gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פסקים והלכות · Psakim V'halachos — ויצא (2026-11-16)

מוציא לאור: פסקים והלכות · Psakim V'halachos

שבוע: ויצא (2026-11-16)

פסקים והלכות · Psakim V'halachos — ויצא (2026-11-16)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פסקים והלכות‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫גליון מס'‬ ‫‪185‬‬ ‫פרשת ויצא‬ ‫התשפ"ז‬ ‫מאת הרב יוסף אביטבול שליט"א מח"ס שערי יוסף‬ ‫(יו''ד סימן ר''מ ‪ -‬כיבוד אב ואם חלק ב')‬ ‫דינים המצויים בכיבוד הורים‬ ‫גדר המצוה בין אדם לחבירו או בין אדם למקום ‪ -‬במנחת חינוך (מצוה ל"ג) כתב‬ ‫מצות כיבוד אב ואם‬ ‫להסתפק אם מצוות כיבוד הורים היא מצוה שבין אדם למקום או מצוה שבין אדם‬ ‫לחבירו‪ ,‬וכתב במנ''ח (שם) שנפק"מ בבא לשוב בתשובה על ביטול מצוה זו האם‬ ‫חיוב כיבוד הורים ‪ -‬נאמר בתורה הקד' בעשרת הדברות‪" ,‬כבד את אביך ואת אמך‬ ‫צריך לרצות אביו ואמו‪ ,‬כיון שעבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר‬ ‫למען ירבו ימיך" (שמות כ יב)‪ ,‬ועוד נאמר בפרשת קדושים‪" ,‬איש אמו ואביו תיראו"‬ ‫עד שירצה את חבירו או שהיא כלפי הקב''ה‪ .‬ונשאר בצ''ע‪ .‬אמנם יש להוכיח מדברי‬ ‫(ויקרא יט ג)‪ .‬ואיתא בגמרא בקידושין (דף ל' ע''ב) שהשווה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד‬ ‫הרמ''א (או''ח סו''ס שמ''ג) שקטן שלא כיבד את אביו בילדותו צריך תשובה וכפרה‬ ‫המקום‪[ .‬ובירושלמי (פאה פ''א ה''א) איתא "דתני רשב"י אומר גדול היא כיבוד אב ואם‬ ‫כשיגדיל‪ ,‬ומוכח שהוא מצוה בין אדם למקום‪[ .‬וכן מבואר בפירוש המשניות (פאה פ''א‬ ‫שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו" ע''ש]‪ .‬ואיתא בירושלמי (שם) "ומצוה חמורה‬ ‫מ''א) ובמנ''ח (סוף מצוה שסד)‪ ,‬ואף שקימ''ל (קידושין דף לב ע''א) שאב שמחל על כבודו כבודו‬ ‫שבחמורות זה כיבוד אב"‪[ ,‬וכן איתא במדרש תנחומא (עקב פרשה ג')]‪.‬‬ ‫מחול‪ ,‬מ''מ אפשר שעדיין הוא מצוה של בין אדם למקום‪ ,‬אך גדרי המצוה כבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫כיון שאם אביו מוחל‪ ,‬אין כאן מצוה בין אדם למקום]‪.‬‬ ‫שכר כיבוד הורים – נאמר בתורה "למען ירבו ימיך" (שמות שם) ועוד נאמר "למען‬ ‫יאריכון ימיך ולמען יטב לך" (דברים ה' ט''ז)‪ .‬ואיתא במשנה במסכת פאה (פרק א' משנה‬ ‫מצוות צריכות כוונה בכיבוד הורים – כיון שהיא מצוה שבין אדם למקום‪ ,‬דינה‬ ‫א') אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪,‬‬ ‫כמצוות דאורייתא שצריכות כוונה (שו''ע או''ח סימן ס' ס''ד) [וכ''כ לעורר הבני יששכר‬ ‫כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד‬ ‫בדרך פקודיך (מצות עשה לג)]‪ .‬ובדיעבד אם לא כיון‪ ,‬אם מוכח שעושה את מעשה‬ ‫כולם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הכיבוד לשם מצוה‪ ,‬הרי הוא מוכח מכוונתו לשם כיבוד הורים‪ ,‬וקיים מצוה‬ ‫חיוב ידיעת הלכות כיבוד אב ואם ‪ -‬כתב ביסוד ושורש העבודה (שער שישי סוף פרק‬ ‫דאורייתא‪( .‬ע''פ מש''כ בביה''ל שם ד''ה י"א)‪[ .‬אמנם אם היא מצוה שבין אדם לחבירו‪ ,‬אינה‬ ‫ב') וז''ל‪ :‬לכן חיוב גדול על כל יודע ספר לשמור את דרך עץ החיים‪ ,‬לקבוע שיעור‬ ‫צריכה כוונה‪ ,‬וכמ''ש בשו''ת שערי דעה (ח''א סימן נז) ואכמ"ל]‪ .‬וכתב במדרש תלפיות (אות‬ ‫ש"ע או"ח בכל יום אף בתוך שנתו של עסקו בפסוק או במשניות גם כמה הלכות‬ ‫א' ענף אב ואם) שצריך לכוין לשם מצוה מדאורייתא שנצטוונו בסיני‪ ,‬ולא משום‬ ‫מש"ע יורה דעה שחיוב ג"כ על האדם להיות בקי בהם בתמידות היינו הלכות נדה‬ ‫שהשכל מחייב לכבד את אביו‪ ,‬ואם לא חשב כך לא נחשב שקיים מצות כיבוד ואם‪.‬‬ ‫ודיני הכשר כלים הנקנים מן העכו"ם והלכות כבוד אב ואם וכבוד רבו והלכות ת"ת‬ ‫עכת"ד‪ ,‬אמנם כנ''ל שדעת ספר החינוך ועוד שהוא פריעת חוב‪ ,‬ולפי''ז אף אם‬ ‫והלכות צדקה שהיא מ"ע ג"כ מן התורה והלכות מזוזה וכיוצא שהם תדירים לכן‬ ‫מחשב לפריעת חוב מקיים מצוה‪ ,‬אך יותר נכון לכוין כדי לצאת מספק לשם מה‬ ‫יזהר האדם מאד בזה להשלים בכל שנה‪ ,‬שו"ע או"ח וכמה הלכות מש"ע יו"ד הנ"ל‬ ‫שהתורה ציותה‪ .‬וכך יקיים מצות כיבוד אב ואם לשמה‪.‬‬ ‫אף שיעסוק אז בשאר למודים יקבע ג"כ למודו בסדר הזה דף ש"ע בכל יום הן בעת‬ ‫האכילה הן בשאר שעות היום וכו' עכ''ל‪.‬‬ ‫כיבוד משל בן – יש בכך כמה פרטי דינים‪ ,‬א]‪ .‬חיוב כיבוד הורים הוא משל אב ולא‬ ‫משל בן‪ ,‬ואם אין לאב‪ ,‬אינו חייב לחזר על הפתחים כדי להאכיל את אביו‪ ,‬אבל מ''מ‬ ‫כופין על המצוות בכיבוד אב ואם – אין כופין על כיבוד הורים‪ ,‬כיון שאין כופין על‬ ‫חייב לכבדו בגופו אע''פ שע''י שמכבדו בגופו בטל ממלאכתו וצריך לחזר על‬ ‫המצווה שמתן שכרה בצידה (רמ"א סי' רמ ס"א)‪ ,‬והיינו שאין בי''ד כופין אותו עד‬ ‫הפתחים בשביל עצמו‪[ .‬רק אם יש לו אוכל לאותו יום‪ ,‬אבל אם אין לו אוכל לאותו יום‪,‬‬ ‫שתצא נפשו‪ ,‬אבל קצת כפייה עושים (ט"ז שם סק"א)‪[ .‬ובערוך השולחן (שם סק''ו) הקשה‬ ‫אינו צריך להתבטל ממלאכתו]‪( .‬שו''ע יו''ד סי' רמ ס''ה)‪ .‬ומ''מ אף שאינו חייב לזון אותם‬ ‫מדברי הירושלמי (קידושין פ''א ה''ז) ששם מבואר שכופין‪ ,‬וכתב שיש לחלק בין כפייה לקום‬ ‫ולחזר על הפתחים‪ ,‬מ''מ נכון לחזר על הפתחים משום נימוס ודרך ארץ אם יכול‬ ‫לכבודו‪ ,‬שאין צריך לכופו‪ ,‬לבין כיבוד של צער הגוף‪ ,‬כגון אם אינו דואג לאביו לאוכל וכל‬ ‫דבר שהוא צורך הגוף‪ ,‬יש לכוף את הבן‪ ,‬וע''ע בב''ח (שם סק''ח) ובשו''ת אמרי יעקב (ח''ב סי'‬ ‫לחזר על הפתחים‪( .‬בא''ח ש''ב שופטים ה"ח)‪ .‬ב]‪ .‬ומ''מ אם יש לו כסף לצדקה צריך לתת‬ ‫ע''ח)]‪.‬‬ ‫את הכסף לאביו כדי לפרנסו [רמ''א (שם) וע''ע בש''ך בנקודת הכסף (שם) והו''ד בבאר‬ ‫היטב (שם סק''ז)‪ .‬ובחזו''א (יו''ד סי' קמ''ט סק''ב) שבשביל להאכיל את אביו משלו אם ע''י כך‬ ‫מידה כנגד מידה בכיבוד הורים – הזוכה לכבד את הוריו‪ ,‬זוכה שאף בניו מכבדים‬ ‫יצטרך לחזר לפתחים אבל אם אין לאביו ולו עצמו יש ואין ידו משגת להאכיל את אביו משלו‬ ‫אותו‪ ,‬מידה כנגד מידה‪[ .‬עי' במדרש תנחומא (פרשת קדושים אות ט') וכ''כ באור החיים‬ ‫צריך הבן לחזר על הפתחים לאביו שהרי זה בכלל כיבוד‪ ,‬וע''ע בערוך השולחן (שם סקכ"ב)]‪,‬‬ ‫הקדוש (ריש פרשת קדושים) על הפסוק איש אמו ואביו תיראו‪ ,‬שפתח ביחיד וסיים ברבים‬ ‫ג]‪ .‬אם יש לו מעות בשביל עצמו ללחם ובשר לא יאכל בשר אלא יקנה במקום זה‬ ‫וביאר שהמכבד ירא מאביו ואמו מטביע טבע טוב בבניו וממילא גם הם יראו‪ ,‬עכת"ד‪ .‬והיינו‬ ‫לחם בשביל אביו‪( .‬ערוך השולחן שם)‪ .‬ד]‪ .‬לתת ממעות מעשר כספים לאביו ולאמו‪,‬‬ ‫שע''י שמכבד את הוריו‪ ,‬ילדיו רואים דוגמא אישית כיצד לכבד אותם‪ .‬וכ''כ הגר''ח פלאג'י‬ ‫לבני ספרד‪ :‬אין בזה שום חשש כלל‪ ,‬כל שהוריו נצרכים‪ ,‬ולבני אשכנז‪ :‬אף שיש‬ ‫בתוכחות חיים (פרשת תולדות)‪ ,‬וע"ע בפלא יועץ (ערך כאו"א)‪ ,‬ובאורחות יושר (פרק כיבוד‬ ‫שהחמירו בזה שאין לתת לאביו ולאמו‪( ,‬רמ''א סי' רמ ס"ה בצדקה‪ ,‬ובשו''ת חת''ס חיו''ד סי'‬ ‫הורים) כתב הגרח''ק בזה"ל‪" :‬וכיבוד אב ואם הוא מהדברים שנפרעים גם בעולם הזה‪ ,‬וכמו‬ ‫שאדם מתנהג עם הוריו כך בניו יתנהגו עמו וזה מהדברים שרואים גם בזמנינו‪ .‬וכו' כללו של‬ ‫רל''א שאף במעשר כספים) להלכה אם הוריו אינם עשירים גדולים‪ ,‬אינו בכלל תבוא‬ ‫דבר כל מה שאדם רוצה שבניו יעשו לו יעשה הוא להוריו"‪ .‬עכ''ל]‪.‬‬ ‫מארה לאביו‪[ .‬כיון שמעשר כספים הוא מדרבנן וכמ''ש בשו''ת מהרי''ל (סי' נ''ד) שבכה''ג‬ ‫אינו בכלל תבוא מארה‪ ,‬ובלקט יושר (עמ' לז) וכ"כ בשו''ת שבט הלוי (ח''ה סי' קלג אות י') שדין‬ ‫גדר חיוב כיבוד הורים ‪ -‬חיוב כיבוד אב ואם הוא בגדר חוב כמו שכתב הירושלמי‬ ‫זה רק בצדקה ולא במעשר כספים]‪ ,‬ומ''מ אפשר לתת חצי מהמעשרות לאביו וחצי‬ ‫(פאה פ"א ה"א) שהוא פריעת חוב‪ .‬וכ''כ בספר החינוך (מצוה לג) "שראוי לו לאדם שיכיר‬ ‫לחמיו‪[ .‬ונתבאר בארוכה בשערי יוסף שאלות ותשובות המצויות במעשר כספים]‪.‬‬ ‫ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה‪ ,‬ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה‪ ,‬שזו מידה‬ ‫רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים‪ .‬ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת‬ ‫כיצד הוא כיבוד במעשה ובמחשבה‬ ‫היותו בעולם‪ ,‬ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל‪ ,‬כי‬ ‫הם הביאוהו לעולם‪ ,‬גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו"‪[ .‬וכן נראה ממש''כ בערוך‬ ‫צריך לכבד את הוריו במעשה ובמחשבה‪ .‬במעשה ‪ -‬חייב הבן להאכילו‪ ,‬להשקותו‪,‬‬ ‫השולחן (סי' רמ סק"ב) שכיבוד אב ואם היא מצווה שכלית]‪ .‬אמנם יש מחמירים שגדר‬ ‫לכסותו‪ ,‬להלבישו‪ ,‬להכניסו ולהוציאו‪ .‬וצריך לעשות בסבר פנים יפות (שו''ע סי' רמ'‬ ‫כיבוד אב ואם הוא לא פריעת חוב‪ ,‬ולכן יש לטרוח לכבדם כל מה שצריכים [וכמ''ש‬ ‫ס''ד) ולכן צריך לעשות עבורם קניות‪ ,‬לנקות את הבית ולבשל‪ ,‬וכל מה שצריכים‪,‬‬ ‫בספר אבני זכרון (עמ' רחצ) בשם הגרי''ש אלישיב זצ''ל שכיבוד אב ואם היא בין אדם למקום‬ ‫הרי הוא בכלל כיבוד אב ואם‪ .‬ומ''מ בכיבוד אב ואם יש מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬ ‫וגזירת הכתוב‪ ,‬ולפי''ז לא מסתבר לומר שהוא פריעת חוב אלא חייבים לטרוח בצרכיהם אף‬ ‫[כמבואר במג''א (סי' רנ) שדין זה בכל המצוות]‪ .‬ומ''מ אם האבא צריך עזרה ומבקש שבנו‬ ‫מעבר למה שההורים מוכנים להעניק לבנם החולה]‪.‬‬ ‫יבוא אליו לסייעו והבן טרוד בעסקיו או בלימודו ורוצה לשכור אדם אחר שיטפל‬ ‫בו‪ ,‬כיון שאביו לא רוצה שאחר יטפל בו‪ ,‬חייב לקיים רצון אביו‪ .‬אמנם אם יש טירחא‬ ‫מדוע אין מברכים על כיבוד הורים ‪ -‬מצינו כמה וכמה טעמים שאין מברכים על‬ ‫גדולה בכך לטפל בו‪ ,‬יש לחלק אם צריך לסדר איזה סידור‪ ,‬ואין נפק''מ באמת מי‬ ‫כיבוד אב ואם‪ ,‬א]‪ .‬ע''פ מש''כ בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' יח) שלא מברכים על מצווה‬ ‫יעשה הדבר‪ ,‬מסתבר שאין הבן מחויב לעשות כן בעצמו ויכול ע''י שליח‪ ,‬אבל אם‬ ‫שמא לא יתרצה בה חבירו‪ ,‬והו''ד בחידושי רעק''א (יו"ד ריש סי' רמ) וכן הו''ד בשו''ת‬ ‫הוא טיפול בצרכיו שיהיה יותר נוח לו שבנו יעשה כן ולא אדם זר‪ ,‬הרי הוא בכלל‬ ‫שבט הלוי (ח''ב סי' קיא אות א')‪ .‬ב]‪ .‬עוד כתב בשו''ת בנימין זאב (סי' קס''ט) שכיון שגם‬ ‫כיבוד אביו שצריך הוא לעשות כן ולא ע''י שליח‪[ .‬וכן נראה בתוס' ר''י הזקן (קידושין‬ ‫גויים מקיימים מצוה זו‪[ ,‬ובשו''ת שבט הלוי (שם) העיר ע''ד "וטעמו זה צ"ע רב דאדרבה‬ ‫דף לא ע''ב) וכן האריך לדינא בשו''ת אמרי יעקב (ח''ב סי' ע''ט)]‪.‬‬ ‫כיון שאנו מקיימים בשביל מצות בוראנו שקדשנו במצותיו מן הדין היה לברך להראות‬ ‫שלשם מצות הבורא הוא מקיימה לא כאוה"ע"]‪ .‬ג]‪ .‬בספר יראים (סימן רכא) מבואר שאין‬ ‫במחשבה ‪ -‬כתב בחיי אדם (כלל ס''ז דין ג') "שמכבדם בלבו שהם חשובים בעיניו‬ ‫מברכים על מצוה שאין בה הגבלה וכיבוד אב ואם הרי אין בה הגבלה‪ ,‬ונאמרו בכך‬ ‫ובלבו‪ ,‬דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ‪ ,‬אף שבעיני שאר בני אדם‬ ‫עוד טעמים ואכמ''ל‪.‬‬ ‫אינם חשובים כלל‪ .‬וזה עיקר כיבוד"‪[ .‬וכן מצינו בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט) ללמדך‬ ‫שאביו של אדם כמלכו‪ ,‬ע''ש‪ ,‬ובספר החרדים (פ''ט אות לה) כתב "שידמה בלבו שהם גדולים‬ ‫א‬ ‫ונכבדי ארץ שזהו עיקר כבודם‪,‬‬ ‫אביו שמתארח אצלו‬ ‫ומתוך כך ודאי יכבדם בדיבור‬ ‫האם יתן לו לעשות‬ ‫ובמעשה"]‪ .‬ולגבי דין מורא‬ ‫במחשבה – כתב הרמב''ם‬ ‫קידוש‬ ‫בספר המצוות (עשין רי"א)‬ ‫שאלה‪ :‬האם כשאביו‬ ‫"שצוינו לירא מאב ואם והוא‬ ‫מתארח אצלו בליל שבת‬ ‫שיתנהג עמהם כמנהג מי‬ ‫צריך לתת לו לקדש‪.‬‬ ‫שהוא ירא ממנו שיענישהו‬ ‫כמו המלך‪ ,‬וילך עמהם כדרך‬ ‫תשובה‪ :‬אין חיוב לתת לו‬ ‫שילך עם מי שיפחד ממנו‬ ‫לקדש‪ ,‬כיון שאינו בכלל‬ ‫וירא מהגיע לו ממנו מה‬ ‫כיבוד‪.‬‬ ‫שימאס והוא אמרו יתעלה‬ ‫איש אמו ואביו תיראו"‪,‬‬ ‫מקור‪ :‬יש שכתבו ע''פ ערוך‬ ‫הרמב''ם‬ ‫סיים‬ ‫אמנם‬ ‫השולחן (שם) שצריך לתת לו‬ ‫שבספרא איתא איזהו מורא‬ ‫אמנם‬ ‫בשולחן‪,‬‬ ‫כבוד‬ ‫לא יושב במקומו‪ ,‬ולפי''ז‬ ‫כנתבאר שאינו לכל הדינים‪,‬‬ ‫נראה שאין דין של מורא‬ ‫ובפרט שלא נהגו בכך‪ ,‬וכן‬ ‫במחשבה‪ .‬ולכן אפשר‬ ‫השיב לי הגרי''מ שטרן‬ ‫שבזמנינו מקילים שלא‬ ‫שליט''א מח''ס שו''ת אמרי‬ ‫לחנך למורא במחשבה כדי‬ ‫יעקב‪ ,‬שאינו חייב לתת‬ ‫שלא להכניס פחד ויראה‪,‬‬ ‫לאבא שלו לקדש‪.‬‬ ‫אלא לחנך בדרך האהבה‪.‬‬ ‫כיבוד הורים שהם בעלי‬ ‫האם לתת לאביו‬ ‫מידות רעות – כתב בריא''ז‬ ‫לבצוע על הפת‬ ‫(קידושין דף יג ע''ב מדפי הרי''ף)‬ ‫"וכן אם רואה אביו ואמו‬ ‫שאלה‪ :‬מי שמארח את אביו‬ ‫שהם בעלי דעות רעות‬ ‫אצלו בשבת‪ ,‬האם יש חיוב‬ ‫ומצערין אותו יותר מדאי‪,‬‬ ‫לתת לאביו לבצוע על הפת‪.‬‬ ‫ישמט מלפניהם ויצא" עכ''ל‪.‬‬ ‫[וכ''כ לדינא בשו''ת אמרי יעקב‬ ‫תשובה‪ :‬אינו חייב לתת את‬ ‫(שם סו''ס ע''ט) שאם מצערים‬ ‫הבציעה על הפת לאביו‪.‬‬ ‫אותו אין חיוב לבוא ולכבדם]‪.‬‬ ‫ומ''מ הכל לפי העניין ויש‬ ‫מקור‪ :‬בגמ' בברכות (דף מו‬ ‫לעשות שאלת חכם‪.‬‬ ‫ע''א) ונפסק בשו''ע (או''ח סי'‬ ‫קס''ז סי''ד) שבעל הבית בוצע‬ ‫כדי שיבצע בעין יפה ואפילו‬ ‫לתת לאביו לשבת‬ ‫האורח גדול‪ ,‬וכתב במשנ''ב‬ ‫(שם סקע''ד) ולכן נראה שכיון‬ ‫בראש השלחן‬ ‫שהוא בעל הבית אינו חייב‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש חיוב לתת‬ ‫לתת לאביו או לחמיו‪ ,‬וכן‬ ‫לאביו לשבת בראש השלחן‬ ‫השיב לי כעת הגרי''מ שטרן‬ ‫שמתארח אצלו או במקום‬ ‫שליט''א מח''ס שו''ת אמרי‬ ‫המכובד שיש בבית‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬שאינו חייב לתת‬ ‫תשובה‪ :‬ראוי לתת לאביו‬ ‫לאביו לבצוע על הפת‪ .‬ולגבי‬ ‫לשבת בראש השלחן‪ ,‬אך אין‬ ‫לתת פרוסת המוציא לאביו‬ ‫בכך חיוב מדינא‪ ,‬והכל לפי‬ ‫או לאשתו‪ ,‬מי קודם ע''פ‬ ‫הצורך‪ ,‬ולפעמים בשביל‬ ‫הקבלה יש לתת לאשתו‬ ‫חינוך ילדיו צריך שישב הבן‬ ‫תחילה [כמ''ש בשער הכוונות‬ ‫(דף עב ע''ב) ובכה''ח (סי' רס''ב‬ ‫בראש השלחן‪[ ,‬ואין בכך בזיון‬ ‫לאביו‪ ,‬אלא יש בכך תועלת‪,‬‬ ‫סק''ב)] אך משום כיבוד אב‬ ‫ואביו שמח בכך]‪.‬‬ ‫יבצע לאשתו ויניח את‬ ‫הפרוסה ויבצע ויתן להוריו‬ ‫מקור‪ :‬בגמ' בב''ב (דף קכ ע''א)‬ ‫ואח''כ יתן לאשתו [שו''ת אור לציון (ח''ב פרק כא תשובה ב') וכ''כ באורחות ציון (ח''ג סדר‬ ‫ונפסק בשו''ע (יו''ד סי' רמ''ד סי''ח) "הולכים אחר החכמה להושיב החכם בחור בראש‬ ‫בציעה סמ''ו) שכן שמע אביו מפי הבא''ח]‪ .‬ויש אומרים שהמנהג לתת לאשה קודם‬ ‫ולדבר תחילה‪ .‬ובמסיבה של משתה או של נישואים‪ ,‬הולכים אחר הזקנה להושיבו‬ ‫להוריו‪[ .‬כה''ח (פלאגי' סי' ל"ו אות מח)]‪.‬‬ ‫בראש"‪ ,‬אמנם לא נפסק דין זה בשו''ע (סי' ר''מ) ומבואר שדין ישיבה בראש הוא‬ ‫בחכם וזקן‪ .‬וכן נראה ממש''כ בערוך השולחן (סי' רמ סקי''א) שאין בכך קפידא שישב‬ ‫לכבדו ראשון באוכל‬ ‫לפני אביו בראש כיון שהבן הוא הבעל הבית ואשתו יושבת אצלו ע''ש‪ .‬למעשה‬ ‫שאלה‪ :‬האם בשבת צריך להמתין מלאכול סלטים או קינוח עד שאביו יתחיל‬ ‫רבים מקפידים בכך‪ ,‬וכ''כ בספר מורא הורים וכבודם (עמ' יט) בשם הגרב''צ אבא‬ ‫לאכול‪.‬‬ ‫שאול זצ''ל והגרי''ש אלישיב זצ''ל שראוי שיכבד את אביו לשבת בראש השלחן‬ ‫ע''ש‪ ,‬וכן השיב לי כעת הגרי''מ שטרן שליט''א מח''ס שו''ת אמרי יעקב שמנהג‬ ‫תשובה‪ :‬אין צריך להמתין עד שאביו יתחיל לאכול או יקח‪ ,‬אך מ''מ יש דין כבוד‬ ‫העולם לכבד את אבא שלו לשבת בראש השלחן כמו רבו וזקנו‪ .‬עכת"ד‪[ ,‬וע''ע‬ ‫להביא לו ראשון‪ ,‬אבל אם יש הרבה סלטים [או קינוחים] בשולחן‪ ,‬אין חיוב‬ ‫בשערים המצוינים בהלכה (סי' קמ''ג ס''ב) שהמנהג ליתן מקומו לאביו או ששניהם יושבים‬ ‫להקדימו‪.‬‬ ‫בראש ע''ש‪ ,‬וכ''כ בשו''ת מחזה אליהו (ח''ב סי' נ''ו סקל''ב) שאם אפשר שישבו שניהם בראש‬ ‫ואם א''א‪ ,‬אם אביו נשאר אצל בנו בקביעות לזמן רב‪ ,‬יש לבן לשבת בראש השלחן כדי שהוא‬ ‫מקור‪ :‬יש שכתבו לדון ע''פ מש''כ בשו''ע (סי' קס''ז סט''ו) "אין המסובין רשאין לטעום‬ ‫ינהל את הסעודה שחובת החינוך עליו‪ ,‬אבל אם נשאר לזמן מועט ראוי להניח את אביו‬ ‫לפני שיבצע הבוצע"‪ ,‬אמנם שאני התם הוא דין כיון שיצאו בברכת הבוצע‪ ,‬וכמ''ש‬ ‫בראש כדי לחנך את הילדים איך לכבד הורים‪ .‬עכת"ד‪ ,‬ובשואלים ודורשים (כיבוד אב ואם אות‬ ‫במשנ''ב (שם סקע''ו) ועוד שבפמ''ג (שם א''א סקל''ה) כתב שאפילו אם לא נתכון לצאת‬ ‫יג) הו''ד הגרנ''ק שלפעמים האבא מעדיף שהבן ישב בראש השלחן]‪ .‬ומ''מ לתת לו לישן‬ ‫בחדר שינה אין צריך לתת מדינא‪ ,‬כיון שחייב מדור לאשתו‪[ ,‬ועיין ברמב''ם (פרק יג‬ ‫בברכתו וכל אחד מברך לעצמו‪ ,‬כיון שכולם זקוקים לככרו של הבוצע אין מדרך‬ ‫הכבוד לטעום קודם שיטעום הוא‪ ,‬עכת''ד‪ .‬ולכן נראה שאינו מדין כבוד‪ ,‬אלא‬ ‫מאישות הי''ד) ואכמ''ל]‪.‬‬ ‫ממידת דרך ארץ שיש לתת לגדול‪ ,‬וכנתבאר בסי' קס"ז‪.‬‬ ‫הגליון מוקדש‬ ‫לתרומות להדפסת הגליון ולהצטרפות לרשימת‬ ‫לרפואת הרב שמואל בן שמחה‬ ‫התפוצה הערות והוספות‬ ‫ולרפואת הילד חננאל בן מיכל בתושח"י‬ ‫ושאלות בהלכה‬ ‫ולהצלחת רפאל בן רוזי‬ ‫‪a921434567@gmail.com 058-3233587‬‬ ‫ב‬