gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: ויצא (2026-11-16)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון ק"ג‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫ויצא תשפ"ז ●‬ ‫אנכי עמך‪ :‬לפי שהיה ירא מעשו ומלבן‪ .‬עד אשר אם עשיתי‪ :‬אם משמש‬ ‫יך‬‫וְ ִהנֵּה אָ נֹכִ י ִע ָמ ְך ו ְשמַ ְר ִת ָ‬ ‫בלשון כי‪ .‬דברתי לך‪ :‬לצרכך ועליך‪ ,‬מה שהבטחתי לאברהם על זרעו‪ ,‬לך‬ ‫יך אֶׁ ל‬ ‫ֲשר ֵּתלֵּ ְך וַ ה ֲִשב ִֹת ָ‬ ‫ְבכֹל א ֶׁ‬ ‫הבטחתיו ולא לעשו‪ ,‬שלא אמרתי לו‪ ,‬כי יצחק יקרא לך זרע‪ ,‬אלא כי ביצחק‪,‬‬ ‫הָ א ֲָדמָ ה הַ זֹאת ִכי לֹא אֶׁ ֱעז ְָב ָך‬ ‫ולא כל יצחק‪ .‬וכן כל לי ולך ולו ולהם הסמוכים אצל דיבור‪ ,‬משמשים לשון‬ ‫ֲשר‬ ‫יתי אֵּ ת א ֶׁ‬ ‫ֲשר ִאם עָ ִש ִ‬ ‫עַ ד א ֶׁ‬ ‫על‪ ,‬וזה יוכיח‪ ,‬שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ִד ַב ְר ִתי לָ ך‪( :‬כח‪ ,‬טו)‬ ‫עיון במקורות רש"י‬ ‫'בשבילו'‪ ,‬ואינו הולך על שלמה אלא על אדוניהו]‪ .‬למדנו דעת‬ ‫תחילה הקב"ה מבטיח ליעקב לתת לו ולזרעו את הארץ‬ ‫רש"י שבכל שאר הפסוקים מתפרש 'לו' וכיוצא בו‬ ‫ולהרבות ולברך את זרעו‪ .‬אחר כך מוסיף לו הבטחה על‬ ‫הכתובים אצל 'דבור'‪ ,‬מלשון 'עליו'‪ .‬וממילא גם כאן מפרש‬ ‫הדרך אשר הוא הולך בה‪ ,‬לשומרו בה ולהשיבו אל הארץ‪.‬‬ ‫רש"י‪ ,‬שהכוונה‪ ,‬אשר דברתי 'עליך'‪.‬‬ ‫וההבטחה מסתיימת‪' ,‬כי לא אעזבך עד אשר עשיתי את‬ ‫אלא שעדיין קשה‪ ,‬גם אם אנו מפרשים 'לך' מלשון 'עליך'‪,‬‬ ‫אשר דברתי לך'‪ .‬ולא התפרש בכתוב‪ ,‬לאיזה הבטחה‬ ‫מנין לרש"י שהכוונה למה שדבר עליו עם אברהם‪ ,‬ולא‬ ‫מתייחס באומרו‪' ,‬אשר דברתי לך'‪.‬‬ ‫מה שדבר עליו כעת‪ .‬ועיין מפרשי רש"י [ר"א אלמושיננו‪,‬‬ ‫ניתן לפרש שהכוונה להבטחות שנאמרו ליעקב במעמד‬ ‫ר"י קניזל‪ ,‬באר היטב ועוד] שכתבו‪ ,‬שאם הייתה הכוונה‬ ‫זה‪ ,‬וכך מפרשים שאר הראשונים‪ ,‬וכמו שיבואר להלן‬ ‫למה שדבר עליו בהבטחה זו‪ ,‬היה ראוי שיאמר 'אשר אני‬ ‫(בחלק השני)‪ .‬אך רש"י מפרש‪ ,‬שאין הכוונה לדברים‬ ‫מדבר עמך'‪ ,‬כי עוד הוא מדבר עמו‪.‬‬ ‫שהבטיח כאן‪ ,‬אלא להבטחות ה' לאברהם על יעקב‪.‬‬ ‫וכוונת רש"י במה שאמר‪' ,‬וזה יוכיח‪ ,‬שהרי עם יעקב לא‬ ‫פירוש זה של רש"י‪ ,‬לא נמצא לו מקור מפורש בחז"ל‪ ,‬אך‬ ‫דבר קודם לכן'‪ .‬כלומר‪ ,‬זה ברור מלשון 'דברתי' לשון עבר‪,‬‬ ‫יסוד הפירוש אינו פירוש פרטי לפסוק כאן‪ ,‬אלא ערוך‬ ‫שאין הכוונה למה שמדבר כעת אלא למה שדבר בעבר‪,‬‬ ‫ומיוסד על פירוש כמה כתובים בתורה‪ .‬וביסוד השיטה‬ ‫ומכיון שלא דבר בעבר עם יעקב עצמו‪ ,‬בהכרח שהכוונה‬ ‫מוברחים שני בריחים‪ ,‬האחד הוא שיטת רש"י בביאור‬ ‫למה שדבר עם אברהם על יעקב‪.‬‬ ‫הלשון 'דבר לו'‪ ,‬והשני‪ ,‬פסוקים אחרים המתייחסים‬ ‫להבטחה כאן‪.‬‬ ‫ההתייחסות להבטחה זו בפסוקים אחרים‬ ‫יסודו של רש"י בכל 'לו' הסמוך אצל 'דבור'‬ ‫והבריח השני הוא‪ ,‬שני המקומות בהן יש התייחסות‬ ‫בפסוקים להבטחה כאן‪ ,‬האחד הוא מה שאמר הפסוק‬ ‫הבריח האחד‪ ,‬שרש"י סובר שהפירוש הפשוט ללשון‬ ‫להלן‪( ,‬פסוק כ‪-‬כא)‪' :‬אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך‬ ‫'דבר לו' אינו 'דבר אליו' אלא 'דבר עליו'‪ ,‬וכשרוצה הכתוב‬ ‫הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש‪.‬‬ ‫לומר 'דבר איתו'‪ ,‬הוא אומר בלשון 'אליו' או 'עמו'‪ ,‬או 'אתו'‪.‬‬ ‫ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים'‪ .‬וכל‬ ‫יסוד זה התבאר ברש"י בכמה מקומות [כאן וכמובא להלן‪,‬‬ ‫הפסוק הזה הוא כנגד ההבטחה שנאמרה כאן‪ ,‬וכפירוש‬ ‫וע"ע במדבר יז‪ ,‬ה]‪ ,‬ובעיקר לעיל על הפסוק (חיי שרה כד‪ ,‬ז)‪,‬‬ ‫רש"י שם‪' ,‬אם יהיה אלוקים עמדי'‪ ,‬הוא כנגד 'והנה אנכי‬ ‫'ואשר דבר לי'‪ ,‬יעויין שם בדברי רש"י‪.‬‬ ‫עמך'‪' .‬ושמרני בדרך הזה'‪ ,‬כנגד 'ושמרתיך בכל אשר‬ ‫ובשמות (לב‪ ,‬לד) אומר הכתוב‪' ,‬ועתה לך נחה את העם‬ ‫תלך' וכו'‪ .‬ומפרש רש"י שם‪:‬‬ ‫אל אשר דברתי לך'‪ ,‬כותב רש"י‪:‬‬ ‫"והיה ה' לי לאלהים‪ :‬שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף‪,‬‬ ‫"אל אשר דברתי לך‪ :‬יש כאן 'לך' אצל 'דבור' במקום‬ ‫שלא ימצא פסול בזרעי‪ ,‬כמו שנאמר‪' ,‬אשר דברתי לך'‪,‬‬ ‫'אליך'‪ .‬וכן (מלכים א' ב‪ ,‬יט)‪[ ,‬ותבא בת שבע אל המלך שלמה]‬ ‫והבטחה זו הבטיח לאברהם‪ ,‬שנאמר (יז‪ ,‬ז)‪ ,‬להיות לך‬ ‫לדבר לו על אדוניהו‪".‬‬ ‫לאלקים ולזרעך אחריך‪".‬‬ ‫כלומר‪ ,‬רק כאן מתפרש 'לך' הצמוד ל'דבור' מלשון 'אליך'‬ ‫עוד יש ברש"י על הפסוק (לב‪ ,‬יג)‪' ,‬ואתה אמרת היטב‬ ‫ולא 'עליך'‪[ .‬ועי' רמב"ן לעיל שם‪ ,‬שהקשה על רש"י מפסוק‬ ‫הטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים'‪:‬‬ ‫זה‪ .‬וברש"י במלכים שם מפרש גם את 'לו' האמור שם בלשון‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫הרי שמוכרח משני מקומות אחרים המתייחסים להבטחת‬ ‫"והיכן אמר לו כן‪ ,‬והלא לא אמר לו אלא (פסוק יד)‪ ,‬והיה‬ ‫ה' האמורה כאן‪ ,‬שבכלל ההבטחה היה שיתקיים בו כל‬ ‫זרעך כעפר הארץ‪ .‬אלא שאמר לו 'כי לא אעזבך עד‬ ‫מה שהבטיח לאברהם‪ .‬ולולי פירוש רש"י כאן ב'אשר‬ ‫אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך'‪ ,‬ולאברהם אמר‬ ‫דברתי לך'‪ ,‬לא יתישב כנגד מה אמר 'והיה ה' לי לאלוקים'‪,‬‬ ‫(כב‪ ,‬יז) 'הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר‬ ‫איך שינה לומר 'כחול הים' ולא 'כעפר הארץ'‪.‬‬ ‫על שפת הים'‪".‬‬ ‫עיון בפירושי שאר הראשונים‬ ‫את הפסוק כאן כותב‪:‬‬ ‫שאר הראשונים אינם מפרשים כפירוש רש"י‪ ,‬אלא כפי‬ ‫"'ואת אשר דברתי לך' פירושו‪ ,‬שאמרתי לך עתה שאתן‬ ‫שהזכרנו לעיל‪ ,‬שפירוש 'אשר דברתי לך' הוא על דבריו‬ ‫לך את הארץ ולזרעך ואברך אותך‪".‬‬ ‫כעת בהבטחה זו'‪ .‬וטעמם הוא משום שהם חולקים על‬ ‫רש"י בשני יסודותיו הנ"ל‪ :‬א'‪ ,‬לדעתם 'דברתי לך' הכוונה‬ ‫וכי לא יעזבו רק 'עד אשר אם עשיתי וגו''?‬ ‫כפשוטו‪' ,‬דברתי אליך'‪ .‬עיין ברמב"ן לעיל (חיי שרה שם)‪.‬‬ ‫וכן נראה דעת הרד"ק והבכור שור‪ .‬שהנה ישנה עוד‬ ‫ב'‪ ,‬מה שפירש רש"י (להלן פסוק כא) ב'והיה ה' לי לאלוקים'‪,‬‬ ‫נקודה בכתוב הדורשת ביאור‪ .‬שהכתוב אומר‪' ,‬כי לא‬ ‫ראה בראשונים שם שהם אינם מפרשים כרש"י ש'והיה‬ ‫אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך'‪ .‬וזה‬ ‫ה' לי' הוא תיאור של קיום הבטחת ה'‪ ,‬אלא הוא חלק‬ ‫תימה‪ ,‬וכי אחר שיעשה את אשר דיבר לו יעזבו חלילה‪.‬‬ ‫מהנדר שנודר יעקב‪ ,‬שאם ה' יקיים את הבטחתו להיות‬ ‫וראה בלשון הרשב"ם והאבן עזרא שהובאו לעיל‬ ‫עמו ולשומרו‪ ,‬אז יהיה ה' לו לאלוקים‪.‬‬ ‫שמיישבים קושיא זו בשני דרכים דומות‪ .‬לאבן עזרא הנ"ל‪,‬‬ ‫וכן מה שפירש רש"י (לב שם) ש'כחול הים' מכוון לברכת‬ ‫הרי זה כאומר לאדם‪ ,‬אעשה לך טובה פלוני‪ ,‬עד השעה‬ ‫אברהם‪ ,‬ולא לברכת יעקב בה נאמר כ'עפר הארץ'‪ ,‬ראה‬ ‫שאעשה לך יותר מכך‪ .‬כך כאן הבטחת ה' היא‪ ,‬שגם עד‬ ‫רד"ק ורבי אברהם בן הרמב"ם שכתבו שם‪ ,‬שאין בזה‬ ‫שיבוא וירש את הארץ‪ ,‬גם עד לא יעזבו ה' וידאג לו לכל‬ ‫סתירה‪' ,‬וחול הים ועפר הארץ טעם שניהם שוה'‪.‬‬ ‫מחסוריו‪[ .‬ולפירוש זה 'לא אעזבך' אין הכוונה 'לשמור עליך'‪,‬‬ ‫דברתי לך ‪ -‬להשיבך אל הארץ‬ ‫אלא הכוונה 'לדאוג לצרכיך'‪ ,‬עי' רש"י להלן (פסוק כ' ד"ה ונתן)]‪.‬‬ ‫אלא שעדין לא ביארנו לדעתם‪ ,‬לאיזה חלק מן ההבטחה‬ ‫והרשב"ם שהובא לעיל‪ ,‬כוונתו ליישב באופן אחר‪,‬‬ ‫כאן מתייחס 'אשר דברתי לך'‪ .‬והא לך לשון הרשב"ם‪:‬‬ ‫שההבטחה נאמרה רק לזמן שיעקב היה זקוק להבטחה‬ ‫זו‪ .‬והרי זה כאומר לו‪ ,‬כשתצטרך את השמירה מחמת‬ ‫"כי לא אעזבך‪ :‬בדרכים‪ ,‬עד אשר עשיתי את אשר דברתי‬ ‫הדרך‪ ,‬אז לא אעזבך ואשמור עליך‪ ,‬עד אשר אשיבך אל‬ ‫עליך‪ ,‬להשיבך אל האדמה הזאת‪ .‬כי בדרכים אתה צריך‬ ‫הארץ‪ ,‬ואז כבר לא תהיה זקוק לשמירה זו‪.‬‬ ‫שמירת מלאכים יותר‪"...‬‬ ‫ויש דרך נוספת בראשונים‪ ,‬וזה לשון הרד"ק‪:‬‬ ‫וקרוב ללשון הזה הוא לשון החזקוני ורבינו חיים פלטיאל‪.‬‬ ‫"כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי‪ :‬אם כן לא יעזבנו‬ ‫וכן מצאנו באבן עזרא‪ ,‬זה לשונו בפרשת ויחי (מט‪ ,‬י)‪:‬‬ ‫לעולם‪ ,‬כי ההבטחה לו כל ימיו לעולם ולזרעו אחריו‪".‬‬ ‫"ואין טעם 'עד כי יבוא שילה' (שם)‪ ,‬שיסור השבט ממנו‬ ‫וכעין זה כתב הבכור שור‪ ,‬עיין עליו‪ .‬פירוש לפירושם‪:‬‬ ‫בבוא שילה‪ ,‬רק טעמו כמו‪' ,‬לא יחסר לפלוני לחם עד‬ ‫לראשונים אלו 'אשר דברתי לך' אינו מתפרש כהרשב"ם‬ ‫שיגיע עת שיהיה לו שדות וכרמים רבות'‪ .‬וכמוה‪' ,‬כי לא‬ ‫והאב"ע‪' ,‬להשיבך לארץ'‪ ,‬שלזה יש זמן מוגבל‪ .‬אלא‬ ‫אעזבך‪ ,‬עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך'‪,‬‬ ‫הפירוש הוא כהרמב"ן הנ"ל‪ ,‬ש'אשר דברתי לך'‪ ,‬מתייחס‬ ‫שישיבהו אל הארץ‪".‬‬ ‫להבטחות האמורות קודם לכן על ירושת הארץ וברכת‬ ‫הזרע‪ ,‬והבטחות אלו אין להם זמן מוגבל‪ ,‬וממילא לא‬ ‫אמנם ברמב"ן מצאנו פירוש אחר‪ .‬שהרמב"ן לעיל (חיי שרה‬ ‫יעזבו לעולם‪ .‬וזו כוונת הרד"ק‪' ,‬כי ההבטחה לו כל ימיו‬ ‫כד‪ ,‬ז) מביא את יסודו של רש"י בלשון 'לי' הסמוך אצל‬ ‫לעולם'‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההבטחות שהבטיחו בתחילת הנבואה‪.‬‬ ‫'דבור'‪ ,‬ומביא דברי רש"י כאן‪ ,‬וחולק על יסוד זה‪ ,‬וליישב‬ ‫עיקרי הדברים‪:‬‬ ‫א] 'אשר דברתי לך'‪ ,‬מהו מה שדבר לו? ב] רש"י מפרש‪ ,‬אשר דברתי ‪ -‬לאברהם ‪ -‬עליך‪ .‬ג] כל שאר הראשונים‬ ‫מפרשים‪ ,‬אשר דברתי לך ‪ -‬כעת‪ .‬ד] טעמו של רש"י‪ :‬א) כלל הוא‪ ,‬כל 'לך' הסמוך אצל דיבור מתפרש 'עליך' ולא 'אליך'‪.‬‬ ‫ב) בשני מקומות אחרים שמוזכרת הבטחה זו‪ ,‬נזכר שם מהבטחות אברהם‪ .‬ה] הראשונים חולקים על שני הדברים‪,‬‬ ‫על הכלל‪ ,‬וכן על פירוש המקומות בהם נזכרה ההבטחה‪ :‬א] קשה‪ ,‬וכי אחר שיעשה את אשר דיבר‪ ,‬יעזבנו? ב] ישנם‬ ‫ג' דרכים‪ :‬א) לא אעזבך כל זמן שתהיה זקוק לכך (רשב"ם)‪ .‬ב) גם עד הזמן שאעשה לך טובה גדולה מזו‪ ,‬לא אעזבך‬ ‫(אב"ע)‪ .‬ג) לא אעזבך מעתה ועד הזמן בו אקיים את ההבטחות לעולם (רד"ק‪ ,‬בכו"ש וכן יתפרש גם לרש"י ולרמב"ן)‪.‬‬