שי צבי · Shai Tzvi — ויצא (2026-11-16)

פרשת ויצא בס"ד
ומהלשון משמע ,שניתנה לי פרנסתי ,אלא שנגזלה ממני ,שבשביל ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה .ובמדרש (בראשית רבה
שהרעותי את מעשי ,ניתנה רשות לחיצונים לגזול את השפע .ועל סח ,ב) איתא :רבי שמואל בר נחמן פתח( ,תהלים קכא ,א)
זה יצטרך העני ליתן דין וחשבון ,מדוע השפע נמסר לחיצונים 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים' ,אשא עיני אל
בסיבתו ,עכ"ד. ההורים ,למלפני ולמעבדני' ,מאין יבוא עזרי' ,אליעזר
בשעה שהלך להביא את רבקה ,מה כתיב ביה (בראשית כד,
ומעתה דברי המדרש עולים יפה .דהנה אצל יעקב אבינו ,ראו י) ויקח העבד עשרה גמלים וגו' .ואני לא נזם אחד ,ולא
בחוש שניתנה לו פרנסתו ,אלא שגנזלה ממנו ,וכמו שפירש רש"י צמיד אחד .חזר ואמר ,מה אנא מובד סברי מן בריי ,חס
(להלן כט ,יא)' :שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי ,אלא (שם ,ב) 'עזרי
והשיגו ,ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו .אמר לו, מעם ה' עושה שמים וארץ' ,ע"כ .ותמהו המפרשים ,איך
מה אעשה לציווי של אבא .אמר לו יעקב ,טול מה שבידי ,והעני יתכן לומר על יעקב אבינו שאבד בטחונו בה' אף לרגע אחד.
חשוב כמת' ,עכ"ד .וחשב יעקב אבינו בענוותנותו ,שזו הוכחה ועוד מה ענין הדרש 'למלפני ולמעבדני' להכא.
שהוא הרעה את מעשיו חלילה ,ודין גרמא שנמסר השפע
לחיצונים .ולכן שפיר אמר אליעזר בשעה שהלך להביא את ונראה בהקדם המבואר בחובות הלבבות (שער הבטחון ,פרק
רבקה ,מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו' .ואני ג)א ,כי אחד מהתנאים להשיג את מדת הבטחון הוא ,להשתדל
לא נזם אחד ,ולא צמיד אחד .ואין לומר שאשים מבטחי בה' לקיים כל המצוות ,ולהזהר מכל העבירות .כי מי שבוטח בה'
שלא יעזבני ,שהרי מאחר שהרעותי את מעשי חלילה ,איני יכול בעוד הוא ממרה אותו ,הוא סכל וטיפש ,ואינו ראוי להיקרא
לבטוח עוד בה' ,כי הבוטח בה' בעוד הוא ממרה אותו ,הוא בוטח ,כי איך יוכל לבטוח שהבורא ימלא משאלתו ,בשעה שהוא
סכל וטיפש. עושה מעשים שהבורא הבטיח להעניש עליהם ,עכ"ד.
אך שוב חזר בו ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי ,חס אולם בבית שמואל אחרון (פרשת וארא) כתב ,דמכל מקום גם
ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי .פירוש ,לית אנא מובד מי שאינו בטוח שהוא צדיק ,יכול לבטוח בה' בזכות אבות ,שהרי
סברי ,והטעם לזה הוא 'מן בריי' ,לפי שכל כוונתי להיוושע היא זכות אבות יש לכל ישראל ,עכ"ד.
אך ורק למענו יתברך ,ולא להנאת עצמי ,ובכהאי גוונא שפיר
דמי לבטוח בה' גם כשאין האדם כדאי. ובספר קהלת יעקב (לפסח ,דף שצו) כתב ,דאף שאין שייך
בטחון אם אדם יודע שהוא חוטא ,אבל אם הוא רוצה להיוושע
ולדרכינו יש לומר שגם תחילת הדרש אשא עיני אל ההורים, רק למענו יתברך שהוא מיצר בצרתו ,כמו שנאמר (תהלים צא,
למלפני ולמעבדני טו) עמו אנכי בצרה ,ולא להנאת עצמו ,אז שייך בטחון אף
; שאין האדם כדאי ,עכ"ד.
עולה לכוונה זו .דלפי שבענוותנותו הרגיש יעקב בעצמו שהוא
חוטא ורב מרי חלילה ,וידע כי החוטא אינו ראוי להיקרא בוטח, והנה בשם משמואל (פרשת בהר ,שנת תרעג) הביא בשם הרה"ק
לכן נשא עיניו אל אבותיו להיוושע בזכותם ,וכאמור שגם מי רבי בונם מפרשיסחא זללה"ה ,שכל עני יצטרך ליתן דין וחשבון
שאינו צדיק יכול לבטוח בה' להיוושע בזכות אבות שיש לכל מדוע הוא עני .ומבאר כוונתו ,על פי מה דאיתא במשנה
ישראל. (קידושין פב' ).אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס
שלא בצער ,אלא שהרעותי את מעשי ,וקפחתי את פרנסתי',
ע"כ.
להתעסק בצורך מצרכיו ,או מזהיר אותו מדבר ,ויעבור על מצוותיו, א) וזה לשונו :וההקדמה הרביעית ,שתהיה השגחתו חזקה
ויגיע לממנה עברו על מצותו ,כי יהיה הסיבה החזקה להימנע ממנו והשתדלותו גדולה לקיים מה שחייבו בו הבורא מעבודתו ,ולעשות
העשות מה שבטח עליו בו ,כל שכן מי שעבר על חוקי האלהים מצוותיו ,ולהזהר מאשר הזהירו ממנו ,כפי מה שהוא מבקש ,שיהיה
ומצוותיו ,אשר יעד והעיד עליהם ,שתהיה תוחלת הבוטח עליו נכזבה הבורא לו במה שהוא בוטח עליו בו וכו' .אבל מי שיבטח על הבורא
כשימרהו ,ולא יהיה ראוי להקרא בשם בוטח באלהים ,עכ"ד. והוא ממרה אותו ,כמה הוא סכל וכמה דעתו חלושה והכרתו ,כי הוא
רואה ,כי מי שנתמנה לו מבני אדם על דבר ,כשהוא מצווה אותו
לקבלת הגליון ,ולהערות והארותL0527654612@gmail.com :
