הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh
הטקסט של גיליון זה
הלכה ולמעשה – מוקצה דחסרון כיס
בס"ד – גליון מ''א -סיכום חבורות על סימן שח – הלכות מוקצה – פרשת ויצא שנת תשפ''ז
לע"נ הג"ר יעקב יצחק בן אסתר רבקא
עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א -מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו
א] כללי מוקצה מחמת חסרון כיס
]1דבר שבעליו 1מקפיד עליו שלא לטלטלו משום חשש הפסד ,נקרא מוקצה מחמת חסרון כיס ,ואסור לטלטלו אף לצורך
גופו ומקומו.2
]2י"א שכדי שיהא נחשב מוקצה מחמת ח"כ צריך שייחד לו הבעלים מקום מיוחד להניחו שם.3
ב] כלי שמלאכתו להתיר
]1י"א דמוקצה מחמת חסרון כיס נאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור[ ,שאסור להשתמש בו לעיקר תשמישו בשבת] ,4וי"א
שנאמר אף בכלי שמלאכתו להתיר[ .5א]
6
]2לדעת המחמירים בכלי שמלאכתו להיתר ,כלים יקרים מאד או תמונות ודפים יקרים מאד( ,שאין הבעלים מטלטלם
סתם) הם מוקצה מחמת חסרון כיס.
]3כלים העומדים למכירה ,אף אם מלאכתם להיתר ,הם מוקצה מחמת חסרון כיס (אם הבעה"ב מקפיד עליהם מלהשתמש
בהם קודם שנמכרו ,)7אבל אוכלים אינם מוקצה( 8וע' בהע' לספרי קודש.)9
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[א] כל דבר שמלאכתו להיתר[ ,כגון chinaיקר] ,אף אם בעליו מקפיד עליו ,לא נחשב 'מוקצה מחמת ח"כ' [כמו שכתב הערוך השולחן שח,יא].
חסרון כיס ,ופ' רש"י דזהו סכין שהקצבים מקצבים בשר בבית המקולין ,ומבואר 1והכל תלוי בבעליו ,שאם הבעלים אינו מקפיד אין זה נחשב מוקצה מחמת חסרון
מדברי רש"י דנאמר דין מוקצה מחמת חסרון כיס אף בכלי שמלאכתו להיתר, כיס אף ששאר בני אדם מקפידים על כלי זה ,כך כתב המשנ"ב [בסימן שח ס"ק ו].
שהרי סכין שמקצבין בו מלאכתו להתיר[ ,ועיין במה שהובא בשם הגרש"ז אוריבאך 2ע' משנ"ב שח ס"ק ב .וע' בגמ' שבת [דף קנז' ].אבל מוקצה מחמת חסרון כיס אפ'
בששכ"ה פרק כ הערה נד שאין ראיה מדברי רש"י דמיירי שמקצבין בשר כדי למכור את הבשר, ר"ש מודה ,כל הכלים מטלטלין בשבת חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה' ,וברש"י
ולכן חשיב גם הסכין כעומדת לסחורה ,והוי כלי שמלאכתו לאיסור -וע' בתו"ה שם שכתב [קכג :ד"ה ויתד] כתב 'קפיד עלייהו ומייחד להו מקום דלא חזו למלאכת אחרת' ע"כ,
שדבריו צ"ע ,ולכאורה כוונתו שאיך יחשב הסכין המכינה הסחורה כאילו הוא עצמו עומד והרא"ש [סימן ד ] מבאר הגדר של ממח"כ וז"ל 'וכן נמי סכין של מילה ואיזמל של
לסחורה] ,וכן כתב הגרב"י זילבר [בברית עולם מוקצה מחמת חסרון כיס סעיף ז] שאף כלי ספרים וסכין של סופרים כיון שמקפידים מלעשות בהן תשמיש אחר אסור לטלטלן
שמלאכתו להיתר נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,וע"ע בספר שבות יצחק בשבת' ,עכ"ל.
[ח"א ע' יג] במה שכתב בזה. 3כתב השעה"צ [סימן שי ס"ק יט] בשם הבית מאיר ,דמוקצה מחמת חסרון כיס נקרא
אולם ,הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א עמוד יד] דאף אם נאמר דיש דין כל שדרך להקפיד ולייחד לו מקום כסיכי זיירי ומזורי ,וכיס המיוחד למעות שאין
מוקצה מחמת חסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר מ"מ מותר לטלטלו כדי להחזירו דרך להקפיד לייחד לו מקום אינו אלא כשאר כלי שמלאכתו לאיסור ע"ש.
למקומו לאחר שנשתמש בו אם צורך מקומו[ ,והוכיח זה מגמ' שבת קכד .דס"ל לדבא 4כתבו הרבה אחרונים שמוקצה מחמת ח"כ נאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור,
דלר' נחמיה דס"ל דכלי שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך תשמיש המיוחד לו כמו"כ מותר
לטלטל הכלי לצורך מקומו ,וביאר בחידושי הרשב"א שם דכשם שמיחדים להשתמש בכלי כך שכיון שאינו משתמיש בו לעיקר תשמישו בגלל האיסור ,וגם אינו מתשמיש בו
מיחדים להסתלק לאחר התשמיש ,וא"כ הכא נמי י"ל כשם שמותר לטלטל הכלי לצורך תשמיש לשום דבר אחר בגלל יקרתו ,מקצה אותו מדעתו לגמרי ומוקצה הם 'מחמת חסרון
המיוחד לו כמו"כ מותר לטלטלו לצורך מקומו לאחר שימושו ,דאף זה בכלל היחוד ע"ש]. כיס' ,כך כתב השו"ע הרב [שח,ד] 'וא"צ לומר כלים יקרים ביותר וכו' שמלאכתם
6דין כלים יקרים מפורשים בהרמב"ם וכן בחיי אדם וקיצור שו"ע שהבאנו למעלה, לאיסור ומקפיד עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפתחו דמיהם אסור
וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב,ג] שלדעת המחמירים בכלי שמלאכתם להיתר, לטלטלו בשבת ,וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס' עכ"ל .וכן כתב התוספת
כלים יקרים מאד שמקפיד עליהם שלא להשתמש בהם סתם אסור לטלטלן אע"פ שבת [בפתיחת לסימן שח ובסימן שי ס"ק יג] והשו"ע הרב [שח,ד] ,ובתהלה לדוד [שח,א],
שראויים למה שהם ואע"פ שהוא שימוש מותר בשבת. ובהערוך השולחן [שח,יא] שנאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור.
7כך כתב הרמב"ם [שבת פרק כה,ט] וכן כתב הרמ"א [שח,א] וכן נפסק בשמירת שבת וכן כתב הגרש"ז אריבאך [בהסכמותו לספר שבות יצחק] שעיקר גדול הוא במוקצה
כהלכתה [פרק כ,כ] שאף אם הוא כלי שמלאכתו להיתר ואינו בעל ערך רב ,מ"מ הוא מחמת חסרון כיס דנאמר רק בכלי שמלאכתו לאיסור ,ולכן הובא בשמו [בששכ"ה
מוקצה ,כל שבעלים מקפיד שלא להשתמש בו לצורך עצמו ,וכן כתב בהלכות שבת פרק כ הערה נ] דסכין של שחיטה ביו"ט אף שמקפידין עליה ,מ"מ כיון שמלאכתו
בשבת [פרק כא,ד] שכל כלים העומדים לסחורה שבעליו מקפיד שלא להשתמש בהם להיתר לא חשיב מוקצה ,וכן כתב בארחות שבת [פרק יט אות פח,פט] שכן הוא העיקר
הם מוקצה וכן כתב בחזו"ע [ח"ג עמ' רב וע"ש בעמ' צד שכתב שאם אין הבעלים מקפיד להלכה וכן הובא בשם הגר"ש פעלדער [בקונט' עונג שבת לר' ישראל מאיר סאמערס] וכן
מלשמש בהם מותרים בטלטול]. כתב הגר"ע יוסף [הליכ"ע ח"ג עמוד ר ולכן כתב בחזון עובדיה ח"א עמ' רסא וכן בח"ג עמ'
וכתב הב"י דאלו הכלים הם מוקצה דוקא אם מקפיד עליהן שלא לטלטלן שמא צא ד"ה והדברים שאין איסור לטלטל כלים או תמונות יקרים ,כיון שאין מלאכתם לאיסור].
יגנב או יתקלקל וכיוצ"ב ,וכן כתב המג"א ומשנ"ב. 5כן הוא פשטות דברי הרמב"ם [פרק כה,ט] שכתב 'כלי שמקפיד עליו שמא יפתחו
8אוכלים אינם מוקצה אף אם עומדים לסחורה ,כך כתב הרמב"ם [פרק כו,ה] וכן דמיו כגון וכו' כלים היקרים ביותר שקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלן וזהו
מפורש במשנ"ב [סימן שי ס"ק ז] דאע"ג דעומדים לסחורה דעתו עליהם לאוכלם הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס' ע"כ .ולא כתב הרמב"ם שצריכים שיהיו אלו
לכשירצה ,וכן נפסק בהלכות שבת בשבת [פרק כב,ו] ,וכמו"כ כתב בחזון עובדיה [ח"ג הכלים מיוחדים למלאכת איסור.
עמ' צה] וע"ע באור שמח [פרק כה,טו] שכתב לבאר דדעתיה דאינש על כל מידי דחזי וכן משמע מדברי החיי אדם [כלל סה פן ז] שכתב וז"ל 'ואגרת שמקפיד עליו לשמרו,
ליה שאם ירעב ולא יהיה לו דבר מאכל ודאי שיאכל מן המאכל שברשותו ,דכל אשר וכלים היקרים שאינו משתמש בהן כלל ,וכן כל דבר שמחמת שמקפיד עליו מיחד
לאיש יתן בעד נפשו אף אם יפסיד הון עתק ,וכיון דשרי למיכל שרי בטלטול. לו מקום ואינו משתמש בו ,כל זה הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ,ואסור לכ"ע' עכ"ל
9י"א דספרי קודש אינם מוקצה אף אם עומדים לסחורה ,כך כתב בהלכת שבת וכן כתב הקיצור שו"ע [פח,ו] שכלים היקרים שאינו משתמש בהם כלל הם מוקצה
בשבת [פרק כב,ה] ומפני שאין הדרך להקפיד מלעיין בהספר כשמעיינן לקנותו. מחמת חסרון כיס ,ומשמע אף כלים שמלאכתם להתיר.
אבל יש פוסקי זמנינו כתבו דאף ספרי קודש מוקצה הם כשעומדים לסחורה ,כך וכן עיין בדו"ח להגרעק"א בביצה [דף ב .בד"ה ובתוס'] שדן להתיר מוקצה מחמת ח"כ
הובא בשם הגרי"י פישר [בהליכות אבן ישראל ח"ב פרק נח,ו] והובא בשמו שהרי בכל בסכין של מילה וסכין של שחיטה אם חושב עליו ביו"ט לבטל הקצאתו ,ומבואר
כלים העומדים לסחורה ,מותר לעיין בהם קודם שקונים ,שאין אדם קונה דבר בלא דס"ל דדבר פשוט דסכין של שחיטה הוי מוקצה ממחת ח"כ אף ביו"ט דהוי כלי
לראותו ואפ"ה יש עליהם דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,כמו שכתב הרמ"א ,וכן שמלאכתו להיתר.
לא חילק בספר שמירת שבת כהלכתה [פרק כ,כ] בזה שכתב שכלים העומדים וע' בתשובות והנהגות [ח"ז סימן לז,עא] שג"כ הביא דברי רעק"א שמבואר מדבריו
לסחורה הם מוקצה ,ומשמע שאף ספרים העומדים למכירה הם מוקצה. דאף כלי שמלאכתו להיתר נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,וכן הביא
[בתו"ה שם] דבגמ' שבת דף קכג :איתא דסכינא דאשכבתא הוי מוקצה מחמת
]4וי"א דאף כלי פסח בשאר שבתות השנה נחשבים מוקצה מחמת ח"כ (ואף לדעת המקילים בכלי שמלאכתו להיתר).10
ג] עוד דוגמאות של מוקצה מחמת חסרון כיס
]1י"א דמחשבים ] [Laptopsוטלפן נייד [ב] ] [Cell Phonesנחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס ) ,11ויש מקילים כיון שאין הבעלים
מיחד להם מקום.)12
13
]2מנורות או 'לייכטער' יקרים מכסף וכיוצ"ב שמקפידין עליהן מלטלטלן ,הם מוקצה מחמת חסרון כיס (ואף אם אינם
נדלקין ,כיון שבעלים מיחד לו מקום).
]3מי שקנה בגד או כלי חדש ונמלך להחזירו ,הוי מוקצה מחמת חסרון כיס( ,14כדין כלים העומדים למכירה).
]4דף נייר חלק ] [Blank paperהעומד לכתיבה ,כמה פוסקים כתבו דהוא מוקצה מחמת חסרון כיס( 15וי"א דהוא מוקצה
מחמת גופו )16ולדעתם אם הניח דף חלק בתוך הספר יש להספר דין בסיס לדבר האסור[.17ג]
]5אבל הרבה פוסקי זמנינו כתבו דאינם אלא כלי שמלאכתו לאיסור (ומותר לטלטלם לצורך גופו/מקומו).18
הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א:
[ב] בזמנינו אין ה cell phones-נחשבים מוקצה מחמת חסרון כיס ,שהרי בדרך כלל אין מקפידים עליהם.
[ג] אף שי"א דיש לנייר דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,אבל לא נעשה הספר בסיס בהנחת נייר בין הדפים.
16בשולחן ערוך הרב [שח,ו] כתב וז"ל' :נייר חלק וכו' כיון שמקפיד עליו שלא 10הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א פרק א,ג] דכלי פסח בשאר ימות
להשתמש בו אין עליו תורת כלי כלל' עכ"ל ,ולפ"ז הוי מוקצה מחמת גופו ,וכן למד השנה הוא מוקצה ומטעם דדומה לכלים העומדים לסחורה ,ומבאור מדבריו דאף
הגרי"ש אלישיב [בשבות יצחק ח"א פרק ה,ד] בדברי השו"ע הרב[ ,וביאר שכיון שהכתיבה דס"ל דכלי שמלאכתו להיתר לא נאמר בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,מ"מ כלי
נשארת על הנייר בקביעות לכן גליון נייר חלק הוי כדבר שלא נגמרה מלאכתו ואין לו תורת כלי, פסח נעשים מוקצה כמו כלים העומדים לסחורה שהם מוקצים מחמת חסרון כיס
ולכן מוקצה הוא מחמת גופו]. אף שמלאכתם להתיר.
ויש פוסקי זמנינו שהבינו בדברי השו"ע הרב שמה שכתב שאין לנייר תורת כלי הוא ובשם הגרש"ז אורבאך [בשמירת שבת כהלכתה פרק כ הערה עז] הובא שיש להסתפק
רק מפני שמפקיד מלהשתמש בו לשאר תשמישים ,ולכן בטלו מתורת כלי וכדין בכלי פסח דמכיון שגם בפסח הכלים עומדים לאותו השימוש שהוא רוצה לעשותו
מטה שיחדה למעות [כך כתב בהלכות שבת בשבת פרק כ הערה 15שצידד שזה שבטלה עכשיו ,הרי זה דומה לבגד שמקפיד ללובשו רק בחג מסויים ,דאפ"ה מותר שפיר
מתורת כלי הוא מפני הקפדתו וכדין מטה שיחדה למעות שכיון שמיוחד למעות ולא לשום דבר ללובשו גם בשבת ,ואע"ג דבכלי פסח השימוש באמצע השנה מונע מלהשתמש בהם
אחר ,כתב הרמב"ן שבטלה מתורת כלי -אבל צ"ע שהרי מטה שיחדה למעות תלויה במחלוקת
הרי"ף ור"ת אם הוא אף לדעת ר"ש או רק בדעת ר"י ,וכמו שכתב הטור בסימן שי,ז] ולפ"ז בפסח ,אפ"ה אפשר דאינם מוקצה [אבל לא ברור לו להתיר ורק נסתפק בהדין].
כתב שבזמנינו שאין הדרך להקפיד בנייר מלהשתמיש בו לדברים אחרים כמו אולם ,בהלכות שבת בשבת [פרק כב,יא] כתב שלפי השיטות המקילים בכלי
שמלאכתם להיתר ,יש להקל ג"כ בכלי פסח [אבל הרי מבואר מדברי הגרי"ש אלישיב,
בימים הקדמונים ,א"כ אף לדעת השו"ע הרב אינו נחשב מוקצה מחמת גופו וכן מדברי הגרש"ז אוריבאך מדלא צידד להקל מה"ט ,שאף כלי פסח שמלאכתם להתיר מוקצה
בזמנינו. הם מחמת חסרון כיס].
אולם ,ע' בדברי הארחות שבת [פרק יט הערה קיט] שכתב שזה שכתב השו"ע הרב 11כך הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בספר שלמי יהודה] והובא שם שאף בארצות
דמוקצה הוא מפני שמקפידים עליו הוא מפני שבימיו היו רגילים הרבה להשתמש הברית שמוכרים אותו בזול מ"מ הם מוקצה מחמת ח"כ כיון שאין אדם משתמיש
בו לצור ע"פ צלוחיתו וכיוצ"ב ולכן רק מפני שמקפיד על אותו נייר מלהשתמש בו בו לשאר תשמישים.
ככה אינו נחשב כלי לאותן תשמישים ,אבל נייר כתיבה המצוי בזמנינו כל עיקרו 12כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב,טו] דטלפון ומחשב וכיוצ"ב לפי השעה"צ אינם
נועד לכתוב עליו ואין אחד משתמש בו לצור ע"פ צלוחתו ולכן אף שאין מקפידין מוקצה כיון שאין דרך הבעלים ליחד מקום מיוחד להניחם שם ,וכבר כתב השעה"צ
עליו בזמנינו ,מ"מ לפי השו"ע הרב הוי מוקצה מחמת גופו. [סימן שי ס"ק יט] דבלא ייחוד מקום אינו מוקצה.
וכתב הגר"מ פיינשטיין [באג"מ ח"ה סימן כב ,אות כג ,אבל צ"ע ממה שכתב באג"מ בח"ד 13כך כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב,י].
בסימן עב שמוקצה הוא מפני חסרון כיס וע"כ שנחשב הנייר כלי] שנייר חלק נחשב מוקצה 14כך כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כ,כג] וכן הובא בשם הגרש"ז אוריבאך [בספר
מחמת גופו. טלטולי שבת מוקצה מחמת חסרון כיס תשובה ו] ,וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כב,יג]
17עיין במה שכתב באג"מ [או"ח ח"ד סימן עב וכן בלתורה והוראה ח"ב עמוד ]17דאם 15עיין בדברי המג"א [ריש סימן שח] שכתב בשם שלטי גיבורים [שבת דף פ ].דנייר חלק
הניח הנייר בין דפי הספר ,נעשה הספר בסיס לדבר האסור. הוי מוקצה וביאר המג"א טעמא דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס והובא במשנ"ב
אולם ,הבאנו למעלה בשם הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ,שלדעתו לא נעשה [בסימן שח ס"ק ג] ,וכן כתב האליה רבה [שח,א וע"ש שכתב שהנייר נחשב כלי משום שראוי
הספר בסיס להנייר שבין הדפים ,כיון שיסוד של בסיס הוא שהכלי המחזיק דבר לצור ע"פ צלוחתו ולכן אינו מוקצה מחמת גופו] ושו"ע הרב [שח,ו] ובשאר האחרונים.
המוקצה נתבטל לו ,אבל לא אמרינן שדבר חשוב כמו ספר שלם יתבטל לנייר חלק וכתב באג"מ [או"ח ח"ד סימן עב וכן ע' בלתורה והוראה ח"ב עמ' ]17שגם בזמן הזה נייר
שאין לו ערך רב ,והוא דומה לפרוטות שהניח בתוך מגירת השולחן שכתב המשנ"ב חלק יש לו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,וז"ל' :ולכן צריך להזהר שלא ליתן ניירות
דלא נתבטל השולחן להמעות ,ולא נעשה בסיס. המיוחדות לכתיבה בין דפי הספרים קודם שבת וכו' ,דשפיר מקרי אותן הניירות
18הרבה פוסקי זמנינו כתבו שבזמנינו שאין מקפידין על הניירות אינם מוקצה מוקצה מחמת חסרון כיס כמו שכתבו הפוסקים ואפילו בזמן הזה ,דלא מצינו בר
מחמת חסרון כיס וגם שפיר הוי כלי[ ,שהרי מבואר מדברי האחרונים שיש להנייר דין כלי, דעת שמאבד ניירות שיכול לכתוב עליהם ,וכיון שנותנים ניירות בספר שיהא
ממה שכתבו דהם מוקצה מחמת ח"כ ולא מוקצה מחמת גופם] ולכן דינם רק ככלים מוכנים לכתוב עליהם הוו הנחתן שם בספר באופן שיתישבו שם בטוב וכו' ונעשה
שמלאכתם לאיסור ,כך כתב הגרש"ז אוריבאך [במכתב י,ג הנדפס במאור השבת ח"א הספר בסיס לדבר האסור' עכ"ל .וכן כתב הגר"ח קניבסקי [שו"ת הגרח"ק שאלה נא]
וכן הובא בשמו בשלמי יהודה פרק יב הערה יג וכן בדרור יקרא פרק יא,א] דבדף יחיד של שראוי להחמיר שיש להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,ואף אדם שיש לו דפים
נייר אין מקפידים כלל בזמנינו מלנקות בו איזה לכלוך ולכן אינו מוקצה [וע"ש בשפע וכל ימות השבוע בני ביתו גם מציירים עליהם ואינו מקפיד עליהם כלל .וכן
במכתב במאור שבת שכתב שבחבילה של דפים סבר שמוקצה מפני חסרון כיס] וכן הובא בשם הוא דעת הגרב"י זילבר [ע' בשלמי יהודה פרק יב הערה יג] וביאר שאין מוקצה מחמת
הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה שם ובדרור יקרא שם] ,וכן כתב הגר"מ שטרנבאך [בתו"ה חסרון כיס תלוי ביוקר הכלי וכמו מצינו בקולמוס ] [Featherדאף דאין לו ערך רב,
או"ח ח"ז סימן לז,ע ] שנראה פשוט שבזמנינו שאין הנייר יקר לא הוי מוקצה מחמת מ"מ כיון שמתקלקל במעט שימוש יש לו דין מוקצה מחמת ח"כ ,וז"ל' :ולפ"ז נייר
חסרון כיס ,וכן כתב בהלכות שבת בשבת [פרק כ הערה ]14וכן כתב בחזון עובדיה חלק בזמנינו שאינו חשוב נמי הוי ממח"כ ,דאין אדם משתמש בנייר חלק לשאר
[ח"ג עמ' צז] דבזמנינו שהנייר מצוי מאד יש להקל שהרי ראוי להשתמש בו לסימן תשמישים אם לא בשעת הדחק ,ויש כאן נקודה יסודית שאין מוקצה מח"כ תלוי
לאיזה ספר. ביוקר ובזול של הכלי' עכ"ל[ .וכן כתב בשו"ת אז נדברו ח"ו סימן לג שהשאול נקט כן
ובשם הגרי"י פישר [בהליכות א"י ח"ב פרק נח,ג] הובא שנייר כתיבה בזמנינו אינו ובתשובתו לא חלק על הנחתו ,וכן עי' בשו"ת אז נדברו חלק יג סימן יד,יא שכתב דמחברת חדשה
מוקצה והוי כלי שמלאכתו להיתר [וע"ש בהערה 7שכתב לבאר דאינו מוכרח שעומד הוא מוקצה מחמת חסרון כיס וכן כתב בח"ח סימן ג,ה ,וכן ע' באז נדברו ח"א סימן עט ס"ק
לכתיבה ולכן אין מלאכתו לאיסור]. קנח] וכן פסק הגר"נ קרליץ [בחוט שני] וע"ע בספר ארחות שבת [פרק יט,צא] שג"כ
כתב שנייר העומד לכתיבה ובעליו מקפיד שלא להשתמש בו לדבר אחר כדי שלא
To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com יתלכלך הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ,וכן שמענו מהגרי"א הכהן פארכהיימער
The Gilyin is in need of sponsors. שליט"א בשם הגר"ש קמנצקי דנייר חלק יש לו דין מוקצה מחמת ח"כ.
To sponsor a weekly edition, please contact the above email address. ויש להעיר שהרי אין הדרך ליחד לנייר חלק מקום מיוחד ,וכבר כתב השעה"צ שכל
שאין דרך הבעלים ליחד לו מקום ,אינו מוקצה מחמת ח"כ.
