עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ויצא (2026-11-16)

39
פרשת ויצא
שאלה :ראובן קנה מכשיר פלאפון ,וכשהתחיל להשתמש ראה שאלה :הנה בשנים האחרונות הוקם ארגון ע"י גדולי הדינים שליט"א אשר פיו יקבנו
"נקי כפים".
שהכפתורים לא תמיד עובדים ולפעמים צריך ללחוץ כמה פעמים
ארגון זה שם לו ליעד למצוא פתרון עבור אנשים פרטים או סוחרים אשר נכשלו בגזל
וכו' .לאחר שבועיים התקשר למוכר והתלונן על מכשיר הפלאפון. ממון לזולת בכל דרך של הפסד ולא מתאפשר להם לקיים "והשיב את הגזילה אשר
המוכר השיב שיבא לחנות ויטפל בו. גזל" אם מפני שאינם יודעים בבירור ממי גזלו או הפסידו את ממונו ,ואם מפני שאותו
ראובן לא היה לו זמן והמשיך להשתמש למרות התקלות .ולאחר חצי גוף שממנו גזלו כבר אינו מתפקד ולא ידוע להם איך יקיימו את ההשבה.
וכבר אמרו חז"ל הגוזל ואינו יודע ממי גזל יקיים בהם צורכי רבים אך לא נחשב הדבר
שנה הגיע לחנות וטען שהוא מקח טעות .בעל החנות טען שכיון
השבה מעלייתא .עיין חו"מ (סימן שס"ו ס"ב) הרועים והגבאים והמוכסין תשובתם
שהשתמש חצי שנה לא יכול לטעון מקח טעות .עם מי הדין? קשה מפני שגזלו את הרבים ואינן יודעים למי יחזירו ,לפיכך יעשו בהם צורכי רבים
תשובה :השו"ע (חו"מ סימן רל"ב סעיף ג') פסק שאם הקונה השתמש כגון בורות שיחים ומערות.
בחפץ אחר שראה את המום "הרי זה מחל" .לפי"ז בנידון השאלה וכתב שם הפת"ש (סק"א) בשם התוספות ב"ב (פ"ח :ד"ה התם) ,אשר כתבו דהיכא
דגזל הרבים ואינו יודע למי ישיב אע"ג דאמרינן (ב"ק צ"ד ע"ב) יעשה בהם צורכי רבים
שראובן השתמש בפלאפון הרי מחל. מ"מ לאו תשובה מעלייתא ,וכ"ה בסמ"ע (סימן רל"א ס"ק ל"ד).
אלא שראובן טוען שלא ידע הלכה זו ,ובשום אופן לא מחל אלא כל וכבר אמר איוב "ההלך לבי אחר עיני אם בכפי דבק מאום" .וכתב המסילת ישרים
יום חשב ללכת לחנות לתבוע מקח טעות ולא התפנה לכך עד חצי (פרק י"א) והבט יופי המשל אשר המשיל את הממון לדבק שאם אדם אינו נזהר בממון
הזולת ממילא נדבק בידיו ,ולא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל כדכתיב "כי
שנה.
מלאה הארץ חמס".
אכן בספר אורחות משפט נסתפק בזה ונשאר בצ"ע .אך הפת"ש וע"כ שם לו ארגון זה למטרה שתהיה תשובת הגזלנים בין בשוגג ובין במזיד באופן
(סק"א) השיג עליו שפשוט שחז"ל לא חילקו ובכל אופן נחשב הנ"ל שאין לו דרך להשיב לנגזל עצמו וירצה לעשות תשובה מעליתא ככל האפשר.
מחילה. הדבר שיעשה הוא שאותו גזלן יתרום לארגון סך מסוים כפי מה שמשער שאותו גזל,
והארגון הנ"ל "נקי כפים" יזכה את הסכום לנגזל או הנגזלים והכסף שנתרם יהיה מונח
אולם מדברי הבדק הבית (חו"מ סימן קנ"ד סל"ח) נראה דס"ל שמי
בקופת הארגון וישמש הכסף לגמ"ח עבור נצרכים ואשר יהיה לזכותו של הנגזל
שלא יודע הדין לא נחשב למחילה[ ,שם איירי גבי חזקת תשמישין, מאחר והכסף זוכה עבורו ומונח בגמ"ח לצורכי הלוואות וכנ"ל .כמו"כ אם במשך הזמן
שהרואה את שכינו מעביר מרזב דרך חצרו ושתק נחשב שמחל ,וכתב ימצא הגזלן את הנגזל יוכל לקחת את תרומתו מהגמ"ח ולהשיב את כסף הגזילה
הטור בשם הגאון שלא נאמן התחתון לומר שלא ידע שצריך למחות, לנגזל באופן ישיר.
עתה נשאלה שאלה ע"י הלומדים מה פתרון יש כאן כאשר הנגזל אינו ידוע ונשתקע
והב"י כתב שמי שלא יודע את הדין לכאורה יש להאמינו שלא מחל, שמו עד שאפילו הגזלן אינו בר יכולת להגיע אליו ,וא"כ איך מהני לזכות לו את כסף
ונשאר בצ"ע]. הגזילה כאשר הוא נמצא במצב של נשתקע שמו אשר לכאורה הוי מצב של הפקר?
לדברי הבדק הבית משמע שיכול לטעון מקח טעות .אלא שא"כ תשובה :נקום ונשנה פרק זה של נשתקע שמו.
קיי"ל כרבנן דפליגי אדר"א והסוברים דקרקע אינה נגזלת ולכך הגוזל קרקע ושטפה
המקח בטל למפרע ונמצא שהשתמש במכשיר שלא שייך לו במשך
נהר אומר לו הרי שלך לפניך (ב"ק קי"ז .):וכמו"כ היושב בסוכה גזולה יצא ידי חובה
חצי שנה ,ומעתה יש לדון אם חייב לשלם דמי שכירות על מכשיר כיון שקרקע אינה נגזלת וכל היכא דקיימא ברשותיה דמאריה קיימא ,ולכך לא קרינן
הפלאפון. בה לך ולא מן הגזול ,אלא הויא כסוכה שאולה שיוצאים בה ידי חובה( ,סוכה ל"א.).
ובכן נחלקו בזה השו"ע והרמ"א (חו"מ סימן רל"ב סעיף ט"ו) ,דלדעת ואע"ג שפסק הרמב"ם (פ"ז מגניבה הי"א) דהמסיג גבול חבירו עובר גם משום גזל או
גניבה ,זהו לעניין לאו דלא תגזול ,אבל קנייני גזילה אין בקרקע דממעטינן לה מכלל
השו"ע חייב לשלם עבור ההשתמשות שהשתמש ,ואילו לדעת
ופרט וכלל כנ"ל בגמ' ב"ק (קי"ז ,):ולכך אין בה דין השבה ואין בה קניני גזילה לעניין
הרמ"א פטור מלשלם[ ,עיין עוד בספר זכור לאברהם (חלק ט' סימן שינוי( ,פנ"י ב"מ ס"א .בתוד"ה אלא).
רל"ב תשובה י"ד) מה שהארכנו שם]. ומ"מ גם לשיטות הסוברות דאין לא תגזול בגזלת קרקע ,מ"מ כתב הרא"ש בתשובה
העולה להלכה :אם ניכר הדבר שראובן לא ידע הלכה זו כלל ולא מחל (כלל צ"ה סימן א') מובאת בטור חו"מ (סימן שע"א) דאם ישב בבית חבירו ולא העלה
לו שכר עובר משום לא תגזול .הרי שעל השימוש בקרקע היכא דקיימא לאגרא בודאי
בשום אופן ,לא נחשב למחילה ,ויוכל לטעון מקח טעות. עובר משום לא תגזול ,ורק על גזילת גוף הקרקע פליגי הראשונים כנ"ל.
אך אם המוכר לא מאמין לו ,לא נוכל להוציא ממנו ממון ,ועל כן יש בשבוע הבא בעז"ה נמשיך ונדון בדין יאוש בקרקע ונשתקע שמו ,והעולה לפשוט
לפשר ביניהם. הדין בנידו"ד.
ניתן לשמוע את שיעוריו של ראש בית ההוראה הרה"ג ר' אפרים כהן עמאש שליט"א בטלפון – 0733-718734
ואילו דעת המ"ב (סימן תרע"ז ס"ק י"ד) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (דרשו ,הערה )44שחייב שאלה :ראובן ואשתו מוזמנים להורים לסעודה ראשונה של שבת .ההורים גרים במרחק הליכה
להשתתף בפרוטה ,דאינו נחשב בן בית בשביל שבת אחת .וכן נראה שהיא דעת מרן הרב של חצי שעה .לכן נוסעים אליהם שעתיים לפני שבת ובלילה חוזרים ברגל לביתם .איך עליהם
עובדיה זצ"ל שאינו נחשב בן בית ,ולפי"ז מחוייב להשתתף בהדלקת המארחים. לנהוג בהדלקת נרות של שבת?
אלא שמ"מ דעת הרב עובדיה זצ"ל שפטור מהדלקה משום שתולין בסתם שבעה"ב הקנה לו תשובה :צריכים להשתתף בשמן של ההורים ע"י שישלמו פרוטה או ע"י קנין בשמן (שו"ע או"ח
שמן ,כמו שנותן לו שאר צרכיו (חזו"ע חנוכה עמ' קמ"ה) .ומעתה אם בעה"ב לא יודע שצריך סימן רס"ג ס"ז) .שכן ע"י הדלקה נפרדת בבית של ההורים לא יוצאים י"ח שאין להם חדר מיוחד
להקנות לו[ ,וכן במציאות לא יודעים הלכה זו שצריכים להקנות] חזר הדין שמסתמא לא להם.
הקנה לו. ואמנם המ"ב שם (ס"ק ל"ג) כתב שאם סמוך על שולחן בעה"ב הרי הוא כבני ביתו ,וא"צ
לכן למעשה צריך הבחור להשתתף בפרוטה או לזכות בחלק מהשמן. להשתתף בפרוטה .אך היינו דווקא כשסמוך על שולחן בעה"ב בקביעות (מ"ב סימן תרע"ז ס"ק
שאלה :אשה הכינה עיסה לחלות לכ' שבת .בתה שהיא בת מצווה בקשה מהאמא שתתן לה י"ד) ,וכאן אפי' לשבת שלמה אינו סמוך על שולחן בעה"ב.
להפריש חלה באשר רוצה לזכות במצוות הפרשת חלה .האם יכולה האמא ליתן לבת לזכות כמו כן צריכים ראובן ואשתו להשאיר אור דלוק בביתם לכ' שבת ,מפני שלום בבית אך לא
במצוות חלה? יוצאים בזה יד"ח הדלקה כיון שמדליקים אור זה לפני פלג המנחה ,לכן צריכים לצאת י"ח ע"י
תשובה :לפי הדין בעלת העיסה צריכה להפריש חלה או שליח של בעלת העיסה ,לכן לא שישתתפו בהדלקת ההורים.
יכולה הבת לזכות במצווה אלא יכולה להפריש בשליחות האמא והמצווה היא של האמא. שאלה :מה הדין בחור שמתארח אצל משפחה ולא מדליקים עליו בבית (כגון שההורים שלו
לכן אם רוצה הבת לזכות במצווה צריכה לזכות בעיסה ,ואח"כ תוכל להפריש בעצמה בלי נסעו) ,וגם אין לו חדר מיוחד ,איך עליו לנהוג בהדלקת נרות שבת?
שליחות( ,רמב"ם פ"ד מתרומות ה"א ,דרך אמונה שם סק"א ,אור לציון ח"ב עמ' ע"ח ,תוס' תשובה :בנידון זה דעת הגרש"ז אויירבך זצ"ל שכיון שאוכל כל השבת אצל המשפחה נחשב
בנזיר י"ב .ד"ה מ"ט). כאחד מבני הבית ולא חייב בהדלקה.
לשאלות ובירורים ניתן לפנות
ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'
המשך הנידון ביזם שמכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף -מקרה ט' הצטמצמה אך ורק לתקופת הבניה ולא על דיונים בהמשך ,ואף התנגד
לאחר סיום כל הדיונים ,נכנסו לשגרה ,הגיע החורף הראשון והתחילו לכך שהבורר יכריע על ויכוח זה האם יש לו סמכות לדון כאן או לא.
הבעיות ,בחלק נכבד מהדירות הייתה רטיבות ממי גשמים ,ולא רק הייתה תשובה :א .ראשית כל יש לדון למי הסמכות לדון בדין זה ,ונראה מאחר
והאחריות הינה על איכות הבנייה ,וכל עוד יש חדירת מי גשמים רטיבות בתקרה ,אלא גם ארונות נהרסו ועוד חפצים.
כשתבעו את היזם ,הפנה אותם אל הקבלן הערבי ,שקיים בהם את הפסוק ובמיוחד בגשמים הראשונים הרי זה כהוכחה על כך כי הבנייה מתחילה
'אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר' ,והתכחש לכל סוג אחריות באשר לא הייתה תקינה ,ומשכך הרי היזם לא מסר את הדירות כפי התחייבותו,
לכן נראה כי הבורר שנקבע למשך תקופת הבנייה לא סיים את תפקידו היא.
ולא זו בלבד אלא הפנה אותם אל היזם באומרו שאינו חייב להם מאומה ויכול לדון את הצדדים.
ב .אמנם את ההחלטה על כך לא יוכל הבורר לקבל ,משום שאינו יכול באשר לא חתם מולם את הסכם הבנייה.
בראותם שאין להם ברירה תבעו את היזם לדין תורה ,אך גם כאן התחילה להחליט כי הוא הבורר המוסכם כל עוד ויש ויכוח על כך.
סחבת כיוון שהיזם טען כי אין סמכות לבורר לפסוק בדיון זה ,כי כל סמכותו בשבוע הבא בעז"ה נביא את החלטת הבורר בעניין.
הרה"ג שמעון מנשה שליט"א
ואף שפיצה י"א שברכתה מזונות ולא הוי פת ,מכל מקום כיון שאם יקבע ע"ז שאלה :ראובן נזדמן לביה"ח והזמין מגש פיצה בהכשר רבנות ,והנה שם לב
סעודה מברך המוציא ,חשיב לחם [כמבואר ברמ"א שם סעיף ו']. שהאופה האחראי על אפיית הפיצה הוא גוי ,אולם כשבדק מי בעל העסק ראה
אמנם היה אפשר לדון שתיאסר הפיצה מחמת הגבינה הצהובה וכן שאר דברים שהינו בבעלות של ישראל ,וכעת שואל אם מותר לאכול את הפיצה ,או שיש
שעליה ,דבשעה שנאפו נאסרו משום בישולי עכו"ם. לו לחשוש לפת עכו"ם?
אלא שי"ל דאין הפיצה נאסרת בכך ,דלא מבעיא לפי מה שכתב בשו"ע (שם תשובה :בטור ובב"י (יו"ד סימן קי"ב) ,וכן בש"ך (שם ס"ק ז') מבואר כי פת
סעיף ו') שביצים הטוחים על פני הלחם אינו נאסר ,אלא אף לדעת הרמ"א שם ישראל אין לה היתר של פת פלטר לכו"ע ,אלא ע"י הדלקת התנור וזריקת עץ
שאסור בכך ,מכל מקום כל מה שנותנים על הפיצה הוא נאכל כמות שהוא חי. וכדו'.
אם כן י"ל ממה נפשך ,דאי מטעם הקמח שיש בפיצה א"כ הרי הוא כלחם ושרי אבל כיון שבדרך כלל הישראל הוא המדליק את התנור ,א"כ שרי.
כנתבאר לעיל ,ואי מטעם מה שעליו גם כן שרי כיון שהוא נאכל כמות שהוא חי. ואף אם יש ספק אם הדליק ישראל את התנור נראה דיש להתיר ,כמבואר שם
[משא"כ ביצה שאסר הרמ"א הרי היא נחשבת כדבר שאינו נאכל כמות שהוא בש"ך (ס"ק כ') שאם יש ספק אם ישראל הדליק את התנור שרי ,דספיקא
חי ,כמבואר בשו"ע (יו"ד סימן קי"ג סעיף י"ד) ,ולכן ביצה דווקא אסר הרמ"א]. דרבנן לקולא ,ע"ש .וק"ו שמסתמא הדליק ישראל את התנור[ .ועוד יש לצרף
העולה להלכה :מותר לראובן לאכול את הפיצה לכו"ע ,ואין חשש כלל לפת כי הרבנות שנותנת הכשר מקפידה על השארת דבר הדלוק כעין גוף חימום
עכו"ם. שדלוק כל הזמן ,דהוי כהשלכת קיסם].
העלון מוקדש לע"נ מכלוף בן עליזה | רחל בת אסתר ע"ה
להנצחת העלון לשכה לממונות 'זכור לאברהם' בית הוראה 'עושה שלום'
רחוב אש קודש 6ביתר עילית
או לקבלתו במייל 055-6743601 02-3750741
BeitHoraaOsehShalom@gmail.com Zachor123456@gmail.com ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות 8:00-00:00
