gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪39‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן קנה מכשיר פלאפון‪ ,‬וכשהתחיל להשתמש ראה‬ ‫שאלה‪ :‬הנה בשנים האחרונות הוקם ארגון ע"י גדולי הדינים שליט"א אשר פיו יקבנו‬ ‫"נקי כפים"‪.‬‬ ‫שהכפתורים לא תמיד עובדים ולפעמים צריך ללחוץ כמה פעמים‬ ‫ארגון זה שם לו ליעד למצוא פתרון עבור אנשים פרטים או סוחרים אשר נכשלו בגזל‬ ‫וכו'‪ .‬לאחר שבועיים התקשר למוכר והתלונן על מכשיר הפלאפון‪.‬‬ ‫ממון לזולת בכל דרך של הפסד ולא מתאפשר להם לקיים "והשיב את הגזילה אשר‬ ‫המוכר השיב שיבא לחנות ויטפל בו‪.‬‬ ‫גזל" אם מפני שאינם יודעים בבירור ממי גזלו או הפסידו את ממונו‪ ,‬ואם מפני שאותו‬ ‫ראובן לא היה לו זמן והמשיך להשתמש למרות התקלות‪ .‬ולאחר חצי‬ ‫גוף שממנו גזלו כבר אינו מתפקד ולא ידוע להם איך יקיימו את ההשבה‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חז"ל הגוזל ואינו יודע ממי גזל יקיים בהם צורכי רבים אך לא נחשב הדבר‬ ‫שנה הגיע לחנות וטען שהוא מקח טעות‪ .‬בעל החנות טען שכיון‬ ‫השבה מעלייתא ‪ .‬עיין חו"מ (סימן שס"ו ס"ב) הרועים והגבאים והמוכסין תשובתם‬ ‫שהשתמש חצי שנה לא יכול לטעון מקח טעות‪ .‬עם מי הדין?‬ ‫קשה מפני שגזלו את הרבים ואינן יודעים למי יחזירו‪ ,‬לפיכך יעשו בהם צורכי רבים‬ ‫תשובה‪ :‬השו"ע (חו"מ סימן רל"ב סעיף ג') פסק שאם הקונה השתמש‬ ‫כגון בורות שיחים ומערות‪.‬‬ ‫בחפץ אחר שראה את המום "הרי זה מחל"‪ .‬לפי"ז בנידון השאלה‬ ‫וכתב שם הפת"ש (סק"א) בשם התוספות ב"ב (פ"ח‪ :‬ד"ה התם)‪ ,‬אשר כתבו דהיכא‬ ‫דגזל הרבים ואינו יודע למי ישיב אע"ג דאמרינן (ב"ק צ"ד ע"ב) יעשה בהם צורכי רבים‬ ‫שראובן השתמש בפלאפון הרי מחל‪.‬‬ ‫מ"מ לאו תשובה מעלייתא‪ ,‬וכ"ה בסמ"ע (סימן רל"א ס"ק ל"ד)‪.‬‬ ‫אלא שראובן טוען שלא ידע הלכה זו‪ ,‬ובשום אופן לא מחל אלא כל‬ ‫וכבר אמר איוב "ההלך לבי אחר עיני אם בכפי דבק מאום"‪ .‬וכתב המסילת ישרים‬ ‫יום חשב ללכת לחנות לתבוע מקח טעות ולא התפנה לכך עד חצי‬ ‫(פרק י"א) והבט יופי המשל אשר המשיל את הממון לדבק שאם אדם אינו נזהר בממון‬ ‫הזולת ממילא נדבק בידיו‪ ,‬ולא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל כדכתיב "כי‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫מלאה הארץ חמס"‪.‬‬ ‫אכן בספר אורחות משפט נסתפק בזה ונשאר בצ"ע‪ .‬אך הפת"ש‬ ‫וע"כ שם לו ארגון זה למטרה שתהיה תשובת הגזלנים בין בשוגג ובין במזיד באופן‬ ‫(סק"א) השיג עליו שפשוט שחז"ל לא חילקו ובכל אופן נחשב‬ ‫הנ"ל שאין לו דרך להשיב לנגזל עצמו וירצה לעשות תשובה מעליתא ככל האפשר‪.‬‬ ‫מחילה‪.‬‬ ‫הדבר שיעשה הוא שאותו גזלן יתרום לארגון סך מסוים כפי מה שמשער שאותו גזל‪,‬‬ ‫והארגון הנ"ל "נקי כפים" יזכה את הסכום לנגזל או הנגזלים והכסף שנתרם יהיה מונח‬ ‫אולם מדברי הבדק הבית (חו"מ סימן קנ"ד סל"ח) נראה דס"ל שמי‬ ‫בקופת הארגון וישמש הכסף לגמ"ח עבור נצרכים ואשר יהיה לזכותו של הנגזל‬ ‫שלא יודע הדין לא נחשב למחילה‪[ ,‬שם איירי גבי חזקת תשמישין‪,‬‬ ‫מאחר והכסף זוכה עבורו ומונח בגמ"ח לצורכי הלוואות וכנ"ל‪ .‬כמו"כ אם במשך הזמן‬ ‫שהרואה את שכינו מעביר מרזב דרך חצרו ושתק נחשב שמחל‪ ,‬וכתב‬ ‫ימצא הגזלן את הנגזל יוכל לקחת את תרומתו מהגמ"ח ולהשיב את כסף הגזילה‬ ‫הטור בשם הגאון שלא נאמן התחתון לומר שלא ידע שצריך למחות‪,‬‬ ‫לנגזל באופן ישיר‪.‬‬ ‫עתה נשאלה שאלה ע"י הלומדים מה פתרון יש כאן כאשר הנגזל אינו ידוע ונשתקע‬ ‫והב"י כתב שמי שלא יודע את הדין לכאורה יש להאמינו שלא מחל‪,‬‬ ‫שמו עד שאפילו הגזלן אינו בר יכולת להגיע אליו‪ ,‬וא"כ איך מהני לזכות לו את כסף‬ ‫ונשאר בצ"ע]‪.‬‬ ‫הגזילה כאשר הוא נמצא במצב של נשתקע שמו אשר לכאורה הוי מצב של הפקר?‬ ‫לדברי הבדק הבית משמע שיכול לטעון מקח טעות‪ .‬אלא שא"כ‬ ‫תשובה‪ :‬נקום ונשנה פרק זה של נשתקע שמו‪.‬‬ ‫קיי"ל כרבנן דפליגי אדר"א והסוברים דקרקע אינה נגזלת ולכך הגוזל קרקע ושטפה‬ ‫המקח בטל למפרע ונמצא שהשתמש במכשיר שלא שייך לו במשך‬ ‫נהר אומר לו הרי שלך לפניך (ב"ק קי"ז‪ .):‬וכמו"כ היושב בסוכה גזולה יצא ידי חובה‬ ‫חצי שנה‪ ,‬ומעתה יש לדון אם חייב לשלם דמי שכירות על מכשיר‬ ‫כיון שקרקע אינה נגזלת וכל היכא דקיימא ברשותיה דמאריה קיימא‪ ,‬ולכך לא קרינן‬ ‫הפלאפון‪.‬‬ ‫בה לך ולא מן הגזול‪ ,‬אלא הויא כסוכה שאולה שיוצאים בה ידי חובה‪( ,‬סוכה ל"א‪.).‬‬ ‫ובכן נחלקו בזה השו"ע והרמ"א (חו"מ סימן רל"ב סעיף ט"ו)‪ ,‬דלדעת‬ ‫ואע"ג שפסק הרמב"ם (פ"ז מגניבה הי"א) דהמסיג גבול חבירו עובר גם משום גזל או‬ ‫גניבה‪ ,‬זהו לעניין לאו דלא תגזול‪ ,‬אבל קנייני גזילה אין בקרקע דממעטינן לה מכלל‬ ‫השו"ע חייב לשלם עבור ההשתמשות שהשתמש‪ ,‬ואילו לדעת‬ ‫ופרט וכלל כנ"ל בגמ' ב"ק (קי"ז‪ ,):‬ולכך אין בה דין השבה ואין בה קניני גזילה לעניין‬ ‫הרמ"א פטור מלשלם‪[ ,‬עיין עוד בספר זכור לאברהם (חלק ט' סימן‬ ‫שינוי‪( ,‬פנ"י ב"מ ס"א‪ .‬בתוד"ה אלא)‪.‬‬ ‫רל"ב תשובה י"ד) מה שהארכנו שם]‪.‬‬ ‫ומ"מ גם לשיטות הסוברות דאין לא תגזול בגזלת קרקע‪ ,‬מ"מ כתב הרא"ש בתשובה‬ ‫העולה להלכה‪ :‬אם ניכר הדבר שראובן לא ידע הלכה זו כלל ולא מחל‬ ‫(כלל צ"ה סימן א') מובאת בטור חו"מ (סימן שע"א) דאם ישב בבית חבירו ולא העלה‬ ‫לו שכר עובר משום לא תגזול‪ .‬הרי שעל השימוש בקרקע היכא דקיימא לאגרא בודאי‬ ‫בשום אופן‪ ,‬לא נחשב למחילה‪ ,‬ויוכל לטעון מקח טעות‪.‬‬ ‫עובר משום לא תגזול‪ ,‬ורק על גזילת גוף הקרקע פליגי הראשונים כנ"ל‪.‬‬ ‫אך אם המוכר לא מאמין לו‪ ,‬לא נוכל להוציא ממנו ממון‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫בשבוע הבא בעז"ה נמשיך ונדון בדין יאוש בקרקע ונשתקע שמו‪ ,‬והעולה לפשוט‬ ‫לפשר ביניהם‪.‬‬ ‫הדין בנידו"ד‪.‬‬ ‫ניתן לשמוע את שיעוריו של ראש בית ההוראה הרה"ג ר' אפרים כהן עמאש שליט"א בטלפון – ‪0733-718734‬‬ ‫ואילו דעת המ"ב (סימן תרע"ז ס"ק י"ד) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (דרשו‪ ,‬הערה ‪ )44‬שחייב‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן ואשתו מוזמנים להורים לסעודה ראשונה של שבת‪ .‬ההורים גרים במרחק הליכה‬ ‫להשתתף בפרוטה‪ ,‬דאינו נחשב בן בית בשביל שבת אחת‪ .‬וכן נראה שהיא דעת מרן הרב‬ ‫של חצי שעה‪ .‬לכן נוסעים אליהם שעתיים לפני שבת ובלילה חוזרים ברגל לביתם‪ .‬איך עליהם‬ ‫עובדיה זצ"ל שאינו נחשב בן בית‪ ,‬ולפי"ז מחוייב להשתתף בהדלקת המארחים‪.‬‬ ‫לנהוג בהדלקת נרות של שבת?‬ ‫אלא שמ"מ דעת הרב עובדיה זצ"ל שפטור מהדלקה משום שתולין בסתם שבעה"ב הקנה לו‬ ‫תשובה‪ :‬צריכים להשתתף בשמן של ההורים ע"י שישלמו פרוטה או ע"י קנין בשמן (שו"ע או"ח‬ ‫שמן‪ ,‬כמו שנותן לו שאר צרכיו (חזו"ע חנוכה עמ' קמ"ה)‪ .‬ומעתה אם בעה"ב לא יודע שצריך‬ ‫סימן רס"ג ס"ז)‪ .‬שכן ע"י הדלקה נפרדת בבית של ההורים לא יוצאים י"ח שאין להם חדר מיוחד‬ ‫להקנות לו‪[ ,‬וכן במציאות לא יודעים הלכה זו שצריכים להקנות] חזר הדין שמסתמא לא‬ ‫להם‪.‬‬ ‫הקנה לו‪.‬‬ ‫ואמנם המ"ב שם (ס"ק ל"ג) כתב שאם סמוך על שולחן בעה"ב הרי הוא כבני ביתו‪ ,‬וא"צ‬ ‫לכן למעשה צריך הבחור להשתתף בפרוטה או לזכות בחלק מהשמן‪.‬‬ ‫להשתתף בפרוטה‪ .‬אך היינו דווקא כשסמוך על שולחן בעה"ב בקביעות (מ"ב סימן תרע"ז ס"ק‬ ‫שאלה‪ :‬אשה הכינה עיסה לחלות לכ' שבת‪ .‬בתה שהיא בת מצווה בקשה מהאמא שתתן לה‬ ‫י"ד)‪ ,‬וכאן אפי' לשבת שלמה אינו סמוך על שולחן בעה"ב‪.‬‬ ‫להפריש חלה באשר רוצה לזכות במצוות הפרשת חלה‪ .‬האם יכולה האמא ליתן לבת לזכות‬ ‫כמו כן צריכים ראובן ואשתו להשאיר אור דלוק בביתם לכ' שבת‪ ,‬מפני שלום בבית אך לא‬ ‫במצוות חלה?‬ ‫יוצאים בזה יד"ח הדלקה כיון שמדליקים אור זה לפני פלג המנחה‪ ,‬לכן צריכים לצאת י"ח ע"י‬ ‫תשובה‪ :‬לפי הדין בעלת העיסה צריכה להפריש חלה או שליח של בעלת העיסה‪ ,‬לכן לא‬ ‫שישתתפו בהדלקת ההורים‪.‬‬ ‫יכולה הבת לזכות במצווה אלא יכולה להפריש בשליחות האמא והמצווה היא של האמא‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה הדין בחור שמתארח אצל משפחה ולא מדליקים עליו בבית (כגון שההורים שלו‬ ‫לכן אם רוצה הבת לזכות במצווה צריכה לזכות בעיסה‪ ,‬ואח"כ תוכל להפריש בעצמה בלי‬ ‫נסעו)‪ ,‬וגם אין לו חדר מיוחד‪ ,‬איך עליו לנהוג בהדלקת נרות שבת?‬ ‫שליחות‪( ,‬רמב"ם פ"ד מתרומות ה"א‪ ,‬דרך אמונה שם סק"א‪ ,‬אור לציון ח"ב עמ' ע"ח‪ ,‬תוס'‬ ‫תשובה‪ :‬בנידון זה דעת הגרש"ז אויירבך זצ"ל שכיון שאוכל כל השבת אצל המשפחה נחשב‬ ‫בנזיר י"ב‪ .‬ד"ה מ"ט)‪.‬‬ ‫כאחד מבני הבית ולא חייב בהדלקה‪.‬‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫המשך הנידון ביזם שמכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ט' הצטמצמה אך ורק לתקופת הבניה ולא על דיונים בהמשך‪ ,‬ואף התנגד‬ ‫לאחר סיום כל הדיונים‪ ,‬נכנסו לשגרה‪ ,‬הגיע החורף הראשון והתחילו לכך שהבורר יכריע על ויכוח זה האם יש לו סמכות לדון כאן או לא‪.‬‬ ‫הבעיות‪ ,‬בחלק נכבד מהדירות הייתה רטיבות ממי גשמים‪ ,‬ולא רק הייתה תשובה‪ :‬א‪ .‬ראשית כל יש לדון למי הסמכות לדון בדין זה‪ ,‬ונראה מאחר‬ ‫והאחריות הינה על איכות הבנייה‪ ,‬וכל עוד יש חדירת מי גשמים‬ ‫רטיבות בתקרה‪ ,‬אלא גם ארונות נהרסו ועוד חפצים‪.‬‬ ‫כשתבעו את היזם‪ ,‬הפנה אותם אל הקבלן הערבי‪ ,‬שקיים בהם את הפסוק ובמיוחד בגשמים הראשונים הרי זה כהוכחה על כך כי הבנייה מתחילה‬ ‫'אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר'‪ ,‬והתכחש לכל סוג אחריות באשר לא הייתה תקינה‪ ,‬ומשכך הרי היזם לא מסר את הדירות כפי התחייבותו‪,‬‬ ‫לכן נראה כי הבורר שנקבע למשך תקופת הבנייה לא סיים את תפקידו‬ ‫היא‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא הפנה אותם אל היזם באומרו שאינו חייב להם מאומה ויכול לדון את הצדדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמנם את ההחלטה על כך לא יוכל הבורר לקבל‪ ,‬משום שאינו יכול‬ ‫באשר לא חתם מולם את הסכם הבנייה‪.‬‬ ‫בראותם שאין להם ברירה תבעו את היזם לדין תורה‪ ,‬אך גם כאן התחילה להחליט כי הוא הבורר המוסכם כל עוד ויש ויכוח על כך‪.‬‬ ‫סחבת כיוון שהיזם טען כי אין סמכות לבורר לפסוק בדיון זה‪ ,‬כי כל סמכותו בשבוע הבא בעז"ה נביא את החלטת הבורר בעניין‪.‬‬ ‫הרה"ג שמעון מנשה שליט"א‬ ‫ואף שפיצה י"א שברכתה מזונות ולא הוי פת‪ ,‬מכל מקום כיון שאם יקבע ע"ז‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן נזדמן לביה"ח והזמין מגש פיצה בהכשר רבנות‪ ,‬והנה שם לב‬ ‫סעודה מברך המוציא‪ ,‬חשיב לחם [כמבואר ברמ"א שם סעיף ו']‪.‬‬ ‫שהאופה האחראי על אפיית הפיצה הוא גוי‪ ,‬אולם כשבדק מי בעל העסק ראה‬ ‫אמנם היה אפשר לדון שתיאסר הפיצה מחמת הגבינה הצהובה וכן שאר דברים‬ ‫שהינו בבעלות של ישראל‪ ,‬וכעת שואל אם מותר לאכול את הפיצה‪ ,‬או שיש‬ ‫שעליה‪ ,‬דבשעה שנאפו נאסרו משום בישולי עכו"ם‪.‬‬ ‫לו לחשוש לפת עכו"ם?‬ ‫אלא שי"ל דאין הפיצה נאסרת בכך‪ ,‬דלא מבעיא לפי מה שכתב בשו"ע (שם‬ ‫תשובה‪ :‬בטור ובב"י (יו"ד סימן קי"ב)‪ ,‬וכן בש"ך (שם ס"ק ז') מבואר כי פת‬ ‫סעיף ו') שביצים הטוחים על פני הלחם אינו נאסר‪ ,‬אלא אף לדעת הרמ"א שם‬ ‫ישראל אין לה היתר של פת פלטר לכו"ע‪ ,‬אלא ע"י הדלקת התנור וזריקת עץ‬ ‫שאסור בכך‪ ,‬מכל מקום כל מה שנותנים על הפיצה הוא נאכל כמות שהוא חי‪.‬‬ ‫וכדו'‪.‬‬ ‫אם כן י"ל ממה נפשך‪ ,‬דאי מטעם הקמח שיש בפיצה א"כ הרי הוא כלחם ושרי‬ ‫אבל כיון שבדרך כלל הישראל הוא המדליק את התנור‪ ,‬א"כ שרי‪.‬‬ ‫כנתבאר לעיל‪ ,‬ואי מטעם מה שעליו גם כן שרי כיון שהוא נאכל כמות שהוא חי‪.‬‬ ‫ואף אם יש ספק אם הדליק ישראל את התנור נראה דיש להתיר‪ ,‬כמבואר שם‬ ‫[משא"כ ביצה שאסר הרמ"א הרי היא נחשבת כדבר שאינו נאכל כמות שהוא‬ ‫בש"ך (ס"ק כ') שאם יש ספק אם ישראל הדליק את התנור שרי‪ ,‬דספיקא‬ ‫חי‪ ,‬כמבואר בשו"ע (יו"ד סימן קי"ג סעיף י"ד)‪ ,‬ולכן ביצה דווקא אסר הרמ"א]‪.‬‬ ‫דרבנן לקולא‪ ,‬ע"ש‪ .‬וק"ו שמסתמא הדליק ישראל את התנור‪[ .‬ועוד יש לצרף‬ ‫העולה להלכה‪ :‬מותר לראובן לאכול את הפיצה לכו"ע‪ ,‬ואין חשש כלל לפת‬ ‫כי הרבנות שנותנת הכשר מקפידה על השארת דבר הדלוק כעין גוף חימום‬ ‫עכו"ם‪.‬‬ ‫שדלוק כל הזמן‪ ,‬דהוי כהשלכת קיסם]‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לע"נ מכלוף בן עליזה | רחל בת אסתר ע"ה‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬