לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — ויצא (2026-11-16)

גליון סו
פרשת ויצא
תשפ"ז
עבודת השבת שבת
עי_לאה
רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת [ב]
אחרא קדישא עלאה ,בעי לאסחאה גרמיה הקדמת התשובה לניקיון הפנימי הניקיון החיצוני צריך
למשרי עליה ההוא רוחא עלאה קדישא' להביא לניקיון הפנימי
קודם שניכנס לבאר פרטי הדברים ,מה
(כשנכנסת שבת צריכים עם הקודש לרחוץ עצמם במאמר הקודם ביארנו את תועלת הרחיצה
יעשה ויזכה גם לניקיון הפנימי ,יש להקדים
משימוש החול ,לפי שבחול רוח אחרת שורה עליהם. לכבוד ולעונג השבת .בסוף הדברים הזכרנו
ולומר ,כי לעצם הניקיון הפנימי צריך
וכשרוצה האדם לצאת מרוח זו ולהיכנס ברוח אחרת את דברי השל"ה הק' שיש סוד ברחיצה זו,
להקדים את מעשה התשובה.
קדושה ועליונה ,צריך לרחוץ עצמו ,כדי שתשרה ואין כוונתו למצוות אלו שאינם בגדר סוד.
עליו) .והרמ"ק באור יקר ומהרח"ו באור וכך כתב הרמ"ק בסידורו תפילה למשה (עמ'
החמה ביארו הדברים כלפי הרחיצה. קצא' :).עיקר תיקון הכל ,לעשות לו לשבת ובספר יסוד ושורש העבודה (עמ' ריד) כתב:
דירה נאה בסוד טהרת האדם עצמו מכל 'מי שהאיר לו ה' עיני שכלו לעיין בכתבי
וכתב הרמ"ק בסידורו תפילה למשה (עמ' האריז"ל ,יראה שם התיקון הגדול והנפלא
דבר מגונה .לכך ,כמה אזהרה יפה להתוודות
קצא)' :אויר החול טמא ,ואויר השבת טהור, מה שנעשה בעולמות העליונים על ידי
האדם במעשיו ולטהר עצמו בתשובה .ואחר
כעין החילוק בין אויר ארץ ישראל לאויר רחיצת פניו ידיו ורגליו במים חמים בערב
שיטהר עצמו טהרה אמיתית שהיא טהרת
ארץ העמים .וכשם שיש שליטת החיצונים שבת קודש'.
הנפש ,יועיל מאד טהרת הגוף .אמנם אם
באויר ארץ העמים ,כך יש שליטה לחיצונים
הנפש פנימה מלאה פגמים ודברים מכוערים, והנה רבנו תם בספר הישר (שי"ג) כתב כלפי
בהנהגת החול ,ובאויר דשבת מתקדש.
רחוקה מאוד קדושת השבת ממנו ,אף אם הטבילה ש'נְ ִק ּיוּת ַהגּ וּף יְ ַחדֵּ ׁש נְ ִק ּיוּת ַה ֵּלב.
לכך ראוי לאדם לטהר עצמו לכבוד שבת
יטהר הגוף ככל שירצה .נמצא קודם כל דבר ְו ִטנּ וּף ַהגּ וּף יְ ַט ֵ ּנף ְּכמוֹ ֵכן ַה ֵּלב' .אמנם כלפי
לקדושת האויר הקדוש השורה ,וכך נאמר
צריך האדם לטהר נפשו מכל עון ואשמה מעשה הרחיצה ודאי אין דברים עליונים
שהיו מביאים לו עריבה וכו' ,והיה רוחץ בה
ולשוב אל אלוהיו מכל אשר חטא על הנפש, אלו נפעלים מאליהם ,אלא שכשהאדם
פניו ידיו ורגליו'.
מפני שתוספת אור באה להאיר הנפש'. מכבד את השבת בניקיון החיצוני של גופו,
למדנו שהרוח שהקב"ה משפיע בימי החול הוא צריך להתעורר גם לניקיון הפנימי ,ובכך
וכן כתב בספר קרבן שבת (פ"ו ס"ד)' :שהביאו
נדבקת באדם ,ועל כן צריך ביום השישי ניקוי הגוף מהזוהמא החיצונית יכין אותו
לפני רבי יהודה עריבה מלאה מים ,כדי
לנקות גופו מהשפעת הרוח הזו על מנת לקליטת האור הרוחני המאיר בשבת.
שיוסרו ממנו כתמי עוונותיו ,כי אדם אין
להכין גופו להשפעת רוח הקודש של שבת. ביאור הדברים ,שכיון שהקב"ה הפליא
צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'.
והנה ברורים הדברים ,שאין הניקיון החיצוני לעשות בבריאה לחבר הגשמי והרוחני
של הזוהמה הגשמית הנדבקת באדם מועיל וכיון שהדבר פשוט אין מחילה בלא תשובה (רמ"א או"ח ו א) ,אין כאן רק חיבור ׁ ְשכוּנִ י,
להסיר את רוח החול ,וכוונת הזוה"ק היא (ראה קה"ר פ"ד ט"ו; ובזוה"ק ח"ב קנ ,):ודאי עשה שהם שכנים זה לזה ,אלא חיברם זה
שבעת שמנקה גופו הגשמי יכוון גם להסיר תשובה בעת ההיא .ועל כן ,כל אדם קודם לזה ,והם יונקים ומניקים זה לזה .ועל כן,
את רוח החול ממנו. שרוחץ גופו ומנקהו מהזוהמה החיצונית, בטהרת הנשמה הגוף מתעדן ,וח"ו להיפך,
ורוצה לצרף לזה גם מעשה מירוק רוחני, בהתגשמות הגוף גם הנפש מתלכלכת (ועיין
ונתחדש בדברי הזוה"ק ,שהדבר מסור ביד
צריך לשוב בתשובה על עוונותיו. ברמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"א).
האדם להסיר רוח זו ממנו ,כי היא אינה
חלק מעצמותו אלא רק שורה עליו ,וכשם מעתה נעבור לבאר פרטי הנקיות הפנימית וכתב הרמב"ם במורה הנבוכים (ח"ג פל"ג)
שנתן הקב"ה הכוח בידו להסיר את הזוהמה השייכים לרחיצת הגוף בחמין בערב שבת. בדרך כלל ,שאף 'שניקוי הבגדים ורחיצת
הגשמית החיצונית על ידי שפשוף ,כך בידו הגוף וניקוי הזיעה והלכלוכים גם הוא מכוונת
להסיר הרוח האחרת השורה עליו בימי ניקיון הגוף מרוח החול, התורה ,אך כל זה אחרי טהרת המעשים,
החול .והדבר תלוי ברצונו ,וכל שמחליט והכשרתו לקבל רוח הקודש וטהרת הלב ,מהדעות הטמאות והמידות
בליבו בהחלטה גמורה שאינו רוצה שתהיה הבחינה הראשונה היא המבוארת בזוה"ק המגונות .אבל אדם המסתפק בניקוי הנראה,
שורה עליו ,היא מסתלקת מאליה. ברחיצה וטהרת הבגדים לבד ,עם רוב
(ח"ב רד ).ש'כד עאל שבתא ,אצטריכו אינון
הכנה ראשונה זו ,היא בבחינת 'סור מרע', עמא קדישא לאסחאה גרמייהו משימושא התאווה בתענוגים ,הוא בתכלית הגנות'.
שמבטל את רוח ימי החול השורה עליו, דחול .מאי טעמא ,בגין דבחול רוחא אחרא מעתה יש לדעת מהם התועלתיות הפנימיות
ובכך הוא מכין עצמו להשראת האור הרוחני אזלא ושטיא ושרא על עמא ,וכד בעי בר מהרחיצה בערב שבת .ומצינו כמה בחינות
של השבת. נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא בזה ,ויתבארו הדברים להלן.
עומד לפני תיקון המידות מדה כנגד
עבודת התפילה המ_לך מדה
מאה ברכות בכל יום [ה] מידת העצלות [י]
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא סדר עבודת ה' של האדם על סברות העצל
ידעתי ספורות ,רוצה לומר כי שבחך לא ידי אמירת מאה ברכות
יכללהו המנין ,אבל אקבלנו עלי כל ימי ולא א) כתב האורחות צדיקים' :העצל מחמת
לשון התורה שעליו סמכו חכמים לחיוב העצלות מעלה בליבו סברות של טעות.
אמנע ממנו תמיד .והאהבה והיראה מאין
המאה ברכות הוא (דברים י יב)'ְ :ו ַע ָּתה יִ שְׂ ָר ֵאל ומורה היתר לעצמו לומר' ,טוב לגוף המנוחה
ספק נכנסות בנפש עם אלה העניינים'.
ָמה ה' ֱאל ֶֹה ָיך ׁ ֹש ֵאל ֵמ ִע ָּמ ְך ִּכי ִאם לְ יִ ְר ָאה ֶאת להתחזק ,כי כשהאדם חזק הוא יכול לעשות
עצה טובה למנות את ה' ֱאל ֶֹה ָיך ,לָ לֶ ֶכת ְּב ָכל דְּ ָר ָכיו ,וּלְ ַא ֲה ָבה אֹתוֹ , יותר מהחלש' .נמצא ,שהעצלות גורמת
הברכות שמברך ְולַ ֲעבֹ ד ֶאת ה' ֱאל ֶֹה ָיך ְּב ָכל לְ ָב ְב ָך ו ְּב ָכל נַ ְפׁ ֶש ָך'. שיחפש סברות לומר שעושה מצוה לבטל
וכתב בספר צרור המור ש'המשלים מאה מהלימוד .אף על פי שעיקר הסברא אמת,
כתב בספר סדר היום (חיוב מאה ברכות בכל יום) ברכות בכל יום חשוב עליו כאילו מקיים שטוב לנוח כדי שיתחזק ,או לשמוע מילי
'טוב לאדם לכוון בברכותיו ולמנות אותם ליראה את ה' ,וללכת בכל דרכיו ,ולאהבה דבדיחותא לפתוח הלב ,אך זהו דוקא לאדם
מתחילת הלילה אחת לאחת למצוא חשבון, אותו ,ולעבוד את ה' ,ולשמור מצוותיו .ולפי הזריז ועוסק בתורה .כי אין ככוח האבנים
למען דעת כמה ברכות הוא מברך ,שלא שזה אינו טורח גדול לאדם בהשלמת מאה כוח האדם ,או עצמותיו כנחושת ,לטרוח
יפחות ממאה' בכל יום ,וכל המוסיף מוסיפין ברכות ,אמר 'מה ה' אלהיך שואל מעמך'. תמיד ,ופעמים צריך לנוח כדי שיתחזק ,אבל
לו .ומפני שתפילת ערבית בתחילת הלילה העצל מיישר זאת הסברא ונמשך אחריה עד
והיא התחלת היום ,שהיום הולך אחר הלילה, למדנו מדבריו שיש כאן מהלך עבודה בן
שיתבטל מכל וכל .ולעולם בענין שיש בו
צריך להתחיל ולמנות מתפילת ערבית. חמש שליבות .היראה ,ההליכה בדרכיו,
טורח ,יעשה סברא לפי העצלות'.
האהבה ,העבודה הגמורה ,וקיום המצוות
ויהיו ברכות ראויות להימנות ,שיברך אותם כראוי. מבואר מדבריו שאין העצל ממציא סברות
בכוונה ראויה ,דאי לאו הכי ברכות פסולות שאין בהם טעם כלל ,אלא משתמש
איקרו ואינן ראויות למנין ,אדרבא לחטא וכך הוא מהלך הדברים .כאשר הוא מברך בסברות נכונות ומיישר אותן ונמשך אחריהן
יחשב לו ח"ו .ומה טוב חלקו ומה נעים את ה' על כל מה שמקבל ממנו ,ומכיר עד שיתבטל מכל וכל .מעתה יש לדעת ,כיון
גורלו אם יוכל למנות אותם כולם בכוונה ,כי בדבר שהכל ממש מידו יתברך ,מתמלא שהסברא ביסודה אמת ,איך ידע אם היא
ודאי עשה רושם למעלה ומברכותיו יברכו יראה מהמלך שבידו להפסיק בכל עת כל באה במקומה ,או שהיא תולדת העצלות.
עליונים ותחתונים. דבר שיש לו .מתוך היראה הוא מבין שהוא
חייב לעבוד את ה' כדי שימשך לו השפע, מדיוק לשונו למדנו שישנם שני דברים שעל
נמצא תועלת ממנין הברכות ,שכשם שאדם ועל כן היראה מביאה אותו להליכה בדרכיו, פיהם יוכל האדם לעמוד על הדברים .האחד,
שמונה פירותיו למוכרן בשוק הריהו מעבירם והיינו עבודה מתוך יראה .והעבודה ,אף כאשר רואה שהסברא שנמשך אחריה
תחת השבט ובודק כל אחד שראוי למכירה, שבאה מתוך יראה ,מכל מקום היא מקרבת מבטלת את הדבר מכל וכל .באופן זה ודאי
כך ע"י המניין בודק הברכה שתהיה ראויה את האדם אל הקב"ה ,כי 'אחרי הפעולות אינה סברא נכונה אלא תולדת העצלות.
למניין ,כדברי הסדר היום .וכן כתב היעב"ץ נמשכות הלבבות' (חינוך טז) ,והקירבה והשני ,כאשר באה הסברא במקום הטורח,
בסידורו שאז יש עליו לחקור הרבה האם אינה
מביאה לאהבה את ה' ,הנותן לו בכל מכל
מתולדת העצלות הרואה את גודל העמל ועל
ולפי"ז נראה כי צריך להקדים את המניין כל .וכאשר היראה והאהבה מתערבים
כן מלמדת אותו סברות לבטל המעשה.
קודם הברכה על מנת שבמניינו ייזכר לברך בקרבו בבחינת רצוא ושוב ,הרי הם מביאים
אותה כראוי ,כי מה יועיל לו המניין אחרי את האדם להתבטלות מוחלטת כלפי ה', ב) שלמה המלך (משלי כו יג) שם בפי העצל
שהוציא הברכה מפיו במהירות ללא כוונה, ובזה הוא מגיע לבחינת 'עבודת ה' ,שהיא את הטענה ׁ ַ'ש ַחל ַּבדָּ ֶר ְךֲ ,א ִרי ֵּבין ָה ְרחֹ בוֹ ת'.
והיא כבר בבחינת מעוות לא יוכל לתקון. בחינת 'עבד' ,והיא ההתבטלות הגמורה דבר המעלה גיחוך בעינינו .אמנם בזמן
כלפי הקב"ה ,כעבד שידו כיד רבו ,ואין לו שלמה היו אריות בארץ ישראל ,ואינה טענה
בספר העיתים הביא מחלוקת הקדמונים מופקעת ,אלא שלא הסתובבו ברחובות.
משלו כלום .כי מחמת היראה מבטל הרצון
אם מונים היום והלילה או הלילה והיום, ובספר אורחות צדיקים מנה שבעה טענות
לחטא ,ומחמת האהבה כוסף לעשות רצון
ולא הוכרע הדבר (וראה משנ"ב סי' מו סק"י, שהעצל מעלה ,וכולם פרי הדמיון שהעצלות
קונו ,ונמצאת עבודתו שלימה .ואז 'שומר
וצ"ע בדבריו ,ואכ"מ) .והנה הלילה תחילת היום מגבירה בקרבו .כלומר ,העצלות משתמשת
מצוותיו' כראוי ,דהיינו שמקיימם מחמת
החדש ,וא"כ יש להתחיל המנין מלילה ,וכמו בכוח הדמיון שבאדם ,להגדיל את הדברים
היראה ,ומצפה לקיימם (שומר מלשון ,מצפה
שכתב בסדר היום הנ"ל .אמנם כתב הש"ך הקטנים הנכונים ,ומכסה על שכל האדם
ראה רש"י בראשית לז יא) ,מחמת האהבה.
עה"ת (ויקרא א ב) 'אדם כי יקריב מכם' ,מכם שלא יראה שבאמת החשש הזה אחד לאלף,
בגימטריה מאה ,שכל האומר מאה ברכות וכן כתב הכוזרי (ג יא) :כבר קבלנו כי המעט ובשאר ענייניו אינו חושש לדברים שכאלו.
בכל יום כאילו הקריב קרבן (וראה כעין זה שבשיעורים אשר יצא האדם בהם ידי
במאמר מרדכי סי' מו) .וכיון שהוא כקרבן יש חובתו מהתשבחות ,הם מאה ברכות לא יבדוק האדם עצמו ,בתירוצים שמספר
לבאר השיטה שהולכים במנין מתחילת לעצמו כדי להימנע מעשות טוב ,או להעלים
פחות .וכל אשר יוסיף יהיה תוספת מקרבת
עין מרע ,ויראה שאף הוא רואה שחל בדרך
היום ,כי בקדשים הלילה הולך אחר היום. אל האלהים ,וכמו שאמר דוד (תהלים עט טו)
וארי ברחובות.
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל להנצחות ולקבלת הגליון במייל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
