בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — ויצא (2026-11-16)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון ק"ג עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו ויצא תשפ"ז ●
אנכי עמך :לפי שהיה ירא מעשו ומלבן .עד אשר אם עשיתי :אם משמש יךוְ ִהנֵּה אָ נֹכִ י ִע ָמ ְך ו ְשמַ ְר ִת ָ
בלשון כי .דברתי לך :לצרכך ועליך ,מה שהבטחתי לאברהם על זרעו ,לך יך אֶׁ ל ֲשר ֵּתלֵּ ְך וַ ה ֲִשב ִֹת ָ
ְבכֹל א ֶׁ
הבטחתיו ולא לעשו ,שלא אמרתי לו ,כי יצחק יקרא לך זרע ,אלא כי ביצחק, הָ א ֲָדמָ ה הַ זֹאת ִכי לֹא אֶׁ ֱעז ְָב ָך
ולא כל יצחק .וכן כל לי ולך ולו ולהם הסמוכים אצל דיבור ,משמשים לשון ֲשר יתי אֵּ ת א ֶׁ ֲשר ִאם עָ ִש ִ עַ ד א ֶׁ
על ,וזה יוכיח ,שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן. ְ
ִד ַב ְר ִתי לָ ך( :כח ,טו)
עיון במקורות רש"י
'בשבילו' ,ואינו הולך על שלמה אלא על אדוניהו] .למדנו דעת תחילה הקב"ה מבטיח ליעקב לתת לו ולזרעו את הארץ
רש"י שבכל שאר הפסוקים מתפרש 'לו' וכיוצא בו ולהרבות ולברך את זרעו .אחר כך מוסיף לו הבטחה על
הכתובים אצל 'דבור' ,מלשון 'עליו' .וממילא גם כאן מפרש הדרך אשר הוא הולך בה ,לשומרו בה ולהשיבו אל הארץ.
רש"י ,שהכוונה ,אשר דברתי 'עליך'. וההבטחה מסתיימת' ,כי לא אעזבך עד אשר עשיתי את
אלא שעדיין קשה ,גם אם אנו מפרשים 'לך' מלשון 'עליך', אשר דברתי לך' .ולא התפרש בכתוב ,לאיזה הבטחה
מנין לרש"י שהכוונה למה שדבר עליו עם אברהם ,ולא מתייחס באומרו' ,אשר דברתי לך'.
מה שדבר עליו כעת .ועיין מפרשי רש"י [ר"א אלמושיננו, ניתן לפרש שהכוונה להבטחות שנאמרו ליעקב במעמד
ר"י קניזל ,באר היטב ועוד] שכתבו ,שאם הייתה הכוונה זה ,וכך מפרשים שאר הראשונים ,וכמו שיבואר להלן
למה שדבר עליו בהבטחה זו ,היה ראוי שיאמר 'אשר אני (בחלק השני) .אך רש"י מפרש ,שאין הכוונה לדברים
מדבר עמך' ,כי עוד הוא מדבר עמו. שהבטיח כאן ,אלא להבטחות ה' לאברהם על יעקב.
וכוונת רש"י במה שאמר' ,וזה יוכיח ,שהרי עם יעקב לא פירוש זה של רש"י ,לא נמצא לו מקור מפורש בחז"ל ,אך
דבר קודם לכן' .כלומר ,זה ברור מלשון 'דברתי' לשון עבר, יסוד הפירוש אינו פירוש פרטי לפסוק כאן ,אלא ערוך
שאין הכוונה למה שמדבר כעת אלא למה שדבר בעבר, ומיוסד על פירוש כמה כתובים בתורה .וביסוד השיטה
ומכיון שלא דבר בעבר עם יעקב עצמו ,בהכרח שהכוונה מוברחים שני בריחים ,האחד הוא שיטת רש"י בביאור
למה שדבר עם אברהם על יעקב. הלשון 'דבר לו' ,והשני ,פסוקים אחרים המתייחסים
להבטחה כאן.
ההתייחסות להבטחה זו בפסוקים אחרים
יסודו של רש"י בכל 'לו' הסמוך אצל 'דבור'
והבריח השני הוא ,שני המקומות בהן יש התייחסות
בפסוקים להבטחה כאן ,האחד הוא מה שאמר הפסוק הבריח האחד ,שרש"י סובר שהפירוש הפשוט ללשון
להלן( ,פסוק כ-כא)' :אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך 'דבר לו' אינו 'דבר אליו' אלא 'דבר עליו' ,וכשרוצה הכתוב
הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש. לומר 'דבר איתו' ,הוא אומר בלשון 'אליו' או 'עמו' ,או 'אתו'.
ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים' .וכל יסוד זה התבאר ברש"י בכמה מקומות [כאן וכמובא להלן,
הפסוק הזה הוא כנגד ההבטחה שנאמרה כאן ,וכפירוש וע"ע במדבר יז ,ה] ,ובעיקר לעיל על הפסוק (חיי שרה כד ,ז),
רש"י שם' ,אם יהיה אלוקים עמדי' ,הוא כנגד 'והנה אנכי 'ואשר דבר לי' ,יעויין שם בדברי רש"י.
עמך'' .ושמרני בדרך הזה' ,כנגד 'ושמרתיך בכל אשר
ובשמות (לב ,לד) אומר הכתוב' ,ועתה לך נחה את העם
תלך' וכו' .ומפרש רש"י שם:
אל אשר דברתי לך' ,כותב רש"י:
"והיה ה' לי לאלהים :שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף,
"אל אשר דברתי לך :יש כאן 'לך' אצל 'דבור' במקום
שלא ימצא פסול בזרעי ,כמו שנאמר' ,אשר דברתי לך', 'אליך' .וכן (מלכים א' ב ,יט)[ ,ותבא בת שבע אל המלך שלמה]
והבטחה זו הבטיח לאברהם ,שנאמר (יז ,ז) ,להיות לך לדבר לו על אדוניהו".
לאלקים ולזרעך אחריך".
כלומר ,רק כאן מתפרש 'לך' הצמוד ל'דבור' מלשון 'אליך'
עוד יש ברש"י על הפסוק (לב ,יג)' ,ואתה אמרת היטב ולא 'עליך'[ .ועי' רמב"ן לעיל שם ,שהקשה על רש"י מפסוק
הטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים': זה .וברש"י במלכים שם מפרש גם את 'לו' האמור שם בלשון
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
הרי שמוכרח משני מקומות אחרים המתייחסים להבטחת "והיכן אמר לו כן ,והלא לא אמר לו אלא (פסוק יד) ,והיה
ה' האמורה כאן ,שבכלל ההבטחה היה שיתקיים בו כל זרעך כעפר הארץ .אלא שאמר לו 'כי לא אעזבך עד
מה שהבטיח לאברהם .ולולי פירוש רש"י כאן ב'אשר אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך' ,ולאברהם אמר
דברתי לך' ,לא יתישב כנגד מה אמר 'והיה ה' לי לאלוקים',
(כב ,יז) 'הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר
איך שינה לומר 'כחול הים' ולא 'כעפר הארץ'.
על שפת הים'".
עיון בפירושי שאר הראשונים
את הפסוק כאן כותב: שאר הראשונים אינם מפרשים כפירוש רש"י ,אלא כפי
"'ואת אשר דברתי לך' פירושו ,שאמרתי לך עתה שאתן שהזכרנו לעיל ,שפירוש 'אשר דברתי לך' הוא על דבריו
לך את הארץ ולזרעך ואברך אותך". כעת בהבטחה זו' .וטעמם הוא משום שהם חולקים על
רש"י בשני יסודותיו הנ"ל :א' ,לדעתם 'דברתי לך' הכוונה
וכי לא יעזבו רק 'עד אשר אם עשיתי וגו''? כפשוטו' ,דברתי אליך' .עיין ברמב"ן לעיל (חיי שרה שם).
וכן נראה דעת הרד"ק והבכור שור .שהנה ישנה עוד ב' ,מה שפירש רש"י (להלן פסוק כא) ב'והיה ה' לי לאלוקים',
נקודה בכתוב הדורשת ביאור .שהכתוב אומר' ,כי לא ראה בראשונים שם שהם אינם מפרשים כרש"י ש'והיה
אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך' .וזה ה' לי' הוא תיאור של קיום הבטחת ה' ,אלא הוא חלק
תימה ,וכי אחר שיעשה את אשר דיבר לו יעזבו חלילה. מהנדר שנודר יעקב ,שאם ה' יקיים את הבטחתו להיות
וראה בלשון הרשב"ם והאבן עזרא שהובאו לעיל עמו ולשומרו ,אז יהיה ה' לו לאלוקים.
שמיישבים קושיא זו בשני דרכים דומות .לאבן עזרא הנ"ל, וכן מה שפירש רש"י (לב שם) ש'כחול הים' מכוון לברכת
הרי זה כאומר לאדם ,אעשה לך טובה פלוני ,עד השעה אברהם ,ולא לברכת יעקב בה נאמר כ'עפר הארץ' ,ראה
שאעשה לך יותר מכך .כך כאן הבטחת ה' היא ,שגם עד רד"ק ורבי אברהם בן הרמב"ם שכתבו שם ,שאין בזה
שיבוא וירש את הארץ ,גם עד לא יעזבו ה' וידאג לו לכל סתירה' ,וחול הים ועפר הארץ טעם שניהם שוה'.
מחסוריו[ .ולפירוש זה 'לא אעזבך' אין הכוונה 'לשמור עליך',
דברתי לך -להשיבך אל הארץ
אלא הכוונה 'לדאוג לצרכיך' ,עי' רש"י להלן (פסוק כ' ד"ה ונתן)].
אלא שעדין לא ביארנו לדעתם ,לאיזה חלק מן ההבטחה
והרשב"ם שהובא לעיל ,כוונתו ליישב באופן אחר,
כאן מתייחס 'אשר דברתי לך' .והא לך לשון הרשב"ם:
שההבטחה נאמרה רק לזמן שיעקב היה זקוק להבטחה
זו .והרי זה כאומר לו ,כשתצטרך את השמירה מחמת "כי לא אעזבך :בדרכים ,עד אשר עשיתי את אשר דברתי
הדרך ,אז לא אעזבך ואשמור עליך ,עד אשר אשיבך אל עליך ,להשיבך אל האדמה הזאת .כי בדרכים אתה צריך
הארץ ,ואז כבר לא תהיה זקוק לשמירה זו. שמירת מלאכים יותר"...
ויש דרך נוספת בראשונים ,וזה לשון הרד"ק: וקרוב ללשון הזה הוא לשון החזקוני ורבינו חיים פלטיאל.
"כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי :אם כן לא יעזבנו וכן מצאנו באבן עזרא ,זה לשונו בפרשת ויחי (מט ,י):
לעולם ,כי ההבטחה לו כל ימיו לעולם ולזרעו אחריו". "ואין טעם 'עד כי יבוא שילה' (שם) ,שיסור השבט ממנו
וכעין זה כתב הבכור שור ,עיין עליו .פירוש לפירושם: בבוא שילה ,רק טעמו כמו' ,לא יחסר לפלוני לחם עד
לראשונים אלו 'אשר דברתי לך' אינו מתפרש כהרשב"ם שיגיע עת שיהיה לו שדות וכרמים רבות' .וכמוה' ,כי לא
והאב"ע' ,להשיבך לארץ' ,שלזה יש זמן מוגבל .אלא אעזבך ,עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך',
הפירוש הוא כהרמב"ן הנ"ל ,ש'אשר דברתי לך' ,מתייחס שישיבהו אל הארץ".
להבטחות האמורות קודם לכן על ירושת הארץ וברכת
הזרע ,והבטחות אלו אין להם זמן מוגבל ,וממילא לא אמנם ברמב"ן מצאנו פירוש אחר .שהרמב"ן לעיל (חיי שרה
יעזבו לעולם .וזו כוונת הרד"ק' ,כי ההבטחה לו כל ימיו כד ,ז) מביא את יסודו של רש"י בלשון 'לי' הסמוך אצל
לעולם' ,כלומר ,ההבטחות שהבטיחו בתחילת הנבואה. 'דבור' ,ומביא דברי רש"י כאן ,וחולק על יסוד זה ,וליישב
עיקרי הדברים:
א] 'אשר דברתי לך' ,מהו מה שדבר לו? ב] רש"י מפרש ,אשר דברתי -לאברהם -עליך .ג] כל שאר הראשונים
מפרשים ,אשר דברתי לך -כעת .ד] טעמו של רש"י :א) כלל הוא ,כל 'לך' הסמוך אצל דיבור מתפרש 'עליך' ולא 'אליך'.
ב) בשני מקומות אחרים שמוזכרת הבטחה זו ,נזכר שם מהבטחות אברהם .ה] הראשונים חולקים על שני הדברים,
על הכלל ,וכן על פירוש המקומות בהם נזכרה ההבטחה :א] קשה ,וכי אחר שיעשה את אשר דיבר ,יעזבנו? ב] ישנם
ג' דרכים :א) לא אעזבך כל זמן שתהיה זקוק לכך (רשב"ם) .ב) גם עד הזמן שאעשה לך טובה גדולה מזו ,לא אעזבך
(אב"ע) .ג) לא אעזבך מעתה ועד הזמן בו אקיים את ההבטחות לעולם (רד"ק ,בכו"ש וכן יתפרש גם לרש"י ולרמב"ן).
