פסקים והלכות · Psakim V'halachos — ויצא (2026-11-16)

פסקים והלכות
בסייעתא דשמיא
גליון מס'
185
פרשת ויצא
התשפ"ז מאת הרב יוסף אביטבול שליט"א מח"ס שערי יוסף
(יו''ד סימן ר''מ -כיבוד אב ואם חלק ב') דינים המצויים בכיבוד הורים
גדר המצוה בין אדם לחבירו או בין אדם למקום -במנחת חינוך (מצוה ל"ג) כתב מצות כיבוד אב ואם
להסתפק אם מצוות כיבוד הורים היא מצוה שבין אדם למקום או מצוה שבין אדם
לחבירו ,וכתב במנ''ח (שם) שנפק"מ בבא לשוב בתשובה על ביטול מצוה זו האם חיוב כיבוד הורים -נאמר בתורה הקד' בעשרת הדברות" ,כבד את אביך ואת אמך
צריך לרצות אביו ואמו ,כיון שעבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר למען ירבו ימיך" (שמות כ יב) ,ועוד נאמר בפרשת קדושים" ,איש אמו ואביו תיראו"
עד שירצה את חבירו או שהיא כלפי הקב''ה .ונשאר בצ''ע .אמנם יש להוכיח מדברי (ויקרא יט ג) .ואיתא בגמרא בקידושין (דף ל' ע''ב) שהשווה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד
הרמ''א (או''ח סו''ס שמ''ג) שקטן שלא כיבד את אביו בילדותו צריך תשובה וכפרה המקום[ .ובירושלמי (פאה פ''א ה''א) איתא "דתני רשב"י אומר גדול היא כיבוד אב ואם
כשיגדיל ,ומוכח שהוא מצוה בין אדם למקום[ .וכן מבואר בפירוש המשניות (פאה פ''א שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו" ע''ש] .ואיתא בירושלמי (שם) "ומצוה חמורה
מ''א) ובמנ''ח (סוף מצוה שסד) ,ואף שקימ''ל (קידושין דף לב ע''א) שאב שמחל על כבודו כבודו שבחמורות זה כיבוד אב"[ ,וכן איתא במדרש תנחומא (עקב פרשה ג')].
מחול ,מ''מ אפשר שעדיין הוא מצוה של בין אדם למקום ,אך גדרי המצוה כבין אדם לחבירו,
כיון שאם אביו מוחל ,אין כאן מצוה בין אדם למקום]. שכר כיבוד הורים – נאמר בתורה "למען ירבו ימיך" (שמות שם) ועוד נאמר "למען
יאריכון ימיך ולמען יטב לך" (דברים ה' ט''ז) .ואיתא במשנה במסכת פאה (פרק א' משנה
מצוות צריכות כוונה בכיבוד הורים – כיון שהיא מצוה שבין אדם למקום ,דינה א') אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא,
כמצוות דאורייתא שצריכות כוונה (שו''ע או''ח סימן ס' ס''ד) [וכ''כ לעורר הבני יששכר כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד
בדרך פקודיך (מצות עשה לג)] .ובדיעבד אם לא כיון ,אם מוכח שעושה את מעשה כולם ,ע"כ.
הכיבוד לשם מצוה ,הרי הוא מוכח מכוונתו לשם כיבוד הורים ,וקיים מצוה חיוב ידיעת הלכות כיבוד אב ואם -כתב ביסוד ושורש העבודה (שער שישי סוף פרק
דאורייתא( .ע''פ מש''כ בביה''ל שם ד''ה י"א)[ .אמנם אם היא מצוה שבין אדם לחבירו ,אינה ב') וז''ל :לכן חיוב גדול על כל יודע ספר לשמור את דרך עץ החיים ,לקבוע שיעור
צריכה כוונה ,וכמ''ש בשו''ת שערי דעה (ח''א סימן נז) ואכמ"ל] .וכתב במדרש תלפיות (אות ש"ע או"ח בכל יום אף בתוך שנתו של עסקו בפסוק או במשניות גם כמה הלכות
א' ענף אב ואם) שצריך לכוין לשם מצוה מדאורייתא שנצטוונו בסיני ,ולא משום מש"ע יורה דעה שחיוב ג"כ על האדם להיות בקי בהם בתמידות היינו הלכות נדה
שהשכל מחייב לכבד את אביו ,ואם לא חשב כך לא נחשב שקיים מצות כיבוד ואם. ודיני הכשר כלים הנקנים מן העכו"ם והלכות כבוד אב ואם וכבוד רבו והלכות ת"ת
עכת"ד ,אמנם כנ''ל שדעת ספר החינוך ועוד שהוא פריעת חוב ,ולפי''ז אף אם והלכות צדקה שהיא מ"ע ג"כ מן התורה והלכות מזוזה וכיוצא שהם תדירים לכן
מחשב לפריעת חוב מקיים מצוה ,אך יותר נכון לכוין כדי לצאת מספק לשם מה יזהר האדם מאד בזה להשלים בכל שנה ,שו"ע או"ח וכמה הלכות מש"ע יו"ד הנ"ל
שהתורה ציותה .וכך יקיים מצות כיבוד אב ואם לשמה. אף שיעסוק אז בשאר למודים יקבע ג"כ למודו בסדר הזה דף ש"ע בכל יום הן בעת
האכילה הן בשאר שעות היום וכו' עכ''ל.
כיבוד משל בן – יש בכך כמה פרטי דינים ,א] .חיוב כיבוד הורים הוא משל אב ולא
משל בן ,ואם אין לאב ,אינו חייב לחזר על הפתחים כדי להאכיל את אביו ,אבל מ''מ כופין על המצוות בכיבוד אב ואם – אין כופין על כיבוד הורים ,כיון שאין כופין על
חייב לכבדו בגופו אע''פ שע''י שמכבדו בגופו בטל ממלאכתו וצריך לחזר על המצווה שמתן שכרה בצידה (רמ"א סי' רמ ס"א) ,והיינו שאין בי''ד כופין אותו עד
הפתחים בשביל עצמו[ .רק אם יש לו אוכל לאותו יום ,אבל אם אין לו אוכל לאותו יום, שתצא נפשו ,אבל קצת כפייה עושים (ט"ז שם סק"א)[ .ובערוך השולחן (שם סק''ו) הקשה
אינו צריך להתבטל ממלאכתו]( .שו''ע יו''ד סי' רמ ס''ה) .ומ''מ אף שאינו חייב לזון אותם מדברי הירושלמי (קידושין פ''א ה''ז) ששם מבואר שכופין ,וכתב שיש לחלק בין כפייה לקום
ולחזר על הפתחים ,מ''מ נכון לחזר על הפתחים משום נימוס ודרך ארץ אם יכול לכבודו ,שאין צריך לכופו ,לבין כיבוד של צער הגוף ,כגון אם אינו דואג לאביו לאוכל וכל
דבר שהוא צורך הגוף ,יש לכוף את הבן ,וע''ע בב''ח (שם סק''ח) ובשו''ת אמרי יעקב (ח''ב סי'
לחזר על הפתחים( .בא''ח ש''ב שופטים ה"ח) .ב] .ומ''מ אם יש לו כסף לצדקה צריך לתת ע''ח)].
את הכסף לאביו כדי לפרנסו [רמ''א (שם) וע''ע בש''ך בנקודת הכסף (שם) והו''ד בבאר
היטב (שם סק''ז) .ובחזו''א (יו''ד סי' קמ''ט סק''ב) שבשביל להאכיל את אביו משלו אם ע''י כך מידה כנגד מידה בכיבוד הורים – הזוכה לכבד את הוריו ,זוכה שאף בניו מכבדים
יצטרך לחזר לפתחים אבל אם אין לאביו ולו עצמו יש ואין ידו משגת להאכיל את אביו משלו אותו ,מידה כנגד מידה[ .עי' במדרש תנחומא (פרשת קדושים אות ט') וכ''כ באור החיים
צריך הבן לחזר על הפתחים לאביו שהרי זה בכלל כיבוד ,וע''ע בערוך השולחן (שם סקכ"ב)], הקדוש (ריש פרשת קדושים) על הפסוק איש אמו ואביו תיראו ,שפתח ביחיד וסיים ברבים
ג] .אם יש לו מעות בשביל עצמו ללחם ובשר לא יאכל בשר אלא יקנה במקום זה וביאר שהמכבד ירא מאביו ואמו מטביע טבע טוב בבניו וממילא גם הם יראו ,עכת"ד .והיינו
לחם בשביל אביו( .ערוך השולחן שם) .ד] .לתת ממעות מעשר כספים לאביו ולאמו, שע''י שמכבד את הוריו ,ילדיו רואים דוגמא אישית כיצד לכבד אותם .וכ''כ הגר''ח פלאג'י
לבני ספרד :אין בזה שום חשש כלל ,כל שהוריו נצרכים ,ולבני אשכנז :אף שיש בתוכחות חיים (פרשת תולדות) ,וע"ע בפלא יועץ (ערך כאו"א) ,ובאורחות יושר (פרק כיבוד
שהחמירו בזה שאין לתת לאביו ולאמו( ,רמ''א סי' רמ ס"ה בצדקה ,ובשו''ת חת''ס חיו''ד סי'
הורים) כתב הגרח''ק בזה"ל" :וכיבוד אב ואם הוא מהדברים שנפרעים גם בעולם הזה ,וכמו
שאדם מתנהג עם הוריו כך בניו יתנהגו עמו וזה מהדברים שרואים גם בזמנינו .וכו' כללו של
רל''א שאף במעשר כספים) להלכה אם הוריו אינם עשירים גדולים ,אינו בכלל תבוא דבר כל מה שאדם רוצה שבניו יעשו לו יעשה הוא להוריו" .עכ''ל].
מארה לאביו[ .כיון שמעשר כספים הוא מדרבנן וכמ''ש בשו''ת מהרי''ל (סי' נ''ד) שבכה''ג
אינו בכלל תבוא מארה ,ובלקט יושר (עמ' לז) וכ"כ בשו''ת שבט הלוי (ח''ה סי' קלג אות י') שדין גדר חיוב כיבוד הורים -חיוב כיבוד אב ואם הוא בגדר חוב כמו שכתב הירושלמי
זה רק בצדקה ולא במעשר כספים] ,ומ''מ אפשר לתת חצי מהמעשרות לאביו וחצי (פאה פ"א ה"א) שהוא פריעת חוב .וכ''כ בספר החינוך (מצוה לג) "שראוי לו לאדם שיכיר
לחמיו[ .ונתבאר בארוכה בשערי יוסף שאלות ותשובות המצויות במעשר כספים]. ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה ,ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה ,שזו מידה
רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים .ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת
כיצד הוא כיבוד במעשה ובמחשבה היותו בעולם ,ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל ,כי
הם הביאוהו לעולם ,גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו"[ .וכן נראה ממש''כ בערוך
צריך לכבד את הוריו במעשה ובמחשבה .במעשה -חייב הבן להאכילו ,להשקותו, השולחן (סי' רמ סק"ב) שכיבוד אב ואם היא מצווה שכלית] .אמנם יש מחמירים שגדר
לכסותו ,להלבישו ,להכניסו ולהוציאו .וצריך לעשות בסבר פנים יפות (שו''ע סי' רמ' כיבוד אב ואם הוא לא פריעת חוב ,ולכן יש לטרוח לכבדם כל מה שצריכים [וכמ''ש
ס''ד) ולכן צריך לעשות עבורם קניות ,לנקות את הבית ולבשל ,וכל מה שצריכים, בספר אבני זכרון (עמ' רחצ) בשם הגרי''ש אלישיב זצ''ל שכיבוד אב ואם היא בין אדם למקום
הרי הוא בכלל כיבוד אב ואם .ומ''מ בכיבוד אב ואם יש מצוה בו יותר מבשלוחו. וגזירת הכתוב ,ולפי''ז לא מסתבר לומר שהוא פריעת חוב אלא חייבים לטרוח בצרכיהם אף
[כמבואר במג''א (סי' רנ) שדין זה בכל המצוות] .ומ''מ אם האבא צריך עזרה ומבקש שבנו מעבר למה שההורים מוכנים להעניק לבנם החולה].
יבוא אליו לסייעו והבן טרוד בעסקיו או בלימודו ורוצה לשכור אדם אחר שיטפל
בו ,כיון שאביו לא רוצה שאחר יטפל בו ,חייב לקיים רצון אביו .אמנם אם יש טירחא מדוע אין מברכים על כיבוד הורים -מצינו כמה וכמה טעמים שאין מברכים על
גדולה בכך לטפל בו ,יש לחלק אם צריך לסדר איזה סידור ,ואין נפק''מ באמת מי כיבוד אב ואם ,א] .ע''פ מש''כ בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' יח) שלא מברכים על מצווה
יעשה הדבר ,מסתבר שאין הבן מחויב לעשות כן בעצמו ויכול ע''י שליח ,אבל אם שמא לא יתרצה בה חבירו ,והו''ד בחידושי רעק''א (יו"ד ריש סי' רמ) וכן הו''ד בשו''ת
הוא טיפול בצרכיו שיהיה יותר נוח לו שבנו יעשה כן ולא אדם זר ,הרי הוא בכלל שבט הלוי (ח''ב סי' קיא אות א') .ב] .עוד כתב בשו''ת בנימין זאב (סי' קס''ט) שכיון שגם
כיבוד אביו שצריך הוא לעשות כן ולא ע''י שליח[ .וכן נראה בתוס' ר''י הזקן (קידושין גויים מקיימים מצוה זו[ ,ובשו''ת שבט הלוי (שם) העיר ע''ד "וטעמו זה צ"ע רב דאדרבה
דף לא ע''ב) וכן האריך לדינא בשו''ת אמרי יעקב (ח''ב סי' ע''ט)]. כיון שאנו מקיימים בשביל מצות בוראנו שקדשנו במצותיו מן הדין היה לברך להראות
שלשם מצות הבורא הוא מקיימה לא כאוה"ע"] .ג] .בספר יראים (סימן רכא) מבואר שאין
במחשבה -כתב בחיי אדם (כלל ס''ז דין ג') "שמכבדם בלבו שהם חשובים בעיניו מברכים על מצוה שאין בה הגבלה וכיבוד אב ואם הרי אין בה הגבלה ,ונאמרו בכך
ובלבו ,דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ ,אף שבעיני שאר בני אדם עוד טעמים ואכמ''ל.
אינם חשובים כלל .וזה עיקר כיבוד"[ .וכן מצינו בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט) ללמדך
שאביו של אדם כמלכו ,ע''ש ,ובספר החרדים (פ''ט אות לה) כתב "שידמה בלבו שהם גדולים
א
ונכבדי ארץ שזהו עיקר כבודם,
אביו שמתארח אצלו ומתוך כך ודאי יכבדם בדיבור
האם יתן לו לעשות ובמעשה"] .ולגבי דין מורא
במחשבה – כתב הרמב''ם
קידוש בספר המצוות (עשין רי"א)
שאלה :האם כשאביו "שצוינו לירא מאב ואם והוא
מתארח אצלו בליל שבת שיתנהג עמהם כמנהג מי
צריך לתת לו לקדש. שהוא ירא ממנו שיענישהו
כמו המלך ,וילך עמהם כדרך
תשובה :אין חיוב לתת לו שילך עם מי שיפחד ממנו
לקדש ,כיון שאינו בכלל וירא מהגיע לו ממנו מה
כיבוד. שימאס והוא אמרו יתעלה
איש אמו ואביו תיראו",
מקור :יש שכתבו ע''פ ערוך הרמב''ם סיים אמנם
השולחן (שם) שצריך לתת לו שבספרא איתא איזהו מורא
אמנם בשולחן, כבוד לא יושב במקומו ,ולפי''ז
כנתבאר שאינו לכל הדינים, נראה שאין דין של מורא
ובפרט שלא נהגו בכך ,וכן במחשבה .ולכן אפשר
השיב לי הגרי''מ שטרן שבזמנינו מקילים שלא
שליט''א מח''ס שו''ת אמרי לחנך למורא במחשבה כדי
יעקב ,שאינו חייב לתת שלא להכניס פחד ויראה,
לאבא שלו לקדש. אלא לחנך בדרך האהבה.
כיבוד הורים שהם בעלי
האם לתת לאביו מידות רעות – כתב בריא''ז
לבצוע על הפת (קידושין דף יג ע''ב מדפי הרי''ף)
"וכן אם רואה אביו ואמו
שאלה :מי שמארח את אביו שהם בעלי דעות רעות
אצלו בשבת ,האם יש חיוב ומצערין אותו יותר מדאי,
לתת לאביו לבצוע על הפת. ישמט מלפניהם ויצא" עכ''ל.
[וכ''כ לדינא בשו''ת אמרי יעקב
תשובה :אינו חייב לתת את (שם סו''ס ע''ט) שאם מצערים
הבציעה על הפת לאביו. אותו אין חיוב לבוא ולכבדם].
ומ''מ הכל לפי העניין ויש
מקור :בגמ' בברכות (דף מו לעשות שאלת חכם.
ע''א) ונפסק בשו''ע (או''ח סי'
קס''ז סי''ד) שבעל הבית בוצע
כדי שיבצע בעין יפה ואפילו לתת לאביו לשבת
האורח גדול ,וכתב במשנ''ב
(שם סקע''ד) ולכן נראה שכיון
בראש השלחן
שהוא בעל הבית אינו חייב שאלה :האם יש חיוב לתת
לתת לאביו או לחמיו ,וכן לאביו לשבת בראש השלחן
השיב לי כעת הגרי''מ שטרן שמתארח אצלו או במקום
שליט''א מח''ס שו''ת אמרי המכובד שיש בבית.
יעקב ,שאינו חייב לתת תשובה :ראוי לתת לאביו
לאביו לבצוע על הפת .ולגבי לשבת בראש השלחן ,אך אין
לתת פרוסת המוציא לאביו בכך חיוב מדינא ,והכל לפי
או לאשתו ,מי קודם ע''פ הצורך ,ולפעמים בשביל
הקבלה יש לתת לאשתו חינוך ילדיו צריך שישב הבן
תחילה [כמ''ש בשער הכוונות
(דף עב ע''ב) ובכה''ח (סי' רס''ב
בראש השלחן[ ,ואין בכך בזיון
לאביו ,אלא יש בכך תועלת,
סק''ב)] אך משום כיבוד אב ואביו שמח בכך].
יבצע לאשתו ויניח את
הפרוסה ויבצע ויתן להוריו מקור :בגמ' בב''ב (דף קכ ע''א)
ואח''כ יתן לאשתו [שו''ת אור לציון (ח''ב פרק כא תשובה ב') וכ''כ באורחות ציון (ח''ג סדר ונפסק בשו''ע (יו''ד סי' רמ''ד סי''ח) "הולכים אחר החכמה להושיב החכם בחור בראש
בציעה סמ''ו) שכן שמע אביו מפי הבא''ח] .ויש אומרים שהמנהג לתת לאשה קודם ולדבר תחילה .ובמסיבה של משתה או של נישואים ,הולכים אחר הזקנה להושיבו
להוריו[ .כה''ח (פלאגי' סי' ל"ו אות מח)]. בראש" ,אמנם לא נפסק דין זה בשו''ע (סי' ר''מ) ומבואר שדין ישיבה בראש הוא
בחכם וזקן .וכן נראה ממש''כ בערוך השולחן (סי' רמ סקי''א) שאין בכך קפידא שישב
לכבדו ראשון באוכל לפני אביו בראש כיון שהבן הוא הבעל הבית ואשתו יושבת אצלו ע''ש .למעשה
שאלה :האם בשבת צריך להמתין מלאכול סלטים או קינוח עד שאביו יתחיל רבים מקפידים בכך ,וכ''כ בספר מורא הורים וכבודם (עמ' יט) בשם הגרב''צ אבא
לאכול. שאול זצ''ל והגרי''ש אלישיב זצ''ל שראוי שיכבד את אביו לשבת בראש השלחן
ע''ש ,וכן השיב לי כעת הגרי''מ שטרן שליט''א מח''ס שו''ת אמרי יעקב שמנהג
תשובה :אין צריך להמתין עד שאביו יתחיל לאכול או יקח ,אך מ''מ יש דין כבוד העולם לכבד את אבא שלו לשבת בראש השלחן כמו רבו וזקנו .עכת"ד[ ,וע''ע
להביא לו ראשון ,אבל אם יש הרבה סלטים [או קינוחים] בשולחן ,אין חיוב בשערים המצוינים בהלכה (סי' קמ''ג ס''ב) שהמנהג ליתן מקומו לאביו או ששניהם יושבים
להקדימו. בראש ע''ש ,וכ''כ בשו''ת מחזה אליהו (ח''ב סי' נ''ו סקל''ב) שאם אפשר שישבו שניהם בראש
ואם א''א ,אם אביו נשאר אצל בנו בקביעות לזמן רב ,יש לבן לשבת בראש השלחן כדי שהוא
מקור :יש שכתבו לדון ע''פ מש''כ בשו''ע (סי' קס''ז סט''ו) "אין המסובין רשאין לטעום ינהל את הסעודה שחובת החינוך עליו ,אבל אם נשאר לזמן מועט ראוי להניח את אביו
לפני שיבצע הבוצע" ,אמנם שאני התם הוא דין כיון שיצאו בברכת הבוצע ,וכמ''ש בראש כדי לחנך את הילדים איך לכבד הורים .עכת"ד ,ובשואלים ודורשים (כיבוד אב ואם אות
במשנ''ב (שם סקע''ו) ועוד שבפמ''ג (שם א''א סקל''ה) כתב שאפילו אם לא נתכון לצאת יג) הו''ד הגרנ''ק שלפעמים האבא מעדיף שהבן ישב בראש השלחן] .ומ''מ לתת לו לישן
בחדר שינה אין צריך לתת מדינא ,כיון שחייב מדור לאשתו[ ,ועיין ברמב''ם (פרק יג
בברכתו וכל אחד מברך לעצמו ,כיון שכולם זקוקים לככרו של הבוצע אין מדרך
הכבוד לטעום קודם שיטעום הוא ,עכת''ד .ולכן נראה שאינו מדין כבוד ,אלא מאישות הי''ד) ואכמ''ל].
ממידת דרך ארץ שיש לתת לגדול ,וכנתבאר בסי' קס"ז.
הגליון מוקדש לתרומות להדפסת הגליון ולהצטרפות לרשימת
לרפואת הרב שמואל בן שמחה התפוצה הערות והוספות
ולרפואת הילד חננאל בן מיכל בתושח"י ושאלות בהלכה
ולהצלחת רפאל בן רוזי a921434567@gmail.com 058-3233587
ב
