא המוגבל לקיים התורה ומצותיה והחיצון הוא לצורך
מה שהאדם מחמיר על עצמו לרצונו לתוספת קדושה לתקון החטא הקדום בכל כחו ...ומדת חסידות היא כי אונס רחמנא
פטריה ושפיר דייק למימר גדול המצווה ועושה כי האור פנימי עיקר וזה אינו אלא כעין תוספת ולפי האמת גם הוא לצורך
הפנימי ומשלים אליו" .ועי' גם קיצור יונת אלם )מאמרי הרמ"ע ח"א ,עמ' רצח(" :ועד"ז יש בנשמת אדם אור הפנימי
משתלם בקיום המצות והתורה והחיצון במילי דחסידותא כי הוא מהחלק המיועד לצדיקים ...וא"כ כל נוצר צריך דקדוקי
מצות להחזיר עטרה ליושנה ...ואור המקיף שמור לעת קץ".
קפז .עי' בני יששכר ,מאמרי חודש תשרי ,מאמר י' אות ז' ,וז"ל" :ואל תדמה בדעתך שאין זה מן הצורך רק תתבונן
אשר כל החומרות ומילי דחסידי בכל המצות מיצרך צריכי מאד לנפש הישראלי לקבלת עול מלכו"ת שמים שלימ' ...
דהנה כל מצוה מיוחדת להאיר איזה אבר באיברי נשמתו הנה ע"י עשיית המצוה בפועל בגבול כפי הדין המוגבל מאיר
אור הפנימי של אותו האבר שהאו' הפנימי הוא ג"כ מוגבל בגבול הכלי .וע"י מילי דחסידי והחומרו' שעוש' בהמצות יותר
מן הדין המוגבל וזה הוא מבלי גבול )כי כ"א יכול להחמיר ביותר( הנה ע"י מאיר אור המקי"ף שבאתו אבר ...ותדע שע"י
הארת אור מקי"ף בורחים כל החיצוני' ...והטעם שמתייראים החיצונ"ם מן או"ר המקי"ף כי הם חיצונים ואין להם
מקי"ף" .ועי' גם אגרא דכלה ,פרשת בשלח )ד"ה דבר אחר ולא נחם( ,וז"ל" :והנה ממעשה המצות לפי הדין המוכרח על
פי התורה ,מאירים רמ"ח איברי הנפש הפנימים שהם נגבלים ...ועל ידי דקדוקי המצות שהוא ממדת החסידות יותר ממה
שהדין מחייב ,מאירים רמ"ח איברי הנפש המקיפים בלי גבול"; ובני יששכר ,מאמרי חודש סיון ,מאמר ה' )מעלת התורה(
אות כ"ח ,וז"ל" :שע"י המצוה שהאדם עושה כתיקונה עפ"י הגבול שגבלה התורה ...עי"ז מתקנים ומאירים אור הפנימי
קמה שיעורי חסידות
שהקלי' משום הוא האחרונים בדורות הרמ"ע אין זה אור מקיף ,אלא אור הנפש ,אך
מתגברות קפח ,ובזוהר יש הרבה חומרות ,שזהו במקומות אחרים בכתביו מבואר שאור החיצון
עיקר עבודת ה' .אבל פלא הוא שרבי חיים פלאג'י מתהפך למקיפים .ולפי זה צריך לפרש את דברי
עצמו היה חסיד גדול של הבעש"ט ,והבעש"ט הק' הבני יששכר ,שבתחילה החומרות הן באור חיצון,
היה נגד חומרות יתירות המפריעות מדביקות קפט, שהוא אור הנפש ,ואור שהוא יותר קטן מאור
ואילו אצלו החומרות היו הדביקות היותר גדולה, פנימי ,שהרי הוא רק חומרא בעלמא ,שמעיקר
עוד חומרא עוד דביקות ,ובוודאי אם היו מפריעות הדין אין צריך לעשותו ,אבל מאידך גיסא הרי זה
אותו מדביקות לא היה עושה אותן. יכול להתהפך אח"כ לאורות מקיפים.
ואחת מהחומרות הגדולות שיש לו ,שכמעט
קשה לעמוד בה ,שאם אתה נוגע ביד יש צדיקים שעיקר עבודתם בחומרות,
אדם המחויב בנטילת ידים ,גם אתה מתחייב והבעש"ט היה נגד חומרות יתירות
בנטילת ידים קצ .וכן יש לו חומרא שהחולץ מנעליו, המפריעות מדביקות
אפילו לא נגע בהן ,צריך נטילת ידים ,וכמ"ש הפרי רבי חיים פלאג'י היה איש קדוש ונורא ,ועיקר
מגדים )סימן ד'( ,ועוד יש לו הרבה חומרות בהלכות הדרך שלו בעבודת ה' הוא לעשות חומרות,
נטילת ידים. וכן החיד"א ,שהם מרבני ספרד ,והיו גדולי עולם
ואנשים אלקיים ,ועיקר עבודת ה' אצלם היה
אמנם רבי פנחס מקאריץ אמר בשם הבעש"ט חומרות ,והיה עושה כל חומרא שבעולם שאפשר
)אמרי פנחס ,וכתבי קודש ר' משה מינדר לעשות ,ובמקום שיש סתירות צריך לחפש עצות.
אות תתרי"ט( שאין להחמיר בחומרות יתירות, והחיד"א מביא שהטעם שהזוהר נתגלה דווקא
_________________________
של הנשמה וע"י הדברים הנוספים דקדוקי המצות ומילי דחסידי שהאדם עושה בכל מצוה מבלי גבול .עי"ז מאירים האור
מקיף של הנשמה".
קפח .עי' שם הגדולים להחיד"א ,מערכת גדולים ,מערכת א' )ערך רבי אלעזר בעל הרוקח( ,וז"ל" :ועוד יש לחקור מדוע
ס' הזהר הקדוש לא נתגלה לאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים ולגדולי הרבנים ואיך נתגלה אח"כ בדורות הגרועים מהם
...ואפשר דבהיות גזרת החרבן אלף שנים וכל הקדושים היו בתוך האלף שנים לא רצה הקב"ה שיגלה ס' הזהר שיש בו
כמה חומרות ועונשים כרחם אב על בנים ...אבל אחר שעבר אלף שנים מהחרבן ...אז היה יכול לבוא משיח ובעוה"ר
אשתהויי אשתהי ...ונתגבר היצה"ר מאד ...ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מחרבן נתגלה אור הזהר להגן על
הדורות ...ונתגלו החומרות והעונשין למען ישמעו ויראו כי השעה צריכה בתגבורת התאוה ובחטא נוסף מעכוב המשיח
ובודאי דגדולי הדורות היו מקיימין כל החומרות והקדושות אך המון העם לא ידעו את כל תוקף החומרות והעונשין ומוטב
שיהיו שוגגין בעידן עקתא אבל עתה בדורות אחרונים כי גבר היצר להחטיא אנו צריכים לכל החומרות שנתגלו".
קפט .עי' צוואת הריב"ש אות מ"ו ,וז"ל" :ובהתחלתו לעבוד ה' ,אל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה ,שזה כוונת
היצר הרע לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה ,כדי להביא אותו לעצבות ,ועצבות היא מדה מגונה ומניעה גדולה
לעבודת הבורא יתברך" ,עכ"ל.
קצ .עי' כף החיים להגה"ק ר' חיים פלאג'י ,סי' ח' אות ד' ,וז"ל" :כתבתי בספרי הקטן לב חיים ,דמי שנטל ידיו ונגע
בידיו של אחר שלא נטל ידיו ,צריך לחזור ולעשות נטילת ידים ,ובעבור זה אני נוהג להשים בית יד כשיש לי ספק דיבא
מי שאין ידיו נקיות מדברים שצריך נטילה ויגע בידי ,כדי שלא אצטרך לעשות נטילת ידיים במקום דקשה לעשות".
שיעור יומי קמו
רבי זונדל מסלאנט כתב שעשה חשבון שכל ובדרך כלל רביז"ל היה נגד חומרות יתירות יותר
החומרות הן קולות בביטול תורה ,ולכן אסור מהבעש"ט ,כי הבעש"ט אמר שבפסח יש לעשות
להחמיר ,וכתב שאין לבלות הרבה זמן בשווקים חומרות קצא ,והתולדות מביא שגם בשבת קודש כן
וברחובות בקניית אתרוגים כו' ,שזהו סתם איבוד הוא ,אבל רביז"ל היה נגד חומרות לגמרי .ובעיקר
הזמן וביטול תורה קצב. מדברים על חומרות יתירות המפריעות מדביקות.
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ"ד
היא מה שקיבלנו מדור לדור מן האב ומן האם בּכמּה
וּבדברינוּ § © ¨ ¦ § ¨¥ בּספרים
מבאר ¦ § ¨ ¦ § ¨Ÿ וּכבר
§ ¨
ומן הצדיקים ,וגם לומדים ענין אלקות בספרים עצמוֹ §מאד §מאד להרחיק © § §מקוֹמוֹת¦ § © § ,
הקדושים ,אבל לחקור חקירות באלקות אין זו הפילוֹסוֹפיא,
§¨ המחקרים © ¦
בּספרי © § © § ¦כּלל § ¦ § ¥לעיּן § ¨לבלי § © ¥
¦§ ¦
דרך נכונה. גּדוֹלים
שׁחבּרוּ § ¦ חקירה § ¦ ¤ שׁל © ¦ ¨ מסּפרים ¤ ואפלּוּ ¦ § ¨ ¦ ©¦£
להרחיק
צריך § © § ¦
מהם ¨ ¦ § ישׂראל© ,גּם ¤ ¥ בּני ¦ § ¨ ¥ מאחינוּ § ¥¥©¥
לאמוּנה¦ ,כּי ©דּי ¨לנוּ
מזּיקים §מאד ¨ ¡ ¨ §מאד¦ ,כּי ¥הם © ¦ ¦
ההבחנה היא האם החומרות מביאות לאלקות הקּדוֹשׁים.
מאבוֹתינוּ © § ¦שׁקּבּלנוּ ¥ £ ¥ בּאמוּנתנוּ § © ¦ ¤
¥¨ ¡¤
או מרחיקות ממנה
השּׁם-להיוֹת
בּעבוֹדת © § ¦ ¥ ועקּר © © £ כּלל ¨גּדוֹל ¦ויסוֹד § ¦ ¨ וזה § ¨ §¤
יתבּרך
לעבד אוֹתוֹ ¦ § ¨ © § וישׁר §וכוּ'£ © , ̈תּם § ¨ ¨ בזמן הזה אין ספרי החקירה מועילים ,ועיקר
כּלל
כּלל § ¨ וחקירוֹת § ¨ חכמוֹת © ¦ £ בּלי שׁוּם ¨ § בּתמימוּת¦ § , ¦ § ¦ האמונה היא מה שקיבלנו מדור לדור
בּעצמוֹהשּׁם § © § בּעבוֹדת © ¥ שׁיּשׁ © © £ מחכמוֹת ¥ ¤ לא ©גּם § ¨ ¥ בזמן הזה אין ספרי החקירה מועילים כלום,
שׁלהחכמוֹת ¤ להרחיק §מאד ¦כּי ¨כל ¥אלּוּ © ¨ § ̈צריך § © § ¦
¦ § והיום צריכים ללמוד רק בספרי חסידות
בּעבוֹדת
קצת © © £ וּמתחילין § ¨
להנּכנסין © § ¦ ¦
שׁיּשׁ § © ¦ § ¨ ¦ ̈העוֹלם¥ ¤ ,
¨ ובספרי אלקות .הרה"ק מצאנז זי"ע למד מורה
דּמיוֹנוֹת והם ©רק ¦ § כּלל¥ § ,חכמוֹת § ¨ אינם ¨ § השּׁם¨ ¥ , © ¥ נבוכים קצג ,אבל אין זה ראוי אלא לגדולי הדור,
החכמוֹת ואלּוּ © ¨ § גּדוֹלים § ¥וּבלבּוּלים § ¦ וּשׁטוּתים ¦ § ¦ § ¦ שלהם היה הספר מוסיף דביקות .ועיקר האמונה
_________________________
קצא .עי' אמרי פנחס השלם ח"א ,שער עבודת ה' אות מ"ה )עמ' שלג( ,וז"ל" :בשם הרב ז"ל איני אוהב המחמיר בחומרות
יתרות חוץ מפסח" .ושם בהערה הביאו מכתבי קודש רבי משה מידנר אות תתרי"ט" :אמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ
בשם הבעש"ט זי"ע ...הוא לא רצה לסבול חומרות רק לענין פסח ולענין שבת".
קצב .ועי' גם משנת רבי אהרן ח"ג עמ' כה ,וז"ל" :כתב הצדיק רבנו יוסף זונדל סלנטר זצוק"ל בשם רבו הגר"ח מולוזין
זצוק"ל ששמע מרבו זצוק"ל כי כל גדר מילי דחסידות הגורמת להחליש עול התורה הוא עצת היצר ,הרי דמשתדל בכל
הדרכים נגד לימוד התורה אף כדאי לו ליצר הרע לחזק את האדם בעניינים גדולים של חסידות כי בסוף הדברים יגרום
ירידה גדולה" .ועי' אסופת גנזים )תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל( ,עמ' ,136וז"ל" :ומאד היה חס על ממון ישראל ונזהר
מחומרות יתרות בהוראותיו".
קצג .עי' ספר בית שלום )עמ' קסז( ,וז"ל" :שמעתי מהגה"ק מהו"ר שלום מאסקאוויטש משאץ זצ"ל בשם הגה"ק מוה"ר
יהושע מבעלזא זצ"ל שאמר ברוך ה' שאין אנחנו נבוכים ואין אנו צריכים למורה נבוכים כי לאו כל אדם זוכה ללמוד
בספר מורה נבוכים כאא"ז הק' הדברי חיים מצאנז זי"ע שקיבל דרך לימודו בהספר הזה מחותנו הגאון בעל ברוך טעם
מלייפניק זצ"ל כמפורסם הדבר".
קמז שיעורי חסידות
ולבסוף הם נעשים כל כך משוגעים ,עד שאינם דּהינוּ ©מה
השּׁם§ © § ,
מעבוֹדת © ¥
האדם © £ ¥
מפּילין §מאד ¤את ¨ ¨ ¨
© ¦ ¦
יכולים לקרוא קרי"ש כלל. יוֹצא
בּיוֹתר¦ ,אם הוּא ¥ וּמדקדּק § ¥
וחוֹקר § © § ¥
שׁחוֹשׁב § ¥¥ ¤
אפשׁר לוֹ
בּשׂר-ודם ¦אי ¨ § ¤
שׁעוֹשׂה ¦כּי ¨ ¨ ¨ ¨
בּמּה ¤ ¤ ̈כּראוּי © ¤
¨
שלימות יש רק בבורא עולם ולכן כל גדולי 'ואין
§¥ בּשׁלמוּת,
¦ §¥ חוֹבתוֹ
¨ ידי
§¥ שׁיּצא
¥¥¤
ישראל הקילו בכמה דברים §וכוּ' בּטרוּניא'
¦ § §¨ ¨בּא הקּדוֹשׁ-בּרוּך-הוּא
¨ § ©¨
השּׁרת'
למלאכי¥ ¨ © -
תּוֹרה § © § ¥ £
¨ נתּנה
)עבוֹדה-זרה ג§ ,ולא ¦ § ¨
¨¨ ¨ £
ונברא לעולם אינו בשלימות .וכבר בדקתי אחר
ההנהגות של הרבה גדולי ישראל מכל )קדּוּשׁין נד(.
¦ ¦
הדורות ,ולפי ידיעתי ראיתי בכל גדול מישראל,
בּחמרוֹתוּמחמירים § § ª המדקדּקים © § ¦ ¦ ועל ¥אלּוּ © § © § § ¦ §©
אפילו באלו שהיו רוצים להחמיר בתכלית
"וחי
)ויּקרא י"ח(© § : נאמר © ¦ § ¨עליהם © ¡ ¤יתרוֹת¤ ¥ £ , §¥
החומרות ,שבכמה דברים היו מקילים .ולמה ,כי כך
להם
)יוֹמא פה¦ (:כּי ¥אין ¨ ¤ ¨ בּהם',שׁיּמוּת ¨ ¤ בּהם"'§ ,ולא ¨ ¤ ¨¤
עשה ה' .וכן ראיתי אצל רבי שריה ,שהיה לו ענין
מחמת
שׁחרה© £ ¥ ,בּמרה § ¨Ÿ ותמיד ¥הם § ¨ ¨ כּלל¦ ¨ § , שׁוּם ¦חיּוּת § ¨
להחמיר בכל החומרות ,וכן בעוד גדולי ישראל
חוֹבתם
¨ ¨ ידייוֹצאים § ¥ § ¦ שׁאינם
להם ¨ ¥ ¤ שׁנּדמה ¨ ¤
¤ §¦ ¤
שהיה להם מהלך להחמיר בכל החומרות ,ומוצאים
להם שׁוּם ¦חיּוּת ¦משּׁוּם ואין ¨ ¤שׁעוֹשׂין¥ § ,
בּהמּצווֹת ¦ ¤ § © ¦ §
אצלם שבכמה דברים היו מקילים .ולמה ,מפני
שׁלּהם
שׁחרוֹת ¤ ¨ ¤ והמּרה § Ÿ הדּקדּוּקים § © ¨ ¨
מחמת © ¦ § ¦ מצוה © £ ¥
¦ §¨
שהשי"ת רוצה שלא תהיה שלימות לשום נברא,
כּלל(.
חמרא § ¨ מחמיר שׁוּם ¨ § ª בּעצמוֹ ¥אינוֹ © § ¦ §)והוּא § © §
שלימות יש רק בבורא עולם לבד ,שלימות איז ביי
די בורא ]השלימות היא אצל הבורא[. שׁיּוֹדע
אפלּוּ ¦מי © ¥ ¤ החכמוֹת¦ £ , אחר ¨כּל © ¨ § וּבאמת© © , ¤¡¤
החכמוֹת אחר ¨כּל © ¨ § בּאמת© © , ̈חכמוֹת ¤ ¡ ¤ §
מי שיש לו פוסק אחד כוותיה יכול לסמוך עליו ולעבד ¤את ה' החכמוֹת § © £ להשׁליך ¨כּל © ¨ §
̈צריך § © § ¦ § ¦ §
בשעת הדחק ,אבל לא לכתחילה וזהחכמוֹת § ¤ בּלי שׁוּם ¨ § בּפשׁיטוּת ¨גּמוּר § ¦ בּתמימוּת ¦ § ¦ ¦ § ¦
חותנו של רבי נתן רצה למנות את רבי נתן לבלי
החכמוֹת¦ § ¦ , שׁבּכל © ¨ § הגּדוֹלה ¨ § ¤ החכמה © § ¨ ¦היא © ¨ § ¨
לאב"ד באחת מקהילותיו ,ורבי נתן סיפר כּלל,בּעוֹלם § ¨
חכם ¨ ¨ בּאמת ¥אין ¨ ¨ כּלל ¦כּי ¤ ¡ ¤חכם § ¨ להיוֹת ¨ ¨¦§
צערו לפני רביז"ל ,שאינו רוצה להורות בדיני יתבּרך' )משלי כ"א נגדּוֹ ¦ § ¨ © § תּבוּנה § ¤
ואין § ¨ חכמה § ¥ 'ואין ¨ § ¨
§¥
איסור והיתר מפני הפחד שלא לטעות ,ואמר לו תצא ©דף רפא.(: זהר ¥ ¥ סנהדרין קו© :
© § ¦ §¤
רביז"ל שאם תמצא אף פוסק אחד שפוסק כך ,כבר
יש אנשים שמרוב חומרות יתירות יכולים הם
אתה יכול לסמוך עליו )פעולת הצדיק אות תקל"ו(.
להתרחק מהבורא .הבעש"ט הק' הקפיד
ואמנם אין לטעות בשיחה זו ,כאילו רביז"ל חידש
דווקא להדליק הלולקע מנר של חלב ,כי זה היה
דרך חדשה בדרך הפסק ,אלא כוונתו הייתה רק
מבלבלו דיש מחמירים בזה ,ולכן היה עושה דווקא
שאם האדם טעה ,ולכל הפחות יש לו פוסק אחד
להיפך .ועיקר ההבחנה היא האם החומרות
כוותיה ,אין זו טעות אמיתית ,כי בשעת הדחק
מביאות לאלקות ,או שהן מרחיקות מאלקות.
ובאונס הרי הוא יכול לסמוך על אותו פוסק ,אבל
לא שלכתחילה מותר לו לפסוק כפוסק אחד ,שהרי וכי אין הקב"ה רוצה שנעשה מצותיו )שאלו
יש 'כללי הפסק' ,בספק דאורייתא צריך להחמיר, בשלימות( אדם שיש לו נערווען ]עצבים[
ובספק דרבנן אפשר להקל וכו'. ומחמת זה אינו יכול לקרוא קרי"ש ,אין זו שלימות
)שאלו אם ראוי לאדם שמהלך המחשבה שלו יהיה כלל .יש אנשים שקוראים קרי"ש ,ואח"כ יש להם
להחמיר בכל דבר ,זולת במקום שזה נערווען וריבוי חששות האם יצאו או לא יצאו,
שיעור יומי קמח
ככולם בלי טעם וסברא ,אלא סתם ,הרי אין מפריעו מדביקות( זה ראוי לאדם כזה שאין
הפוסקים )טו"ז וירושלמי( סוברים כך. החומרות מפריעות אותו מן הדביקות ,אבל ישנם
אנשים שאינם יכולים לקיים אלא את ההלכה לבד,
)אמר אחד שהוא חושש שהחומרות שלו מפריעות
וכל חומרא וחומרא כבר מפריעה אותם מן
לאנשים אחרים ,והשיבו רבינו בדרך צחות(:
הדביקות ,ולהם יש גדרים אחרים ,ואין צריכים
איך בכלל אתה רואה שיש אדם אחר?
לדקדק יותר מדי .אמנם מן ההלכה שבשו"ע
ופוסקים בוודאי אסור לסור אפילו כל שהוא ,ומה
הרחקת הנטילה מן המטה כדי שלא לעורר את שיש להקל אין הכוונה שמותר לסור מדברי
הזולת היא חומרא יתירה הפוסקים .ומי שהולך לאכול מאשין מצה מחמת
היעקישע )ממדינת שווייץ וכדו'( סברו שאין שיחה זו של רביז"ל ,בטענה שאינו רוצה להחמיר,
להכין נעגל וואסער ]מים לנטילת הרי הוא משוגע ,כי זה נקרא יציאה מן הכללים,
ידים שחרית[ אצל המטה ,כי כשנוטל ידיו הרי שהרי כל החסידים הקפידו על מאשין מצה ,וזו
הוא מעורר את חבריו ,והם החמירו שצריך שאלה של כריתות ,והפוסקים פסקו שאין לאכלה,
להכין נעגל וואסער מחוץ לחדר .ומעשה היה ואין כוונת רביז"ל לומר שלא צריך לדקדק על כללי
באדם אחד מהם שנכנס אל האדמו"ר הפוסקים .ובכל דבר יש כללים ,אם הוא דאורייתא
האדמו"ר לו ושאל זצ"ל, מקלויזנבורג או דרבנן וכו' ,ואפילו בדבר דרבנן ,אם פשוט וקל
מקלויזנבורג ברוח קדשו 'נעגל וואסער נישט לו להחמיר ,ואין זה מפריעו מדביקות ,אז אדרבה,
לעבן בעט' ]נטילת ידים לא סמוך למטה[ ,ואותו למה לא יחמיר בזה ,ובכל דבר צריך לילך בדעת.
יהודי היה מאד ברוגז עליו ,ואמר לו שאין דבר ובדבר שאין מי שיחמיר בו ,והוא לבדו רוצה
כזה ,וציוה לו להכין נעגל וואסער סמוך להמטה. להחמיר ,הרי הפוסקים לא סוברים כך ,ומפורש
זה גם כן נקרא חומרות יתירות ,כי אפשר ליטול בגמרא נגד זה .אם למשל הוא מוצא איזו שיטה
את הידים בלי לעורר את הזולת. יחידאה בראשונים ,והוא רוצה לנהוג עכשיו שלא
שיעורי קבלה
ליל ששי פרשת תולדות תשפ"ז
יצחק היה כלול מג' גווני הקשת ולכן קיבל את המלכות
אתא לממני הכא דהוה בן ארבעים שנה כד נסיב בזוהר )תולדות ,דף קל"ו ע"ב( ,פתח רבי יצחק
לה לרבקה ,אלא ודאי הא אתכליל יצחק בצפון ואמר ,ויהי יצחק בן ארבעים שנה
ודרום באשא ומיא ,וכדין הוה יצחק בן ארבעים בקחתו את רבקה וגו' ,בן ארבעים שנה ,אמאי
קמט שיעורי קבלה
המלכות דמלכות ,ואין לה בחינתה עצמה ,רק הג' שנה בקחתו את רבקה ,כמראה הקשת ,ירוק חוור
גווני הקשת .וכדאיתא בהסולם )שם( זה לשונו, סומק ,בת שלש שנים אחיד בה כד אחיד בה
רבקה היתה כמראה הקשת ,שהוא ירוק לבן אדום, ברבקה ,עכ"ל.
שהם חג"ת של הנוקבא .ובת שלש שנים נאחז בה עיקר היחוד תלוי בסוד השגת הג' גוונין דקשת,
כאשר נאחז ברבקה ,כלומר כאשר נשא אותה. ויצחק אחר העקידה השיג אותם בשלימות,
פירוש כי יצחק היה כלול מארבע ספירות בקחתו ועל ידי זה נתכלל מכח האש וכח המים ,שהוא סוד
את רבקה ,שהם חו"ב תו"מ כנ"ל ,אבל רבקה צפון ודרום ,ובכח הזה השיג את המלכות ,וקיבל
אע"פ שנכללה עמו ,מכל מקום לא היה לה אלא ג' את בת זוגו .וזהו הטעם למה מנה התורה את
ספירות חג"ת שה"ס ג' גוונין כמראה הקשת .והגוון שנותיו של יצחק ,שהיה בן ארבעים שנה ,לרמז על
מספירתה עצמה שהיא מלכות ,חסרה לה )כמ"ש
הג' ספירות חגת"ם ,שעל ידי החג"ת ,שהם ג' גווני
לעיל פ' נח דף צ"ה ד"ה פירוש ע"ש( וה"ס ג' שנים, הקשת ,קיבל גם את המלכות.
וז"ש ובת שלש שנים אחיד בה ,ולא ארבע ,עכ"ל.
ואלו הם דברי הבעל הסולם )באות ט"ו( ,אלא
ולהלן בזוהר )בזוהר הסולם אות י"ח( מבואר, ודאי שיצחק נכלל בצפון ודרום שהם אש
שיצחק הוא סוד דינא קשיא ,ורבקה היא ומים ,ואז היה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את
דינא רפיא .וזהו להיפך ממה שמבואר במקומות רבקה .פירוש .כי ודאי הוא שיצחק היה נכלל בימין,
אחרים בזוהר שבדרך כלל הבעל הוא דינא רפיא, שה"ס חסדים המכונים מים ומכונה דרום ,דהיינו
המבסם את הדינא קשיא של האשה .כי בדרך כלל כמ"ש לעיל )אות ז( בביאור הכתוב בן אברהם.
האיש הוא סוד החג"ת ,המשתמש רק עם עטרת וא"כ יש בו ב' הספירות צפון ודרום ,שהם חסד
היסוד ,ולא עם המלכות האמיתי ,ולכן אין לו וגבורה ,צפון מכח עצמו שהוא שמאל ,ודרום מכח
הדינא קשיא של המלכות ,אולם מה שנתחדש שהוא בן אברהם .גם היה לו התכללות צפון ודרום
בהזוהר כאן ,הוא שהמלכות היא בגבורה ,וכיון יחד זה בזה ,שהוא תפארת ,כי אין תפארת אלא
שיצחק היה לו הגבורות האמיתיים ,לכן קיבל גם התכללות חסד וגבורה ,שהם דרום צפון .ונמצא
את המלכות. שהיה לו ג' הספירות חסד גבורה ת"ת ,ובקחתו את
רבקה ,שה"ס המלכות ,השיג גם את המלכות ,והיה
אש ומים הם סוד השמות ע"ב ומ"ב ,ועיקר לו ד' ספירות חו"ג תו"מ ,ובגדלות הם חו"ב תו"מ
השגת השכינה הוא בהתחברותם יחד כנודע ,שכל אחת מהן כוללת עשר ספירות ,והם
ונתעמק בהסוד של גדרי אש ומים ,שיצחק היה ארבעים ספירות ,שה"ס ארבעים שנה .וז"ש הא
כלול מהם; ובכתבי הראשונים מבואר אתכליל יצחק בצפון ודרום באשא ומיא ,שהצפון
ש'מים' הוא סוד שם ע"ב ,ו'אש' הוא הסוד של שם ה"ס אש והדרום ה"ס מים ,שהם חסד וגבורה,
מ"ב ,והם חסד וגבורה; ותפארת הוא 'רוח' ,שהוא והתכללותם זב"ז הוא ת"ת ,וכדין הוה יצחק בן
סוד השם כ"ב .וכל תורת הקבלה בנוי על זה, ארבעים שנה בקחתו את רבקה ,ואז השיג ד'
וענינים הללו מבוארים הרבה בספרי הראשונים, ספירות חו"ג תו"מ בעת שלקח את רבקה ,שה"ס
ודברי האריז"ל הם בבחינת מוסיף על הראשונים, המלכות ,והם עתה ארבעים שנה ,כי השיג בזה גם
ולכן לא נחית לבאר מה שכבר היתה ידוע לפניו. את המלכות כמבואר ,עכ"ל.
ובספרי חסידות מכונה הסוד של השם ע"ב בסוד ולעומת זה ,רבקה היתה רק בת שלש שנים,
ביטול ,כי תורת החסידות בנוי על הסוד של 'כולם שזה מורה שחסירה ממנה את
שיעור יומי קנ
ההשתוקקות .ועיקר השלימות הוא רק כשמקבלים בחכמה עשית' ,שכל המציאות הם ערכי הביטול.
שני הדרכים ביחד ,שזהו סוד העקידה ,שמקשרים וכשיש לו ביטול של קבלת עול ,הוא בדרגת עולם
שני הדרכים ונכללים יחד .ובאמת כל צדיק אמיתי העשיה; ועל ידי הביטול של אהבה יראה ודביקות,
הולך בשני הדרכים ,רק אצל כל אחד מודגש צד הוא בעולם היצירה; והביטול של התבוננות
אחד יותר לפי בחינתו מה שצריך לגלות להעולם. באלקות הוא בעולם הבריאה; ובדרגת עולם
האצילות ,הוא כבר נכנס לביטול במציאות .וככל
וזהו המבואר כאן בזוהר ,שיצחק אחר העקידה
שעולה בביטולים הללו ,הוא מרגיש יותר את אור
היה כולל בתוכו גם את האור של אברהם,
האלוקי השוכן בקרבו.
ולכן היה כלול מאש ומים ,שהוא סוד השם מ"ב
וע"ב ,וגם השיג את ההתכללות שלהם שהוא והשם ע"ב הוא המשכת אור הוי"ה עליו בסוד
בתפארת ,שהוא סוד השם כ"ב ,ועל ידי זה קיבל ביטול ,וכל פרטי הע"ב שמות שבשם
גם את המלכות .כי עיקר השגת השכינה הקדושה ע"ב ,הם כולם מיני ביטולים ,וכל זה הוא בסוד מים.
הוא רק בהתכללות שני הדרכים של ביטול אמנם בכח השם ע"ב לבדו ,יכול להתהוות מזה
והשתוקקות .וגם לרבקה היתה שלש בחינות הללו, בסופו אחיזה ונפילה ,והוא דרך מסוכן מאוד ,לכן
כי גם לה היתה הג' גווני הקשת ,אולם אצלה זה צריכים לתקנו בהתכללות השם מ"ב ,שהוא סוד
היה רק בבחינת עטרת היסוד ,שהוא היחוד דימות האש וענין ההשתוקקות ,כנודע שכל העליות
החול .ולכן נבחן שיש לה רק חג"ת ,והמלכות ממטה למעלה הם בכח השם מ"ב .וזה היה דרגת
חסירה ממנה. המגיד מקאזניץ זי"ע ,שכל כולו היה מונח בסוד
הביטול של השם ע"ב ,לכן עסק הרבה בספריו
הדין של 'האור המתלבש בחכמה דא"ק ועל בסוד השם מ"ב ,כי זהו בעצמו התיקון של השם
ידו לכל העולמות' ,האם הוא רק בחיצוניות או ע"ב ,שיוכל להישאר בקדושה.
גם בפנימיות
ודרך הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הוא הדרך
ובזה נבוא להתעמק יותר בהסוגיא דעסקינן ביה,
של שם ע"ב ,שממשיכים את האור האלוקי
והוא בסוד האור אין סוף המתלבש בחכמה
על ידי כח הביטול; ולעומת זה הדרך של רבינו
דא"ק ,שהוא מתלבש במלכות דא"ק ,ועל ידה
הליקוטי מוהר"ן הוא בסוד השם מ"ב ,איך שעולים
נכנסת האור בעולם האצילות .ועל גבי עולם
ממדריגה למדריגה באלקות על ידי השתוקקות,
האצילות נמצא מסך ופרסא המפסיק בינו לבין
וכל מדריגה הוא מין השתוקקות אחרת המתגלה
עולם העקודים; ובענין המסך הזאת ,חקרנו מהו
במדריגה הזאת .ויש ללמוד הרבה בספרי ברסלב
מהותו וממה הוא נעשה .ומסקנא דמילתא היא
את דרכי ההשתוקקות ,כדי שיוכל למזגו ולכוללו
שהוא נכלל משלש בחינות ,הא' היא שהוא נעשה
עם דרך הבעל שם טוב שהוא דרכי הביטול.
מהבינה של העולם העליון ,בסוד הלבוש של
החשמל והנעל קצד; והב' הוא המדריגה בעולם כי כל אור עליון יש להתפיסו בשתי אנפין ,או
העליון שבו מתלבש האור אין סוף כדי לרדת דרך הביטול או דרך ההשתוקקות .ובשורש
להתלבש בעולם התחתון .ולדוגמא בא"ק היא הם הדרכים של אברהם ויצחק ,כי אברהם הוא סוד
החכמה דא"ק ,ובאצילות היא בינה דאצילות, הביטול ,ויצחק שהוא סוד התפילה ,הוא ענין
_________________________
קצד .ומקורות לזה הבאנו משער הכוונות דף ב' ע"ד ,וגם בליקוטי הש"ס מסכת חולין ,ועוד.
קנא שיעורי קבלה
וזהו לשונו ,כמבואר לקמן איך מאצילות דא"ק ובבריאה היא בז"א ,וביצירה היא במלכות קצה.
נעשה א"ק לאבי"ע דאצילות ,והוא הוא הנזכר והבחינה השלישית של המסך היא המלכות של כל
בשער 'סדר אבי"ע' ובשער 'סדר האצילות עולם קצו .שכל שלש הבחנות הללו עושים המסך,
בקיצור' ,כי האין סוף נתלבש בחכמה דא"ק, שהוא הקרקע של העולם העליון ,והגג של העולם
ומאיר ומשפיע ומתפשט בעולם האצילות ,ואיהו התחתון ממנו.
וחיוהי וגרמוי חד בהון .ולהאיר ולהשפיע בבריאה,
מתלבש גם בבינה דא"ק ,והוא הוא בריאה דא"ק ויש להרחיב הדיבור באיזה מלין שכתב הרש"ש
שנעשה אדם קדמון לאבי"ע דבריאה .וכן הוא על הענין הזאת ,והוא לו בנהר שלום דף י"ב
ביצירה ועשיה שבו ,שנעשו א"ק לאבי"ע דיצירה טור ב' )ד"ה וכעד"ז( ,זה לשונו ,וכל זה הוא בין
ועשיה ,כמ"ש לקמן .ועל ידי הארת אין סוף בהם, בפנימיות בין בחיצוניות ,אמנם מה שכתב
נגמר בירורם ותיקונם לגמרי ,עכ"ל. בשער מ"ז ,שער סדר אבי"ע ,הוא באבי"ע
דחיצוניות ,עכ"ל .וכוונת ציונו לשער מ"ז הוא
ולכאורה דבריו סתראי נינהו ,כי הלא התיקון להסוגיא הזאת של האור אין סוף המתלבש
דהתכללות והתקשרות נעשה בכל בחכמה דא"ק ,ועל ידו בכל העולמות ,כמו
העולמות ,הן בחיצוניות והן בפנימיות ,ואיך כתב שהוכחנו בשיעורים הקודמים .והוא אותו הסוגיא
לקמן שזה ההתפשטות של החכמה דא"ק הוא רק של דף ט"ז וי"ז בתחילת עץ חיים; ועל זה כתב
בעת הירידה והמיעוט ,ורק בחיצוניות העולמות. שהוא רק באבי"ע דחיצוניות ,ולא דפנימיות.
ובהמשך דבריו מבאר הרש"ש איך שהאור
מתפשט ומתלבש בכל עולם ועולם ,ובסוף )דף י"ב
התלבשות והתפשטות האור הנעשה בעת טור ג'( מסיק בזה הלשון' ,וכל זה היה בעת
המיעוט ,הוא התכללות והתקשרות הנעשה המיעוט ,וזה היה לתועלת העולמות לקשרם זה
בפרט האחרון שאפשר לפרט בזה' .וכוונתו בזה למאי דהתחיל ביה ,שכל
וכדי ליישב ,יש להקדים דברי הרש"ש דלעיל )דף התפשטות וירידת האור המבואר כאן ,הוא רק
ג' ע"ד( שמקשה סתירה בדברי האר"י, בעת מיעוט הירח ,וגם הוא רק בחיצוניות.
שבמקום אחד כתב שעליית הבירורים של כל
פרצוף הוא רק לפרצוף אחד שעל גביו ,דהיינו ולעומת זה הלא לעיל ברחובות הנהר )דף ה'
מז"א לישסו"ת ,ובמקום אחר כתב שתכלית עליית ע"א ,ד"ה באופן( ,מזכיר הרש"ש את
הבירורים להיתקן הוא לע"ב ס"ג דא"ק .וזה לשונו סדר התיקון דהתכללות והתקשרות ,וכתב על זה
שם ,וכמבואר כל זה במבוא שערים ש"ה ח"א פ"ב, שזהו אותו הדין של התלבשות האור בחכמה דא"ק
ושאי אפשר לסיגים להפרד מן הבירורים לגמרי, להתפשט הלאה בכל העולמות ,שזה נעשה בכח
אם לא על ידי מחשבה דאבא דכל פרצוף ,המברר התכללות והתקשרות ,שעל ידי זה החכמה דא"ק
ומתקן בירורי הפרצוף שתחתיו .וכן נתבאר בש"ב נעשה א"ק דחכמה ,היינו כתר דאצילות ,ובזה
ח"ג פ"ג פ"ח ,כי סדר הבירור הוא ,כי הבירורים האופן מתלבש החכמה דא"ק בעולם האצילות.
_________________________
קצה .והמקור לזה הבאנו מעץ חיים דף צ"ג ע"ג ,ובחסדי דוד סימן ח'.
קצו .וכן איתא ביפה שעה דף ק"ה טור ב' ,סוף אות א' .וכן משמע מהסוגיא דילן ,שהחכמה דא"ק מתלבש בהמלכות
לפני שמתפשט בעולם האצילות.
שיעור יומי קנב
שהבירורים הגיעו עד זו"ן דחו"ב דא"ק ,שזהו ע"ב דפרצוף תחתון עולים להתברר ולהתתקן ע"י
ס"ג דא"ק .נמצא ששני השמועות הם אמיתיים, הפרצוף העליון שעל גביו הסמוך לו ,כגון מנפש
שבפועל אין עולים הבירורים רק לפרצוף שעליו, לרוח ,או מרוח לנשמה ,וכיוצא .ואי אפשר לשום
אולם מכח הלבשתו על הפרצוף שכנגדו בא"ק ,הרי בירור לעלות ולהתתקן ע"י הפרצוף העליון שעל
הם עולים גם לע"ב ס"ג דא"ק. גבי פרצוף שעליו ,כגון מנפש לנשמה ,או מרוח
לחיה ,וכיוצא ,רק ע"י הפרצוף שעליו ,והוא על
ואחר המשך ביאורו בפרטי סדר התיקון סדר הנז"ל.
דהתכללות והתקשרות ,מסיק ואומר
)בדף ז' ע"א ,ד"ה ונמצא( ,ונמצא כי מה שנתבאר אמנם צריך להבין עם זה מה שנתבאר בש"ב
בדברי הרב ז"ל סדר תיקון והלבשת הפרצופים, ח"ג פ"א ,כי כל הבירורים דכל הי'
הוא בפרטות פרצופי דכל פרצוף ופרצוף ,וכנזכר נקודות ,צריכים לעלות ולהתברר ולהתתקן ע"י
לעיל ,ופשוט הוא .וגם זה שכתבנו הוא בכללות, שורשם העליון מהם ,שהם הטעמים דע"ב וס"ג
אמנם הענין היה בפרטי פרטות ,בפרט האחרון דפנימיות דא"ק ,אשר מזיווגם יצאו כל העשר
שאפשר לפרט ,אמנם היה כסדר הנזכר ,עכ"ל. נקודות ,ולא יצאו זה מזה .ומה שנתבאר במקום
ובדבריו אלו מונח עיקר גמר התשובה על אחר כי מזווג דא"א יצאו או"א ,ומזווג דאו"א יצאו
הקושיא הנזכרת ,כי בלי זה לא הז' מלכים ,הוא בפרט האחרון שאיפשר לפרט,
ארווחנא כלום ליישב הקושיא ,כי גם אחר התיקון כנודע וכנזכר לעיל .וכל העשר נקודות יצאו חסרים
דהתכללות והתקשרות של האורך והעובי ,עדיין ובלתי מתוקנים ,ולפיכך צריך להעלות כל
אפשר לשאול להיכן עולים הבירורים דכל פרצוף. הבירורים דכל העשר נקודות למ"ן לשורשם העליון
אמנם אחר שגילה לן שגם בפרט האחרון שאפשר דע"ב וס"ג הנזכר דא"ק ,כדי שיזדווגו ע"ב וס"ג
לפרט ,שהוא סדר של אורך אחת לכל העולמות, הנזכר ,להוציא את הט"ס דב"ן החסרים לאותם
גם שם נעשה התיקון דהתכללות והתקשרות ,בזה הבירורים ,וגם להוציא ע"י הזיווג הנזכר את הי"ס
מיושב כדלעיל ,שאכן ה'פרצוף שעליו' מלביש על דמ"ה החדש המתיחסים לאותם הבירורים .וכל זה
ה'פרצוף שכנגדו בא"ק' ,ובהתכללות והתקשרות אי אפשר אם לא ע"י זיווג הטעמים דע"ב וס"ג
הוא ע"ב ס"ג דא"ק. דפנימיות דא"ק ,כנודע ,עכ"ל הרש"ש.
וזהו בעצמו הגדר של 'עת המיעוט' ,כי פרט והתשובה היא ,שלעולם אכן אין עולים רק
האחרון פירושו שהוא אורך אחת ,והאור לפרצוף שעליו ,דהיינו שבירורי זו"ן
נמשך בירידה .ובזה יתיישב הענין שירידת האור עולים לישסו"ת ואבא ואימא; אולם על פי סדר
מחכמה דא"ק להתלבש בכל העולמות ,הוא דין האורך של העולמות והפרצופים איך הם מלבישים
בעת המיעוט; כי כשאומרים שהתיקון דהתכללות זה לזה ,נמצא שאבא ואימא דאצילות ,מלבישים
והתקשרות נעשה בפרט האחרון ,הרי זהו אותו על חו"ב דזו"ן דא"ק ,דהיינו שעומדים באותו דרגא
הגדר שהתלבשות האור בכל העולמות נעשה בסדר עמידת האורך של העולמות ,וזה נבחן
בעת המיעוט .כי התפשטות האור נעשה בכח ל'פרצוף שכנגדו בא"ק' .ובכח התכללות
התכללות והתקשרות כמו שכתב הרש"ש בדף ה' והתקשרות הרי חו"ב דזו"ן נעשה זו"ן דחו"ב ,שאלו
ע"א ,וגם זה נעשה בירידה ובעת המיעוט ,כיון החכמה ובינה הם ע"ב וס"ג דא"ק .נמצא שבכח
שהוא בפרט האחרון שאפשר לפרט. התיקון דהתכללות והתקשרות אפשר לומר
קנג שיעורי קבלה
ולמלכות דא"ק ,עד שמתפשט לכל העולמות ,שלפי מהלך חדש בהמשכת המוחין בעת התפילה על
ביאורו של הרש"ש בדף ה' ,הלא זהו מכח פי הסדר הנעשה בעולם העקודים
התכללות והתקשרות .והרש"ש מבאר שם איך ולהשלמת הענין נצטרך לעיין בחידוש גדול
שזה ההמשכה בעצמו נעשה באופן של עולם שחידש מרן הרש"ש בענין המשכת
העקודים ,הרי ששני דינים הללו הם מקושרים אחד האור מלמעלה בעת התפילה .ונקדים את ההבנה
עם השני. הפשוטה היוצא משאר מקומות בדברי מרן,
שכשעומדים בעולם העשיה בשעת אמירת
ואלו הם דברי מרן שם ,וזה על ידי שיכוין עתה הקרבנות ,אז ממשיכים אור מלמעלה לטהר את
להמשיך מהאין סוף נפשות דנרנח"י עולם העשיה ,ויש לעיין מהו דרך של המשכה זו,
לפרצופי א"ק ,ולהמשיך אור מלכות דחכמה דא"ק איך הוא נמשך מרום המעלות להגיע עד עולם
עם חלק אור הא"ס המלובש בה ,ולהעבירו דרך העשיה .ולפי פשיטות היוצא מרחובות הנהר דף
מלכיות דבינה ודז"א דא"ק ,ולהלבישו במלכות ה' ע"א ,הרי האור מתלבש בחכמה דא"ק ,ויורד עד
דא"ק .ויורדת המלכות הנזכר עם האור הנזכר העשיה דא"ק ,ומכח התכללות והתקשרות ,העשיה
המלובש בה ,ועובר דרך מלכיות דכחב"ד דא"ק נעשה א"ק דעשיה ,ועל ידי כן נמשך האור
דאצילות ,ומאיר וממשיך נפשות ורוחות עד לעולם העשיה .אולם בנהר שלום דף י"ט ע"א
דנרנח"י לכל פרצופי האצילות .ואז מזדווגים ג"ר חידש הרש"ש דרך חדש ,הנקרא הדרך של עולם
וו"ק דג"ר דישסו"ת ,וממשכין מוחין ,ובתוכם העקודים .וזה לשונו )סוף ד"ה וידוע( ,והענין בקיצור
מלובשים האורות הנזכר ,לשני פרצופי חג"ת ונה"י גדול כי על ידי הקרבנות נמשך נרנח"י דנפש
דחיצוניות דפנימיות דזו"ן ,ואז מזדווגים השני למלכות דא"ק ,ונרנח"י דנפש ורוח לאצילות,
פרצופים הנזכרים דזו"ן ,וממשיכים מוחין ושפע. ונרנח"י דנר"ן לבריאה ,ונרנח"י דנרנ"ח ליצירה,
ויכוין להמשיך המוחין והשפע הנזכר עם אור ונרנח"י דנרנח"י לעשיה .וכן על דרך זה בזמירות,
הא"ס המלובש במלכות דפרצופי א"ק ודפרצופי להמשיך נרנח"י דרוח לז"א דא"ק ,ונר"ן לאצילות,
כחב"ד וז"א דאצילות ,ומתלבשים גם במלכות ונרנ"ח לבריאה ,ונרנח"י ליצירה .וכן ביוצר ,נשמה
דאצילות ,ואז יורד המלכות עם כל האורות הנזכר, לישסו"ת דא"ק ,ונרנ"ח לאצילות ,ונרנח"י לבריאה.
ועובר דרך מלכיות דכחב"ד וז"א דבריאה, וכן בעמידה ,חיה לאו"א דא"ק ,ונרנח"י לאצילות.
ומתלבש גם במלכות דבריאה ,ומאיר וממשיך וזה בכללות וכן הוא בפרטי פרטות ,וכן במקיפים,
נר"ן דנרנח"י לפרצופי הבריאה .ויורד ועובר כסדר מה שהיה בעקודים ,עכ"ל.
דרך כחב"ד וז"א דיצירה ,ומתלבש גם במלכות
דיצירה ,ומאיר וממשיך נרנ"ח דנרנח"י לפרצופי ולהלן בהקדמת הקרבנות )דף כ"ה ע"ב למטה(,
היצירה .ויורד ונמשך השפע והמוחין והאורות מורחב הביאור במהלך הזאת של
הנז"ל לכח"ב ,שהם עתיק וא"א ואו"א דחיצוניות המשכת האור בדרך של עולם העקודים ,ומשם
דפנימיות דעשיה דאצילות ודעשיה התחתון שהוא נראה שהוא מקושר עם הדין של התכללות
למלכיות דכחב"ד ,ואז מזדווגים הפרצופים והתקשרות .כי הוא מבאר את ענין המשכת
הנזכרים ,וממשיכים המוחין והשפע הנזכר לזו"ן המוחין לכל עולם כפי הסדר של עולם העקודים,
דחיצוניות דפנימיות דעשיה ,והמוחין והשפע דהיינו נפש לא"ק ,ונפש רוח לאצילות וכן הלאה,
הנזכר נקראים כסות .והאורות הנזכרים עם האור עד הנרנח"י לעשיה ,ובתוך דבריו הוא משלב בהם
האין סוף מתפשטים ומאירים וממשיכים נרנח"י את ענין המשכת האור אין סוף דרך חכמה דא"ק,
שיעור יומי קנד
הפנימיות דפנימיות ,או רק החיצוניות דפנימיות. דנרנח"י לכל פרצופי העשיה .ועל ידי כן ניתן כח
ולדוגמא עיין בדף י"ז ע"א שכתב ,ועל ידי ועוז לפרצופים הנזכרים לברר מחלקי הכלים
הקרבנות נתקנים ונמשכים מוחין פנימיים ומקיפים ואורות שבעשיה ,וממשיכים להם מוחין פנימיים
לשלשה כלים דחיצוניות דפנימיות דעשיה ,וכן ומקיפים עם נרנח"י דנפש הנקרא מוחין דעיבור,
בזמירות ליצירה ,וביוצר לבריאה ,עכ"ל .ולמעשה ואז נתקנים הבירורים הנזכרים קצת ,ומתעלים
בסידור פסק שאכן מתקנים גם הפנימיות דפנימיות הכלים החיצוניים דפרצופי האצילות הנזכר,
בהמשך סדר התפילה ,ועיין לדוגמא בסידור תורת דמוחין דזו"ן הנזכר ,עם הבירורין הנזכרים ,ועולים
חכם עמוד שי"ג ,שכתב 'ויאמר הזמירות לתקן מהיכל להיכל עד עלותם אל היצירה ,ומלבישים
פנימיות וחיצוניות דפנימיות דיצירה'. לכלים האמצעיים שלהם העומדים שם ביצירה,
וכו' ,עכ"ל.
העולה מן המדבר הוא ,שמהקדמת הקרבנות
ויש להקשות שבדבריו אלו מבואר התיקונים
משמע שעיקר התיקון בתפילה הוא
וההמשכות שבכל העולמות רק במחצב
בחיצוניות דפנימיות לבד ,והמהלך של המשכת
החיצוניות דפנימיות ,ולא דפנימיות דפנימיות;
המוחין הוא בסדרו של עולם העקודים ,נפש לא"ק,
ולעומת זה בתחילת הסוגיא )דף כ"ה ע"ב( כתב
ונפש רוח לאצילות ,וכן הלאה .וההמשכה והירידה
בזה הלשון ,יכוין לברר מחלקי הכלים דאחור ופנים
הזאת הוא אותו ההתפשטות והתלבשות דאור אין
דפנים ואחור ,ומאורות דנרנח"י דנפש דחיה
סוף בחכמה דא"ק ,ובמלכות דא"ק ,שעל ידם
ונשמה דנשמה ,המתייחסים לפרצופי פנימיות
מתפשט האור בכל העולמות ,שלפי הרש"ש הוא
וחיצוניות דפנימיות דפרצופי חו"ב דבינה הכולל
מכח הדין דהתכללות והתקשרות .נמצא שזהו מאי
דעשיה ,עכ"ל .הרי שלהדיא ביאר שכל ההמשכה
דאיתא לעיל בדף י"ב ,שהתפשטות האור על ידי
הזאת הוא גם בפנימיות דפנימיות.
חכמה דא"ק ,הוא רק במחצב החיצוניות ,וגם הוא
בעת המיעוט ,כי גם כאן רואים שיטתו של איתא להדיא לעיל בדף ט"ו ע"ב )ד"ה וכן
הרש"ש ,שירידת והמשכת האור הזה הוא רק בכללות( ,זה לשונו ,ואחר כך על ידי ד' חלקי
בחיצוניות .ונשאר לעיין מה נעשה אכן בפנימיות הדיבור של התפלה כידוע יכוין לתקן כלים פנימיים
העולמות ,כי הלא רואים בהסידור שכן מכוונים ומקיפים דחיצוניות ופנימיות דפנימיות דד'
המשכת מוחין לפנימיות דפנימיות ,ונחזור לזה עולמות אבי"ע ,עכ"ל .אולם בנהר שלום יש
בשיעורים הבאים קצז. סתירות בזה ,האם בסדר התפילה אכן נתקנים גם
כותרת
בזה שני דרכים כוללים איך לתפוס את האור, ונחזור לענין ראשון דאתחלנא ביה ,לבאר
שהם דרך אש ומים ,והתכללותם בסוד רוח. דברים הללו באספקלריית דברי הזוהר
והדרך הראשון הוא סוד הביטול ,וקשה מאוד בפרשתן .כי כל ענין המשכת המוחין והתיקונים
לגלות הסוד הזאת ,כמו שרואים שהרשב"י היה הנעשים בכל עולם הוא דרך להמשיך את אור
לו פחד אם לגלות או לא לגלות ,כדאיתא בתחילת הוי"ה לכל העולמות עד לעולם העשיה .וביארנו
_________________________
קצז .עיין להלן בהשיעור ליום ב' פרשת ויצא.
קנה שיעורי קבלה
שהעבודה שם הוא בדרך של יגיעה ומסירות האידרא' ,יתיב רבי שמעון ובכה ,ואמר ווי אי
נפש ,ובסוד התפילה. גלינא ווי אי לא גלינא' ,עכ"ל .כי גם הרשעים
יכולים להשתמש עם הסוד הזאת לרעה ,כדחזינן
ויש לדעת איך לקשר שני הדרכים יחד ,כי מצד
אצל בלעם הרשע שהשיג את הסוד ,דכתיב עליו
אחד בהמשכת האור לבדו בדרך של השם
'נופל וגלוי עינים' .כי זהו כלל בסוד הזאת ,שמי
ע"ב ,בסוד הביטול ,הרי יכול להתהוות מזה בסופו
שנכנס בביטול ,אף על פי שהוא רשע גמור ,יכול
אחיזה ונפילה ,ומצד שני לחיות רק בהשתוקקות
לקבל על כל פנים איזה ניצוץ מהאור ,ואז יכול
לבדו גם בזה אין שלימות ,כי יכולים להישרף מגודל
להשתמש בו שלא לשם שמים ,ועושה פגם גדול.
אש ההשתוקקות .כמו נדב ואביהוא שהתאחזו כל
ולכן צריכים לשמירה ולזהירות יתירה בהתגלות
כולו בעולם העקודים ,ונשרפו מגודל ההשתוקקות
הסוד הזאת בשלימות.
להדביקות .ובעבודה הוא הדרך איך לקשר יראה
ואהבה ,כי השם ע"ב הוא סוד האהבה ,והמ"ב הוא והדרך השני בתפיסת האור הוא דרך
סוד היראה. ההשתוקקות ,המושרש בשם מ"ב.
ובדרך הזאת כשעומד בעולם העשיה ,ומשתוקק
ובזה נבוא להבין את הדרך של המשכת האור משם להתדבק בהקב"ה ,על ידי זה הוא ממשיך
בפרט האחרון ,שהוא גדר 'עת המיעוט, את האור לעולם העשיה .ובלשונו של בעל
ועל זה כתב הרש"ש שהוא נמשך רק בחיצוניות. הסולם נקרא הדרגא הזאת צמצום א' ,כי הוא
כי סדר השבירה והתיקון הוא שבעת השבירה היה הדרך של א"ק ,שיש שם רק עוביות דשורש.
רק פרט האחרון ,ואז היו הפרצופים רק בסוד והוא דרך של מסירות נפש ,כי הוא במלכות
היראה ולא היה אהבה ביניהם ,כדאיתא בעץ חיים דא"ק ,כי הרי להמשיך האור לעולם העשיה ,הרי
)דף נ"ב ע"ג בהגה"ה להר"א הלוי( .ואחר כך צריכים לעשות מעשיה דא"ק להתהפך לא"ק
מתגדלים הפרצופים להיות שוה בשוה ,שזהו סוד דעשיה בכח התכללות והתקשרות .ומסירות
אהבה .כדאיתא בשער המוחין פרק ט' שאין יחוד נפש מושרש במלכות דא"ק ,וכשמשתוקק
אלא בשוין ,שזהו סוד הנשיקין .ועל ידי זה באהבה ויראה ,הרי עלה לדרגת ז"א דא"ק ,וכל
מתקשרים הפרצופים ומלבישים זה לזה ,והוא סוד העבודות הוא בהשתוקקות ,ועל ידי זה נמשך
איך שהשם הוי"ה באורך מתפשט גם ברוחב ,בסוד האור למטה.
התכללות והתקשרות.
וזהו הגילוי של עולם העקודים ,שהוא עולם
ואז עדיין נשאר עבודתינו לתקן את הפרט הא"ק; כי עקודים נבחן לבחינת 'ולהחיותם
האחרון ,שזהו הסוד שגם אחר התגלות ברעב' ,שכל החיות נמשך על ידי השתוקקות
האהבה ,יש יראה גם בתוך האהבה .ואדרבא והרעב .ולכן בעולם העקודים נמשך האור בדרך
היראה בדרגא היותר עליונה ,כולל בתוכו גם את מטי ולא מטי ,שהוא סוד רצוא ושוב ,שזהו דרך
האהבה קצח .וזהו סוד ההתכללות והתקשרות ההשתוקקות .ודלא כמו בעולם האצילות
בפרט האחרון המבואר בדברי הרש"ש ,שגם אחר שמתגלה שם כח הביטול של החכמה ,אלא בא"ק
התלבשות הפרצופים שוה בשוה בסוד האהבה, הוא בדרך ההשתוקקות ,כי מתגלה שם רק
עדיין יש יראה בפרט האחרון ,ויש לכלול את העוביות דשורש ,שהוא סוד המלכות דא"ק,
_________________________
קצח .עיין ליקוטי ביאורים לרבי הילל מפאריטש ,על שער היחוד פרק ד'.
שיעור יומי קנו
התכללות והתקשרות של העובי ,יש לתקן גם את שניהם גם יחד .וזהו סוד מיעוט הלבנה ,דהיינו
הפרט האחרון .ועל ידי התכללות שני העבודות, שהעבודה הוא בפרט האחרון ,בדרך ירידה .שלכן
מקבלים הג' גווני קשת של 'אש מים רוח' ,שעל כל המשכת האור מן החכמה דא"ק ,הוא רק בעת
ידם מקבלים את סוד השכינה ,כמבואר בזוהר כאן. המיעוט ,כי תכלית העבודה הוא שגם אחר
