gilyoines.com

קול סיני · Kol Sini

שבוע: ויצא (2026-11-16)

קול סיני · Kol Sini — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ"‬ ‫‪40‬‬ ‫פ‬ ‫רשת ויצא‪ ,‬ת‬ ‫ז‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א'‪ ,‬ה' כסלו תשפ"ז‬ ‫המביט לארץ ותרעד‪ :‬מה מברכים בזמן רעידת אדמה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בשבוע שעבר הורגשה רעידת אדמה במפרץ אילת‪ ,‬בחסדי שמיים ללא נפגעים‪ .‬ולפי הפרסומים‪ ,‬בפיקוד העורף הגדירו‬ ‫את השנה האזרחית הבאה כ"שנת הרעד"‪ ,‬והם נערכים ומתכוננים‪ .‬וזה הזמן ללמוד‪ :‬מה מברכים בזמן רעידת אדמה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תוך כדי דיבור מסיום הרעידה‪ ,‬תוך שיעור אמירת "שלום עליך רבי"‪ ,‬זה בסך‬ ‫אכן יחד עם כל ההנחיות של הבטיחות והזהירות‪ ,‬צריכים לזכור שיש לנו‬ ‫הכל שנייה וחצי‪ .‬אחר כך כבר אי אפשר לברך‪ .‬זה מה שהופך את הברכה‬ ‫ברכה מיוחדת שתיקנו רבותינו‪ ,‬דווקא ברגעים כאלה של פחד וכשהדעת‬ ‫הזו לקשה מאוד‪ .‬בספר פתח הדביר (סימן רכז ס"ק ג) כתב‪ ,‬שהעולם לא‬ ‫לא כל כך מיושבת‪ .‬מובא במשנה במסכת ברכות (נד‪ ).‬ובגמרא שם (נט‪,).‬‬ ‫נהגו לברך על רעידת אדמה‪ ,‬אלא רק אומרים פסוק שמע ישראל‪" .‬ולא‬ ‫על הזוועות מברך "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם עושה מעשה‬ ‫ידעתי להם טעם מספיק‪ ,‬אם לא דאגב צערייהו לא יהבי דעתייהו"‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫בראשית"‪ ,‬ואם ירצה יברך "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכוחו‬ ‫(וע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן כז‪ ,‬אודות מה שכתב פתח הדביר בענין ברכת הברקים‬ ‫וגבורתו מלא עולם"‪.‬‬ ‫והרעמים)‪.‬‬ ‫מה הן הזוועות? מבואר בגמרא שם‪ ,‬שהכוונה לרעידת אדמה‪ .‬בשעה‬ ‫כמובן שאם אדם לא בירך בפעם הראשונה‪ ,‬ואחרי כמה דקות חלילה שוב‬ ‫שהקב"ה זוכר את בניו שהם שרויים בצער בין אומות העולם‪ ,‬הוא מוריד‬ ‫מורגשת רעידת אדמה‪ ,‬מה שנקרא "רעידות משנה"‪ ,‬אז הוא יכול לברך‬ ‫שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬זה מה שגורם‬ ‫בפעם השנייה‪ .‬זו לא ברכה שמוגבלת רק לפעם הראשונה‪ .‬יותר מזה‬ ‫לרעידת אדמה‪ .‬זה הסבר אחד שאומרים שם רבותינו‪.‬‬ ‫כותבים האחרונים‪ ,‬אם חס ושלום מתרחשות כמה רעידות אדמה‪ ,‬אפילו‬ ‫אנחנו מכירים את הברכות הללו מהברקים והרעמים‪ ,‬בימים הללו של‬ ‫באותו יום‪ ,‬בהפרש של זמן ביניהן‪ ,‬אם אדם לא הסיח דעתו מהרעידה‬ ‫החורף‪ .‬על הברקים מברכים "עושה מעשה בראשית"‪ ,‬ועל הרעמים "שכוחו‬ ‫הראשונה‪ ,‬הוא עדיין מבוהל‪ ,‬אז לא חוזר לברך באותו יום‪ .‬אבל אם הוא‬ ‫וגבורתו מלא עולם"‪ .‬אבל האמת שכל אחת מהברכות הללו מתאימה גם‬ ‫כבר הסיח דעת מהרעידה הראשונה‪ ,‬חוזר לברך על רעידת אדמה נוספת‪,‬‬ ‫לברקים וגם לרעמים‪ ,‬וזה נכון גם ברעידת אדמה‪ .‬מברכים אחת מהברכות‪,‬‬ ‫אפילו אם היא מתרחשת באותו יום‪( .‬כן כתב המהר"ם בן חביב בתשובה‪ ,‬הובא‬ ‫בשם ומלכות כמובן‪ ,‬או "עושה מעשה בראשית" או "שכוחו וגבורתו מלא‬ ‫בברכי יוסף סימן רכז ס"ק ו)‪.‬‬ ‫עולם"‪ ,‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רכז ס"א)‪.‬‬ ‫רעידת האדמה בירושלים‬ ‫תוך כדי דיבור‬ ‫כותב היעב"ץ בספר מור וקציעה (סימן רכז)‪ :‬מצאתי בספר יוחסין‪ ,‬בהוספות‬ ‫כותב מרן זצ"ל (חזון עובדיה ברכות עמ' תסא אות ב)‪ ,‬חכמים לא נתנו שיעור‬ ‫של רש"י‪ ,‬סוד גדול‪ .‬בזמן שיבוא רעש בעולם‪ ,‬יקראו שלוש פעמים את‬ ‫לרעידת אדמה שצריכים לברך עליה‪ ,‬וזה לא תלוי בעוצמה של הרעידה‪,‬‬ ‫הפסוק‪" :‬וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ‬ ‫כמה בדיוק היא בסולם ריכטר‪ .‬גם רעידת אדמה קלה‪ ,‬שלא מסכנת חיי‬ ‫כבודו" (ישעיה ו ג)‪ ,‬ומיד תשקוט הארץ‪ .‬זו סגולה‪ ,‬ובטח כאן בארץ ישראל‬ ‫אדם‪ ,‬אם מרגישים אותה ‪ -‬וברור שזו רעידת אדמה ולא הדף של פיצוץ או‬ ‫יש לנו שמירה והגנה מיוחדת‪.‬‬ ‫דבר אחר ‪ -‬צריכים לברך‪.‬‬ ‫בדרך כלל על רעידות אדמה מסוכנות‪ ,‬פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקעו‬ ‫רק שימו לב‪ ,‬את הברכה הזו מברכים רק תוך כדי הרעידה‪ ,‬או לכל המאוחר‬ ‫ס"ד) שגוזרים תענית ציבור‪ .‬אבל כותב בספר פרי האדמה‪ ,‬שהיה הראשון‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫נהרסו כמה כתלים‪ ,‬ומהם נתרועעו‪ ,‬אבל היו ניסים ונפלאות שלא נפקד‬ ‫לציון לפני יותר ממאתיים חמישים שנה‪ ,‬בירושלים לא גוזרים תענית ציבור‬ ‫אחד בירושלים‪ ...‬וה' שמר ישראל‪ ,‬והיה פלא בעיני הרואים‪ ,‬והאמינו בה'‬ ‫על רעידת אדמה‪ ,‬כי מעולם לא הזיקה מפולת בירושלים‪.‬‬ ‫גם ההולכים על פי הטבע והעידו כי יד ה' עשתה זאת"‪.‬‬ ‫באמת בשנת תרפ"ז‪ ,‬לפני מאה שנה‪ ,‬ביום י"א תמוז‪ ,‬הייתה רעידת אדמה‬ ‫והקב"ה שומר עמו ישראל לעד‪ ,‬הוא ישמור צאתנו ובואנו לחיים טובים‬ ‫גדולה בירושלים ובכל סביבותיה‪ .‬גם מרן זצ"ל היה ברעידת אדמה הזו‪.‬‬ ‫ולשלום‪ ,‬מעתה ועד עולם‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הוא היה ילד בן שש‪ ,‬ובאותה שעה ישב ולמד בישיבת "שושנים לדוד"‪,‬‬ ‫וחילצו אותו מההריסות‪ .‬אבל כותב כף החיים (סימן תקעו אות כו)‪ :‬אמנם‬ ‫יום ב'‪ ,‬ו' כסלו תשפ"ז‬ ‫כיסוי גשם על הכובע‪ ,‬או כיפה בתוך הכובע‪ :‬האם זה גורם לשכחה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אנחנו בעיצומה של תקופת החורף‪ ,‬ויש אנשים שרגילים לחבוש כובע (מגבעת)‪ ,‬ובזמן שהגשם יורד‪ ,‬מכסים את הכובע‬ ‫בכיסוי מיוחד כדי שלא יתרטב‪ .‬האם מותר ללבוש את הכובע עם הכיסוי בבת אחת?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫יא ס"ס א)‪.‬‬ ‫זו באמת שאלה מעניינת לתקופת החורף‪ ,‬והיא לא נוגעת דווקא לשבת‪.‬‬ ‫אמנם הפוסקים דנים באריכות אם מותר לצאת עם הכיסוי הזה בשבת‬ ‫גם לפשוט שני בגדים בבת אחת‪ ,‬אמנם יש פוסקים שחששו לזה‪ ,‬אבל מרן‬ ‫במקום שאין עירוב‪ ,‬ומרן זצ"ל היקל בזה‪( .‬ראה יביע אומר ח"ה סימן כד‪ .‬חזון‬ ‫זצ"ל כותב שהעיקר להקל‪ .‬כל הקפדה היא דווקא בלבישה של הבגדים‪,‬‬ ‫עובדיה שבת ח"ג עמוד לט)‪ .‬אבל יש מקום לדון גם מצד אחר‪.‬‬ ‫ולא כשפושטים אותם‪( .‬יביע אומר שם)‪.‬‬ ‫הרי כמו שאתם יודעים‪ ,‬כותב המגן אברהם (סימן ב סק"ג)‪" ,‬יזהר מללבוש‬ ‫חבש כובע ישועה‬ ‫שני מלבושים יחד בפעם אחת‪ ,‬כי קשה לשכחה"‪ .‬ומקור הדברים בשער‬ ‫כל זה נוגע לעוד שאלה מצויה מאוד‪ :‬האם מותר להניח את הכיפה בתוך‬ ‫הכוונות‪ ,‬שכל בגד יש סביבו אור מקיף‪ ,‬וזה דבר שדוחה את הקליפות ואת‬ ‫הכובע‪ ,‬לפני שחובשים את הכובע? לא תמיד זה נוח לחבוש את הכובע על‬ ‫כוחות הטומאה‪ .‬אבל כשלֹובשים יחד שני מלבושים‪ ,‬בעצם חוסמים את‬ ‫הכיפה‪ ,‬במיוחד כאשר הכיפה גדולה ונראית מכל צדדי הראש‪ ,‬כפי שצריך‬ ‫האור המקיף סביב אחד מהבגדים‪ ,‬ואז השכחה מצויה‪ ,‬כי השכחה מגיעה‬ ‫להחיות מצד ההלכה‪( ,‬ראה שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן א)‪ .‬אז הרבה אנשים‬ ‫מהקליפות‪ .‬רבנו האר"י הזהיר על זה בספר פרי עץ חיים‪ ,‬ובמיוחד בחורף‪,‬‬ ‫רגילים להכניס את הכיפה לתוך הכובע ואז לחבוש אותו‪ .‬האם זה מותר‪ ,‬או‬ ‫שבגלל הקור רוצים למהר ולפעמים לובשים שני בגדים ביחד‪ .‬ואמנם‬ ‫שבעצם זה נחשב שלובשים שני מלבושים כאחד‪ ,‬גם הכיפה וגם הכובע?‬ ‫אנחנו אין לנו עסק בנסתרות‪ ,‬אבל כך מביא גם המשנה ברורה (סימן ב‬ ‫הגאון רבי חיים פלאג'י כותב שגם בזה יש חשש לשכחה‪ ,‬לכן לא נכון לנהוג‬ ‫סק"ב)‪ ,‬וכף החיים והבן איש חי‪ ,‬שלא ללבוש שני מלבושים כאחד‪.‬‬ ‫ככה‪ ,‬מביא אותו כף החיים (סופר‪ ,‬סימן ב סק"ו)‪ .‬מרן בתשובה שלו כותב‬ ‫שתי נעליים כאחד‬ ‫שצריך עוד לעיין בעניין הזה (יביע אומר שם)‪ ,‬אבל לכתחילה ודאי שצריכים‬ ‫לנעול שתי נעליים בבת אחת‪ ,‬שזה יכול להיות מצוי‪ ,‬כותב מרן זצ"ל‬ ‫לחשוש‪ ,‬לא להניח את הכיפה בתוך הכובע‪ ,‬כי זה עלול להביא לשכחה‪.‬‬ ‫שאפשר להקל בזה‪ ,‬כי לדעת הרבה אחרונים המנעל לא נחשב "מלבוש"‪.‬‬ ‫בדרך כלל כשמרן היה חובש את הכובע שלו או את המצנפת של הראשון‬ ‫לציון‪ ,‬הוא לא היה מכניס את הכיפה לתוך הכובע‪ ,‬אלא חובש את הכובע‬ ‫מהסיבה הזו‪ ,‬לא חייבים לייחד נעליים לכבוד שבת‪ ,‬אלא אפשר לנעול‬ ‫מעל הכיפה או בכלל מניח את הכיפה בכיס‪.‬‬ ‫את הנעליים של יום חול‪ .‬אמנם רבותינו אמרו (שבת קיג‪" ).‬וכבדתו מעשות‬ ‫דרכיך"‪ ,‬שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול‪ ,‬אבל יש כמה ראיות‬ ‫כיסוי גשם‬ ‫שהנעליים הן לא "מלבוש"‪ .‬למשל‪ ,‬כותב בשו"ת רב פעלים (ח"ד חאו"ח סימן‬ ‫מה הדין לגבי כיסוי גשם שעל הכובע? האם יש מקום לדון אותו כמלבוש‬ ‫יג)‪ :‬הנה אנחנו מברכים בברכות השחר "מלביש ערומים"‪ ,‬ואחר כך ברכה‬ ‫בפני עצמו ולהחשיב את זה כמו שני כובעים בבת אחת?‬ ‫מיוחדת על נעילת הסנדל‪" ,‬שעשה לי כל צרכי"‪ .‬כלומר שהנעליים הן לא‬ ‫יש מגאוני דורנו שכתבו‪ ,‬כיוון שכל המטרה של הכיסוי הזה רק להציל‬ ‫בכלל מלבוש‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫מהטינוף‪ ,‬להציל מהגשמים‪ ,‬הוא לא נחשב מלבוש‪ .‬לכן אין מניעה לחבוש‬ ‫כמובן שיש מה לפלפל בזה‪ ,‬אבל זה גם מפורש בתלמוד ירושלמי (שבת‬ ‫את הכובע עם הכיסוי‪( .‬בספר אור לציון ח"ב עמוד רא‪ ,‬כתב מטעם זה גם‬ ‫פ"ו ה"ב)‪ ,‬שאין דרך שיהיה לאדם נעליים לחול ונעליים לשבת‪ .‬במיוחד אם‬ ‫להתיר לצאת בו בשבת לרשות הרבים‪ .‬וע' יביע אומר ח"ט סימן קח אות‬ ‫אדם מצחצח ומבריק את הנעליים‪ ,‬אז פנים חדשות באו לכאן‪ .‬אכן מי‬ ‫קמו)‪ .‬ובכלל‪ ,‬כיסוי כזה שמותאם בדיוק לכובע ומהודק ממש על הכובע‪,‬‬ ‫שמייחד נעליים לשבת תבוא עליו ברכה‪ ,‬היום קל מאוד לעשות את זה‪,‬‬ ‫הוא בטל לגבי הכובע‪ ,‬ודאי אין לו חשיבות של בגד ואי אפשר להחשיבו‬ ‫אבל מצד הדין‪ ,‬מותר לנעול את נעלי החול‪ ,‬כי נעליים הם לא מלבוש‪( .‬ראה‬ ‫כמלבוש בפני עצמו‪.‬‬ ‫שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן כג‪ .‬חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כז)‪ .‬לכן גם אפשר להקל‬ ‫ולנעול שתי נעליים בבת אחת‪ ,‬ויש בזה עוד טעמים אחרים‪( .‬יביע אומר חלק‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ג'‪ ,‬ז' כסלו תשפ"ז‬ ‫ירבו שמחות בישראל‪ :‬באיזו טבעת החתן מקדש את הכלה?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אנחנו בעיצומה של עונת החתונות‪ ,‬וקוראים בפרשיות השבוע על השידוכים של אבות העולם‪ .‬השבת נקרא על שידוכו‬ ‫של יעקב אבינו‪ .‬וזו הזדמנות לברר‪ :‬איזו טבעת נכון לקחת לקידושין? אנחנו רואים בזה כל מיני מנהגים‪...‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ולקדש בטבעת חלקה שאין בה אבן והיא לא משובצת‪.‬‬ ‫רבותינו אמרו (קידושין ב‪ ,).‬האישה נקנית בשלושה דרכים‪ .‬והקניין הראשון‬ ‫הוא בכסף או בשווה כסף‪ .‬זה נפסק בשולחן ערוך (אה"ע סימן כז ס"א)‪ .‬וכותב‬ ‫טבעת זהב‬ ‫הרמב"ם (פ"ג מהלכות אישות הלכה כא)‪ ,‬שזה המנהג בכל ישראל‪ ,‬שהחתן נותן‬ ‫האם הטבעת הזו צריכה להיות דווקא מכסף או שאפשר לקדש בטבעת‬ ‫לכלה פרוטה או שווה פרוטה ואומר לה‪" :‬הרי את מקודשת לי בזה כדת‬ ‫זהב? המרדכי (קידושין סימן תפח) כתב בשם הראבי"ה‪ ,‬שנהגו לקדש בטבעת‬ ‫משה וישראל"‪.‬‬ ‫זהב‪ .‬וגם בזה נאמרו כמה טעמים‪ .‬או בגלל שהזהב לא מחליד‪ ,‬כך הבית‬ ‫רק במשך הדורות המנהג השתנה לקדש בטבעת‪ .‬כותב הרמ"א (שם)‪,‬‬ ‫הזה יהיה קיים לעולם‪ ,‬או כדי להזכיר את המעלה של האישה שלא הייתה‬ ‫המנהג לקדש בטבעת‪ ,‬ויש לזה טעם בתיקוני הזוהר‪ .‬אבל באמת המנהג‬ ‫בחטא העגל‪ ,‬לכן ראוי לה להתקשט בזהב‪ .‬ובאמת כך נהגו בכמה מקהילות‬ ‫הזה מוזכר כבר בתשובות הגאונים ובתוספות (קידושין ט‪ .).‬ויותר מזה‪,‬‬ ‫האשכנזים‪.‬‬ ‫ב"דעת זקנים" מבעלי התוספות מובא בפרשת וישב (לח יז)‪ ,‬שיהודה קידש‬ ‫מצד שני‪ ,‬אנחנו יודעים שהזהב מורה על דין והכסף רומז למידת החסד‬ ‫את תמר בטבעת‪" .‬חותמך ופתילך" ‪ -‬הטבעת שהוא חותם בה‪ ,‬בזה היא‬ ‫והרחמים‪ ,‬לכן כותב הבן איש חי (פרשת שופטים אות ח) לקדש דווקא בטבעת‬ ‫התקדשה‪.‬‬ ‫כסף‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬הביא בשו"ת לבוש מרדכי (ליקוטי תשובות סימן עדר)‪,‬‬ ‫ונאמרו כמה טעמים בעניין הזה‪ ,‬למשל בספר החינוך (מצווה תקנב) כותב‬ ‫שנוהגים לקדש בטבעת של כסף כיון שלמדנו קידושי כסף קיחה קיחה‬ ‫שמקדשים בטבעת כדי שתהיה על היד של האישה תמיד למזכרת‪ .‬ויש‬ ‫משדה עפרון (קידושין ד‪ ):‬ושם נאמר "כסף"‪ .‬ע"ש‪ .‬אבל מצד הדין‪ ,‬אפשר‬ ‫אומרים כיוון שהטבעת היא עגולה ואין לה קצה וסוף‪ ,‬כך הברית בין האיש‬ ‫לקדש גם בטבעת זהב‪.‬‬ ‫לאישה היא ברית עולם שאין לה סוף‪( .‬כתר שם טוב גאגין עמוד תריב)‪ .‬ויש עוד‬ ‫טבעת עם חריטה‬ ‫טעמים אחרים‪ ,‬בדרך רמז ועל פי הסוד‪ .‬יש גם כאלה שנהגו לקדש בטבעת‬ ‫יש חתנים שרוצים לקדש בטבעת שיש עליה חריטה‪ .‬חורטים את השמות‬ ‫כסף שהיא מרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים‪ ,‬וחקוק בה אות ה'‪ ,‬כמו שמובא‬ ‫של החתן והכלה או כל מיני איורים אחרים‪ ,‬האם זה אפשרי?‬ ‫בספר טעמי המנהגים‪ .‬אבל המנהג הפשוט שכולנו מכירים לקדש בטבעת‬ ‫עגולה‪.‬‬ ‫חריטה על הטבעת לא דומה לאבן שיש על הטבעת‪ .‬כשיש אבן או שיבוץ‬ ‫של יהלומים‪ ,‬האישה נותנת דעתה על האבן‪ ,‬יכול להיות שזה שווה פחות‬ ‫טבעת עם אבן‬ ‫ממה שהיא חושבת‪ ,‬אבל כשיש בטבעת איזו חקיקה או איור‪ ,‬אף אחת לא‬ ‫כמובן‪ ,‬לא מקדשים בטבעת שיש בה אבן או שהיא משובצת ביהלום‪ ,‬זה‬ ‫נותנת את דעתה על השווי של זה‪ ,‬לכן מצד הדין אין בזה חשש‪ .‬וכן הורה‬ ‫מבואר בתוספות (קידושין ז‪ ,):‬וכך פוסק מרן השולחן ערוך (אה"ע סימן לא‬ ‫הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל‪( .‬בית חתנים ח"א עמוד קא)‪.‬‬ ‫ס"ב)‪ ,‬כי האישה לא יודעת מה השווי של הטבעת‪ ,‬היא חושבת שהטבעת‬ ‫באמת הבן איש חי (שם) כותב שחורטים על הטבעת אות ה' לסגולה‪" ,‬והוא‬ ‫שווה יותר‪ ,‬או שהיא חושבת שזה יהלום ויכול להיות שזו זכוכית‪ ...‬אם‬ ‫מנהג יפה"‪ .‬ובספר ברית כהונה כותב (אה"ע מערכת ט אות ג) שנהגו בג'רבא‬ ‫היא הייתה יודעת את השווי האמיתי‪ ,‬אולי לא הייתה מתרצה להתקדש‪.‬‬ ‫לחקוק את השם של החתן והכלה על הטבעת‪ .‬אז אמנם כאן בארץ לא כל‬ ‫האמת שבימינו זה יותר קל‪ ,‬כי מצוי שהכלה מתלווה לחתן או לאמא של החתן‬ ‫כך נהגו בזה‪ ,‬אבל מצד הדין אין בזה חשש‪.‬‬ ‫כשקונים את הטבעת‪ ,‬והיא יודעת כמה הטבעת הזו עלתה‪ .‬ובכלל‪ ,‬הרי המסדר‬ ‫והקב"ה יזכה את כל החתנים והכלות‪ ,‬יחד עם כל המצפים‪ ,‬להקים בתים‬ ‫קידושין שואל את העדים‪" ,‬האם הטבעת הזו שווה פרוטה?" כך כותב האורחות‬ ‫נאמנים בישראל‪ ,‬בנים ובנות ועושר וכבוד‪ ,‬ויישמע בכל בתי ישראל "קול‬ ‫חיים‪ ,‬וזה גם במטרה שהכלה תדע שהיא מתקדשת רק בשווה פרוטה מתוך‬ ‫ששון וקול שמחה‪ ,‬קול חתן וקול כלה"‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הטבעת הזו‪ ,‬ולא ביותר מזה‪ .‬כך כותב הרמ"א (שם)‪ .‬לכן בדיעבד‪ ,‬מי שקידש‬ ‫בטבעת עם אבן לא צריך לקדש פעם נוספת‪ ,‬אבל לכתחילה צריכים להימנע‬ ‫יום ד'‪ ,‬ח' כסלו תשפ"ז‬ ‫שמא קא גרים‪ :‬האם מותר לקרוא בשם 'מתן'?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫הלילה נבחר חבר הכנסת מתן כהנא לכהן כיושב ראש הכנסת‪ .‬לא נדבר על הדרך בה הוא נבחר על משמעות העניין‪...‬‬ ‫אבל זו הזדמנות לברר שאלה שיש הורים שמתחבטים בה‪ :‬האם מותר לקרוא לילד בשם 'מתן'?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ואחת הראיות לעניין הזה‪ ,‬מביאה הגמרא מפרשת השבוע שלנו‪" :‬ותהר‬ ‫רבותינו אמרו (ברכות ז‪" ):‬שמא קא גרים"‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לשם של האדם‬ ‫לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן" (בראשית כט לב)‪ .‬אמרה לאה‪" ,‬ראו מה‬ ‫השפעה על כל מה שיתרחש איתו‪ ,‬לטוב או לרע חלילה‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫בין בני לבן חמי"‪ .‬תראו את ההבדל בין הבן שלי לבין עשיו‪ ,‬הבן של חמי‬ ‫מו ט)‪" ,‬לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ"‪ ,‬אל תקרי ַשמות אלא‬ ‫יצחק‪ .‬עשיו מכר את הבכורה ליעקב‪ ,‬ובכל זאת אחר כך "וישטום עשיו את‬ ‫ֵשמות‪ .‬השם של האדם הוא מעין הכנה למה שיתרחש איתו בעתיד‪.‬‬ ‫יעקב"‪ .‬ואילו ראובן‪ ,‬אפילו שיוסף לקח ממנו את הבכורה בעל כורחו‪ ,‬אחרי‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫החריב את יישובי גוש קטיף‪ ,‬ולפי הפרסומים גם הבן של ראש הממשלה‬ ‫שהוא חילל את יצועי אביו‪ ,‬בכל זאת הוא לא קינא ביוסף‪ ,‬אדרבה‪" ,‬וישמע‬ ‫היה לו יד ורגל בזה‪ ,‬מרן היה מוריד דמעות כמים‪ ,‬מתפלל ומתחנן לקב"ה‪,‬‬ ‫ראובן ויצילהו מידם"‪ .‬לכן לאה קראה לבן שלה ראובן‪ ,‬על שם העתיד‪ .‬זה‬ ‫ואומר‪" :‬עמרי" ראשי תיבות‪ :‬עד מתי רשעים יעלוזו‪...‬‬ ‫"שמא קא גרים"‪.‬‬ ‫מתן כהן הבעל‬ ‫המפרשים מאוד מתחבטים בעניין הזה‪ ,‬כי בתורה כתוב טעם אחר‪:‬‬ ‫"ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעוניי כי עתה יאהבני אישי"‪.‬‬ ‫וגם השם מתן‪ .‬כאשר באו למרן אנשים בשם מתן‪ ,‬הוא היה מורה להם‬ ‫כבר המהרש"א מתייחס לזה ויש כמה תירוצים‪ .‬אבל האמת שכך מובא‬ ‫לשנות את השם‪ ,‬כי מתן היה כהן לעבודה זרה‪ .‬כך אומר הנביא בספר‬ ‫גם במדרש בפרשה שלנו (פרשה עא סימן ג)‪ :‬יש ששמותם כעורים ומעשיהם‬ ‫מלכים ב (יא יח)‪" :‬ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות"‪.‬‬ ‫כעורים‪ ,‬ויש ששמותם נאים ומעשיהם נאים‪ ,‬כמו השבטים‪ :‬ראובן – ראו‬ ‫ואמנם בדרך כלל‪ ,‬כאשר עורכים 'שינוי השם'‪ ,‬כגון לאדם חולה‪ ,‬כמו‬ ‫בן בין הבנים‪ ,‬שמעון – שומע בקול אביו שבשמיים‪ .‬ע"ש‪ .‬זו המשמעות‬ ‫שכותב הרמ"א (יו"ד סימן שלה ס"י)‪ ,‬לא עוקרים את השם הראשון לגמרי‪,‬‬ ‫העמוקה של השמות‪.‬‬ ‫אלא רק מוסיפים שם על השם הראשון‪ .‬הרי כמו שלמדנו‪ ,‬השם של האדם‬ ‫הוא שורש החיות שלו‪ ,‬ואם עוקרים את השם לגמרי‪ ,‬חס ושלום עלולים‬ ‫שם רשעים ירקב‬ ‫לפגוע בחיּות שלו‪ .‬לכן רק מוסיפים שם על השם הראשון ומשתמשים‬ ‫לכן אמר רבנו האר"י (שער הגלגולים הקדמה כג)‪ ,‬השם שההורים נותנים לבן‬ ‫בשתי השמות‪( .‬ראה הליכות עולם ח"ז עמ' רלב בהערה‪ ,‬וחזו"ע אבלות ח"א עמ'‬ ‫שלהם הוא לא באקראי‪ ,‬פרי הדמיון שלהם כאשר יעלה המזלג‪ ,‬אלא‬ ‫כז סעיף טו)‪ .‬אבל כאשר מדובר בשם של רשע‪ ,‬עוקרים את השם לגמרי‬ ‫משמיים שמים בפה שלהם את השם שמתאים בדיוק לשורש הנשמה‬ ‫ומחליפים לשם חדש‪.‬‬ ‫של הילד הזה‪ ,‬לתכלית שלו כאן בעולם‪ .‬וצריכים להיזהר לא לקלקל את‬ ‫הנבואה הזו‪ .‬אם חס ושלום קוראים בשמות של רשעים‪ ,‬זו ודאי לא הנבואה‬ ‫לכן הורה מרן למי ששמו 'מתן' לשנות את שמו ל'מתניה'‪ .‬וכך הזהיר הגאון‬ ‫שיש בפה של ההורים‪ .‬אומרים רבותינו (יומא לח‪" ):‬זכר צדיק לברכה ושם‬ ‫רבי חיים קניבסקי זצ"ל בספר טעמא דקרא (משלי עמוד שפה)‪ ,‬שלא לקרוא‬ ‫רשעים ירקב"‪ ,‬מלמד שלא קוראים בשם של רשע‪ ,‬יש סכנה בזה‪.‬‬ ‫בשם מתן‪ .‬והורה לקרוא 'נתן'‪.‬‬ ‫הרבה פעמים אנשים רוצים לקרוא על שם אחד מקרובי המשפחה שלא‬ ‫זה נכון שמי שקורא בשם 'מתן'‪ ,‬לא מתכוון למתן כהן הבעל‪ ,‬אלא מתכוונים‬ ‫היה אדם ירא שמיים‪ ,‬והם חוששים‪ .‬אם המקור של השם הזה הוא שם‬ ‫ללשון מתנה‪ ,‬וזה שם שיש לו משמעות טובה‪ .‬ויש פוסקים שהקילו באופן‬ ‫טוב‪ ,‬אפשר לקרוא בו ולכוון על שם המקור של השם‪ .‬כבר התוספות (שבת‬ ‫הזה‪ ,‬שלא קוראים על שם הרשע‪ ,‬אלא בגלל המשמעות הטובה או הצליל‬ ‫יב‪ :‬ד"ה שבנא) מעלים את הנקודה הזו‪ ,‬וכי אם היה אדם רשע בשם אברהם‪,‬‬ ‫הנעים שיש לשם הזה‪ .‬למשל כותב מרן החיד"א כותב בשו"ת יוסף אומץ‬ ‫אז לא נקרא יותר בשם הזה? אלא ודאי קוראים על שם המקור‪ .‬כיוצא בזה‬ ‫(סימן יא אות ג)‪ ,‬שמותר לקרוא בשם 'ישמעאל'‪ ,‬על שם הפסוק "ישמע אל‬ ‫כותב בשו"ת הרמ"א (סימן מא)‪ ,‬שכל ההקפדה היא רק בשם שלא מצינו‬ ‫ויענם"‪[ .‬אמנם הריטב"א כותב (יומא לח‪ ,):‬שנהגו לקרוא ישמעאל כיון‬ ‫כמותו כי אם לרשע‪ ,‬אבל שם שיש בו צדיקים ורשעים‪ ,‬אין חשש כלל‪ .‬אבל‬ ‫שעשה תשובה בסוף ימיו‪ .‬או בגלל שהקב"ה קרא לו בשם הזה‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫על כל פנים‪ ,‬שם חדש או משונה‪ ,‬שאין לו מקור טוב‪ ,‬אסור לקרוא בשמות‬ ‫המלאך להגר‪" ,‬הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל"]‪.‬‬ ‫של רשעים‪.‬‬ ‫אבל על כל פנים מרן זצ"ל הקפיד גם בשמות שיש להם משמעות טובה‪,‬‬ ‫כמו השם 'מתן'‪ .‬והורה תמיד לקרוא בשמות של האבות והאמהות‪ ,‬ושמות‬ ‫עד מתי רשעים יעלוזו‬ ‫שיש להם מקור טוב‪ ,‬כמו אמרו במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ז)‪" :‬זכור‬ ‫אז יש שמות שכולם יודעים שאסור לקרוא בהם‪ ,‬כמו 'נמרוד'‪ ,‬או 'נבו'‬ ‫ימות עולם‪ ,‬בינו שנות דור ודור"‪ ,‬לעולם יבדוק אדם בשמות‪ ,‬לקרוא לבן‬ ‫שהוא שם של עבודה זרה (במדבר לב לח)‪ .‬אבל יש עוד שמות שמרן זצ"ל‬ ‫שלו בשם שראוי להיות צדיק‪ ,‬כי השם גורם טוב או גורם רע‪( .‬וע"ע בספר‬ ‫הקפיד עליהם מאוד‪ .‬למשל‪ ,‬השם 'עמרי'‪ .‬בספר מלכים א (טז כה) מובא‬ ‫חישוקי חמד מגילה י‪ :‬בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל)‪.‬‬ ‫שעמרי היה מלך רשע‪" :‬ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו"‪.‬‬ ‫ובודאי כאשר רוצים לקרוא באיזה שם לכתחילה‪ ,‬ויש לגביו ספק‪ ,‬צריכים‬ ‫היה פעם ראש ממשלה שהגיע למרן יחד עם הבן שלו‪ .‬ומרן שאל אותו‪,‬‬ ‫להתייעץ עם תלמיד חכם מומחה‪ ,‬שבקי בענייני השמות‪ ,‬להורות את הדרך‬ ‫איך קוראים לבן שלך? והוא השיב‪ :‬עומרי‪ .‬אמר לו מרן‪ :‬עמרי זה שם של‬ ‫ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון‪ .‬וטוב שם משמן טוב‪.‬‬ ‫מלך רשע‪ ,‬תחליף את השם! כמובן הוא לא שמע בקול מרן‪ .‬כמו שלא שמע‬ ‫בקולו בדברים אחרים ואיבד את עולמו‪ .‬אבל בתקופה שאותו ראש ממשלה‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬