gilyoines.com

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: ויצא (2026-11-16)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

הטקסט של גיליון זה

‫הלכה ולמעשה – מוקצה דחסרון כיס‬ ‫בס"ד – גליון מ''א ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שח – הלכות מוקצה – פרשת ויצא שנת תשפ''ז‬ ‫לע"נ הג"ר יעקב יצחק בן אסתר רבקא‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] כללי מוקצה מחמת חסרון כיס‬ ‫‪ ]1‬דבר שבעליו‪ 1‬מקפיד עליו שלא לטלטלו משום חשש הפסד‪ ,‬נקרא מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬ואסור לטלטלו אף לצורך‬ ‫גופו ומקומו‪.2‬‬ ‫‪ ]2‬י"א שכדי שיהא נחשב מוקצה מחמת ח"כ צריך שייחד לו הבעלים מקום מיוחד להניחו שם‪.3‬‬ ‫ב] כלי שמלאכתו להתיר‬ ‫‪ ]1‬י"א דמוקצה מחמת חסרון כיס נאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור‪[ ,‬שאסור להשתמש בו לעיקר תשמישו בשבת]‪ ,4‬וי"א‬ ‫שנאמר אף בכלי שמלאכתו להתיר‪[ .5‬א]‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ]2‬לדעת המחמירים בכלי שמלאכתו להיתר‪ ,‬כלים יקרים מאד או תמונות ודפים יקרים מאד‪( ,‬שאין הבעלים מטלטלם‬ ‫סתם) הם מוקצה מחמת חסרון כיס‪.‬‬ ‫‪ ]3‬כלים העומדים למכירה‪ ,‬אף אם מלאכתם להיתר‪ ,‬הם מוקצה מחמת חסרון כיס (אם הבעה"ב מקפיד עליהם מלהשתמש‬ ‫בהם קודם שנמכרו‪ ,)7‬אבל אוכלים אינם מוקצה‪( 8‬וע' בהע' לספרי קודש‪.)9‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] כל דבר שמלאכתו להיתר‪[ ,‬כגון ‪ china‬יקר]‪ ,‬אף אם בעליו מקפיד עליו‪ ,‬לא נחשב 'מוקצה מחמת ח"כ' [כמו שכתב הערוך השולחן שח‪,‬יא]‪.‬‬ ‫חסרון כיס‪ ,‬ופ' רש"י דזהו סכין שהקצבים מקצבים בשר בבית המקולין‪ ,‬ומבואר‬ ‫‪ 1‬והכל תלוי בבעליו‪ ,‬שאם הבעלים אינו מקפיד אין זה נחשב מוקצה מחמת חסרון‬ ‫מדברי רש"י דנאמר דין מוקצה מחמת חסרון כיס אף בכלי שמלאכתו להיתר‪,‬‬ ‫כיס אף ששאר בני אדם מקפידים על כלי זה‪ ,‬כך כתב המשנ"ב [בסימן שח ס"ק ו]‪.‬‬ ‫שהרי סכין שמקצבין בו מלאכתו להתיר‪[ ,‬ועיין במה שהובא בשם הגרש"ז אוריבאך‬ ‫‪ 2‬ע' משנ"ב שח ס"ק ב‪ .‬וע' בגמ' שבת [דף קנז‪' ].‬אבל מוקצה מחמת חסרון כיס אפ'‬ ‫בששכ"ה פרק כ הערה נד שאין ראיה מדברי רש"י דמיירי שמקצבין בשר כדי למכור את הבשר‪,‬‬ ‫ר"ש מודה‪ ,‬כל הכלים מטלטלין בשבת חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה'‪ ,‬וברש"י‬ ‫ולכן חשיב גם הסכין כעומדת לסחורה‪ ,‬והוי כלי שמלאכתו לאיסור ‪-‬וע' בתו"ה שם שכתב‬ ‫[קכג‪ :‬ד"ה ויתד] כתב 'קפיד עלייהו ומייחד להו מקום דלא חזו למלאכת אחרת' ע"כ‪,‬‬ ‫שדבריו צ"ע‪ ,‬ולכאורה כוונתו שאיך יחשב הסכין המכינה הסחורה כאילו הוא עצמו עומד‬ ‫והרא"ש [סימן ד ] מבאר הגדר של ממח"כ וז"ל 'וכן נמי סכין של מילה ואיזמל של‬ ‫לסחורה]‪ ,‬וכן כתב הגרב"י זילבר [בברית עולם מוקצה מחמת חסרון כיס סעיף ז] שאף כלי‬ ‫ספרים וסכין של סופרים כיון שמקפידים מלעשות בהן תשמיש אחר אסור לטלטלן‬ ‫שמלאכתו להיתר נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬וע"ע בספר שבות יצחק‬ ‫בשבת'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫[ח"א ע' יג] במה שכתב בזה‪.‬‬ ‫‪ 3‬כתב השעה"צ [סימן שי ס"ק יט] בשם הבית מאיר‪ ,‬דמוקצה מחמת חסרון כיס נקרא‬ ‫אולם‪ ,‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א עמוד יד] דאף אם נאמר דיש דין‬ ‫כל שדרך להקפיד ולייחד לו מקום כסיכי זיירי ומזורי‪ ,‬וכיס המיוחד למעות שאין‬ ‫מוקצה מחמת חסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר מ"מ מותר לטלטלו כדי להחזירו‬ ‫דרך להקפיד לייחד לו מקום אינו אלא כשאר כלי שמלאכתו לאיסור ע"ש‪.‬‬ ‫למקומו לאחר שנשתמש בו אם צורך מקומו‪[ ,‬והוכיח זה מגמ' שבת קכד‪ .‬דס"ל לדבא‬ ‫‪ 4‬כתבו הרבה אחרונים שמוקצה מחמת ח"כ נאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור‪,‬‬ ‫דלר' נחמיה דס"ל דכלי שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך תשמיש המיוחד לו כמו"כ מותר‬ ‫לטלטל הכלי לצורך מקומו‪ ,‬וביאר בחידושי הרשב"א שם דכשם שמיחדים להשתמש בכלי כך‬ ‫שכיון שאינו משתמיש בו לעיקר תשמישו בגלל האיסור‪ ,‬וגם אינו מתשמיש בו‬ ‫מיחדים להסתלק לאחר התשמיש‪ ,‬וא"כ הכא נמי י"ל כשם שמותר לטלטל הכלי לצורך תשמיש‬ ‫לשום דבר אחר בגלל יקרתו‪ ,‬מקצה אותו מדעתו לגמרי ומוקצה הם 'מחמת חסרון‬ ‫המיוחד לו כמו"כ מותר לטלטלו לצורך מקומו לאחר שימושו‪ ,‬דאף זה בכלל היחוד ע"ש]‪.‬‬ ‫כיס'‪ ,‬כך כתב השו"ע הרב [שח‪,‬ד] 'וא"צ לומר כלים יקרים ביותר וכו' שמלאכתם‬ ‫‪ 6‬דין כלים יקרים מפורשים בהרמב"ם וכן בחיי אדם וקיצור שו"ע שהבאנו למעלה‪,‬‬ ‫לאיסור ומקפיד עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפתחו דמיהם אסור‬ ‫וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬ג] שלדעת המחמירים בכלי שמלאכתם להיתר‪,‬‬ ‫לטלטלו בשבת‪ ,‬וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס' עכ"ל‪ .‬וכן כתב התוספת‬ ‫כלים יקרים מאד שמקפיד עליהם שלא להשתמש בהם סתם אסור לטלטלן אע"פ‬ ‫שבת [בפתיחת לסימן שח ובסימן שי ס"ק יג] והשו"ע הרב [שח‪,‬ד]‪ ,‬ובתהלה לדוד [שח‪,‬א]‪,‬‬ ‫שראויים למה שהם ואע"פ שהוא שימוש מותר בשבת‪.‬‬ ‫ובהערוך השולחן [שח‪,‬יא] שנאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור‪.‬‬ ‫‪ 7‬כך כתב הרמב"ם [שבת פרק כה‪,‬ט] וכן כתב הרמ"א [שח‪,‬א] וכן נפסק בשמירת שבת‬ ‫וכן כתב הגרש"ז אריבאך [בהסכמותו לספר שבות יצחק] שעיקר גדול הוא במוקצה‬ ‫כהלכתה [פרק כ‪,‬כ] שאף אם הוא כלי שמלאכתו להיתר ואינו בעל ערך רב‪ ,‬מ"מ הוא‬ ‫מחמת חסרון כיס דנאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ולכן הובא בשמו [בששכ"ה‬ ‫מוקצה‪ ,‬כל שבעלים מקפיד שלא להשתמש בו לצורך עצמו‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת‬ ‫פרק כ הערה נ] דסכין של שחיטה ביו"ט אף שמקפידין עליה‪ ,‬מ"מ כיון שמלאכתו‬ ‫בשבת [פרק כא‪,‬ד] שכל כלים העומדים לסחורה שבעליו מקפיד שלא להשתמש בהם‬ ‫להיתר לא חשיב מוקצה‪ ,‬וכן כתב בארחות שבת [פרק יט אות פח‪,‬פט] שכן הוא העיקר‬ ‫הם מוקצה וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ' רב וע"ש בעמ' צד שכתב שאם אין הבעלים מקפיד‬ ‫להלכה וכן הובא בשם הגר"ש פעלדער [בקונט' עונג שבת לר' ישראל מאיר סאמערס] וכן‬ ‫מלשמש בהם מותרים בטלטול]‪.‬‬ ‫כתב הגר"ע יוסף [הליכ"ע ח"ג עמוד ר ולכן כתב בחזון עובדיה ח"א עמ' רסא וכן בח"ג עמ'‬ ‫וכתב הב"י דאלו הכלים הם מוקצה דוקא אם מקפיד עליהן שלא לטלטלן שמא‬ ‫צא ד"ה והדברים שאין איסור לטלטל כלים או תמונות יקרים‪ ,‬כיון שאין מלאכתם לאיסור]‪.‬‬ ‫יגנב או יתקלקל וכיוצ"ב‪ ,‬וכן כתב המג"א ומשנ"ב‪.‬‬ ‫‪ 5‬כן הוא פשטות דברי הרמב"ם [פרק כה‪,‬ט] שכתב 'כלי שמקפיד עליו שמא יפתחו‬ ‫‪ 8‬אוכלים אינם מוקצה אף אם עומדים לסחורה‪ ,‬כך כתב הרמב"ם [פרק כו‪,‬ה] וכן‬ ‫דמיו כגון וכו' כלים היקרים ביותר שקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלן וזהו‬ ‫מפורש במשנ"ב [סימן שי ס"ק ז] דאע"ג דעומדים לסחורה דעתו עליהם לאוכלם‬ ‫הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס' ע"כ‪ .‬ולא כתב הרמב"ם שצריכים שיהיו אלו‬ ‫לכשירצה‪ ,‬וכן נפסק בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬ו]‪ ,‬וכמו"כ כתב בחזון עובדיה [ח"ג‬ ‫הכלים מיוחדים למלאכת איסור‪.‬‬ ‫עמ' צה] וע"ע באור שמח [פרק כה‪,‬טו] שכתב לבאר דדעתיה דאינש על כל מידי דחזי‬ ‫וכן משמע מדברי החיי אדם [כלל סה פן ז] שכתב וז"ל 'ואגרת שמקפיד עליו לשמרו‪,‬‬ ‫ליה שאם ירעב ולא יהיה לו דבר מאכל ודאי שיאכל מן המאכל שברשותו‪ ,‬דכל אשר‬ ‫וכלים היקרים שאינו משתמש בהן כלל‪ ,‬וכן כל דבר שמחמת שמקפיד עליו מיחד‬ ‫לאיש יתן בעד נפשו אף אם יפסיד הון עתק‪ ,‬וכיון דשרי למיכל שרי בטלטול‪.‬‬ ‫לו מקום ואינו משתמש בו‪ ,‬כל זה הוי מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬ואסור לכ"ע' עכ"ל‬ ‫‪ 9‬י"א דספרי קודש אינם מוקצה אף אם עומדים לסחורה‪ ,‬כך כתב בהלכת שבת‬ ‫וכן כתב הקיצור שו"ע [פח‪,‬ו] שכלים היקרים שאינו משתמש בהם כלל הם מוקצה‬ ‫בשבת [פרק כב‪,‬ה] ומפני שאין הדרך להקפיד מלעיין בהספר כשמעיינן לקנותו‪.‬‬ ‫מחמת חסרון כיס‪ ,‬ומשמע אף כלים שמלאכתם להתיר‪.‬‬ ‫אבל יש פוסקי זמנינו כתבו דאף ספרי קודש מוקצה הם כשעומדים לסחורה‪ ,‬כך‬ ‫וכן עיין בדו"ח להגרעק"א בביצה [דף ב‪ .‬בד"ה ובתוס'] שדן להתיר מוקצה מחמת ח"כ‬ ‫הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב פרק נח‪,‬ו] והובא בשמו שהרי בכל‬ ‫בסכין של מילה וסכין של שחיטה אם חושב עליו ביו"ט לבטל הקצאתו‪ ,‬ומבואר‬ ‫כלים העומדים לסחורה‪ ,‬מותר לעיין בהם קודם שקונים‪ ,‬שאין אדם קונה דבר בלא‬ ‫דס"ל דדבר פשוט דסכין של שחיטה הוי מוקצה ממחת ח"כ אף ביו"ט דהוי כלי‬ ‫לראותו ואפ"ה יש עליהם דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬כמו שכתב הרמ"א‪ ,‬וכן‬ ‫שמלאכתו להיתר‪.‬‬ ‫לא חילק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק כ‪,‬כ] בזה שכתב שכלים העומדים‬ ‫וע' בתשובות והנהגות [ח"ז סימן לז‪,‬עא] שג"כ הביא דברי רעק"א שמבואר מדבריו‬ ‫לסחורה הם מוקצה‪ ,‬ומשמע שאף ספרים העומדים למכירה הם מוקצה‪.‬‬ ‫דאף כלי שמלאכתו להיתר נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬וכן הביא‬ ‫[בתו"ה שם] דבגמ' שבת דף קכג‪ :‬איתא דסכינא דאשכבתא הוי מוקצה מחמת‬ ‫‪ ]4‬וי"א דאף כלי פסח בשאר שבתות השנה נחשבים מוקצה מחמת ח"כ (ואף לדעת המקילים בכלי שמלאכתו להיתר)‪.10‬‬ ‫ג] עוד דוגמאות של מוקצה מחמת חסרון כיס‬ ‫‪ ]1‬י"א דמחשבים ]‪ [Laptops‬וטלפן נייד [ב] ]‪ [Cell Phones‬נחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס ‪) ,11‬ויש מקילים כיון שאין הבעלים‬ ‫מיחד להם מקום‪.)12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ ]2‬מנורות או 'לייכטער' יקרים מכסף וכיוצ"ב שמקפידין עליהן מלטלטלן‪ ,‬הם מוקצה מחמת חסרון כיס (ואף אם אינם‬ ‫נדלקין‪ ,‬כיון שבעלים מיחד לו מקום)‪.‬‬ ‫‪ ]3‬מי שקנה בגד או כלי חדש ונמלך להחזירו‪ ,‬הוי מוקצה מחמת חסרון כיס‪( ,14‬כדין כלים העומדים למכירה)‪.‬‬ ‫‪ ]4‬דף נייר חלק ]‪ [Blank paper‬העומד לכתיבה‪ ,‬כמה פוסקים כתבו דהוא מוקצה מחמת חסרון כיס‪( 15‬וי"א דהוא מוקצה‬ ‫מחמת גופו‪ )16‬ולדעתם אם הניח דף חלק בתוך הספר יש להספר דין בסיס לדבר האסור‪[.17‬ג]‬ ‫‪ ]5‬אבל הרבה פוסקי זמנינו כתבו דאינם אלא כלי שמלאכתו לאיסור (ומותר לטלטלם לצורך גופו‪/‬מקומו)‪.18‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[ב] בזמנינו אין ה‪ cell phones-‬נחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬שהרי בדרך כלל אין מקפידים עליהם‪.‬‬ ‫[ג] אף שי"א דיש לנייר דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬אבל לא נעשה הספר בסיס בהנחת נייר בין הדפים‪.‬‬ ‫‪ 16‬בשולחן ערוך הרב [שח‪,‬ו] כתב וז"ל‪' :‬נייר חלק וכו' כיון שמקפיד עליו שלא‬ ‫‪ 10‬הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א פרק א‪,‬ג] דכלי פסח בשאר ימות‬ ‫להשתמש בו אין עליו תורת כלי כלל' עכ"ל‪ ,‬ולפ"ז הוי מוקצה מחמת גופו‪ ,‬וכן למד‬ ‫השנה הוא מוקצה ומטעם דדומה לכלים העומדים לסחורה‪ ,‬ומבאור מדבריו דאף‬ ‫הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א פרק ה‪,‬ד] בדברי השו"ע הרב‪[ ,‬וביאר שכיון שהכתיבה‬ ‫דס"ל דכלי שמלאכתו להיתר לא נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬מ"מ כלי‬ ‫נשארת על הנייר בקביעות לכן גליון נייר חלק הוי כדבר שלא נגמרה מלאכתו ואין לו תורת כלי‪,‬‬ ‫פסח נעשים מוקצה כמו כלים העומדים לסחורה שהם מוקצים מחמת חסרון כיס‬ ‫ולכן מוקצה הוא מחמת גופו]‪.‬‬ ‫אף שמלאכתם להתיר‪.‬‬ ‫ויש פוסקי זמנינו שהבינו בדברי השו"ע הרב שמה שכתב שאין לנייר תורת כלי הוא‬ ‫ובשם הגרש"ז אורבאך [בשמירת שבת כהלכתה פרק כ הערה עז] הובא שיש להסתפק‬ ‫רק מפני שמפקיד מלהשתמש בו לשאר תשמישים‪ ,‬ולכן בטלו מתורת כלי וכדין‬ ‫בכלי פסח דמכיון שגם בפסח הכלים עומדים לאותו השימוש שהוא רוצה לעשותו‬ ‫מטה שיחדה למעות [כך כתב בהלכות שבת בשבת פרק כ הערה ‪ 15‬שצידד שזה שבטלה‬ ‫עכשיו‪ ,‬הרי זה דומה לבגד שמקפיד ללובשו רק בחג מסויים‪ ,‬דאפ"ה מותר שפיר‬ ‫מתורת כלי הוא מפני הקפדתו וכדין מטה שיחדה למעות שכיון שמיוחד למעות ולא לשום דבר‬ ‫ללובשו גם בשבת‪ ,‬ואע"ג דבכלי פסח השימוש באמצע השנה מונע מלהשתמש בהם‬ ‫אחר‪ ,‬כתב הרמב"ן שבטלה מתורת כלי‪ -‬אבל צ"ע שהרי מטה שיחדה למעות תלויה במחלוקת‬ ‫הרי"ף ור"ת אם הוא אף לדעת ר"ש או רק בדעת ר"י‪ ,‬וכמו שכתב הטור בסימן שי‪,‬ז] ולפ"ז‬ ‫בפסח‪ ,‬אפ"ה אפשר דאינם מוקצה [אבל לא ברור לו להתיר ורק נסתפק בהדין]‪.‬‬ ‫כתב שבזמנינו שאין הדרך להקפיד בנייר מלהשתמיש בו לדברים אחרים כמו‬ ‫אולם‪ ,‬בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬יא] כתב שלפי השיטות המקילים בכלי‬ ‫שמלאכתם להיתר‪ ,‬יש להקל ג"כ בכלי פסח [אבל הרי מבואר מדברי הגרי"ש אלישיב‪,‬‬ ‫בימים הקדמונים‪ ,‬א"כ אף לדעת השו"ע הרב אינו נחשב מוקצה מחמת גופו‬ ‫וכן מדברי הגרש"ז אוריבאך מדלא צידד להקל מה"ט‪ ,‬שאף כלי פסח שמלאכתם להתיר מוקצה‬ ‫בזמנינו‪.‬‬ ‫הם מחמת חסרון כיס]‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ע' בדברי הארחות שבת [פרק יט הערה קיט] שכתב שזה שכתב השו"ע הרב‬ ‫‪ 11‬כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה] והובא שם שאף בארצות‬ ‫דמוקצה הוא מפני שמקפידים עליו הוא מפני שבימיו היו רגילים הרבה להשתמש‬ ‫הברית שמוכרים אותו בזול מ"מ הם מוקצה מחמת ח"כ כיון שאין אדם משתמיש‬ ‫בו לצור ע"פ צלוחיתו וכיוצ"ב ולכן רק מפני שמקפיד על אותו נייר מלהשתמש בו‬ ‫בו לשאר תשמישים‪.‬‬ ‫ככה אינו נחשב כלי לאותן תשמישים‪ ,‬אבל נייר כתיבה המצוי בזמנינו כל עיקרו‬ ‫‪ 12‬כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬טו] דטלפון ומחשב וכיוצ"ב לפי השעה"צ אינם‬ ‫נועד לכתוב עליו ואין אחד משתמש בו לצור ע"פ צלוחתו ולכן אף שאין מקפידין‬ ‫מוקצה כיון שאין דרך הבעלים ליחד מקום מיוחד להניחם שם‪ ,‬וכבר כתב השעה"צ‬ ‫עליו בזמנינו‪ ,‬מ"מ לפי השו"ע הרב הוי מוקצה מחמת גופו‪.‬‬ ‫[סימן שי ס"ק יט] דבלא ייחוד מקום אינו מוקצה‪.‬‬ ‫וכתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"ה סימן כב‪ ,‬אות כג‪ ,‬אבל צ"ע ממה שכתב באג"מ בח"ד‬ ‫‪ 13‬כך כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬י]‪.‬‬ ‫בסימן עב שמוקצה הוא מפני חסרון כיס וע"כ שנחשב הנייר כלי] שנייר חלק נחשב מוקצה‬ ‫‪ 14‬כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כ‪,‬כג] וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בספר‬ ‫מחמת גופו‪.‬‬ ‫טלטולי שבת מוקצה מחמת חסרון כיס תשובה ו]‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב‪,‬יג]‬ ‫‪ 17‬עיין במה שכתב באג"מ [או"ח ח"ד סימן עב וכן בלתורה והוראה ח"ב עמוד ‪ ]17‬דאם‬ ‫‪ 15‬עיין בדברי המג"א [ריש סימן שח] שכתב בשם שלטי גיבורים [שבת דף פ‪ ].‬דנייר חלק‬ ‫הניח הנייר בין דפי הספר‪ ,‬נעשה הספר בסיס לדבר האסור‪.‬‬ ‫הוי מוקצה וביאר המג"א טעמא דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס והובא במשנ"ב‬ ‫אולם‪ ,‬הבאנו למעלה בשם הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪ ,‬שלדעתו לא נעשה‬ ‫[בסימן שח ס"ק ג]‪ ,‬וכן כתב האליה רבה [שח‪,‬א וע"ש שכתב שהנייר נחשב כלי משום שראוי‬ ‫הספר בסיס להנייר שבין הדפים‪ ,‬כיון שיסוד של בסיס הוא שהכלי המחזיק דבר‬ ‫לצור ע"פ צלוחתו ולכן אינו מוקצה מחמת גופו] ושו"ע הרב [שח‪,‬ו] ובשאר האחרונים‪.‬‬ ‫המוקצה נתבטל לו‪ ,‬אבל לא אמרינן שדבר חשוב כמו ספר שלם יתבטל לנייר חלק‬ ‫וכתב באג"מ [או"ח ח"ד סימן עב וכן ע' בלתורה והוראה ח"ב עמ' ‪ ]17‬שגם בזמן הזה נייר‬ ‫שאין לו ערך רב‪ ,‬והוא דומה לפרוטות שהניח בתוך מגירת השולחן שכתב המשנ"ב‬ ‫חלק יש לו דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬וז"ל‪' :‬ולכן צריך להזהר שלא ליתן ניירות‬ ‫דלא נתבטל השולחן להמעות‪ ,‬ולא נעשה בסיס‪.‬‬ ‫המיוחדות לכתיבה בין דפי הספרים קודם שבת וכו'‪ ,‬דשפיר מקרי אותן הניירות‬ ‫‪ 18‬הרבה פוסקי זמנינו כתבו שבזמנינו שאין מקפידין על הניירות אינם מוקצה‬ ‫מוקצה מחמת חסרון כיס כמו שכתבו הפוסקים ואפילו בזמן הזה‪ ,‬דלא מצינו בר‬ ‫מחמת חסרון כיס וגם שפיר הוי כלי‪[ ,‬שהרי מבואר מדברי האחרונים שיש להנייר דין כלי‪,‬‬ ‫דעת שמאבד ניירות שיכול לכתוב עליהם‪ ,‬וכיון שנותנים ניירות בספר שיהא‬ ‫ממה שכתבו דהם מוקצה מחמת ח"כ ולא מוקצה מחמת גופם] ולכן דינם רק ככלים‬ ‫מוכנים לכתוב עליהם הוו הנחתן שם בספר באופן שיתישבו שם בטוב וכו' ונעשה‬ ‫שמלאכתם לאיסור‪ ,‬כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במכתב י‪,‬ג הנדפס במאור השבת ח"א‬ ‫הספר בסיס לדבר האסור' עכ"ל‪ .‬וכן כתב הגר"ח קניבסקי [שו"ת הגרח"ק שאלה נא]‬ ‫וכן הובא בשמו בשלמי יהודה פרק יב הערה יג וכן בדרור יקרא פרק יא‪,‬א] דבדף יחיד של‬ ‫שראוי להחמיר שיש להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬ואף אדם שיש לו דפים‬ ‫נייר אין מקפידים כלל בזמנינו מלנקות בו איזה לכלוך ולכן אינו מוקצה [וע"ש‬ ‫בשפע וכל ימות השבוע בני ביתו גם מציירים עליהם ואינו מקפיד עליהם כלל‪ .‬וכן‬ ‫במכתב במאור שבת שכתב שבחבילה של דפים סבר שמוקצה מפני חסרון כיס] וכן הובא בשם‬ ‫הוא דעת הגרב"י זילבר [ע' בשלמי יהודה פרק יב הערה יג] וביאר שאין מוקצה מחמת‬ ‫הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה שם ובדרור יקרא שם]‪ ,‬וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה‬ ‫חסרון כיס תלוי ביוקר הכלי וכמו מצינו בקולמוס ]‪ [Feather‬דאף דאין לו ערך רב‪,‬‬ ‫או"ח ח"ז סימן לז‪,‬ע ] שנראה פשוט שבזמנינו שאין הנייר יקר לא הוי מוקצה מחמת‬ ‫מ"מ כיון שמתקלקל במעט שימוש יש לו דין מוקצה מחמת ח"כ‪ ,‬וז"ל‪' :‬ולפ"ז נייר‬ ‫חסרון כיס‪ ,‬וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כ הערה ‪ ]14‬וכן כתב בחזון עובדיה‬ ‫חלק בזמנינו שאינו חשוב נמי הוי ממח"כ‪ ,‬דאין אדם משתמש בנייר חלק לשאר‬ ‫[ח"ג עמ' צז] דבזמנינו שהנייר מצוי מאד יש להקל שהרי ראוי להשתמש בו לסימן‬ ‫תשמישים אם לא בשעת הדחק‪ ,‬ויש כאן נקודה יסודית שאין מוקצה מח"כ תלוי‬ ‫לאיזה ספר‪.‬‬ ‫ביוקר ובזול של הכלי' עכ"ל‪[ .‬וכן כתב בשו"ת אז נדברו ח"ו סימן לג שהשאול נקט כן‬ ‫ובשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ח"ב פרק נח‪,‬ג] הובא שנייר כתיבה בזמנינו אינו‬ ‫ובתשובתו לא חלק על הנחתו‪ ,‬וכן עי' בשו"ת אז נדברו חלק יג סימן יד‪,‬יא שכתב דמחברת חדשה‬ ‫מוקצה והוי כלי שמלאכתו להיתר [וע"ש בהערה ‪ 7‬שכתב לבאר דאינו מוכרח שעומד‬ ‫הוא מוקצה מחמת חסרון כיס וכן כתב בח"ח סימן ג‪,‬ה‪ ,‬וכן ע' באז נדברו ח"א סימן עט ס"ק‬ ‫לכתיבה ולכן אין מלאכתו לאיסור]‪.‬‬ ‫קנח] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני] וע"ע בספר ארחות שבת [פרק יט‪,‬צא] שג"כ‬ ‫כתב שנייר העומד לכתיבה ובעליו מקפיד שלא להשתמש בו לדבר אחר כדי שלא‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫יתלכלך הוי מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער‬ ‫‪The Gilyin is in need of sponsors.‬‬ ‫שליט"א בשם הגר"ש קמנצקי דנייר חלק יש לו דין מוקצה מחמת ח"כ‪.‬‬ ‫‪To sponsor a weekly edition, please contact the above email address.‬‬ ‫ויש להעיר שהרי אין הדרך ליחד לנייר חלק מקום מיוחד‪ ,‬וכבר כתב השעה"צ שכל‬ ‫שאין דרך הבעלים ליחד לו מקום‪ ,‬אינו מוקצה מחמת ח"כ‪.‬‬