עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ויצא (2026-11-16)

גליון נ"ה
פרשת ויצא שנת תשפ"ז לפ"ק
זה את זה בדברי היתול ושקר ,ורבי יהושע בן וישא יעקב רגליו וגו' ,וירא והנה באר בשדה והנה
חנני' מסר נפשו לקטלא על דברים כאלו כמבואר שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר
שם ,וגם שהתלמוד מזכיר כל דבריהם שלפי הנראה ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר,
אין בהם לא חכמה ולא מוסר עיי"ש. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי
הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי
והיערות דבש זללה"ה בספרו קשת יהונתן הבאר למקומה (כט ,א-ג) .יש להבין מה שהתורה
בדרוש השני (דף ט' ע"ב) מבאר מאמר זה ,דהנה הקדושה משמיענו הענין של הבאר בשדה .וגם
יש לו לאדם לחפש בזכות חבירו ולהתאמץ איך צריך ביאור מה שכתוב והאבן גדולה בה' הידוע.
ימצא לו זכות ביותר ,ובעוונותינו הרבים נהפוך וגם למה הוצרך לומר והשיבו את האבן על פי
הוא כי כל מגמות האדם לחוב לחבירו ולהתגולל הבאר למקומה ,הרי בודאי כך הוא ,מאחר שצריכים
העדרים להתאסף שמה בכל יום ויום לגלגל את
קול רנה וישועה באהלי צדיקים האבן מעל פי הבאר ,הרי אנו יודעים שאתמול
ברגשי גיל וחדוה ושמחה עילאה הננו מברכים
החזירוהו.
ברכת מזל טוב
אל מול פני עטרת ראשינו ותפארתינו הוד ונראה על דרך שהביא הרמב"ן ז"ל דברי חכז"ל
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במדרש רבה (פרשה ע' סי' ח') שה'באר' רומז על
לרגל השמחה הגדולה השורה במעון קדשו הבית המקדש ,כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים
בנישואי נכדתו הבכירה דור רביעי
למז"ט ובשטו"מ שמשם שואבים רוח הקודש .ובהקדם דברי הש"ס
הבתולה הכלה המהוללה בתש"ק שתחי'
בת נכדו הרב נחמן לעבאוויטש שליט"א
במס' בכורות (דף ח' ע"ב) שאמרו סבי דבי אתונא
בן הרה"ג רבי יקותיאל יודא שליט"א -חדב"ן לרבי יהושע בן חנניה אית לן בירא בדברא ,עיילא
עב"ג
הבחור החתן המופלג בתוי"ש בנש"ק למתא (פי' יש לנו באר בשדה תביאהו לתוך העיר) ,אמר
הרב נחמן שלמה האלפערט שליט"א
בן הרב חיים יקותיאל שליט"א להו אפשילו לי חבלי מפארי ואעייליה (פי' עשו לי
חתן כ"ק הרה"צ רבי אשר ישעי' זצללה"ה -מספינקא ק"י חבלים מסובין ,ואם אינכם עושים שאילתי אף אני לא אעשה
בן מרן רבינו הגה"ק מספינקא זי"ע
ויה"ר שמשמחה זו ישפע שפע רב לנו ולכל ישראל ויזכה מרן רבינו שליט"א לראות רב תענוג ונחת מכל
יוצ"ח ועוד ינוב בשיבה דשן ורענן בבריות גופא ונהורא מעליא ועל מי מנוחות ינהלינו עד ביאת גואלינו בב"א
שאילתכם ,רש"י) .ועיין בחידושי אגדות מהרש"א שרבים
מתמיהים בדברי אגדה זו ,שכנראה שהיו מנצחים
א
את הגליות שעתידים בני ישראל לגלות עד עקבתא עליו ברשע ,והי' כי יחטא חבירו ואשם ישמח כי
דמשיחא (עיין של"ה הק' פרשה זו) ,וזהו וישא יעקב ימצא גבר להתכבד בקלונו למאוד ,ואין זה מדה
רגליו פירוש העקב היינו עקבתא דמשיחא ,ונתן ישרה ונכונה ,אלא ראוי להתקשר שיהיו כל ישראל
להתבונן ענין אריכת הגלות ,וזהו וירא והנה באר שפה אחת ודברים אחדים ,וכמו שאמרו חז"ל במס'
בשדה שהבית המקדש וציון שדה תחרש ,והנה שם כריתות (דף ו' ע"ב) כל תענית שאין בה מפושעי
שלשה עדרי צאן רובצים עליה רומז על הכלל ישראל אינה תענית ,שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה
ישראל שהם שלשה חלקים כהנים לויים וישראלים הכתוב עם סממני קטורת הסמים .ואינו הרצון
והם בגלות המר ,גם ירמוז שלשה עדרי צאן לשלשה שיהיו פושעי ישראל נמנה עמנו ,כי הרי זה מושב
סוגים בעם ישראל ,תלמידי חכמים בינונים ועמי לצים ,וכבר הזהיר דוד המלך ע"ה (תהלים א ,א)
הארץ ,שהם נפרדים זה מזה לשלשה עדרים ,ואמר ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב ,אבל
הכתוב כי מלפנים בימי קדם מן הבאר ההוא ישקו הענין כי ביום הצום חובה עלינו להחזיר בתשובה
כל העדרים היינו שמשם היו שואבים רוח הקודש, כל החוטאים ,ולקרב המרוחקים עד אשר נהיה
מה שאין כן עתה והאבן גדולה רומז על האבן לבשר אחד ואף המה יאירו כאור התורה והעבודה
הידוע שהוא היצר הרע כמו שאמרו רז"ל במס' של הכשירים ,כמו חלבנה שהי' מריח כלבנון מריח
סוכה (דף נ"ב ע"א) שבעה שמות יש לו ליצר הרע בשמים טובים שהיו עמה בקטורת ,כן יהי' ענין
וכו' יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו ,כו) פושעי ישראל ,וזה בעוונותינו הרבים מאריך הגלות
והסירותי לב האבן מבשרכם וכו' ,וכן אמרו רז"ל שלנו שאיש לדרכו פנינו ,ואין איש שם על לב
(שם ע"ב) אם אבן הוא נימוח ,וזה שאמר והאבן להשיב אחרים מעון ונרדים נתן ריח.
גדולה היינו היצר הרע של שנאת חינם הוא על וזה שאמרו סבי דבי אתונא לרבי יהושע בן חנניה
פי הבאר ,שהוא המעכב הגאולה ואין אנו יכולים
אית לן בירא בדברא עיילא למתא ,והיינו כי הבית
לשאוב מן הבאר ,והתקנה לזה הוא ונאספו שמה
המקדש היא באר מים חיים שמשם שואבים רוח
כל העדרים דהיינו להתאסף ולהתאחד באחדות
הקודש כנ"ל ,ובעוונותינו הרבים נתקיים הכתוב
גמור ,ובזה וגללו את האבן היצר הרע מעל פי
(מיכה ג ,יב) ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהי'
הבאר ,ויזכו מחדש והשקו את הצאן שיבנה בית
והר הבית לבמות יער ,ואמרו להביאו לעיר היינו
המקדש במהרה בימינו שמשם ישאבו רוח הקודש,
שיחזור לבנותו להיקרא עיר כדכתיב (ישעי' א ,כו)
ולא זו בלבד אלא והשיבו את האבן על פי הבאר
אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה ,והשיב
למקומה בסוד אמרם ז"ל במס' סוכה (שם ע"א)
רבי יהושע בן חנני' כי הטובים שבישראל הם בסוג
לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו,
קמח ,אבל הרקנים הם סובין ,ואם היינו עושים
דהכוונה שהקליפה יבוער מן הארץ והרוחניות שבו
חיבור ואגודה עמהם וזהו חבל מן סובין ,להתקשר
ישאר והכל יוחזר להקדושה ויהי' מלאך קדושא,
ולהיות עמהם באגודה אחת ,ולא יתרחק חבל
וזה שאמר והשיבו את האבן היינו היצר הרע על
הכוסף לתורת ד' ועבודתו ,אז יהי' בקל לשוב
פי הבאר למקומה להקדושה להיות מלאך קדוש,
הבאר משדה לעיר ,עכדפח"ח.
[וכמ"ש כק"ז בספה"ק נועם אלימלך ,עיי"ש].
H ובזה נבוא לביאור הפסוקים דהנה בעת שיצא
יעקב אבינו ע"ה מארץ ישראל ראה ברוח הקודש
שישאר מלאך קדוש ,ונעשה מן נב"ל לב"ן ,וז"ש (זכרי' יג ,ב) ואת רוח הטומאה א עיין בספה"ק תולדות יעקב יוסף פ' בהר (ד"ה אמנם ששמעתי) וזל"ק:
אעביר מן הארץ ,עכלה"ק. ששמעתי ממורי זלה"ה ,ענין שחיטת מלאך המות הוא להוציא ממנו חלק הרע,
ב
מדור
סיפורי צדיקים
ואני שהייתי המשמש הי' לי עבודה קשה באותו ערב פסח, הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע הי' בעל מנגן נפלא עד
מקודם בשריפת החמץ ואח"כ אפיית המצות מצוה ,ואח"כ למאוד והי' מתפלל כבעל תפלה לפני התיבה ,והי' לו חבורת
הייתי צריך להכין את שלחן הסדר להרבי בביהמ"ד ,וגם משוררים שסייעו אותו בהניגונים ,ודרכו בקודש הי' אשר בכל
להתלמידים למעלה בעזרת נשים ,וכן רצתי כל היום למעלה שבת בעת קבלת שבת בפיוט לכה דודי וכן ביום השבת בפיוט
ולמטה והי' עבודה כבידה ,ויהי אחר התפלה והכל כבר הי' מוכן קל אדון ובמוש"ק בפיוט המבדיל נתקבצו המשוררים אצלו
בביהמ"ד ובעזרת נשים והמתנתי על הרבי שיכנס ויתחיל ושוררו ביחד אתו עמו ,והי' הנגינה מאוד נעלה בהתעלות גדול
בעריכת הסדר ,ונתעכב הדבר עד שהרבי הכין את עצמו ,ואני וכל השומעים נתעוררו לבם מהעבודות הקודש.
כבר הייתי עייף וחכיתי שיעשו קידוש ויהי' לי אפשרות לישב
את עצמו ולרגוע מעט. פעם אחת לעת זקנתו שבת את שבתו באיזה עיר ,וכמובן הגיע
לשם ציבור גדול מכל הסביבה שרצו להסתופף בצל קדשו ,ויהי
הרבי נכנס לביהמ"ד והתחיל לומר 'קדש' ורצה למזוג הכוס, בעת קבלת שבת והרבי ר' הערש ירד לפני התיבה כמנהגו,
פתאום נשמע קול צחוק גדול מעזרת נשים ,אמר לי הרבי עלה וכאשר הגיע לפיוט לכה דודי נתקבצו המשוררים אצל הרבי ר'
נא וראה מהו קול הצחוק שם ,ואני לא הי' בי עוד כח אבל רצתי הערש ורצו לזמר ,אבל פתאום נראתה שחוק קל על שפתי הרבי
למעלה וראיתי העולם צוחקים צחוק רב ,שאלתי את אחד מהם ר' הערש ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט ושלח את
על מה הוא הצחוק ,ענה לי שהרה"ק מראפשיץ אמר איזה המשוררים מלפניו ,וזימר הפיוט לכה דודי בעצמו ובמהירות,
בדיחותא ,ירדתי להרבי וסיפרתי לו דהעולם צוחקים מפני שהרב והמשיך בתפלתו.
מראפשיץ אמר מלתא דבדיחותא ,אמר לי הרבי אזוי? עלה עוד
ושאל מהו הבדיחותא שאמר הרב מראפשיץ ,שוב הוצרכתי בלי ויהי בבוקר לפני הפיוט קל אדון נסתפקו המשוררים במחשבתם
כח לעלות ושאלתי מהם מהו הבדיחותא ,ענה אחד ואמר לי מה אם ילכו לשורר או לא ,והרבי ר' הערש קרא אותם ,הלכו ועמדו
שאמר הרב מראפשיץ ,ואני לא הבנתי מהו הבדיחותא ועל מה ביחד אצלו ,והרבי ר' הערש פנה את עצמו אליהם ,ומיד עלה
יש לצחוק מזה ,וירדתי ואמרתי להרבי כזאת וכזאת אמר הרב שחוק גדול על שפתיו ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט
מראפשיץ ,ולמרבית הפליאה ראיתי על פני הרבי קצת שחוק, ושלח אותם מלפניו ,וגמר התפלה.
והי' חידוש גדול בעיני כי שחוק על פני הרבי ר' מענדעלע הי'
דבר בלתי מצוי' כלל. במוצאי שב"ק לפני המבדיל חשבו המשוררים שלא לילך
וצפיתי שכבר יתחילו קידוש כי כבר הייתי עיף ויגע ,וכאשר מאחר שכבר בכל השבת לא רצה לשורר ,אבל הרבי ר' הערש
הרבי מזג הכוס נשמע פתאום עוד קול צחוק גדול מאוד קרא אותם ,ויהי כאשר כבר רצו להתחיל לשורר שחק הרבי ר'
מלמעלה בעזרת נשים ,והרבי אמר לי עוד הפעם עלה למעלה הערש הרבה ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט עד
לראות מהו קול הצחוק שם ,עליתי עוד הפעם וראיתי העולם למאוד ושילח אותם ולא זימר עמהם.
צוחקים הרבה מאוד בצחוק חזק ,ושאלתי מהו הצחוק ,ענו אותי
שהרב מראפשיץ אמר עוד הפעם איזה בדיחותא ועכשיו כבר אחר כך שאלו אותו פשר הדבר דמקודם קרא אותם ואח"כ לא
ידעתי שצריכין לשאול מה אמר ,שאלתי אותם מהו הבדיחותא רצה לשורר ,אמר לכם אספר לכם מעשה שהי' אשר מזה תבינו
שאמר הרב מראפשיץ ,אבל העולם שחקו כל כך הרבה שלא היו הענין ,לפני הרבה שנים הייתי משמש בקודש אצל רבי הרה"ק
יכולים לדבר ולומר הבדיחותא ,עד שבקושוי גדול אמרו לי הרבי ר' מענדעלע מרימנוב זי"ע ,ויהי בשנתו האחרונה של רבי
הבדיחותא ,וירדתי ואמרתי להרבי שהרב מראפשיץ אמר עוד על אדמות פקד להודיע ולהכריז בשמו ששום אחד לא יבוא
איזה בדיחותא ,שאל אותי מה אמר ,אמרתי את הבדיחותא לפני אצלו על חג הפסח לעריכת הסדר ,והכריזו כן בכל שבוע ושבוע
הרבי ,וראיתי שעלה על פני הרבי שחוק גדול ,ואני הייתי שבור עוד מאמצע ימי החורף דהרבי אינו רוצה שיהיו אצלו אצל
ורצוץ כי לא הבנתי ולא הרגשתי מה יש לשחוק ,וגם שהרבי עריכת הסדר על כן שום אחד לא יבוא לכאן על חג הפסח.
שוחק ,אבל חכיתי שכבר יתחילו הסדר.
והתלמידים החשובים כאשר שמעו אשר הרבי אינו רוצה
לקחתי הכוס והגבהתי אותו לתתו על כף ידו של הרבי ,פתאום שיהיו אצלו בעת עריכת הסדר עלה עליהם חשק גדול
שמענו מלמעלה קול צחוק רב וגדול על למאוד וקולות והשתוקקות לראות מה יתרחש אז ,ובכן בערב פסח הגיעו הרבה
ששלחנות וספסלים מתהפכים ,ממש פחדים נוראים ,אמר לי תלמידים לרימנוב ,וביניהם הי' הרה"ק מראפשיץ זי"ע ,והרבי
הרבי לך ועלה לראות מה מתרחש שם ,עליתי ומצאתי העולם התרגז מאוד ואמר שאינו מרשה אותם להסב עמו אצל שלחנו,
ממש מוטלים על הארץ מרוב צחוק וצוחקים צחוק רב עד רק הוא יערוך שלחנו בביהמ"ד והם יערכו הסדר לעצמם למעלה
למאוד ,ונסיתי לשאול מהם מהו הצחוק ,ולא יכלו לדבר ולענות בהעזרת נשים.
ג
כן שלחתי המשוררים ,אבל בבוקר חשבתי הלא עבר זמן ארוך כלום ,עד שאחד מהם התחזק ואמר לי שהרב מראפשיץ אמר
עד שהבנתי הדיבור הראשון ,א"כ אולי יומשך עוד כמה שנים עוד הפעם איזה בדיחותא ,ושאלתי מהו הבדיחותא ,ובקושוי רב
עד שאבין הדיבור השני ,לכן רציתי לזמר קל אדון ,אבל מיד אמר לי הדברים ,ואני לא ידעתי כלל מה מתרחש כאן ומה יש
לפני הפיוט קל אדון נפל בדעתי הפשט להבין הדיבור השני של לצחוק מזה כלל ,ירדתי ואמרתי להרבי שהרב מראפשיץ אמר
הרה"ק מראפשיץ ,לכן שלחתי המשוררים ,ולפני המבדיל עוד איזה בדיחותא ,שאל אותי מה אמר ,ואמרתי לו הבדיחותא,
חשבתי הן כבר הבנתי ב' המאמרים אבל אולי עד שאבין את והרבי שחק בקול ,וכשראיתי זאת לא הייתי יכול לסבול עוד
השלישי יש עוד זמן ,אבל כאשר רציתי להתחיל המבדיל הבנתי ופרצתי בבכי מרוב עייפות ומרוב צער ,ואמרתי להרבי הלא אין
הפשט גם בדיבור השלישי ,לכן שחקתי ומיד אח"כ שלחתי בי עוד כח ואני רץ למעלה ולמטה ואיני מבין כלל מה נעשה
המשוררים ,ועכשיו אני רואה ומבין שכבר נתקרב עתי ,וכן הי' כאן ,ומאוד אני רוצה לידע מה הי' הענין ומה הי' הצחוק הגדול
דכעבור שבוע או שבועיים נצחו אראלים את המצוקים והרבי ר' הזה ,אמר לי הרבי אני מבטיח אותך שלא תסתלק מהעולם עד
הערש נסתלק לחיי העולם הבאב. שתבין הפשט בהמעשה.
נראה מזה גדולת הצדיקים ,שאין אנו משיגים כלל מהו עברו הרבה שנים ,עד שעכשיו בעת שרציתי לזמר לכה דודי נפל
בדיחותא שאמר הרה"ק מראפשיץ ,ומה שחביריו שחקו מזה, בדעתי פשט בהדיבור הראשון של הרה"ק מראפשיץ ,חשבתי
עד שאפי' האי קדוש ד' הרבי ר' הערש זי"ע לא עמד עליהם עד הלא הרבי הבטחתני שלא אפטר מהעולם עד שאדע פשט בדברי
ימי זקנותו ,זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל ,אמן. הרה"ק מראפשיץ ,וכיון שעכשיו הבנתי הדיבור הראשון חשבתי
* אולי כבר קרב הזמן אם כן אין זמן עכשיו לזמר עם העולם ,על
ב בספר י"ג אורות (ח"ג דף ער"ה) מסופר אשר בחודש מרחשון שנת תר"ז לפ"ק ,שבועות אחדים לפני הסתלקותו של הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע לחה"ה ,נסע
לשבות בעיירות שונות כדי לבקר אצל צדיקי הדור ,ובפרשת לך לך שבת בעיר דזיקוב אצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,ושבת זו היתה השבת האחרונה שערך
הרה" ק מרימנוב זי"ע את שלחנו ברבים ,כי אחר השבת באמצע נסיעתו לבית נפל למשכב עד להסתלקותו ביום ה' תולדות אדר"ח כסליו.
להארות והערות ,לקבל הגליון ,לנדב ההוצאות המרובות
וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע
על הטוב יזכר
נא לפנות למערכת מכון תורת נצח מע"כ ידידינו החשוב
347-699-0755 הרב נחמן לעבאוויטש שליט"א
עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון
mtn6990755@gmail.com
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט
כל הזכיות שמורות ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליהם
ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת להתברך בכל משאלות לבם לטובה ולברכה אמן
ד
