gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan

שבוע: ויצא (2026-11-16)

עטרת מוהר"ן · Ateres Moharan — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון נ"ה‬ ‫פרשת ויצא שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫זה את זה בדברי היתול ושקר‪ ,‬ורבי יהושע בן‬ ‫וישא יעקב רגליו וגו'‪ ,‬וירא והנה באר בשדה והנה‬ ‫חנני' מסר נפשו לקטלא על דברים כאלו כמבואר‬ ‫שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר‬ ‫שם‪ ,‬וגם שהתלמוד מזכיר כל דבריהם שלפי הנראה‬ ‫ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר‪,‬‬ ‫אין בהם לא חכמה ולא מוסר עיי"ש‪.‬‬ ‫ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי‬ ‫הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי‬ ‫והיערות דבש זללה"ה בספרו קשת יהונתן‬ ‫הבאר למקומה (כט‪ ,‬א‪-‬ג)‪ .‬יש להבין מה שהתורה‬ ‫בדרוש השני (דף ט' ע"ב) מבאר מאמר זה‪ ,‬דהנה‬ ‫הקדושה משמיענו הענין של הבאר בשדה‪ .‬וגם‬ ‫יש לו לאדם לחפש בזכות חבירו ולהתאמץ איך‬ ‫צריך ביאור מה שכתוב והאבן גדולה בה' הידוע‪.‬‬ ‫ימצא לו זכות ביותר‪ ,‬ובעוונותינו הרבים נהפוך‬ ‫וגם למה הוצרך לומר והשיבו את האבן על פי‬ ‫הוא כי כל מגמות האדם לחוב לחבירו ולהתגולל‬ ‫הבאר למקומה‪ ,‬הרי בודאי כך הוא‪ ,‬מאחר שצריכים‬ ‫העדרים להתאסף שמה בכל יום ויום לגלגל את‬ ‫קול רנה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫האבן מעל פי הבאר‪ ,‬הרי אנו יודעים שאתמול‬ ‫ברגשי גיל וחדוה ושמחה עילאה הננו מברכים‬ ‫החזירוהו‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫אל מול פני עטרת ראשינו ותפארתינו הוד‬ ‫ונראה על דרך שהביא הרמב"ן ז"ל דברי חכז"ל‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במדרש רבה (פרשה ע' סי' ח') שה'באר' רומז על‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השורה במעון קדשו‬ ‫הבית המקדש‪ ,‬כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים‬ ‫בנישואי נכדתו הבכירה דור רביעי‬ ‫למז"ט ובשטו"מ‬ ‫שמשם שואבים רוח הקודש‪ .‬ובהקדם דברי הש"ס‬ ‫הבתולה הכלה המהוללה בתש"ק שתחי'‬ ‫בת נכדו הרב נחמן לעבאוויטש שליט"א‬ ‫במס' בכורות (דף ח' ע"ב) שאמרו סבי דבי אתונא‬ ‫בן הרה"ג רבי יקותיאל יודא שליט"א ‪ -‬חדב"ן‬ ‫לרבי יהושע בן חנניה אית לן בירא בדברא‪ ,‬עיילא‬ ‫עב"ג‬ ‫הבחור החתן המופלג בתוי"ש בנש"ק‬ ‫למתא (פי' יש לנו באר בשדה תביאהו לתוך העיר)‪ ,‬אמר‬ ‫הרב נחמן שלמה האלפערט שליט"א‬ ‫בן הרב חיים יקותיאל שליט"א‬ ‫להו אפשילו לי חבלי מפארי ואעייליה (פי' עשו לי‬ ‫חתן כ"ק הרה"צ רבי אשר ישעי' זצללה"ה ‪ -‬מספינקא ק"י‬ ‫חבלים מסובין‪ ,‬ואם אינכם עושים שאילתי אף אני לא אעשה‬ ‫בן מרן רבינו הגה"ק מספינקא זי"ע‬ ‫ויה"ר שמשמחה זו ישפע שפע רב לנו ולכל ישראל ויזכה מרן רבינו שליט"א לראות רב תענוג ונחת מכל‬ ‫יוצ"ח ועוד ינוב בשיבה דשן ורענן בבריות גופא ונהורא מעליא ועל מי מנוחות ינהלינו עד ביאת גואלינו בב"א‬ ‫שאילתכם‪ ,‬רש"י)‪ .‬ועיין בחידושי אגדות מהרש"א שרבים‬ ‫מתמיהים בדברי אגדה זו‪ ,‬שכנראה שהיו מנצחים‬ ‫א‬ ‫את הגליות שעתידים בני ישראל לגלות עד עקבתא‬ ‫עליו ברשע‪ ,‬והי' כי יחטא חבירו ואשם ישמח כי‬ ‫דמשיחא (עיין של"ה הק' פרשה זו)‪ ,‬וזהו וישא יעקב‬ ‫ימצא גבר להתכבד בקלונו למאוד‪ ,‬ואין זה מדה‬ ‫רגליו פירוש העקב היינו עקבתא דמשיחא‪ ,‬ונתן‬ ‫ישרה ונכונה‪ ,‬אלא ראוי להתקשר שיהיו כל ישראל‬ ‫להתבונן ענין אריכת הגלות‪ ,‬וזהו וירא והנה באר‬ ‫שפה אחת ודברים אחדים‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל במס'‬ ‫בשדה שהבית המקדש וציון שדה תחרש‪ ,‬והנה שם‬ ‫כריתות (דף ו' ע"ב) כל תענית שאין בה מפושעי‬ ‫שלשה עדרי צאן רובצים עליה רומז על הכלל‬ ‫ישראל אינה תענית‪ ,‬שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה‬ ‫ישראל שהם שלשה חלקים כהנים לויים וישראלים‬ ‫הכתוב עם סממני קטורת הסמים‪ .‬ואינו הרצון‬ ‫והם בגלות המר‪ ,‬גם ירמוז שלשה עדרי צאן לשלשה‬ ‫שיהיו פושעי ישראל נמנה עמנו‪ ,‬כי הרי זה מושב‬ ‫סוגים בעם ישראל‪ ,‬תלמידי חכמים בינונים ועמי‬ ‫לצים‪ ,‬וכבר הזהיר דוד המלך ע"ה (תהלים א‪ ,‬א)‬ ‫הארץ‪ ,‬שהם נפרדים זה מזה לשלשה עדרים‪ ,‬ואמר‬ ‫ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב‪ ,‬אבל‬ ‫הכתוב כי מלפנים בימי קדם מן הבאר ההוא ישקו‬ ‫הענין כי ביום הצום חובה עלינו להחזיר בתשובה‬ ‫כל העדרים היינו שמשם היו שואבים רוח הקודש‪,‬‬ ‫כל החוטאים‪ ,‬ולקרב המרוחקים עד אשר נהיה‬ ‫מה שאין כן עתה והאבן גדולה רומז על האבן‬ ‫לבשר אחד ואף המה יאירו כאור התורה והעבודה‬ ‫הידוע שהוא היצר הרע כמו שאמרו רז"ל במס'‬ ‫של הכשירים‪ ,‬כמו חלבנה שהי' מריח כלבנון מריח‬ ‫סוכה (דף נ"ב ע"א) שבעה שמות יש לו ליצר הרע‬ ‫בשמים טובים שהיו עמה בקטורת‪ ,‬כן יהי' ענין‬ ‫וכו' יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו‪ ,‬כו)‬ ‫פושעי ישראל‪ ,‬וזה בעוונותינו הרבים מאריך הגלות‬ ‫והסירותי לב האבן מבשרכם וכו'‪ ,‬וכן אמרו רז"ל‬ ‫שלנו שאיש לדרכו פנינו‪ ,‬ואין איש שם על לב‬ ‫(שם ע"ב) אם אבן הוא נימוח‪ ,‬וזה שאמר והאבן‬ ‫להשיב אחרים מעון ונרדים נתן ריח‪.‬‬ ‫גדולה היינו היצר הרע של שנאת חינם הוא על‬ ‫וזה שאמרו סבי דבי אתונא לרבי יהושע בן חנניה‬ ‫פי הבאר‪ ,‬שהוא המעכב הגאולה ואין אנו יכולים‬ ‫אית לן בירא בדברא עיילא למתא‪ ,‬והיינו כי הבית‬ ‫לשאוב מן הבאר‪ ,‬והתקנה לזה הוא ונאספו שמה‬ ‫המקדש היא באר מים חיים שמשם שואבים רוח‬ ‫כל העדרים דהיינו להתאסף ולהתאחד באחדות‬ ‫הקודש כנ"ל‪ ,‬ובעוונותינו הרבים נתקיים הכתוב‬ ‫גמור‪ ,‬ובזה וגללו את האבן היצר הרע מעל פי‬ ‫(מיכה ג‪ ,‬יב) ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהי'‬ ‫הבאר‪ ,‬ויזכו מחדש והשקו את הצאן שיבנה בית‬ ‫והר הבית לבמות יער‪ ,‬ואמרו להביאו לעיר היינו‬ ‫המקדש במהרה בימינו שמשם ישאבו רוח הקודש‪,‬‬ ‫שיחזור לבנותו להיקרא עיר כדכתיב (ישעי' א‪ ,‬כו)‬ ‫ולא זו בלבד אלא והשיבו את האבן על פי הבאר‬ ‫אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה‪ ,‬והשיב‬ ‫למקומה בסוד אמרם ז"ל במס' סוכה (שם ע"א)‬ ‫רבי יהושע בן חנני' כי הטובים שבישראל הם בסוג‬ ‫לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו‪,‬‬ ‫קמח‪ ,‬אבל הרקנים הם סובין‪ ,‬ואם היינו עושים‬ ‫דהכוונה שהקליפה יבוער מן הארץ והרוחניות שבו‬ ‫חיבור ואגודה עמהם וזהו חבל מן סובין‪ ,‬להתקשר‬ ‫ישאר והכל יוחזר להקדושה ויהי' מלאך קדושא‪,‬‬ ‫ולהיות עמהם באגודה אחת‪ ,‬ולא יתרחק חבל‬ ‫וזה שאמר והשיבו את האבן היינו היצר הרע על‬ ‫הכוסף לתורת ד' ועבודתו‪ ,‬אז יהי' בקל לשוב‬ ‫פי הבאר למקומה להקדושה להיות מלאך קדוש‪,‬‬ ‫הבאר משדה לעיר‪ ,‬עכדפח"ח‪.‬‬ ‫[וכמ"ש כק"ז בספה"ק נועם אלימלך‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ובזה נבוא לביאור הפסוקים דהנה בעת שיצא‬ ‫יעקב אבינו ע"ה מארץ ישראל ראה ברוח הקודש‬ ‫שישאר מלאך קדוש‪ ,‬ונעשה מן נב"ל לב"ן‪ ,‬וז"ש (זכרי' יג‪ ,‬ב) ואת רוח הטומאה‬ ‫א עיין בספה"ק תולדות יעקב יוסף פ' בהר (ד"ה אמנם ששמעתי) וזל"ק‪:‬‬ ‫אעביר מן הארץ‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫ששמעתי ממורי זלה"ה‪ ,‬ענין שחיטת מלאך המות הוא להוציא ממנו חלק הרע‪,‬‬ ‫ב‬ ‫מדור‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫ואני שהייתי המשמש הי' לי עבודה קשה באותו ערב פסח‪,‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע הי' בעל מנגן נפלא עד‬ ‫מקודם בשריפת החמץ ואח"כ אפיית המצות מצוה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫למאוד והי' מתפלל כבעל תפלה לפני התיבה‪ ,‬והי' לו חבורת‬ ‫הייתי צריך להכין את שלחן הסדר להרבי בביהמ"ד‪ ,‬וגם‬ ‫משוררים שסייעו אותו בהניגונים‪ ,‬ודרכו בקודש הי' אשר בכל‬ ‫להתלמידים למעלה בעזרת נשים‪ ,‬וכן רצתי כל היום למעלה‬ ‫שבת בעת קבלת שבת בפיוט לכה דודי וכן ביום השבת בפיוט‬ ‫ולמטה והי' עבודה כבידה‪ ,‬ויהי אחר התפלה והכל כבר הי' מוכן‬ ‫קל אדון ובמוש"ק בפיוט המבדיל נתקבצו המשוררים אצלו‬ ‫בביהמ"ד ובעזרת נשים והמתנתי על הרבי שיכנס ויתחיל‬ ‫ושוררו ביחד אתו עמו‪ ,‬והי' הנגינה מאוד נעלה בהתעלות גדול‬ ‫בעריכת הסדר‪ ,‬ונתעכב הדבר עד שהרבי הכין את עצמו‪ ,‬ואני‬ ‫וכל השומעים נתעוררו לבם מהעבודות הקודש‪.‬‬ ‫כבר הייתי עייף וחכיתי שיעשו קידוש ויהי' לי אפשרות לישב‬ ‫את עצמו ולרגוע מעט‪.‬‬ ‫פעם אחת לעת זקנתו שבת את שבתו באיזה עיר‪ ,‬וכמובן הגיע‬ ‫לשם ציבור גדול מכל הסביבה שרצו להסתופף בצל קדשו‪ ,‬ויהי‬ ‫הרבי נכנס לביהמ"ד והתחיל לומר 'קדש' ורצה למזוג הכוס‪,‬‬ ‫בעת קבלת שבת והרבי ר' הערש ירד לפני התיבה כמנהגו‪,‬‬ ‫פתאום נשמע קול צחוק גדול מעזרת נשים‪ ,‬אמר לי הרבי עלה‬ ‫וכאשר הגיע לפיוט לכה דודי נתקבצו המשוררים אצל הרבי ר'‬ ‫נא וראה מהו קול הצחוק שם‪ ,‬ואני לא הי' בי עוד כח אבל רצתי‬ ‫הערש ורצו לזמר‪ ,‬אבל פתאום נראתה שחוק קל על שפתי הרבי‬ ‫למעלה וראיתי העולם צוחקים צחוק רב‪ ,‬שאלתי את אחד מהם‬ ‫ר' הערש ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט ושלח את‬ ‫על מה הוא הצחוק‪ ,‬ענה לי שהרה"ק מראפשיץ אמר איזה‬ ‫המשוררים מלפניו‪ ,‬וזימר הפיוט לכה דודי בעצמו ובמהירות‪,‬‬ ‫בדיחותא‪ ,‬ירדתי להרבי וסיפרתי לו דהעולם צוחקים מפני שהרב‬ ‫והמשיך בתפלתו‪.‬‬ ‫מראפשיץ אמר מלתא דבדיחותא‪ ,‬אמר לי הרבי אזוי? עלה עוד‬ ‫ושאל מהו הבדיחותא שאמר הרב מראפשיץ‪ ,‬שוב הוצרכתי בלי‬ ‫ויהי בבוקר לפני הפיוט קל אדון נסתפקו המשוררים במחשבתם‬ ‫כח לעלות ושאלתי מהם מהו הבדיחותא‪ ,‬ענה אחד ואמר לי מה‬ ‫אם ילכו לשורר או לא‪ ,‬והרבי ר' הערש קרא אותם‪ ,‬הלכו ועמדו‬ ‫שאמר הרב מראפשיץ‪ ,‬ואני לא הבנתי מהו הבדיחותא ועל מה‬ ‫ביחד אצלו‪ ,‬והרבי ר' הערש פנה את עצמו אליהם‪ ,‬ומיד עלה‬ ‫יש לצחוק מזה‪ ,‬וירדתי ואמרתי להרבי כזאת וכזאת אמר הרב‬ ‫שחוק גדול על שפתיו ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט‬ ‫מראפשיץ‪ ,‬ולמרבית הפליאה ראיתי על פני הרבי קצת שחוק‪,‬‬ ‫ושלח אותם מלפניו‪ ,‬וגמר התפלה‪.‬‬ ‫והי' חידוש גדול בעיני כי שחוק על פני הרבי ר' מענדעלע הי'‬ ‫דבר בלתי מצוי' כלל‪.‬‬ ‫במוצאי שב"ק לפני המבדיל חשבו המשוררים שלא לילך‬ ‫וצפיתי שכבר יתחילו קידוש כי כבר הייתי עיף ויגע‪ ,‬וכאשר‬ ‫מאחר שכבר בכל השבת לא רצה לשורר‪ ,‬אבל הרבי ר' הערש‬ ‫הרבי מזג הכוס נשמע פתאום עוד קול צחוק גדול מאוד‬ ‫קרא אותם‪ ,‬ויהי כאשר כבר רצו להתחיל לשורר שחק הרבי ר'‬ ‫מלמעלה בעזרת נשים‪ ,‬והרבי אמר לי עוד הפעם עלה למעלה‬ ‫הערש הרבה ותיכף נשתנה צורתו ונעשה זייער ערענסט עד‬ ‫לראות מהו קול הצחוק שם‪ ,‬עליתי עוד הפעם וראיתי העולם‬ ‫למאוד ושילח אותם ולא זימר עמהם‪.‬‬ ‫צוחקים הרבה מאוד בצחוק חזק‪ ,‬ושאלתי מהו הצחוק‪ ,‬ענו אותי‬ ‫שהרב מראפשיץ אמר עוד הפעם איזה בדיחותא ועכשיו כבר‬ ‫אחר כך שאלו אותו פשר הדבר דמקודם קרא אותם ואח"כ לא‬ ‫ידעתי שצריכין לשאול מה אמר‪ ,‬שאלתי אותם מהו הבדיחותא‬ ‫רצה לשורר‪ ,‬אמר לכם אספר לכם מעשה שהי' אשר מזה תבינו‬ ‫שאמר הרב מראפשיץ‪ ,‬אבל העולם שחקו כל כך הרבה שלא היו‬ ‫הענין‪ ,‬לפני הרבה שנים הייתי משמש בקודש אצל רבי הרה"ק‬ ‫יכולים לדבר ולומר הבדיחותא‪ ,‬עד שבקושוי גדול אמרו לי‬ ‫הרבי ר' מענדעלע מרימנוב זי"ע‪ ,‬ויהי בשנתו האחרונה של רבי‬ ‫הבדיחותא‪ ,‬וירדתי ואמרתי להרבי שהרב מראפשיץ אמר עוד‬ ‫על אדמות פקד להודיע ולהכריז בשמו ששום אחד לא יבוא‬ ‫איזה בדיחותא‪ ,‬שאל אותי מה אמר‪ ,‬אמרתי את הבדיחותא לפני‬ ‫אצלו על חג הפסח לעריכת הסדר‪ ,‬והכריזו כן בכל שבוע ושבוע‬ ‫הרבי‪ ,‬וראיתי שעלה על פני הרבי שחוק גדול‪ ,‬ואני הייתי שבור‬ ‫עוד מאמצע ימי החורף דהרבי אינו רוצה שיהיו אצלו אצל‬ ‫ורצוץ כי לא הבנתי ולא הרגשתי מה יש לשחוק‪ ,‬וגם שהרבי‬ ‫עריכת הסדר על כן שום אחד לא יבוא לכאן על חג הפסח‪.‬‬ ‫שוחק‪ ,‬אבל חכיתי שכבר יתחילו הסדר‪.‬‬ ‫והתלמידים החשובים כאשר שמעו אשר הרבי אינו רוצה‬ ‫לקחתי הכוס והגבהתי אותו לתתו על כף ידו של הרבי‪ ,‬פתאום‬ ‫שיהיו אצלו בעת עריכת הסדר עלה עליהם חשק גדול‬ ‫שמענו מלמעלה קול צחוק רב וגדול על למאוד וקולות‬ ‫והשתוקקות לראות מה יתרחש אז‪ ,‬ובכן בערב פסח הגיעו הרבה‬ ‫ששלחנות וספסלים מתהפכים‪ ,‬ממש פחדים נוראים‪ ,‬אמר לי‬ ‫תלמידים לרימנוב‪ ,‬וביניהם הי' הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬והרבי‬ ‫הרבי לך ועלה לראות מה מתרחש שם‪ ,‬עליתי ומצאתי העולם‬ ‫התרגז מאוד ואמר שאינו מרשה אותם להסב עמו אצל שלחנו‪,‬‬ ‫ממש מוטלים על הארץ מרוב צחוק וצוחקים צחוק רב עד‬ ‫רק הוא יערוך שלחנו בביהמ"ד והם יערכו הסדר לעצמם למעלה‬ ‫למאוד‪ ,‬ונסיתי לשאול מהם מהו הצחוק‪ ,‬ולא יכלו לדבר ולענות‬ ‫בהעזרת נשים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫כן שלחתי המשוררים‪ ,‬אבל בבוקר חשבתי הלא עבר זמן ארוך‬ ‫כלום‪ ,‬עד שאחד מהם התחזק ואמר לי שהרב מראפשיץ אמר‬ ‫עד שהבנתי הדיבור הראשון‪ ,‬א"כ אולי יומשך עוד כמה שנים‬ ‫עוד הפעם איזה בדיחותא‪ ,‬ושאלתי מהו הבדיחותא‪ ,‬ובקושוי רב‬ ‫עד שאבין הדיבור השני‪ ,‬לכן רציתי לזמר קל אדון‪ ,‬אבל מיד‬ ‫אמר לי הדברים‪ ,‬ואני לא ידעתי כלל מה מתרחש כאן ומה יש‬ ‫לפני הפיוט קל אדון נפל בדעתי הפשט להבין הדיבור השני של‬ ‫לצחוק מזה כלל‪ ,‬ירדתי ואמרתי להרבי שהרב מראפשיץ אמר‬ ‫הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬לכן שלחתי המשוררים‪ ,‬ולפני המבדיל‬ ‫עוד איזה בדיחותא‪ ,‬שאל אותי מה אמר‪ ,‬ואמרתי לו הבדיחותא‪,‬‬ ‫חשבתי הן כבר הבנתי ב' המאמרים אבל אולי עד שאבין את‬ ‫והרבי שחק בקול‪ ,‬וכשראיתי זאת לא הייתי יכול לסבול עוד‬ ‫השלישי יש עוד זמן‪ ,‬אבל כאשר רציתי להתחיל המבדיל הבנתי‬ ‫ופרצתי בבכי מרוב עייפות ומרוב צער‪ ,‬ואמרתי להרבי הלא אין‬ ‫הפשט גם בדיבור השלישי‪ ,‬לכן שחקתי ומיד אח"כ שלחתי‬ ‫בי עוד כח ואני רץ למעלה ולמטה ואיני מבין כלל מה נעשה‬ ‫המשוררים‪ ,‬ועכשיו אני רואה ומבין שכבר נתקרב עתי‪ ,‬וכן הי'‬ ‫כאן‪ ,‬ומאוד אני רוצה לידע מה הי' הענין ומה הי' הצחוק הגדול‬ ‫דכעבור שבוע או שבועיים נצחו אראלים את המצוקים והרבי ר'‬ ‫הזה‪ ,‬אמר לי הרבי אני מבטיח אותך שלא תסתלק מהעולם עד‬ ‫הערש נסתלק לחיי העולם הבאב‪.‬‬ ‫שתבין הפשט בהמעשה‪.‬‬ ‫נראה מזה גדולת הצדיקים‪ ,‬שאין אנו משיגים כלל מהו‬ ‫עברו הרבה שנים‪ ,‬עד שעכשיו בעת שרציתי לזמר לכה דודי נפל‬ ‫בדיחותא שאמר הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬ומה שחביריו שחקו מזה‪,‬‬ ‫בדעתי פשט בהדיבור הראשון של הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬חשבתי‬ ‫עד שאפי' האי קדוש ד' הרבי ר' הערש זי"ע לא עמד עליהם עד‬ ‫הלא הרבי הבטחתני שלא אפטר מהעולם עד שאדע פשט בדברי‬ ‫ימי זקנותו‪ ,‬זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬וכיון שעכשיו הבנתי הדיבור הראשון חשבתי‬ ‫*‬ ‫אולי כבר קרב הזמן אם כן אין זמן עכשיו לזמר עם העולם‪ ,‬על‬ ‫ב בספר י"ג אורות (ח"ג דף ער"ה) מסופר אשר בחודש מרחשון שנת תר"ז לפ"ק‪ ,‬שבועות אחדים לפני הסתלקותו של הרה"ק הרבי ר' הערש מרימנוב זי"ע לחה"ה‪ ,‬נסע‬ ‫לשבות בעיירות שונות כדי לבקר אצל צדיקי הדור‪ ,‬ובפרשת לך לך שבת בעיר דזיקוב אצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע‪ ,‬ושבת זו היתה השבת האחרונה שערך‬ ‫הרה" ק מרימנוב זי"ע את שלחנו ברבים‪ ,‬כי אחר השבת באמצע נסיעתו לבית נפל למשכב עד להסתלקותו ביום ה' תולדות אדר"ח כסליו‪.‬‬ ‫להארות והערות‪ ,‬לקבל הגליון‪ ,‬לנדב ההוצאות המרובות‬ ‫וכן מי שיש לו ד"ת ועובדות מרביה"ק זי"ע‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫נא לפנות למערכת מכון תורת נצח‬ ‫מע"כ ידידינו החשוב‬ ‫‪347-699-0755‬‬ ‫הרב נחמן לעבאוויטש שליט"א‬ ‫עבור נדבתו החשובה להוצאת הגליון‬ ‫‪mtn6990755@gmail.com‬‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ויה"ר שזכות מרן רבינו זצוק"ל יגן עליהם‬ ‫ואין להעתיק שום דבר מהגליון בלי רשות מהמערכת‬ ‫להתברך בכל משאלות לבם לטובה ולברכה אמן‬ ‫ד‬