gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרוב השם · Karoiv Hashem — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: קרוב השם · Karoiv Hashem

שבוע: ויצא (2026-11-16)

קרוב השם · Karoiv Hashem — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪359‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת ויצא תשפ"ז‬ ‫בראשית דברים‬ ‫\\ חוויית קניה‬ ‫היה זה ערב חורפי‪.‬‬ ‫לפני זמן קצר ירד גשם‪ .‬הרחובות עודם‬ ‫רטובים‪ .‬ואנכי הולך ומשוטט בין ארגזי‬ ‫המכירה‪ ,‬מחפש נואשות אחר גומיות שחורות‬ ‫לשיער‪.‬‬ ‫באין תאורת רחוב נורמלית‪ ,‬נאלצתי להפעיל‬ ‫את פנס הטלפון הנייד שלי‪.‬‬ ‫כיצד אדע האם הארגז המעוך על הרצפה מכיל‬ ‫גומיות שחורות‪ ,‬או אולי בכלל מזלגות חד‪-‬‬ ‫פעמיים?‬ ‫סביבי רוחשים בעיזוז עשרות אברכים‬ ‫חלום עליכם‬ ‫ואברכיות‪ .‬קריאות נשמעות בחלל‪ :‬מישהו ראה‬ ‫לילה טוב שינה מתוקה וחלומות נעימים – סודו‬ ‫שימורי פטריות? איפה השמן למאור?‬ ‫של חודש כסלו‬ ‫אני מפלס את דרכי בעקשנות אל פירמידת‬ ‫הקפואים שעל שפת המדרכה‪ ,‬ופתאום שומע‬ ‫ענייני דיומא‬ ‫‪3‬‬ ‫צפירה חזקה‪.‬‬ ‫הפנימי והנסתר שבלוח השנה‬ ‫נהג מוציא את ראשו מחלון רכב ושואג לעברי‪:‬‬ ‫תגיד לי‪ ,‬אתה נורמלי? תסתכל לאן אתה הולך!‬ ‫אתה על הכביש! שמת לב?‬ ‫כן‪ ,‬בהחלט שמתי לב‪ .‬פריווילג שכמותך‪ .‬יושב‬ ‫אמונה נעלמת‬ ‫לך ברכב המהודר‪ ,‬מתנשא עלינו‪ .‬הפשוטים‪.‬‬ ‫האם יש דרך להחזיק את האמונה‬ ‫נו‪ ,‬סע כבר‪ .‬סע! תן להגיע אל השניצל סויה‪.‬‬ ‫שלא תברח לנו?‬ ‫הרכב לא נוסע‪ .‬אני מרגיש מבטים נעוצים‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫‪8‬‬ ‫לעבוד עם מה שיש ‪-‬שיחת חברים‬ ‫בעורפי‪.‬‬ ‫מה הוא רוצה ממני? למה הוא מפריע? אני‬ ‫אנחנו מתגלגלים קמעה קמעה‬ ‫ואז זה היכה בי‪.‬‬ ‫באמצע קניות!‬ ‫למצבים שאינם תואמים לנו‪ .‬לא‬ ‫שמים לב למוזרות עד שמישהו‬ ‫נזכרתי בשתי שורות ארסיות‬ ‫תגיד לי – אני שומע שוב את קולו‬ ‫שקראתי לפני שבוע באחד‬ ‫המעצבן – אתה לא העורך של‬ ‫מציב לנו מראה מול העיניים‪.‬‬ ‫העיתונים‪.‬‬ ‫העלון הזה? נו‪ ,‬קרוב השם‪...‬‬ ‫"כך אומנתו של יצר הרע‪ .‬היום‬ ‫היה זה מאמר על תודעת שירות‬ ‫אפילו לא הסתובבתי‪.‬‬ ‫אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר אומר לו‬ ‫לקוחות‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬וכבדרך אגב‬ ‫עשה כך‪ .‬עד שאומר לו עבוד עבודה‬ ‫שניצל סויה‪ .‬זה מה שחשוב כרגע‪.‬‬ ‫נכתב שם כך‪:‬‬ ‫זרה"‪.‬‬ ‫"‪...‬ואני לא מדבר על אותן‬ ‫אבל איך אזהה את האריזה הנכונה‬ ‫צדיקים צופרים לנו מידי פעם‪ :‬הי‪,‬‬ ‫מכירות תקופתיות משפילות‪,‬‬ ‫בחושך הרטוב הזה?‬ ‫יהודי‪ ,‬זה לא אתה‪ ,‬קרוב להשם?‬ ‫שהופכות אותנו למלקטי מצרכים‬ ‫תסתכל לאן אתה הולך‪ .‬היכן אתה‬ ‫לפתע הבריק לי רעיון‪.‬‬ ‫מהאשפתות"‪.‬‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫הסתובבתי בחיוך אל הנהג הנחמד‬ ‫כעת‪ ,‬עם הפנס הדולק ביד‪ ,‬על‬ ‫הם לא מתנשאים‪ .‬הם מנסים להסב‬ ‫ואמרתי‪ :‬כן‪ ,‬זה אני העורך‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫האספלט הרטוב מגשם ומנטיפי‬ ‫את תשומת ליבנו‪.‬‬ ‫שמפו‪ ,‬נפל לי האסימון‪.‬‬ ‫אכפת לך לעשות לי טובה? אולי‬ ‫במקום להקשיב‪ ,‬אנו מבקשים מהם‬ ‫זה מזעזע‪ .‬בהחלט‪.‬‬ ‫תכוון את פנסי הרכב על הערמה‬ ‫להאיר עבורנו את ערמת הקפואים‪.‬‬ ‫הזו? אי אפשר לראות כלום בחושך‬ ‫וכך במרחק נגיעה מהתן‪-‬צאפ‬ ‫הזה!‬ ‫אוי‪ ,‬נהג יקר‪ .‬מדוע נעלמת לי‬ ‫המיוחל‪ ,‬ערכתי עם עצמי חשבון‬ ‫נפש מהיר‪.‬‬ ‫הוא היה בהלם‪ .‬שהוא יאיר עם רכב‬ ‫פתאום?‬ ‫היוקרה שלו על ארגזים רטובים?!‬ ‫בדרכי הביתה אפוף מחשבות זיהיתי‬ ‫אילו הייתי נזקק למכירה בשביל‬ ‫מאיפה הבאתי את הרעיון הזה?‬ ‫את רכבו מרחוק‪.‬‬ ‫חיסכון כספי‪ ,‬ניחא‪ .‬מה לא עושים‬ ‫בשביל פרנסה?‬ ‫מתנשא‪ .‬אמרתי לכם‪.‬‬ ‫רכב עצר לפניו באמצע הכביש‪.‬‬ ‫אבל אני הרי מבזבז מידי פעם כסף‬ ‫אבל הוא לא אמר מילה‪ .‬כנראה‬ ‫הוריד נוסע‪.‬‬ ‫סתם כך‪ ,‬שלא לצורך קיומי מובהק‪.‬‬ ‫קורא ותיק‪ .‬נסע ברוורס כמה‬ ‫חצוף‪ .‬לא יכל להיצמד למדרכה‬ ‫מטרים‪ ,‬היטה את ההגה שמאלה‬ ‫ולתת לנהגים האחרים לעבור?‬ ‫ברוך השם‪ ,‬אני לא חי על השקל‪ .‬אז‬ ‫וימינה‪ ,‬והופ‪...‬‬ ‫למה אני מסכים להשפיל את עצמי‬ ‫מיודענו הנהג צפר בקולי קולות‬ ‫כך?‬ ‫הנה אתה שניצל סויה שלי‪ .‬כמה‬ ‫במשך שתי דקות ברציפות‪.‬‬ ‫חיכיתי לך‪.‬‬ ‫אך זהו כוחו של ההרגל‪.‬‬ ‫התקרבתי אל החלון‪ ,‬ראיתיו מצווח‬ ‫תודה‪ ,‬אמרתי לנהג‪ ,‬עזרת לי מאוד‪.‬‬ ‫בתחילה שלחתי את הילדים‪ .‬הם‬ ‫לעצמו בעצבים‪ .‬דופק על ההגה‬ ‫ראיתי אותו מהסס ומהסס‪ .‬בטח‬ ‫נהנו מהחוויה וכולם הרוויחו‪.‬‬ ‫כאחוז טירוף‪.‬‬ ‫רוצה להחמיא על העלון ומתבייש‪.‬‬ ‫בהמשך התרגלתי‪ .‬פיתחתי תלות‪.‬‬ ‫צרות של עשירים‪.‬‬ ‫החלפתי תפקיד עם הילדים כאשר‬ ‫אבל למה הפרצוף שלו מזועזע כל‬ ‫השעות כבר לא הסתדרו‪.‬‬ ‫כך? מה כבר כתבתי בשבוע שעבר?‬ ‫היי‪ ,‬זה לא אתה? הקורא של עלון‬ ‫קרוב השם?‬ ‫וכך מצאתי את עצמי בסיטואציה‬ ‫הנהג הפליג לדרכו ואני הכנתי את‬ ‫מביכה של נבירה כפופה אחר‬ ‫עצמי נפשית לקראת המטרה הבאה‪:‬‬ ‫החזרתי לו פרצוף מזועזע‪ ,‬והלכתי‬ ‫גומיות שחורות לשיער‪ ,‬עם נר‬ ‫לדרכי שמח וטוב לב‪.‬‬ ‫מארזי תן‪-‬צאפ – ייתכן ויגיעו‬ ‫בדיקת חמץ‪ ,‬בשם כל ישראל‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫בטעמים שונים‪ .‬מעניין איזה סוג‬ ‫העורך‬ ‫זה קורה לנו כל כך הרבה פעמים‪.‬‬ ‫הביאו הפעם?‬ ‫\\ ענייני דיומא‬ ‫חלום עליכם‬ ‫יו”ל ע”י ‘כיסופים’‬ ‫לילה טוב שינה מתוקה וחלומות נעימים – סודו של‬ ‫חבקוק הנביא ‪ 5‬רמת בית שמש ג' ‪1‬‬ ‫חודש כסלו‬ ‫לכל עניני הגליון‪-‬‬ ‫הערות והארות‪ ,‬נקודות הפצה וכדו'‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫במייל‪26karov@gmail.com :‬‬ ‫ההרשמה לקבלת הגליון במייל‬ ‫בכתובת‬ ‫‪k6646201@gmail.com‬‬ ‫ספר יצירה מבואר‪ ,‬שכל חודש בשנה מקביל לאחת משתים‪-‬‬ ‫עשרה האותיות הפשוטות‪ ,‬ולאחד משנים‪-‬עשר כוחות הנפש‪.‬‬ ‫חודש כסליו מקביל לאות סמ"ך ולכוח השינה שבנפש‪.‬‬ ‫כוח השינה שבנפש? מוזר‪ ,‬לא?‬ ‫ב‬ ‫האם התייחסנו אי‪-‬פעם לשינה ככוח נפשי? שינה מזוהה אצלנו דווקא‬ ‫עם חוסר כוח‪.‬‬ ‫קו כיסופים‬ ‫שיעורי בית המדרש‬ ‫וקבלת עדכונים שוטפים‬ ‫אור מלאכותי‬ ‫‪02-664-6201‬‬ ‫בעולם המערבי קשה מאוד ללכת לישון‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬כאשר הלילה פרש את כנפיו על היקום‪ ,‬אנשים הלכו לישון‪ .‬הם‬ ‫לא השתמשו בנרות כדי להפוך את הלילה ליום‪ ,‬אלא מעט כפי הצורך‬ ‫ותו לא‪.‬‬ ‫זמני השיעורים הקבועים‪:‬‬ ‫כיום‪ ,‬ברגע שהלילה פורש כנפיו‪ ,‬מתעורר לחיים עולם שלם של תאורה‬ ‫ימי רביעי‬ ‫מלאכותית‪ .‬עולם מואר באור יקרות שממשיך לתפקד כרגיל ואולי‬ ‫ללכת עם תורה ‪-‬‬ ‫אפילו ביתר שאת‪.‬‬ ‫תורה כה תנינא (בשעה ‪)20:30‬‬ ‫סיפורי מעשיות (בשעה ‪)21:30‬‬ ‫משפ' מרגלית‬ ‫מעבר לשיבוש הביולוגי והפיזי שהביאה עמה התאורה המלאכותית‪ ,‬יש‬ ‫רחוב הר' יצחק שמידמן ‪ 22‬בני ברק‬ ‫לכך משמעות פנימית רחבה הרבה יותר‪.‬‬ ‫שינויים בזמני ומיקום השיעורים‬ ‫מתעדכנים בקו כיסופים ‪02-664-6201‬‬ ‫העולם של שנות האלפיים הוא עולם מאד ברור‪ ,‬הגיוני ורציף‪ .‬האמירה‬ ‫שלו היא‪ :‬חייבים להתקדם! להמשיך את הקו הרציף של העולם‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'‬ ‫הגליון נתרם לזכות‬ ‫חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו‬ ‫לכללים‪ ,‬לקווים‪ ,‬להגיון ולציפיות‪ .‬חוששים‬ ‫ללכת לישון נשמע כמו ויתור על התקדמות‪.‬‬ ‫לשחרר ולאפשר חיבור‪.‬‬ ‫ויתור על כל כך הרבה דברים שיכולנו‬ ‫להספיק‪.‬‬ ‫כדי שהתרחשות שמתחוללת סביבנו תחדור‬ ‫אלינו פנימה לתוך הלב‪ ,‬היא צריכה לעבור כל‬ ‫עקרונית‪ ,‬אילו היתה דרך למנוע את העייפות‬ ‫כך הרבה סינון וביקורת‪.‬‬ ‫מבלי צורך לפרוש לשינה‪ ,‬מזמן היו המיטות‬ ‫מוצגות כפריט מוזיאוני שאין בו שימוש‪.‬‬ ‫ההתנהלות הזו נכונה בשעה שאנו שולטים‬ ‫בעצמנו‪ .‬מחזיקים את היד על ההגה ומנווטים‬ ‫לא פלא שהעולם שלנו לא מפסיק לייצר‬ ‫את החיים בבטחה‪.‬‬ ‫תחליפי אנרגיה חדשים לבקרים‪.‬‬ ‫אבל יש מצב בו השליטה שלנו מתרופפת‪,‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬ללכת לישון זו הסכמה מרצון לוותר‬ ‫ואז מתרחש הפלא‪ .‬נוצרים חיבורים הזויים‬ ‫על ההיגיון‪ .‬לתת לעצמנו להיכלל בתוך עולם‬ ‫והקשרים נטולי היגיון‪.‬‬ ‫דמיוני של חלומות‪ .‬עולם חסר הגיון ונטול‬ ‫קווים ברורים ורציפים‪.‬‬ ‫זה קורה בזמן השינה‪.‬‬ ‫בעולם המעשי והפעלתני שלנו‪ ,‬זה נשמע ממש‬ ‫מטופש‪...‬‬ ‫מערכת הבקרה נכנסת לשביתה וכוח החלום‬ ‫נכנס לפעולה‪ .‬ושם‪ ,‬בעולם המופלא הזה‪,‬‬ ‫ובקיצור‪ ,‬אנחנו לא מתייחסים בכבוד יתר‬ ‫דברים מתחברים בלי לשים לב‪ ,‬בלי רשות‪,‬‬ ‫לשינה‪ .‬ממש לא‪.‬‬ ‫ואפילו בלי היגיון‪.‬‬ ‫אבל האם זה באמת כך? האם השינה היא‬ ‫כאשר שליטת ההיגיון מתרופפת‪ ,‬פתאום דברים‬ ‫בריחה מעולם פעיל ופורה אל ממלכת חלומות‬ ‫שהתרחשו רק אתמול מתחברים לאירועים‬ ‫נטולת עשיה ותועלת?‬ ‫משנים עברו; העתיד והעבר חוגגים יחדיו;‬ ‫תחושת הזמן והמקום נמוגה כמעט לחלוטין‪.‬‬ ‫חלום מחבר‬ ‫בשעת חלום אנו מסוגלים להיות בו זמנית‬ ‫הנפש מטבעה נותנת אימון ומתחברת לכל דבר‪.‬‬ ‫בשלושה מקומות שונים‪ .‬והפלא הוא‪ ,‬שהכל‬ ‫היא כמו ילד קטן ותמים‪ ,‬שבכל מקום אליו הוא‬ ‫מתמזג בכזו טבעיות‪ ,‬שאפילו לא מעוררת בנו‬ ‫מגיע הוא מתחיל לנסות כל דבר‪ ,‬לרוץ לכל‬ ‫הרגשת אי‪-‬נוחות‪.‬‬ ‫הצדדים ולהכיר את כולם‪.‬‬ ‫זה הרי כל כך פשוט‪ .‬כאן או שם‪ ,‬אתמול או‬ ‫אנחנו כבר לא כאלו‪ .‬התבגרנו‪.‬‬ ‫מחר – הכל אותו הדבר‪...‬‬ ‫הניסיון העגום שלנו עוצר את התנועה הטבעית‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫שמיכה או סמיכה‬ ‫כוח השינה קשור לאמונה וביטחון‪.‬‬ ‫אנו בודקים כל דבר בחשדנות‪ ,‬האם זה מתאים‬ ‫‪4‬‬ ‫ענייני דיומא‬ ‫עמה את כל מעשי היום וכל מה שליקטה‬ ‫אדם מתקשה להירדם כשהוא טרוד בדאגות‬ ‫בעולם‪ ,‬נשפטת על מעשיה‪ ,‬פועלת מה שפועלת‬ ‫ובחשבונות‪ ,‬או כשאינו חש בטוח במקום בו הוא‬ ‫וחוזרת אלינו מחודשת‪.‬‬ ‫נמצא‪ .‬וזו סיבה נוספת לחשש הסמוי שלנו מפני‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫הבעיה שלנו שאנחנו מפחדים לשחרר את‬ ‫המושכות‪ ,‬ולתת למישהו אחר לסדר לנו את‬ ‫במשך היום אנחנו פותחים נושאים חדשים‪,‬‬ ‫הפאזל‪.‬‬ ‫עוסקים בפעולות שאמורות לגרום לשרשרת‬ ‫מתמשכת של אירועים‪ ,‬מתחילים להניע הרבה‬ ‫אנחנו מפחדים לבטוח על מערכת שלא‬ ‫גלגלים‪.‬‬ ‫בשליטתנו אלא בשליטת מישהו עליון מאתנו‪.‬‬ ‫חוששים לעצום עיניים ולהפקיר את ההגה‪.‬‬ ‫לכן אנו חוששים ללכת לישון – עדיין לא סיימנו‬ ‫לסגור את הקצוות‪ .‬מישהו צריך לדאוג לסגור‬ ‫פשוט ללכת לישון ולסמוך‪.‬‬ ‫את הפינות האחרונות‪ .‬להשלים את המעגלים‪.‬‬ ‫אמונה ושינה‬ ‫אך ראו זה פלא‪ ,‬אם רק נרשה לעצמנו ללכת‬ ‫וכאן חשוב להדגיש‪ ,‬שינה אינה דווקא בלילה‬ ‫לישון‪ ,‬כל אותם קווים שהשארנו פתוחים‬ ‫אלא גם ביום‪.‬‬ ‫במשך היום‪ ,‬יופיעו בחלומות בלי רשות‬ ‫ויתחברו בצורה בלתי נשלטת ומפתיעה‬ ‫כשאדם רוצה באמצע היום לעצור ולהתפלל‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫מנחה למשל‪ ,‬זה אתגר בלתי אפשרי – הכל‬ ‫ואם נודה על האמת‪ ,‬זה קורה לנו הרבה‪.‬‬ ‫פתוח‪ ,‬הכל זורם בשצף‪.‬‬ ‫כמה פעמים כבר קרה שהלכנו לישון‬ ‫איך אפשר לעצור את העולם ולפרוש לשעה‬ ‫מתוך החלטה לנקוט בפעולה מסוימת‪ ,‬אך‬ ‫של תפילה או התבודדות? מי יפתור את הבעיות‬ ‫כשהתעוררנו למחרת פתאום הסתכלנו על‬ ‫של כל העולם‪ ,‬ולפחות מי יחזיק אותם בראש‬ ‫הדברים בצורה אחרת‪ .‬פתאום השתנתה‬ ‫כדי שלא ילכו לאיבוד בחלל?‪...‬‬ ‫הפרספקטיבה‪.‬‬ ‫רק מי שקנה בנפשו את כח השינה‪ ,‬הוא זה‬ ‫מה גרם לזה לקרות? השינה‪.‬‬ ‫שיכול גם לעצור את האוטוסטרדה של החיים‪,‬‬ ‫לרדת בצד הדרך ולהיכנס לתפילה ודביקות‪.‬‬ ‫גם ברמה הפיזית זה פועל ככה‪.‬‬ ‫האל"ף בי"ת של דביקות היא ההסכמה ללכת‬ ‫המחקרים מוכיחים שכאשר אנחנו ישנים‪ ,‬המח‬ ‫לישון‪.‬‬ ‫שלנו מעבד את הנתונים שאגרנו במשך היום‪,‬‬ ‫משלים קצוות‪ ,‬סוגר פינות ומחבר את הפאזל‬ ‫לא צריך לעשות שום דבר כדי להגיע לדביקות‪,‬‬ ‫המורכב מכל אירועי היום‪.‬‬ ‫אלא רק לוותר ולהסכים לפרוש מהמרוץ‪,‬‬ ‫לנשום עמוק ולהירגע‪ .‬וזה הדבר שהכי קשה‬ ‫קל וחומר ברמה הרוחנית‪ ,‬כמו שלימדונו חז"ל‪,‬‬ ‫לנו לעשות – להירגע וללכת לישון‪.‬‬ ‫שהנשמה עולה למעלה בשעת השינה‪ ,‬מביאה‬ ‫‪5‬‬ ‫אותו הטעם של העתיד לבוא‪ ,‬וזה קורה בחודש‬ ‫מסופר על ה'דברי חיים' מצאנז‪ ,‬שלפני שהיה‬ ‫זה – חודש כסלו‪.‬‬ ‫הולך לישון היה אומר כך‪:‬‬ ‫חודש כסלו הוא חודש של ניסים‪ .‬לא ניסים‬ ‫הרמב"ם הוא עמוד ההתבוננות‪ ,‬האריז"ל עמוד‬ ‫שהובילו לגאולה שלימה‪ ,‬אלא ניסים שמלווים‬ ‫הפנימיות‪ ,‬הט"ז עמוד ההלכה‪ .‬אם כן‪ ,‬אני יכול‬ ‫אותנו בתוך הגלות‪.‬‬ ‫ללכת לישון רגוע‪ ,‬כי יש עמודים שיחזיקו את‬ ‫העולם‪...‬‬ ‫ולכן זה הזמן בו אפשר לזכות לשינה – שינה‬ ‫בריאה מתוך אמונה פשוטה‪.‬‬ ‫לצדיקים באמת היה קשה ללכת לישון – היה‬ ‫להם מה להפסיד‪ ,‬ובכל זאת הם מסרו נפש‬ ‫אמונה זו נרמזת באות סמ"ך‪ ,‬שכאמור היא‬ ‫והלכו לישון‪.‬‬ ‫האות המקבילה לחודש כסלו‪.‬‬ ‫לנו אין מה להפסיד‪ .‬העולם באמת יכול‬ ‫סמ"ך היא האות היחידה שעגולה וסגורה (מלבד‬ ‫להסתדר גם כשנישן‪ ,‬ואולי אפילו טוב יותר‪.‬‬ ‫האותיות הסופיות)‪ ,‬וזאת התחושה שמעניקה‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫צריך רק להאמין ולסמוך שהעולם מנוהל במאה‬ ‫אחוז על ידי הקב"ה‪ ,‬והוא מנהל הכל ממש‪ ,‬עד‬ ‫יש באמונה כוח של תמימות שמקיף מכל‬ ‫לרמה של הפרטים הקטנים‪ ,‬ורק לטובה‪.‬‬ ‫הכיוונים‪ ,‬מרגיע ואומר‪' :‬אתה יכול לישון רגוע‪.‬‬ ‫אתה מוגן‪ .‬יש לך על מי לסמוך'‪.‬‬ ‫כסלו והאות סמ"ך‬ ‫השינה והחלום הם הבשורה של הגאולה –‬ ‫כיצד ישנים?‬ ‫'היינו כחולמים'‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬כיצד מרפים והולכים לישון? ראשית כל‪,‬‬ ‫הדבר דורש שינוי תפיסה‪.‬‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬גם דברים שנראו לנו כל כך‬ ‫רחוקים מאתנו ולא שייכים אלינו לחלוטין‪,‬‬ ‫אנחנו חייבים להותיר פתח כלשהו במודעות‪,‬‬ ‫יתחברו כמו בתוך חלום‪.‬‬ ‫שם אנו קשורים למשהו גבוה יותר ומוכנים‬ ‫לסמוך עליו‪.‬‬ ‫חלום הוא מלשון החלמה‪ ,‬ככתוב 'ותחלימני‬ ‫ותחייני'‪ ,‬כי החלום הוא הרפואה של הגלות‪.‬‬ ‫היכולת לסמוך היא טבע מולד אצלנו‪ .‬כך‬ ‫התנהגנו בתור ילדים‪ .‬לא מוטל עלינו לרכוש‬ ‫חלום הגאולה הוא בעצם יקיצה מהערנות‬ ‫טבע חדש‪ ,‬אלא רק לחזור אליו‪.‬‬ ‫המוזרה שהגלות כופה עלינו‪.‬‬ ‫והנה גם כמה עצות למעשה‪:‬‬ ‫יקיצה אל תוך שינה וחלום מבריאים ומחלימים‪.‬‬ ‫אל תוך מציאות של ביטחון וסמיכה מוחלטת‬ ‫עצה ראשונה – בירור‪.‬‬ ‫בבורא העולם שיוביל אותנו כרצונו בעוד אנחנו‬ ‫ישנים בזרועותיו‪ ,‬כגמול עלי אמו‪.‬‬ ‫כל אחד מאתנו צריך לשאול את עצמו בכנות‪:‬‬ ‫מה מפריע לי לישון? כלומר‪ ,‬מהו הדבר‪ ,‬רוחני‬ ‫אבל כבר היום‪ ,‬בתוך הגלות‪ ,‬ניתן לטעום מעין‬ ‫‪6‬‬ ‫השנה נר‬ ‫חנוכה ידליק‬ ‫אותך‬ ‫או גשמי‪ ,‬שדורש ממני כעת להיות ערני‬ ‫כלפיו ולא מאפשר לי להרפות?‬ ‫כשנמצא אותו‪ ,‬נתמקד בו ונשאל את עצמנו‪:‬‬ ‫האם אני מאמין שה' יתברך מנהיג גם את‬ ‫הדבר הזה?‬ ‫אם התשובה היא 'כן – אני מאמין'‪ ,‬פשוט נלך‬ ‫לישון‪...‬‬ ‫כי אם אנו מאמינים שה' מנהיג את הדבר‬ ‫שמטריד את מנוחתנו‪ ,‬יש לנו אפשרות לסמוך‬ ‫ולדלג‪ ,‬וכך אנחנו סוגרים עוד מעגל בנפש‪.‬‬ ‫עצה נוספת – חלומות‪.‬‬ ‫בחלום יש כח עצום‪ ,‬כי הוא קופץ ומדלג מעל‬ ‫המציאות ומביא אתו תודעה ממרחב אחר‪.‬‬ ‫מי שרוצה אמונה חייב לאפשר מספיק מרחב‬ ‫לחלומות‪ ,‬כי רק כך יש לו נציגות בעולם של‬ ‫העתיד לבוא – עולם החלומות‪.‬‬ ‫איך נְ ַפ ֵּת ַח יכולת לחלום? נרשה לעצמנו‬ ‫לערוך היכרות עם משהו שלמעלה מההיגיון‪.‬‬ ‫ניתן להשיג את הספר הנפלא‬ ‫'להדליק נר חנוכה'‬ ‫עלינו לייחד איזה זמן במשך היום שמיועד‬ ‫מסדרת 'בקרב מועדך'‬ ‫לקליטת מושגים גבוהים‪ ,‬גם מבלי להבין‪.‬‬ ‫משיעוריו ושיחותיו של המשפיע‪:‬‬ ‫הרה"ח ר' דוד גבירצמן שליט"א‬ ‫בין אם זה יהיה במסגרת לימוד ספרי צדיקים‪,‬‬ ‫או במסגרת התבודדות וכדומה‪ .‬להיחשף‬ ‫אוצר של דעת והבנת הלב בענייני חג החנוכה‪,‬‬ ‫למושגים גבוהים מבלי לבחון את עצמנו‪,‬‬ ‫עם סדר הדלקת הנרות ‪ -‬הסודות והכוונוות‪.‬‬ ‫מגוון מדורים ובהם עשרות מאמרים‪ ,‬ארוכים‬ ‫האם אנו מבינים או לא‪ ,‬אלא פשוט לתת להם‬ ‫וקצרים‪ ,‬עמוקים וקלילים‪ ,‬המציעים נקודות מבט‬ ‫לעטוף אותנו‪.‬‬ ‫מרתקות על החג ומצוותיו‪ ,‬לאור תורת הנגלה‬ ‫והנסתר והנסתר בדרכי העבודה ובראי הנפש‪.‬‬ ‫כאשר לא נירתע יותר מתודעה הגבוהה‬ ‫מההיגיון‪ ,‬נוכל להתחיל לחלום‪...‬‬ ‫יצירת מופת שכולה עומק רגש והשראה‬ ‫המאמר בשלימותו מופיע בספר הנפלא‬ ‫‪7‬‬ ‫בקרב מועדך – חנוכה‬ ‫נקודות מכירה‪:‬‬ ‫בית שמש‪ :‬בית הכנסת איתן הנחל‪ ,‬רחוב חבקוק הנביא ‪5‬‬ ‫בני ברק‪ :‬ספריית ברסלב‪ ,‬רחוב רבי עקיבא ‪40‬‬ ‫\\ להתקרב למציאות‬ ‫אמונה נעלמת‬ ‫האם יש דרך להחזיק את האמונה שלא תברח לנו?‬ ‫עדינה מאוד שקשורה לליבת היהדות שלנו –‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬לכל מה שהתפיסות שלמדנו עד כה‬ ‫משפיעות על עבודת השם שלנו‪.‬‬ ‫מחסני אמונה‬ ‫לום חברים‪,‬‬ ‫הסדרה 'להתקרב למציאות' מלווה‬ ‫אותנו כבר תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫במסגרת זו דיברנו על נושאים‬ ‫ש‬ ‫רבים ומגוונים‪ ,‬אך הצד השווה שבכולם שהם‬ ‫מבוססים על הנחת יסוד אחת‪:‬‬ ‫כדרכנו‪ ,‬נפתח בשאלה‪ .‬אולי קצת מוזרה‪:‬‬ ‫הדבר היחיד שקיים באמת במציאות‪ ,‬זו‬ ‫היכן מאוכסנת האמונה שלנו?‬ ‫המציאות בעצמה‪.‬‬ ‫האם אנו מחזיקים במאגר אמונה באיזשהו‬ ‫וממילא‪ ,‬המקום היחיד בו מתקיימים החיים ובו‬ ‫מקום?‬ ‫אנו פועלים ומתקדמים‪ ,‬הוא המציאות‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬לא הבנתי את השאלה‪.‬‬ ‫ולכן כל התעסקות עם מציאות חליפית שהיתה‬ ‫אמורה להיות או שהיינו רוצים שתהיה – היא‬ ‫אני אסביר‪.‬‬ ‫בריחה לחלל הפנוי‪.‬‬ ‫כשאנחנו לומדים תורה למשל‪ ,‬או צוברים כל‬ ‫על בסיס העיקרון הזה דנו יחד בכל מיני תתי‪-‬‬ ‫סוג של ידע‪ ,‬הוא מאוכסן במוח‪.‬‬ ‫נושאים שעלו על הפרק מידי פעם‪.‬‬ ‫במוח שלנו נאגר כל המידע שנחשפנו אליו‬ ‫האמת היא‪ ,‬שבגלגול הראשון של החומר הזה‪,‬‬ ‫במשך כל חיינו‪ ,‬מהלידה ועד היום‪.‬‬ ‫במסגרת השיעורים בבני ברק‪ ,‬הוא היה נקרא‬ ‫בשם‪ :‬אמונה מציאותית‪.‬‬ ‫חלקו מונח במקום נגיש וקל לשליפה‪ ,‬וחלקו‬ ‫מעלה אבק אי‪-‬שם על המדפים האחוריים‬ ‫ואחרי כל כך הרבה זמן שהתמקדנו יותר בחצי‬ ‫במחסני המוח‪.‬‬ ‫השני של השם הזה – בחלק המציאות‪ ,‬הגיע‬ ‫הזמן לעבור ולדבר על החצי הראשון שלו –‬ ‫אבל הוא קיים היכן שהוא בראש‪.‬‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫השאלה שלי היא היכן מאוכסנת האמונה?‬ ‫בפרקים הבאים אנו רוצים להתייחס לנקודה‬ ‫‪8‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫כולנו הרי חווים מידי פעם אובדן אמונה‪.‬‬ ‫האם יש מקום ששם נצברת האמונה‪ ,‬כמו כל‬ ‫מידע אחר?‬ ‫לא אובדן מוחלט חלילה‪ .‬אנחנו נשארים‬ ‫מאמינים ולא הופכים לאפיקורסים חס ושלום‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬אמונה היא לא מידע‪ .‬זה לא שכל‪.‬‬ ‫אבל האמונה שנשארת בידינו לא מצליחה‬ ‫במקום שמסתיים השכל שם מתחילה האמונה!‬ ‫לגרום לנו להתגבר על הניסיון שניצב בפנינו‪.‬‬ ‫נכון מאוד‪ .‬האמונה היא לא מקבץ ידיעות‪ ,‬ומן‬ ‫אנחנו יודעים לחזור על כל כך הרבה רעיונות‬ ‫הסתם היא לא נצברת במוח‪.‬‬ ‫ומאמרי אמונה‪ ,‬אבל פתאום‪ ,‬ברגע מסוים‬ ‫שאנחנו צריכים להתגבר על עצלות‪ ,‬כעס‪,‬‬ ‫אבל איפה כן?‬ ‫עצבות או כל נטיה אחרת – פתאום הרעיונות‬ ‫הללו נשמעים לנו חלולים‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬האמונה היא לא בלב?‬ ‫הם לא מצליחים לחזק ולהחזיק אותנו‪.‬‬ ‫אולי‪ .‬יכול להיות‪.‬‬ ‫והשאלה הקריטית עבורנו היא‪ :‬מה הדרך‬ ‫ייתכן שגם בכליות או בריאות? אולי בעיניים‬ ‫לחזק את האמונה שתעמוד לנו לשימוש כשאנו‬ ‫ובפה?‬ ‫זקוקים לה?‬ ‫אובדן אמונה‬ ‫תלמיד‪ :‬מי אמר שיש כזו דרך?‬ ‫התשובה לשאלה הזו לא כל כך חשובה‪ .‬זה לא‬ ‫אולי זה טבע האמונה‪ ,‬שהיא נעלמת תמיד‬ ‫באמת משנה באיזה איבר אנו מאמינים‪.‬‬ ‫וצריך להמציא אותה כל פעם מחדש?‬ ‫השאלה רק נועדה לחדד את העובדה שאין לנו‬ ‫בהחלט יש בזה משהו‪ .‬האמונה היא דבר מאוד‬ ‫מאגרים של אמונה שאפשר פשוט לנבור בהם‬ ‫חמקמק ובלתי נתפס‪.‬‬ ‫ולשלוף אותה כשצריך‪.‬‬ ‫אבל מצד שני‪ ,‬בהחלט יש סוג אמונה מוצקה‬ ‫וזה שונה מאוד מכל סוג של מידע‪.‬‬ ‫שמסוגלת ללוות אנשים במשך שנים‪.‬‬ ‫יש היום הרבה שיטות כיצד לצבור מידע‬ ‫והאמונה הזו היתה מאוד מצויה בדורות‬ ‫בצורה יעילה‪ ,‬באופן שהוא לא יישכח במהרה‪.‬‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫יש גם כל מיני עצות כיצד ניתן לשלוף מהמוח‬ ‫מידע נשכח‪.‬‬ ‫אמונה פשוטה‬ ‫הסבים והסבתות שלנו הלכו עם אמונה‬ ‫מומחים מציעים כל מיני עזרים שיסייעו לנו‬ ‫תמידית‪ ,‬בלי יותר מידי שאלות ובלבולים‪.‬‬ ‫להיזכר בדברים שידענו בעבר ושכחנו‪.‬‬ ‫היו להם הרבה ניסיונות בחיים‪ .‬אולי אפילו‬ ‫אבל כל האמצעים הללו לא יעילים כשמדובר‬ ‫יותר משלנו‪.‬‬ ‫באמונה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אבל אלו היו ניסיונות כביכול טכניים –‬ ‫קשיים‪ ,‬צרות‪ ,‬ייסורים‪ ,‬רדיפות‪.‬‬ ‫הם היו צריכים להתאמץ בשביל לקיים תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬הרבה יותר מאתנו‪.‬‬ ‫אבל את סוג הבלבולים שאנחנו חווים‪ ,‬הם‬ ‫חוו הרבה פחות‪.‬‬ ‫חוסר חשק‪ .‬עצבות ודכדוך‪ .‬ספקות ותהיות –‬ ‫כל אלו שייכים יותר לדור שלנו‪.‬‬ ‫נראה שהיתה להם איזו אמונה בסיסית‪ ,‬שלא‬ ‫נתנה מקום לכל אותם ניסיונות שבדעת‪.‬‬ ‫ולאמונה הזו שלהם יש שם‪.‬‬ ‫קוראים לה אמונה פשוטה‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬תמיד בסוף מגיעים למושג הזה‪:‬‬ ‫אמונה פשוטה‪...‬‬ ‫מה לעשות שאנחנו לא פשוטים‪...‬‬ ‫זה מתסכל‪ ,‬נכון?‬ ‫אתה יודע למה? כי יש לנו טעות בסיסית‬ ‫בהבנת המושג אמונה פשוטה‪.‬‬ ‫אם נשאל את רוב האנשים‪ :‬מה צריך לעשות‬ ‫בשביל שתהיה לנו אמונה פשוטה‪ ,‬מה‬ ‫לדעתכם תהיה התשובה שלהם?‬ ‫תלמיד‪ :‬למחוק את כל מה שאנחנו יודעים על‬ ‫הקב"ה והתורה‪.‬‬ ‫לשכוח את כל הרעיונות ששמענו‪ ,‬ואת כל‬ ‫התפיסות שיש לנו‪.‬‬ ‫להיות תמים ולהאמין כמו ילד‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫הרי את כל מה שאני מוסר לאחרים אני כבר‬ ‫בהחלט‪ .‬זה פחות או יותר יהיה סוג התשובה‬ ‫יודע בעצמי‪ .‬אז למה שזה יגביר אצלי את‬ ‫שנשמע‪.‬‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫אבל אם זו האמת‪ ,‬האם יש לנו סיכוי לקנות‬ ‫ייתכן שיש כאן גם עניין סגולי‪.‬‬ ‫אמונה פשוטה?‬ ‫עצם הדיבור‪ ,‬גם על דברים ידועים‪ ,‬מגביר‬ ‫הרי אנחנו אנשים מתוחכמים‪ .‬חושבים‪.‬‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫יצירתיים‪ .‬איפכא מסתבראים‪ .‬איך פתאום‬ ‫נהיה תמימים?‬ ‫אבל מן הסתם יש כאן עומק נוסף‪ .‬ואל העומק‬ ‫הזה אנו חותרים‪.‬‬ ‫אנחנו חכמולוגים בני חכמולוגים‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫האם אפשר להחזיר את הגלגל אחורה‪ ,‬ולחיות‬ ‫בסגנון מחשבה ותפיסה של דורות קודמים?‬ ‫אז לפני שאנחנו מתחילים בבירור הנושא‪,‬‬ ‫בואו נסכם את הנקודות שרצינו לברר‪:‬‬ ‫זה נראה לא סביר‪ ,‬וגם לא הגיוני‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהיכן עלינו לשאוב את האמונה בזמן‬ ‫אבל האמת היא‪ ,‬שהמושג אמונה פשוטה‪,‬‬ ‫שהיא נעלמת לנו?‬ ‫מבוסס על יסוד אחר לגמרי‪ ,‬ששייך מאוד‬ ‫מאוד לנושא הכללי שלנו בסדרה זו‪ :‬המציאות‪.‬‬ ‫והאם יש דרך לגרום שהאמונה פחות תיעלם?‬ ‫ב‪ .‬מה משמעות המושג 'אמונה פשוטה' שבה‬ ‫האמנתי כי אדבר‬ ‫החזיקו הדורות הקודמים?‬ ‫אבל לפני שנצלול פנימה‪ ,‬בואו נשאל שאלה‬ ‫נוספת‪:‬‬ ‫והאם גם בדור מתוחכם וציני כמו שלנו‪ ,‬יש‬ ‫מקום לאמונה פשוטה?‬ ‫מה יכול לחזק את האמונה?‬ ‫ג‪ .‬איזה סוג פעולות עלינו לעשות כדי לחזק‬ ‫האם יש משהו שאנו יכולים לעשות כדי לתת‬ ‫את האמונה‪ ,‬ובאיזה מישור הן מתבצעות?‬ ‫תוקף לאמונה ולהגדיל אותה?‬ ‫ומה הכוונה שהדיבור בונה אמונה?‬ ‫תלמיד‪" :‬האמנתי כי אדבר" – בספרי צדיקים‬ ‫מובא שהדיבור בענייני אמונה יותר אמונה‪.‬‬ ‫אלו לא סתם שאלות – אלו שאלות קיומיות‬ ‫שכל בסיס היהדות שלנו בנוי עליהן‪.‬‬ ‫כן‪ .‬זה ציטוט מוכר‪ .‬גם רבינו התבטא על כך‬ ‫שהדיבור יוצר אמונה‪.‬‬ ‫אבל מכיוון שהמסגרת שלנו קצרה מידי‪ ,‬ניתן‬ ‫לשאלות הללו להדהד לנו בראש ובלב עוד‬ ‫אבל במחילה מכבודכם‪ ,‬אולי תסבירו לי לאיזה‬ ‫שבוע‪.‬‬ ‫סוג דיבור הם התכוונו?‬ ‫ובעזרת השם‪ ,‬בפרק הבא‪ ,‬נתחיל לצעוד יחד‬ ‫האם הכוונה היא‪ ,‬שאם אני אמסור שיעור‬ ‫במשעולי האמונה המציאותית‪.‬‬ ‫בענייני אמונה‪ ,‬זה יבנה אצלי אמונה?‬ ‫‪11‬‬