gilyoines.com

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: ויצא (2026-11-16)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫\‬ ‫גליון מס' ‪571‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:12‬‬ ‫‪16:21‬‬ ‫‪17:43‬‬ ‫‪17:10‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫‪17:42‬‬ ‫‪17:10‬‬ ‫‪16:19‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:12‬‬ ‫‪16:22‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫ויצא | י"א כסלו תשפ"ז‬ ‫בישול אחר בישול בלח‪ .‬מחלוקת הרמב"ם והרא"ש הלכה כרוב הראשונים‪ .‬דוגמאות שמרן‬ ‫השלחן ערוך פסק כרוב הראשונים וחלק על הרמב"ם‪ .‬הרהור כדיבור‪ .‬זמן ק"ש וברכותיה‪.‬‬ ‫שיעור כזית וכביצה‪ .‬מלאכה שאינה צריכה לגופה‪ .‬חוזר וניעור‪ .‬ליבון כלים לפסח‪ .‬כלי זכוכית‬ ‫בבשר בחלב ובפסח‪ .‬בר כה על ד' כוסות‪ .‬ספירת העומר בזמן הזה‪ .‬ברכת לישב בסוכה על‬ ‫שהייה‪ .‬זמן הדלקת נרות חנוכה‪ .‬ראש המשפחה פוטר את כל בני הבית מנר חנוכה‪ .‬קטן‬ ‫שהביא חנוכייה מהגן‪ .‬טעם כעיקר‪ .‬דם שבישלו‬ ‫בתוכו'‪ ...‬ואוכל‪ .‬וכיון שהעוף כבר מבושל‪ ,‬אין בישול אחר בישול‪ ,‬ומותר‬ ‫כל שבא בחמין‬ ‫לחממו בשבת‪ .‬אבל דבר שהוא לא מבושל מערב שבת‪ ,‬כלי ראשון מבשל‪,‬‬ ‫א‪1 .‬במשנה במסכת שבת (שבת קמה‪ ):‬שנינו‪ :‬כל שבא בחמין מערב שבת שורין‬ ‫עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה‪ ,‬וכלי שני אינו מבשל‪ ,‬חוץ מקלי הבישול‪.‬‬ ‫אותו בחמין בשבת‪ ,‬וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין‬ ‫בישול אחר בישול בלח‬ ‫בשבת‪ .‬דהיינו שדבר שהתבשל בערב שבת‪ ,‬מותר בשבת לחזור ולחממו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נחלקו הראשונים האם כל דבר שנתבשל מערב שבת מותר לחמם בשבת‪,‬‬ ‫והגמרא שם מביאה דוגמא‪ ,‬כגון תרנגולתא דרבי אבא‪ ,‬רבי אבא היה מחמם‬ ‫או רק כמו תרנגולת שזה תבשיל יבש‪ .‬לדעת הרשב"א והריטב"א והרמב"ן‬ ‫בשבת תרנגולת מבושלת‪ ,‬על ידי שהיה לוקח כלי ראשון – לא על האש‪ ,‬שלא‬ ‫(שבת מ‪ ):‬והר"ן (שבת מ‪ :‬ומ"ח‪ ,).‬הגמרא נקטה תרנגולת לאו דוקא‪ ,‬ואין בישול אחר‬ ‫יהיה מחזי כמבשל – עם מים רותחים‪ ,‬ומכניס לשם את העוף‪' ,‬שיקע צרינו‬ ‫הספקתי‪ ,‬בגמר השבעה תבואו אלי ואתן לכם‪ .‬אחרי השבעה הגיע רבי יוסף‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב יוסף טולידאנו שליט"א‪ :‬אנחנו ב"ה רואים אצל מורנו ורבנו פאר‬ ‫טולידאנו‪ ,‬והרב נתן לו את הספר ואמר‪ :‬הנה כל ההערות שכתבתי‪ .‬והבטיח‬ ‫הדור‪ ,‬שהוא ממשיך דרכו של אביו‪ ,‬מצד אחד מכתת רגליו מעיר לעיר‪ ,‬ממקום‬ ‫שיתקנו הכל‪ ,‬לגבי "המלך המשפט" ולגבי מעין שבע במלון ועוד‪ .‬כעבור כמה זמן‬ ‫למקום‪ ,‬כדי להשמיע דברותיו‪ ,‬בדרך הפסיקה ההלכתית‪ ,‬ומלמד את כולנו בינה‪.‬‬ ‫הספר יצא לאור בלי שום הערות של מרן‪ .‬הרב טרח וכתב הערות לבקשת הרב‬ ‫ומאידך כשצריך לעמוד כגבר‪ ,‬ללא מורא וללא משוא פנים‪ ,‬להעמיד הדת על‬ ‫המחבר‪ ,‬ולא שדחף את עצמו‪ ,‬ואיפה ההערות? בהזדמנות הרב פגש את רבי יוסף‬ ‫תילה‪ ,‬משתמש במידתו של יצחק אבינו‪ ,‬מידת הגבורה‪ ,‬ועומד בפרץ‪ ,‬ומשמיע‬ ‫טולידאנו‪ ,‬היה איתו בקשר‪ ,‬כי היה נותן דרשות בת"א והאזור‪ ,‬ומרן שגם היה מזכה‬ ‫את דברותיו כמו שצריך‪ .‬אנחנו נאחל שיאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬וימשיך להנהיג‬ ‫הרבים‪ ,‬שאל אותו‪ ,‬הספר יצא לאור‪ ,‬ואיפה כל ההערות שלי? אמר לו‪ ,‬יש מישהו‬ ‫אותנו עד ביאת גואל צדק במהרה‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫משוכנז שאמר‪ ,‬בשום פנים ואופן‪ ,‬אל תדפיסו את ההערות של הרב עובדיה‪ .‬מה‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך לגאון רבי יוסף טולידאנו‪ ,‬רב העיר קרית ביאליק‪.‬‬ ‫עשה לך‪ ,‬אטו זה ביאליק?! אבל הוא לחץ‪ ,‬והם הורידו את ההערות של מרן‪ ,‬ואחר‬ ‫ב"ה בשנתיים או שלש האחרונות‪ ,‬ש"ס מינתה עשרות רבני ערים בכל הארץ‪,‬‬ ‫כך באים וטוענים מנהג מרוקו וכו'‪ ,‬הרי הוא עצמו ביקש לשנות כמו היביע אומר‪.‬‬ ‫והוא אחד מהם‪ ,‬והם מלמדים הלכה לציבור‪ ,‬ידוע שלימוד ההלכה מחזק ביראת‬ ‫ולא הדפיסו‪ .‬ולכן מרן הדפיס חלק מההערות העיקריות בשנת תשל"ו‪ ,‬ביביע‬ ‫שמים‪ ,‬ומה שאמרו (במד' איכה פתיחתא ב‪ ,‬ובירו' חגיגה פ"א ה"ז) 'הלואי אותי עזבו ותורתי‬ ‫אומר חלק ו' בסוף חלק אורח חיים (סימן מח)‪ ,‬ובתחילת התשובה הדפיס מכתב‬ ‫שמרו'‪ ,‬נאמר על לימוד ההלכה‪ ,‬כמו שכתב בספר דברי יחזקאל (ברשטיין‪ ,‬עמ' תכו)‪.‬‬ ‫שכתב לו רבי רפאל ברוך טולידאנו‪ ,‬שצירף עם הספר‪ ,‬מי שיש לו יביע אומר בבית‬ ‫והרב טולידאנו שיהיה בריא מפיץ הלכה‪ ,‬נותן שיעורים‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו‪.‬‬ ‫– למי אין – יפתח ויראה‪ .‬ושם כתב‪ ,‬שבמרוקו לימדו אותם האשכנזים מהספר‬ ‫הוא נין של הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו‪ ,‬שהיה מגדולי רבני מרוקו‪ .‬בחודש אב‬ ‫קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד [והיו מקומות שחסידי חב"ד לימדו אותם‬ ‫תשכ"ט‪ ,‬מרן היה צריך לעבור דירה לתל אביב‪ ,‬אחר שנבחר שנה קודם לרב ראשי‬ ‫שלחן ערוך הגר"ז‪ ,‬עיין בספר מים חיים משאש (ח"א סי' קעט)]‪ ,‬אבל יש לנו שלחן‬ ‫לת"א‪ .‬הניחו את כל הספרים בארגזים‪ ,‬לפתע רבי רפאל ברוך טולידאנו הגיע‪,‬‬ ‫ערוך‪ .‬היום בזכות מרן זצ"ל כל ילד יודע שקיצור שלחן ערוך גנצפריד זה שייך‬ ‫ואמר למרן‪ ,‬חיברתי ספר קיצור שלחן ערוך במרוקו‪ ,‬שם היה לנו בן איש חי וכף‬ ‫לאשכנזים‪ ,‬אבל אנחנו הולכים אחר הש"ע‪ ,‬ויגבה לבו בדרכי ה'‪ ,‬ואילו אז במרוקו‬ ‫החיים‪ ,‬ועל פי זה כתבתי את הקיצור‪ .‬אך מאוחר יותר הגיע לידי במרוקו יביע‬ ‫היו מקומות שלא ידעו‪ .‬אמנם היו מקומות שהקפידו על הוראות מרן‪ ,‬וכמו שכתבו‬ ‫אומר‪ ,‬וראיתי דברים חדשים‪ ,‬איך מקשה ומפלפל בדברי הבן איש חי והכף החיים‪,‬‬ ‫רבי רפאל ברדוגו בספרו תורות אמת (דף קלט ע"ב) ועוד כמה אחרונים‪ ,‬שבמרוקו‬ ‫הבן איש חי חלק על מרן השלחן ערוך בכ‪ 130-‬מקומות‪ ,‬ולא ידעתי שעד כדי כך‪,‬‬ ‫עושים כדעת מרן‪ .‬ויש קהלות שבמרוקו עשו כמו האשכנזים‪ ,‬כי באו לשם גאונים‬ ‫וכעת אני רואה חידושים ביביע אומר‪ .‬הרב שיכנע אותי לעשות כהשלחן ערוך‪,‬‬ ‫אשכנזים והקימו שם עולה של תורה‪ ,‬יש מקומות נידחים שאם לא היו באים לשם‬ ‫לכן בבקשה כבודו יקח את הספר בשקית‪ ,‬ויעבור עליו‪ ,‬ומה שכבודו יאמר לי לתקן‬ ‫האשכנזים לא היה תורה‪ .‬רבי יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב היה במרוקו והקים‬ ‫– אתקן‪ ,‬אענדם עטרה לראשי‪ .‬אמר לו מרן‪ :‬טוב‪ ,‬כעת אני עוסק במעבר הדירה‪,‬‬ ‫שם ישיבה‪ .‬ולימד אותם הלכות כמנהג האשכנזים‪ ,‬כי לא הכירו את הפוסקים‬ ‫אבל תשאיר את הספר אצלי‪ .‬אחר שמרן עבר דירה לת"א‪ ,‬רבי רפאל נפטר‪ ,‬ומרן‬ ‫הספרדים‪ .‬אנו מכירים להם טובה על כך שהפיצו תורה‪ ,‬הצילו את מרוקו‪ ,‬ומאידך‬ ‫הלך לנחם את בניו ‪ -‬רבי יוסף שהיה מגיד מישרים‪ ,‬ורבי יעקב שהיה ראש ישיבה‬ ‫לימדו הלכות של האשכנזים‪ .‬אנחנו מכבדים אותם‪ ,‬אבל מכבדים גם את מרן‬ ‫בפריז – ואמר להם‪ ,‬מר אביכם השאיר ספר אחריו?‪ .‬מה אדם משאיר אחריו‪ ,‬וכי‬ ‫הבית יוסף שקיבלנו הוראותיו‪ .‬אולי כבודו יבקש רשות להוציא את הספר קצור‬ ‫כסף וזהב ומכוניות?! תורה מצוות ומעשים טובים‪ ,‬בפרט מי שזוכה ומחבר ספר‪.‬‬ ‫שלחן ערוך של הרב טולידאנו מחדש‪ ,‬ולעשות הגהות למטה בכל מקום כדעת‬ ‫אמרו‪ :‬כן‪ ,‬השאיר קיצור שלחן ערוך‪ ,‬ואנחנו לא יודעים איפה הוא‪ .‬אמר להם‪ ,‬אל‬ ‫מרן‪ ,‬לפי בקשת הסבא‪ .‬וזכות הרבים תהיה תלויה בידך‪.‬‬ ‫תדאגו‪ ,‬זה אצלי‪ .‬איך הגיע אליך? בא אצלי וביקש שאעבור על הספר‪ ,‬ולא‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫ילקוט יוסף על שביעית‬ ‫בישול בין ביבש ובין בלח‪ ,‬ויכול לחמם בחזרה את המרק‪ ,‬אף שהוא צונן‬ ‫ה‪ .‬לפני קרוב לארבעים שנה יצא לאור הספר ילקוט יוסף על שביעית‪ ,‬אבל‬ ‫לגמרי‪ .‬וכן דעת הרמב"ם‪ ,‬כפי שלמדו האחרונים ממה שלא חילק‪ ,‬וכתב (פ"ט‬ ‫אין שלחן ערוך על שביעית‪ ,‬רק בסימן שלא (סוף סעיף יט) מרן כתב מתי שנת‬ ‫מהל' שבת ה"ג)‪ :‬המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שאינו צריך‬ ‫השמיטה‪ ,‬אבל הלכות ספיחין‪ ,‬מתי מותר לחרוש‪ ,‬לקצור ולזרוע וכו'‪ ,‬אין‬ ‫בישול כלל פטור‪ .‬ועוד כתב (פרק כב מהל' שבת הלכה ח)‪ :‬דבר שנתבשל קודם השבת‬ ‫בשלחן ערוך‪ .‬בדרך כלל אנחנו מחפשים מה דעת מרן והולכים בעקבותיו‪,‬‬ ‫או נשרה בחמין מלפני השבת‪ ,‬אף על פי שהוא עכשיו צונן‪ ,‬מותר לשרותו‬ ‫אבל מה אעשה שאין שלחן ערוך? הרמב"ם האריך בפרטים‪ ,‬וחשבתי בדעתי‬ ‫בחמין בשבת‪ .‬ע"כ‪ .‬ומשמע שאין הבדל בין יבש ללח‪ ,‬וגם מרק שהתקרר‬ ‫שאכתוב בכל מקום כמו הרמב"ם‪ ,‬שהיה מרא דאתרא בארץ ישראל‪ .‬אבל‬ ‫מותר לחזור ולחממו‪ ,‬אפילו שיגיע לחום שהיד סולדת בו‪ ,‬שאין בישול אחר‬ ‫בישול‪ .‬אך לדעת רש"י (שבת לד‪ ):‬תוס' (ישנים שבת לז סע"ב) הרא"ש (פ"ג דשבת סימן י)‬ ‫בהקדמת הבית יוסף כתב‪ ,‬שאם ב' עמודים חולקים ביניהם והעמוד השלישי‬ ‫לא גילה דעתו‪ ,‬הולכים אחר רוב הראשונים‪ .‬וכיון שאין הרי"ף על שביעית‪,‬‬ ‫רבינו יונה (באגרת התשובה יום ה כלל א סימן ג)‪ ,‬השר מקוצי בסמ"ג (לאוין סה)‪ ,‬הדוגמא‬ ‫בכל מקום שחולקים הרמב"ם והרא"ש הכרענו כרוב הראשונים‪ .‬בישיבה‬ ‫שהגמרא הביאה היא בדוקא תרנגולת שהיא גוש‪ ,‬ורק בדבר יבש כגון עוף‪,‬‬ ‫אורז‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬שהוא ראוי לאכילה גם צונן‪ ,‬אין בישול אחר בישול‪ ,‬אבל‬ ‫עשינו בספרייה טור שלם של ראשונים‪ ,‬ובכל דבר הייתי בודק מה דעת רוב‬ ‫מרק שהצטנן לא התירו לחזור ולחממו‪ ,‬כי כל חשיבותו כשהוא חם‪ ,‬ולכן‬ ‫הראשונים‪ ,‬לפעמים הרמב"ם התאים לדעה זו ולפעמים לא‪ ,‬והלכה כרוב‬ ‫כשמחממו בחזרה יש בישול אחר בישול‪.‬‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫פסק מרן השלחן ערוך‬ ‫דעת חכם בן ציון‬ ‫ג‪ .‬נמצא שיש מחלוקת בין שני עמודי ההוראה הרמב"ם והרא"ש‪ ,‬ועמוד‬ ‫ו‪ .‬אחר כך יצא לאור ספר אור לציון שביעית‪ ,‬ושם כתב שהולכים תמיד כדעת‬ ‫ההוראה השלישי הרי"ף לא גילה דעתו בזה‪ ,‬רק העתיק דברי המשנה והגמרא‪,‬‬ ‫הרמב"ם שהיה מרא דאתרא בארץ ישראל‪ .‬ויש הרבה הבדלים בהלכה בין‬ ‫ואי אפשר לדייק ממנו‪ .‬אם היינו צריכים לכתוב את השלחן ערוך‪ ,‬איך היינו‬ ‫הילקוט יוסף לאור לציון שיצא אחר כך‪ .‬ומה הציבור יעשה? חכם בן ציון היה‬ ‫פוסקים? לכאורה כמו רבני הספרדים‪ ,‬ועל צבאם הרמב"ם שהיה מרא‬ ‫מגדולי הדור שלנו‪ ,‬אבל יש לנו את הבית יוסף‪ ,‬מי לנו גדול מהבית יוסף‪ ,‬והוא‬ ‫דאתרא בארץ ישראל‪ .‬מרן בשו"ת בית יוסף (סי' ב) ובשו"ת אבקת רוכל (סי' י‬ ‫כותב שהולכים אחר רוב הראשונים‪ .‬נתתי שיעור בישיבת חזון עובדיה‪ ,‬היו‬ ‫וסי' לב) משבח הרבה את הרמב"ם‪ ,‬שפשטו הוראותיו בכל מזרח התיכון ובכל‬ ‫שם אברכים חשובים‪ ,‬והיום כולם ראשי ישיבות‪ ,‬ראשי כוללים‪ ,‬רבני ערים‪,‬‬ ‫מצרים ואגפיה‪ ,‬ממשה עד משה לא קם כמשה‪ .‬ואם כן היה צריך לפסוק כמו‬ ‫ב"ה בן פורת יוסף‪ ,‬יצאו משם הרבה תלמידי חכמים‪ .‬אמרתי להם‪ :‬רבותי‪ ,‬יש‬ ‫רבני הספרדים‪ ,‬לא בגלל שאנחנו גזענים‪ ...‬אלא בגלל שאלו הם רבותינו‪,‬‬ ‫חיזוק לדרך שלנו שהולכים אחר רוב הראשונים‪ ,‬מהקדמת הבית יוסף‪ ,‬מי‬ ‫והאשכנזים כרבותיהם‪ .‬אבל בשלחן ערוך פסק כרש"י ותוס' וסיעתם‪ ,‬שיש‬ ‫מוכן ללכת לחכם בן ציון – היה עדיין בכוחותיו – ולשאול אותו‪ ,‬למה בכל דבר‬ ‫בישול אחר בישול בלח‪ ,‬וכך כתב (סי' שיח סעיף ד)‪ :‬תבשיל שנתבשל כל צרכו‪ ,‬יש‬ ‫הוא פוסק כהרמב"ם‪ ,‬מה יענה על הקדמת הבית יוסף‪ .‬היה אברך תלמיד חכם‬ ‫בו משום בישול אם נצטנן וכו'‪ ,‬והני מילי שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל‬ ‫אחד – אחר כך נהיה ראש ישיבה ‪ -‬שאמר‪ ,‬אני אשאל אותו‪ - 3.‬באור לציון‬ ‫שיש בו מרק וכו'‪ .‬ועוד כתב (שם סעיף ח)‪ :‬להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על‬ ‫מהדורה שניה זה מסופר בצורה אחרת‪ - ...‬הלך אליו ושאל אותו על כך‪ .‬זו‬ ‫גבי מיחם שעל האש‪ ,‬יש אומרים שדינו כמניחו כנגד המדורה וכו'‪ ,‬ומכל מקום‬ ‫קושיא חזקה‪ .‬חכם בן ציון הסתכל בהקדמת הבית יוסף‪' ,‬אישתומם כשעה‬ ‫אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו‪ ,‬אסור לדברי הכל‪ .‬ועוד כתב‬ ‫חדא' (קידושין לט‪ .‬ועוד)‪ ,‬ואחר כך אמר לו‪ :‬תשמע‪ ,‬אני לא רגיל לפסוק כך‪ ,‬אלא‬ ‫(שם סעיף טו)‪ :‬דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק‪ ,‬מותר להניחו כנגד‬ ‫כמו הרמב"ם‪ .‬אבל אחר אלף המחילות מכבוד תורתו‪ ,‬מה זה משנה אם רגיל‬ ‫המדורה אפי' במקום שהיד סולדת בו‪ .‬ע"כ‪ .‬והשאלה הנשאלת‪ ,‬למה מרן פסק‬ ‫או לא רגיל‪ ,‬זהו כלל שכתב מרן הבית יוסף בעצמו‪ .‬יש שטענו שקיבלנו‬ ‫כך‪ ,‬הגם שרש"י הוא רבן של ישראל‪ ,‬ותוס' והרא"ש וכו' ראשונים כמלאכים‬ ‫הוראות מרן רק בשלחן ערוך‪ ,‬ולא בהקדמתו‪ ,‬אבל קבלת הוראות מרן היא דין‬ ‫ולא צריך לשבח‪ ,‬אבל למה לא פסק כרבותינו? (המשך להלן באות כז)‪.‬‬ ‫ב'גברא' של ה מחבר מרן רבינו יוסף קארו‪ ,‬לרוב גדלותו‪ ,‬ולא ב'חפצא' של‬ ‫שלושת עמודי הוראה‬ ‫השלחן ערוך‪ ,‬ומה נפקא מינה איפה כתב‪ ,‬אם כתב בהקדמה‪ ,‬בתשובותיו או‬ ‫בכל ספריו‪ ,‬בכך קיבלנו את דבריו‪ .‬והבית יוסף הנחה אותנו שכאשר שני‬ ‫ד‪ .‬קושיא יותר חזקה‪ ,‬לפי הכלל שכתב האור לציון‪ ,‬שבכל מקום שחולקים‬ ‫עמודי הוראה חולקים ביניהם‪ ,‬הולכים אחר רוב הראשונים‪.‬‬ ‫שני עמודים הלכה כהרמב"ם‪ ,‬למה לא פסק כאן כהרמב"ם נגד הרא"ש‪ .‬כי‬ ‫בכל מקום ששלשת עמודי ההוראה הרי"ף‪ ,‬הרמב"ם והרא"ש‪ ,‬בדעת אחת‪,‬‬ ‫הרהור כדיבור דמי‬ ‫עושים כדעתם‪ ,‬כמבואר בהקדמת הבית יוסף‪ .‬וכתב רבי חיים אבולעפייא‬ ‫ז‪ .‬האמת שבשלחן ערוך יש עשרות דוגמאות שהשלחן ערוך לא פסק כמו‬ ‫הראשון – היה אב"ד טבריה לפני כ‪ 300-‬שנה – הביאו החיד"א בשם הגדולים‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬אלא כרוב הראשונים‪ .‬דוגמא ראשונה‪ ,‬מרן בהלכות קריאת שמע‬ ‫(ערך ב"י) – שלכלל זה הסכימו כמאתים רבנים בדורו של מרן‪ 2.‬וכך כתב מרן‬ ‫(סי' מז ס"ד‪ ,‬וסי' סב ס"ג) פסק‪ ,‬שהמהרהר בלבו קריאת שמע‪ ,‬או ברכות השחר‪ ,‬או‬ ‫בהקדמתו‪ :‬אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת‪,‬‬ ‫פסוקי דזמרה‪ ,‬או עמידה‪ ,‬לא יצא‪ .‬בברכות (כ‪ ):‬נחלקו בזה‪ ,‬רבינא אמר הרהור‬ ‫נפסוק הלכה כמותם‪ ,‬אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם‬ ‫כדיבור דמי‪ ,‬ורב חסדא אמר הרהור לאו כדיבור דמי‪ .‬והראשונים חולקים‬ ‫חולקים על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך‪ .‬כלומר שבמקום שיש מנהג‬ ‫ביניהם מערכה לקראת מערכה‪ ,‬בספר מלא הרועים (ערך הרהור כדבור) סיכם יפה‬ ‫קדום שפשט קודם הוראות מרן‪ ,‬כמו מנהג הכפרות‪ ,‬עושים כמותו‪ ,‬אבל‬ ‫את דעות האמוראים והפוסקים‪ .‬והנה הרמב"ם (פ"א מהלכות ברכות ה"ז) פסק‬ ‫ב ודאי אין להנהיג דבר חדש נגד מרן‪ .‬המשיך הבית יוסף‪ :‬ומקום שאחד מן הג'‬ ‫שהרהור כדיבור דמי‪ ,‬דהיינו שהמהרהר נחשב לו כאילו דיבר ויצא ידי חובה‪,‬‬ ‫העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא‪ ,‬והשני עמודים הנשארים‬ ‫ומרן פסק שהרהור לאו כדיבור דמי‪ .‬יש נדון בדעת מרן‪ ,‬אבל זו השורה‬ ‫חולקים בדבר – בדרך כלל הרמב"ם לא חולק על הרי"ף‪ ,‬החזיקו כמו רבו ממה‬ ‫תחתונה‪ .‬ורק במקום אונס‪ ,‬כגון שהוא חולה ולא יכול לדבר‪ ,‬יסמוך על‬ ‫שלמד בספריו‪ ,‬ומצוי שהרמב"ם והרא"ש חולקים ‪ -‬הנה הרמב"ן והרשב"א‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬אבל אדם רגיל לא יצא בהרהור (עיין ילקו"י סי' סב סעי' ב‪ ,‬ג‪ ,‬וע"ע סי' קא סעיף‬ ‫והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו‪ ,‬אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן‬ ‫ב)‪.‬‬ ‫קדישין ללכת נלך‪ ,‬כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עוזיאל יעבור‪ ,‬כמו שכתוב באיוב (כט‪ ,‬ח) "ראוני נערים ונחבאו"‪ .‬הרב עוזיאל היה‬ ‫‪ { 2‬אמנם בדרכי משה ומהרש"ל כתבו שאין דבר כזה עמודי הוראה‪ ,‬וחלקו על‬ ‫אחד מרבותיו של מרן‪ ,‬חכם עזרא עטיה חכם יעקב עדס וגם הרב עוזיאל‪ ,‬והיתה‬ ‫ההקדמה של הבית יוסף‪ .‬והחזו"א הלך אחריהם‪ .‬לכן יש הבדלים בין ילקוט יוסף‬ ‫למרן יראת כבוד ממנו‪ .‬אני זוכר שפעם הלכתי עם מרן‪ ,‬וילדים קטנים היו רצים‬ ‫על השביעית לבין הגאון החזון איש‪ .‬ראש ישיבה אחד כתב לי שאני פוגע בחזון‬ ‫אחריו‪ ,‬עוצרים אותו ואומרים‪ ,‬הרב‪ ,‬תן לי ברכה‪ ,‬תן לי ברכה‪ ...‬ומרן אמר‪ ,‬תראה‪,‬‬ ‫איש כשאנו חולקים עליו‪ ,‬לא צריך להסביר שאלו שטויות בהחלט‪ .‬אולם כבר‬ ‫בדור שלנו היינו מתביישים מגדולי הדור‪ ,‬היתה יראת כבוד‪ ,‬ועכשיו הדור השתנה‪.‬‬ ‫כתב הרדב"ז (ח"ב סי' תרכו) שקבלה מידו מאבות אבותיו שהפסקים של הרי"ף‬ ‫המשיח צריך להגיע‪ ,‬תסתכלו ותראו אם הגיע‪ ...‬ומתקיים בדור שלנו חוצפה יסגא‬ ‫הרמב"ם והרא"ש כתבו את זה לפי דעת רוב הראשונים‪ ,‬שהיה להם כתבי היד של‬ ‫(סוטה מט‪ , ):‬והלוואי שרק זו תהיה החוצפה‪ .‬אני הייתי הולך עם מרן זצ"ל אצל חכם‬ ‫כל הראשונים‪ ,‬נמצא שג' עמודי ההוראה זה גופא דעת רוב הראשונים}‪.‬‬ ‫עזרא עטיה‪ ,‬והייתי רואה איך מרן היה מתרגש ממנו‪ .‬מרן היה אמיץ לבו בגיבורים‪,‬‬ ‫‪ 3‬היתה יראה ופחד מחכמים‪ ,‬סיפר לי מרן זצ"ל‪ ,‬שבתור בחור צעיר הלך בדרך‪,‬‬ ‫אבל היה מתבטל אליו‪ ,‬כי היה אדם ענק‪.‬‬ ‫וכשהיה רואה את הרב עוזיאל מגיע‪ ,‬היה נכנס באיזה כניסה ומתחבא עד שהרב‬ ‫טוב (פ"ק דברכות סי' י אות ט) ובלחם חמודות (פ"ד דברכות אות יד)‪ ,‬חזון איש (סימן יג אות‬ ‫עבר והרהר ברכה‬ ‫ג)‪ ,‬אגרות משה (ח"א סי' כד)‪ ,‬ועוד‪ .‬חכם שלום ישב ליד מרן מרותק‪ ,‬והבין שמרן‬ ‫ח‪ .‬מי שיצא מבית הכסא ‪ ,‬הסתכל על שלט "אשר יצר" והרהר את הברכה‬ ‫עושה כן לשם שמים‪ ,‬לא ח"ו לקנטר‪ ,‬היו אוהבים מאוד זה את זה‪ ,‬חכם שלום‬ ‫בלב‪ ,‬לא עשה כהוגן‪ ,‬והשאלה אם בדיעבד יצא או לא? מי שלא יודע כללי‬ ‫מסר נפשו בשביל לשמור על הפסקים של מרן‪ ,‬נלחם שלא יעשו קריעה נגדו‬ ‫הפסיקה יאמר‪ ,‬קיבלנו הוראות מרן‪ ,‬ומרן פסק שלא יצא‪ .‬אבל צריך ללמוד‬ ‫עקב גיורי צה"ל של הרב הראשי דאז‪ .‬עם כל הכבוד לגדולי התורה בדור‪ ,‬אין‬ ‫כללי הפסיקה – הקדמונים ומרן הבית יוסף חיברו ספרים שלמים על הכללים‬ ‫בדור הזה מישהו שידע כל כך ראשונים ואחרונים כמו שמרן ידע‪ ,‬אני לא מכיר‪,‬‬ ‫– ועל פי הכלל אנו אומ רים סב"ל נגד מרן‪ ,‬ולא יחזור לברך‪ ,‬כי להרמב"ם יצא‪,‬‬ ‫אולי אתם מכירים‪ ...‬לא היה כמוהו בידיעת התורה‪ ,‬ידע את כל הגאונים‪,‬‬ ‫ושב ואל תעשה עדיף‪ .‬וכן אדם שאכל עוגה בשיעור כזית לפחות‪ ,‬צריך לברך‬ ‫ראשונים ואחרונים‪ ,‬מדהים! על כל פנים למסקנא זמן קריאת שמע עד ג'‬ ‫ברכה אחרונה "על המחיה"‪ ,‬ואם לקח סידור וקרא בעיניים‪ ,‬ולא הוציא‬ ‫שעות מהנץ‪ ,‬ואם קם מאוחר ולא יספיק קריאת שמע בברכותיה בזמן‪ ,‬יאמר‬ ‫בשפתיו‪ ,‬להלכה בדיעבד לא יחזור לברך‪.‬‬ ‫קריאת שמע לפני התפלה‪.‬‬ ‫הרהר ברכה ראשונה‬ ‫זמן ברכות קריאת שמע‬ ‫ט‪ .‬בילקוט יוסף לפני למעלה מארבעים שנה (ח"א מהדו' תשמ"ה עמ' יג‪ ,‬ושוב בסי' ד‬ ‫יב‪ .‬זמן ברכות קריאת שמע‪ ,‬מדברי הרמב"ם (פ"א מהל' ק"ש הי"ג) נראה שסובר‬ ‫סכ"ד ובסי' קא ובסי' קפה ס"ג)‪ ,‬כתבנו הלכה מעניינת‪ ,‬שאם היה לפניו כוס תה‪ ,‬והרהר‬ ‫שזמנן כל היום‪ ,‬וכמו שכתב מרן הכסף משנה שם בשם רבינו מנוח‪ .‬ואילו מרן‬ ‫בלבו ברכת "שהכל נהיה בדברו"‪ ,‬האם ישתה או לא? לדעת מרן שהרהור לאו‬ ‫בשלחן ערוך (סי' נח ס"ו) לא פסק כך‪ ,‬אלא כרוב הראשונים‪ ,‬שברכות קריאת‬ ‫כדיבור‪ ,‬כאילו לא בירך‪ ,‬וכאילו שותה בלי ברכה‪ ,‬ויחזור לברך‪ .‬אבל לפי‬ ‫שמע עד ד' שעות מהזריחה‪ .‬ברב פעלים ח"ב (חאו"ח סי' יב) הביא ראשונים‬ ‫הרמב"ם שהרהור כדיבור דמי‪ ,‬נחשב שבירך‪ .‬וכתבנו שיאמר "ברוך שם כבוד‬ ‫ורמב"ם שאפשר לברך ברכות קריאת שמע גם לאחר מכן‪ ,‬ואפילו לאחר‬ ‫מלכותו לעולם ועד"‪ ,‬ויברך שוב "שהכל נהיה בדברו" בפה‪ .‬הרב פנחס כהן‬ ‫חצות היום‪ ,‬אבל אחר כך בספריו בן איש חי (וארא אות ה) ובעוד יוסף חי (וארא אות‬ ‫שליט"א מטבריה בזמנו שלח לי מכתב‪ ,‬מה ההבדל בין ברכה אחרונה‬ ‫יז) חזר בו וכתב שאין לברך לאחר ארבע שעות כמו מרן‪ .‬וכך ההלכה‪ .‬ומי שקם‬ ‫לראשונה‪ ,‬אם בברכה אחרונה חוששים לברכה לבטלה‪ ,‬למה בברכה ראשונה‬ ‫מאוחר‪ ,‬ועברו ד' שעות‪ ,‬או שראה בלוח אור החיים את הזמן‪ ,‬או שיודע לחשב‬ ‫לא נחוש? ועניתי לו‪ ,‬כשהרהר ברכה ראשונה‪ ,‬יכול לעשות היסח הדעת ולברך‬ ‫ארבע שעות מהנץ‪ ,‬לא יכול לברך ברכות קריאת שמע‪ ,‬ולכן יאמר ברכות‬ ‫שוב‪ ,‬ולמה יאכל בקום ועשה בלא ברכה‪ ,‬כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה‬ ‫השחר‪ ,‬ברוך שאמר‪ ,‬כל ההללויות כרגיל‪ ,‬ישתבח‪ ,‬ואחר כך שמע ישראל‬ ‫כאילו מעל (ברכות לה‪ . ).‬וההרהור שהרהר לא נחשב לו ברכה לבטלה‪ ,‬שהרי אין‬ ‫ועמידה‪ .‬בלי ברכות קריאת שמע‪.‬‬ ‫איסור ברכה לבטלה בהרהור‪ ,‬כי בפסוק נאמר "לא תשא"‪ ,‬מלשון "ובל אשא‬ ‫שיעור ברכה אחרונה‬ ‫את שמותם על שפתי" (תהלים טז‪ ,‬ד)‪ ,‬דהיינו בפה דוקא‪ .‬ומה שאין כן בברכה‬ ‫יג‪ .‬דוגמא רביעית‪ ,‬שיעור כזית‪ ,‬לפי הרמב"ם (פ"א מהל' עירובין ה"ט) וכן הרי"ף (ע'‬ ‫אחרונה שלא שייך היסח הדעת‪ .‬רואים שמרן פסק דלא כהרמב"ם‪.‬‬ ‫יחו"ד ח"א סי' טז ד"ה אולם)‪ ,‬הוא פחות משליש ביצה – ביצה זה י"ח דרהם‪ ,‬ופחות‬ ‫ש"ץ שטעה בברכת יוצר‬ ‫משליש זה בערך ‪ 17‬גרם‪ .‬אך להלכה כמו התוס' (חולין קג‪ ):‬מי שאוכל שיעור זה‬ ‫י‪ .‬דוגמא שניה‪ ,‬ש"ץ שטעה בברכת יוצר ‪ -‬אנחנו הספרדים נוהגים שכל ברכות‬ ‫לא יברך ברכה אחרונה ‪ -‬ברכת המזון או מעין שלש או נפשות ‪ -‬ורק אם אוכל‬ ‫קריאת שמע אומר הש"ץ בקול רם‪ ,‬והאשכנזים נוהגים שאומר רק תחילת‬ ‫שיעור חצי ביצה שזה ‪ 27‬גרם ומעלה‪ ,‬יברך‪ ,‬כך פסק בשלחן ערוך (סי' תפו)‪.‬‬ ‫וסוף ברכה – אחר הקדושה‪ ,‬כגון שאמר קדוש קדוש קדוש‪ ,‬והאופנים וכו'‪,‬‬ ‫מלאכה שאינה צריכה לגופה‬ ‫והתעלף‪ ,‬ומטפלים בו בצד‪ .‬עולה שליח ציבור אחריו‪ ,‬ומהיכן יתפלל?‬ ‫יד‪ .‬דוגמא חמישית‪ ,‬בשבת (עג‪ ,):‬החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה‪,‬‬ ‫בירושלמי (ברכות פ"ה ה"ג) מבואר שלא חוזר לראש הברכה‪ ,‬אלא ל"והאופנים"‪,‬‬ ‫פטור עליה‪ .‬בדרך כלל אדם חופר גופה כדי להניח שתיל ולנטוע‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫דכיון שאמרו קדושה כתחילת ברכה דמיא‪ .‬ובבית יוסף (סימן נט) כתב‪ :‬ואיני‬ ‫חקלאי ורק צריך את העפר‪ ,‬כמו אברהם אבינו שזרק עפר ונהיה חיצים (תענית‬ ‫יודע למה השמיטו הרמב"ם ז"ל וכו'‪ ,‬ואפשר שזה היה טעמו של הרמב"ם‪,‬‬ ‫כא‪ .‬ובב"ר פמ"ג ס"ג)‪ ...‬הדין הוא שפטור‪ .‬ואפילו לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה‬ ‫דאם איתא דהוה סבירא ליה לתלמודא דידן הכי לא הוה שתיק מיניה‪ .‬ובכל‬ ‫צריכה לגופה חייב עליה‪ ,‬מודה שהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה פטור‪,‬‬ ‫זאת פסק בשלחן ערוך (סימן נט סעיף ה) כדברי הירושלמי‪ ,‬וכתב‪ :‬אם טעה‬ ‫כי הוא לא מתקן אלא מקלקל‪ .‬אבל בסתם מלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬כגון‬ ‫בברכות יוצר בענין שצריך לעמוד אחר תחתיו‪ ,‬אם טעה מקדושה ואילך‪ ,‬אין‬ ‫שמוציא מגופו דם‪ ,‬ולא צריך את הדם‪ ,‬אלא כוונתו לנקות מוגלה וכדומה‪ ,‬רבי‬ ‫השני צריך להתחיל אלא ממקום שפסק‪ .‬וכתב הרמ"א‪ :‬דהיינו שמתחיל‬ ‫יהודה מחייב ורבי שמעון פוטר‪ .‬הרמב"ם (פ"א מהל' שבת הל' ז‪ ,‬יז) פסק כרבי יהודה‪,‬‬ ‫מקדושה ואילך‪ ,‬ואם טעה קודם קדושה צריך להתחיל בראש‪ .‬רואים מכאן‬ ‫שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב‪ ,‬אבל השלחן ערוך (ס"ס שלד) פסק כרוב‬ ‫שמרן לא פסק כהרמב"ם‪.‬‬ ‫הראשונים שפסקו כרבי שמעון שפטור (ע"ע יבי"א ח"ה חאו"ח סי' כד וסי' לב‪ ,‬ובלוית חן‬ ‫זמן קריאת שמע כהגר"א‬ ‫סי' קיז‪ ,‬ילקו"י שבת א ח"ב עמ' שצט)‪ .‬נפקא מינה גדולה בהלכה‪ .‬ורואים שמרן פסק‬ ‫יא‪ .‬דוגמא שלישית‪ ,‬לגבי ברכות קריאת שמע של שחרית‪" ,‬יוצר המאורות"‪,‬‬ ‫דלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫"הבוחר בעמו ישראל באהבה"‪" ,‬גאל ישראל"‪ .‬זמן קריאת שמע עד שלש‬ ‫חוזר וניעור‬ ‫שעות‪ ,‬ומי שרוצה יחמיר כזמן המגן אברהם (סימן נח סק"א)‪ ,‬שמונים שלש שעות‬ ‫מעמוד השחר‪ ,‬אבל עיקר ההלכה כמו הגר"א (סימן תנט ס"ב) שמונים שלש שעות‬ ‫טו‪ .‬דוגמא שישית‪ ,‬לענין חמץ אם חוזר וניעור בפסח‪ .‬עושים מצות מכונה‪,‬‬ ‫מנץ החמה‪ ,‬שכדבריו כתבו ראשונים ואחרונים‪ .‬אם מתחילים שחרית קצת‬ ‫ולפעמים יש תערובת חמץ‪ ,‬לא יווצר שלא יהיה פירור אחד חמץ מתוך מיליון‬ ‫מאוחר‪ ,‬צריכים להכריז לפני "ברוך שאמר" לקרוא קריאת שמע‪ ,‬שלא יעבור‬ ‫מצות‪ ,‬נכון שמנקים‪ ,‬מפסיקים‪ ,‬מנקים בלחץ אויר‪ ,‬אבל יתכן שנשאר פירור‬ ‫זמן קריאת שמע של הגר"א‪ .‬חכם שלום כהן זצ"ל היה מדבר הרבה על כך‬ ‫חמץ בתוך הגלגלים‪ ,‬שרפים ואופנים‪ .‬וזה היה לפני פסח‪ ,‬ובטל ברוב של כמה‬ ‫שיש בחורי ישיבות שקמים מאוחר‪ ,‬ואצלו מאוחר היה אחרי השעה שבע‪.‬‬ ‫אלפים ‪ .‬ובפסח נחלקו הפוסקים אם איסור החמץ ניעור או לא‪ .‬הרמב"ם (פ"ד‬ ‫והיה מדבר בתקיפות‪ .‬פעם מרן נסע ברכב לבנייני האומה‪ ,‬וברדיו חרדי‬ ‫מהל' חמץ ומצה הי"ב) לגבי תרייאקה פסק שחמץ בפסח חוזר וניעור‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫השמיעו את חכם שלום שהעיר שצריך להקפיד על זמן ק"ש של המג"א ‪-‬‬ ‫יש פי מיליון כנגדו‪ ,‬הכל אסור‪ .‬אבל מרן השלחן ערוך (סי' תמז ס"ד) פסק שחמץ‬ ‫ולהקפיד לקום מוקדם‪ .‬מרן שמע ואמר לי ברכב‪ ,‬תכננתי לדבר משהו אחר‪,‬‬ ‫בפסח אינו חוזר וניעור‪ .‬רואים שמרן פסק דלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫אבל עכשיו אדבר על זה‪ .‬כשחכם שלום סיים‪ ,‬מרן דיבר ואמר שזמן קריאת‬ ‫ליבון בפסח‬ ‫שמע להלכה הוא כשיטת הגר"א‪ ,‬שהרי יש ראשונים שכתבו למנות מנץ‬ ‫טז‪ .‬דוגמא שביעית‪ ,‬בפסח אנחנו מכשירים כלים שהשתמשו בהם במים‬ ‫החמה‪ ,‬ובראשם בסידור רב סעדיה גאון (סוף עמ' יב)‪ ,‬ואילו המג"א – שהיה גדול‬ ‫חמים‪ ,‬על ידי הגעלה‪ ,‬אבל כלים שהשתמשו ביבש‪ ,‬כמו תבניות שאפו בהם‬ ‫האחרונים ‪ -‬היה רואה דבריו הגאון שהוא מגדולי הראשונים‪ ,‬לא היה חולק‪ ,‬כי‬ ‫בתנור עוגה או בורקס‪ ,‬מכשירים אותם בליבון‪ .‬כמו שפסק בשלחן ערוך (סימן‬ ‫לא חולקים על ראשון‪ .‬וכך דעת הריא"ז (פ"ד דברכות ה"א)‪ ,‬השלטי גבורים (רפ"ד‬ ‫תנא סעיף ד)‪ .‬אבל לדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות חמץ ומצה הלכה כג) אין מושג של ליבון‬ ‫דברכות אות ד)‪ ,‬וכן משמע קצת מתשובת הרמב"ם (פאה"ד סי' מד‪ ,‬ובפיה"מ פ"ג דפסחים)‪.‬‬ ‫בפסח‪ ,‬כי החמץ בגדר 'היתרא בלע'‪ ,‬ודי בהגעלה‪ .‬זו עוד דוגמא שמרן פסק‬ ‫ואין ראשון אחר שיכתוב למנות מעמוד השחר‪ .‬וכן כתבו הגר"ז (בש"ע שלו סימן‬ ‫דלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫תמג ס"ד)‪ ,‬הלבוש (סי' רלג ס"א וסי' רסז ס"א)‪ ,‬תוס' יום טוב (פסחים פ"ג מ"ב) ובמעדני יום‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫בברכות‪ .‬אבל אם הוא בגיל עשר‪ ,‬וכל שכן אם הוא כבר בר מצוה‪ ,‬לא יברך‪,‬‬ ‫כלי זכוכית‬ ‫וראש המשפחה מברך ופוטר את כל הבני הבית‪ .‬גם בחור שנמצא בישיבה‪,‬‬ ‫יז‪ .‬דוגמא שמינית‪ ,‬כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים‪ ,‬גם לגבי בשר‬ ‫לא בא הרבה לבית כי מפחד שיתפסו אותו המשטרה‪ ...‬והוא לומד בישיבה‪,‬‬ ‫בחלב וגם לגבי פסח‪ ,‬וכמו שפסק בשלחן ערוך (סימן תנא סעיף כו)‪ ,‬שכלי זכוכית‬ ‫'אשרי יושבי ביתך'‪ ,‬יוצא ידי חובה של הדלקת נרות של אביו‪ .‬רואים שמרן‬ ‫אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים‪ ,‬ובשטיפה בעלמא סגי להו‪ .‬כגון אם‬ ‫פסק שלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫שתה בבוקר בכוס זכוכית חלב רותח‪ ,‬בצהרים יכול להשתמש בכוס בסעודה‬ ‫טעם כעיקר‬ ‫בשרית‪ ,‬או למזוג בה מרק בשרי‪ .‬אם יראה אשכנזי שעושה כך‪ ,‬הוא לא יבין‪,‬‬ ‫כג‪ .‬דוגמא ארבע עשרה‪ ,‬בדין טעם כעיקר ביורה דעה‪ ,‬האם טעם האיסור‬ ‫הרי בבוקר היה בכוס חלב‪ ,‬ואיך מניח בו מרק עוף? הם מנהגם כהרמ"א (שם)‪,‬‬ ‫נחשב כמו עיקרו של האיסור‪ .‬מרן השלחן ערוך (יו"ד סי' צח סעיף ב) פסק כדעת‬ ‫ואדרבה ילמדו אותו הלכה שלפי דעת מרן כלי זכוכית לא בולע ולא פולט‪ ,‬בין‬ ‫הראב"ד והרשב"א (בתורת הבית די"א)‪ ,‬שטעם כעיקר דאורייתא‪ .‬אך לדעת רש"י‬ ‫בבשר בחלב‪ ,‬ובין בפסח‪ ,‬ולא חוששים משום חומרא דחמץ‪ .‬אבל לדעת‬ ‫(חולין צח‪ ):‬וכן הרמב"ם (פט"ו מהל' מאכ"א ה"ב)‪ ,‬טעם כעיקר אסור מדרבנן‪ .‬להרמב"ם‬ ‫הרמב"ם (פי"ז מהל' מאכלות אסורות ה"ג) כלי זכוכית דינם ככלי חרס‪ ,‬שבולעים‬ ‫אם אכל כזית מהאיסור בכדי אכילת פרס‪ ,‬זה דאורייתא‪ ,‬אבל פחות מכך‪ ,‬זה‬ ‫ופולטים‪ .‬ורואים שמרן פסק דלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫דרבנן‪ .‬רואים שמרן פסק נגד הרמב"ם‪.‬‬ ‫ברכה על ד' כוסות‬ ‫דם שבישלו‬ ‫יח‪ .‬דוגמא תשיעית‪ ,‬בארבעה כוסות של ליל הסדר‪ ,‬אנחנו מברכים על כוס‬ ‫כד‪ .‬דוגמא חמש עשרה‪ ,‬דם שבישלו אסור מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬מדברי מרן‬ ‫ראשון של קידוש‪ ,‬ועל כוס שלישי של ברכת המזון‪ ,‬והרביעי נפטר בשלישי‪,‬‬ ‫הבית יוסף בכמה דוכתי (יו"ד סי' סט‪ ,‬וע"ע ילקו"י איסור והיתר ח"א עמ' רלו וח"ב עמ' שכח)‬ ‫והשני נפטר בראשון‪ .‬ואמנם דעת הרמב"ם (פ"ח מהל' חמץ ומצה הל' ה‪ ,‬י) שמברכים‬ ‫משמע שהוא מדרבנן‪ ,‬ולכן מקילים בכל מיני ספקות‪ ,‬וכגון אשה ששכחה אם‬ ‫"הגפן" על כל ארבעה כוסות‪ ,‬ארבע פעמים‪ ,‬אבל מרן השלחן ערוך (סימן תעד)‬ ‫מלחה את הבשר וכבר בישלה אותו‪ ,‬זה ספק דרבנן (הל"ע ח"ו עמ' פט)‪ .‬אבל מדברי‬ ‫פסק כדעת הרא"ש (פרק ערבי פסחים סי' כד) שמברכים רק על כוס ראשון ושלישי‪,‬‬ ‫הרמב"ם (פ"ו מהמ"א ה"ו) משמע שהוא מדאורייתא‪ .‬ורואים שמרן פסק שלא‬ ‫רואים שפסק שלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫ספירת העומר בזמן הזה‬ ‫חליטה אחר המליחה‬ ‫יט‪ .‬דוגמא עשירית‪ ,‬ספירת העומר בזמן הזה‪ ,‬לדעת הרמב"ם (פ"ז מהלכות תמידין‬ ‫כה‪ .‬דוגמא שש עשרה‪ ,‬ביורה דעה (סימן סט סעיף יט) מרן לא הצריך שיעשו‬ ‫ומוספין הכ"ד‪ ,‬ובסוף ספר המצוות) והראבי"ה (פסחים סימן תקכו) ועוד ראשונים‪ ,‬היא‬ ‫חליטה אחר המליחה‪ ,‬והיינו אף לכתחלה‪ ,‬כדמשמע שם בסעיף ה'‪ .‬ואילו‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬אבל הבית יוסף (סי' תפט סעיף ב‪ ,‬ד‪ ,‬ו) פסק כדעת התוס' (מנחות שם‪ ,‬ד"ה‬ ‫לדעת הרמב"ם (פ"ו מהל' מאכלות אסורות ה"י) אסור לאכול בשר שמלחנו אותו אלא‬ ‫זכר) והרא"ש (סוף פסחים)‪ ,‬הרשב"א (בתשובה ח"א סי' קכו‪ ,‬וח"ג סי' רפד) והר"ן (פסחים כח‪).‬‬ ‫אם כן יעשה לבשר חליטה ברותחין‪ .‬הרי שמרן פסק דלא כהרמב"ם‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שהיא מדרבנן‪ .‬רואים שמרן פסק כרוב הראשונים‪ ,‬נגד דעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫בישול אחר בישול בלח‬ ‫ברכת לישב בסוכה‬ ‫כו‪ .‬דוגמא שבע עשרה‪ ,‬לגבי בישול אחר בישול בלח‪ ,‬שלדעת הרמב"ם בין‬ ‫כ‪ .‬דוגמא אחת עשרה‪ ,‬ברכת לישב בסוכה‪ ,‬לדעת הרי"ף (סוכה מו‪ ).‬והרמב"ם (פ"ו‬ ‫ביבש בין בלח אין בישול אחר בישול‪ ,‬ומרק שהוא מבושל כל צרכו מערב‬ ‫מהל' סוכה הי"ב)‪ ,‬הנכנס לסוכה ושוהה בה‪ ,‬אפילו לא אוכל מברך "לישב בסוכה"‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬אפילו שבשבת הוא צונן‪ ,‬מותר לחממו‪ .‬אבל מרן פסק כרש"י ותוס'‬ ‫אך לדעת רבינו תם (בתוס' ר"י החסיד ברכות יא‪ ):‬והרא"ש (הובא בטור סי' תרלט) והמרדכי‬ ‫הרא"ש ורבינו יונה לחלק בין לח ליבש‪ .‬ולפי האמור ניתן להבין שלעתים מרן‬ ‫(פ"ד דסוכה סי' תשסה)‪ ,‬לא מברכים "לישב בסוכה" אלא מסעודה לסעודה‪ .‬וכן‬ ‫חולק על הרמב"ם‪ .‬אף שהחיד"א במחזיק ברכה (סימן לח ד"ה וזה) כתב‪ ,‬שידוע‬ ‫פסק בשלחן ערוך (סי' תרלט ס"ח)‪ .‬ואף שכתב בהקדמתו כלל שפוסק כעמודי‬ ‫שבארץ ישראל ובמצרים ותימן‪ ,‬קיבלו את הרמב"ם לרב עליהם‪ ,‬וכל העם‬ ‫ההוראה‪ ,‬צריך לומר שכאן הכריע לברך רק מסעודה לסעודה מכוח המנהג‪,‬‬ ‫ילכו לאורו‪ ,‬ואחרי דברו לא ישנו‪ ,‬אלא דהשתא אנן בני ארעא קדישא קבלה‬ ‫וכפי שכתב בש"ע "נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה"‪ .‬רואים‬ ‫בידינו דקמאי דקמן קיבלו למרן הש"ע בהוראותיו‪ ,‬וכל מבטינו להורות כדעת‬ ‫שמרן כתב שלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫מרן‪ ,‬אמנם חכמי דורו של מרן‪ ,‬אכתי הוו אגידי בהוראות הרמב"ם‪ ,‬ובפרט‬ ‫זמן הדלקת נרות חנוכה‬ ‫מהריט"ץ שהיה בישיבת מרן‪ ,‬כמו שכתב מהרמ"ג הזקן בתשובה‪ ,‬והיה עמוד‬ ‫כא‪ .‬דוגמא שתים עשרה‪ ,‬לגבי זמן הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬כתב הרמב"ם (פ"ד מהל'‬ ‫הימני פטיש החזק‪ ,‬כנראה מתשובותיו בהוראותיו על הרוב על פי הרמב"ם‪.‬‬ ‫חנוכה ה"ה)‪ :‬אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה‪ ,‬אלא עם שקיעתה‪,‬‬ ‫ע"ש‪ .‬מכל מקום פעמים שמרן חלק‪.‬‬ ‫לא מאחרים ולא מקדימים‪ .‬יש דיון בפוסקים בדבריו‪ ,‬אבל הפשט שלשיטת‬ ‫מחלוקת בדאורייתא‬ ‫הרמב"ם מדליקים בדיוק בשקיעה‪ .‬אך השלחן ערוך (סימן תרעב סעיף א) כתב‪ :‬אין‬ ‫כז‪ .‬לשיטת חכם בן ציון ע"ה צריכים תמיד לפסוק כהרמב"ם כשחולק על‬ ‫מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה‪ ,‬אלא עם "סוף שקיעתה" וכו'‪ .‬והיינו‬ ‫הרא"ש או רוב הראשנים‪ ,‬ומה יענה על כך שמרן הכריע כאן דלא כהרמב"ם?‬ ‫צאת הכוכבים‪ ,‬וכמו שכתבו הראשונים מהם התוס' (מנחות כ‪ :‬ד"ה נפסל‪ ,‬זבחים נו‪ .‬ד"ה‬ ‫בפרט שהרמב"ם לא יחידי‪ ,‬וכן דעת הרשב"א‪ ,‬שהבית יוסף (יו"ד סי' קה) כותב‬ ‫מנין‪ ,‬ע"ז לד‪ .‬ד"ה מתענין) ורבינו תם בספר הישר (ס"ס רכא)‪ ,‬לגבי תענית‪ .‬ונמצא שמרן‬ ‫עליו "אורו של עולם"‪ .‬וכן דעת עוד ראשונים‪ .‬ולמה מרן הש"ע לא פסק‬ ‫פסק שלא כדעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫כמותם? אלא שכתב המגן אברהם (ס"ס רנג ‪ ,4‬סי' רנז סק"א)‪ ,‬שהמחלוקת בדין‬ ‫הדלקת בני הבית‬ ‫בישול אחר בישול בלח היא בדבר דאורייתא‪ ,‬כי הגמרא (שבת לד‪ ).‬אומרת‬ ‫כב‪ .‬דוגמא שלוש עשרה‪ ,‬לגבי מנין הנרות בחנוכה‪ ,‬דעת הרמב"ם (פ"ד מהל' חנוכה‬ ‫שאסור להטמין חמין בשבת אפילו בשמיכות‪ ,‬אם נוגעות בדפנות‪ ,‬שמא‬ ‫הל' א‪ ,‬ב) שראש המשפחה מדליק נרות כנגד כל בני המשפחה‪ ,‬ואם הם עשרה‬ ‫ירתיח‪ ,‬כלומר שאף אחד לא מטמין סיר צונן‪ ,‬אלא אם כן מרתיח קודם כל‪.‬‬ ‫בני בית‪ ,‬ביום הראשון הוא מדליק עשרה נרות‪ ,‬וביום השמיני שמונים נרות‪.‬‬ ‫ובמה מדובר‪ ,‬אם בשניצל ואורז וכדומה‪ ,‬מה בכך שירתיח‪ ,‬והרי אין בישול‬ ‫והרמ"א (סי' תרעא ס"א) כתב שכך מנהג האשכנזים‪ ,‬אבל לא לגמרי‪ ,‬אלא שכל‬ ‫אחר בישול‪ .‬על כרחך שמדובר במרק וכדומה שהוא לח‪ ,‬וחוששים שמא‬ ‫אחד מבני הבית מדליק חנוכיה בעצמו‪ .‬אנחנו מנהגנו כדעת מרן הש"ע (שם)‪,‬‬ ‫ירתיח‪ .‬ואם זה דרבנן‪ ,‬וכי גזרו גזירה לגזירה‪ ,‬אלא ודאי שזה דאורייתא‪ .‬וכיון‬ ‫שראש המשפחה פוטר את כל בני הבית‪ ,‬ואין בכלל חיוב על הילדים שגרים‬ ‫שבישול אחר בישול בלח יש מתירים לגמרי ויש אוסרים מהתורה‪ ,‬ואין לנו‬ ‫בבית‪ ,‬וכדעת תוס' (שבת כא‪ :‬ד"ה והמהדרין)‪ .‬אמנם ילד קטן שמגיע מהגן עם חנוכיה‬ ‫שני עמודי הוראה שאומרים דבר אחד להכריע כמותם‪ ,‬לכן מרן פסק‬ ‫של נרות צבעוניים‪ ,‬תן לו שיברך‪ ,‬כי קטן לא מצווה על 'בל תשא'‪ ,‬כמו שכתבו‬ ‫להחמיר‪ ,‬מדין ספק דאורייתא לחומרא‪.‬‬ ‫התוס' (ר"ה לג‪ . ).‬ולכן יברך מתוך הסידור‪ ,‬או יקריא לו מילה במילה‪ ,‬כדי להרגילו‬ ‫וחיפשו בפרי מגדים‪ ,‬עברו על כל סימן שי"ח ולא מצאו‪ .‬בזכותי עברו על כל‬ ‫‪ 4‬בשבוע שעבר אמרתי לתלמיד חכם אחד איזה פרי מגדים שכותב בהלכות‬ ‫הסימן‪ ...‬הוא חשב לחזור אלי ולהתלונן שאין כזה פרי מגדים‪ .‬אבל ברגע האחרון‬ ‫בישול בשבת שאם הרוב יבש‪ ,‬מותר לחמם בשבת‪ .‬בליל שבת דיבר עם החתנים‬ ‫אמר‪ ,‬אתם יודעים מה‪ ,‬אולי נחפש בסימן רנ"ג‪ ,‬שזה אותו ענין‪ ,‬פתחו שם ומצאו‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬אברכים ובחורי ישיבות‪ ,‬ואמר ששמע ממני שכך כותב הפרי מגדים‪ ,‬והתנגדו‬ ‫והוא סיפר לי את זה‪ ,‬שראה את הפרי מגדים ושמח‪.‬‬ ‫לו – בישיבות אשכנזיות לא מתבטלים‪ – ...‬מה פתאום! תביא ונראה‪ .‬ישבו כולם‬