קול סיני · Kol Sini
הטקסט של גיליון זה
בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ"
40 פ
רשת ויצא ,ת
ז
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א' ,ה' כסלו תשפ"ז
המביט לארץ ותרעד :מה מברכים בזמן רעידת אדמה?
שאלה:
בשבוע שעבר הורגשה רעידת אדמה במפרץ אילת ,בחסדי שמיים ללא נפגעים .ולפי הפרסומים ,בפיקוד העורף הגדירו
את השנה האזרחית הבאה כ"שנת הרעד" ,והם נערכים ומתכוננים .וזה הזמן ללמוד :מה מברכים בזמן רעידת אדמה?
תשובה:
תוך כדי דיבור מסיום הרעידה ,תוך שיעור אמירת "שלום עליך רבי" ,זה בסך אכן יחד עם כל ההנחיות של הבטיחות והזהירות ,צריכים לזכור שיש לנו
הכל שנייה וחצי .אחר כך כבר אי אפשר לברך .זה מה שהופך את הברכה ברכה מיוחדת שתיקנו רבותינו ,דווקא ברגעים כאלה של פחד וכשהדעת
הזו לקשה מאוד .בספר פתח הדביר (סימן רכז ס"ק ג) כתב ,שהעולם לא לא כל כך מיושבת .מובא במשנה במסכת ברכות (נד ).ובגמרא שם (נט,).
נהגו לברך על רעידת אדמה ,אלא רק אומרים פסוק שמע ישראל" .ולא על הזוועות מברך "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם עושה מעשה
ידעתי להם טעם מספיק ,אם לא דאגב צערייהו לא יהבי דעתייהו" .ע"ש. בראשית" ,ואם ירצה יברך "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכוחו
(וע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן כז ,אודות מה שכתב פתח הדביר בענין ברכת הברקים וגבורתו מלא עולם".
והרעמים).
מה הן הזוועות? מבואר בגמרא שם ,שהכוונה לרעידת אדמה .בשעה
כמובן שאם אדם לא בירך בפעם הראשונה ,ואחרי כמה דקות חלילה שוב שהקב"ה זוכר את בניו שהם שרויים בצער בין אומות העולם ,הוא מוריד
מורגשת רעידת אדמה ,מה שנקרא "רעידות משנה" ,אז הוא יכול לברך שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו ,זה מה שגורם
בפעם השנייה .זו לא ברכה שמוגבלת רק לפעם הראשונה .יותר מזה לרעידת אדמה .זה הסבר אחד שאומרים שם רבותינו.
כותבים האחרונים ,אם חס ושלום מתרחשות כמה רעידות אדמה ,אפילו
אנחנו מכירים את הברכות הללו מהברקים והרעמים ,בימים הללו של
באותו יום ,בהפרש של זמן ביניהן ,אם אדם לא הסיח דעתו מהרעידה
החורף .על הברקים מברכים "עושה מעשה בראשית" ,ועל הרעמים "שכוחו
הראשונה ,הוא עדיין מבוהל ,אז לא חוזר לברך באותו יום .אבל אם הוא
וגבורתו מלא עולם" .אבל האמת שכל אחת מהברכות הללו מתאימה גם
כבר הסיח דעת מהרעידה הראשונה ,חוזר לברך על רעידת אדמה נוספת,
לברקים וגם לרעמים ,וזה נכון גם ברעידת אדמה .מברכים אחת מהברכות,
אפילו אם היא מתרחשת באותו יום( .כן כתב המהר"ם בן חביב בתשובה ,הובא
בשם ומלכות כמובן ,או "עושה מעשה בראשית" או "שכוחו וגבורתו מלא
בברכי יוסף סימן רכז ס"ק ו).
עולם" ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן רכז ס"א).
רעידת האדמה בירושלים תוך כדי דיבור
כותב היעב"ץ בספר מור וקציעה (סימן רכז) :מצאתי בספר יוחסין ,בהוספות
כותב מרן זצ"ל (חזון עובדיה ברכות עמ' תסא אות ב) ,חכמים לא נתנו שיעור
של רש"י ,סוד גדול .בזמן שיבוא רעש בעולם ,יקראו שלוש פעמים את
לרעידת אדמה שצריכים לברך עליה ,וזה לא תלוי בעוצמה של הרעידה,
הפסוק" :וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ
כמה בדיוק היא בסולם ריכטר .גם רעידת אדמה קלה ,שלא מסכנת חיי
כבודו" (ישעיה ו ג) ,ומיד תשקוט הארץ .זו סגולה ,ובטח כאן בארץ ישראל
אדם ,אם מרגישים אותה -וברור שזו רעידת אדמה ולא הדף של פיצוץ או
יש לנו שמירה והגנה מיוחדת.
דבר אחר -צריכים לברך.
בדרך כלל על רעידות אדמה מסוכנות ,פוסק מרן השולחן ערוך (סימן תקעו
רק שימו לב ,את הברכה הזו מברכים רק תוך כדי הרעידה ,או לכל המאוחר
ס"ד) שגוזרים תענית ציבור .אבל כותב בספר פרי האדמה ,שהיה הראשון
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
נהרסו כמה כתלים ,ומהם נתרועעו ,אבל היו ניסים ונפלאות שלא נפקד לציון לפני יותר ממאתיים חמישים שנה ,בירושלים לא גוזרים תענית ציבור
אחד בירושלים ...וה' שמר ישראל ,והיה פלא בעיני הרואים ,והאמינו בה' על רעידת אדמה ,כי מעולם לא הזיקה מפולת בירושלים.
גם ההולכים על פי הטבע והעידו כי יד ה' עשתה זאת".
באמת בשנת תרפ"ז ,לפני מאה שנה ,ביום י"א תמוז ,הייתה רעידת אדמה
והקב"ה שומר עמו ישראל לעד ,הוא ישמור צאתנו ובואנו לחיים טובים גדולה בירושלים ובכל סביבותיה .גם מרן זצ"ל היה ברעידת אדמה הזו.
ולשלום ,מעתה ועד עולם ,אכי"ר. הוא היה ילד בן שש ,ובאותה שעה ישב ולמד בישיבת "שושנים לדוד",
וחילצו אותו מההריסות .אבל כותב כף החיים (סימן תקעו אות כו) :אמנם
יום ב' ,ו' כסלו תשפ"ז
כיסוי גשם על הכובע ,או כיפה בתוך הכובע :האם זה גורם לשכחה?
שאלה:
אנחנו בעיצומה של תקופת החורף ,ויש אנשים שרגילים לחבוש כובע (מגבעת) ,ובזמן שהגשם יורד ,מכסים את הכובע
בכיסוי מיוחד כדי שלא יתרטב .האם מותר ללבוש את הכובע עם הכיסוי בבת אחת?
תשובה:
יא ס"ס א). זו באמת שאלה מעניינת לתקופת החורף ,והיא לא נוגעת דווקא לשבת.
אמנם הפוסקים דנים באריכות אם מותר לצאת עם הכיסוי הזה בשבת
גם לפשוט שני בגדים בבת אחת ,אמנם יש פוסקים שחששו לזה ,אבל מרן
במקום שאין עירוב ,ומרן זצ"ל היקל בזה( .ראה יביע אומר ח"ה סימן כד .חזון
זצ"ל כותב שהעיקר להקל .כל הקפדה היא דווקא בלבישה של הבגדים,
עובדיה שבת ח"ג עמוד לט) .אבל יש מקום לדון גם מצד אחר.
ולא כשפושטים אותם( .יביע אומר שם).
הרי כמו שאתם יודעים ,כותב המגן אברהם (סימן ב סק"ג)" ,יזהר מללבוש
חבש כובע ישועה
שני מלבושים יחד בפעם אחת ,כי קשה לשכחה" .ומקור הדברים בשער
כל זה נוגע לעוד שאלה מצויה מאוד :האם מותר להניח את הכיפה בתוך הכוונות ,שכל בגד יש סביבו אור מקיף ,וזה דבר שדוחה את הקליפות ואת
הכובע ,לפני שחובשים את הכובע? לא תמיד זה נוח לחבוש את הכובע על כוחות הטומאה .אבל כשלֹובשים יחד שני מלבושים ,בעצם חוסמים את
הכיפה ,במיוחד כאשר הכיפה גדולה ונראית מכל צדדי הראש ,כפי שצריך האור המקיף סביב אחד מהבגדים ,ואז השכחה מצויה ,כי השכחה מגיעה
להחיות מצד ההלכה( ,ראה שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן א) .אז הרבה אנשים מהקליפות .רבנו האר"י הזהיר על זה בספר פרי עץ חיים ,ובמיוחד בחורף,
רגילים להכניס את הכיפה לתוך הכובע ואז לחבוש אותו .האם זה מותר ,או שבגלל הקור רוצים למהר ולפעמים לובשים שני בגדים ביחד .ואמנם
שבעצם זה נחשב שלובשים שני מלבושים כאחד ,גם הכיפה וגם הכובע? אנחנו אין לנו עסק בנסתרות ,אבל כך מביא גם המשנה ברורה (סימן ב
הגאון רבי חיים פלאג'י כותב שגם בזה יש חשש לשכחה ,לכן לא נכון לנהוג סק"ב) ,וכף החיים והבן איש חי ,שלא ללבוש שני מלבושים כאחד.
ככה ,מביא אותו כף החיים (סופר ,סימן ב סק"ו) .מרן בתשובה שלו כותב שתי נעליים כאחד
שצריך עוד לעיין בעניין הזה (יביע אומר שם) ,אבל לכתחילה ודאי שצריכים
לנעול שתי נעליים בבת אחת ,שזה יכול להיות מצוי ,כותב מרן זצ"ל
לחשוש ,לא להניח את הכיפה בתוך הכובע ,כי זה עלול להביא לשכחה.
שאפשר להקל בזה ,כי לדעת הרבה אחרונים המנעל לא נחשב "מלבוש".
בדרך כלל כשמרן היה חובש את הכובע שלו או את המצנפת של הראשון
לציון ,הוא לא היה מכניס את הכיפה לתוך הכובע ,אלא חובש את הכובע מהסיבה הזו ,לא חייבים לייחד נעליים לכבוד שבת ,אלא אפשר לנעול
מעל הכיפה או בכלל מניח את הכיפה בכיס. את הנעליים של יום חול .אמנם רבותינו אמרו (שבת קיג" ).וכבדתו מעשות
דרכיך" ,שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול ,אבל יש כמה ראיות
כיסוי גשם
שהנעליים הן לא "מלבוש" .למשל ,כותב בשו"ת רב פעלים (ח"ד חאו"ח סימן
מה הדין לגבי כיסוי גשם שעל הכובע? האם יש מקום לדון אותו כמלבוש יג) :הנה אנחנו מברכים בברכות השחר "מלביש ערומים" ,ואחר כך ברכה
בפני עצמו ולהחשיב את זה כמו שני כובעים בבת אחת? מיוחדת על נעילת הסנדל" ,שעשה לי כל צרכי" .כלומר שהנעליים הן לא
יש מגאוני דורנו שכתבו ,כיוון שכל המטרה של הכיסוי הזה רק להציל בכלל מלבוש .ע"ש.
מהטינוף ,להציל מהגשמים ,הוא לא נחשב מלבוש .לכן אין מניעה לחבוש כמובן שיש מה לפלפל בזה ,אבל זה גם מפורש בתלמוד ירושלמי (שבת
את הכובע עם הכיסוי( .בספר אור לציון ח"ב עמוד רא ,כתב מטעם זה גם פ"ו ה"ב) ,שאין דרך שיהיה לאדם נעליים לחול ונעליים לשבת .במיוחד אם
להתיר לצאת בו בשבת לרשות הרבים .וע' יביע אומר ח"ט סימן קח אות אדם מצחצח ומבריק את הנעליים ,אז פנים חדשות באו לכאן .אכן מי
קמו) .ובכלל ,כיסוי כזה שמותאם בדיוק לכובע ומהודק ממש על הכובע, שמייחד נעליים לשבת תבוא עליו ברכה ,היום קל מאוד לעשות את זה,
הוא בטל לגבי הכובע ,ודאי אין לו חשיבות של בגד ואי אפשר להחשיבו אבל מצד הדין ,מותר לנעול את נעלי החול ,כי נעליים הם לא מלבוש( .ראה
כמלבוש בפני עצמו. שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן כג .חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כז) .לכן גם אפשר להקל
ולנעול שתי נעליים בבת אחת ,ויש בזה עוד טעמים אחרים( .יביע אומר חלק
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
יום ג' ,ז' כסלו תשפ"ז
ירבו שמחות בישראל :באיזו טבעת החתן מקדש את הכלה?
שאלה:
אנחנו בעיצומה של עונת החתונות ,וקוראים בפרשיות השבוע על השידוכים של אבות העולם .השבת נקרא על שידוכו
של יעקב אבינו .וזו הזדמנות לברר :איזו טבעת נכון לקחת לקידושין? אנחנו רואים בזה כל מיני מנהגים...
תשובה:
ולקדש בטבעת חלקה שאין בה אבן והיא לא משובצת. רבותינו אמרו (קידושין ב ,).האישה נקנית בשלושה דרכים .והקניין הראשון
הוא בכסף או בשווה כסף .זה נפסק בשולחן ערוך (אה"ע סימן כז ס"א) .וכותב
טבעת זהב
הרמב"ם (פ"ג מהלכות אישות הלכה כא) ,שזה המנהג בכל ישראל ,שהחתן נותן
האם הטבעת הזו צריכה להיות דווקא מכסף או שאפשר לקדש בטבעת לכלה פרוטה או שווה פרוטה ואומר לה" :הרי את מקודשת לי בזה כדת
זהב? המרדכי (קידושין סימן תפח) כתב בשם הראבי"ה ,שנהגו לקדש בטבעת משה וישראל".
זהב .וגם בזה נאמרו כמה טעמים .או בגלל שהזהב לא מחליד ,כך הבית
רק במשך הדורות המנהג השתנה לקדש בטבעת .כותב הרמ"א (שם),
הזה יהיה קיים לעולם ,או כדי להזכיר את המעלה של האישה שלא הייתה
המנהג לקדש בטבעת ,ויש לזה טעם בתיקוני הזוהר .אבל באמת המנהג
בחטא העגל ,לכן ראוי לה להתקשט בזהב .ובאמת כך נהגו בכמה מקהילות
הזה מוזכר כבר בתשובות הגאונים ובתוספות (קידושין ט .).ויותר מזה,
האשכנזים.
ב"דעת זקנים" מבעלי התוספות מובא בפרשת וישב (לח יז) ,שיהודה קידש
מצד שני ,אנחנו יודעים שהזהב מורה על דין והכסף רומז למידת החסד את תמר בטבעת" .חותמך ופתילך" -הטבעת שהוא חותם בה ,בזה היא
והרחמים ,לכן כותב הבן איש חי (פרשת שופטים אות ח) לקדש דווקא בטבעת התקדשה.
כסף .מעבר לזה ,הביא בשו"ת לבוש מרדכי (ליקוטי תשובות סימן עדר),
ונאמרו כמה טעמים בעניין הזה ,למשל בספר החינוך (מצווה תקנב) כותב
שנוהגים לקדש בטבעת של כסף כיון שלמדנו קידושי כסף קיחה קיחה
שמקדשים בטבעת כדי שתהיה על היד של האישה תמיד למזכרת .ויש
משדה עפרון (קידושין ד ):ושם נאמר "כסף" .ע"ש .אבל מצד הדין ,אפשר
אומרים כיוון שהטבעת היא עגולה ואין לה קצה וסוף ,כך הברית בין האיש
לקדש גם בטבעת זהב.
לאישה היא ברית עולם שאין לה סוף( .כתר שם טוב גאגין עמוד תריב) .ויש עוד
טבעת עם חריטה טעמים אחרים ,בדרך רמז ועל פי הסוד .יש גם כאלה שנהגו לקדש בטבעת
יש חתנים שרוצים לקדש בטבעת שיש עליה חריטה .חורטים את השמות כסף שהיא מרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים ,וחקוק בה אות ה' ,כמו שמובא
של החתן והכלה או כל מיני איורים אחרים ,האם זה אפשרי? בספר טעמי המנהגים .אבל המנהג הפשוט שכולנו מכירים לקדש בטבעת
עגולה.
חריטה על הטבעת לא דומה לאבן שיש על הטבעת .כשיש אבן או שיבוץ
של יהלומים ,האישה נותנת דעתה על האבן ,יכול להיות שזה שווה פחות טבעת עם אבן
ממה שהיא חושבת ,אבל כשיש בטבעת איזו חקיקה או איור ,אף אחת לא כמובן ,לא מקדשים בטבעת שיש בה אבן או שהיא משובצת ביהלום ,זה
נותנת את דעתה על השווי של זה ,לכן מצד הדין אין בזה חשש .וכן הורה מבואר בתוספות (קידושין ז ,):וכך פוסק מרן השולחן ערוך (אה"ע סימן לא
הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל( .בית חתנים ח"א עמוד קא). ס"ב) ,כי האישה לא יודעת מה השווי של הטבעת ,היא חושבת שהטבעת
באמת הבן איש חי (שם) כותב שחורטים על הטבעת אות ה' לסגולה" ,והוא שווה יותר ,או שהיא חושבת שזה יהלום ויכול להיות שזו זכוכית ...אם
מנהג יפה" .ובספר ברית כהונה כותב (אה"ע מערכת ט אות ג) שנהגו בג'רבא היא הייתה יודעת את השווי האמיתי ,אולי לא הייתה מתרצה להתקדש.
לחקוק את השם של החתן והכלה על הטבעת .אז אמנם כאן בארץ לא כל האמת שבימינו זה יותר קל ,כי מצוי שהכלה מתלווה לחתן או לאמא של החתן
כך נהגו בזה ,אבל מצד הדין אין בזה חשש. כשקונים את הטבעת ,והיא יודעת כמה הטבעת הזו עלתה .ובכלל ,הרי המסדר
והקב"ה יזכה את כל החתנים והכלות ,יחד עם כל המצפים ,להקים בתים קידושין שואל את העדים" ,האם הטבעת הזו שווה פרוטה?" כך כותב האורחות
נאמנים בישראל ,בנים ובנות ועושר וכבוד ,ויישמע בכל בתי ישראל "קול חיים ,וזה גם במטרה שהכלה תדע שהיא מתקדשת רק בשווה פרוטה מתוך
ששון וקול שמחה ,קול חתן וקול כלה" ,אכי"ר. הטבעת הזו ,ולא ביותר מזה .כך כותב הרמ"א (שם) .לכן בדיעבד ,מי שקידש
בטבעת עם אבן לא צריך לקדש פעם נוספת ,אבל לכתחילה צריכים להימנע
יום ד' ,ח' כסלו תשפ"ז
שמא קא גרים :האם מותר לקרוא בשם 'מתן'?
שאלה:
הלילה נבחר חבר הכנסת מתן כהנא לכהן כיושב ראש הכנסת .לא נדבר על הדרך בה הוא נבחר על משמעות העניין...
אבל זו הזדמנות לברר שאלה שיש הורים שמתחבטים בה :האם מותר לקרוא לילד בשם 'מתן'?
תשובה:
ואחת הראיות לעניין הזה ,מביאה הגמרא מפרשת השבוע שלנו" :ותהר רבותינו אמרו (ברכות ז" ):שמא קא גרים" .כלומר ,יש לשם של האדם
לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן" (בראשית כט לב) .אמרה לאה" ,ראו מה השפעה על כל מה שיתרחש איתו ,לטוב או לרע חלילה ,שנאמר (תהלים
בין בני לבן חמי" .תראו את ההבדל בין הבן שלי לבין עשיו ,הבן של חמי מו ט)" ,לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" ,אל תקרי ַשמות אלא
יצחק .עשיו מכר את הבכורה ליעקב ,ובכל זאת אחר כך "וישטום עשיו את ֵשמות .השם של האדם הוא מעין הכנה למה שיתרחש איתו בעתיד.
יעקב" .ואילו ראובן ,אפילו שיוסף לקח ממנו את הבכורה בעל כורחו ,אחרי
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
החריב את יישובי גוש קטיף ,ולפי הפרסומים גם הבן של ראש הממשלה שהוא חילל את יצועי אביו ,בכל זאת הוא לא קינא ביוסף ,אדרבה" ,וישמע
היה לו יד ורגל בזה ,מרן היה מוריד דמעות כמים ,מתפלל ומתחנן לקב"ה, ראובן ויצילהו מידם" .לכן לאה קראה לבן שלה ראובן ,על שם העתיד .זה
ואומר" :עמרי" ראשי תיבות :עד מתי רשעים יעלוזו... "שמא קא גרים".
מתן כהן הבעל המפרשים מאוד מתחבטים בעניין הזה ,כי בתורה כתוב טעם אחר:
"ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעוניי כי עתה יאהבני אישי".
וגם השם מתן .כאשר באו למרן אנשים בשם מתן ,הוא היה מורה להם
כבר המהרש"א מתייחס לזה ויש כמה תירוצים .אבל האמת שכך מובא
לשנות את השם ,כי מתן היה כהן לעבודה זרה .כך אומר הנביא בספר
גם במדרש בפרשה שלנו (פרשה עא סימן ג) :יש ששמותם כעורים ומעשיהם
מלכים ב (יא יח)" :ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות".
כעורים ,ויש ששמותם נאים ומעשיהם נאים ,כמו השבטים :ראובן – ראו
ואמנם בדרך כלל ,כאשר עורכים 'שינוי השם' ,כגון לאדם חולה ,כמו בן בין הבנים ,שמעון – שומע בקול אביו שבשמיים .ע"ש .זו המשמעות
שכותב הרמ"א (יו"ד סימן שלה ס"י) ,לא עוקרים את השם הראשון לגמרי, העמוקה של השמות.
אלא רק מוסיפים שם על השם הראשון .הרי כמו שלמדנו ,השם של האדם
הוא שורש החיות שלו ,ואם עוקרים את השם לגמרי ,חס ושלום עלולים
שם רשעים ירקב
לפגוע בחיּות שלו .לכן רק מוסיפים שם על השם הראשון ומשתמשים לכן אמר רבנו האר"י (שער הגלגולים הקדמה כג) ,השם שההורים נותנים לבן
בשתי השמות( .ראה הליכות עולם ח"ז עמ' רלב בהערה ,וחזו"ע אבלות ח"א עמ' שלהם הוא לא באקראי ,פרי הדמיון שלהם כאשר יעלה המזלג ,אלא
כז סעיף טו) .אבל כאשר מדובר בשם של רשע ,עוקרים את השם לגמרי משמיים שמים בפה שלהם את השם שמתאים בדיוק לשורש הנשמה
ומחליפים לשם חדש. של הילד הזה ,לתכלית שלו כאן בעולם .וצריכים להיזהר לא לקלקל את
הנבואה הזו .אם חס ושלום קוראים בשמות של רשעים ,זו ודאי לא הנבואה
לכן הורה מרן למי ששמו 'מתן' לשנות את שמו ל'מתניה' .וכך הזהיר הגאון
שיש בפה של ההורים .אומרים רבותינו (יומא לח" ):זכר צדיק לברכה ושם
רבי חיים קניבסקי זצ"ל בספר טעמא דקרא (משלי עמוד שפה) ,שלא לקרוא
רשעים ירקב" ,מלמד שלא קוראים בשם של רשע ,יש סכנה בזה.
בשם מתן .והורה לקרוא 'נתן'.
הרבה פעמים אנשים רוצים לקרוא על שם אחד מקרובי המשפחה שלא
זה נכון שמי שקורא בשם 'מתן' ,לא מתכוון למתן כהן הבעל ,אלא מתכוונים
היה אדם ירא שמיים ,והם חוששים .אם המקור של השם הזה הוא שם
ללשון מתנה ,וזה שם שיש לו משמעות טובה .ויש פוסקים שהקילו באופן
טוב ,אפשר לקרוא בו ולכוון על שם המקור של השם .כבר התוספות (שבת
הזה ,שלא קוראים על שם הרשע ,אלא בגלל המשמעות הטובה או הצליל
יב :ד"ה שבנא) מעלים את הנקודה הזו ,וכי אם היה אדם רשע בשם אברהם,
הנעים שיש לשם הזה .למשל כותב מרן החיד"א כותב בשו"ת יוסף אומץ
אז לא נקרא יותר בשם הזה? אלא ודאי קוראים על שם המקור .כיוצא בזה
(סימן יא אות ג) ,שמותר לקרוא בשם 'ישמעאל' ,על שם הפסוק "ישמע אל
כותב בשו"ת הרמ"א (סימן מא) ,שכל ההקפדה היא רק בשם שלא מצינו
ויענם"[ .אמנם הריטב"א כותב (יומא לח ,):שנהגו לקרוא ישמעאל כיון
כמותו כי אם לרשע ,אבל שם שיש בו צדיקים ורשעים ,אין חשש כלל .אבל
שעשה תשובה בסוף ימיו .או בגלל שהקב"ה קרא לו בשם הזה ,כמו שאמר
על כל פנים ,שם חדש או משונה ,שאין לו מקור טוב ,אסור לקרוא בשמות
המלאך להגר" ,הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל"].
של רשעים.
אבל על כל פנים מרן זצ"ל הקפיד גם בשמות שיש להם משמעות טובה,
כמו השם 'מתן' .והורה תמיד לקרוא בשמות של האבות והאמהות ,ושמות
עד מתי רשעים יעלוזו
שיש להם מקור טוב ,כמו אמרו במדרש תנחומא (פרשת האזינו סימן ז)" :זכור אז יש שמות שכולם יודעים שאסור לקרוא בהם ,כמו 'נמרוד' ,או 'נבו'
ימות עולם ,בינו שנות דור ודור" ,לעולם יבדוק אדם בשמות ,לקרוא לבן שהוא שם של עבודה זרה (במדבר לב לח) .אבל יש עוד שמות שמרן זצ"ל
שלו בשם שראוי להיות צדיק ,כי השם גורם טוב או גורם רע( .וע"ע בספר הקפיד עליהם מאוד .למשל ,השם 'עמרי' .בספר מלכים א (טז כה) מובא
חישוקי חמד מגילה י :בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל). שעמרי היה מלך רשע" :ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו".
ובודאי כאשר רוצים לקרוא באיזה שם לכתחילה ,ויש לגביו ספק ,צריכים היה פעם ראש ממשלה שהגיע למרן יחד עם הבן שלו .ומרן שאל אותו,
להתייעץ עם תלמיד חכם מומחה ,שבקי בענייני השמות ,להורות את הדרך איך קוראים לבן שלך? והוא השיב :עומרי .אמר לו מרן :עמרי זה שם של
ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון .וטוב שם משמן טוב. מלך רשע ,תחליף את השם! כמובן הוא לא שמע בקול מרן .כמו שלא שמע
בקולו בדברים אחרים ואיבד את עולמו .אבל בתקופה שאותו ראש ממשלה
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
